דיון נוסף על טבילת רווקות להר הביתיזהר

אני פותח את זה בשרשור חדש מפאת אריכות העניין.

פתחתי דיון בנושא בקבוצת גוגל פנימית של כמה חברים מהישיבה ובוגריה. לענ"ד הדיון חשוב ומעלה סברות חשובות בנושא, ולכן באישורם אני מביא כאן הדברים עם התאמות נצרכות. מומלץ לקרוא למרות האריכות.

 

 

אני: נושא: טבילת רווקות לעליה להר הבית
מה דעתכם?
מדי פעם עולה הסוגיה לדיון בפורומים בערוץ 7. הרב ישראל אריאל מתיר ולטענתם גם הרב שמואל אליהו התיר ליחידות ששאלו אותו.

 

א': אני מבין שאתה שואל דעה אישית ולא הלכה מבוססת מן המסד ועד הטפחות? וכן לא שמועה מהרב?

אם כך, לענ"ד בהשקפה ראשונה, מכיוון שטבילת רווקות נאסרה בפוסקים מחמת פירצה, קשה בעיני שעליה להר הבית תתיר זאת, ודי מזעזע לחשוב שעליה להר הבית תהיה תירוץ ואכמ"ל.

אשמח אם תוכל להחכימנו בטעמי המתירים.

 

ב': בדיוק החג שמעתי מישהו ששאל את הרב ***** על זה, והוא אמר שהוא לא מבין את האוסרים, וכי הנשים הצדיקות שרוצות לעלות להר הן שילכו לחטוא ולהחטיא. הערתי בעניותי שאני חושב שהאוסרים רואים שלא כל נשות המקדש צדיקות בכל ענייני הצניעות.

 

א': תמיהת הרב ***** כפי שהיא מוצגת כאן, קשה בעיני מאוד וכהערת ב'. מה הקשר בין עלייה להר הבית לבין 'ליפול' בענייני קדושה אחרים, וכי צדיק בעניין אחד, שיתכן שהוא מוחצן, מחוסן בפני נפילות בעניין אחר ש'בגדול' נופלים בו ואין בו אפוטרופוס? ובפרט שזה לא תמיד בדיוק נחשב לחטוא ולהחטיא אצל מי שיפול בזה. אתמהה.

 

ג': אני לא חושב שבדורנו זה הדבר המונע פריצות. בכל ציבור לייט ומטה הנושא פרוץ עד מאוד. חילוניות ששומרות על עצמם זה נדיר מאוד. ומי ששומרת על עצמה זה מהרצון והפחד להיות לא בתולה... בחורה שטובלת של רווקות להר הבית שתגרר לזנות זה נשמע רחוק מאוד. אם היא נופלת סביר עד מאוד שתפול בלי קשר לטבילה.
אני מתנגד בגלל שזה לצאת נגד כל גדולי הדורות, ופורץ גדר ישכנו נחש. ועליית רווקות לא נשמעת מספיק קריטי בשביל זה...
כשזה יהיה נפוץ (לכלל ישראל)? אדרבא...

 

אני: בעיקרון אני נוטה לסברת ב' וא', אבל נראה לי שצריך עיון האם דברי ג' לא נכונים, ויש לבחון עד כמה באמת זו פירצה קיימת, או שהפרוצים פרוצים והשמורים שמורים, וחומרת האיסור (דאורייתא או דרבנן) אינה פונקציה בנידון. בסברה נראה לי שהבעיה אכן קיימת, לפחות בפוטנציאל, אבל לא מכיוונים של חילונים או דתיים החוטאים לתיאבון, אלא דווקא מהלייטיות האידאולוגית הפסאודו-אורתודוקסית, שתבוא ותטען שאין בכל כל איסור ושזה מותר לכתחילה בק"נ טעמים.
בכל מקרה, סברת ההיתר ​כנגד פריצת הגדר הרעיונית (בלי קשר לחשש הממשי) נסמכת הרבה על המנהג של רווקות בחלק מקהילות ישראל לטבול בערב יו"כ. יעויין בחוברת "בית ה' נלך" של הרב ישראל אריאל, בעמ' פט (הדיון מתחיל בעמ' פה).
ואביא קטע חשוב בנושא:
"וכמה פעמים נתחבטתי על זה על אודות הנשים הקדשות שהיה איסורן רופף ביד שופטי ישראל אשר בדורנו ולא עוד אלא שכבר יאותו בקצת הקהילות ליתן להם חנינה ביניהם, גם יש שמספיקים להם פרס מהקהל כי אמרו כיוון שמצילות את הרווקים או הסכלים מחטא אסור אשת איש החמור או מסכנת הגויות מוטב שיעברו על לאו זה משיבואו לידי אסור סקילה או סכנת שריפה.
ואני דנתי על זה פעמים רבות לפניהם ולפני גדוליהם והסברתי להם שהחטא הגדול אשר יעבור עליו איש איש מבית ישראל בסתר ושלא מדעת הרבים וברשות ב״ד חטאת יחיד הוא והוא שבעוונו ימות ע׳׳י ב"ד של מעלה או מטה וכל ישראל נקיים…אמנם החטא הקטן כשיסכימו עליו דעת הרבים והדת נתנה בבתי דיניהם שלא למחות בו, הנה הוא זימה ועוון פלילי וחטאת הקהל כולו … ולכן הוא טוב ומוטב שיכרתו או ישרפו או יסקלו החטאים ההם בנפשותם משתעקר אות אחד מהתורה בהסכמת הרבים" (הרב יצחק עראמה - עקידה, שער עשרים)

 

א': יזהר, תודה על הבאת סברת ההיתר ודברי העקידת יצחק.
במחכ"ת ואחר המחי"ר. אמנם יתכן שאיני מכיר כעת המציאות, אבל לפי הזכור לי, בני נוער בתנועה מעורבת או מי ש'מעורב' עם בנות איך שהוא, הבעיה אכן קיימת בפוטנציאל. הרי לפני החטא החמור ישנה שמירת הנגיעה, ואם בחור תורני שנעבעך מצא עצמו חושק בבחורה תורניה שנמצאת לידו באי אלו הזדמנויות, ובאורח פלא גם היא בעננים ממנו כי הוא מתייחס אליה אחרת מכולם, והם אפילו קצת או הרבה חברים רחמנא ליצלן, ויודעים פחות או יותר כל אחד מה הוא עושה ויעשה [למשל, 'מחר אני עולה עם חברות להר הבית'], טיבה של קלות ראש/עצבות ויצר הרע ובטלה ושעמום ועוד, להכשיל בנגיעה, שהרי הלכה הם יודעים! לך לך אמרין נזירא סחור סחור, לכרמא לא תקרב. כנלענ"ד. וגם מי שאינו תורני, והוא בתהליך של מרידה בווליום כל שהוא מול המסגרות השונות, ישמע/תשמע היתר כזה ותהיה חגיגה חלילה.
ולגבי האמירה שבדורנו האיסור על רווקות לטבול לא מונע פריצות, יש להשיב לכאורה בפשטות, שנניח ולא היה איסור כזה עד כה, והיינו מתלבטים האם איסור כזה יועיל, אולי באמת זה לא היה מועיל. אבל הנידון כאן הוא הרי הפוך, לבטל את האיסור. וזה ודאי מסתבר שיועיל לפריצות כנ"ל.
ולאור דברי העקידת יצחק, צריך הרבה יותר מסברה כדי להקל בזה בצורה רשמית.
וכדאי באמת לבחון עד כמה פירצה זו קיימת, אצל אנשים קדושים שמכירים נוער במחנות בני עקיבא [הרואה וסיירים] וכן בחופים בכנרת וכדומה. אנשים שמכירים סיפורים כיצד הנפילה התחילה, האם הפרוצים פרוצים והשמורים שמורים, או שמא השמורים מצאו עצמם פרוצים לאחר שאמרו לעצמם 'מותר'.
לגבי טבילת רווקות בערב כיפור, מלבד מה שגם בזה יש עקולי ופשורי בפוסקים, יש חילוק פשוט וברור שזהו מנהג המצומצם ליום אחד נורא וקדוש, וכל טובלת יודעת שעצם הטבילה היום מותרת ומחר ומחרתיים והלאה אסורה! מה שאין כן נידון דידן, שכל הרוצה לטבול תלך ותטבול. ועוד, שטבילה של ערב כיפור אין עניינה טהרה כצורתה, שהרי לא טובלים במקוה לחומרא, אלא אף במקוה שאישה לא טובלת בו כדי להיטהר לבעלה. מטרת הטבילה היא עצם המעשה של היטהרות לקראת היום הקדוש. בעוד שטבילה לעלייה להר הבית צריכה להיעשות במקוה לחומרא, והעניין בה זה התוצאה המוחלטת שהטובל טהור לגמרי. זהו הבדל דק יותר, וחושבני דחזי לאיצטרופי ואפשר שדי לו לבדו.
כנלענ"ד, וצ"ע.

 

ב': יש לציין נקודה נוספת לגבי הגזירה – נכון להיום זה ממש לא מקובל שרווקה מגיעה לטבול (ולגבי כלות בד"כ יודעים שהן כלות או רואים שזה חד"פ). אמנם אם טבילת רווקות תהיה דבר של מה בכך בשביל הר הבית, יבואו אחרות שלא עולות להר, שהאיסור החמור כן מרתיע אותן (וברור לי שיש כאלו, מעין הכלאה בין לייטים לקראים) ויטבלו כי זה דבר מקובל ומצוי ואף אחד לא פוקח עיניים.

 

ד': ראשית, רבינו גילה דעתו בעניין זה... (צונזר)​
שנית, יש לציין שהחשש הוא לא שאותה אישה תלך ותחטא אלא שתיווצר אווירה ומציאות וכו'.
שלישית, נראה לי שהאוסרים מבינים שזו לא שאלה שפתוחה לקהל - האם יש חשש או לא, הוא מעריך כך והוא מעריך כך, אלא זה מנהג שהתקבל שלא לאפשר טבילת פנויות, ויש למנהג הזה תוקף מחייב גם לו יצויר שפלוני חושש יותר ואלמוני חושש פחות. אם זו היתה שאלה פתוחה, אז גם אם היה חשש, לא היינו יכולים לאסור מדינא. אלא שמבינים שאין זו שאלה פתוחה.

 

א': לגבי הראשית, ישר כוח על ההבהרה, ופדיחות לנו שאיננו בקיאים בשו"ת רבינו.
לגבי השנית, איני מבין על סמך מה הקביעה. לכאורה יש חשש כל שהוא לגבי כל פלונית, כמו שמעיקרא יש חשש לכל פנויה שתטבול שתיגרר לפי מצבה למצב לא ראוי. מלבד זאת, לא ברור לי מהיכן נולד החשש לאוירה ומציאות אם לא שפלונית ואלמונית תיכשלנה. ומכיוון שאיננו יודעים מי זו פלונית ואלמונית כי אין אפוטרופוס לעריות וגם אישה כשרה שבאמת רוצה להשתטח בהר הבית עלולה ליפול לאט לאט או מהר מהר, וכמו שאישה כשרה יכולה ליפול מצ'אטים ופורומים לשם שמים שלא נאסרו בשולחן ערוך ניתן להבין שלכן אסרו בלי קשר לתחזיות של אוירה ומציאות.
לגבי השלישית, לכאורה המתירים טבילת רווקות בערב כיפור יעידו שהשאלה פתוחה. אם המנהג התקבל, כיצד זה יש מנהג בערב כיפור. וממילא אפשר לומר שהוא לא התקבל, ונידון אצל הפוסקים לפי שיקול הדעת אם יש מקום לאסור או להתיר. יש כאלו שלא ראו חשש בטבילה בערב כיפור, וכעת מתברר שיש כאלו שלא רואים חשש בטבילה לצורך עליה להר הבית.
וצ"ב.

אני חושב שרוב הטענות כבר עלוטוביה2

ל-א איפה האיסור (כלומר מה מקורו - הרי אם זה מאוד משמעותי אם זה רק שלא מתקנים טבילה וראינו שבנות ביתו של ה"בן איש חי" כן טבלו כאשר זה היה 'מצווה' או שמדובר על איסור של ממש ואם כן כמה עתיק וכו')

 

ל-ב שוב זה תלוי בהאם יש איסור אקטיבי על טבילה ולא חוסר תקנה וכמו כן מה חומרת האיסור (אם ישנו לא ברור שרבני דורנו יכולים לפסוק נגדו)

 

על ד האם יש יותר מפסק של הרב על זה (כולל שיעור כל שהוא - ואם כן האם 'חוצניקים' יכולים לקבל גישה?)

צריך לענות באופן מסודר לטענות אך מטענה אחת כולם פה התעלמודי"מאחרונה
כולכם יצאתם מנקודת הנחה שישנו איסור לסתם רווקות לטבול.
תביא מקור.
עלון בית המקדש - עלון בפורמט דיגיטלינ א

עלון בית המקדש הוא עלון דיגיטלי המפרסם בחינם דברים הקשורים לבית המקדש ולהר הבית

לפרטים נוספים, שלחו מייל: alonbethamikdash@gmail.com

 

כל העלונים שיצאו עד עתה:

עלון בית המקדש 1 20251211044335.pdf

עלון בית המקדש 2 20251211044552.pdf

עלון בית המקדש 3 20251211044644.pdf

עלון בית המקדש 4 20251211044720.pdf

עלון בית המקדש 5 20251211044831.pdf

עלון בית המקדש 6 20251211044903.pdf

עלון בית המקדש 7 20251211044941.pdf

עלון בית המקדש 8 20251211045147.pdf

עלון בית המקדש 9 20251211045236.pdf

עלון בית המקדש 10 20251211045324.pdf

מי שמעוניין/ת לקבל את העלונים במייל, נא לשלוח מיילנ אאחרונה

לכתובת: alonbethamikdash@gmail.com

מיזם נעים למקדש - AI. מה דעתכם על זה?נ א
תמונה 1נ א
תמונה 2נ א
תמונה 3נ א
כמעט תאונהזיויק
מיזם נעים למקדש הוא מיזם להקמת מערכת תחבורה אל הרנ א
עבר עריכה על ידי נ א בתאריך י"ח בכסלו תשפ"ו 22:59

אל הר הבית בשלושת הרגלים 🚍🚆

לא יודעת אם הוא עוד מסתובב כאןקפיץ

אבל 

@צחקן 
לא רצית פעם תמונה בדיוק כזאת?

תכתבו מה דעתכם על התמונות... אהבתם?נ א
תמונה 4נ א

תמונה 5נ א

תמונה 6נ א

התמונות לא עובדות לי בכלל.צחקן
אוכל לשלוח לך את התמונות במיילנ א
כתוב לזה פסוק:קעלעברימבאר
"כי נעים נאווה תהילה"
יפה! 👍נ א
מי שמעוניין/ת לקבל את התמונות במייל, נא לשלוח מיילנ אאחרונה

לכתובת: naimlamikdash@gmail.com

למה אין בימנו משמר המקדש?ירחמיאל

זו הלכה מפורשת שנוהגת גם כשאין בית המקדש בנוי.

 

למה לא עושים?

 

זה לא כל כך קשה, צריך שיהיה מספיק אנשים שבעניין להקדיש בישביל הקב"ה כמה שעות בשבוע בשביל זה ולעשות משמרות

האם היה אפשר לנסך מים בבמות בשעת היתר במות?קעלעברימבאר

איך דוד ניסך מים?

מה המקור שלך שגוד ניסך מים?שלג דאשתקד
הגשש החיוור שם שם🎶קעלעברימבאר
סתם, כתוב במפורש בפסוק שדוד התאווה למים מבור בית לחם, והביאו לו הגיבורים מים והוא ניסך אותם לה'. כמובן אפשר לתרץ שזה היה בסוכות והוא הביא את זה למשכן בגבעון שהכהנים ינסכו, אבל זה דחוק
שתהיה לי בריאשלג דאשתקד
אין הכוונה שם למצוות ניסוך המים, גם לפי הפשט של הפסוק (מי *ישקני* מים מבור בית לחם) והן לפי האגדה המסובכת בבא קמא דף ס
הנה הפסוק:קעלעברימבאר
ויבקעו שלשת הגיבורים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם לה'


לפי הפשט דוד אמר לעצמו בקול רם שמתחשק לו לשתות מהמים מהבור אבל לא התכוון שמישהו יביא לו. הגיבורים שמעו זאת ולקחו ברצינות את זה והביאו לו. הוא לא אבה לשתותם כי הוא לא ישתה מים שנלקחו תוך כדי סיכון חיים , ולכן הוא ניסך אותם לה'


נכון נשמהשלג דאשתקד

אבל אין סיבה לחשוב שהכוונה למצוות ניסוך המים בחג הסוכות.

הוא הקריב את התשוקות שלו לה', אתה יכול למצוא לזה הרבה הדים, גם ביהדות ואפילו בתקופות שהפולחן היה מאוד מוגדר!

לא בסוכות. אבל משמע שבהיתר במותקעלעברימבאר

אפשר לנסך מים בנדבה בכל ימות השנה בבמות. או שזו הוראת שעה של נביא

עיינתי וראיתי שיש עוד פסוקקעלעברימבאר

על ניסוך מים בבמות:

 

ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני ה' ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו לה' וישפט שמואל את בני ישראל במצפה.

 

למרות ששם אפשר לפרש כמנהג שפיכת מים כסמל לתפילה וצום, ולא לניסוך על מזבח. בניגוד לדוד ששם כתוב ויסך

אם אתה מדבר על תופעהשלג דאשתקד
של ניסוך מים לה', אז כל המקורות שלך אחלה מקורות וזה לא קשור להיתר במות. זה קשור חזה שבא לי לפתוח את הברז בבית לכבוד ה' יתברך.


אם כוונתך למצוות ניסוך המים, אז אצל שמואח זה במצפה, בעוד אין שום מקור או סיבה לחשוב שמזבח ה' היה אי פעם במצפה...

לנסך מים לה' נשמע כמו ניסוך על המזבח. לפחותקעלעברימבאר
אצל דוד.


נסכים מוזכרים רק בקרבנות.


אתה לא יכול לשחוט פרה לשם קרבן סתם כך, ואםילו בכפרות לוקחחם תרנגולים שלא כשרים למזבח שלא יראה כמקדיש קדשים.


צריך לבדוק מה דין המנסך נסכים מחוץ למקדש.


בימי שמואל היו במות מותרות, והיה במה בכל עיר, בספר שמואל מוזכר שמקריבים בגלגל, בית לחם, במזבח שאול במחנה הצבא בפלשת, ברמה, ובעוד הרבה מקומות

יישר כח!שלג דאשתקד

רק לא הבנתי את הסיומת של המאמר.

הרי מפשט הפסוקים, ברור שלא זו הייתה המטרה. דוד מתאווה שישקו אותו מים, ואחר כך לא אווה לשתותם. וכי כולם היו אדיוטים או לא ידעו שצריך מים לניסוך המים? ודברי הרלב"ג שצוטטו, מוכיחים את טענתי דלעיל, שאין מדובר במצוה שגרתית שהייתה נהוגה לפני כן והתקיימה גם אז, אלא להיפך: מכך שדוד (ושמואל) ניסכו מים, הבינו שזו פעולה ראויה.

ועוד תמיהה על הרב שנדורפי היקר, שהוא השמיט את מסקנת הגמ' בתענית שאין מקור לניסוך המים, ואם כן עוד יותר תמוה למה לא הביאו אפילו מקור מהנביאים, ויאמרו שזו הלכה ודוד יישם אותה אותה (כמו שאומרים לגבי הרבה דברים אחרים, ראה כאן: פורטל הדף היומי: יחזקאל הנביא קבע הלכה? (זבחים יח ע"ב) ).

כך שלעניות דעתי, הרבה יותר פדוט לומר שדברי בר קפרא כמשמעם הם אגדה שיוצאת מפשוטו של מקרא, שלא מוכיחים כלום להלכה וגם לא הובאו בבבלי, ואין סיבה לראות בהם פרשנות לתנ"ך.

הרלב"ג לא אומר שלמדו מדוד..אדם כל שהוא

שניסוך המים הוא פעולה ראויה.

אלא שדוד ניסך כי  כפי שהיה ידוע לו מחג הסוכות ששייך סוג כזה של קרבן. ייתכן שהיו עוד הרבה לפניו ואחריו שעשו כך.

עבורנו, זו הוכחה מהכתובים שקיים מושג כזה של ניסוך מים. עבור בני דורו ייתכן שזה היה דבר פשוט.

 

בין אם נפרש כבר קפרא, ובין אם נפרש כרלבג, אין לנו מקור לגבי השאלה מתי ניסוך המים נוהג. ובמילא, דברי בר קפרא לא ישמשו מקור לדיעה שניסוך המים כל שבעה, שאת מקורם מנסה הגמרא בתענית לברר, ובמילא אין ללמוד מכך שהגמרא בתענית לא הביאה אותם.

צודק ולא צודקשלג דאשתקד

לגבי החלק הראשון של דבריך, אכן מבואר ברלבג שהסיפור עם דוד מוכיח שעוד לפני כן ניסכו (וזה לא רלוונטי לדיון שלנו ולשאלתי, כי גם כשמוכיחים מיחזקטל וכדו, זה אומר שזה היה תמיד ויחזקאל רק ניסח/יישם את זה).

החלק השני לא כ"כ נכון, כי הגמ' מחפשת מקור שניסוך המים הוא שבעה ימים של סוכות בדיוק, לא לפני ולא אחרי, והרלבג מסביר בטוטו"ד שאם יש דבר כזה ניסוך המים, הכי מתאים שהוא יהיה בסוכות. כך שזו עדיין ראיה טובה יחסית.

אולי דוד ניסך מים בהוראת שעה של עצמו כנביא, כשםקעלעברימבאר

שאליהו הקריב בהר כרמל בשעת איסור במות. אחרי שהביאו לו את המים נחה עליו רוח הקודש ובנבואה נאמר לו לנסך מים עכשיו.

 

יש היגיון מסוים שזה היה אגב בסוכות, מה פתאום דוד נזכר בטעמם של המים בבור בית לחם אשר בשער דווקא עכשיו?

לא הבנתישלג דאשתקד

הדרך היחידה שמעוררת קושיא על דוד, זה אם מדובר במצוות ניסוך המים. אם סתם היה בא לו לנסך מים לכבוד ה', זה לכאורה גם אתה יכול בברז בבית שלך בכל עת ושעה. כך שלענ"ד אין כאן שאלה (אם לא מקבלים את דברי הירושלמי כפשטם, וככה"נ גם הרלב"ג לא קיבל אותם כפשוטם).

למה לא נראה לי (ולרלב"ג) שדוד מראש רצה לנסך את המים משום מצווה? כי כתוב שהוא התאווה לשתות, והוא ניסך כי הוא לא אווה לשתותם. אם הסיפור היה לניסוך המים, הוא היה מתאווה לנסך והוא היה מנסך בדיוק כי לזה הוא התאווה.

לא בטוח שמותר לנסך מים בברז שלי. האם מותרקעלעברימבאר
לי להקריב צבי לה' על מזבח בחצר הבית שלי?
לכן דחוק שזה קרה בסוכות. אני מסכים שהואקעלעברימבאר
התאווה לשתות ואז ניסך. אז אולי היה אפשר לנסך בנדבה ביחיד בבמה כל השנה, או שהיתה זו הוראת שעה על פי נבואת דוד עצמו
הגמרא אומרת שזה הלכה למשה מסיני כיקעלעברימבאר
דברי נביאים הם רק אסמכתא והרי לא לומדים מדברי נביאים לעולם מה גם זה לא כתוב שם במפורש והאוקימתא של בר קפרא דחוקה שזה קרה דווקא בסוכות.


ניתן להציע שדוד שמר את המים האלו (מים חשובים כי 3 אנשים סיכנו את עצמם עליהם) עד חג הסוכות והקדיש אותם לה' והכהנים ניסכו על המזבח, אבל זה גם קצת דחוק בפשט.


אבל בפשט בפירוש מוזכר ויסך אותם לה' כלומר ניסך את המים כקרבן. נסך לה' זה תמיד לשון קרבן, כמו הקטרה לה'

לגבי הטענה שבכוונה נמנעים מדברי נביאיםשלג דאשתקד
ראיתי במקרה לשון יפה של ה"בן יהוידע", ברכות מח,ב: "אף על גב דילפותא מפסוקי תורה עדיפה, עם כל זה כיון דילפותא הנזכרת אינם מתיישבים בפשט המקראות, לכך אמר אינו צריך למילף בדרשה דחוקה, כי הדבר מפורש להדיה בפסוק של נביאים".
עדיין מה שיש לו מקורקעלעברימבאר
רק בנביאים זה עדיין נקקרא הלכה למשה מסיני
נכון מאודשלג דאשתקד
לצערי לא זכרתי איפה בדיון כאן היה צריך להכניס את הקטע הזה, הרעיון הוא שהגמ' בתענית מחפשת מקור ואין לה מקור טוב, אז היא כותבת בפשטות שזו הלכה למשה מסיני. אם המקור מדוד היה נראה לה טוב, סביר להניח שהיא הייתה מביאה אותו (ועדיין זה היה בגדר הלמ"מ ).


בכל מקרה כיף להקדיש זמן בליל הושענה רבה, לדיונים תורניים, וקצת להניח להתבכיינויות המוצדקות על עסקת החטופים...

אני חושב שלא שייךקעלעברימבאר
לדבר על הצער בעסקה כל חול המועד מפני שמחת החג. אבל גם אני נכשלתי בזה הרבה מפני שעמום
הוא אשר דיברתישלג דאשתקד

שזה היה צריך להתחיל הפוך. מטרת המועדים הם ללמוד תורה, ואז לא משעמם ואז לא מדברים על העסקה

וכמובן אתה (ואני) לא החוטא היחיד, וכבר רבי אבא כאב על כך, בירושלמי מסכת חגיגה...

מטרת המועדים זה לשמוח מצווה דאוריתאקעלעברימבאר
בבשר ויין כשיש מקדש. דבאי רבי אבא הם דרשה בלבד, עובדה שהוא לא התיר מלאכה בסוף. וגם הוא דיבר על פוחזין כלומר חוטאים  . לבזבז את הזמן זה לא פוחזים אלא סתם בזבוז
אני לא בטוחשלג דאשתקד

ששמחת הרגל חוץ מבשר קרבנות, אינה דאורייתא. נדמה לי שיש דיון לגבי "במה משמחן", אם השמחה בבגדי צבעונים וכו מתקיימת בה מצוה דאורייתא.

מה שכן, לא ברור בכלל אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן.

 

ולגבי למה רבי אבא לא באמת ביטל, זו שאלה מאוד גדולה שנידונה בלא מעט ספרים... הלוואי שזה היה כזה פשוט.

כי יש עניין עצמי לשמחה ברגל ללא קשרקעלעברימבאראחרונה
ללימוד תורה. כמו שבשבת יש עניין עצמי
ניקים משועממים בגיזרת ההר והבית-ימח שם עראפת
ברגעים אלה אני מוכר דגלי בית המקדש ביציאה מהר הבית, מוזמנים לבוא לקנות ולפטפט
אפשר להגיע/לקנות מעוד סיבותשלג דאשתקד
לא רק בגלל שמשועממים.
אמת ויציב, ברוך אומר ועושהימח שם עראפתאחרונה
אבל כוונתי למשועממים הייתה למטרת פיטפוט
מה אומרים על הקמת מערכת תחבורה להר הביתנ א

מה אתם חושבים על הקמת מערכת תחבורה מסודרת להר הבית בשלושת הרגלים?

יש לכם רעיונות כיצד כדאי שזה יפעל? אשמח שתעלו כאןנ א
מערכת תחבורה להווה או לעתיד?קעלעברימבאר
לעתיד, כשייבנה בית המקדש בעזרת ה'נ א
בטח יהיו טכנולוגיות מתקדמות יותר מימינו,קעלעברימבאר

אז זה לא יהיה ברכבת או אוטו

וואי, אתה נוגע שאלה שמאוד הטרידה אותישלג דאשתקד

כבר בתור ילד...

כל התיאורים המרגשים בסוף מסכת ביכורים, שהשור הולך לפניהם וקרניו מצופות זהב ועטרה של זית בראשו. האם כל זה יהיה גם כשנוכל לעלות בשיירת לימוזינות?

כילד חשבתי שלעתיד לבוא נעלה עם לימוזינות מקושטות. היום אני חושב שדווקא היופי הנקי והטבעי יותר מרגש, גם היום.

מי יודע מה תהיה הטכנולוגיה שביתקעלעברימבאר
המקדש יבנה? אולי ההנדסה הגנטית תיצור סוסים מעופפים שנטוס עליהם ויהיו חסכוניים יותר ממכונית?
לא זה מה שהטריד את מנוחתישלג דאשתקדאחרונה
יותר הסתפקתי מה יהיה יותר מגניב/מרשים
צריך לקחת בחשבון ענייני טומאה וטהרההסטורי
אולי איזה גלאי טמאים, שלא יתן להם להכנס לקרונות שמיועדים לטהורים🙄😏🫣
או ספסלים פשוטים מעץ, בלי שום בית קיבול.הסטורי
אני חושב שצריך יהיה מתחם של טבולי יוםים התכלת

לפני שייכנסו יטבלו, אחר־כך יעריב שמשם ולמחרת בבוקר ייכנסו

כתבתי על זה ספר שלםrrinaa

בית חדש ישן - רינה אזולאי - נוריתה ביקורות והמלצות על ספרים 

איך מגיעים לאזור ירושלים עם סוג של "פס אלקטרוני". (או עם רחפנים). 

 

הנה ציטוט של קטע מתוך הספר: (לא גרסה אחרונה אולי, אבל נותן טעימה). 

 

"פנחס חיפש את שער היציאה. שם, ליד השער, היה שלט גדול ועליו הכיתוב: לישראל, פנה ימינה.

שתי דרכים יש לך להגיע לירושלים, הסבירה לו רובוטית אדיבה. אחת קצרה שהיא ארוכה, והשנייה ארוכה שהיא קצרה. 

את מתכוונת, דרך הפס או דרך הרחפן? שאל פנחס.

כן, בדיוק. אמרה הרובוטית. 

אני אמור לחזור עם הרחפן, אמר פנחס, מחכים לי בירושלים.

הפס האלקטרוני מגיע אל מתחם שמואל הנביא, הסבירה הרובוטית, משם תוכל לקבל הדרכה איך להיטהר ולהגיע לירושלים.

פנחס הוציא את פנקסו והראה לה שהוא בקיא בהלכות טהרה. הרובוטית הנהנה בראשה ותוך חמש דקות הופיע במקום רחפן שייקח אותו אל ביתו. 

 

תהליך הטהרה הוא מורכב, לכן מוגדר מסלול מיוחד המקל על העולים לישראל לבצע את התהליך כולו, תוך כדי נסיעה בצורה בטוחה, מרווחת, בלי פקקים. הנסיעה היא דרך פס מיוחד, שאליו נכנסים עם יחידות הדיור שלהם, בואכה מרכז הטהרה במתחם שמואל הנביא ומרכזי טהרה נוספים. שם, במרכז הטהרה, מקבלים העולים הדרכה מפורטת, ושם הם עוברים את תהליך ההיטהרות. אבל אנשי ירושלים עצמם, הבקיאים בהלכות הטהרה, יכולים לחזור ישירות לבתיהם ולהקפיד על כללי ההיטהרות שהם בקיאים בהם ומנוסים ביישומם לאורך השנים."

 

 

 

 

איך מערכת התחבורה תראה?נ א

האוטובוסים, הרכבות ועוד...

מה לגבי התחבורה מכל רחבי הארץ - הלוך וחזור? איך זה צריך להראות?

בהנחה שיהיו אוטובוסים ולאקעלעברימבאר
מכוניות מעופפות מבוססות ai
רכבותshindov
לדעתכם, יהיה צריך מערך הסעות כמו למירון בל"ג בעומרנ א

או אפילו יותר מזה?

 

איפה צריך שייבנו את החניונים? מסביב לירושלים?

צריך שאטלים (אוטובוסים הלוך-חזור) שייסעו לעיר העתיקה?

האם הכהן שהניף את 2 הלחם סמוךקעלעברימבאר
למקום המזבח המשוער, חייב כרת, או שטומאה הותרה כשכל הציבור טמאים גם לשתי הלחם?


האם הוא חייב מיתה בידי שמיים על עשיית עבודה ללא בגדים תקינים, כאשר אינינו יודעים בוודאות מהי תולעת השני שבאבנט? 

אני רואה שהשרשור די ישןניב שטרן

אבל רק עכשיו ראיתי אותו...

בלי להכנס לדיון שהיה כאן לגבי ההכשר של העבודה, כרת הוא ודאי לא חייב כי הוא אומר מותר שזה שוגג.

גם קרבן הוא לא חייב כי הוא טועה בדבר מצווה.

שיר וקליפ לירושלים והר הביתElad Mukades

אולי יעניין אותך