אם אין שום רצון להפסיק אולי כן הייתי פוסל.

אם הבנאדם חוזר בתשובה וזה אצלו במקום לעשן דברים יותר גרועים, אז מה?

גדולה. עוזר המון!!!!! נכון לא בריא וכו, ולא סיבה להתחיל, ובאמת מתחילים מלחץ חברתי 99%. אבל - אחרי שמתחילים עוברים שינויים. בטח אדם שחזר בתשובה.

אף פעם לא עישנת באמת, לא היית מכורה, בשלב מסויים זה צורך. שאפשר להתגבר עליו. אבל - לא מעיד על חולשה. כרגע הוא משתמש בזה

@ענבל

מצד שני בעבר כן יצאתי עם מישהי שהייתה סוג של מעשנת בקטנה (מסובך..). וידעתי את זה מראש. אבל זה היה קשר מאוד מיוחד ושונה.

בגדול היום לכתחילה אני אשתדל לא להיכנס לקשר עם מישהי אם אני יודע שהיא מעשנת.

אני אישית מאוד מפריע לי כשמישהו מעשן.

עד כדי כך שכשאני נכנסת למונית אני חייבת לבקש מהנהג לכבות את הסיגריה. אם יש.

קיצר- לא.

מעשן אקטיבי הוא גם פסיבי.

אבל גם ממה שהוא מוציא

האמת שזו סתם תיאוריה מונפצת בשביל שלמעשנים לא יהיו חברים...

אני דווקא לא סובל את הריח של הסגריות אבל אני יותר אוהב את החברים שלי אז למדתי לסבול.

כשהייתי מורחק הייתי קבוע יוצא לסגיריה עם איזה חבר יקר.

אין כמו הארומה של עשן הסיגריות...

אפילו מעשנים אמרו לי שהם מסתרים עם הריח רק כשהם מעשנים.

למרות שאת האווירה אני אוהב אבל לא את האוויר..

אבל לא בשביל זה אני יעשן.

אני מסתפק בפסיבי.

זה נכון לגבי מי שמעשן לפעמים (כמוני היום). אבל כשהייתי מעשנת קבוע הייתי מלא פעמים מעשנת לבד.

לא מכבד את מי?

אחוז אלה שמתים מתאונות-דרכים הוא קטן לאין שיעור מאחוז אלו שמתים כתוצאה מעישון.

אז לכן אין מקום להשוואה!

יש סטטיסטיקות מאד ברורות בעניין!

אז זה שאת שומעת בחדשות על תאונות דרכים ולא שומעים על כל מי שמעשן בסיגריה זה לא אומר שיש יותר מקרי מוות מתאונות.

את כנראה סתם הופכת חולשות לאידיאלים ואז מסובבת את כל הנתונים העובדתיים שיש לפי השקפת עולמך.

מנסה להתייחס לנושא.

אף אחד לא אמר ש"כל מי שמת.." - אבל כאשר מחקרים של שנים נעשו והרפואה קובעת באופן ברור ומוחלט שאחוז ניכר מאוד ממקרי סרטן הריאות ובעיות נוספות, קורות בשל העישון - זה יהיה מגוחך, פתטי וילדותי לנסות להדוף את הטענות האלו בטענות שטותיות על כך ש"גם לשתות קולה זה לא בריא/לחיות בעיר זה לא בריא". (אבל סתם לאנקדוטה - אני גם לא שותה קולה. זה לא אומר אבל שאני אדם בריא...סתם אנקדוטה ) 

אין שום ערך תזונתי לעישון אין לו שום דבר באמת טוב, הוא נועד בסך הכל לתת ריגוש זמני לאדם, ריגוש שאדם שחי את החיים באמת, לא אמור להיות חייב לקבל אותו. בסיגריות יש חומר ניקוטין ממכר שנועד לגרום לחייב אנשים להמשיך לעשן גם אם הם מנסים להפסיק בשלב שמבינים שזה מטומטם.

לנסות לסנגר על סיגריות זה בערך כמו לנסות לסנגר על רוצחים סידרתיים באמירה ש"מה אתם רוצים - יש גם מלחמות, ויש גם תאונות דרכים, הבנאדם ימות בכל מקרה, אז מה זה משנה אם עכשיו הרוצח הסדרתי הרג אותו?". נשמע מגוחך? ברור, כי רוצח סדרתי זה אדם וסיגריה זה נייר מגולגל עם רעל - אבל ההשוואה לדעתי מאוד מדויקת.

עשית פעם בדיקה כמה אנשים היו מתים בתאונות דרכים גם אם כולם היו שמים חגורה? רמז - עדיין היו מתים. ובכל זאת, מספיק שהחגורה עוזרת ומצילה באחוז ניכר מהמקרים, כדי שזה יהיה פיקוח נפשות וכדי שרבנים יקבעו שמי שלא שם חגורה פשוטו כמשמעו מפקיר את החיים שלו.

אז בחייאת - מה שאתה עושה כאן זה נטו לסנגר על סיגריות. שום "איסורים מוזרים" ושום כלום - העובדות הן שסיגריות זה מסוכן, שכל הרופאים היום מתריעים על זה הלוך ושוב, שלא כמו שהם מתריעים על קולה  - ויש לכך סיבה.

לא צריך להיות ראש בקיר, אתה יודע...

וגם לא צריך כל הזמן לחשוב שכל "הממסד הרבני" מחפש לדפוק אותך ובכוח להטיל עליך איסורים לא קשורים לעולם. זה קצת יותר מידי להחזיק מהם אידיוטים ו/או רשעים מוחלטים. יש גבול, אתה יודע...

עפ"י מחקרים, כיום, העישון הוא הגורם מספר 1 לתמותה מוקדמת!

יותר מתאונות דרכים (דרך אגב, אנשים שמעשנים הם גם מעורבים בהרבה יותר ת"ד),

יותר מזיהום אוויר,

יותר ממחלות מזדמנות,

יותר ממחלות גנטיות,

יותר מאיידס,

יותר מאלכוהול,

ולמעשה יותר מכל דבר שאני יכול לכתוב כאן (בנפרד)!

בסיגריות אין שום דבר מרגיע - זו אשליה!

מה שקורה זה שהעישון גורם להתמכרות שגורמת לעצבנות, ואז הסיגריה מרגיעה את אותה העצבנות.

אבל אם לא היית מתמכר, אתה גם לא היית מגיע לאותה העצבנות מלכתחילה!

ואז מה אם זה מועיל לעיכול..

אתה יודע שציאניד הוא מועיל ליצירת תאי דם?

אתה יודע שאם חותכים את הגרון זה משפר מאד את זרימת הדם?

ואתה יודע שאם חונקים בן-אדם, זה משחרר לו את העצירות?

ואתה יודע שאם מנקרים לאדם את העיניים זה משפר לו מאד את חוש השמיעה והמישוש?

אז בקיצור, אל תכתוב כאן שטויות!

והתועלת של הסיגריה לעיכול (אם יש בכלל), היא אפסית לעומת הנזק שהיא גורמת.

ומצטער לומר לך, אם משהו יותר מסוכן ממשהו אחר אז חומרת האיסור שלו יותר גדולה.

אז כן, אם עישון גורם ליותר נזק מנסיעה ברכב, אז סביר שהעישון יאסר ונסיעה ברכב לא.

דבר נוסף, יש הבדל מהותי בין עישון לכמעט כל דוגמא אחרת שהובאה כאן.

העישון הוא דבר שלא מביא שום תועלת למין האנושי והוא משהו שהוא למעשה אנטי-קיומי,

לעומת אוכל, שתיה, נסיעה ברכב וכו', אלו דברים שמביאים תועלת למין האנושי.

(וכבר כדי להקדים תרופה למכה,

 אם אדם יתקע במדבר ללא אוכל וללא שתיה חוץ מקולה וג'אנק פוד - אז הם יצילו את חייו.

 אבל לא קיימת שום סיטואציה, שבה עישון סיגריה יציל בן-אדם שלא מכור אליה.)

ולגבי ה-נ.ב. שכתבת,

יש סיבה מאד פשוטה למה אין איסור על עישון סיגריות ואכיפה משמעותית בעניין,

פשוט תעשיית הסיגריות מגלגלת כמויות כספים ויש להם השפעה רבה על מקבלי ההחלטות!

ולא לכל הסובבים אותך!

עישון זה סןג של רצח!

ההבדל הקטן בין קולה לבין עישון - זה שבקולה לפחות יש ערכים תזונתיים כלשהם. נכון שלשתות הרבה מידי זה לא בריא - אבל זה לא שכ-ל הדבר הוא לא בריא. וזה בניגוד לעישון שאין בו ש-ו-ם דבר טוב ושום ערך תזונתי.
בנוסף, עדיין לא שמעתי שרופאים קבעו שקולה גורם לאחוז כל כך גבוה ממקרי המוות בעולם מסרטן הריאות או מכל סרטן שהוא.

לא סתם סיגריות זה מוצר הצריכה היחיד בישראל, שאומנם הוא מותר למכירה (בגלל סיבות שונות כלשהן - בעיקר הכח של החברות) - אבל בתקנות בחוק היצרנים בעצמם חייבים לפרסם בגדול פרסומות נגד עישון על החפיסות ועל כל מודעת פירסום לסיגריות (שאגב - אי אפשר לפרסם בכל מדיה). ופרסומות רציניות ומלאות בהפחדות - דבר כזה ל-א קיים בשוקולד וגם לא בקולה.

את עדיין מנסה להשוות בין סוג כלשהו של אוכל לא בריא אבל הוא לפחות אוכל שערך תזונתי כלשהו כן יש לו, לעומת עישון?

מה גם שעישון, כמו שאמרו מעלי - פוגע בכל הסביבה. אם אדם כל כך מעוניין להרעיל את עצמו, שיעשה טובה לעצמו, סלביבה ולי - וישתה רעל באופן עצמי ולא יפזר את הרעל הזה אל כל הסביבה שלו.

אני אגיד במפורש - אני לא מכיר שום רב שמתיר לכתחילה לעשן ואומר שאין עם זה שום בעיה. אומנם אני מכיר רבנים חרדיים שונים שלכתחילה לא מתירים אבל אדם שכבר מכור, הם "מחליקים" את זה כי מבינים שקשה מאוד להגיד לו להפסיק (וחבל).

אני באוזניי שמעתי רבנים חרדים שמעשנים שמודים שבזמנו לא ידעו שזה כ"כ לא טוב, וכיום הם לא מסוגלים להפסיק, אבל הם קובעים שעישון זה אסור.

הגזים שנכנסים עם הסיגריה גורמים לעיכול מהיר יותר.

עיקול זה מס הכנסה (הפשע המאורגן או משהו כזה).

צריך מישהו שמתעסק במחקר רפואי בנושא הזה.

בין הידיים לפה...

ממש גאונות...

<צ>

אז יש לי עצה קצת יותר בריאה בשבילך בשביל העיכול: פשוט ללעוס טוב והרבה. ככל שהאוכל נכנס יותר לעוס ויותר מפורק לגוף שלך, העיכול יהיה קל יותר. גם ככל שהאוכל יהיה טבעי יותר, הוא יהיה קל יותר לעיכול.

אתה ממש לא זקוק לסיגריות בשביל העיכול...

האזהרה על אלכוהול היא מסיבות אחרות מאשר האזהרות שעל סיגריות ועל זה נדבר בשרשור אחר. בכל מקרה, ברור לכל רופא ולכל אדם שאלכוהול לא "לא בריא" כמו סיגריות.

וזה שלפני 100 שנה לא ידעו שמשהו לא בריא - לא אומר כלום - העולם התקדם! לפני מאה שנה גם חיו די הרבה שנים פחות ממה שחיים היום...

זה מצחיק שיש אנשים שאשכרה מנסים לסנגר על הסיגריות. הרי אני מקווה שאתם לא מספיק מטומטמים כדי להאמין שזה באמת בריא ובסדר גמור לעשן... 

ולא, לא תעזור לכם שום ניסיון השוואה לקולה או לדברים אחרים. אני באמת מקווה שאתם לא מנסים לעבוד על עצמכם שסיגריות זה בריא. מילא תדעו שזה לא בריא, ותודו שאתם עושים את זה ע-ל א-ף שזה לא בריא, ושזה חולשה מסוימת. אבל לנסות להגיד שאין שום בעיה ושזה בריא לגמרי וטוב ומצוין - זה פתטי וילדותי. בריחה מהמציאות. (אני לא מדבר ספציפית עליך אלא בכללי על אנשים שטוענים ככה)

מכיוון שברור שמדובר במעשה שהוא משחית את העולם וללא שום תועלת,

אז בוודאי שלעשן זה יהיה נגד "רוח התורה".

ולפיכך, מי שעושה זאת הוא במקרה הטוב "נבל ברשות התורה".

"ונשמרתם לנפשותיכם"-

כתוב בתורה.

עישון גורם לבעיה במערכת הנשימה שהיא מהמערכות שהפגיעה בהם מובילה למוות.

זה גורם ישיר למחלות מסויימות בגילאים מבוגרים למי שלא עישן כבד,

ובגילאים צעירים יותר למי שעישן כבד.

איך זה מסתדר?

ואני לא מדברת על הצד הסביבתי, כי לא כולם יסכימו (למרות שמעשנים פאסיביים סובלים מזה בגילאים מבוגרים גם..)

זה עקיף ולא מיידי.

זה גם עקיף

אלא בהלכות דעות.

והנפק"מ גדולה מאוד.

בכל מקרה כולנו מסכימים שיש בזה איסור הלכתי כלשהו

השאלה מצד מה,

ומה החומרה שלו...

והרבה מהדברים הלא בריאים האלה אני עושה...

חומרת האיסור היא לפי אומדן הנזק הבריאותי.

ככל שמשהו הוא יותר מזיק לבריאות כך חומרת האיסור יותר גדולה.

הנזק הבריאותי שסיגריה עושה הוא הרבה יותר גדול מנזק של שישיית בקבוקי קולה,

ולכן אין אפשרות להשוות בחומרת האיסור בין הדברים.

כי כל הגדר של "והלכת בדרכיו" זה "כפי כוחו".

כי יש דברים שהם נכונים לכולם.

אם למשל מישהו רגיש לחלב, ברור שזה יהיה לו יותר מסוכן מלאחרים.

אבל כאן מדובר על משהו שכיום ידוע שהוא מסוכן לכולם!

גם שתייה מתוקה מזיקה.וצפייה במסך.

למערכות הפריפריה בגוף.

יש 3 מערכות בגוף שפגיעה בהן עלולה להביא למוות מיידי.

אחת מהן זו מעכת הנשימה,

ולכן ברור שפגיעה כלשהי בה היא הרבה יותר חמורה משתיה מתוקה וצפייה במסך-

שאמנם מזיקות, אבל במערכות פריפריה בגוף.

אני לא מבינה איך אפשר להשוות בין הדברים...

לדעתי הגדר הוא כמו שאמרתי שזה באופן ישיר וסכנת המוות היא מיידית (לדוגמא-לא לשים מעקה אם נופלים עלולים למות במקום)

הבנתי שטענת שזה מיידי,

אבל לא על זה דיברנו עכשיו.

עכשיו דיברנו על ההבדל בין שתיה מתוקה ושות' לעישון.

ברור לי שההלכה תהיה שונה לפגיעה בין מערכות שקריטיות יותר לחיי אדם, לעומת מערכות פריפריה.

אז הטרחת לשווא

סתם, האמת שלא הבנתי למה אתה מתעקש על משו כל כך הגיוני, עכשיו הבנתי

אבל עישון גורם דווקא בעיקר למחלות לב.

אני יודעת על סבא וסבתא שלי,

שהיו להם בעיות רציניות בריאות.

וכשהיו בעיות אחרות (גם בלב),

הבעיה במערכת הנשימה התגברה,

והרופאים מיד שאלו על עישון בגילאים צעירים.

אדם שישתה כל יום 6 ליטר של קולה, 15 כריכים של המבורגר שומני עם צ'יפס שומני, ויהיה דבוק 18 שעות ביממה לטלויזייה/למחשב עם העיניים ככה קרוב למסך (לא מדבר על התכנים) - גם כאן, בהחלט רבנים יגידו שזה אסור באיסור מוחלט ושמי שעושה את זה עובר עבירה דאורייתא של ונשמרתם מאוד לנפשותיכם וכו' וכו'! בהחלט!!!!

ומי שנוסע ברכב בלי חגורה, ועל 220 קמ"ש כל הזמן, ועוקף בפראות וכו' - גם כאן רבנים יגידו לו שהוא עבריין הלכתי!!!

בהחלט!!! אתה צודק בזה לגמרי!!!!

(ועכשיו תנסה להבין גם מה שאמרתי כאן בין השורות...)

אם תבדוק תגלה שחלק לא מבוטל מעולם ההלכה הוא כזה.

או לפחות אחד מהם.

אני חושב שלעשן באופן קבוע זה אכן אסור מדין "והלכת בדרכיו" כמו לשתות קולה וכל דבר לא בריא אחר.

אבל אז רמת האיסור חמורה בהרבה פחות והיא "כפי כוחו".

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/haishun1-2.htm

למה כל הדיבורים של הרמב"ם על בריאות הם בהלכות דעות ולא בהלכות רוצח ושמירת הנפש?תחשבי על זה בצורה הלכתית יבשה.

(פעם אמרתי לחבר שאני לא מעשן רק כדי להיות על תקן מי שבחיים לא עישן אפילו שאכטה ובכל זאת לא סובר שזה אסור,אבל הגעתי לישיבה והרב שלי שיכנע אותי שזה אסור אבל ממש לא ברמה כמו שכולכם פה מגזימים אלא "כפי כוחו" כמו לשתות בירה או לשים כמויות של מלח כמו שאני שם באוכל..)

תחכה בסבלנות שאעיין שם.

(ויש פוסקים שלא כשיטת הרמב"ם, למרות שמניית המצוות שלו מאוד מעניינת ומסבירה הרבה..)

אלא כל הדברים הלא בריאים שהוא מונה בהלכות דעות.

(תוכיחי שחולקים עליו בזה,אל סתם תזרקי בלי קשר..)

לא לקנטר רק שואל תגדי מה אתתה חושב/יודע 

התפללת נץ

ספציפי למה כוונתך ? (לפני השרשור למדת הלכ' דעות ?

זה חוסם את התיאבון בצורה משמעותית וגורם לעיכול מהיר,

ולכן אנשים שמעשנים לפעמים מאבדים משקל בצורה לא בריאה בכלל,

וברבות הזמן זה רק מזיק למערכת.

ועיכול מהיר לא בריא לכולם בכלל (תלוי תפקוד הבלוטה של האדם הספציפי)

(מכירה אישית כאלו שהפסיקו לעשן,

וכשפצחו בדיאטה חזרו לזה. שיא ההתעללות במערכת.)

ד בניורק

זה אחד הבילויים המשותפים הכיפיים שאנחנו עושים.

למה סכנה של עישון זה ונשמרתם וסכנה של אוכל לא בריא זה לא.

חוץ מהקטע עם הריח של הסיגריות.

א. זה מסריח, מגעיל ומאד מאד לא בריא.

ב. זה מעיד על זה שהבן-אדם מתמכר לתאוות שטותיות בחוסר אחריות.

ג. מהנסיון שלי, אחוז האנשים האיכותיים מתוך המעשנים הוא הרבה הרבה הרבה יותר נמוך מאחוז האנשים האיכותיים מתוך אלו שאינם מעשנים.

ג. התנשאות מגעילה.

וגם עצם התמכרות לעישון מעידה על משהו מעבר להתמכרות עצמה (בשונה מאוכל).

ג. לא חוזר בי מדבריי!

כמה מעשנים יש שלא פוגעים באחרים?

(רמז: קרוב יותר ל-0% מאשר ל-1%)

ולא אמרתי שלא קיימים מעשנים שהם לא אנשים איכותיים,

אבל אני עדיין לא חוזר בי מדבריי, כי עדיין מדובר במיעוט שבמיעוט.

אז גם אם את ובעלך אולי אנשים מעשנים ובכ"ז איכותיים,

זה עדיין לא אומר שזה אפילו מתחיל להיות נפוץ.

(אולי זה רק אומר שכבר ניצלתם את האחוז של האיכותיים בקרב המעשנים כך שכבר לא נותרו עוד אנשים מעשנים שהם בכ"ז איכותיים.)

רוב המעשנים והמעשנות שאני מכירה אישית, הם אנשים איכותיים.

יש לי מלא חברים טובים ויקרים שמעשנים.

מי שתפסול אותם בגלל זה מפסידה.

אילו היה אכפת לך הייתי חושדת.

כי אתה בן.

אני מקווה שאין לך הווא אמינא להתחתן עם בן..

דיברתי לבנות.

וברצינות-זה ממש מגעיל.

אין לך מושג מי הם אתה אפילו לא מכיר אותם.

אני מגדיר בן-אדם "איכותי" כאחד ששואף להקדים את האידאולוגיות שלו לדחפים היצריים שלו.

ואחד שמעשן זה מבחינתי סמפטום לאדם שהוא לא כזה.

ובסופו של דבר חלק מההגדרה של "איכות" זה דבר שהוא יחסי,

כך שאם אני מוריד אפילו 95% מהאוכלוסיה, זה למעשה רק מעצים את הקבוצה "האיכותית".

דוגמא:

שוקולד שוויצרי הוא איכותי, אבל אם אפילו מחצית מהשוקלדים היו איכותיים כמו השוויצרי,

אז למעשה זה היה מוריד מהעוצמה של "האיכות" של השוקולד השוויצרי.

זה כל כך רדוד ולא ׳איכותי׳ כלשונך...

דנתי איתך על ההגדרה של המילה "איכות",

היכן את רואה שביצעתי פעולת השוואה?

השוקולד היה רק פעולת עזר כדי להמחיש לך את המושג "איכות".

ולא בוצעה כאן שום השוואה בין אנשים לשוקולד!

אתה מדבר על איכות של אנשים כדבר שניתן למדידה.

אין טעם לנסות ולהסביר לך.

בשורה התחתונה, אין הרבה אנשים איכותיים, כי אם היו הרבה כאלה, אז כנראה שהם כבר לא היו מוגדרים כאיכותיים.

ולכן אין לי שום בעיה שרוב האנשים לא יהיו איכותיים, כי למעשה זה חלק מעצם ההגדרה.

מכיוון שכאלה שמעשנים, מבחינתי זה סמפטום לכאלה שבד"כ הדחפים שלהם קודמים לאידאולוגיה שלהם.

אז במדדים שלי, הם בד"כ לא יהיו אנשים איכותיים.

ולכן גם אם מדובר אפילו ברוב האנשים, אין לי בעיה שיקוטלגו כלא איכותיים.

את שאלת מה הקשר בין העישון לאיכות, ואני עניתי לך.

אם את רוצה את יכולה לחלוק, ובכל אופן אני כנראה לא אחזור בי מדבריי!

לאידאולוגיה. מעבר לכך שאני שונאת את המילה אידיאולוגיה, אנחנו עובדים את ה׳ לא אידיאולוגיה.

לוגיקה (הגיון צורני):

אם למשל אני כותב את המשפט הבא:

"כל אדם שמניח תפילין בימי החול הוא יהודי דתי" (זה משפט המקור לכל החלק הלימודי)

     |משפט המוצא|          |המסקנה|

מניח תפילין בימי החול => יהודי דתי

אני לא יכול להפוך בין המסקנה למשפט המוצא ולהסיק מהמסקנה את משפט המוצא, כלומר:

"כל יהודי דתי מניח תפילין בימי החול"

|משפט מוצא|          |מסקנה|

  יהודי דתי => מניח תפילין בימי החול

למה? כי עובדתית קיימות נשים שהן יהודיות דתיות והן לא מניחות תפילין.

אבל אני כן יכול להסיק: "מי שהוא לא יהודי דתי, אז הוא לא מניח תפילין בימי החול."

ואני לא יכול להסיק: "מי שהוא לא מניח תפילין בימי החול, אז הוא לא יהודי דתי."

(ניתן לך לחשוב למה את המשפט הראשון ניתן להסיק ממשפט המקור, ולמה עדיין א"א להסיק את המשפט השני.)

אם את רוצה הסבר יותר איכותי ממה שאני כתבתי אני מצרף לך קישור,

יש לך בסרגל הימני "הגיון צורני", תלמדי את כל מה שיוצא ממנו.

(עד כאן השיעור)

אז לענייננו, אם אני כותב לך: "אדם מעשן הוא לא איכותי"

כן ניתן להסיק ש: "אדם איכותי הוא לא מעשן"

אבל לא ניתן להסיק ש: "אדם שאינו איכותי הוא מעשן" או/וגם "אדם לא מעשן הוא איכותי"

(כי לא חסר אנשים שאינם מעשנים אבל הם עדיין לא איכותיים)

ואני הדגשתי את המשפט האחרון כי זאת המסקנה השגויה שלך שעפ"י חוקי הלוגיקה אי-אפשר להסיק ממה שכתבתי לעיל.

ואני אסביר לך למה נקטתי במונח "אידאולוגיה" ולא במונח "עבודת ה'",

כי אם הייתי נוקט במונח "עבודת ה'" היית תוקפת אותי ואומרת שאין איסור הלכתי לעשן.

אבל מכיוון שאני יוצא מנקודת מוצא שמדובר על פורום דתי ולכן כולם כאן עובדי ה'.

אני מחלק כאן בין עבודת ה' מתוך אידאולוגיה ("רוח התורה"), לבין עבודת ה' מתוך הסתכלות 'קרה' על ההלכה.

מכיוון שעישון יהיה מותר הלכתית לפחות לחלק מהדעות, אז המונח עובד ה' כוללני מדי.

כי מכיוון שעישון הוא מנוגד ל"רוח התורה", מבחינתי מי שמעשן הוא ברמה מסויימת "נבל ברשות התורה".

אני ממליץ לך לקרוא ולתרגל בקישור שהבאתי לך.

זה דבר שיכול לעזור לך מאד לאורך כל החיים.

בכ"מ, אני כבר כתבתי לעיל מה ההגדרה שלי לעניין, את מוזמנת להסתכל.

אדם שאוכל ג'אנק פוד אינו איכותי. אדם שהעבודה שלו היא במשרד אינו איכותי וכן הלאה. (כמובן בהנחה שאינם שואפים לשנות את זה.)

אתה מתכנן להתחתן עם אישה ששואפת לא לעשות את כל זה?

אנשים שמכורים לדברים שכתבת אלו סימפטומים לאנשים לא איכותיים.

רק שעישון הוא הכי גרוע מכולם!

רק לא הבנתי את הדוגמה האחרונה שלך, אפשר להבין מה הקשר בין עבודה במשרד לדחף יצרי או לחוסר אידאולוגיה?

וכן, אם אני אפגוש מישהי שמכורה לקולה או לג'אנק פוד וכד' זה יפריע לי מאד.

מישהי שאוכלת פעם פעמיים ג'אנק פוד בשבוע? או שותה פעם פעמיים בשבוע קולה?

ואם כן, מה ההבדל ממישהי שאינה מכורה לסיגריות אך מעשנת פעם ב...?

סוכר הוא סם ממכר הרבה יותר מסיגריות.

ושאלה אחרונה, אם היית יודע בוודאות שהגברת איכותית, היית מוכן לצאת איתה למרות שהיא מעשנת?

ב. יש כמה הבדלים מהותיים בין אוכל ושתיה לעישון:

   1. בשונה מאכילה ושתיה 99% מהמעשנים מזיקים גם לאחרים ולא רק לעצמם.

   2. אוכל ושתיה זה דבר קיומי, לעומת עישון שזה דבר שהוא אנטי-קיומי.

       אז מכיוון שמדובר על משהו קיומי, אז גם אם זה לא ממש לרוחי זה פחות יפריע לי.

   3. רמת הפגיעה הבריאותית וההתמכרות של העישון היא הרבה יותר גבוהה משאר הדברים שהזכרת,

       לכן היחס אמור להיות שונה (אם נגיד אמרת קולה פעמיים בשבוע, אז עישון זה בערך פעם בחודשיים).

ולשאלתך, כנראה שלא..

במקרים מאד ספציפיים זה יכול אולי לקרות אבל בתנאים מאד מסויימים.

1. שלא תעשן בנוכחותי או בנוכחות הילדים אף-פעם.

2. שהיא מתחייבת להוריד עד החתונה את המינון ללא יותר מסיגרייה אחת בחודש.

3. במהלך הריון אף לא סיגרייה אחת.

4. אחרי העישון להתקלח, לצחצח שיניים ולהחליף בגדים.

הסיבה שהוא לא נרשם ככזה היא בגלל שזה יגרום להמון חברות גדולות לפשוט את הרגל.

אם מישהו שרגיל לאכול הרבה סוכר יפסיק לאכול סוכר התגובה תהיה קשה פי כמה ממי שמפסיק לעשן.

כל המשפחה שלי הורידה באופן דרסטי את כמויות הסוכר שלהם,

וחוץ מזה שזה היה קשה בהתחלה מבחינת הטעם לאף אחד לא היה כאבי ראש או משהו דומה.

וכיום אחרי שהתרגלנו דווקא קשה לנו עם דברים שהם מאד מתוקים.

לעומת זאת סיגריות רוב החבר'ה שאני מכיר שניסו להיגמל נתקלו בקשיים ורובם נשברו בשלב כלשהו.

קפאין למשל זה גם חומר ממכר, וגם מזה יש להרבה אנשים קושי להיגמל.

אומנם לחיות בלי סוכר בכלל אי אפשר - כי סוכר זה בין החומרים הטבעיים שנמצאים כמעט בכל דבר - אבל גם לא צריך לחיות בלי סוכר בכלל. 

לעומתז את, בלי סיגריות בכלל, צריך לחיות, ובסגריות יש חומר כימי בשם ניקוטין שכל מטרתו היא לגרום להתמכרות.

קריז על גמילה מסיגריות (וגם סמים, אב זה כבר עניין נוסף לשרשור אחר) הוא מוכר, ואנשים מתקשים בזה מאוד. להוריד בכמויות הסוכר אולי זה גם מעצבן וקצת קשה אבל בלי שום ספק ממש לא כמו גמילה מסיגריות.

אם תשאלי את השכנים אולי תגלי שהעשן נכנס להם הביתה

אצלינו בבית מריחים המון את הסיגריות של השכנים וזה יכול להיות גם באמצע הלילה

כשאני כבר לא אקום ואלך מקום אחר כדי לא להריח

התחתנתי כמעשן, אשתי ידעה על זה כמובן מהרגע הראשון (עישנתי ממש במהלך פגישתינו הראשונה) ולאחר מספר שנים התבגרתי, והפסקתי לעשן. לא משום סיבה בריאותית או כספית. פשוט החלטה שכלית שזה משהו מיותר, ויש לי מקומות אחרים לשאוב מהם סיפוק בחיים שלי (להסניף ראשים של ילדים אחרי אמבטיה..).

אז החלוקה השרירותית הזו בין מעשנים ללא מעשנים היא מטופשת. כל אדם יכול בהבדל של סיגריה בודדת להפוך מלא מעשן למעשן ולהפך. מישהו שמעשן זה לא שונה ממישהו שמתעקש לאכול קורנפלקס כל בוקר. לא כל המעשנים מסוממים, ולא כל הלא מעשנים סולדים מסיגריות. גם כשעישנתי שנאתי את הריח של הסיגריות. אז מה. זה לא הפריע לי להמשיך בזה.

אני לא חושב שזו צריכה להיות סיבה מכרעת להעדפה או אי העדפה של מישהו מסויים. מקסימום עוד פרט ברשימת הפרטים, ולא אחד חשוב בהם. כי את זה אפשר לשנות.

וסיגריות זה טעם נרכש. אף אחד לא אהב את הסיגריה הראשונה שלו.

אני אז והיום לא מסוגל לסבול סיגריות של אחרים. זה עדיין לא פוסל אנשים.

זה נכון שאין טעם להתחיל משהו טוב עם נתון אחד רע, אבל זה בדיוק הדרך שיש להתייחס לזה; נתון אחד רע. לא מכלול, לא דבר שעליו יפלו דברים, ולא דבר שלא יכול להשתנות.

וכדומה.

יפריע לי כמו כל התמכרות אחרת.

אם הבחור ירצה להתנתק מזה (בהדרגתיות כמובן) אין לי שום בעיה להפגש איתו.

אחת הבעיות של המגזר הדת"ל זה החיים לפי נורמות חברתיות מאוד ברורות.

אף אחד לא יספר לך שהבחור שותה בקבוק קולה ליום,

עישון משום מה מעיד על משהו רדוד, וזה כל כך כל כך לא נכון.

אם אני מתחננת להתחתן עם מישהו, אני רוצה שהוא יחיה כמה שיותר!

ולכן ככל שנאהב את עצמנו יותר נפסיק עם ההרגלים הלא בריאים שלנו.

הפיזיים-  כמו עישון ואכילה לא בריאה ומחסור בפעילות גופנית וכולי וכולי..

אבל העישון כמו גם הרגלים לא בריאים אחרים רק מעידים על משהו

אם האדם שמולי נמצא בתהליך ורצון לצאת מזה, ברור שאצא איתו ולא אפסול על זה

במיוחד לא אחרי שעברנו את גיל 18 וקצת התבגרנו

אבל אני לא יודעת אם הייתי מורידה ישר...

אבל בהחלט מעדיפה מלחתכילה לא לשמוע כדי שאח"כ לא יהיה...

מילא שאני נחנק רק מריח של סגריות, אבל הילדים, מה הם חטאו, ומי ירצה לאבד את בן זוגו בגיל צעיר?

מכמה סיבות:

הריח כמובן. האופי. וגם לא נשי. וכשאני אומר לא נשי אני מתכוון להכל כולל הקול...

זה פשוט דוחה אותי 

זה כולל גראס.. 

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"