מה שכן חשוב לדעת שאפשר לתת את הויטמין K בטיפות ולא רק בזריקה,

זה אכן ויטמין שחשוב לתת אותו.

ותיקון טעות- זה לא חיסון, זה ויטמין שניתן בד"כ בזריקה בתינוקיה בשעות שאחרי הלידה.

חיסון זה חיידקים מתים או מוחלשים של מחלות.

מציינת בכתבה שהטיפול בטיפות הוא לא "אופציה זהה נוספת" - אלא טיפול פחות יעיל שלכל הפחות עדיף מכלום.

לא הבנתי לגמרי, כל הבעיה זו הדקירה?? זה כבר באמת נשמע לי מוזר למנוע טיפול חשוב מילד בשביל כאב של דקירה ובכי של כמה שניות.

לעצמי אני בהחלט מוכנה ורוצה להכאיב כאב של זריקה בשביל בריאות וחיים - וכמובן שגם לתינוק שלי...

אני לא מכירה מישהו שיוותר על בריאות וחיים בשביל כאב של דקירה. אם החומר שמוזרק לא בעייתי בעיניו.

חשבתי שהבעיה זה החומר - ואז כבר עדיף לתת אותו רק פעם אחת ובצורה היעילה ביותר. במקום להכניס אותו 3 פעמים ובסוף לא באותה יעילות.

אחת זה שהחומר בזריקה הוא עם חומרים משמרים.

שניה זו הדקירה לתינוק הרגע יצא מהרחם ובדרך כלל אפילו לא נמצא עם ההורים שלו לידו בניגוד לטיפת חלב שאת מחבקת את הילד והוא מקבל את החיסון ומייד אחר כך מניקה אותו או לפחות מדברת איתו ומרגיעה אותו בתינוקיה זה כמובן לא ככה...

ולכן נותנים את הטיפות ב3 פעימות וזה יעיל דיו ובשבילי זה שווה את זה כדי לחסוך את החסרונות של הזריקה.

מה שבאמת חשוב לי לפחות כמדריכת הנכה ללידה זה לתת את כל המידע כדי שהורים יבחרו כל בחירה שהיא ממקום מושכל אז תודה על הדיון, זה חשוב

בדרך קלה יותר - פשוט בקשי להיות עם הילד כשנותנים את הזריקה ולהניק ולהרגיע כמה פשוט ככה קל.

בנוגע לחומרים משמרים - זו כבר בהחלט טענה שאיננה סתם תחושות בטן.

אז כאן עומדת מול עינייך ההשוואה שהטיפות גם ב3 פעימות אינן יעילות כמו הזריקה לפחות לפי טענתה של הפרופסור המוזכרת לעיל .

ושאת מכניסה חומר מלאכותי לא פחות מהחומר המשמר 3 פעמים ולא פעם אחת (גם ויטמינים נוצרו במעבדה)

לתוך המעי במקום ישירות לדם (שזה טוב יותר או פחות?? אני לא ד"ר )

וכאן המקום לבחירה מושכלת בין השתיים.

שיקולים רגשיים של "דוקר לתינוקי שלי" אינן בחירה ממקום מושכל.

ובדיוק לכן שאלתי את השאלה הקודמת שלי. חשוב שההחלטות החשובות שלנו שנוגעות לחיים ולבריאות יגיעו ממקום מושכל ולא ממקום רגשי של "מפחיד לי שהתינוק שלי יכאב שניה".

תודה גם לך על המידע המענין.

זה באמת כואב וזה תינוק שלפני שעתיים היה בבטן של אמא שלו וגם ככה לא ממש נעים לו במקום שבו הוא נמצא כרגע.

אני איתך לגמרי שבכל מקרה כדאי שאחד ההורים לפחות יהיה עם התינוק בשלב הזה גם בלי קשר לזריקה אלא שבפועל רוב התינוקות נמצאים לבד בשלב הזה לצערנו.

וזו באמת שאלה, אני לא יודעת אם הטעם של הטיפות טעים לתינוק וזה גם שיקול בעיני כשאני רוצה כמה שאפשר להקל על התינוק את ההסתגלות לעולם שלנו ולכן בעיני חשוב לשקול את היתרונות והחסרונות של כל צד (ואכן יש לכל צד גם יתרונות וגם חסרונות) ולקבל החלטה מתוך זה.

וכאב שאת עצמך תקחי באיזי ולא תמצמצי אפילו עוד שניה - כשמדובר בך עצמך.

אז מדובר בהחלט בהרגשה ולא בהחלטה מושכלת.

לא מדובר בכאב ארוך וחד או היסטרי.

זה כולה התחושה הזו של "הוא קטן וחסר ישע ולא מבין..."

אז בגלל זה להמר בבריאות  - זה בא לדעתי לפחות ממקום רגשי בהחלט. ובטח לא ממחשבה מושכלת... (שזה אומר שאני מקבלת את דעתך השונה )

בגלל שאת ואני לא האחראיות על כלל בתי החולים בארץ - אין זה מעניננו מה קורה עם רוב התינוקות ומה נכון יותר ופחות.  אנחנו עסוקות כל אחת בגוזליה שלה. אני ציינתי ממש כמו שבקשת לא לתת לבן שלך זריקה אלא טיפות - יכולת לבקש להיות איתו בזמן קבלת הזריקה. זו בקשה אישית שלך...

ממקום שכלי בהחלט אני משתדלת כמה שאפשר לרכך את הזמן הראשוני של התינוק בעולם, בתוך זה אני אעשה שיקולים מה הוא הכרח ואיך אפשר לרכך אותו אם זה על ידי טיפות או על ידי נוכחות הורית בזמן קבלת הזריקה (אפשר גם וגם )
 

אין לי אחריות על כל תינוקות העולם כמובן אבל

א. אכפת לי

ב. זה מקום ציבורי והדיונים פה בהחלט יכולים להשפיע על אי אילו תנוקות בעולמנו

ג. במקצוע שלי יש לי מן הסתם השפעה על החלטות שיקבלו הורים טריים ולכן המחשבה שלי היא לא רק על הילדים שלי וההחלטות הפרטיות אלא מה כדאי או לא כדאי להגיד ובאיזו צורה כדי לאפשר להם לקבל החלטות ממקום מודע.

לא נורא שהתינוק ימות ובלבד שלא יכאב לו ?!?!?

זה מאוד נחמד לגונן עליו שלא יכאב אבל הורה ראשית כל אחראי לבריאות של הילד!!!

לא לתת חיסון כדי שלא יכאב זה פשע . פשע. אין מילה אחרת חוץ מזה 

והחומרים המשמרים - אני מניחה שעכשיו אחרי שההורים רואים את התוצאות 

הם מסינים שהחומרים המשמרים עדיפים על פני לא לתת בכלל

צריכים להיות הגיוניים. אל תתני חיסון שפעת אבל יש דברים שאסור לוותר עליהם !!!

הייתי מבקשת שיערכו את ההודעה שלך. 

יכולת לנסח את דעותייך בצורה הרבה יותר נעימה.

בעיני השיקול של החוויות הראשוניות של התינוק בעולם זה דבר חשוב ("אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני")
חלילה לא בגלל זה אמנע מלתת לילד שלי טיפול מציל חיים, איפה ראית שכתבתי את זה?

איפה ראית שכתבתי שאוותר על בריאותו בגלל כאב או חוסר נעימות רגעי?

האם כתבתי פה איזה טיפול הילדים שלי קיבלו אחרי הלידות שלהם? האם כתבתי פה הנחייה גורפת- תעשו X ועל תעשו Y ובלבד שיהיה לתינוק רק חמים ונעים?

שהרופאים צריכים לסמוך על ההורים שבאמת יתנו את הטיפות בזמן.

(אנחנו רצינו לתת בטיפות. סתם לחסוך לו עוד כאבים. אבל בגלל הקיסרי חירום זה היה יותר מדי דברים בבת אחת והבית חולים לא שש לגבי זה ושכנעו את בעלי לתת לו זריקה. האמת שבסוף הקטנצ'יק רק עשה קול קטן ונרגע מייד וחזר לישון.)

והטיפות הם רק בדיעבד של "יותר טוב מכלום".

חשוב לזכור את זה. יש יתרונות כבדים יותר שמוסיפים יותר נקודות מאחרים במערכת השיקולים....

וכבר ראיתי יותר מדי עיוותים בynet כדי לסמוך על האמירה הזאת

וכשאני כותבת שלא חקרתי את הנושא משמע שלא פתחתי מאמרים מדעיים וחקרתי לעומק. בהחלט בדקתי, שאלתי והתייעצתי לפני שהחלטנו מה לעשות לגבי הבת שלנו.

ולא הבעתי דעה עצמית בנושא.

את אמרת שאת עצמך לא בטוחה. לא ציטטת רופאה או ציינת שYNET בעינייך הוא שקרן - שזה בעצם מה שרצית להגיד. (לא רצית לחלוק בעצמך על הרופאה שציטטתי אלא על YNET )

ולכן הפניה של רסיסי לילה אלייך מוצדקת קצת.

לדעתי - לו היה מדובר בשקר בשידור חי - הרופאה היתה דורשת מהם התנצלות פומבית אם מדובר בדברים שהיא לא אמרה. כל עוד הפרופסור לא עשתה זאת ולא הכחישה את הדברים - כנראה שהיא אמרה אותם.

רק יעילה יותר ובהחלט אפשר לפרש כמו שאני אמרתי.

ולדעתי כל הכבוד להפתעה! שהיא לא אומרת דברים חד משמעיים ונזהרת.

(וYNET כל היום מפרסם דברים מסולפים ואף אחד לא טורח לתקן)

לאורך כל הדרך.

וגם הפתעה כתבה "לא בטוח שזה יעיל יותר"...

הציטוט של הרופאה הופיע בעוד מקומות להרגיעך. והיא לא תיקנה אף אחד.

טענה קונספרטיבית למדי לומר על ציטוט של משפט שאמר אדם בשמו ותפקידו במקום ציבורי - בטח הוא לא אמר את זה אלא רק מישהו כתב שהוא אמר את זה....

אפשר לסגור ככה כל ויכוח. כל ציטוט שמישהי תביא מהאינטרנט או ממקור אחר והוא לא ימצא חן בעיני - אני מיד אומר"בטח זה דברים מסולפים".

זכור לי שיש בתי חולים שאומרים שצריך לתת  את החיסון מידית, והאימא אינה יכולה לבא לתינוקייה בשש שעות הראשונות.

שלכל מטופל מגיע מלווה מטעמו בעת טיפול רפואי, אין הגבלת גיל לחוק הזה אז פשוט לא חוקי למנוע מהורים להיות עם התינוק שלהם בזמן הבדיקות או הטיפולים.

לא תמיד לאמא יש כוחות בשעות האלה לשבת על כסא בתינוקיה ולכן גם האבא יכול להתלוות לתינוק בזמן הזה.

לפעמים זה דורש אסרטיביות אבל החוק לצידכם.

זה לא שאין לי כוחות אחרי הלידה.

אחרי הלידה הראשונה קמתי מהמיטה תוך שעתיים.

אבל מהלידה השנייה ילדתי בבית חולים שקרוב יותר לבית, ושם לא מרשים לקום מהמיטה עד שש שעות מהלידה.

בכללי - אני בעד חיסונים, השאלה אם זה באמת קריטי שהתינוק יקבל את החיסון בתוך השש שעות הראשונות.

א. למה לא לקום עד 6 שעות באופן גורף? אם אישה בלי אפידורל בצורה זהירה אפשר לקום להתקלח גם אחרי שעתיים. עם אפידורל או אחרי קיסרי צריך חכות שההרדמה תפוג וזה משתנה בין אישה לאישה. 
אבל זה תלוי גם בכוחות שלך, את יכולה לבקש שיסיעו אותך עם כסא גלגלים לתינוקיה 
אין לי מושג על איזה בית חולים את מדברת אבל נשמע שתידרש ממך אסרטיביות, ואולי כדאי לחפש בית חולים אחר שלא מפריד לכל כך הרבה שעות בין אמא לתינוק.

ב. ככל הידוע לי זה קריטי לקבל ב6 שעות שאחרי הלידה בין אם בזריקה ובין אם מנה ראשונה של טיפות ולא הייתי מבקשת שיחכו עם זה גם אם זה במחיר שיכאב לו ולא אהיה על ידו עם כל הצער שבדבר. 

אבל בגדול באמת ממליצה או להתאמן על אסרטיביות ולזכור שהחוק לצידך או ללדת בבית חולים שמאפשר להורים להיות נוכחים גם אם זה אומר שאת על כסא גלגלים ושזמן ההפרדה מאמא אם בכלל לא יעלה על שעתיים.

ילדתי תמיד בלי אפידורל והם היו עקשנים על השש שעות.

זה מאוד הפריע לי, אבל אין לי אפשרות לבחור בית חולים. הייתה לי לידה אחת שסבלתי מצירים בערך שלושה שבועות, ובסוף ילדתי בבית....

בקשר להגעה עם כיסא גלגלים. מי יביא אותי? הרי עם בעלי יש הרחקות! 

האפשרות היא לעשות מה שעשיתי בפעם הקודמת: שבעלי יהיה נוכח בזמן החיסון, ולבקש ממנו שאם התינוק בוכה, יביא לי אותו מיד אח"כ להנקה.

החשש שלי הוא מה קורה, כשהלידה בשבת. לנו הרב אמר שבשבת מותר לנסוע עם מלווה אחד בלבד, ובמקרה כזה אני מעדיפה דולה.

אני לא בטוחה וכדאי לשאול רב אבל לא נראה לי שיש בעיה שהוא יסיע אותך בכסא גלגלים גם כשאסורים.

ובאמת שעם אסרטיביות אף אחד לא יכול להכריח אותך להשאר דבוקה למיטה 6 שעות אבל זה בהחלט לא דבר נחמד להשקיע אנרגיה בויכוחים כשאת בשעות שאחרי לידה, זה גם שיקול.

מקווה בשבילך שילך בקלות ובצורה רכה עד כמה שאפשר וכמובן בבריאות!

מה? נתנו לילדים שלי בלי לומר לנו?

או שזה כתוב במכתב שיחרור ולא שמנו לב??

כחלק מהטיפול הראשוני שהיילוד מקבל בתינוקיה (או אם זה בביות מלא והטיפולים ליד האם אז שם)

עכשיו תדעי לעתיד, אם לא בשבילך אז בשביל אמהות טריות אחרות שסביבך.

זה באמת מצער שלא תמיד מספרים לנו הכל אם אנחנו לא שואלים ולא תמיד אנחנו יודעים איזה שאלות לשאול.

באמת זו אחת הסיבות שאני בקורס הכנה ללידה מסבירה גם מה קורה לתינוק בתינוקיה וגם ממליצה בחום שאחד ההורים יהיה עם התינוק בשלב הזה כדי לא לגלות בדיעבד איך טיפלו בו או שהוא עבר דברים לא נעימים ולא היינו איתו.

היא ממש לא, אני רק רוצה להבין...

מה זה משנה אם הזריקו לתינוק? אם טיפה כאב?

הרי הם גם ככה לא זוכרים כלום? אין לזה השפעות על הנפש בעתיד, לא?

בנושא של הנפש רב הנסתר על הגלוי כמובן אבל בהחלט מדברים הרבה על זה שהחוויות הראשוניות שלנו בעולם משפיעות על התת מודע, 

גם ביהדות מדברים על נשים הרות או אמהות טריות שהיו יושבות בסמוך לבית המדרש כדי שהעבור או התינוק יספוג את קולות לימוד התורה, לא זוכרת כרגע את שמות ת"ח שמסופר כך על אמותיהן אבל זה לא אחד ולא שנים.

כמובן כמובן כמובן שאם יש צורך לתת טיפול שכרוך בכאב לא בגלל זה נמנע מכך, אין בכלל שאלה מבחינתי.

העניין שאני מאמינה בו שעלינו לרכך ככל האפשר את הכניסה של התינוק לעולם, 

אני חושבת מה התנאים שהעובר מקבל ברחם שנחשב המקום האידאלי-

אור עמום בלבד, טמפ' חמימה (37 מעלות במים זה ממש מים חמימים ונעימים), אין כאב, אין תחושת רעב או צמא, יש גבולות ברורים והעובר חש מחובק.

ואז התינוק יוצא לאוויר העולם- אני יכולה לבקש שיכבו את האור וישאירו רק מה שקריטי כדי שהוא לא יצא ממנהרה חשוכה לאור פלורוסנט? כן. אז למה לא?

אני יכולה לבקש שידברו בשקט ולא יקראו בקול סביבו? כן, אז למה לא?

אני יכולה לבקש שבזמן הבדיקות והטיפול שהוא יהיה בקירבתי או לפחות ילווה ע"י אביו? מצוין, למה לא?

וכן על זה הדרך. 

נכון, לפעמים יש צורך באור כדי לשמור על בטיחות האמא והתינוק, אז יהיה אור. בסדר.

לפעמים יש צורך בטיפול דחוף ואי אפשר שההורים יהיו לידו- וודאי שאני רוצה שכל תינוק יקבל טיפול מהיר ומושלם גם אם זה לא נעים לו. 

אבל בגדול ברוב הלידות ואצל רוב היילודים אפשר לתת תנאים נעימים יותר לתינוק בימים הראשונים שלו בעולם אבל אין מספיק תשומת לב לזה.

כמו שברור לנו שמערכת החינוך היא לא במצב האידאלי שלה בגלל שיקולים מערכתיים, כלכליים ופוליטיים ואני מקווה שכל הורה נותן על זה את דעתו ועושה שיקולים איך הוא משלים את החסרונות של מערכת החינוך כי ברור לו שאין אפשרות שזה יהיה מקום מושלם ככה גם מערכת הבריאות לצערנו לצד השיקולים הבריאותיים הם נאלצים להתחשב גם בשיקולים מערכתיים, כלכליים ופוליטיים ועלינו מוטלת החובה למצוא את הדרכים להשתמש במערכת הזו בצורה מושכלת.

לעניין זריקה או טיפות תוכלי לקרוא למעלה את הדיון בין אם היית לביני כדי להבין את היתרונות והחסרונות של כל בחירה, עצם מתן ויטמין הוא בעיני קריטי אבל האם לתת בטיפות או בזריקה נתון לשיקול דעתו של כל הורה.

היא לא של מחלות גנטיות, אלה של גורמים הקשורים להתפתחות התינוק- שהטיפול בהם בשנת החיים הראשונה של התינוק הכי קריטי.

אלו בדיקות ממש חשובות שהורים בד"כ לא מודעים להן כי הן ב"ה יוצאות תקינות אצל רוב הילודים.

אצלנו אלו בזכותן על בעיה קריטית בגיל חמישה ימים.

התינוקת לא הגיעה למצב כזה רק בגלל שהיא לא קיבלה ויטמין K.

זה לא שאם לא מקבלים את הויטמין אז 100ֵ% שיקרה לה דבר כזה.

אני מכירה משפחה שלא נותנת וכולם עברו את זה בשלום.

(אם היית- לפני שאת קופצת עלי עם עגבניות רקובות- אני יכולה להרגיע אותך שאני כן נותנת בזריקה)

כנראה שלתינוקת יש בעיה שהייתה יכולה להיפתר או להימנע אם היתה מקבלת ויטמין K.

למה הדיוק הזה חשוב לי? כי בסיפור עצוב כזה יש פוטנציאל גדול להשתלח בכל ההורים שחושבים קצת אחרת לגבי טיפול ראשוני בתינוק ולגבי חיסונים. (וזה מה שקרה בעצם)

..אז לא היינו מגיעים לעולם כי אבותינו ואבות אבותינו לא היו שורדים אחרי לידה..

ברור שזה לא 100%!

רק שיש סיכון למצב שפעם היו כנראה מתים ממנו הרבה תינוקות והיום כבר אין סיבה שזה יקרה.

פעם היו נפטרים צעירים - לידה היתה סיכון עצום, תינוקות היו בחלקם נפטרים, מזיהום פשוט היה אפשר למות, וכך גם מהמון מחלות שנכחדו היום או שנותנים בהן אנטיביוטיקה. אנחנו לא רוצים לחזור לשם וגם אסור לנו מכח ציווי "ונשמרתם".

כך שבהחלט אפשר לומר שהתינוקת הגיעה למצב הזה בגלל המחסור בזריקה.

נכון שלא לכל תינוק זה היה קורה, אבל עובדה שזה מספיק נפוץ כדי שייתנו תוספת ויטמין לכל היילודים.

כוונתך טובה אבל פספסת את המידע כאן. אל תקחי אישי כמובן, הייתי חייבת להגיב בגלל שזאת טעות בסיסית.

רק בשורות טובות!

והתכוונתי למה שכתבתי, כי גם שמעתי את זה מקומות אחרים.

התינוקת הגיעה למצב הזה מכיוון שהיתה לה בעיה שהייתה יכולה להימנע אם היתה מקבלת זריקה.

כי בעיני הסיכון שבחיסרון בויטמין הוא פי אלף מאשר הסיכון שבמתן הויטמין.

הרי חותמים על זה מיד אחרי לידה וכתוב שם

ובשבת הם שואלים ומביאים דף לחתימה במוצאי שבת

תגובות פה עשו לי נגד כל מיני קורסים להכנה ללידה- איך מדריכת לידה בגישה טבעית שהכניסה להורים שטויות לראש - מעזה לקחת על עצמה אחריות כזאת? האם יתבעו אותה אחר כך? בטח שלא כי היא תגיד שהיא סך הכל סיפקה להורים את כל המידע ובסוף הם החליטו

באפריקה הכל טבעי? האם הם בריאים, מוצלחים, מצליחים להגיע לגיל 60? התשובה היא לא

שלוקים בפיגור, באוטיזם, בתופעות נוירולוגיות חמורות עד כדי שיתוק בגלל חיסון?

אומנם נדיר אבל קיים. אני מכירה אישית שניים כאלה.

עד שאת צוחקת מהורים שמודעים לבעייתיות ושוקלים בכובד ראש את הענין, כדאי שתלמדי בעצמך על הסיכונים.

מבחינת המדיניות הרשמית כלום לא ברור שקשור לחיסון.

בעקבות פגיעות רבות בילדים, הוחלף החומר המשמר בחיסון המחומש- שהיה בעייתי, ובמקום כספית משתמשים כבר כמה שנים בחומר אחר.

בעלון הרשמי כתוב ש"לא נמצא קשר בין החיסון לבין פגיעות מוחיות" או משהו כזה.

כלומר- למרות שאין כאן הודאה וודאית של מערכת הבריאות בענין, לגמרי יש התייחסות אליו.

אלא בגלל תופעות אחרות לחלוטין.

את מכירה מישהו מקצועי בתחום האוטיזם, שחושב אחרת?

אני התייעצתי עם לא מעט אנשי מקצוע בתחום.

יש המון חילוקי דיעות בכל הקשור להתפתחות האוטיזם ודרך הטיפול במחלה.

אבל בנושא הקשר בין חיסונים לאוטיזם, תמיד ראיתי דיעה אחידה: הקשר בין חיסונים לאוטיזם - המצאה בלבד.

הרופא שפירסם את המאמר שטען כך בנה את הניסוי בצורה כ"כ לקויה שלדעתי אפשר להשתמש בה כדוגמא האידיאלית על איך ל-א בונים ניסוי בשיעורי שיטות מחקר. 

הג'ורנל שפירסם את המאמר ההוא כבר מזמן חזר בו מהפירסום והרופא איבד את הדוקטורוט שלו (כבר לא נחשב רופא).

מוזמנות לעיין כאן (לצערי הערך לא תורגם לעברית).

ולמי שביקשה סטטיסטיקות לגבי מווות לאחר אי מתן חיסונים- בבקשה

ובעיני יש הבדל משמעותי בין לא לתת חיסונים למחלות (אין מצב לוותר) ללא לתת ויטמין בחיסון ולהעדיף טיפות!

ולפעמים זה מאי מתן חיסון לתינוקות אחרים

חוכמה גדולה לזרוק לאוויר כאלה משפטים.

מתי בפעם האחרונה מת במדינת ישראל תינוק או ילד בגלל שהחבר שלו לא חוסן?

הרי אם הילד חוסן אז למה שידבק מילד שלא חוסן?

ואם הוא נדבק- כנראה שיעילות החיסון לא משהו...

לא רוצה לעורר פה שדים מרבצם.

אבל רק תביני שזה נושא גדול, מורכב, ושגם בתוך המערכת הקונבנציונאלית לגמרי יש דעות שונות לגבי ההנחיות של משרד הבריאות.

וגם תביני שהורים שלא מחסנים או מחסנים חלקית הם לא סתומים, נטולי אחריות וכד'.

חלקם הגדול הם דווקא משכילים ביותר (יש קשר חיובי בין רמת ההשכלה של ההורים לבין מיעוט בחיסונים. ידעת?), עושים בירור רציני לפני שהם מחליטים על דרכם בנושא, ומגלים בכך אחריות גדולה כלפי ילדיהם, אולי גדולה מזו שמגלים הורים שלא שואלים ולא בודקים ונותנים לילדים "דוך" את כל מה שממליצים.

הכרתי מישהי עם תואר בהיסטוריה שלא ידעה מה היה קודם - רומא או אימפריה ביזנטית

ועוד מישהי שהתבלבלה לגמרי בין מלחמות העולם. אז יש להן תואר, אז מה?

עובדה היא שאף פעם לא פגשתי אף אחד שנפגע מחיסון מצד שני אני מכירה אנשים שנהיו נכים כתוצאה מפוליו ואני מכירה מקרים מהיסטוריה משפחתית שלי מה קורה כשיש מגפת דיפתריה

אם קראת ספר של דבורה עומר על איתמר בן אבי אז בטח שמת לב מה קרה עם משפחה אחרי מגפה, מי שרד ומי לא

וכן יש מקרים שילדים לא מחוסנים מדביקים בשעלת תינוקות קטנים, כנראה שלהוריהם ממש לא משנה כי זה לא ילד שלהם

ואני מכירה מישהו אחד שנהיה עקר בעקבות חזרת ועוד מישהו עם פיגור קשה שאמו חלתה באדמת  

לדעתי קשר חיובי בין רמת השכלה לבין מיעוט חיסונים נובע מגאוות יתר  - אני בעל השכלה אז אני הכי חכם ויודע הכל

אני באה ממשפחה שלכולם תואר שני והורי בעלי גם ולא במדעי רוח אלא בהנדסה ומחשבים, אבל בנושא תרופות ורפואה הם לא מבינים כלום כי זה לא תחום שלהם

אמרתי שע"פ מחקרים- ככל שרמת ההשכלה (שמן הסתם נמדדת בשנות לימוד) עולה- כך יש אחוז יותר גבוה של הורים שמחסנים חלקית או לא "לפי הספר".

כתבתי את זה כדי להפריך את המחשבה שמי שלא מחסן עושה זאת מתוך טפשות ובורות.

זה בכלל לא קשור לביזנטים או לצלבנים....

ואין פה שום קשר לגאוות יתר. יש פה נטו דאגה לשלום הילדים. אז אם יש מישהו עם דוקטורט שתחום החיסונים לא מעניין אותו- סבבה, אבל גם יכול להיות פרופסור למוזיקה (או סתם פועל בנין) שזה מאוד מענין אותו ולכן הוא הולך וקורא ושואל ומתייעץ ומגיע למסקנות!!  

דבר שני- "אף פעם לא פגשת" זה לא מדד לכלום, אולי רק לתחושות שלך. יש סטטיסטיקות ויש מחקרים, ומי שזה מענין אותה- שתתחיל לחקור ולבדוק את הענין. חוצמזה שתמיד יכולות להיות השפעות שהן לא מדידות- בחיסונים שניתנים לכלל האוכלוסיה בגיל מאוד צעיר (ימיים, חודש), למשל, ולך תדע על מה זה משפיע או לא.

ואני כן פגשתי ילד או שניים שנפגעו מחיסון- ובכל זאת לא זה מה שגרם לי לתת או לא לתת חיסון, כי שוב- החלטה כזאת לא מקבלים מתוך רגש אלא מתוך שכל.

דבר שלישי- אני לא הולכת לכתוב כאן את כל מה שיש לי להגיד בנושא, אבל כמו שכתבתי- יש לא מעט רופאים קונבנציונאליים לחלוטין שלא מסכימים עם שגרת החיסונים כפי שהיא ניתנת היום.

והרבה אנשים הולכים לרופאים האלה ומתנהלים בעניין החיסונים ע"פ המלצות שלהם.

ואני שמעתי מכלי ראשון על המלצות מאוד מאוד מינימליות מרופאים כאלו.

(ובסוגריים- האחות הראשית בתינוקיה של אחד מבתי החולים המוערכים אמרה לי בשקט שגם היא לא חיסנה את הילדים שלה בחיסון שניתן לילודים..)

שמתן חיסונים הפחית עד העלים לחלוטין תחלואה ומוות ממחלות קשות שחוסנו נגדן.

ואני חקרתי ובדקתי את הענין עד הסוף.

אז באו המלומדים החכמים והמשכילים ואמרו לנו -

"מי אמר שזה שאכן מתים פחות כתוצאה מהמחלות הללו זה בגלל החיסון?? אולי סתם חל שינוי בעולם ולכן המחלות נעלמו. ואין קשר לזה שבדיוק אז החלו לחסן?!"

נשמע באמת משכיל ואינטליגנטי הטיעון.

למעשה אותם משכילים מסתמכים על דבר אחד בלבד - היות ומרבית האוכלוסיה מחוסנת אז הסבירות להדבק במחלות הללו פוחתת ולכן קל יותר להחליט לא לחסן.

אם יותר מדי אנשים יתחילו לא לחסן והמחלות תחזורנה ובגדול (כמו שקרה עם החיסון המושמץ לחצבת [ולא זה המחומש אפרופו אינטליגנציה] ) פתאום הם ירוצו על ארבע לחסן---

כמה נפגעו מחיסונים אנחנו יודעים בדיוק. מערכת הבריאות חייבת לדווח לנו והם מדברים על סיכונים של אחד למיליון וחצי ואחד למיליארד - אז כנראה שיש כמה כאלו בודדים בעולם....

את ה"רופאים הקונבנציונליים לחלוטין" ניסו פעם בפורום הורות להביא לנו - התברר שמדובר ברופא אחד ושהוא למד רפואה קונבנציונלית אבל פנה בסוף לרפואה אלטרנטיבית קיצונית. וזה ממש על גבול ההטעיה שהוא מפרסם שהוא רופא קונבנציונלי שנגד חיסונים.

מי שפרסם את התאוריה על הקשר בין חיסון חצבת ואוטיזם הוברר כנוכל שחפץ לתעתע ברשת. משום מה זה כל כך תפס אנשים (אינטליגנטיים ומשכילים...) שמשרדי הבריאות בעולם נזקקו להתייחס לכך ולהוסיף שורה שלא הוכח שום קשר בין אוטיזם לחיסון חצבת.

הם זהירים למזלינו ומחויבים לעמוד מאחורי דבריהם. ולכן הם לעולם לא יכולים להשתמש במילים החלטיות ומבטיחות כמו כל נוכלי הרשת וחובבי הקוספירציות למיניהם - מה שמעודד כל מיני אנשים חכמים ונבונים ליפול לפחים טיפשיים בעליל.

ותרשי לי לא לענות על "האחות הראשית בתינוקיה שאמרה לך..." כי אין שום ווידוא שזה שהיא מועסקת בתינוקיה מוכיח שהיא פעם למדה את המחקרים בנושא חיסונים. היא אפילו לא רופאה ותחום העיסוק שלה אינו אפידימיולוגיה.

הרופאים בארץ מחסנים כולם את ילדיהם. ממחקר שבדק לאחרונה מה הרופאים כן מבצעים ומה לא.

א. הטענה שהבאת בשם מתנגדי החיסונים היא טענה קיצונית שראיתי אותה באתר של עמותת "חסון". לדעתי האישית המידע שם לא 100% אמין, וגם התיאוריה הזאת שהבאת בשמם נשמעת לי משונה.

גם לי ברור שמחלות נעלמו מהעולם בגלל חיסונים, לפחות מחלות כמו פוליו וכד'.

ומסיבה זו אני גם מחסנת חלקית, כי בעיני זה כן חשוב.

ב. שטויות במיץ שמדובר ברופא אחד שלא עוסק ברפואה קונבנציונאלית. אני יכולה עכשיו לשלוף לך לפחות 3 רופאים שעובדים בתור רופאי משפחה או ילדים בקופות החולים וההמלצות שלהם הן שונות.

ושמעתי על עוד כמה מחברות שסיפרו לי.

ג. אני בהחלט חושבת, שזכותי וחובתי כאמא להתענין ולבדוק היטב מה נותנים לילדים שלי.

   ואני בהחלט חושבת שזכותי לומר לא אם משהו לא נראה לי.

ואם משהו לא נראה לי- זה לא על סמך כתבה בטלוויזיה או מאמר פופוליסטי באיזה עיתון, וגם לא על סמך דיעות קיצוניות כמו של "חסון". זה על סמך בדיקה ארוכה ודי מקיפה, אם יותר לי לומר.

אם את עשית בדיקה מקיפה והחלטת לתת את כל החיסונים בזמנם- אשרייך. עצם הבדיקה ראויה בעיני להערכה- וכל משפחה שתחליט מה מתאים לה.

(יודעת מה? כשאני פוגשת משפחות שלא מחסנות בכלל- שלא בדקו ובררו- בעיני זו אותו חוסר אחריות כמו אלה שלא מבררים ונותנים את כל החיסונים)

אבל העובדה שאת החלטת ככה- לא יכולה לחייב אותי להחליט כמוך, ויותר מכך- לא מצדיקה את היחס המזלזל שלו זוכים הורים שהחליטו קצת אחרת מהממסד הרפואי. כאילו אנחנו מסכנים את שלום ילדינו ושלום הציבור, או פרימיטיביים, או חסרי אחריות או טפשים או כל דבר אחר.

צר לי, אבל אני ממש לא עונה על אף אחת מההגדרות האלה.

אני ממש לא מטיפה נגד חיסונים בצורה קיצונית- ויעידו על כך כמה משתתפות כאן ששלחתי להן מסר מפורט בנושא. אני רק חושבת ששגרת החיסונים היום היא מוגזמת- הן בכמות החיסונים, הן בתזמון שלהם והן בגישה שלכל התינוקות מתאים אותו לו"ז של חיסונים- ולכן הורים יכולים (אם לא מחויבים) לעשות את הבירור הזה ולא רק להיות "ילדים טובים ירושלים" של טיפת חלב.

שממליצים לא לחסן??

זה דווקא מעניין אותי בהחלט...

יש לך שם של רופא משפחה/ילדים שאת ממליצה לי לפנות אליו ולשמוע ממנו שהוא ממליץ להמנע מחיסוני השגרה של משרד הבריאות?!

מישהו אחד אולי?! שזה לא יהיה טענות באוויר של "גם חברות אמרו לי"...

ועדיף להיות "ילדים טובים" של גופים אחראיים ומסודרים. שיש ביקורת עליהם. ומפרסמים על מה ומדוע החליטו החלטה רפואית מסויימת וחשופים לתביעות במקרי נזק -

מ"ילדים טובים" של כל מיני אנונימיים ונוכלים שלא לוקחים שום אחריות על מילותיהם.

והנה גם את מזלזלת לחלוטין מבחירה הגיונית ונכונה של אלפי הורים - שמבינים שההבנה הרפואית שלהם שואפת לאפס - אז לכן הם מעדיפים להאמין ולהיות "ילדים טובים" של הגוף הכי אחראי ומוסמך. ולא לסמוך על "ההשכלה הרפואית" האישית שלהם או על שרלטנים ברשת כדי להחליט החלטות.

החלטה לסמוך על מישהו בר סמכא בנושא הרחוק מהבנתך - אינה "אי מודעות" או "בורות" אלא סוג של החלטה מובנת ונבונה בהחלט.

לא מגיע לכל האמהות המקסימות הללו שתזלזלי בהם על נאיביות בורות וחוסר מודעות ודאגה לילדיהן.

מה לך כי תליני על מי שמזלזל באנשים שקונים תאוריות באינטרנט ובשאר מקומות חסרי אחריות ונעדרי יכולת לקבל תביעות בהמשך וכשמדובר בבריאות ילדיהם -

כשהוא בטוח שהוא המבין הכי חכם וגדול?!

טלי קורה מבין עיניך.

נ.ב אני לא ראיתי טענות באתר "חסון". עיני שזפו אותן כאן בפורום הורות. זאת אומרת שגם לא קיצונים הזויים אלא סתם אנשים שברגש אוהבים להאמין ל"טבעי" קונים את התאוריות הללו.

א. מכיוון שכל מה שאני כותבת לך משמש לניגוח נגדי

ב. מכיוון שאין לי כוונה לפרסם שמות של רופאים שלא על דעתם. אם את לא מאמינה לי את יכולה להמשיך לא להאמין...האמון שלך או לא ממש לא משנה את מציאותם של רופאים כאלה..

אני לא מזלזלת במי שבוחר ללכת לפי הספר. אני רק לא חושבת שמי שבוחר לכת לפי הספר בלי שום בדיקה הוא יותר אחראי ממי שבדק היטב את הנושא והחליט שלא ללכת לפי הספר.

רק לסיכום- ברור שזה נושא גדול ומורכב. ברור שיש פה קשת של דיעות, ואני לא מתיימרת להציג את כלל הדיעות וגם לא את הדיעה הקיצונית ביותר נגד החיסונים.

אבל רק חשוב לי להבהיר שזלזול והשפלה (וזה קורה) של מי שמחליט אחרת הם לא לענין.

אני פשוט מתעניינת בזה ברצינות.

והסיבה שאת לא כותבת היא פשוטה מאד - אין רופא ילדים/משפחה שממליץ להמנע מחיסוני השגרה. פשוט מאד כי רופא חייב לעמוד מאחורי דבריו והוא חשוף לתביעה רפואית במקרה של פגיעה.

אז הוא לעולם לא יעמוד מאחורי דברים כאלו חסרי ביסוס ומחקר הנובעים מתחושות בטן בלבד. בדיוק מה שחסר לו.

(אפילו אם נצא מנקודת הנחה שבתוך הבטן הוא כן חושב אותם. בדיוק לכן יצא מחקר מקיף אילו בדיקות וטיפולים הרופאים ממליצים עליהם גם לילדיהם ולבני משפחתם הקרובה זאת אומרת הם מאמינים בהם באמת. ואילו לא - החיסונים הוברר היו מומלצים על ידי רופאים למשפחתם הקרובה באופן גורף ומוחלט.)

קל לומר אני מכירה רופא ש.... ואחות ש... ומומחה ש....

קשה יותר למצוא מישהו ספיציפי כזה באמת - שמוכן לעמוד מאחורי כאלו דברים.

בלי שם , לפחות אחד , קשה לשכנע שיש אכן כזה מישהו, כי כל אחת יכולה לכתוב את דעתה בצירוף "שמעתי את זה מרופא מומחה " (במיוחד שכאן זה פורום והכותבת נותרת אפילו אנונימית) .

בכל הרשת לא נמצא אפילו אזכור אחד מאדם בעל סמכא.

ובנוגע לזלזול - אני ציטטתי משפט ישירות מדבריך הנוטף זלזול באנשים שסומכים על המערכת הרפואית - הורים יכולים (אם לא מחויבים) לעשות את הבירור הזה ולא רק להיות "ילדים טובים ירושלים" של טיפת חלב.

התכוונת כנראה "לא לזלזל במי שהולך לפי הספר". פשוט יצאו לך מהמקלדת בטעות משפטים מזלזלים ט.ל.ח.

אם ככה קחי גם את שאר הדברים שהחלטת שהם יחס מזלזל כלפי מי שלא מחסן ונוסיף להם בסוף שחשוב לכולם להבהיר שזלזול והשפלה של מי שחושב אחרת הם לא לענין - וסגרנו סיפור.

ושימי לב - מעולם לא הבהרת כאן מה הבעיה בחיסונים מלבד הפחד הרגשי מתופעות לוואי נדירות ביותר המצוינות על החיסון ולא מועלמות מן הציבור בשום אופן - כאלו תופעות שהמחלה מסוכנת ונפוצה הרבה יותר מהן . או מתאוריות האוטיזם שהוכחו מזמן כבדותה.

נשמח אם תחכימי אותנו בסיבות קצת יותר שכליות...

שנותנת הדרכה אישית באיזה חיסונים לחסן ובאיזה לא, יש חיסונים שבאופן גורף היא ממליצה להימנע מהם.

יש חיסונים שלפי העניין לאחד תגיד שכן ולאחד שלא לפי אורח חייהם.

אם תרצי אתן לך את שמה בפרטי

אני יודעת על עוד רופאים כאלה אבל אותה פגשתי באופן אישי והתייעצתי איתה.

שום רופא בעולם לא יעז להגיד דבר כזה 

ואחר כך להיות חשוף לתביעות שהילד מת מחצבת 

וכמו שכתבה פה האנונימית- אף אחת לא אמרה פה לא לחסן בכלל.

בסופו של דבר האחריות תמיד תהיה של ההורים, גם רופא שממליץ לעשות חיסון ובעקבותיו יגרם נזק לילד חשוף לתביעות, אז מה?

ונגיד שהרסנו לו את הקריירה וההורים קיבלו פיצויים מעולים זה לא יחזיר את הגלגל אחורה.

ולכן כולנו הורים ורופאים צריכים לחשוב על טובת ותועלת הילד ולא על את מי נאשים אם יקרה משהו.

אינו חשוף לתביעות. משרד הבריאות יהיה אולי חשוף לתביעות - הרופא המליץ בדיוק מה שהורו לו להמליץ.

אם כתוצאה מקולונסקופיה (שיצאה במחקר כבדיקה שהכי הרבה רופאים לא ימליצו לבני משפחתם ) תקרה תקלה למישהו או יזהו בטעות סרטן - הרופא שנתן את ההמלצה לא יתבע כי הוא פעל בהתאם להוראות....

את רוצה לספר לנו באופן כללי לכולם על אילו חיסונים היא לא ממליצה ומה ההסבר? כי נראה לי שהמידע הזה הוא בהחלט מידע מעניין.

ואת לא חשופה לתביעות על מה שכתבת בפורום

ולכל כיוון, אני מניחה שאת מבינה על מה אני מדברת...

מכיוון שכן אפשר לתבוע היום על כל פיפס ואני חתומה פה בשמי המלא וכמובן שאיני רופאה ואיני מומחית בחיסונים אני לא אכתוב בשמה דברים ואת מוזמנת לפרטי בשמחה.

מה שאני כן יכולה להגיד שהעקרון שהיא הולכת לפיו (עפ"י הבנתי) הוא כזה-
בשלב הראשון-
מה הסיכוי שילד יחלה במחלה שממנה אנחנו רוצים להתחסן? מה הסיכון במחלה עצמה?

ולעומת זאת מה הסיכון בחיסון.

בשלב השני-
האם יש לנו אלטרנטיבות במקום החיסון במידה והסיכוי לחלות גבוה והסיכון מהמחלה גבוה והסיכון מהחיסון אף הוא גבוה.

ומתוך כל התרשים הזה יהיו ההמלצות שלה.

מן הסתם תינוק שבגיל 3 חודשים מתחיל תמ"ל והולך למעון עם עוד 15 תינוקות חשוף יותר לסיכונים מתינוק שיונק בהנקה מלאה ונמצא רק עם אימו עד גיל שנתיים, אז ההמלצות לכל אחד יהיו שונות- זה בעצם ניהול סיכונים.
 

יש נשים שקוראות את הדיון וזה פותח להם עוד נושאים למחשבה לכאן או לכאן,

אם דיון מתנהל בצורה מכובדת אני לא רואה טעם להיבהל מזה שאנחנו חושבים בצורה שונה, ב"ה שאנחנו לא רובוטים שמתנהלים אותו דבר, נכון? 

אם יש תגובות ספציפיות שנתנו לך תחושה לא נעימה שלחי לי קישור ואטפל בזה אבל סתם לנעול שרשור שלם בגלל חילוקי דעות זה לא משהו שאני מאמינה בו, צר לי

גם בית שמאי ובית הלל לא הסכימו אחד עם השני בגלל זה סגרו את בית המדרש? 

קודם חיסנתי - כי ידעתי שאני לא יודעת ומבינה בנושא.

ולמרות שאני עדיין מצדדת בחיסון - טוב לי להיות יותר מודעת.

תחיה - אני לא חושבת שיש לך מה לפחד . זכות של כל אדם שאינו בעל מקצוע בנושא או סמכות לומר מה שהוא רוצה. אין שום דרך בעולם לתבוע מגיבה באינטרנט שאמרה מה דעתה ומה היא קראה או שמעה בנושאי חיסונים כן או לא.

במקרה זה יהיה אפילו מגוחך מי שיחשוב לתבוע מישהי באינטרנט שאמרה משהו והיא עוד אמרה שזה בשם רופאה והוא סמך עליה למרות שאין לה שום תעודה ואף אחד אפילו לא הבטיח לו שהשם שהיא מפרסמת הוא אכן שמה האמיתי.

תמיד תעמוד להגנתך הזכות לומר שטויות ודברים לא אמיתיים בפורום.

(וכדאי שכל אחת תיקח את זה בחשבון כולל דברים שאני אמרתי. תמיד יש מצב שאני סתם אישה משועממת שבא לה לכתוב משהו והיא כותבת אותו - ולא יהיה שום קייס משפטי לתבוע אותי. המקום היחידי שמתיר בחוק לתבוע מקשקשי פורומים - הוא מקרה של "לשון הרע" במשמעות החוק שבו פירסמת משהו לא נכון על בן אדם הוא גוף בשמם וניכרה פגיעה מוכחת בשם הטוב)

אין לזה שום קייס משפטי - יש גבול לפארנויה.

אני באמת אשמח לקצת יותר פירוט ואם את רוצה שלחי לו אותו באישי ואני אעלה אותו כדי שלא יתבעו אותך.

האם מדובר בהפרדה של חיסונים או בדחיה של חיסונים לגילאים אחרים.

האם יש חיסונים שבכלל אין צורך לבצע לילדים ספיציפיים.

בסך הכל מדובר פה בגישה חריגה בנוף הרפואי---

הרופאים שלי נניח , דוגלים בחיסונים באופן מלא ממש. (וביקרתי אצל 7 רופאי ילדים שונים בגישותיהם במהלך חיי הקצרים. עקב מעברי דירה או מומחיות ספיציפית שנדרשה)

 אני קוראת את השרשור הזה מידי יום מאז שהוא נפתח, והוא אכן נותן לי הרבה נקודות למחשבה.

אבל גם אני שואלת (כמו האנונימית שמתחתי) האם אפשר לקבל יותר מידע ספציפי.

אולי ישנה אפשרות להסביר אלו חיסונים אינם נחוצים?

אולי אפשר להביא קישורים למאמרים מתאימים בנושא?

עד כה, עשיתי את כל החיסונים, אבל אם אקבל מידע מקצועי בנושא יתכן שאשנה את דעתי.

תודה מראש.

ואני באמת משתדלת להיות עניינית.

מעולם לא טענתי שהסיבה לא לחסן היא רגשית. להפך- כתבתי בכמה מקומות שרגש זה לא מה שמוביל להחלטה, אלא בדיקה שכלית של נתונים.

בקצרה- אני יכולה לכתוב את העקרון שעומד מאחורי דעתי.

אני חושבת שהתערבות במערכת החיסון של תינוקות היא לא דבר פשוט וסבבה, ומה הבעיה בכלל.

זו מערכת רגישה ומורכבת, שכדי להתערב בה (= לתת חיסון) צריך סיבה מספיק טובה.

כלומר מבחינתי- השאלה היא לא למה לא לתת, אלא למה כן לתת.

בכל חיסון בפני עצמו (כמו שכתבתי כאן בתגובה אחרת)- צריך לבדוק את הסיכון שבחיסון אל מול הסיכון שבמחלה עצמה.  זה כמובן יוצא מנק' הנחה (שאת לא חייבת להסכים עליה) שאני לא רוצה להתערב במערכת הזאת מעבר להכרחי, כי זה עלול לגרום לנזק.

נזק- זה לאו דווקא ילד שמגיב בצורה חריפה או משהו כזה.

נזק זה גם ילד שבמשך כל שנות הילדות שלו הוא חולה המון, למשל. כלומר שמערכת החיסון שלו נחלשה.

אז למשל בחיסון פוליו- ברור לי שהנזק מהחיסון מתגמד לעומת הנזק מהמחלה ולכן אחסן, גם אם מאוחר יותר מההמלצה הרשמית. (וכבר הסברתי למה בתגובה אחרת).

אבל בחיסון שפעת- הסיכון שבמחלה (יחד עם אחוזי הסיבוכים המאוד מאוד נמוכים) בעיני עדיף מאשר הסיכון שבחיסון.

וכן הלאה לגבי כל החיסונים. בודקת אחד אחד ומחליטה.

יכול להיות שאמא אחרת תעשה שיקולים אחרים משלי. אין בעיה.

אבל כמו שכתבתי כמה פעמים- המחשבה שיש בתחום הזה "שחור לבן"- או הכל או כלום, משכילים מול נבערים, מסכנים את ילדיהם מול שומרים על ילדיהם- היא פשוט מחשבה מוטעית, שנובעת מחוסר הכרות ומחוסר הבנה של הנושא.

אגב, לי אין שום אינטרס בכל השרשורים האלה.

אם אני כותבת שאני מכירה, אז אכן אני מכירה, למה נראה לך שאני ממציאה?

וכתבתי לך בתגובה הקודמת למה אני לא רושמת את הרופאים הללו.

אם את בענין של להמשיך את הדיון הזה, אני מבקשת שתעשי את זה בצורה נעימה ועניינית, ולא משתלחת.

מאשר להיות משכיל וחכם ולוותר על חיסוני חובה (יש כאלו שלא מחסנים לשעלת פוליו חצבת ומי יודע מה עוד)

אם דברנו על אחריות - זה הרבה יותר אחראי

אם יש הורים שזה לא מענין אותם ולא רוצים בכלל להתעסק עם זה- עדיף שיחסנו הכל בזמן וזהו.

אבל מה לעשות שיש כאלה שזה מאוד מעניין אותם, וקשה להם לקבל הכל כמובן מאליו, ולכן הם טורחים לברר ולבדוק.

וכבר כתבתי שבעיני הורים שלא מחסנים בכלל בלי שהם עשו בירור על הנושא הם בעיני חסרי אחריות בענין זה.

אאל"ט, לפי הערכתי, רוב ההורים הרציניים, שעשו בירור הגון- החליטו לחסן חלקית, לפצל, לדחות וכד'.

אני חושבת שאין הרבה מאוד משפחות שעשו המון בירורים ואז החליטו לא לחסן בכלל.

יש הבדל גדול בין נושא הפרדת החיסונים לנושא ההמנעות מחיסונים...

החיסונים אכן מאוחדים רק כדי להקל על ההורים ולגרום לכמה שיותר חיסונים להתבצע בלי סחבת ועומס מיותר.

הפרדת חיסונים היא רעיון מועיל ובהחלט יש הרבה רופאים שממליצים עליו למי שיש לה יכולת טכנית וזמן לארגן היטב ולנהל את כל החיסונים בלי שהענים יפול בין הכסאות.

הייתי שמחה לדעת מה "עניני ולא משתלח בכלל" במשפט (המודגש) : לי אין שום אינטרס בכל השרשורים האלה.

איזה אינטרס לדעתך יש לי ולדינה די ולרבקה שיין ול I666 ולשאר אלו שלא חושבות כמוך בדיון הזה?!

רק להומאופתים וטבעונים למיניהם יש אינטרס כספי להפיץ את דעותיהם ולהביא אותם לקהל.

הרפואה הקונבנציונלית ממומנת היטב ולא זקוקה ליח"צ בפורום זניח כמו ערוץ 7.

חבל שאת שוב נדחפת לפינה של לב אמיץ אחרי שכבר הענין הובהר פה. זה לא תורם לעניניות הדיון.

א. אם זה ממש משנה לך מה אני עושה- אז חלק אני מפרידה, חלק לא נותנת וחלק נותנת מאוחר. כפי שכתבתי כבר- כל חיסון לגופו.

האמת שזה בעיני לא כ"כ משנה מה אני עושה- אלא יותר העקרון- שיש חשיבה והגיון מאחורי הדברים, ולא בורות וטפשות.

ב. איחוד חיסונים זה לא רק כדי להקל על ההורים אלא גם כדי להקל על המערכת. מצטערת, אבל שיקולי המערכת פחות חשובים לי מאשר שיקולי בריאות אחרים. ובתור אמא אחראית אני דואגת שהילדות שלי יקבלו מה שחשוב- גם אם זה יגמר בגיל 5. (כי בחורף אני לא מחסנת...)

ג. הרפואה הקונבנציונאלית ממומנת היטב, זה נכון. ודווקא משום כך יש לה כוח בידיים לבטל ולהשפיל את מי שלא הולך איתה יד ביד. ואני חוויתי את זה על בשרי כשהבת שלי היתה  מאושפזת (לא..לא עם פוליו ח"ו ולא עם סיבוכי שפעת...סתם דלקת ריאות.), וחטפתי צעקות מאחת הרופאות שם, כאילו היא המורה ואני ילדה בכיתה א' שחייבת לה משהו, וכאילו הילדה שלי היא לא שלי אלא של המדינה.

ב"ה שידעתי מה לענות לה, והרופאה השניה שקלטה אותי כבמשך ימי האשפוז, והבינה שאני לא סתומה הורידה אותה ממני.

ויודעת מה? אני גם מברכת את האחות שלנו בטיפת חלב, שלמרות שהיא לא תמיד מבינה אותי ועוד כמה הורים- היא מאוד מתחשבת ודואגת שיהיו חיסונים שאנחנו רוצים, וזורמת איתנו באופן כללי.

ויודעת עוד משהו? אפילו נתתי לילדה חיסון נגד דלקת ריאות בחורף שאחרי- כי היא הייתה עם רגישות גדולה במערכת הנשימה ועשינו כל מה שיכולנו כדי להגן עליה- כולל חיסון וגם כולל חדר מלח.

אני כותבת את זה כדי להבהיר שוב- שחיסונים זה דבר מורכב, תלוי ילד וסביבה, ומתן חיסונים באופן אחר הוא לאו דווקא מעשה לא אחראי. 

אני לא טבעונית ולא הומאופתית, סתם מורה באולפנה ומדריכת טיולים במקצועי....אין לי פה שום אינטרס. רק מקומם אותי לקרוא שוב ושוב את הדעות ה"שחור לבן" הזה, כשהמציאות היא רחוקה מזה מאוד.

איך את יודעת שפגיעה בגלל חיסון?

ניסיון פרטי שלי בהחלט בא ללמד אותי משהו, בזה אנחנו שונים ממתבגרים - בניסיון שצברנו

יש לי חברות שלא מחסנות ולא ראיתי שום מודעות

דוגמא אחד - שאלתי חברה שלא מחסנת האם היא עצמה מחוסנת מאדמת, והיא אמרה לי שלא יודעת

למרות שזה בהחלט שיקול לאישה בגיל פוריות וזאת אחת הבדיקות דם, יכול להיות שהיא לא מחוסנת כי אני לא מאמינה שאפשר לא לדעת כזה דבר אחרי כמה הריונות

חברה שנייה שלא חיסנה מפוליו אבל הרשתה לילד קטן לשחק במים רותחים מברז ולרוץ ולהשפריץ חומר לניקוי זכוכיות, מסביבו היו עוד ילדים קטנים

עוד שתי חברות נמצאות בטבעי וחיסונים זה חלק משיטה, אם אתה טבעי אז אתה לא מחסן או לפחות עושה משהו בכוון

לדעתי טבעונות זה מין דת חדשה עם חוקים משלה - היא אומרת לך איך ללדת, מה לאכול, מה ללבוש, מה לחשוב, אולי יש עוד כללים שאני לא מכירה, אני מניחה שאצל חילונים טבעוניים זה לגמרי תחליף לדת 

לא רציתי לעורר דובים משנתם, אבל הנה מישהו כבר הזכיר את נושא האוטיזם.

אז ככה: אני אימא לילדה אוטיסטית, ואני מחסנת בכל החיסונים (שפעת – לא תמיד, בלי קשר לאוטיזם)

רציתי לומר לכם שלושה דברים לגבי הקשר בין חיסונים לאוטיזם:

1. בתחילת הדרך, היינו בטיפול משפחתי במרכז מפנה, ושם רכשנו ידע מקצועי לטיפול בילדה.

   מרכז מפנה מאוד מעודדים תזונה טבעית, אבל את דעתם לגבי החיסונים אני מצטטת מתוך האתר:

   במחקרים עדכניים שנערכו בעולם לא נמצא כל קשר בין מתן חיסונים לתינוקות ואוטיזם. לפני למעלה מעשר שנים התפרסם מחקר באנגליה בדבר הקשר בין חיסונים לאוטיזם וזאת בעיקר בשל מרכיבי הכספית הנמצאים בקוקטיל החיסונים. כעבור מספר שנים הסתבר שהמחקר הוטה בכוונת תחילה והחוקר נתבע משפטית והודה בכך. אך העניין כבר חולל סערה גדולה בקרב הורים ואנשי מקצוע. יתכן שתינוקות במצבים של פרה דיספוזיציה רגישה יכולים במצבים די נדירים להיפגע מחיסונים בתופעות של חום גבוה, פרכוסים או פגיעות נוירו פיזיולוגיות אך אלו אינן קשורות לאוטיזם.
   בישראל קיימת קבוצת בקורת בקהילה החרדית הקיצונית אשר בה לרוב לא מחסנים את התינוקות, ומסתבר ששכיחות מקרי האוטיזם בקהילה זו אינה פחותה.

2. יש הורים שרואים את החיסון המחומש כסיבה לאוטיזם בגלל שהמנה האחרונה של המחומש ניתנת בגיל שנה, ואצל רב האוטיסטים יש נסיגה התפתחותית קיצונית לאחר גיל שנה.

   רציתי לומר לכם, שבגלל ניתוח שעברתי לאחר שנולדה בתי האוטיסטית, בתי קיבלה את כל החיסונים מאוחר. גם אצלה חלה נסיגה קיצונית לאחר גיל שנה, למרות שאת המנה האחרונה של המחומש, היא קיבלה לאחר הנסיגה.

3. שאלתי מדריכה מומחית במרכז מפנה, מה פשר הנסיגה שבאה דווקא לאחר גיל שנה. היא הסבירה לי שאצל כל תינוק, לאחר גיל שנה, חל שינוי בדימוי העצמי. עד גיל שנה תינוק רואה את עצמו כחלק בלתי נפרד מאימו. לאחר גיל שנה כל תינוק מתחיל לחוש ישות נפרדת מאימו ולחוש עצמאות. זה השלב שבו הילד האוטיסט נסגר בתוך עצמו.

ודרך אגב אני שייכת לאימהות שחושבות שאחד ההורים חייב להיות עם התינוק בזמן החיסון הראשון!

זוהי דעתי ושכל אחת תחשוב ותעשה כרצונה)- הן מסכנות את הסביבה כולה. 

ומי כמונו יודעות כמה, לדוגמא, צריך להיזהר בשליש הראשון (ובכלל בהריון) מאדמת/CMV. 

המון מחלות נעלמו מהעולם בזכות חיסונים. חבל ועצוב בשביל כולם.

כלומר- אני מסכימה עם האמירה הזאת בנוגע למחלות כמו פוליו וכד'- שב"ה נעלמו מרוב חלקי העולם.

אבל הדוגמה של אדמת היא חצי נכונה.

אני מתכוונת לכך שלכל אישה שרוצה להיות בהריון יש אחריות על עצמה ועל העובר שלה- וכל אישה שמתחתנת רצוי שתעשה בדיקת דם לפני ההריון כדי לוודא שיש לה נוגדנים.

אז זה לא באמת נכון להאשים הורים של ילדה שחלתה באדמת בכך שאישה בהריון נדבקה ממנה. האחריות היא קודם כל על האישה. וגם ילדה שלא חוסנה יכולה להתחסן לפני החתונה. לא חייבים בגיל שנה!

לגבי CMV- זה בכלל לא קשור, גם ככה אין לזה חיסון.

ולגבי אמירות כוללניות כאלה- אכתוב שוב: נושא החיסונים הוא מורכב וגדול.

כשאני בוחנת את הנושא אני מתייחסת לכל חיסון בפני עצמו, וממש ממש לא את כל החיסונים כיחידה אחת.

יש הבדל עצום הין חיסון פוליו לחיסון רוטה.

יש הבדל ענק בין חיסון טטנוס לחיסון אבעבועות

ויש הבדל עצום בין חיסון דיפטריה לבין חיסון שפעת.

יש הבדל בין חיסון שנועד להגן על הילד לבין חיסון שנועד להגן על האוכלוסיה

יש הבדל בין חיסון שנועד להגן מפני מחלה שכיחה לבין חיסון שנועד להגן מפני מחלות שב"ה כבר אינן שכיחות.

וגם יש משמעות גדולה בעיני לגיל שבו ניתן החיסון.

אז לבוא, תחת כיסוי "אנונימי" ולכתוב שכל הנשים האלה מסכנות את חיי ילדיהן זה ממש, אבל ממש, חסר משמעות. 

א. כי אין "כל הנשים"- יש טווח מאוד רחב בתוך אלה שלא מחסנים לפי המלצת משרד הבריאות. יש כאלה שלא מחסנים בכלל, יש כאלה שמחסנים חלקית, יש כאלה שמחסנים מאוחר. בקיצור- זה ממש לא אחיד.

ב. כי אמירות כמו "חבל ועצוב" הן אמירות מאוד מצומצמות, סליחה על החריפות. אלו אמירות שלא רואות בכלל את האפשרות שאפשר ולגיטימי גם לחשוב אחרת.

הבעיה היא שאני מכירה דפי הנחיות לחיסונים, שממליצות לעשות הכול,

וראיתי גם מאמרים שכותבים נגד החיסונים באופן קיצוני.

את יכולה בבקשה למצוא מאמר טוב שמסביר למה נועד כל חיסון, מה באמת נחוץ, ומה עלול להזיק?

מאוד נשמח להסברים מעשיים.

תודה מראש

ואני גם לא חושבת שלכל התינוקות מתאימה אותה שגרת חיסונים.

תינוק שיונק ונמצא בבית עם אמא- הוא יותר מוגן מאשר תינוק עם תמ"ל שנמצא במעון עירוני, למשל.

אני מניחה שגם אני בעצמי- אם הייתי גרה במקום אחר ולא הייתי מניקה זמן משמעותי- הייתי גם מחסנת יותר.

אגיד לך עוד דבר- בין שתי הקצוות יש טווח מאוד גדול של דיעות, ונראה לי שהדרך היחידה זה פשוט להתחיל ללמוד את הנושא. כן, קצת להיחשף לדעות הקיצוניות, לאזן אותן עם ההנחיות הקונבנציונאליות, ולקרוא הרבה חומר.

עוד דרך לברר: 1. יש מרכז בת"א שנקרא "mamay". זה מרכז רפואי לילדים שמשלב רפואה רגילה עם משלימה, והם נותנים שירות מידע לחיסונים- אפשר להגיע, להיפגש איתם והם פורשים את כל המידע ואז ההורים מחליטים. האמת שאני לא הייתי אצלם, אבל כן יצרתי קשר וכמעט נפגשתי- בסוף איכשהוא לא יצא לפועל. בכל אופן- התרשמתי שהם רציניים, ויש להם גם אתר אינטרנט.

2. כמו שכתבתי- יש רופאים רגילים שאפשר להגיע ולהתייעץ איתם. אני יודעת על כאלה בירושלים וביו"ש.

ולסיום- בקצרה רק אגיד שיש הרבה משחק עם החיסונים, שגם טיפת חלב מאפשרת.

נניח- יש לא מעט הורים שלא רוצים לתת חיסון מחומש אלא רק משולש (טטנוס דיפטריה שעלת) או כפול (טטנוס דיפטריה), והחיסונים האלה נמצאים בסניפי טיפת חלב, או שאפשר להזמין אותם.                              יכולה להגיד לך שכל פעם שהלכתי לחסן במשולש- תמיד היה במרפאה.

עוד דוגמה- אפשר לדחות חיסונים. אחת הסיבות העיקריות שנותנים את כל החיסונים עד גיל שנתיים היא שאחרי גיל שנתיים הרבה ילדים פשוט כבר לא מגיעים לביקורת בטיפת חלב. אבל זה לא אומר שאי אפשר לחסן אחרי גיל שנתיים. להפך- מבחינת מערכת החיסון של התינוק יש יתרון לחיסון מאוחר. כך שחיסון פוליו, למשל- שהוא חיסון למחלה שאינה שכיחה- אפשר לדחות לאחרי גיל שנתיים. (ולהיות עם יד על הדופק- כשהיה את החשש מפוליו לפני שנה וחצי- כן נתתי לתינוקת בת חצי שנה חיסון לפוליו.)

טוב יש לי עוד הרבה להגיד אבל אני חושבת שהענין הוא לא שמישהי תקרא את התובנות שלי ולפי זה תחליט. הענין הוא שכל משפחה שזה מעניין אותה- תבדוק בעצמה ותחליט בעצמה.

http://www.mamay.co.il/homesites/pageGen.asp?Page=14617

ייעוץ חיסונים של מרכז "mamay"

אכפת לך להסביר  מה העניין בלתת חיסון משולש במקום מחומש?

שגדלתי אצלה...

הענין הוא שחמש מחלות בבת אחת זה התמודדות רצינית בשביל תינוק בן חודשיים או חצי שנה. (כאמור- מערכת החיסון של תינוקות מבשילה בגיל בוגר יותר), ולכן- היא המליצה לצמצם.

המחומש מורכב מפוליו, דלקת קרום המוח, טטנוס, דיפטריה ושעלת.

המשולש מורכב מטטנוס, שעלת ודיפטריה.

אז אני בוחנת מה קריטי באופן כללי, ומה קריטי לפני גיל שנתיים- ומה לא:

שעלת- עלולה להיות קטלנית ח"ו לתינוק עד גיל חצי שנה או שנה ויחד עם זאת היא מחלה שקיימת בשטח, גם אצל ילדים שחוסנו.

טטנוס- לא מחלה מדבקת בין ילדים אלא חיידק קטלני שעלול להימצא בחלודה וגם באדמה. מכיוון שהילדות שלי ספציפית אוכלות חול וזוחלות באדמה ובחוץ מגיל מאוד צעיר, היה לי חשוב לתת להן.

דיפטריה- גם כן מסוכן.

פוליו- כמו שכתבתי- לדעתי חייבים לתת אבל אפשר לדחות לאחרי גיל שנתיים כי זו לא מחלה נפוצה באיזורנו, וגם יש חיסון נפרד לפוליו בטיפת חלב.

דלקת קרום המוח- זו אכן מחלה מסוכנת, אבל החיסון ניתן רק לסוג מסוים של המחלה ולכן בעצם הוא לא "הרמטי", ואחרי גיל שנתיים ממילא לא מחסנים נגד הדלקת.

אז ע"פ סך השיקולים שלי, ואני מדגישה שלי- מכיוון שהתינוקות שלי עד כה יונקות לאורך זמן, לרוב איתי בבית עד גיל שנה לפחות, ולא חשופות לכמויות גדולות של אנשים- החלטתי לתת להן רק את המשולש.

יש עוד נתונים.

1. מאז שהוכנס החיסון הזה- אחוז תמותת הילדים מדלקת קרום המוח אכן ירד, אך אחוז תמותת ילדים ממחלות באופן כללי נשאר אותו דבר. מסתבר שיש מחלה אחרת (לא זוכרת עכשיו בדיוק במה מדובר, ראיתי את הנתון הזה לפני כמה שנים)- שמאז שהוכנס החיסון הזה- התחלואה בה עלתה בכמעט 600%!!!

(זה מזכיר קצת את הgbs- שהמדיניות לגביו כבר לא חד משמעית כי לא הוכח שיש ירידה בתמותת התינוקות באופן כללי, גם אם יש ירידה בתמותה מהgbs))

האם זה קשור? או שכן או שלא. כדי להוכיח קשר צריך כמה וכמה מחקרים.

2. יש עוד סוג של דלקת קרום המוח שנגדה לא מחסנים. אני לא יודעת למה. יש לי אחיין שחלה פעמיים בדקלת קרום המוח למרות שהוא חוסן.

3. הנתונים האלה הם לגבי תחלואה. השאלה כמה אחוזים מכל החולים נפגעים. כלומר- בשיקול של סיכון חיסון מול סיכון מחלה- האם הסיכון בפגיעה בלתי הפיכה מהמחלה גובר על סיכון מהחיסון עצמו?

כשאת לא מחסנת. פוליו היא מחלה שהיכתה פה בארץ קשה מאוד המחלה לא שכיחה כי אחרים מחסנים אם מדי הרבה אנשים יעשו כמוך ויפסיקו לחסן היא תתפרץ בענק והנפגעים הראשונים יהיו אלא שלא מחוסנים ואחר כך גם אלו שהחיסון שלהם התיישן ומערכת הבריאות סומכת על כך שהאוכלוסיה מחוסנת אז בעצם את מחסנת בכל מה שאת לא סומכת על העדר ובכל השאר לא.

את כל מה שכתבתי.

בקצרה:

א. אני לא מייצגת את כל קשת הדיעות של מי שלא מחסן לפי ההמלצות.

ב. אני מסכימה לגמרי עם הטענה שלך לגבי המחלות שנעלמו מהעולם בזכות החיסונים. רופא טבעוני אמר לאחותי לפני הרבה שנים "מי שלא מחסן נגד פוליו וטטנוס הוא טיפש או רשע". אי לכך ובהתאם לזאת אני בהחלט מחסנת נגד פוליו, אלא שאני עושה את זה אחרי גיל שנתיים, ולא לפי המלצת משרד הבריאות.

ג. לא כל החיסונים הם נגד מחלות כמו פוליו, וגם על זה כתבתי. חיסון לשפעת או לרוטה זה לא כמו פוליו. גם לא חיסון אדמת או חזרת. וזה מה שכתבתי כאן כבר מליון פעם: כל חיסון נבדק לגופו. אי אפשר לכלול את כל החיסונים באותה קטגוריה.

ומה שכתבת הוא נכון לפוליו, ובערך רק לפוליו, ומאוד לא נכון לגבי שאר החיסונים.

ויש מחלוקת מומחים לגבי חיוניות הדבר.

מאחר ומדיניות משרד הבריאות היום להזריק - כל פעם שמישהו נפגע או חשש נפגע מחוסר ויטמין K - עושים מזה רעש גדול, ואף פעם לא מזכירים את אלה שנפגעו מהזרקתו.

זהו, בעצם המייחד היחידי בין ויטמין K לחיסונים.

ומה שייך להיפגע מההזרקה של זה ?! (חוץ מהכאב )

עליי זה עובד לפעמים.

גם תוך כדי ויכוח - אני שומעת דעות שונות , חושבת עליהם.

יש דברים ששיניתי עליהם דעה...

נניח ללידות בית במקרים שהכל תקין. אני לא אעשה את זה כי לא מתאים לי הרעיון ללדת בבית מבחינות טכניות.

אבל הרעיון נראה לי פחות הזוי מפעם אם שומרים על הכללים בקפדנות.

אבל זה היה לא מתוכנן.

שקלתי באותו הריון ללדת לידה מחוץ לבית חולים כדי שלא יכסתח"ו עלי (היתה סיבה לפחד) ובררתי על הנושא ובסוף החלטתי שלא.

אבל לא בבית - א. כי זה לא מתאים לי(ילדים , שכנים וכו'). ב. כי הוא לא מספיק קרוב לבית חולים.

וזה היה בהשפעת הפורום פה... קודם לא חלמתי על כאלו רעיונות.

השם שמע שבררתי בהתחלה כאלו רעיונות - וזרק את זה עלי בלי תכנון---

אני נתתי 

אבל למדתי שאם האמא אוכלת הרבה עלים ירוקים (שיש בהם ויטמין k)

אין צורך לתת 

אך לא להיות טבעיים ולא לתת פיתרון בכלל

אגב אני לא ידעתי שיש אפשרות לטיפות..

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.

אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.

אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.

לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

כשמתאזן מפסיקה עם החזייה

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

אפשר אמבטיה ארוכה, משחקים עם מים. אצלי תמיד עשו פיפי ברגע שעזרו לי לשטוף כלים.

לגבי זה שלא עשתה קקי, אפשר נורמלקס. לשבת מיד האוכל (למשל בערב) בשירותים למשך 5 דקות, גם אם לא עושה. לתת לה לנשוף בועות סבון בזמן שהיא יושבת.

לנשום עמוק ולדעת שזה תהליך. נשמע שהיא שולטת בהתאפקות ורק צריכה ללמוד לשחרר.

אפשר גם שלוקים. ככל שתשתה יותר ככה היא יותר תצטרך לשירותים, וגם אם לא תעשה בשירותים לפחות היא תפספס וככה תלמד את ההרגשה.

לגבי קקי הייתי מחכה, נשמע לי סביר, אם את מרגישה שזה כבר מוגזם אפשר לנסות נר גליצרול.

גם הבת שלי הייתה ככה מתאפקת, ואני חושבת שזו הייתה הגמילה שלקחתי הכי קשה, אז שולחת לך הרבה כוחות😅

בעיקרון זה לא נורא לקקי, אבל היא בדכ עושה 3-4 פעמים ביום, אז נראלי כן משמעותי

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.

גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.

הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.

התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.

לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.

לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.

נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול