אם אין שום רצון להפסיק אולי כן הייתי פוסל.

אם הבנאדם חוזר בתשובה וזה אצלו במקום לעשן דברים יותר גרועים, אז מה?

גדולה. עוזר המון!!!!! נכון לא בריא וכו, ולא סיבה להתחיל, ובאמת מתחילים מלחץ חברתי 99%. אבל - אחרי שמתחילים עוברים שינויים. בטח אדם שחזר בתשובה.

אף פעם לא עישנת באמת, לא היית מכורה, בשלב מסויים זה צורך. שאפשר להתגבר עליו. אבל - לא מעיד על חולשה. כרגע הוא משתמש בזה

@ענבל

מצד שני בעבר כן יצאתי עם מישהי שהייתה סוג של מעשנת בקטנה (מסובך..). וידעתי את זה מראש. אבל זה היה קשר מאוד מיוחד ושונה.

בגדול היום לכתחילה אני אשתדל לא להיכנס לקשר עם מישהי אם אני יודע שהיא מעשנת.

אני אישית מאוד מפריע לי כשמישהו מעשן.

עד כדי כך שכשאני נכנסת למונית אני חייבת לבקש מהנהג לכבות את הסיגריה. אם יש.

קיצר- לא.

מעשן אקטיבי הוא גם פסיבי.

אבל גם ממה שהוא מוציא

האמת שזו סתם תיאוריה מונפצת בשביל שלמעשנים לא יהיו חברים...

אני דווקא לא סובל את הריח של הסגריות אבל אני יותר אוהב את החברים שלי אז למדתי לסבול.

כשהייתי מורחק הייתי קבוע יוצא לסגיריה עם איזה חבר יקר.

אין כמו הארומה של עשן הסיגריות...

אפילו מעשנים אמרו לי שהם מסתרים עם הריח רק כשהם מעשנים.

למרות שאת האווירה אני אוהב אבל לא את האוויר..

אבל לא בשביל זה אני יעשן.

אני מסתפק בפסיבי.

זה נכון לגבי מי שמעשן לפעמים (כמוני היום). אבל כשהייתי מעשנת קבוע הייתי מלא פעמים מעשנת לבד.

לא מכבד את מי?

אחוז אלה שמתים מתאונות-דרכים הוא קטן לאין שיעור מאחוז אלו שמתים כתוצאה מעישון.

אז לכן אין מקום להשוואה!

יש סטטיסטיקות מאד ברורות בעניין!

אז זה שאת שומעת בחדשות על תאונות דרכים ולא שומעים על כל מי שמעשן בסיגריה זה לא אומר שיש יותר מקרי מוות מתאונות.

את כנראה סתם הופכת חולשות לאידיאלים ואז מסובבת את כל הנתונים העובדתיים שיש לפי השקפת עולמך.

מנסה להתייחס לנושא.

אף אחד לא אמר ש"כל מי שמת.." - אבל כאשר מחקרים של שנים נעשו והרפואה קובעת באופן ברור ומוחלט שאחוז ניכר מאוד ממקרי סרטן הריאות ובעיות נוספות, קורות בשל העישון - זה יהיה מגוחך, פתטי וילדותי לנסות להדוף את הטענות האלו בטענות שטותיות על כך ש"גם לשתות קולה זה לא בריא/לחיות בעיר זה לא בריא". (אבל סתם לאנקדוטה - אני גם לא שותה קולה. זה לא אומר אבל שאני אדם בריא...סתם אנקדוטה ) 

אין שום ערך תזונתי לעישון אין לו שום דבר באמת טוב, הוא נועד בסך הכל לתת ריגוש זמני לאדם, ריגוש שאדם שחי את החיים באמת, לא אמור להיות חייב לקבל אותו. בסיגריות יש חומר ניקוטין ממכר שנועד לגרום לחייב אנשים להמשיך לעשן גם אם הם מנסים להפסיק בשלב שמבינים שזה מטומטם.

לנסות לסנגר על סיגריות זה בערך כמו לנסות לסנגר על רוצחים סידרתיים באמירה ש"מה אתם רוצים - יש גם מלחמות, ויש גם תאונות דרכים, הבנאדם ימות בכל מקרה, אז מה זה משנה אם עכשיו הרוצח הסדרתי הרג אותו?". נשמע מגוחך? ברור, כי רוצח סדרתי זה אדם וסיגריה זה נייר מגולגל עם רעל - אבל ההשוואה לדעתי מאוד מדויקת.

עשית פעם בדיקה כמה אנשים היו מתים בתאונות דרכים גם אם כולם היו שמים חגורה? רמז - עדיין היו מתים. ובכל זאת, מספיק שהחגורה עוזרת ומצילה באחוז ניכר מהמקרים, כדי שזה יהיה פיקוח נפשות וכדי שרבנים יקבעו שמי שלא שם חגורה פשוטו כמשמעו מפקיר את החיים שלו.

אז בחייאת - מה שאתה עושה כאן זה נטו לסנגר על סיגריות. שום "איסורים מוזרים" ושום כלום - העובדות הן שסיגריות זה מסוכן, שכל הרופאים היום מתריעים על זה הלוך ושוב, שלא כמו שהם מתריעים על קולה  - ויש לכך סיבה.

לא צריך להיות ראש בקיר, אתה יודע...

וגם לא צריך כל הזמן לחשוב שכל "הממסד הרבני" מחפש לדפוק אותך ובכוח להטיל עליך איסורים לא קשורים לעולם. זה קצת יותר מידי להחזיק מהם אידיוטים ו/או רשעים מוחלטים. יש גבול, אתה יודע...

עפ"י מחקרים, כיום, העישון הוא הגורם מספר 1 לתמותה מוקדמת!

יותר מתאונות דרכים (דרך אגב, אנשים שמעשנים הם גם מעורבים בהרבה יותר ת"ד),

יותר מזיהום אוויר,

יותר ממחלות מזדמנות,

יותר ממחלות גנטיות,

יותר מאיידס,

יותר מאלכוהול,

ולמעשה יותר מכל דבר שאני יכול לכתוב כאן (בנפרד)!

בסיגריות אין שום דבר מרגיע - זו אשליה!

מה שקורה זה שהעישון גורם להתמכרות שגורמת לעצבנות, ואז הסיגריה מרגיעה את אותה העצבנות.

אבל אם לא היית מתמכר, אתה גם לא היית מגיע לאותה העצבנות מלכתחילה!

ואז מה אם זה מועיל לעיכול..

אתה יודע שציאניד הוא מועיל ליצירת תאי דם?

אתה יודע שאם חותכים את הגרון זה משפר מאד את זרימת הדם?

ואתה יודע שאם חונקים בן-אדם, זה משחרר לו את העצירות?

ואתה יודע שאם מנקרים לאדם את העיניים זה משפר לו מאד את חוש השמיעה והמישוש?

אז בקיצור, אל תכתוב כאן שטויות!

והתועלת של הסיגריה לעיכול (אם יש בכלל), היא אפסית לעומת הנזק שהיא גורמת.

ומצטער לומר לך, אם משהו יותר מסוכן ממשהו אחר אז חומרת האיסור שלו יותר גדולה.

אז כן, אם עישון גורם ליותר נזק מנסיעה ברכב, אז סביר שהעישון יאסר ונסיעה ברכב לא.

דבר נוסף, יש הבדל מהותי בין עישון לכמעט כל דוגמא אחרת שהובאה כאן.

העישון הוא דבר שלא מביא שום תועלת למין האנושי והוא משהו שהוא למעשה אנטי-קיומי,

לעומת אוכל, שתיה, נסיעה ברכב וכו', אלו דברים שמביאים תועלת למין האנושי.

(וכבר כדי להקדים תרופה למכה,

 אם אדם יתקע במדבר ללא אוכל וללא שתיה חוץ מקולה וג'אנק פוד - אז הם יצילו את חייו.

 אבל לא קיימת שום סיטואציה, שבה עישון סיגריה יציל בן-אדם שלא מכור אליה.)

ולגבי ה-נ.ב. שכתבת,

יש סיבה מאד פשוטה למה אין איסור על עישון סיגריות ואכיפה משמעותית בעניין,

פשוט תעשיית הסיגריות מגלגלת כמויות כספים ויש להם השפעה רבה על מקבלי ההחלטות!

ולא לכל הסובבים אותך!

עישון זה סןג של רצח!

ההבדל הקטן בין קולה לבין עישון - זה שבקולה לפחות יש ערכים תזונתיים כלשהם. נכון שלשתות הרבה מידי זה לא בריא - אבל זה לא שכ-ל הדבר הוא לא בריא. וזה בניגוד לעישון שאין בו ש-ו-ם דבר טוב ושום ערך תזונתי.
בנוסף, עדיין לא שמעתי שרופאים קבעו שקולה גורם לאחוז כל כך גבוה ממקרי המוות בעולם מסרטן הריאות או מכל סרטן שהוא.

לא סתם סיגריות זה מוצר הצריכה היחיד בישראל, שאומנם הוא מותר למכירה (בגלל סיבות שונות כלשהן - בעיקר הכח של החברות) - אבל בתקנות בחוק היצרנים בעצמם חייבים לפרסם בגדול פרסומות נגד עישון על החפיסות ועל כל מודעת פירסום לסיגריות (שאגב - אי אפשר לפרסם בכל מדיה). ופרסומות רציניות ומלאות בהפחדות - דבר כזה ל-א קיים בשוקולד וגם לא בקולה.

את עדיין מנסה להשוות בין סוג כלשהו של אוכל לא בריא אבל הוא לפחות אוכל שערך תזונתי כלשהו כן יש לו, לעומת עישון?

מה גם שעישון, כמו שאמרו מעלי - פוגע בכל הסביבה. אם אדם כל כך מעוניין להרעיל את עצמו, שיעשה טובה לעצמו, סלביבה ולי - וישתה רעל באופן עצמי ולא יפזר את הרעל הזה אל כל הסביבה שלו.

אני אגיד במפורש - אני לא מכיר שום רב שמתיר לכתחילה לעשן ואומר שאין עם זה שום בעיה. אומנם אני מכיר רבנים חרדיים שונים שלכתחילה לא מתירים אבל אדם שכבר מכור, הם "מחליקים" את זה כי מבינים שקשה מאוד להגיד לו להפסיק (וחבל).

אני באוזניי שמעתי רבנים חרדים שמעשנים שמודים שבזמנו לא ידעו שזה כ"כ לא טוב, וכיום הם לא מסוגלים להפסיק, אבל הם קובעים שעישון זה אסור.

הגזים שנכנסים עם הסיגריה גורמים לעיכול מהיר יותר.

עיקול זה מס הכנסה (הפשע המאורגן או משהו כזה).

צריך מישהו שמתעסק במחקר רפואי בנושא הזה.

בין הידיים לפה...

ממש גאונות...

<צ>

אז יש לי עצה קצת יותר בריאה בשבילך בשביל העיכול: פשוט ללעוס טוב והרבה. ככל שהאוכל נכנס יותר לעוס ויותר מפורק לגוף שלך, העיכול יהיה קל יותר. גם ככל שהאוכל יהיה טבעי יותר, הוא יהיה קל יותר לעיכול.

אתה ממש לא זקוק לסיגריות בשביל העיכול...

האזהרה על אלכוהול היא מסיבות אחרות מאשר האזהרות שעל סיגריות ועל זה נדבר בשרשור אחר. בכל מקרה, ברור לכל רופא ולכל אדם שאלכוהול לא "לא בריא" כמו סיגריות.

וזה שלפני 100 שנה לא ידעו שמשהו לא בריא - לא אומר כלום - העולם התקדם! לפני מאה שנה גם חיו די הרבה שנים פחות ממה שחיים היום...

זה מצחיק שיש אנשים שאשכרה מנסים לסנגר על הסיגריות. הרי אני מקווה שאתם לא מספיק מטומטמים כדי להאמין שזה באמת בריא ובסדר גמור לעשן... 

ולא, לא תעזור לכם שום ניסיון השוואה לקולה או לדברים אחרים. אני באמת מקווה שאתם לא מנסים לעבוד על עצמכם שסיגריות זה בריא. מילא תדעו שזה לא בריא, ותודו שאתם עושים את זה ע-ל א-ף שזה לא בריא, ושזה חולשה מסוימת. אבל לנסות להגיד שאין שום בעיה ושזה בריא לגמרי וטוב ומצוין - זה פתטי וילדותי. בריחה מהמציאות. (אני לא מדבר ספציפית עליך אלא בכללי על אנשים שטוענים ככה)

מכיוון שברור שמדובר במעשה שהוא משחית את העולם וללא שום תועלת,

אז בוודאי שלעשן זה יהיה נגד "רוח התורה".

ולפיכך, מי שעושה זאת הוא במקרה הטוב "נבל ברשות התורה".

"ונשמרתם לנפשותיכם"-

כתוב בתורה.

עישון גורם לבעיה במערכת הנשימה שהיא מהמערכות שהפגיעה בהם מובילה למוות.

זה גורם ישיר למחלות מסויימות בגילאים מבוגרים למי שלא עישן כבד,

ובגילאים צעירים יותר למי שעישן כבד.

איך זה מסתדר?

ואני לא מדברת על הצד הסביבתי, כי לא כולם יסכימו (למרות שמעשנים פאסיביים סובלים מזה בגילאים מבוגרים גם..)

זה עקיף ולא מיידי.

זה גם עקיף

אלא בהלכות דעות.

והנפק"מ גדולה מאוד.

בכל מקרה כולנו מסכימים שיש בזה איסור הלכתי כלשהו

השאלה מצד מה,

ומה החומרה שלו...

והרבה מהדברים הלא בריאים האלה אני עושה...

חומרת האיסור היא לפי אומדן הנזק הבריאותי.

ככל שמשהו הוא יותר מזיק לבריאות כך חומרת האיסור יותר גדולה.

הנזק הבריאותי שסיגריה עושה הוא הרבה יותר גדול מנזק של שישיית בקבוקי קולה,

ולכן אין אפשרות להשוות בחומרת האיסור בין הדברים.

כי כל הגדר של "והלכת בדרכיו" זה "כפי כוחו".

כי יש דברים שהם נכונים לכולם.

אם למשל מישהו רגיש לחלב, ברור שזה יהיה לו יותר מסוכן מלאחרים.

אבל כאן מדובר על משהו שכיום ידוע שהוא מסוכן לכולם!

גם שתייה מתוקה מזיקה.וצפייה במסך.

למערכות הפריפריה בגוף.

יש 3 מערכות בגוף שפגיעה בהן עלולה להביא למוות מיידי.

אחת מהן זו מעכת הנשימה,

ולכן ברור שפגיעה כלשהי בה היא הרבה יותר חמורה משתיה מתוקה וצפייה במסך-

שאמנם מזיקות, אבל במערכות פריפריה בגוף.

אני לא מבינה איך אפשר להשוות בין הדברים...

לדעתי הגדר הוא כמו שאמרתי שזה באופן ישיר וסכנת המוות היא מיידית (לדוגמא-לא לשים מעקה אם נופלים עלולים למות במקום)

הבנתי שטענת שזה מיידי,

אבל לא על זה דיברנו עכשיו.

עכשיו דיברנו על ההבדל בין שתיה מתוקה ושות' לעישון.

ברור לי שההלכה תהיה שונה לפגיעה בין מערכות שקריטיות יותר לחיי אדם, לעומת מערכות פריפריה.

אז הטרחת לשווא

סתם, האמת שלא הבנתי למה אתה מתעקש על משו כל כך הגיוני, עכשיו הבנתי

אבל עישון גורם דווקא בעיקר למחלות לב.

אני יודעת על סבא וסבתא שלי,

שהיו להם בעיות רציניות בריאות.

וכשהיו בעיות אחרות (גם בלב),

הבעיה במערכת הנשימה התגברה,

והרופאים מיד שאלו על עישון בגילאים צעירים.

אדם שישתה כל יום 6 ליטר של קולה, 15 כריכים של המבורגר שומני עם צ'יפס שומני, ויהיה דבוק 18 שעות ביממה לטלויזייה/למחשב עם העיניים ככה קרוב למסך (לא מדבר על התכנים) - גם כאן, בהחלט רבנים יגידו שזה אסור באיסור מוחלט ושמי שעושה את זה עובר עבירה דאורייתא של ונשמרתם מאוד לנפשותיכם וכו' וכו'! בהחלט!!!!

ומי שנוסע ברכב בלי חגורה, ועל 220 קמ"ש כל הזמן, ועוקף בפראות וכו' - גם כאן רבנים יגידו לו שהוא עבריין הלכתי!!!

בהחלט!!! אתה צודק בזה לגמרי!!!!

(ועכשיו תנסה להבין גם מה שאמרתי כאן בין השורות...)

אם תבדוק תגלה שחלק לא מבוטל מעולם ההלכה הוא כזה.

או לפחות אחד מהם.

אני חושב שלעשן באופן קבוע זה אכן אסור מדין "והלכת בדרכיו" כמו לשתות קולה וכל דבר לא בריא אחר.

אבל אז רמת האיסור חמורה בהרבה פחות והיא "כפי כוחו".

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/haishun1-2.htm

למה כל הדיבורים של הרמב"ם על בריאות הם בהלכות דעות ולא בהלכות רוצח ושמירת הנפש?תחשבי על זה בצורה הלכתית יבשה.

(פעם אמרתי לחבר שאני לא מעשן רק כדי להיות על תקן מי שבחיים לא עישן אפילו שאכטה ובכל זאת לא סובר שזה אסור,אבל הגעתי לישיבה והרב שלי שיכנע אותי שזה אסור אבל ממש לא ברמה כמו שכולכם פה מגזימים אלא "כפי כוחו" כמו לשתות בירה או לשים כמויות של מלח כמו שאני שם באוכל..)

תחכה בסבלנות שאעיין שם.

(ויש פוסקים שלא כשיטת הרמב"ם, למרות שמניית המצוות שלו מאוד מעניינת ומסבירה הרבה..)

אלא כל הדברים הלא בריאים שהוא מונה בהלכות דעות.

(תוכיחי שחולקים עליו בזה,אל סתם תזרקי בלי קשר..)

לא לקנטר רק שואל תגדי מה אתתה חושב/יודע 

התפללת נץ

ספציפי למה כוונתך ? (לפני השרשור למדת הלכ' דעות ?

זה חוסם את התיאבון בצורה משמעותית וגורם לעיכול מהיר,

ולכן אנשים שמעשנים לפעמים מאבדים משקל בצורה לא בריאה בכלל,

וברבות הזמן זה רק מזיק למערכת.

ועיכול מהיר לא בריא לכולם בכלל (תלוי תפקוד הבלוטה של האדם הספציפי)

(מכירה אישית כאלו שהפסיקו לעשן,

וכשפצחו בדיאטה חזרו לזה. שיא ההתעללות במערכת.)

ד בניורק

זה אחד הבילויים המשותפים הכיפיים שאנחנו עושים.

למה סכנה של עישון זה ונשמרתם וסכנה של אוכל לא בריא זה לא.

חוץ מהקטע עם הריח של הסיגריות.

א. זה מסריח, מגעיל ומאד מאד לא בריא.

ב. זה מעיד על זה שהבן-אדם מתמכר לתאוות שטותיות בחוסר אחריות.

ג. מהנסיון שלי, אחוז האנשים האיכותיים מתוך המעשנים הוא הרבה הרבה הרבה יותר נמוך מאחוז האנשים האיכותיים מתוך אלו שאינם מעשנים.

ג. התנשאות מגעילה.

וגם עצם התמכרות לעישון מעידה על משהו מעבר להתמכרות עצמה (בשונה מאוכל).

ג. לא חוזר בי מדבריי!

כמה מעשנים יש שלא פוגעים באחרים?

(רמז: קרוב יותר ל-0% מאשר ל-1%)

ולא אמרתי שלא קיימים מעשנים שהם לא אנשים איכותיים,

אבל אני עדיין לא חוזר בי מדבריי, כי עדיין מדובר במיעוט שבמיעוט.

אז גם אם את ובעלך אולי אנשים מעשנים ובכ"ז איכותיים,

זה עדיין לא אומר שזה אפילו מתחיל להיות נפוץ.

(אולי זה רק אומר שכבר ניצלתם את האחוז של האיכותיים בקרב המעשנים כך שכבר לא נותרו עוד אנשים מעשנים שהם בכ"ז איכותיים.)

רוב המעשנים והמעשנות שאני מכירה אישית, הם אנשים איכותיים.

יש לי מלא חברים טובים ויקרים שמעשנים.

מי שתפסול אותם בגלל זה מפסידה.

אילו היה אכפת לך הייתי חושדת.

כי אתה בן.

אני מקווה שאין לך הווא אמינא להתחתן עם בן..

דיברתי לבנות.

וברצינות-זה ממש מגעיל.

אין לך מושג מי הם אתה אפילו לא מכיר אותם.

אני מגדיר בן-אדם "איכותי" כאחד ששואף להקדים את האידאולוגיות שלו לדחפים היצריים שלו.

ואחד שמעשן זה מבחינתי סמפטום לאדם שהוא לא כזה.

ובסופו של דבר חלק מההגדרה של "איכות" זה דבר שהוא יחסי,

כך שאם אני מוריד אפילו 95% מהאוכלוסיה, זה למעשה רק מעצים את הקבוצה "האיכותית".

דוגמא:

שוקולד שוויצרי הוא איכותי, אבל אם אפילו מחצית מהשוקלדים היו איכותיים כמו השוויצרי,

אז למעשה זה היה מוריד מהעוצמה של "האיכות" של השוקולד השוויצרי.

זה כל כך רדוד ולא ׳איכותי׳ כלשונך...

דנתי איתך על ההגדרה של המילה "איכות",

היכן את רואה שביצעתי פעולת השוואה?

השוקולד היה רק פעולת עזר כדי להמחיש לך את המושג "איכות".

ולא בוצעה כאן שום השוואה בין אנשים לשוקולד!

אתה מדבר על איכות של אנשים כדבר שניתן למדידה.

אין טעם לנסות ולהסביר לך.

בשורה התחתונה, אין הרבה אנשים איכותיים, כי אם היו הרבה כאלה, אז כנראה שהם כבר לא היו מוגדרים כאיכותיים.

ולכן אין לי שום בעיה שרוב האנשים לא יהיו איכותיים, כי למעשה זה חלק מעצם ההגדרה.

מכיוון שכאלה שמעשנים, מבחינתי זה סמפטום לכאלה שבד"כ הדחפים שלהם קודמים לאידאולוגיה שלהם.

אז במדדים שלי, הם בד"כ לא יהיו אנשים איכותיים.

ולכן גם אם מדובר אפילו ברוב האנשים, אין לי בעיה שיקוטלגו כלא איכותיים.

את שאלת מה הקשר בין העישון לאיכות, ואני עניתי לך.

אם את רוצה את יכולה לחלוק, ובכל אופן אני כנראה לא אחזור בי מדבריי!

לאידאולוגיה. מעבר לכך שאני שונאת את המילה אידיאולוגיה, אנחנו עובדים את ה׳ לא אידיאולוגיה.

לוגיקה (הגיון צורני):

אם למשל אני כותב את המשפט הבא:

"כל אדם שמניח תפילין בימי החול הוא יהודי דתי" (זה משפט המקור לכל החלק הלימודי)

     |משפט המוצא|          |המסקנה|

מניח תפילין בימי החול => יהודי דתי

אני לא יכול להפוך בין המסקנה למשפט המוצא ולהסיק מהמסקנה את משפט המוצא, כלומר:

"כל יהודי דתי מניח תפילין בימי החול"

|משפט מוצא|          |מסקנה|

  יהודי דתי => מניח תפילין בימי החול

למה? כי עובדתית קיימות נשים שהן יהודיות דתיות והן לא מניחות תפילין.

אבל אני כן יכול להסיק: "מי שהוא לא יהודי דתי, אז הוא לא מניח תפילין בימי החול."

ואני לא יכול להסיק: "מי שהוא לא מניח תפילין בימי החול, אז הוא לא יהודי דתי."

(ניתן לך לחשוב למה את המשפט הראשון ניתן להסיק ממשפט המקור, ולמה עדיין א"א להסיק את המשפט השני.)

אם את רוצה הסבר יותר איכותי ממה שאני כתבתי אני מצרף לך קישור,

יש לך בסרגל הימני "הגיון צורני", תלמדי את כל מה שיוצא ממנו.

(עד כאן השיעור)

אז לענייננו, אם אני כותב לך: "אדם מעשן הוא לא איכותי"

כן ניתן להסיק ש: "אדם איכותי הוא לא מעשן"

אבל לא ניתן להסיק ש: "אדם שאינו איכותי הוא מעשן" או/וגם "אדם לא מעשן הוא איכותי"

(כי לא חסר אנשים שאינם מעשנים אבל הם עדיין לא איכותיים)

ואני הדגשתי את המשפט האחרון כי זאת המסקנה השגויה שלך שעפ"י חוקי הלוגיקה אי-אפשר להסיק ממה שכתבתי לעיל.

ואני אסביר לך למה נקטתי במונח "אידאולוגיה" ולא במונח "עבודת ה'",

כי אם הייתי נוקט במונח "עבודת ה'" היית תוקפת אותי ואומרת שאין איסור הלכתי לעשן.

אבל מכיוון שאני יוצא מנקודת מוצא שמדובר על פורום דתי ולכן כולם כאן עובדי ה'.

אני מחלק כאן בין עבודת ה' מתוך אידאולוגיה ("רוח התורה"), לבין עבודת ה' מתוך הסתכלות 'קרה' על ההלכה.

מכיוון שעישון יהיה מותר הלכתית לפחות לחלק מהדעות, אז המונח עובד ה' כוללני מדי.

כי מכיוון שעישון הוא מנוגד ל"רוח התורה", מבחינתי מי שמעשן הוא ברמה מסויימת "נבל ברשות התורה".

אני ממליץ לך לקרוא ולתרגל בקישור שהבאתי לך.

זה דבר שיכול לעזור לך מאד לאורך כל החיים.

בכ"מ, אני כבר כתבתי לעיל מה ההגדרה שלי לעניין, את מוזמנת להסתכל.

אדם שאוכל ג'אנק פוד אינו איכותי. אדם שהעבודה שלו היא במשרד אינו איכותי וכן הלאה. (כמובן בהנחה שאינם שואפים לשנות את זה.)

אתה מתכנן להתחתן עם אישה ששואפת לא לעשות את כל זה?

אנשים שמכורים לדברים שכתבת אלו סימפטומים לאנשים לא איכותיים.

רק שעישון הוא הכי גרוע מכולם!

רק לא הבנתי את הדוגמה האחרונה שלך, אפשר להבין מה הקשר בין עבודה במשרד לדחף יצרי או לחוסר אידאולוגיה?

וכן, אם אני אפגוש מישהי שמכורה לקולה או לג'אנק פוד וכד' זה יפריע לי מאד.

מישהי שאוכלת פעם פעמיים ג'אנק פוד בשבוע? או שותה פעם פעמיים בשבוע קולה?

ואם כן, מה ההבדל ממישהי שאינה מכורה לסיגריות אך מעשנת פעם ב...?

סוכר הוא סם ממכר הרבה יותר מסיגריות.

ושאלה אחרונה, אם היית יודע בוודאות שהגברת איכותית, היית מוכן לצאת איתה למרות שהיא מעשנת?

ב. יש כמה הבדלים מהותיים בין אוכל ושתיה לעישון:

   1. בשונה מאכילה ושתיה 99% מהמעשנים מזיקים גם לאחרים ולא רק לעצמם.

   2. אוכל ושתיה זה דבר קיומי, לעומת עישון שזה דבר שהוא אנטי-קיומי.

       אז מכיוון שמדובר על משהו קיומי, אז גם אם זה לא ממש לרוחי זה פחות יפריע לי.

   3. רמת הפגיעה הבריאותית וההתמכרות של העישון היא הרבה יותר גבוהה משאר הדברים שהזכרת,

       לכן היחס אמור להיות שונה (אם נגיד אמרת קולה פעמיים בשבוע, אז עישון זה בערך פעם בחודשיים).

ולשאלתך, כנראה שלא..

במקרים מאד ספציפיים זה יכול אולי לקרות אבל בתנאים מאד מסויימים.

1. שלא תעשן בנוכחותי או בנוכחות הילדים אף-פעם.

2. שהיא מתחייבת להוריד עד החתונה את המינון ללא יותר מסיגרייה אחת בחודש.

3. במהלך הריון אף לא סיגרייה אחת.

4. אחרי העישון להתקלח, לצחצח שיניים ולהחליף בגדים.

הסיבה שהוא לא נרשם ככזה היא בגלל שזה יגרום להמון חברות גדולות לפשוט את הרגל.

אם מישהו שרגיל לאכול הרבה סוכר יפסיק לאכול סוכר התגובה תהיה קשה פי כמה ממי שמפסיק לעשן.

כל המשפחה שלי הורידה באופן דרסטי את כמויות הסוכר שלהם,

וחוץ מזה שזה היה קשה בהתחלה מבחינת הטעם לאף אחד לא היה כאבי ראש או משהו דומה.

וכיום אחרי שהתרגלנו דווקא קשה לנו עם דברים שהם מאד מתוקים.

לעומת זאת סיגריות רוב החבר'ה שאני מכיר שניסו להיגמל נתקלו בקשיים ורובם נשברו בשלב כלשהו.

קפאין למשל זה גם חומר ממכר, וגם מזה יש להרבה אנשים קושי להיגמל.

אומנם לחיות בלי סוכר בכלל אי אפשר - כי סוכר זה בין החומרים הטבעיים שנמצאים כמעט בכל דבר - אבל גם לא צריך לחיות בלי סוכר בכלל. 

לעומתז את, בלי סיגריות בכלל, צריך לחיות, ובסגריות יש חומר כימי בשם ניקוטין שכל מטרתו היא לגרום להתמכרות.

קריז על גמילה מסיגריות (וגם סמים, אב זה כבר עניין נוסף לשרשור אחר) הוא מוכר, ואנשים מתקשים בזה מאוד. להוריד בכמויות הסוכר אולי זה גם מעצבן וקצת קשה אבל בלי שום ספק ממש לא כמו גמילה מסיגריות.

אם תשאלי את השכנים אולי תגלי שהעשן נכנס להם הביתה

אצלינו בבית מריחים המון את הסיגריות של השכנים וזה יכול להיות גם באמצע הלילה

כשאני כבר לא אקום ואלך מקום אחר כדי לא להריח

התחתנתי כמעשן, אשתי ידעה על זה כמובן מהרגע הראשון (עישנתי ממש במהלך פגישתינו הראשונה) ולאחר מספר שנים התבגרתי, והפסקתי לעשן. לא משום סיבה בריאותית או כספית. פשוט החלטה שכלית שזה משהו מיותר, ויש לי מקומות אחרים לשאוב מהם סיפוק בחיים שלי (להסניף ראשים של ילדים אחרי אמבטיה..).

אז החלוקה השרירותית הזו בין מעשנים ללא מעשנים היא מטופשת. כל אדם יכול בהבדל של סיגריה בודדת להפוך מלא מעשן למעשן ולהפך. מישהו שמעשן זה לא שונה ממישהו שמתעקש לאכול קורנפלקס כל בוקר. לא כל המעשנים מסוממים, ולא כל הלא מעשנים סולדים מסיגריות. גם כשעישנתי שנאתי את הריח של הסיגריות. אז מה. זה לא הפריע לי להמשיך בזה.

אני לא חושב שזו צריכה להיות סיבה מכרעת להעדפה או אי העדפה של מישהו מסויים. מקסימום עוד פרט ברשימת הפרטים, ולא אחד חשוב בהם. כי את זה אפשר לשנות.

וסיגריות זה טעם נרכש. אף אחד לא אהב את הסיגריה הראשונה שלו.

אני אז והיום לא מסוגל לסבול סיגריות של אחרים. זה עדיין לא פוסל אנשים.

זה נכון שאין טעם להתחיל משהו טוב עם נתון אחד רע, אבל זה בדיוק הדרך שיש להתייחס לזה; נתון אחד רע. לא מכלול, לא דבר שעליו יפלו דברים, ולא דבר שלא יכול להשתנות.

וכדומה.

יפריע לי כמו כל התמכרות אחרת.

אם הבחור ירצה להתנתק מזה (בהדרגתיות כמובן) אין לי שום בעיה להפגש איתו.

אחת הבעיות של המגזר הדת"ל זה החיים לפי נורמות חברתיות מאוד ברורות.

אף אחד לא יספר לך שהבחור שותה בקבוק קולה ליום,

עישון משום מה מעיד על משהו רדוד, וזה כל כך כל כך לא נכון.

אם אני מתחננת להתחתן עם מישהו, אני רוצה שהוא יחיה כמה שיותר!

ולכן ככל שנאהב את עצמנו יותר נפסיק עם ההרגלים הלא בריאים שלנו.

הפיזיים-  כמו עישון ואכילה לא בריאה ומחסור בפעילות גופנית וכולי וכולי..

אבל העישון כמו גם הרגלים לא בריאים אחרים רק מעידים על משהו

אם האדם שמולי נמצא בתהליך ורצון לצאת מזה, ברור שאצא איתו ולא אפסול על זה

במיוחד לא אחרי שעברנו את גיל 18 וקצת התבגרנו

אבל אני לא יודעת אם הייתי מורידה ישר...

אבל בהחלט מעדיפה מלחתכילה לא לשמוע כדי שאח"כ לא יהיה...

מילא שאני נחנק רק מריח של סגריות, אבל הילדים, מה הם חטאו, ומי ירצה לאבד את בן זוגו בגיל צעיר?

מכמה סיבות:

הריח כמובן. האופי. וגם לא נשי. וכשאני אומר לא נשי אני מתכוון להכל כולל הקול...

זה פשוט דוחה אותי 

זה כולל גראס.. 

זה לא חוסר נשיות ולא חוסר טיפוח

זה סגנון שאוהב את הטבעי והפשוט

(גם אני לא מתאפרת/ לק/ ביגוד פשוט/ לא עוקבת אחרי כל שערה בפנים)

לא חושבת שזה בר שינוי משמעותי

וגם אם היא תעשה שינוי

זה כנראה יהיה עם מחיר אישי גבוה

כמובן לא חייבים להתחבר לסגנון הזה

עניין של טעם 

מידי.  

משיכה ואסתטיקה הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים, ובטח כשהמטרה היא קשר רציני ("שאישתי תהיה מטופחת").

בהמשך, כאשר הקשר יתהדק מאוד, ויהיו שיחות נפש עמוקות ושיתוף דברים מאוד אישיים, גם על דברים לא נעימים וכשלונות שהיו לכל אחד באופן טבעי בחיים, תוכל להעלות את הרצון שלך ליותר טיפוח מצידה. 
 

לא שזה יכול לשנות אופי, אבל לנסות אפשר - גם אשתי לא מתאפרת, וציפורניים עושה רק עם לק רגיל (שמחזיק בקושי יומיים…) ולא ג'ל, באירועים מיוחדים.

סגנון לבוש זה גם עניין של אופי, אבל גם עניין של מודעות.  ליתר דיוק - ייתכן ומדובר בחוסר מודעות. בגלל המקום והסביבה בו היא גדלה והתבגרה, סביבה מאוד שונה מזו שלך.  

כאן אני יכול להעיד על עצמי, שנישואים הביאו לשינוי ושיפור בסגנון הלבוש שלי, בזכות אשתי.  באנו כל אחד מסביבה שונה מאוד - היא עירונית, אני מהמושב, בן להורים פשוטים, אבא חקלאי, אמא מורה, באתי מבית מאוד מאוד פשוט . 

זה נושא רגיש בעיניי, לא כדאי לגעת, רק אחרי נישואים\ קרוב לחתונה

אם זה חשוב לך.

ההרגשה שלך לגיטימית.

אבל אם אתה רוצה לסדר את המחשבות שלת בנושא, כדאי שתחשוב על הנקודות הבאות:

איך נראות הנשים במשפחה שלך וככה תופס כנורמלי?

מה זה בשבילך "נשיות"?

עד כמה זה תחום רחב, או שאתה מצפה למראה מאוד ספציפי כל השאר בקטוגריית "מוזנח"?

אתה מודע לצדדים השלילים בהתעסקות במראה חיצוני ותחזוק מראה קבוע של בגדים מעוצבים, לק ג'ל ואיפור? (כמות הזמן, הכסף והאנרגיה המוחית זה דורש בהחלט יכולה להתבטא באופי ובסדר העדיפויות של בנות מסוימות.)

קראת לזה "פער" בינכם, אתה בעצמך משקיע בנראות שלך ברמה דומה למה שאתה מצפה ממנה?

בסופו של דבר, זה נושא שבהחלט יכול לפגוע בקשר עד פרדה.

אם תציף את זה מולה יכולות לקרות שתי תגובות קצה: א- היא תרגיש חוסר ביטחון עצמי ורצון לרצות אותך שלא טבעי לה ולא באמת יחזיק הרבה בטווח הרחוק. ב- היא תיעלב ותיפגע מעצם ההערה כי זה נושא מאוד אישי.

אתה מכיר אותה ויודע לאיזה צד היא עלולה לנטות. לפני שאתה פונה אליה כדאי שתברר את הנושא אצלך.

מבין את כל מה שאמרתם כאן. באמת.

אבל הנקודה שמדברים על דברים כאלה רק לפני או אחרי נישואין לא באמת תעזור לי. כי כשאני רואה שיער בפנים של מי שאני יוצא איתה לא גורם לי להמשיך שוב ולהיפגש.

וברור לי שיש בעיסוק בחיצוניות דברים שליליים, ואני אפילו מעריך אותה שזה לא מעניין אותה ברמה הזו, אבל עם זאת מאוד חשוב לי שיהיה טיפוח ברמה מסוימת, שיהיה לי נעים להיות איתה וללכת איתה ברחוב (אני קצת מקצין, יודע.)

נכתבות באופן אישי, מתוך אורח החיים וההשקפה הדתית של הכותבים.  

מכיוון שיש כאן מגוון גדול של אורחות חיים, דרגות שונות של השקפה דתית, נורמלי שהתגובות יהיו במנעד מגוון מבחינת באיזה שלב של קרבה אפשר לדבר על רצונות שלך בטיפוח הגופני והלבוש של בת הזוג - כולל דעות שיש מקום לדבר על זה רק אחרי הנישואים.  

בפגישה בצורה כללית ואישית שאתה אדם שחשוב לו מאוד טיפוח וחוסר טיפוח יכול להפריע לך(תבליע את זה בשיחה) ונראה מה היא תעשה עם זה..

פער שכדאי לברר אותו כבר עכשיו

בצורה כנה נעימה ומכבדת

לא רק בשביל שהיא אולי תעשה שינוי

אלא בעיקר שהיא תדע על הפער

וגם היא תחליט אם זה מתאים לה או לא

הרי אומרים שעם המן ירדו גם אמצעי טיפוח לנשים.

החיצוניות כן חשובה. במידת מה. זה מאוד נורמלי וטבעי - ההרגשה שלך. לא מדברים כאן על קיצוניות, שאגב, גם

זה לגיטימי לרצות, אתה צריך להכיר את עצמך.

יש נשים שמאוד מטפחות את עצמן, יש פחות ויש, בכלל לא. אולי מושבניקיות...? אבל אלו שלא, חושבת שהן במיעוט.

אולי אם הקשר יתהדק יותר ויותר ותרגישו יותר קרבה וכנות זה עם זו, יהיה מקום לתת מקום לכך שהיית רוצה (קצת?) אחרת.

איך לעשות זאת, איני יודעת באמת. אם התשובות כאן אינן מספקות אותך, אולי תתייעץ עם איש/אשה מקצועים יותר?

מאוד אגב ייתכן שאם הקשר מאוד יהיה טוב וקרוב, זה פחות יפריע לך. אבל בכל זאת, לא לדלג על זה, כי לפעמים,

בשעת מריבה (שלא תקרה חלילה אבל תמיד יש איזו מחלוקת קטנה...), אולי זה עלול לחזור ולהפריע.

במיוחד (סליחה סליחה סליחה), השיער בפנים. נראה לי.

כן.

לפעמים ויתור שכלי על משהו 'לא חשוב' גורר מחירים לאחר שנים.

שקורים הרבה פעמים בקשר, כי הרי אין  מישהו מושלם...

טיפ שנתנה יועצת נישואין.

הכותרת היתה: מן הזהירות, לא להיזהר יותר מדי.

כדאי לקרוא. בתחילה יש שם מודעות אירושין אחדות ואחר כך הטיפ שלה והמקרה שטיפלה בו

עם בחורה מקסימה שראתה יותר מדי...

המסר שלה שצריך ללמוד לעגל פינות. לא תמיד . היא אומרת שזו עבודה מאוד עדינה, אבל

חשובה.  ממליצה לקרוא את זה.

אגב, אין לי שום נגיעות בעניין. פשוט יש לפעמים טיפים טובים שמעניין וחשוב לקרוא

אותם. גם אני נתקלת בעין חדה מדי אצלי וגם אצל אחד הילדים שכבר למעלה מ30.

קשה.

לרגע לא חשבתי שיש לך נגיעות אישיות 💖

מתאים גם בתחילת הקשר, אפילו משפטים סתמיים על זה שאתה אוהב יופי וטיפוח, וסדר וניקיון זה משהו שממש חשוב לך (ללכת סחור סחור) וככה היא תוכל להבין מעצמה, ואם יתאים לה היא תתאים את עצמה ותטפח את עצמה טיפה יותר.

ואם זה הסגנון שלה, הפשוט והטבעי יותר, אז קח בחשבון שזה מה יש...

יש לי חברה בסגנון ספורטיבי יותר, וכשיצאה עם בעלה הוא אמר לה בתחילת הקשר שהוא אחד שאוהב אלגנטיות באופן כללי, ומאז היא התלבשה בסגנון יותר אלגנטי.

בחורה שחברותיה "הלבישו" אותה לפני הפגישה כי לדעתן היא הולכת ספורטיבית מידי ולא אלגנטי.

הבחור ה"מופגש" התלונן שהיא אלגנטית מדי. הוא לא אוהב את הסגנון הזה..... הוא מעדיף ספורטיבי....

לק"י

בשביל אנשים אחרים

בטח כשמדובר בכמה וכמה דברים. לא במשהו נקודתי ספציפי.

1.

נראה לי שהרצון לסגנון/מראה מסויים 'איך אני רוצה להיראות' מגיע משני צדדים.

א. רצון להרגיש מטופח/חפשי.

ב. רצון להראות XYZ בעיני אחרים.

מה קורה בהתנגשות?

תלוי מה חזק יותר. תלוי בטאקט, תלוי באישיות.

2.

גם הרצון להרגיש XYZ נבנה ברמה מסויימת ממה שהסביבה קובעת, זה בונה 'דימוי יופי/XYZ' מסויים.

3.

אני מכיר אנשים שהיו הולכים 'זרוק', עד שהם פגשו את האחת, וזה השתנה, וזה לא שהם 'מקריבים'. הם היו 'זרוקים' לא מסיבה עקרונית, אלא כי לא ראו בזה חשיבות, אבל אם זה חשוב לה אז זה בהחלט חשוב להם.

4.

כנראה שהיא מתארגנת לפני פגישה. גם אם לא 'שישה חדשים בשמן המור וכו'', ולא רק כדי להרשים, אלא מתוך רצון לכבד ולהרגיש רצויה. היא כנראה תשמח לשמוע הכוונה, במה היית שמח אם היא היתה משקיעה יותר, כי זה באמת חשוב לה.

איך אומרים את זה?

אולי לנצל 'הזדמנות' (מי היה מאמין שזו יכולה להיות הזדמנות) שיש לה הרבה שיער בפנים ולשאול אותה כבדרך אגב אם השיער לא מפריע לה, למה היא לא מעבירה אותו אחורה, ומשם להתגלגל.

הוא התכוון, עד כמה שהבנתי, לשיער הצומח ע  ל   הפנים...רק תאר לעצמך שהוא ישאל אותה למה היא לא מסיטה אותו אחורה.......

ויצאתי קצת גבר...
ייתכן שה בגלל שנפגשתי לא מזמן עם מישהישעפו לה שערות על הפנים כל הזמן ולא הבנתי איך זה לא מפריע לה.

בכל מקרה, אני לא נכד שלך.

סליחה על הפנייה אליך כאילו היית ילד - פגעתי בך. סליחה.

אבל אני דווקא מתפעלת מהנקיות, מהנפש הלא מקולקלת שלכם,

מזה שאינכם מעורים בכל מיני דברים לא נקיים (בלשון המעטה) מההצטדקויות

הרגישות המלוות שאלות או הרגשות והדרך העדינה והמהוססת להעלות אותן...

אבל באמת, לכנות בחור "מתוק" זה לא באמת לעניין. סליחה!

ולא יעזור אם אתנצל ואומר שבמידה מסויימת אתם בעיני

ילדים (ביחס אלי, בוודאי!) ולו בגלל שאתם בהתחלת

החיים, ושמורים, ודתיים - אני בגילכם הייתי במקום

אחר לגמרי. לדאבוני.

אז סליחה. באמת. אני אעשה תשובה על זה, בלי נדר.

אישה תיפגע מאוד אם יעירו לה על כך.

מלבד זאת - לרוב אישה שלא "מטפחת" את עצמה עושה זאת מבחירה, כך שלא יועיל לומר לה להשתנות. 

מחוסר מודעות, חינוך מסויים, וחושבת שכן אפשר להשתנות כשיש סיבה מספקת.

להסיר שיער מיותר, למרוח קצת מייקאפ, שפתון, וכו' - לא סוף העולם. (כשחוזרים

הביתה, מסירים באנחת רווחה את המסיכה  ושבים להיות עם פנים נקיות.

הרי לא הולכים לישון עם איפור. והבעל לא נמצא, יש לשער, כל היום

בבית, אז לקראת בואו...... לא נורא בכלל. אפשרי.

אז לא מתפקידו של הבחור שהיא יוצאת איתו לחנך אותה בעניין... זו צריכה להיות חברה או אישה בוגרת כלשהי שהיא בקשר איתה, לא שום גבר מכל סוג שהוא (גם לא בעל עתידי).

אבל לדעתי רוב הסיכויים שזה מבחירה מודעת, ואם לא מתאים לו הסגנון הזה - אז זה הזמן לחתוך, אם כל הצער...

לו מותר לרצות את זה, ולה מותר "להגיד" (גם אם זה רק בהתנהגות) שזה לא מתאים.

אחר כך, איך מגשרים את זה הלאה, זה נושא אחר.

איך אני חולה על בנות שלא שמות קצוץ על איך שהן נראות. בדרכ הן הכי יפות גם

וההכי חשוב- הבפנוכו שלהן צנוע ןיפה

בלי כל האגו והשיט

לפני שנים רבות מאוד, חי מלך ב...

לא לא. סליחה. 

אני מתחילה שוב:

לפני שנים הרבה, היתה לי חברה אמריקאית, ממוצא יווני.

דקה, קטנה, עם עור בצבע זית ושיער חלק ארוך ושחור וגם עיניים כהות.

היה לה חוש הומור ושמחת חיים..משהו.

בכל אופן, יום אחד שוחחנו והיא סיפרה לי שמישהו

הטיח בה:

"יש לך שפם!"

"נכון מאוד", ענתה, "אבל אני יכולה להוריד אותו, אבל אתה לא יכול לגדל שפם על הפנים החלקות שלך!"

בחורה בריאת נפש. 

ולכל אלה ואלו שיש וגם לאלה ואלו שאין,

שבוע טוב וחודש טוב!

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,

נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.

שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל

כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים

מלאים ומספקים.  איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו

את עבודת השם.

אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים

ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.

וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.

אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.

יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו

יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

הרמב"ם שם רק אומר שהתורה ציוותה את עם ישראל לעלות עוד דרגה ולהתקדש (תרתי משמע), ולא לבטא צרכים גופניים בלי להתקדש ולהינשא גם כשהם פנויים ואין בגידה.

(גם איתו אני לא מסכים כי אמנם הגויים לא חייבים בגדרי צניעות הלכתיים כמונו אבל זה לא אומר שזו גזירת מלך. זו קריאת כיוון, ומי שחכם יקח אותה).

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

כמעט כל התגובות הם או ברור שכן או ברור שלא..

אין קשר לדעתי.

יש זוגות שלא שומרים צניעות ואהבה משגשגת שם

ויש הפוך לגמרי

אני כן חושב שיש קשר בין צניעות ושמירת ההלכה לבגידות וכו'

לדעתי זה מפחית משמעותית את זה

ובסוף.

לא בגלל זה ולא בגלל זה שומרים צניעות

אלא בגלל שזאת ההלכה.

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?