אם אין שום רצון להפסיק אולי כן הייתי פוסל.

אם הבנאדם חוזר בתשובה וזה אצלו במקום לעשן דברים יותר גרועים, אז מה?

גדולה. עוזר המון!!!!! נכון לא בריא וכו, ולא סיבה להתחיל, ובאמת מתחילים מלחץ חברתי 99%. אבל - אחרי שמתחילים עוברים שינויים. בטח אדם שחזר בתשובה.

אף פעם לא עישנת באמת, לא היית מכורה, בשלב מסויים זה צורך. שאפשר להתגבר עליו. אבל - לא מעיד על חולשה. כרגע הוא משתמש בזה

@ענבל

מצד שני בעבר כן יצאתי עם מישהי שהייתה סוג של מעשנת בקטנה (מסובך..). וידעתי את זה מראש. אבל זה היה קשר מאוד מיוחד ושונה.

בגדול היום לכתחילה אני אשתדל לא להיכנס לקשר עם מישהי אם אני יודע שהיא מעשנת.

אני אישית מאוד מפריע לי כשמישהו מעשן.

עד כדי כך שכשאני נכנסת למונית אני חייבת לבקש מהנהג לכבות את הסיגריה. אם יש.

קיצר- לא.

מעשן אקטיבי הוא גם פסיבי.

אבל גם ממה שהוא מוציא

האמת שזו סתם תיאוריה מונפצת בשביל שלמעשנים לא יהיו חברים...

אני דווקא לא סובל את הריח של הסגריות אבל אני יותר אוהב את החברים שלי אז למדתי לסבול.

כשהייתי מורחק הייתי קבוע יוצא לסגיריה עם איזה חבר יקר.

אין כמו הארומה של עשן הסיגריות...

אפילו מעשנים אמרו לי שהם מסתרים עם הריח רק כשהם מעשנים.

למרות שאת האווירה אני אוהב אבל לא את האוויר..

אבל לא בשביל זה אני יעשן.

אני מסתפק בפסיבי.

זה נכון לגבי מי שמעשן לפעמים (כמוני היום). אבל כשהייתי מעשנת קבוע הייתי מלא פעמים מעשנת לבד.

לא מכבד את מי?

אחוז אלה שמתים מתאונות-דרכים הוא קטן לאין שיעור מאחוז אלו שמתים כתוצאה מעישון.

אז לכן אין מקום להשוואה!

יש סטטיסטיקות מאד ברורות בעניין!

אז זה שאת שומעת בחדשות על תאונות דרכים ולא שומעים על כל מי שמעשן בסיגריה זה לא אומר שיש יותר מקרי מוות מתאונות.

את כנראה סתם הופכת חולשות לאידיאלים ואז מסובבת את כל הנתונים העובדתיים שיש לפי השקפת עולמך.

מנסה להתייחס לנושא.

אף אחד לא אמר ש"כל מי שמת.." - אבל כאשר מחקרים של שנים נעשו והרפואה קובעת באופן ברור ומוחלט שאחוז ניכר מאוד ממקרי סרטן הריאות ובעיות נוספות, קורות בשל העישון - זה יהיה מגוחך, פתטי וילדותי לנסות להדוף את הטענות האלו בטענות שטותיות על כך ש"גם לשתות קולה זה לא בריא/לחיות בעיר זה לא בריא". (אבל סתם לאנקדוטה - אני גם לא שותה קולה. זה לא אומר אבל שאני אדם בריא...סתם אנקדוטה ) 

אין שום ערך תזונתי לעישון אין לו שום דבר באמת טוב, הוא נועד בסך הכל לתת ריגוש זמני לאדם, ריגוש שאדם שחי את החיים באמת, לא אמור להיות חייב לקבל אותו. בסיגריות יש חומר ניקוטין ממכר שנועד לגרום לחייב אנשים להמשיך לעשן גם אם הם מנסים להפסיק בשלב שמבינים שזה מטומטם.

לנסות לסנגר על סיגריות זה בערך כמו לנסות לסנגר על רוצחים סידרתיים באמירה ש"מה אתם רוצים - יש גם מלחמות, ויש גם תאונות דרכים, הבנאדם ימות בכל מקרה, אז מה זה משנה אם עכשיו הרוצח הסדרתי הרג אותו?". נשמע מגוחך? ברור, כי רוצח סדרתי זה אדם וסיגריה זה נייר מגולגל עם רעל - אבל ההשוואה לדעתי מאוד מדויקת.

עשית פעם בדיקה כמה אנשים היו מתים בתאונות דרכים גם אם כולם היו שמים חגורה? רמז - עדיין היו מתים. ובכל זאת, מספיק שהחגורה עוזרת ומצילה באחוז ניכר מהמקרים, כדי שזה יהיה פיקוח נפשות וכדי שרבנים יקבעו שמי שלא שם חגורה פשוטו כמשמעו מפקיר את החיים שלו.

אז בחייאת - מה שאתה עושה כאן זה נטו לסנגר על סיגריות. שום "איסורים מוזרים" ושום כלום - העובדות הן שסיגריות זה מסוכן, שכל הרופאים היום מתריעים על זה הלוך ושוב, שלא כמו שהם מתריעים על קולה  - ויש לכך סיבה.

לא צריך להיות ראש בקיר, אתה יודע...

וגם לא צריך כל הזמן לחשוב שכל "הממסד הרבני" מחפש לדפוק אותך ובכוח להטיל עליך איסורים לא קשורים לעולם. זה קצת יותר מידי להחזיק מהם אידיוטים ו/או רשעים מוחלטים. יש גבול, אתה יודע...

עפ"י מחקרים, כיום, העישון הוא הגורם מספר 1 לתמותה מוקדמת!

יותר מתאונות דרכים (דרך אגב, אנשים שמעשנים הם גם מעורבים בהרבה יותר ת"ד),

יותר מזיהום אוויר,

יותר ממחלות מזדמנות,

יותר ממחלות גנטיות,

יותר מאיידס,

יותר מאלכוהול,

ולמעשה יותר מכל דבר שאני יכול לכתוב כאן (בנפרד)!

בסיגריות אין שום דבר מרגיע - זו אשליה!

מה שקורה זה שהעישון גורם להתמכרות שגורמת לעצבנות, ואז הסיגריה מרגיעה את אותה העצבנות.

אבל אם לא היית מתמכר, אתה גם לא היית מגיע לאותה העצבנות מלכתחילה!

ואז מה אם זה מועיל לעיכול..

אתה יודע שציאניד הוא מועיל ליצירת תאי דם?

אתה יודע שאם חותכים את הגרון זה משפר מאד את זרימת הדם?

ואתה יודע שאם חונקים בן-אדם, זה משחרר לו את העצירות?

ואתה יודע שאם מנקרים לאדם את העיניים זה משפר לו מאד את חוש השמיעה והמישוש?

אז בקיצור, אל תכתוב כאן שטויות!

והתועלת של הסיגריה לעיכול (אם יש בכלל), היא אפסית לעומת הנזק שהיא גורמת.

ומצטער לומר לך, אם משהו יותר מסוכן ממשהו אחר אז חומרת האיסור שלו יותר גדולה.

אז כן, אם עישון גורם ליותר נזק מנסיעה ברכב, אז סביר שהעישון יאסר ונסיעה ברכב לא.

דבר נוסף, יש הבדל מהותי בין עישון לכמעט כל דוגמא אחרת שהובאה כאן.

העישון הוא דבר שלא מביא שום תועלת למין האנושי והוא משהו שהוא למעשה אנטי-קיומי,

לעומת אוכל, שתיה, נסיעה ברכב וכו', אלו דברים שמביאים תועלת למין האנושי.

(וכבר כדי להקדים תרופה למכה,

 אם אדם יתקע במדבר ללא אוכל וללא שתיה חוץ מקולה וג'אנק פוד - אז הם יצילו את חייו.

 אבל לא קיימת שום סיטואציה, שבה עישון סיגריה יציל בן-אדם שלא מכור אליה.)

ולגבי ה-נ.ב. שכתבת,

יש סיבה מאד פשוטה למה אין איסור על עישון סיגריות ואכיפה משמעותית בעניין,

פשוט תעשיית הסיגריות מגלגלת כמויות כספים ויש להם השפעה רבה על מקבלי ההחלטות!

ולא לכל הסובבים אותך!

עישון זה סןג של רצח!

ההבדל הקטן בין קולה לבין עישון - זה שבקולה לפחות יש ערכים תזונתיים כלשהם. נכון שלשתות הרבה מידי זה לא בריא - אבל זה לא שכ-ל הדבר הוא לא בריא. וזה בניגוד לעישון שאין בו ש-ו-ם דבר טוב ושום ערך תזונתי.
בנוסף, עדיין לא שמעתי שרופאים קבעו שקולה גורם לאחוז כל כך גבוה ממקרי המוות בעולם מסרטן הריאות או מכל סרטן שהוא.

לא סתם סיגריות זה מוצר הצריכה היחיד בישראל, שאומנם הוא מותר למכירה (בגלל סיבות שונות כלשהן - בעיקר הכח של החברות) - אבל בתקנות בחוק היצרנים בעצמם חייבים לפרסם בגדול פרסומות נגד עישון על החפיסות ועל כל מודעת פירסום לסיגריות (שאגב - אי אפשר לפרסם בכל מדיה). ופרסומות רציניות ומלאות בהפחדות - דבר כזה ל-א קיים בשוקולד וגם לא בקולה.

את עדיין מנסה להשוות בין סוג כלשהו של אוכל לא בריא אבל הוא לפחות אוכל שערך תזונתי כלשהו כן יש לו, לעומת עישון?

מה גם שעישון, כמו שאמרו מעלי - פוגע בכל הסביבה. אם אדם כל כך מעוניין להרעיל את עצמו, שיעשה טובה לעצמו, סלביבה ולי - וישתה רעל באופן עצמי ולא יפזר את הרעל הזה אל כל הסביבה שלו.

אני אגיד במפורש - אני לא מכיר שום רב שמתיר לכתחילה לעשן ואומר שאין עם זה שום בעיה. אומנם אני מכיר רבנים חרדיים שונים שלכתחילה לא מתירים אבל אדם שכבר מכור, הם "מחליקים" את זה כי מבינים שקשה מאוד להגיד לו להפסיק (וחבל).

אני באוזניי שמעתי רבנים חרדים שמעשנים שמודים שבזמנו לא ידעו שזה כ"כ לא טוב, וכיום הם לא מסוגלים להפסיק, אבל הם קובעים שעישון זה אסור.

הגזים שנכנסים עם הסיגריה גורמים לעיכול מהיר יותר.

עיקול זה מס הכנסה (הפשע המאורגן או משהו כזה).

צריך מישהו שמתעסק במחקר רפואי בנושא הזה.

בין הידיים לפה...

ממש גאונות...

<צ>

אז יש לי עצה קצת יותר בריאה בשבילך בשביל העיכול: פשוט ללעוס טוב והרבה. ככל שהאוכל נכנס יותר לעוס ויותר מפורק לגוף שלך, העיכול יהיה קל יותר. גם ככל שהאוכל יהיה טבעי יותר, הוא יהיה קל יותר לעיכול.

אתה ממש לא זקוק לסיגריות בשביל העיכול...

האזהרה על אלכוהול היא מסיבות אחרות מאשר האזהרות שעל סיגריות ועל זה נדבר בשרשור אחר. בכל מקרה, ברור לכל רופא ולכל אדם שאלכוהול לא "לא בריא" כמו סיגריות.

וזה שלפני 100 שנה לא ידעו שמשהו לא בריא - לא אומר כלום - העולם התקדם! לפני מאה שנה גם חיו די הרבה שנים פחות ממה שחיים היום...

זה מצחיק שיש אנשים שאשכרה מנסים לסנגר על הסיגריות. הרי אני מקווה שאתם לא מספיק מטומטמים כדי להאמין שזה באמת בריא ובסדר גמור לעשן... 

ולא, לא תעזור לכם שום ניסיון השוואה לקולה או לדברים אחרים. אני באמת מקווה שאתם לא מנסים לעבוד על עצמכם שסיגריות זה בריא. מילא תדעו שזה לא בריא, ותודו שאתם עושים את זה ע-ל א-ף שזה לא בריא, ושזה חולשה מסוימת. אבל לנסות להגיד שאין שום בעיה ושזה בריא לגמרי וטוב ומצוין - זה פתטי וילדותי. בריחה מהמציאות. (אני לא מדבר ספציפית עליך אלא בכללי על אנשים שטוענים ככה)

מכיוון שברור שמדובר במעשה שהוא משחית את העולם וללא שום תועלת,

אז בוודאי שלעשן זה יהיה נגד "רוח התורה".

ולפיכך, מי שעושה זאת הוא במקרה הטוב "נבל ברשות התורה".

"ונשמרתם לנפשותיכם"-

כתוב בתורה.

עישון גורם לבעיה במערכת הנשימה שהיא מהמערכות שהפגיעה בהם מובילה למוות.

זה גורם ישיר למחלות מסויימות בגילאים מבוגרים למי שלא עישן כבד,

ובגילאים צעירים יותר למי שעישן כבד.

איך זה מסתדר?

ואני לא מדברת על הצד הסביבתי, כי לא כולם יסכימו (למרות שמעשנים פאסיביים סובלים מזה בגילאים מבוגרים גם..)

זה עקיף ולא מיידי.

זה גם עקיף

אלא בהלכות דעות.

והנפק"מ גדולה מאוד.

בכל מקרה כולנו מסכימים שיש בזה איסור הלכתי כלשהו

השאלה מצד מה,

ומה החומרה שלו...

והרבה מהדברים הלא בריאים האלה אני עושה...

חומרת האיסור היא לפי אומדן הנזק הבריאותי.

ככל שמשהו הוא יותר מזיק לבריאות כך חומרת האיסור יותר גדולה.

הנזק הבריאותי שסיגריה עושה הוא הרבה יותר גדול מנזק של שישיית בקבוקי קולה,

ולכן אין אפשרות להשוות בחומרת האיסור בין הדברים.

כי כל הגדר של "והלכת בדרכיו" זה "כפי כוחו".

כי יש דברים שהם נכונים לכולם.

אם למשל מישהו רגיש לחלב, ברור שזה יהיה לו יותר מסוכן מלאחרים.

אבל כאן מדובר על משהו שכיום ידוע שהוא מסוכן לכולם!

גם שתייה מתוקה מזיקה.וצפייה במסך.

למערכות הפריפריה בגוף.

יש 3 מערכות בגוף שפגיעה בהן עלולה להביא למוות מיידי.

אחת מהן זו מעכת הנשימה,

ולכן ברור שפגיעה כלשהי בה היא הרבה יותר חמורה משתיה מתוקה וצפייה במסך-

שאמנם מזיקות, אבל במערכות פריפריה בגוף.

אני לא מבינה איך אפשר להשוות בין הדברים...

לדעתי הגדר הוא כמו שאמרתי שזה באופן ישיר וסכנת המוות היא מיידית (לדוגמא-לא לשים מעקה אם נופלים עלולים למות במקום)

הבנתי שטענת שזה מיידי,

אבל לא על זה דיברנו עכשיו.

עכשיו דיברנו על ההבדל בין שתיה מתוקה ושות' לעישון.

ברור לי שההלכה תהיה שונה לפגיעה בין מערכות שקריטיות יותר לחיי אדם, לעומת מערכות פריפריה.

"הכל סובב את האשכנזים". 

אבל עישון גורם דווקא בעיקר למחלות לב.

אני יודעת על סבא וסבתא שלי,

שהיו להם בעיות רציניות בריאות.

וכשהיו בעיות אחרות (גם בלב),

הבעיה במערכת הנשימה התגברה,

והרופאים מיד שאלו על עישון בגילאים צעירים.

אדם שישתה כל יום 6 ליטר של קולה, 15 כריכים של המבורגר שומני עם צ'יפס שומני, ויהיה דבוק 18 שעות ביממה לטלויזייה/למחשב עם העיניים ככה קרוב למסך (לא מדבר על התכנים) - גם כאן, בהחלט רבנים יגידו שזה אסור באיסור מוחלט ושמי שעושה את זה עובר עבירה דאורייתא של ונשמרתם מאוד לנפשותיכם וכו' וכו'! בהחלט!!!!

ומי שנוסע ברכב בלי חגורה, ועל 220 קמ"ש כל הזמן, ועוקף בפראות וכו' - גם כאן רבנים יגידו לו שהוא עבריין הלכתי!!!

בהחלט!!! אתה צודק בזה לגמרי!!!!

(ועכשיו תנסה להבין גם מה שאמרתי כאן בין השורות...)

אם תבדוק תגלה שחלק לא מבוטל מעולם ההלכה הוא כזה.

או לפחות אחד מהם.

אני חושב שלעשן באופן קבוע זה אכן אסור מדין "והלכת בדרכיו" כמו לשתות קולה וכל דבר לא בריא אחר.

אבל אז רמת האיסור חמורה בהרבה פחות והיא "כפי כוחו".

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/haishun1-2.htm

למה כל הדיבורים של הרמב"ם על בריאות הם בהלכות דעות ולא בהלכות רוצח ושמירת הנפש?תחשבי על זה בצורה הלכתית יבשה.

(פעם אמרתי לחבר שאני לא מעשן רק כדי להיות על תקן מי שבחיים לא עישן אפילו שאכטה ובכל זאת לא סובר שזה אסור,אבל הגעתי לישיבה והרב שלי שיכנע אותי שזה אסור אבל ממש לא ברמה כמו שכולכם פה מגזימים אלא "כפי כוחו" כמו לשתות בירה או לשים כמויות של מלח כמו שאני שם באוכל..)

תחכה בסבלנות שאעיין שם.

(ויש פוסקים שלא כשיטת הרמב"ם, למרות שמניית המצוות שלו מאוד מעניינת ומסבירה הרבה..)

אלא כל הדברים הלא בריאים שהוא מונה בהלכות דעות.

(תוכיחי שחולקים עליו בזה,אל סתם תזרקי בלי קשר..)

לא לקנטר רק שואל תגדי מה אתתה חושב/יודע 

התפללת נץ

ספציפי למה כוונתך ? (לפני השרשור למדת הלכ' דעות ?

זה חוסם את התיאבון בצורה משמעותית וגורם לעיכול מהיר,

ולכן אנשים שמעשנים לפעמים מאבדים משקל בצורה לא בריאה בכלל,

וברבות הזמן זה רק מזיק למערכת.

ועיכול מהיר לא בריא לכולם בכלל (תלוי תפקוד הבלוטה של האדם הספציפי)

(מכירה אישית כאלו שהפסיקו לעשן,

וכשפצחו בדיאטה חזרו לזה. שיא ההתעללות במערכת.)

ד בניורק

זה אחד הבילויים המשותפים הכיפיים שאנחנו עושים.

למה סכנה של עישון זה ונשמרתם וסכנה של אוכל לא בריא זה לא.

חוץ מהקטע עם הריח של הסיגריות.

א. זה מסריח, מגעיל ומאד מאד לא בריא.

ב. זה מעיד על זה שהבן-אדם מתמכר לתאוות שטותיות בחוסר אחריות.

ג. מהנסיון שלי, אחוז האנשים האיכותיים מתוך המעשנים הוא הרבה הרבה הרבה יותר נמוך מאחוז האנשים האיכותיים מתוך אלו שאינם מעשנים.

ג. התנשאות מגעילה.

וגם עצם התמכרות לעישון מעידה על משהו מעבר להתמכרות עצמה (בשונה מאוכל).

ג. לא חוזר בי מדבריי!

כמה מעשנים יש שלא פוגעים באחרים?

(רמז: קרוב יותר ל-0% מאשר ל-1%)

ולא אמרתי שלא קיימים מעשנים שהם לא אנשים איכותיים,

אבל אני עדיין לא חוזר בי מדבריי, כי עדיין מדובר במיעוט שבמיעוט.

אז גם אם את ובעלך אולי אנשים מעשנים ובכ"ז איכותיים,

זה עדיין לא אומר שזה אפילו מתחיל להיות נפוץ.

(אולי זה רק אומר שכבר ניצלתם את האחוז של האיכותיים בקרב המעשנים כך שכבר לא נותרו עוד אנשים מעשנים שהם בכ"ז איכותיים.)

רוב המעשנים והמעשנות שאני מכירה אישית, הם אנשים איכותיים.

יש לי מלא חברים טובים ויקרים שמעשנים.

מי שתפסול אותם בגלל זה מפסידה.

אילו היה אכפת לך הייתי חושדת.

כי אתה בן.

אני מקווה שאין לך הווא אמינא להתחתן עם בן..

דיברתי לבנות.

וברצינות-זה ממש מגעיל.

אין לך מושג מי הם אתה אפילו לא מכיר אותם.

אני מגדיר בן-אדם "איכותי" כאחד ששואף להקדים את האידאולוגיות שלו לדחפים היצריים שלו.

ואחד שמעשן זה מבחינתי סמפטום לאדם שהוא לא כזה.

ובסופו של דבר חלק מההגדרה של "איכות" זה דבר שהוא יחסי,

כך שאם אני מוריד אפילו 95% מהאוכלוסיה, זה למעשה רק מעצים את הקבוצה "האיכותית".

דוגמא:

שוקולד שוויצרי הוא איכותי, אבל אם אפילו מחצית מהשוקלדים היו איכותיים כמו השוויצרי,

אז למעשה זה היה מוריד מהעוצמה של "האיכות" של השוקולד השוויצרי.

זה כל כך רדוד ולא ׳איכותי׳ כלשונך...

דנתי איתך על ההגדרה של המילה "איכות",

היכן את רואה שביצעתי פעולת השוואה?

השוקולד היה רק פעולת עזר כדי להמחיש לך את המושג "איכות".

ולא בוצעה כאן שום השוואה בין אנשים לשוקולד!

אתה מדבר על איכות של אנשים כדבר שניתן למדידה.

אין טעם לנסות ולהסביר לך.

בשורה התחתונה, אין הרבה אנשים איכותיים, כי אם היו הרבה כאלה, אז כנראה שהם כבר לא היו מוגדרים כאיכותיים.

ולכן אין לי שום בעיה שרוב האנשים לא יהיו איכותיים, כי למעשה זה חלק מעצם ההגדרה.

מכיוון שכאלה שמעשנים, מבחינתי זה סמפטום לכאלה שבד"כ הדחפים שלהם קודמים לאידאולוגיה שלהם.

אז במדדים שלי, הם בד"כ לא יהיו אנשים איכותיים.

ולכן גם אם מדובר אפילו ברוב האנשים, אין לי בעיה שיקוטלגו כלא איכותיים.

את שאלת מה הקשר בין העישון לאיכות, ואני עניתי לך.

אם את רוצה את יכולה לחלוק, ובכל אופן אני כנראה לא אחזור בי מדבריי!

לאידאולוגיה. מעבר לכך שאני שונאת את המילה אידיאולוגיה, אנחנו עובדים את ה׳ לא אידיאולוגיה.

לוגיקה (הגיון צורני):

אם למשל אני כותב את המשפט הבא:

"כל אדם שמניח תפילין בימי החול הוא יהודי דתי" (זה משפט המקור לכל החלק הלימודי)

     |משפט המוצא|          |המסקנה|

מניח תפילין בימי החול => יהודי דתי

אני לא יכול להפוך בין המסקנה למשפט המוצא ולהסיק מהמסקנה את משפט המוצא, כלומר:

"כל יהודי דתי מניח תפילין בימי החול"

|משפט מוצא|          |מסקנה|

  יהודי דתי => מניח תפילין בימי החול

למה? כי עובדתית קיימות נשים שהן יהודיות דתיות והן לא מניחות תפילין.

אבל אני כן יכול להסיק: "מי שהוא לא יהודי דתי, אז הוא לא מניח תפילין בימי החול."

ואני לא יכול להסיק: "מי שהוא לא מניח תפילין בימי החול, אז הוא לא יהודי דתי."

(ניתן לך לחשוב למה את המשפט הראשון ניתן להסיק ממשפט המקור, ולמה עדיין א"א להסיק את המשפט השני.)

אם את רוצה הסבר יותר איכותי ממה שאני כתבתי אני מצרף לך קישור,

יש לך בסרגל הימני "הגיון צורני", תלמדי את כל מה שיוצא ממנו.

(עד כאן השיעור)

אז לענייננו, אם אני כותב לך: "אדם מעשן הוא לא איכותי"

כן ניתן להסיק ש: "אדם איכותי הוא לא מעשן"

אבל לא ניתן להסיק ש: "אדם שאינו איכותי הוא מעשן" או/וגם "אדם לא מעשן הוא איכותי"

(כי לא חסר אנשים שאינם מעשנים אבל הם עדיין לא איכותיים)

ואני הדגשתי את המשפט האחרון כי זאת המסקנה השגויה שלך שעפ"י חוקי הלוגיקה אי-אפשר להסיק ממה שכתבתי לעיל.

ואני אסביר לך למה נקטתי במונח "אידאולוגיה" ולא במונח "עבודת ה'",

כי אם הייתי נוקט במונח "עבודת ה'" היית תוקפת אותי ואומרת שאין איסור הלכתי לעשן.

אבל מכיוון שאני יוצא מנקודת מוצא שמדובר על פורום דתי ולכן כולם כאן עובדי ה'.

אני מחלק כאן בין עבודת ה' מתוך אידאולוגיה ("רוח התורה"), לבין עבודת ה' מתוך הסתכלות 'קרה' על ההלכה.

מכיוון שעישון יהיה מותר הלכתית לפחות לחלק מהדעות, אז המונח עובד ה' כוללני מדי.

כי מכיוון שעישון הוא מנוגד ל"רוח התורה", מבחינתי מי שמעשן הוא ברמה מסויימת "נבל ברשות התורה".

אני ממליץ לך לקרוא ולתרגל בקישור שהבאתי לך.

זה דבר שיכול לעזור לך מאד לאורך כל החיים.

בכ"מ, אני כבר כתבתי לעיל מה ההגדרה שלי לעניין, את מוזמנת להסתכל.

אדם שאוכל ג'אנק פוד אינו איכותי. אדם שהעבודה שלו היא במשרד אינו איכותי וכן הלאה. (כמובן בהנחה שאינם שואפים לשנות את זה.)

אתה מתכנן להתחתן עם אישה ששואפת לא לעשות את כל זה?

אנשים שמכורים לדברים שכתבת אלו סימפטומים לאנשים לא איכותיים.

רק שעישון הוא הכי גרוע מכולם!

רק לא הבנתי את הדוגמה האחרונה שלך, אפשר להבין מה הקשר בין עבודה במשרד לדחף יצרי או לחוסר אידאולוגיה?

וכן, אם אני אפגוש מישהי שמכורה לקולה או לג'אנק פוד וכד' זה יפריע לי מאד.

מישהי שאוכלת פעם פעמיים ג'אנק פוד בשבוע? או שותה פעם פעמיים בשבוע קולה?

ואם כן, מה ההבדל ממישהי שאינה מכורה לסיגריות אך מעשנת פעם ב...?

סוכר הוא סם ממכר הרבה יותר מסיגריות.

ושאלה אחרונה, אם היית יודע בוודאות שהגברת איכותית, היית מוכן לצאת איתה למרות שהיא מעשנת?

ב. יש כמה הבדלים מהותיים בין אוכל ושתיה לעישון:

   1. בשונה מאכילה ושתיה 99% מהמעשנים מזיקים גם לאחרים ולא רק לעצמם.

   2. אוכל ושתיה זה דבר קיומי, לעומת עישון שזה דבר שהוא אנטי-קיומי.

       אז מכיוון שמדובר על משהו קיומי, אז גם אם זה לא ממש לרוחי זה פחות יפריע לי.

   3. רמת הפגיעה הבריאותית וההתמכרות של העישון היא הרבה יותר גבוהה משאר הדברים שהזכרת,

       לכן היחס אמור להיות שונה (אם נגיד אמרת קולה פעמיים בשבוע, אז עישון זה בערך פעם בחודשיים).

ולשאלתך, כנראה שלא..

במקרים מאד ספציפיים זה יכול אולי לקרות אבל בתנאים מאד מסויימים.

1. שלא תעשן בנוכחותי או בנוכחות הילדים אף-פעם.

2. שהיא מתחייבת להוריד עד החתונה את המינון ללא יותר מסיגרייה אחת בחודש.

3. במהלך הריון אף לא סיגרייה אחת.

4. אחרי העישון להתקלח, לצחצח שיניים ולהחליף בגדים.

הסיבה שהוא לא נרשם ככזה היא בגלל שזה יגרום להמון חברות גדולות לפשוט את הרגל.

אם מישהו שרגיל לאכול הרבה סוכר יפסיק לאכול סוכר התגובה תהיה קשה פי כמה ממי שמפסיק לעשן.

כל המשפחה שלי הורידה באופן דרסטי את כמויות הסוכר שלהם,

וחוץ מזה שזה היה קשה בהתחלה מבחינת הטעם לאף אחד לא היה כאבי ראש או משהו דומה.

וכיום אחרי שהתרגלנו דווקא קשה לנו עם דברים שהם מאד מתוקים.

לעומת זאת סיגריות רוב החבר'ה שאני מכיר שניסו להיגמל נתקלו בקשיים ורובם נשברו בשלב כלשהו.

קפאין למשל זה גם חומר ממכר, וגם מזה יש להרבה אנשים קושי להיגמל.

אומנם לחיות בלי סוכר בכלל אי אפשר - כי סוכר זה בין החומרים הטבעיים שנמצאים כמעט בכל דבר - אבל גם לא צריך לחיות בלי סוכר בכלל. 

לעומתז את, בלי סיגריות בכלל, צריך לחיות, ובסגריות יש חומר כימי בשם ניקוטין שכל מטרתו היא לגרום להתמכרות.

קריז על גמילה מסיגריות (וגם סמים, אב זה כבר עניין נוסף לשרשור אחר) הוא מוכר, ואנשים מתקשים בזה מאוד. להוריד בכמויות הסוכר אולי זה גם מעצבן וקצת קשה אבל בלי שום ספק ממש לא כמו גמילה מסיגריות.

אם תשאלי את השכנים אולי תגלי שהעשן נכנס להם הביתה

אצלינו בבית מריחים המון את הסיגריות של השכנים וזה יכול להיות גם באמצע הלילה

כשאני כבר לא אקום ואלך מקום אחר כדי לא להריח

התחתנתי כמעשן, אשתי ידעה על זה כמובן מהרגע הראשון (עישנתי ממש במהלך פגישתינו הראשונה) ולאחר מספר שנים התבגרתי, והפסקתי לעשן. לא משום סיבה בריאותית או כספית. פשוט החלטה שכלית שזה משהו מיותר, ויש לי מקומות אחרים לשאוב מהם סיפוק בחיים שלי (להסניף ראשים של ילדים אחרי אמבטיה..).

אז החלוקה השרירותית הזו בין מעשנים ללא מעשנים היא מטופשת. כל אדם יכול בהבדל של סיגריה בודדת להפוך מלא מעשן למעשן ולהפך. מישהו שמעשן זה לא שונה ממישהו שמתעקש לאכול קורנפלקס כל בוקר. לא כל המעשנים מסוממים, ולא כל הלא מעשנים סולדים מסיגריות. גם כשעישנתי שנאתי את הריח של הסיגריות. אז מה. זה לא הפריע לי להמשיך בזה.

אני לא חושב שזו צריכה להיות סיבה מכרעת להעדפה או אי העדפה של מישהו מסויים. מקסימום עוד פרט ברשימת הפרטים, ולא אחד חשוב בהם. כי את זה אפשר לשנות.

וסיגריות זה טעם נרכש. אף אחד לא אהב את הסיגריה הראשונה שלו.

אני אז והיום לא מסוגל לסבול סיגריות של אחרים. זה עדיין לא פוסל אנשים.

זה נכון שאין טעם להתחיל משהו טוב עם נתון אחד רע, אבל זה בדיוק הדרך שיש להתייחס לזה; נתון אחד רע. לא מכלול, לא דבר שעליו יפלו דברים, ולא דבר שלא יכול להשתנות.

וכדומה.

יפריע לי כמו כל התמכרות אחרת.

אם הבחור ירצה להתנתק מזה (בהדרגתיות כמובן) אין לי שום בעיה להפגש איתו.

אחת הבעיות של המגזר הדת"ל זה החיים לפי נורמות חברתיות מאוד ברורות.

אף אחד לא יספר לך שהבחור שותה בקבוק קולה ליום,

עישון משום מה מעיד על משהו רדוד, וזה כל כך כל כך לא נכון.

אם אני מתחננת להתחתן עם מישהו, אני רוצה שהוא יחיה כמה שיותר!

ולכן ככל שנאהב את עצמנו יותר נפסיק עם ההרגלים הלא בריאים שלנו.

הפיזיים-  כמו עישון ואכילה לא בריאה ומחסור בפעילות גופנית וכולי וכולי..

אבל העישון כמו גם הרגלים לא בריאים אחרים רק מעידים על משהו

אם האדם שמולי נמצא בתהליך ורצון לצאת מזה, ברור שאצא איתו ולא אפסול על זה

במיוחד לא אחרי שעברנו את גיל 18 וקצת התבגרנו

אבל אני לא יודעת אם הייתי מורידה ישר...

אבל בהחלט מעדיפה מלחתכילה לא לשמוע כדי שאח"כ לא יהיה...

מילא שאני נחנק רק מריח של סגריות, אבל הילדים, מה הם חטאו, ומי ירצה לאבד את בן זוגו בגיל צעיר?

מכמה סיבות:

הריח כמובן. האופי. וגם לא נשי. וכשאני אומר לא נשי אני מתכוון להכל כולל הקול...

זה פשוט דוחה אותי 

זה כולל גראס.. 

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.