ואז בד"כ מתפתח דיון שבסופו של דבר גורם לפרידה הדדית.

אבל סתם כך, אני לא שואל.

פשוט מההיכרות עם הבחורה אפשר לזהות בקלות את ההקפדה שלה על המצוות,

ומתוך כך גם יתאפשר לדעת איזה כיסוי היא מתכננת לשים.

כלומר, אם היא אחת שהיא לא חפיפניקית,

מן הסתם היא לא תצא מהבית בלבוש שאתה תגיד לה שהוא אסור.

ואם היא אחת חפיפניקית, אז ממילא היא לרוב לא תתאים לאחד שחשוב לו ההקפדה על מצוות.

הוא רק הזכיר (באה"ע סי' כו) את הדעה הזאת בלשון "וי"א".

ובאופן כזה שהחומרות שלי לא באות על חשבון אחרים (כולל אשתי לעתיד בע"ה).

וזה אומר שדברים שהם יותר חומרות מההלכה, אני באופן אישי לא אדרוש מאשתי לעשות אותם.

בפועל, אם היא תביא פסק מיקל של רב שמקובל עלי - אין לי בעיה שתלך לפיו.

אבל אם הפסק יהיה של רב שלא מקובל עלי (כמו לדוגמא רב שיתיר ללכת עם כיסוי ראש חלקי או עם חצאית מעל הברך) - במצב כזה אני אבקש ממנה לא ללכת ע"פ הפסקים שלו, כי מבחינתי הפסקים שלו הם לא לפי ההלכה היהודית.

נ.ב.

אם לא שמת לב, כתבתי בתגובה הקודמת שמדובר באחת חפיפניקית, שגם את ההלכה הבסיסית היא מוכנה לשנות אותה לרצונה מדי פעם.

אם למשל הייתי ספרדי, ואז זה אומר שאסור לי לאכול בשר שאינו גלאט, אז בדברים כאלה אני לא יכול להקל בבית.

אבל למשל בהלכות צניעות, מכיוון שמדובר כאן על משהו שהוא עליה, אז כל עוד מדובר על רב שמקובל עלי - אני לא אחמיר עליה!

אם למשל אני מחמיר לאכול מצה שמורה, ואצלנו בבית אפילו מכשירים כלים שהשתמשו בהם במצה רגילה,

אם היא תחליט לאכול מצה שאינה שמורה - מבחינתי זה מעשה לגיטימי אע"פ שכל עוד לא עשיתי התרת נדרים לי זה ממש אסור.

את כל הקולות האלה אני אקבל, רק אם אני ארגיש שזה מגיע מתוך מה שהיא חושבת באמת.

אבל אם אני ארגיש שהיא כל הזמן מחפשת קולות רק כדי לשבור מוסכמות, אז כבר לא כל פסק מיקל שהיא תביא אני אקבל.

"והגישה שלנו שונה בתכלית" (מלשון תכולה)

לדעתי אפילו בפגישה ראשונה אפשר לשאול. צריך לשאול הכל ולא לחשוב מה היא תעשה וכל מיני דימיונות..

אלא אם כן זה לא משנה לך מה אישתך תשים על הראש.. או לא תשים..

והאמת לא יצא לי לפגוש דברים יותר מידי מפתיעים.. כי באמת אתה שם לב לי סגנון הבת אדם מה היא הולכת לעשות..

(אבל חשוב לשאול אותה מפורשות ,כמו שאמרתי..)

אם מישהי מתאימה לך, ומשלימה אותה,

באמת שווה לוותר עליה בגלל גודל הכיסוי ראש אם בכלל?

מבחינת חז"ל אשה שלא הולכת עם כיסוי ראש מלא (והאלה שהולכות עם קוקו או קוקס בחוץ זה ממש לא נחשב כיסוי ראש מלא),

מדובר על עילה מוצדקת לגירושין והאישה גם מפסידה את הכתובה שלה.

או ללא כיסוי ראש מלא אז זה לא נקרא שהיא מפסידה את הכתובה..

(כמובן שאני בדעה כן ללכת עם כיסוי ראש..)

מכיוון שאין איזור שבו כולן הולכות בלי כיסוי ראש,

אז בפועל ההלכה הזאת לא תקפה.

כלומר, במצב שלנו היום, בייחוד שהניידות שלנו ממקום למקום יחסית קלה,

אז כמעט בכל מקום בעולם אין אפשרות לחייב את הבעל לתת לאישה את הכתובה במקרה שהיא לא שמה כיסוי ראש מלא.

אם בעל חילוני יגרש את אשתו ולא ייתן לה כתובתה בגלל שהיא עוברת על דת משה ויהודית, בית הדין יעיפו אותו מכל המדרגות (ויכפו עליו לתת לו כתובה)

כך פסקו הגרש"ז אוירבך והגר"ע יוסף

הוא יכול לא לתת לה גט.

כתובה נותנים רק גברים שמאוד רוצים להתגרש.

או שהם באמת בני אדם, אז מראש הם לא יבקשו לא לתת.

כי כשהוא התחתן איתה, הוא התחתן איתה על דעת זה שהיא לא תשים כיסוי.

אז לכן זה משנה את כל כללי המשחק.

זה יכול להיות מגזר.

בדיוק ראיתי השבוע נראה לי בדבר חברון או בשו"ת הרב הראשי על מקרה של זוג חילוני שבא להתגרש,

והבעל טען שהוא פטור מלשלם את המזונות בגלל שאישתו לא הלך לפי גדרי הצניעות המקובלים בציבור החילוני.

והרב קיבל את הטענה ופטר את הבעל מלשלם את המזונות.

ועניתי לא ספציפית אלייך למה עדיף לא לשאול...

אבל כאמור חבלן בשבילו שיפספס דברים טובים בשביל זה.

מאוד יכול להיות שאחרי היכרות מסוימת מאוד לא יהיה לו אכפת..

על שרה ב"ק שמעת? אז כן, היא אפילו נשואה לרב...

כיסוי ראש זהנ לא הדבר הכי חשוב..

חד וחלק - לאחר לימוד רב בנושא, כיסוי ראש מלא, זה ממש, אבל ממש, לא החמרה.

סבבה? מותר לי להגיד את זה? אני עם "קנאה דתית"? סבבה. אני גם שומר שבת וסובר שכולם צריכים לשמור שבת באופן מלא, אז אני קנאי דתית

זו סתם המצאה של הדור האחרון.

מבחינת ההלכה (לכל הדיעות האורתודוכסיות) אין הבדל בין כיסוי ראש חלקי לבלי כיסוי כלל!

או שמדובר על רב שהוא קונסרבטיבי או רפורמי, או שאתה לא נסמך על שום רב ואתה סתם אומר.

ב. לא נפסק כמותו

ג. עדיין זה לא אומר שיש ממש בכיסוי ראש חלקי

ד. גם הפסק הזה עדיין לא רלוונטי בימינו, כי אלה שנוהגות לשמור על מצוות עדיין נוהגות בכיסוי ראש מלא.

    אז גם לדעתו המנהג לשים כיסוי ראש מלא לא בטל בימינו ולפיכך עדיין חובה לשים כיסוי ראש מלא.

שגם לפי דעתו כיום הנשים תהיינה חייבות לשים כיסוי ראש מלא!

הוא דיבר על סיטואציה ספציפית שכיום מכל מיני סיבות אינה קיימת.

כל הניתוחים וההשלכות שהם עשו לדבריו, אלו כבר דיעות של כאלה שאינם אורתודוקסים.

המשפט "אין הבדל בין כיסוי ראש חלקי לבלי כיסוי כלל" לא נכון. אמת ששניהם אסורים, אבל אחד מדאורייתא (דת משה) והשני מדרבנן (דת יהודית).

אלו יוצאות שלא בכתובה

העוברת על דת משה ויהודית

איזו היא דת משה?

מאכילתו שאינו מעושר

ומשמשתו נידה

ולא קוצה לה חלה

ונודרת ואינה מקיימת.

איזו היא דת יהודית?

יוצאה וראשה פרוע

וטווה בשוק

ומדברת עם כל אדם.

אבא שאול אומר אף המקללת יולדיו בפניו.

רבי טרפון אומר אף הקולנית.

(כתובות ז, ו)

כיסוי ראש לאשה נשואה הוא אכן חובה גמורה, 

ומי שאיננה מקפידה בכך - הרי היא עוברת על דת יהודית, 

ויוצאה בלא כתובה.

אך אינה עוברת על דת משה, ואינה מכשילה את בעלה באיסור; 

ומשום כך החובה לגרשה אינה כמו זו שעוברת על דת משה. 

בעיקרון דת יהודית, אלו מנהגים שעמ"י (או יותר נכון החלק שמקפיד לקיים מצוות) קיבל על עצמו.

באופןן תיאורטי, אם רוב הנשים שמקפידות על מצוות יפסיקו ללכת עם כיסוי ראש - אז זה כבר לא ייחשב עוברת על דת יהודית.

אבל מכיוון שכיום, כמעט כל אלו שלא הולכות עם כיסוי ראש מלא הן גם ככה חפיפניקיות, אז הן לא נחשבות לספירת הרוב.

כלומר, בעבר לא החשיבו את 'עמי-הארצות' לקביעת הרוב בענייני דת יהודית אלא רק את ה'חברים'.

ונראה לי שכך גם היום.

"ואלו יוצאות שלא בכתובה - העוברת על דת משה ויהודית...יוצאה וראשה פרוע" (כתובות עב.).

    או אם ממש זורם אז אפילו בשני. 

2. אין לי בעיה שיבררו את זה עליי קודם.

3. כן, אני מכירה מישהי שהייתי בטוחה שתכסה באופן חלקי והופתעתי לטובה

מה אתם שואלים בשלב הבירורים אם לא דברים כאלה? 

אין בזה שום חוסר טקט ואם לא שאלת את זה בשלב הבירורים תוכל כבר לברר את זה בפגישה הראשונה או השניה, לא רואה בזה שום בעיה,וזה הגיוני ונורמלי לחלוטין...

גם אני לא מבין למה שמירה על כשרות, שבת או טהרת המשפחה גורם לי להתקרב יותר לקב"ה,

אז זה אומר שעכשיו מותר לי לאכול חזיר, ליסוע בשבת וכו'?!?!

עם כל הכבוד לזה שאת לא מבינה משהו, זה לא פוטר אותך כהוא זה מקיום המצוות!

אז אפילו אם נסכים איתך (למרות שמאיפה אתה יודע שאני לא מבין?), מה עדיף?

בחורה שהולכת עם לבוש אדום זורח גם תגיד שזה מושך.

זה לא חוכמה להגיד שהכיסוי ראש בימינו מושכים ולכן אולי עדיף לוותר עליהם.

אין כזה דבר בהלכה.

צריך ללכת בכיסוי ראש וגם צריך לדאוג שהכיסוי ראש לא מושך (מידי) באותה מידה.

זה צניעות וזה צניעות.

מה ההבדל?

ולכן לגיטימי מבחינתי שבחור ישאל זאת בתחילת הקשר או אפילו בשלב הברורים.

הווה אומר: מי שזה חשוב לו -ראוי לו לבדוק/לשאול זאת.

ולשאלתך האחרונה- סגנון מראה של בחורה לא מעיד באופן מוחלט על סוג כיסוי הראש שתלבש לאחר הנישואין.

הבחור והבחורה צריכים לבוא להחלטה די ברורה בנוגע לכיסוי ראש, ועדיף עוד לפני הדייט הראשון. אם זה ע"י שדכנית או כל אחת אחרת. צריך לבדוק את הדברים האלו מראש. כמובן שאם זה לא כ"כ חשוב לבחור- אז אין בכלל צורך לברר.

ובמילים אחרות-

ככל שזה יותר חשוב לבחור מה אישתו תלבש, עדיף לברר את זה כמה שיותר מוקדם.

א"א לדעת שום דבר מראש, מקסימום אפשר לדעת את השם, אבל גם בזה יש הפתעות... .

עדיף לברר בצורה ברורה ולא להסתמך על ניחושים. (סתם כך- בכל נושא בחיים. ניחושים לא תופסים מקום במציאות).

מבחינתי- אם שדכנית תשאל אותי מה התוכניות שלי לעתיד לגבי כיסוי ראש אני אגיד לה: "אישה כשרה עושה רצון בעלה.." אבל זה כמובן לא קביל במקומות ש"רצון בעלה" סותר את ההלכה.

 הפתעות לטובה או לרעה בנושא הצניעות ועבודת ה' של בחורה לאחר החתונה יש בכל המקומות ובכל המגזרים. זה כולל את כל ההגדרות. אז עדיף לא להסתמך על "היא אמרה לי שהיא דוסית..." כי זה לא בידיוק קביל לאחר הנישואין.

תבררו מראש מה הכוונות של הבחורה בנוגע לכיסוי ראש, כי יש בזה המון הפתעות, לפעמים גם לטובה.

ובהצלחה!.

 מה היו ההשלכות של התשובה שלה?

 אם הקשר כבר בשלב מתקדם..

 הייתם מפרקים קשר מבוסס אם הייתם מגלים שכיסוי הראש הוא לא מה שתכננתם?

 מה הקשר בעיניכם ביניכם לבין כיסוי הראש של האישה שלכם?

 מצביע על רמה דתית של הבחורה?

 מצביע על שאיפות תורניות?

 אחר?

 מיד מתחילה לקרוא..

אז ככה,

אני מתכוונת ללכת עם כיסוי מלא אבל הייתי בורחת ממי שהיה שואל אותי שאלה כזאת

או מדויק יותר, הייתי נרתעת והיו נדלקות לי נורות אדומות, נקודות שצריכות בירור בתפיסה של הבחור.

לא בגלל חוסר הטקט שבשאלה- אני לא רואה בזה חוסר טקט.

בגלל מה שדתל''ש כתב כ''כ יפה

שדי''מ וארווין מדברים בשתי שפות שונות. הוא- מחוייבות טוטאלית להלכה והוא- הגיון אנושי פשוט.

א. מחויבות להלכה לא שווה אם מאבדים את ההיגיון האנושי הפשוט. היא צריכה לבוא על גביו.

ב. גברים יקרים שימו לב שמדובר במחויבות של האישה ולא שלכם! ככה אתם הולכים להיכנס לי לווריד לגבי כל אחת מהתרי''ג? לשאול מצוה מצוה אם אני מתכוונת לקיים? מה שונה המצווה הזאת? אתם רואים שהבחורה רצינית, שהיא בראש של 'קלה כבחמורה' , אז מה הסיפור הזה עם הכיסוי ראש דוקא (שכנראה שהיא ממילא תשים)? תמצאו משהו אחר לשאול.. ''תדליקי נרות? או שלפעמים תנצלי את הזמן בדיוק עד השקיעה ולא תספיקי?''

 ג. גברים, ניסיתם ללכת עם כיסוי ראש? לא! אז בבקשה מכם!  אתם לא רוצים שאתחיל לשפוט אתכם בענייני צניעות שקשורים לכם.

 ואני מזכירה, מדובר בכיסוי ראש, שהוא אפילו לא עניין של צניעות, לפחות ממה שלמדתי, נכון, נתנו טעמים, צניעות לא כל כך ביניהם, הרי אישה צריכה להיות צנועה גם כרווקה וככזאת היא אינה מצווה בכיסוי ראש.

 זאת אחת החובות הקשות שלנו בתור נשים דתיות.

 ואם אני שמדובר בי- לא מצליחה לראות את הטעם. למה אתם רואים בזה משהו קריטי כל כך? מה מצאתם בכיסוי ראש (מלא)? מה זה אומר מבחינתכם?

אני מתכוונת לשים כיסוי ראש מטעם אחד ויחיד: זאת ההלכה ולכן לא נותרת לי ברירה (בפני עצמי)

לא רואה בזה שום ערך, לא רואה שום חשיבות לעניין, לא מתכוונת לעשות את זה בשביל בעלי, לא יהיה לי כיף ולא נחמד להסתובב עם משהו מציק שיושב לי כל היום על הראש. סיוט לחשוב שכמו שאני לא יוצאת מהבית עם מכנסיים אני לא יוצאת עם שיער.

לא נשמע לי הגיוני

לא מצאתי טיפת היגיון.

ואתם מייחסים לזה כזאת חשיבות.

ודי''מ, ''אהבת האל קודמת לאהבת האישה'' מישהו שיצאתי איתו אמר לי את המשפט הזה.

שטויות. אהבת האל מתבטאת (גם) באהבת האישה, אלו לא דברים נפרדים.

מתפיסה כמו שלך ומתפיסת הזוגיות הנובעת ממנה אני מפחדת.

אשמח ממש לתגובות!

הנושא בוער בי.

שאומרת שאישה יוצאת בלי כתובה אם היא עוברת על העניין הזה. אם היא מחללת שבת, אוכלת שקצים ומדברת לשון הרע - היא לא יוצאת בלי כתובה. אבל הצניעות שלה נוגעת גם לבעל. יש חילוק ברור.

חוץ מכל זה - התיאום הדתי חשוב בכל מקרה בהקמת בית. זאת האשה שאדם מתכנן לחיות איתה את חייו, היא תחנך את הילדים שלו. אם יש משהו שמאוד חשוב לו ונמצא במרכז חייו (כמו שמירת ההלכה ועשיית רצון ה', למשל) והגברת בראש אחר - זה עניין משמעותי מאוד.

אני אבדוק את זה הפוך.

קודם אני אראה אם ההשקפת עולם (גם הדתית) הולכת לאותו כיוון , ומתוך זה אני אבין גם מהו הרצון שלה להקפיד על המצוות.

אני משער שאם תהיה לי בחורה שהכימיה בינינו טובה, אני לא אבדוק את הנושא עד השלב שכנראה זה כבר לא ישפיע.

אני בד"כ מעלה את הנושא רק כשכבר די ברור שהכימיה בינינו לא טובה, בייחוד בנושאי אמונה ודת.

ב"ה

במובן מסוים אי אפשר לדעת עד אחרי החתונה. ויותר מכך, אנשים ונשים צומחים כל הזמן. יש פה באתר את הסרט "שתי מתכות בטבעת אחת". ולפעמים מפסיקים להיות דתיים, אחרי החתונה. 

בעיני אפילו דייט ראשון  זה בסדר.. זאת לא כזאת שאלה עמוקה וחפרנית.

שאלו אותי את זה בדייט ראשון וזה זרם לגמרי..

בכללי אני חושבת שזה עניין פרטי שלה איך שהיא תכסה את הראש.

מכירה בנות כאלו, לשני הכיוונים...

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?