למה כל הבנות מחפשות היום :"דוס, אבל פתוח". "דתי, אבל זורם"
"למה מפחיד אותם שאני מדבר על חיי תורה. למה כשזה מגיע לתורה מול משהו חומר, החומר מנצח. וכמובן, היא מתפללת פעם ביום. וצנועה והכל, וחלילה לא מכנסיים או משהו, ולא מעל הברך, אבל לא ללכת לקולנוע? התשגעתם? איך אפשר לחיות ככה?
וכמובן, אם הוא לא יוצא לקולנוע משהו בו מציג איזה שהיא אטימות לחיים ולסביבה של היום שהיא יותר פתוחה וזורמת.. (הדברים נאמרו בשיחת בירור. לא כוללים ולא מכלילים)..
מנקודת מבט שלו,
הבנים משיקיעים שנים מהחיים שלנם על מנת לבסס את חייהם על פי ערכי התורה וההלכה. בישיבה וכו'
ואז, כשזה מגיע לשידוך, זה יפסל כי הוא לא יוצא לקולנוע, כי הוא "דוס" מדי, הוא מתנועע יותר מדי.
לא מכריח שזאת המציאות.
ולא מכליל.
ולא תוקף.
מבקש,
הזדהות כזאת או אחרת אם יש.
ואם לא, להראות את הצד של הבנות שמוכנות להיות קרביות, לא פחות מאשה של קצין, להיות אשת אברך.
