ואז בד"כ מתפתח דיון שבסופו של דבר גורם לפרידה הדדית.

אבל סתם כך, אני לא שואל.

פשוט מההיכרות עם הבחורה אפשר לזהות בקלות את ההקפדה שלה על המצוות,

ומתוך כך גם יתאפשר לדעת איזה כיסוי היא מתכננת לשים.

כלומר, אם היא אחת שהיא לא חפיפניקית,

מן הסתם היא לא תצא מהבית בלבוש שאתה תגיד לה שהוא אסור.

ואם היא אחת חפיפניקית, אז ממילא היא לרוב לא תתאים לאחד שחשוב לו ההקפדה על מצוות.

הוא רק הזכיר (באה"ע סי' כו) את הדעה הזאת בלשון "וי"א".

ובאופן כזה שהחומרות שלי לא באות על חשבון אחרים (כולל אשתי לעתיד בע"ה).

וזה אומר שדברים שהם יותר חומרות מההלכה, אני באופן אישי לא אדרוש מאשתי לעשות אותם.

בפועל, אם היא תביא פסק מיקל של רב שמקובל עלי - אין לי בעיה שתלך לפיו.

אבל אם הפסק יהיה של רב שלא מקובל עלי (כמו לדוגמא רב שיתיר ללכת עם כיסוי ראש חלקי או עם חצאית מעל הברך) - במצב כזה אני אבקש ממנה לא ללכת ע"פ הפסקים שלו, כי מבחינתי הפסקים שלו הם לא לפי ההלכה היהודית.

נ.ב.

אם לא שמת לב, כתבתי בתגובה הקודמת שמדובר באחת חפיפניקית, שגם את ההלכה הבסיסית היא מוכנה לשנות אותה לרצונה מדי פעם.

אם למשל הייתי ספרדי, ואז זה אומר שאסור לי לאכול בשר שאינו גלאט, אז בדברים כאלה אני לא יכול להקל בבית.

אבל למשל בהלכות צניעות, מכיוון שמדובר כאן על משהו שהוא עליה, אז כל עוד מדובר על רב שמקובל עלי - אני לא אחמיר עליה!

אם למשל אני מחמיר לאכול מצה שמורה, ואצלנו בבית אפילו מכשירים כלים שהשתמשו בהם במצה רגילה,

אם היא תחליט לאכול מצה שאינה שמורה - מבחינתי זה מעשה לגיטימי אע"פ שכל עוד לא עשיתי התרת נדרים לי זה ממש אסור.

את כל הקולות האלה אני אקבל, רק אם אני ארגיש שזה מגיע מתוך מה שהיא חושבת באמת.

אבל אם אני ארגיש שהיא כל הזמן מחפשת קולות רק כדי לשבור מוסכמות, אז כבר לא כל פסק מיקל שהיא תביא אני אקבל.

"והגישה שלנו שונה בתכלית" (מלשון תכולה)

לדעתי אפילו בפגישה ראשונה אפשר לשאול. צריך לשאול הכל ולא לחשוב מה היא תעשה וכל מיני דימיונות..

אלא אם כן זה לא משנה לך מה אישתך תשים על הראש.. או לא תשים..

והאמת לא יצא לי לפגוש דברים יותר מידי מפתיעים.. כי באמת אתה שם לב לי סגנון הבת אדם מה היא הולכת לעשות..

(אבל חשוב לשאול אותה מפורשות ,כמו שאמרתי..)

אם מישהי מתאימה לך, ומשלימה אותה,

באמת שווה לוותר עליה בגלל גודל הכיסוי ראש אם בכלל?

מבחינת חז"ל אשה שלא הולכת עם כיסוי ראש מלא (והאלה שהולכות עם קוקו או קוקס בחוץ זה ממש לא נחשב כיסוי ראש מלא),

מדובר על עילה מוצדקת לגירושין והאישה גם מפסידה את הכתובה שלה.

או ללא כיסוי ראש מלא אז זה לא נקרא שהיא מפסידה את הכתובה..

(כמובן שאני בדעה כן ללכת עם כיסוי ראש..)

מכיוון שאין איזור שבו כולן הולכות בלי כיסוי ראש,

אז בפועל ההלכה הזאת לא תקפה.

כלומר, במצב שלנו היום, בייחוד שהניידות שלנו ממקום למקום יחסית קלה,

אז כמעט בכל מקום בעולם אין אפשרות לחייב את הבעל לתת לאישה את הכתובה במקרה שהיא לא שמה כיסוי ראש מלא.

אם בעל חילוני יגרש את אשתו ולא ייתן לה כתובתה בגלל שהיא עוברת על דת משה ויהודית, בית הדין יעיפו אותו מכל המדרגות (ויכפו עליו לתת לו כתובה)

כך פסקו הגרש"ז אוירבך והגר"ע יוסף

הוא יכול לא לתת לה גט.

כתובה נותנים רק גברים שמאוד רוצים להתגרש.

או שהם באמת בני אדם, אז מראש הם לא יבקשו לא לתת.

כי כשהוא התחתן איתה, הוא התחתן איתה על דעת זה שהיא לא תשים כיסוי.

אז לכן זה משנה את כל כללי המשחק.

זה יכול להיות מגזר.

בדיוק ראיתי השבוע נראה לי בדבר חברון או בשו"ת הרב הראשי על מקרה של זוג חילוני שבא להתגרש,

והבעל טען שהוא פטור מלשלם את המזונות בגלל שאישתו לא הלך לפי גדרי הצניעות המקובלים בציבור החילוני.

והרב קיבל את הטענה ופטר את הבעל מלשלם את המזונות.

ועניתי לא ספציפית אלייך למה עדיף לא לשאול...

אבל כאמור חבלן בשבילו שיפספס דברים טובים בשביל זה.

מאוד יכול להיות שאחרי היכרות מסוימת מאוד לא יהיה לו אכפת..

על שרה ב"ק שמעת? אז כן, היא אפילו נשואה לרב...

כיסוי ראש זהנ לא הדבר הכי חשוב..

חד וחלק - לאחר לימוד רב בנושא, כיסוי ראש מלא, זה ממש, אבל ממש, לא החמרה.

סבבה? מותר לי להגיד את זה? אני עם "קנאה דתית"? סבבה. אני גם שומר שבת וסובר שכולם צריכים לשמור שבת באופן מלא, אז אני קנאי דתית

זו סתם המצאה של הדור האחרון.

מבחינת ההלכה (לכל הדיעות האורתודוכסיות) אין הבדל בין כיסוי ראש חלקי לבלי כיסוי כלל!

או שמדובר על רב שהוא קונסרבטיבי או רפורמי, או שאתה לא נסמך על שום רב ואתה סתם אומר.

ב. לא נפסק כמותו

ג. עדיין זה לא אומר שיש ממש בכיסוי ראש חלקי

ד. גם הפסק הזה עדיין לא רלוונטי בימינו, כי אלה שנוהגות לשמור על מצוות עדיין נוהגות בכיסוי ראש מלא.

    אז גם לדעתו המנהג לשים כיסוי ראש מלא לא בטל בימינו ולפיכך עדיין חובה לשים כיסוי ראש מלא.

שגם לפי דעתו כיום הנשים תהיינה חייבות לשים כיסוי ראש מלא!

הוא דיבר על סיטואציה ספציפית שכיום מכל מיני סיבות אינה קיימת.

כל הניתוחים וההשלכות שהם עשו לדבריו, אלו כבר דיעות של כאלה שאינם אורתודוקסים.

המשפט "אין הבדל בין כיסוי ראש חלקי לבלי כיסוי כלל" לא נכון. אמת ששניהם אסורים, אבל אחד מדאורייתא (דת משה) והשני מדרבנן (דת יהודית).

אלו יוצאות שלא בכתובה

העוברת על דת משה ויהודית

איזו היא דת משה?

מאכילתו שאינו מעושר

ומשמשתו נידה

ולא קוצה לה חלה

ונודרת ואינה מקיימת.

איזו היא דת יהודית?

יוצאה וראשה פרוע

וטווה בשוק

ומדברת עם כל אדם.

אבא שאול אומר אף המקללת יולדיו בפניו.

רבי טרפון אומר אף הקולנית.

(כתובות ז, ו)

כיסוי ראש לאשה נשואה הוא אכן חובה גמורה, 

ומי שאיננה מקפידה בכך - הרי היא עוברת על דת יהודית, 

ויוצאה בלא כתובה.

אך אינה עוברת על דת משה, ואינה מכשילה את בעלה באיסור; 

ומשום כך החובה לגרשה אינה כמו זו שעוברת על דת משה. 

בעיקרון דת יהודית, אלו מנהגים שעמ"י (או יותר נכון החלק שמקפיד לקיים מצוות) קיבל על עצמו.

באופןן תיאורטי, אם רוב הנשים שמקפידות על מצוות יפסיקו ללכת עם כיסוי ראש - אז זה כבר לא ייחשב עוברת על דת יהודית.

אבל מכיוון שכיום, כמעט כל אלו שלא הולכות עם כיסוי ראש מלא הן גם ככה חפיפניקיות, אז הן לא נחשבות לספירת הרוב.

כלומר, בעבר לא החשיבו את 'עמי-הארצות' לקביעת הרוב בענייני דת יהודית אלא רק את ה'חברים'.

ונראה לי שכך גם היום.

"ואלו יוצאות שלא בכתובה - העוברת על דת משה ויהודית...יוצאה וראשה פרוע" (כתובות עב.).

    או אם ממש זורם אז אפילו בשני. 

2. אין לי בעיה שיבררו את זה עליי קודם.

3. כן, אני מכירה מישהי שהייתי בטוחה שתכסה באופן חלקי והופתעתי לטובה

מה אתם שואלים בשלב הבירורים אם לא דברים כאלה? 

אין בזה שום חוסר טקט ואם לא שאלת את זה בשלב הבירורים תוכל כבר לברר את זה בפגישה הראשונה או השניה, לא רואה בזה שום בעיה,וזה הגיוני ונורמלי לחלוטין...

גם אני לא מבין למה שמירה על כשרות, שבת או טהרת המשפחה גורם לי להתקרב יותר לקב"ה,

אז זה אומר שעכשיו מותר לי לאכול חזיר, ליסוע בשבת וכו'?!?!

עם כל הכבוד לזה שאת לא מבינה משהו, זה לא פוטר אותך כהוא זה מקיום המצוות!

אז אפילו אם נסכים איתך (למרות שמאיפה אתה יודע שאני לא מבין?), מה עדיף?

בחורה שהולכת עם לבוש אדום זורח גם תגיד שזה מושך.

זה לא חוכמה להגיד שהכיסוי ראש בימינו מושכים ולכן אולי עדיף לוותר עליהם.

אין כזה דבר בהלכה.

צריך ללכת בכיסוי ראש וגם צריך לדאוג שהכיסוי ראש לא מושך (מידי) באותה מידה.

זה צניעות וזה צניעות.

מה ההבדל?

ולכן לגיטימי מבחינתי שבחור ישאל זאת בתחילת הקשר או אפילו בשלב הברורים.

הווה אומר: מי שזה חשוב לו -ראוי לו לבדוק/לשאול זאת.

ולשאלתך האחרונה- סגנון מראה של בחורה לא מעיד באופן מוחלט על סוג כיסוי הראש שתלבש לאחר הנישואין.

הבחור והבחורה צריכים לבוא להחלטה די ברורה בנוגע לכיסוי ראש, ועדיף עוד לפני הדייט הראשון. אם זה ע"י שדכנית או כל אחת אחרת. צריך לבדוק את הדברים האלו מראש. כמובן שאם זה לא כ"כ חשוב לבחור- אז אין בכלל צורך לברר.

ובמילים אחרות-

ככל שזה יותר חשוב לבחור מה אישתו תלבש, עדיף לברר את זה כמה שיותר מוקדם.

א"א לדעת שום דבר מראש, מקסימום אפשר לדעת את השם, אבל גם בזה יש הפתעות... .

עדיף לברר בצורה ברורה ולא להסתמך על ניחושים. (סתם כך- בכל נושא בחיים. ניחושים לא תופסים מקום במציאות).

מבחינתי- אם שדכנית תשאל אותי מה התוכניות שלי לעתיד לגבי כיסוי ראש אני אגיד לה: "אישה כשרה עושה רצון בעלה.." אבל זה כמובן לא קביל במקומות ש"רצון בעלה" סותר את ההלכה.

 הפתעות לטובה או לרעה בנושא הצניעות ועבודת ה' של בחורה לאחר החתונה יש בכל המקומות ובכל המגזרים. זה כולל את כל ההגדרות. אז עדיף לא להסתמך על "היא אמרה לי שהיא דוסית..." כי זה לא בידיוק קביל לאחר הנישואין.

תבררו מראש מה הכוונות של הבחורה בנוגע לכיסוי ראש, כי יש בזה המון הפתעות, לפעמים גם לטובה.

ובהצלחה!.

 מה היו ההשלכות של התשובה שלה?

 אם הקשר כבר בשלב מתקדם..

 הייתם מפרקים קשר מבוסס אם הייתם מגלים שכיסוי הראש הוא לא מה שתכננתם?

 מה הקשר בעיניכם ביניכם לבין כיסוי הראש של האישה שלכם?

 מצביע על רמה דתית של הבחורה?

 מצביע על שאיפות תורניות?

 אחר?

 מיד מתחילה לקרוא..

אז ככה,

אני מתכוונת ללכת עם כיסוי מלא אבל הייתי בורחת ממי שהיה שואל אותי שאלה כזאת

או מדויק יותר, הייתי נרתעת והיו נדלקות לי נורות אדומות, נקודות שצריכות בירור בתפיסה של הבחור.

לא בגלל חוסר הטקט שבשאלה- אני לא רואה בזה חוסר טקט.

בגלל מה שדתל''ש כתב כ''כ יפה

שדי''מ וארווין מדברים בשתי שפות שונות. הוא- מחוייבות טוטאלית להלכה והוא- הגיון אנושי פשוט.

א. מחויבות להלכה לא שווה אם מאבדים את ההיגיון האנושי הפשוט. היא צריכה לבוא על גביו.

ב. גברים יקרים שימו לב שמדובר במחויבות של האישה ולא שלכם! ככה אתם הולכים להיכנס לי לווריד לגבי כל אחת מהתרי''ג? לשאול מצוה מצוה אם אני מתכוונת לקיים? מה שונה המצווה הזאת? אתם רואים שהבחורה רצינית, שהיא בראש של 'קלה כבחמורה' , אז מה הסיפור הזה עם הכיסוי ראש דוקא (שכנראה שהיא ממילא תשים)? תמצאו משהו אחר לשאול.. ''תדליקי נרות? או שלפעמים תנצלי את הזמן בדיוק עד השקיעה ולא תספיקי?''

 ג. גברים, ניסיתם ללכת עם כיסוי ראש? לא! אז בבקשה מכם!  אתם לא רוצים שאתחיל לשפוט אתכם בענייני צניעות שקשורים לכם.

 ואני מזכירה, מדובר בכיסוי ראש, שהוא אפילו לא עניין של צניעות, לפחות ממה שלמדתי, נכון, נתנו טעמים, צניעות לא כל כך ביניהם, הרי אישה צריכה להיות צנועה גם כרווקה וככזאת היא אינה מצווה בכיסוי ראש.

 זאת אחת החובות הקשות שלנו בתור נשים דתיות.

 ואם אני שמדובר בי- לא מצליחה לראות את הטעם. למה אתם רואים בזה משהו קריטי כל כך? מה מצאתם בכיסוי ראש (מלא)? מה זה אומר מבחינתכם?

אני מתכוונת לשים כיסוי ראש מטעם אחד ויחיד: זאת ההלכה ולכן לא נותרת לי ברירה (בפני עצמי)

לא רואה בזה שום ערך, לא רואה שום חשיבות לעניין, לא מתכוונת לעשות את זה בשביל בעלי, לא יהיה לי כיף ולא נחמד להסתובב עם משהו מציק שיושב לי כל היום על הראש. סיוט לחשוב שכמו שאני לא יוצאת מהבית עם מכנסיים אני לא יוצאת עם שיער.

לא נשמע לי הגיוני

לא מצאתי טיפת היגיון.

ואתם מייחסים לזה כזאת חשיבות.

ודי''מ, ''אהבת האל קודמת לאהבת האישה'' מישהו שיצאתי איתו אמר לי את המשפט הזה.

שטויות. אהבת האל מתבטאת (גם) באהבת האישה, אלו לא דברים נפרדים.

מתפיסה כמו שלך ומתפיסת הזוגיות הנובעת ממנה אני מפחדת.

אשמח ממש לתגובות!

הנושא בוער בי.

שאומרת שאישה יוצאת בלי כתובה אם היא עוברת על העניין הזה. אם היא מחללת שבת, אוכלת שקצים ומדברת לשון הרע - היא לא יוצאת בלי כתובה. אבל הצניעות שלה נוגעת גם לבעל. יש חילוק ברור.

חוץ מכל זה - התיאום הדתי חשוב בכל מקרה בהקמת בית. זאת האשה שאדם מתכנן לחיות איתה את חייו, היא תחנך את הילדים שלו. אם יש משהו שמאוד חשוב לו ונמצא במרכז חייו (כמו שמירת ההלכה ועשיית רצון ה', למשל) והגברת בראש אחר - זה עניין משמעותי מאוד.

אני אבדוק את זה הפוך.

קודם אני אראה אם ההשקפת עולם (גם הדתית) הולכת לאותו כיוון , ומתוך זה אני אבין גם מהו הרצון שלה להקפיד על המצוות.

אני משער שאם תהיה לי בחורה שהכימיה בינינו טובה, אני לא אבדוק את הנושא עד השלב שכנראה זה כבר לא ישפיע.

אני בד"כ מעלה את הנושא רק כשכבר די ברור שהכימיה בינינו לא טובה, בייחוד בנושאי אמונה ודת.

ב"ה

במובן מסוים אי אפשר לדעת עד אחרי החתונה. ויותר מכך, אנשים ונשים צומחים כל הזמן. יש פה באתר את הסרט "שתי מתכות בטבעת אחת". ולפעמים מפסיקים להיות דתיים, אחרי החתונה. 

בעיני אפילו דייט ראשון  זה בסדר.. זאת לא כזאת שאלה עמוקה וחפרנית.

שאלו אותי את זה בדייט ראשון וזה זרם לגמרי..

בכללי אני חושבת שזה עניין פרטי שלה איך שהיא תכסה את הראש.

מכירה בנות כאלו, לשני הכיוונים...

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

לכל המברכים, ועל המילים החמות שכתבתם.

אנסה להתייחס לדברים שנכתבו:

@שפלות רוח

תיארתי את התהליך שאני עברתי. זו אני, זו האישיות שלי, זו צורת ההתמודדות שלי עם העולם. לזרוק את השכל זה לא הדרך שמתאימה לי...

@דג כחול

הוא מוסר שאתה מוזמן לשאול, והוא יבחר אם לענות (או שהשאלות מכוונות אליי?)

הוא לא כ"כ פעיל בפורום הזה, וביקשתי ממנו לא להזדהות בניק שלו (כי הוא לא כ"כ אנונימי).

@מרגול

כנ"ל - אם תשאלי משהו ספציפית, אולי הוא ירצה\יהיה מוכן לשתף.

@הפי

מסכימה לחלוטין. אין דרך אחת נכונה. זה לא שרק אם רואים כוכבים נוצצים בדייט הראשון יהיה לכם זוגיות מוצלחת. החיים הרבה יותר מורכבים מזה, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו, את הנתיב שלו בעולם. 

רק משום מה אנחנו שומעים בד"כ את הבשורה הטובה של הסוף, ולא שומעים על הדרך שהובילה לשם, על הקשיים והאתגרים וההתמודדיות בדרך, ואולי יש כאלה שמדמיינים איך שאצל אחרים הכל מושלם ורק אצלם שום דבר לא עובד, הדייטים לא מתקדמים וכו'.

אז ניסיתי לצייר קצת מהתמונה והדרך שלי..

@פתית שלג

בעיניי, זה לא קשור לגיל, זה קשור לאופי, למבנה האישיות, לצורה שבה מקבלים החלטות, לכלים שאיתם מתמודדים עם אתגרים.

מהניק שלך למשל…

שאלתי לארוס שלך:

איך היו התחושות שלך בתחילת הקשר? דומות לשלה או שיותר ניצוצות והתלהבות?

ובהמשך לכך- איך זה היה לך כשלראשונה שמעת אודות תחושותיה בתחילת הקשר?

ולשניכם- האם כרגע, כשאתם אחרי הבחירה אחד בשניה, ועוד לפני החתונה עצמה (או קצת אחרי, מניחה שטרי יחסית…), אתם מרגישים איזושהי התלהבות בפנים לקראת העתיד המשותף? או ציפייה, או כל רגש דולק אחר תנסחו זאת כפי שתרצו.

מזל טוב!