להביא ילדים לעולם? (גם אם בסיוע רפואי בלבד/חלקי וכו'..).

כי כמובן שהתשובה משנה את כל ההתייחסות...

ובכל מקרה לדעתי השאלה היא הלכתית בעיקרה, אבל אם בכל זאת אתה שואל אותנו לדעתי להסתיר דבר כזה בתחילת קשר זה לא כל כך ראוי...למרות שניתן להבין רצון להתחיל קשר ממקום נקי יותר...מסובך...

בעיקרון אין מישהו שעוסק בתחום הזה ..

רב שמלווה אותי פתח סוג של עמותה אך לא הגיעו הצעות שקשורות לפוריות אלא דברים שקשורים לנכויות                            וכן ניסיתי לברר עם הרבה אנשים  כולל כאלה שמטפלים בבעיות כאלה .

והסתבר שנשים מגלות בעיה כזו בד"כ רק אחרי נישואין...ולכן יש מעט מאוד הצעות מהסוג הזה

מדובר על בעיה שיכול להיות שגם התערבות רפואית לא תעזור ויכול להיות שכן תעזור ..אי-אפשר לדעת כרגע

ו- תודה על התגובות

אך צריך ללכת לרב עם כתפיים רחבות

בכל אופן חוץ ממכון פועה אתה יכול לבקש ממישהו שיברר בשבילך אצל שדכנים בארץ ובחול אם הם יודעים על מישהי באותו מצב או מצב אחר אך שמסכימה להינשא עם בחור במצב כמו שלך.

דבר נוסף הייתי ממליץ לך לדבר עם אנשים נשואים [וגם שעדין לא] ולשאול איך הם התמודדו עם הבעיה [אפשר לקבל מידע על אנשים כאלה דרך מכון פועה שיצרו קשר עם אנשים הנ"ל וישאלו אותם אם מוכנים לדבר איתך]

האפשרות של הסתרת הענין תגרום למשבר אמון של מקח טעות שיגרום לגרושין קרוב לודאי

באמת נשמע לי אתגר לא קטן

להמשיך לשמוע עוד חברים שרוצים להציע

ולסרב שוב ושוב במשך שנתיים וחצי

אולי אפשר לפנות גם לשדכן רגיל

ולראות אם יש לו רעיונות?

ולפחות בפגישה הראשונה או בטלפון לפני

אין מה לפחד שהסוד יתגלה, אני לא הייתי מגלה ולא חושבת שבנות אחרות יספרו

לא חושבת שיפיצו את זה

ואם אתה בכל זאת חושש-

אפשר לבקש מפורשות שישמרו בסוד

בכל מקרה,הייתי ממליצה שמישהו יסנן לך את ההצעות

(אח\הורה\חבר טוב)

כדי שלא תצטרך כל פעם להגיד את זה שוב 

ולהתאכזב מחדש

זה עלול לקחת זמן

אבל לפחות ככה תצא עם בנות רלוונטיות

ותמנע כאבי לב לשני הצדדים

בהצלחה!!

לברר אצל הכי מומחים מה הסיכוי לפיתרון. שתוכל לתת מידע בשעת הצורך.

ב. לכאורה חבל לדחות את כל ההצעות.  תחליט מראש שאינך נבהל מ"פסילות". זו לא האישיות שלך אלא הבעיה. מי שתרצה לקחת על עצמה, מה טוב. מי שלא, תבקש מראש, לפני שאתה מיידע אחרי פגישה-שתיים, שמה שאתה מספר לא תאמר לאף אחד, על אף הקושי לשמור סוד, כמו שלא היתה רוצה שיאמרו עליה.

ובנות תבחרנה. אל תבוא בתחושת "נחיתות". אתה אדם מצד עצמך. תביא בחשבון אופציית דחיה מצד הענין ולא תיפגע.

[אפשר להשתדל לקבל הצעות מכאלו שלא ממש בסביבתך. קצת פחות חשש לחשיפה]

http://www.bartoov-sperma.com/

מלבד הסיכוי הנמוך שבנות ללא בעיית פוריות ירצו להמשיך,

הרבנים שאני מתייעץ איתם לא ממליצים לצאת עם בנות כאלה מהסיבה שגם אם הדברים יבשילו בעתיד לכדי חתונה  עשויות להיווצר בעיות קשות בזוגיות כי למשל האישה תראה שלחברות שלה יש ילדים ולה אין וזה ייצור הרגשה שכאילו האישה עשתה טובה לבעל ..

כלומר הם אומרים שאדם לא יכול להעריך את התגובה שלו כאשר הוא יעמוד מול הסיטואציה שאם וכאשר ההתערבות הרפואית לא תצליח (זה ציטוט של מה שהם ייעצו לי)

השאלה ההיא האם זה לא חוסר אמונה לחשוב יותר מדי קדימה (כלומר אם בונים קשר אמיתי וטוב אני מאמין שבעז"ה ניתן להתגבר על אתגרים שהחיים מזמנים ולא כמו שהם טוענים שמהניסיון שיש להם זה מתכון לא בריא..

כך שזה עוד עניין שמקשה שאומרים לך לא לעשות משהו כי  בעתיד יהיה כך וכך

הם מדברים מן הסתם מנסיון מסוים.

יתכן שאשה שממש אוהבת את בעלה, לא תחשוב שעשתה טובה, כי אמר מראש והיא רצתה. אבל יתכן שמאד תצטער. זה יכול גם לקרות כשמתבררת בעיה אצל אשה.

אז לענ"ד, אתה שומע את דבריהם, שוקל, ובוחר - אם ללכת כך, או שאתה רואה שאין הצעות ונהיה יותר קשה למצוא, "ו"קופץ למים", בתפילה ותקוה שיסתדר. וכמובן, עם מוטיווציה גדולה להיות אדם מאד טוב, ולמצוא גם מישהי כזו.

אתה בוחר. והבחורה בוחרת. העיקר בצלילות וישוב הדעת.

אם הבעיה שלך תגרום לכך שיש סיכוי טוב שלא יהיו לך ילדים זה שונה מאשר שיהיו ילדים, אבל יהיה יותר מורכב להביא אותם לעולם.

לא מאמינה שיש בחורה שתרצה להתחתן בידיעה מראש שלא יהיו לה ילדים. סליחה אם זה מכאיב לך לקרוא את זה.

(לו הרב אליהו היה בין החיים הייתי אומרת לך ללכת אליו. אבל אני לא יודעת אם יש היום צדיק בסדר גודל כזה. אולי רבי דוד אבוחצירא בנהריה. )

ואח"כ היית משקרת שלא ידעת על זה קודם? [מפני השלום]

שלא תציע.

הבעיה העיקרית שכנראה התכווין אליה, שבנות "מגלגלות מידע" על מי שנפגשו לא פעם.

ובענין כזה, שאין בכוונתו להסתיר, צריך ממש להתאפק, אע"פ שזה מאד "מפתה" את היצה"ר של אי שמירת הלשון..

למה אף אחד עוד לא יצא בחריפות כנגדה?

מישהו דיבר עם ראשי אולפנות / מדרשות / מכללות בנושא?

זה פשוט מזעזע... הרבה יותר מרכלנות בעלמא.

זה כמעט בגידה, אדם נפתח אליך, וברגע שנגמר אתה מוציא את זה החוצה...

שלא בשמן זה נורא הגיוני, אתה צריך לפרוק חוויות איפה שהוא...

וגם כשבררו אצלי - כמובן ניסיתי לפרגן ולנסות ללכת עם הח"ח.

לפלא לי איך אנשים טובים ויראי שמיים לא נוהגים כך,

כי זה לא 'נפילה' בלשון הרע, אלא ממש חטא במזיד

​

אז סוף סדר בוקר יוצא יותר קרוב לזמן המועד לרכילויות מאשר תחילתו...

אתה היית בסדר.

אלא שהוזכרה תופעה שלצערנו קורית, ש"מדברים" על מישהו שנפגשו איתו.

לפעמים, זה ממש יוצר "שם" למישהו, שעוד לפני שנפגשו, כבר "יודעים" - אה, הוא... חמור ביותר. וכלל לא דומה לנושא של בקשת מידע ממישהו שמכיר מקרוב, אישית, טרם החלטה, כדי להחליט. וגם אז, המיידע צריך לדעת ממש בבירור מה מותר לומר ומה לא. ולהבחין, מה דבר סובייקטיבי של טעמו, ומה אמיתי.

וכמובן, זה לא משנה אם התופעה אצל בנים או אצל בנות.

השיקול הוא יותר להאם בכלל להיכנס למצב שמצריך התערבות רפואית

ופחות להאם זה מצליח או לא

מי שתתחתן איתך תעשה את זה מתוך רצון להיות איתך ולא תראה בזה טובה שהיא עושה לך כי היא ידעה למה היא נכנסת

בס"ד

למנוע ממישהי שאולי יכולה להיות לכם זוגיות מדהימה ביחד,

את הבחירה רק בגלל שאולי אח"כ היא תרגיש שעשתה לך טובה שהתחתנה איתך??

חסרים מקרים שהבעיות מתגלות אחרי החתונה?

חברה טובה שלי התחתנה עם אדם כזה וחיה אתו באהבה רבה, ומעולם לא חשבה להתגרש מהסיבה הזו.

אני חושבת שכמובן חובה לגלות בשלב שכבר יש הכרות מספיק רחבה,

אך הוגן לגלות לפני שיש רגש עמוק מידי.

ואגב היו גם נסים בעולם.

(סתם ככה גם לאחי כרווק אמרו שתהיה לו בעיה להביא ילדים,

ועברו 10 חודשים מהחתונה עד שבנו נולד)

לצמצם את כל החיפוש שלך להצעות שיודעות שתהייה בעיה בעניין??

הרי לרוב בנות לא יודעות בכלל על דברים כאלו לפני חתונה!

ובקשר ל "עשתה טובה לבעל"-

בלי שום קשר רוב הנשים מרגישות שהן עושות טובה לבעל בעצם זה שהן קיימות  

וברצינות- יכולות להיות המון המון בעיות בשלום בית שנובעות ממגוון גורמים.

זה שיש כאן פוטנציאל לבעיה לא אומר שזה מה שיהיה,

ובטח ובטח לא אומר שזה בלתי ניתן לעבודה.

לעניות דעתי כאמור כן כדאי לצאת עם בנות שנראות מתאימות ולגלות את העניין בשלב שזה מתאים.

זה כמובן קשה אך לענ"ד זה עדיף עשרות מונים על הצטמצמות שכזו...

שקיימת בעיה רפואית ואז יכעסו על אותו אדם שהציע..

לגבי הפתירה של הבעיה כמו שכתבתי אין אפשרות לדעת באופן סופי ..ויש סיכויים שהתערבות רפואית תפתור את הבעיה אך זה בספק.

כל אחת עם שכל, אמורה להבין שאדם רוצה קודם שיכירו אותו טיפה, לפני שמספר על בעיה אישית, שיתכן שיש לה פיתרון.

לא מדובר שלא מספרים לאורך זמן, אחרי שנקשרים, אלא אחרי זמן בסיסי, שרואים שיש אופציה.

בהצלחה.

בס"ד

קודם כל תדע שאם הקב"ה שלח לך התמודדות מסויימת הוא נתן לך את הכוחות וסלל לך את הדרך הטובה ביותר (לא יודעת אם זו שאלה אישית או בשביל חבר, לא משנה). נסתרים דרכי ה'.

אני מכירה בנאדם מדהים שידע שלא יוכל להביא ילדים לעולם, ושאל את הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל מה לעשות, והוא אמר לו להתחתן עם אשה שיש לה ילדים. הוא באמת התחתן עם אשה אלמנה עם שני ילדים וגידל אותם, היה אבא ובעל מדהים (ממש מדהים, כמה אהבה אינסופית נתן לשני היתומים האלו).

נסתרות דרכי ה', תדע שהוא אתך בכל פניה

רציתי להוסיף שבנוסף להצעות שהציעו לך פה, אתה יכול להיפתח גם להצעות של נשים שזה פרק ב' בחייהן (גרושה/אלמנה), ואם אתה מרגיש בסדר עם זה - אפילו כאלו עם ילדים (יכול לאפשר לך ולה לשחרר קצת את המתח סביב העניין של ילודה).

אמנם לא כתבת ממש מה הגיל שלך, אבל יש גם נשים צעירות כאלו. 

בהצלחה!

תישאל את הרב בנימין דויד ממכון פועה

תנסה להיפגש איתו ולספר לו

הוא יוכל לכוון אותך

תודה על הכנות היה חשוב לי לדעת איך הצד השני רואה את הדברים או אנשים מבחוץ..

לגבי המצב הרפואי נעשו כל הבירורים האפשריים אך כרווק לא ניתן לדעת באופן סופי. "פשוט" קיימת בעיה ואת המשמעות שלה רק כנשוי יהיה אפשר לדעת.

ושוב תודה שמחתי על ששיתפתי זה שיפר את התחושות והרגשות..  בעז"ה אקח את הדברים למקום חיובי ואשתדל לבחור את הכיוון המתאים.

בעז"ה מאחל לכולם סייעתא דשמייא בכל ושה' ימלא את כל חסרונכם ומשאלות ליבכם..!

לגבי הסיכויים להבאת ילדים לעולם עם התערבות רפואית יש ספק לגבי אחוזי הצלחה..

מלבד ניסים (שאין אפשרות לומר לבחורה להסתמך על נס.. גם אם אני מאמין שבעז"ה הדברים יסתדרו) 

בתור בחורה נודע לי שיהיה קושי משמעותי להביא ילדיםף טיפולים וכו' (בעיה משפחתית)

לא יודעת למה, לא טרחתי לעדכן אף אחד בענין,

התחתנתי עם בחור מדהים (בחופה מררתי בבכי על הענין...)

וב"ה הילדים מגיעם בקצב...

רק להאמין -

שמי שהביא את הבעיה - בידיו הפתרון,

וכמו שהביא - יכול לקחת.

והוא רק מחכה לתפילות...

קרוב ל-20% מהבנות יש להן בעיות בפוריות (שבד"כ הן ניתנות לתיקון).

אבל הבעיה מבחינתך, זה שבד"כ מגלים זאת רק לאחר החתונה.

כך שהבנות האלו כאילו נהיות רלוונטיות רק לאחר שהן כבר מתחתנות.

השאלה היא, אם הבעיה שלך היא לא פתירה?

ועצם זה שתתחתן עם מישהי שגם לה יש בעיות, זה אולי רק מוריד את הסיכויים שלך ללדת בספו של דבר?

במקומך, אני הייתי מקבל את ההצעות הרגילות, ואומר לשדכנים שיגידו לה מראש..

נכון שאתה מסתבך עם חשיפת הבעיה, אבל אנחנו אנשים בוגרים, בהתחלה זה קשה, אבל אח"כ משלימים עם זה..

לי למשל יש פגם אסטטי בפנים, ובזמנו סה"כ התרגלתי לזה שהיו בנות שהיה קשה להן עם זה.

אבל אני לא יודע איך בנות מגיבות במקרה כמו שלך.

ברור שהרבה מהן תפחדנה, אבל אם הבעיה שלך פתירה, יש בנות נבונות ואיכותיות שיבינו ששווה להן להכיר בחור איכותי כמוך על אף כל הקשיים.

(אא"כ, אתה חרדי שאז זה בעייתי לספר דברים כאלה, כי הפגיעה היא הרבה יותר גדולה וזה יכול גם לפגוע בשאר המשפחה.)

אבל אם צריך טיפולים זו האישה שסובלת ומסכנת את עצמה ולא הגבר

הבעיות הללו אינן מוחלטות. וכאשר זוג נישא בדרך כלל אף אחד לא יודע אם יש בעיות פוריות או לא. אני מכיר מקרים שבהם רופאים אמרו שיש בעיית פוריות. והפלא ופלא לזוגות האלה יש ילדים בלי שום טיפולים. אז בשביל אולי בעיות להרוס את החיים, לא נראה לי. אלא אם כן מדובר בבעיה שהיא ברורה לחלוטין, אז צריך אולי לחשוב אחרת. בכדי לא ליפול למצבים לא נעימים.

לא בטוח שמה שאכתוב מתאים לך, אבל אני רוצה לספר סיפור דומה, ואולי אפשר ללמוד ממנו. 

היכרתי בחורה שהיה לה כל הנתונים וכו' וכו', אבל בסביבות גיל עשרים היא עברה אירוע רפואי מסוים, ובעקבותיו הרופאים אמרו שיתכן ותהיה בעיית פוריות משמעותית, אבל אי אפשר לדעת עד שלא תהיה התערבות.

אינני יודעת מה התהליך שהיא עברה, אבל בגיל מעט מבוגר, היא התחתנה עם אלמן שהיו לו בן ובת מאשתו הראשונה. מלבד מצבו המשפחתי הוא היה גבר מדהים והיה יכול להתאים לה מבחינת האופי, האישיות, הכישורים וגם מבחינת הגיל. היא "הלכה על זה". הוא הרגיש שהיא ממש הצילה אותו. הוא חשש שיצטרך להתחתן עם אשה עם ילדים ולהתמודד עם כל המורכבות של ילדים "שלי, שלך, שלנו". פה היא לקחה את הילדים שלו שהיו די קטנים, כאתגר ממש. אהבה אותם כמו אם, טיפחה אותם והרגישה שאלו הילדים שלה. הוא העריך אותה מאד והם בנו זוגיות יפה מאד. 

ההמשך המשמח הוא, שלאחר מספר שנים שבהם הילדים שלו היו עיקר הבית, היא הצליחה להרות ונולדו להם תאומים - בן ובת. 

אנשים בסביבה דיברו האם היא תמשיך לאהוב את הילדים שלו, אבל היא סיפרה שגם כבר התקשרה מאד לילדים שגידלה, וגם ראתה זאת כאילו זכות משמים. היא גידלה שני יתומים בן ובת והריבונו של עולם שילם לה באותו מטבע.

אז אי אפשר ללמוד ממקרה למקרה, וגם לא פשוט לומר "תתחתן עם אשה שיש לה ילדים" אבל כסיפור (לגמרי אמיתי, הכרתי את הבחורה במשך שנים רבות) זה מקום למחשבה.

בהצלחה!

נשים שנפגשות פעם בחודש וחצי. קוראים למפגשים "לחיים" והן מתארות אנשים בלי פרטים ולא מוסרות פרטים בלי רשות ובלי לבדוק מראש אם יש סיבה שיפגשו כדי לסנן ממך מה שאפשר.

למייל של האשה הנפלאה שמתחזקת רשימות של הקבוצה קוראים dodamalka@yahoo.com . אני, לצערי, לא פעילה כרגע אבל אם יש לך צורך בעוד מידע אולי אוכל למצוא מישהי מהקבוצה שיכולה לשמור את הפרטים שלך ולסנן לך כדי שלא תתפרסם. artherapykipp@gmail.com

גם אחרי שתמצא אשה n,thnv אף אחד חוץ מכם לא צריך לדעת על הבעיה שהגבילה את הבחירה שלך וסיבות הבחירה ההדדית. יש לי חברה אלגנטית שאף פעם לא הניקה את התינוקות שלה ואף אחד לא שאל אות מאיפה הילדים שלה ולא ניחשתי עד שהבנתי פעם כששאלתי אם בעלה גם כזה גבוה או שזה מהצד שלה הגובה הזה והיא גמגמה שאבא שלו גם גבוה ומאז לא שאלתי שום שאלה מהסוג הזה כי זה לא ענייני והיא שמרה על סודיות כשהיא היתה גרה רחוק מהשכונה ואז לא ידעו אם היא ילדה או אימצה.

יש גם אנשים אמיצים שמתחתנים ומאמצים ילדים בכל מיני גילאים ואומרים למי ששואל שהם בטיפולים שבינתיים לא הצליחו. (אם פוגשים מישהו שלא ינוח עד שיקבל הסברים שאף אחד לא חייב לו.) אבל תדע שהכאב הוא שלך והמבוכה היא רק שלך ולשאר האנשים לא מעניין כי הם מועסקים בבניית העתיד שלהם והמעט בטלנים שמתעניינים הם לא ראויים לקשר איתך. כשתהיה מבוגר יותר בשלב אחר של החיים ייתכן שהנושא  הזה לא יציק לך כל כך כבר כי תראה את זה יותר כפריט מידע ששינה את מהלך חייך אבל זה ישב לך במקום אחר בתוך כל שאר משמעות החיים שלך. אנחנו לא רק נמדדים ביכולת להביא ילדים. החשוב הוא למצוא קשר בריא ורצון משוטף לעתיד עם מה שיש.

בהצלחה!

מעבר למצבך הרפואי אתה גם בן אדם. אני חושב, שבמציאות המורכבת שלך, לא ראוי לשתף לפני שיוצאים אלא רק אחרי ובשלב מוקדם (אם בפגישה ראשונה או יותר מאוחר זה כבר עניין טקטי צדדי).

כך קיים סיכוי ממשי שתכיר מישהי שתסכים להיות איתך בקשר חרף המצב הרפואי.

הדברים נכונים על אחת וכמה בשים לב שקיים סיכוי שתצליחו להביא ילדים חרף אותה בעייה.

                       המון בהצלחה!!

נ.ב- אל תתרגש מזה שאתה "מסתיר". מצד אחד צריך לדאוג לאינטרס שלך, מצד שני לאינטרס של הצד השני. הנוסחא שכתבתי הינה, לענ"ד, הפתרון הנכון בשקלול שני הדברים.

ומי שסופר כל דייט שלו מבחינת בזבוז זמן ואנרגיות - לא יגיע רחוק.

איך אתה יודע שיש לך בעית פוריות? אם אתה דתי לאומי, לא יתכן שניסית להביא ילד לעולם בעודך רווק. לכן, כנראה, אתה מתכוון לבעיה של אין אונות. בעיה כזאת ניתן לפתור בהרבה מקרים. אם לא ניתן לפתור את זה, זאת בעיה הרבה יותר קשה כי אישה בריאה, בין שהיא דתיה ובין שאינה דתיה, תרצה לקיים יחסי אישות. לכן, תיאלץ לספר למדוייטת. מצער, אבל ההצעה שלי היא שתבנה קשר, ורק כשתגיע למסקנה שהבחורה היא מישהי שהיית רוצה לחיות איתה כל חייך, כלומר היא בן אדם שאפשר לתת בו אימון, אז תספר לה. יתכן שהיא לא תסכים לחלוק את חייה איתך בהתחשב עם הבעיה שלך, אבל, לפני שתספר לה, תאמר לה שאתה אוהב ומעריך אותה ולכן אתה מצפה שגם אם היא תחליט לקטוע את הקשר איתך בגלל מה שאתה עומד להגיד לה, היא לא תגלה לאיש את סודך. אפילו תשאל אותה אם היא תהיה מוכנה לא לספר את סודך לאיש -- בכל מקרה.

לדעתי, זה עדיף לצאת עם בחורות כמו כל שאר הבחורים שאין להם בעיות כאלה. זה עדיף על פני פניה למקום כמו מכון פועה [אלא אם כן זה כדי למצוא פתרון פיזיולוגי לבעיה שלך], כי ככה אתה מראש פוסל את כל אותן נשים שמתאימות לך מבחינת אישיות -- וזה הרבה יותר חשוב מהעניין הפיזיולוגי.

יש הבדל אם הבעיה בעית פוריות או אין אונות.

אני תקווה שתמצא את זיווגך בכל מקרה ושתחיה איתה באושר כל חייך. אגב, ישנן נשים שלא מעונינות בחיי מין בגלל שחוו התעללות או אונס בעבר או מסיבות אחרות. מצד שני, הן כן מעוניינות בחבר לחיים.

ניתן לדעת בעיות פוריות ע"י בירורים שההלכה מתירה במקרה ויש חשד לבעיה..

בנוגע למה שכתבת ברור שהעיקר זה האישיות ולא המצב הפיזיולוגי ולכן הקושי הוא גדול בכך שהמיקוד הוא גופני לפני שמכירים את האדם עצמו..

עכשיו, שאנחנו יודעים שהבעיה איננה אין אונות, אז זאת באמת לא צריכה להיות בעיה כל כך קשה. במקרה כזה, יש רבנים אורתודוקסים שמתירים לאישה להשתמש בתרומה מבנק הזרע [בדרך כלל, מתורם גוי. תורם גוי רצוי מבחינת ההלכה ועדיף מבחינה בריאותית כדי שהילד/ה לא יתחתנו עם מישהו שהוא אח או אחות שלהם מבחינה ביולוגית]. כך, שתוכלו לקיים חיי אישות תקינים וגם להיות הורים ככל ההורים. אבל, כמובן, תצטרך לספר למדוייטת את הסוד שלך. במקום לפסול את רוב הבנות מלכתחילה, עדיף, לדעתי, לתת לזה מספיק זמן עד שאתה תהיה בטוח שאתה מעונין לחלוק איתה את חייך. זאת אומרת, כפי שאמרתי קודם, כשנראה לך שהיא אדם שאפשר לתת בו אמון. לפני שאתה מספר לה, אתה "משביע" אותה שבכל מקרה, גם אם היא תחליט לקטוע את הקשר איתך, היא לא תספר לאיש את סודך. אפילו תתנצל בפניה שחכית עד נקודת הזמן הזאת [ובמקרה של קטיעת הקשר -- ביזבזת את זמנה, אבל, תאמר לה, שכשהיא תשמע מה הבעיה שעמדה לפניך, היא תבין שלא היתה לך ברירה.]  בשלב זה, אתה חייב לספר לה.

עדיין, יש סיכוי שבכל זאת תוכל, בע"ה, להביא לעולם ילדים בשר מבשרך.[כמובן, תאמר לה גם את זה].  גם אם לא תוכל, הילדים שתגדל יחד עם אישתך יתנו לך נחת כאילו הם בשר מבשרך -- אם תהיה לך נכונות לראות אותם כך. נדמה לי שכתוב שמי שמגדל ילדים שאינם שלו "מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו".

בע"ה תמצא את בחירת ליבך ותדע שהיא אכן האישה שנועדה לך, כי היא עמדה במבחן ! [לבחורים אחרים אין מבחן כזה שהם יכולים לבחון באמצעותו את טיבה של הבחורה שבחרו...]

בע"ה, "כעת חיה" נשמע ממך בשורות טובות.

א.) מה לגבי אתרי ההיכרויות? הרי שם בכרטיס אתה יכול לציין את הבעיה הזאת בגלוי (כשכמובן חלק מפרטיך האישיים מוסתרים), וזה לצד כל מעלותיך האישיות ותכונותיך. ומראש יפנו אליך רק כאלו שהבינו שישנו סיפור כזה.

ב.) אף אם ישנה בעיה כזו, אינני מבין מדוע לא להפעיל אנשי שידוכים מקצועיים. הפרט הזה יהיה ידוע למי שצריך, והם מן הסתם מראש יסננו עבורך תשעים וחמש אחוז מאלו שכנראה לא פתוחות להצעה כזו, ויפנו אליך עם המיעוט שבמקרה מסיבות כאלו ואחרות זה ייראה עדיין סביר להכיר. לעתים צריך גם לשלם תמורת שירות מקצועי. תשלום משמעותו אחריות. יש סוכנויות שאליהן מגיעים כדי להציג את ענייניך האישיים, שבהם יושב אדם שתפקידו הוא להקדיש מזמנו לשמיעת פרטיך וענייניך האישיים (במגזר הדתי זה כמובן הרבה פחות מקצועי וטוב מבחברה הכללית, כמובן, ותמיד תצפה לפחות תמורה לכספך כי, מה לעשות, בחברה סגורה שבה אין מספיק תחרותיות, נותן השירות תמיד יכול להרשות לעצמו לזלזל בלקוח, ואני מכיר זאת ומקרוב. ועדיין, שוב, מדובר במי שעושה זאת תמורת תשלום וזה תפקידו ואחריותו לתת לפחות סוג של תמורה לכסף).

ג.) מה לגבי שידוך מחוץ לישראל והגירה? זה הרי מותר. אם הנך דובר אנגלית טובה, יש בוודאי די והותר הצעות במדינות דוברות השפה כגון בריטניה או ברחבי צפון אמריקה. מצב ההיכרויות ליהודים (ובפרט יהודיות) שם כל-כך קשה, שגם הבעיה שאתה מציג איננה נחשבת מכשול גדול מדי ובהחלט ניתן למצוא התאמה (בניגוד חריף כמובן למה שהגיבה כאן "ריבוזום", הנשענת מסתמא על "הוואקום המדומה" בישראל, שבו כביכול נשים יכולות לברור ולפסול - מה שאיננו באמת נכון אבל נשים בישראל מטפחות לעצמן אשליה מסוכנת זו כידוע). זו דוגמה איך בעיה יכולה להפוך להזדמנות.

ד.) כאמור לעיל לגבי אתרי היכרויות, זה אולי גם מסביר עכשיו יותר מדוע אני רואה בהם את האופציה הראשונה - הרשת מהווה פלטפורמה הרבה פחות מחייבת ומיידית, ומאפשרת מרחב תקשורת הרבה לפני החשיפה האישית המלאה, כך שמי שנמצא או נמצאת מולך יכולים לשקול ולעשות לעצמם חשבון מדוד וזהיר ומתון בשום שכל לפני שמקבלים החלטה כלשהיא. בין אם זה אתר היכרויות רגיל לאנשים ה"לא מיוחדים", בין אם זה כן אתר לקטגוריה ספציפית, או אם זה אתר להיכרות מול בנות חוץ לארץ - בכל מקרה זה מספק די טווח ביטחון לכל אחד מהצדדים לדעת ולשמוע ולחשוב עוד בטרם ישנו קשר עין בעין.

ה.) קשה לי להאמין שאין מספיק דגים עבורך, כי הים בוודאי רחב הרבה יותר ממה שאתה חושב לכתחילה. כגבר, אתה נמצא מראש בעמדה טובה בהרבה ממה שכנראה הוצג לך עד היום - מצג שווא, שכאמור בוודאי עומד ביסוד תגובתה של "ריבוזום" (תגובה מיותרת הקושרת את הכללי בפרטי - ומערבבת הקשר אישי שאינו רלוונטי לשאלתך - במקום לעזור לפתור). אתה צריך להפעיל את המומחים המתאימים, וכפי שאתה עצמך רואה החברים והסביבה אינם המומחים המתאימים, שכן הם אינם מודעים לפרטי התיק האישי שלך. גם אין שום צורך לחלוק פרטים כאלו עם הסביבה האמורה, שממילא אינה מקצועית ואין כל הנחה שמחייבת להסתמך עליה.

ו.) הצלחה רבה ותפילה מרובה.

וואקום מדומה ואשליה מסוכנת? לא ברור.

א. בנוגע לאתר הכרויות בעבר התחלתי לכתוב פרופיל אך הבעיה היא שהחשיפה שם היא גבוהה יותר מאשר לצאת עם בנות שלא מאותגרות פוריות...כי כל אחד יוכל לראות ש ל- X (עם שמו המלא) יש עניין רפואי/ או קשור בפוריות....

ולכן זה לא אופציה אפשרית..

ב. בנוגע לשדכנים פנינו לשדכנים מוכרים בציבור הדתי לאומי אך לא היה להם אפשרות לעזור וכן בבדיקה עם ראשי מדרשות/אולפנות או רבנים שקשורים לשידוכים הם לא שמעו על בחורות מאותגרות  פוריות...כך שכנראה בשביל למצוא בחורה כזו צריך סייעתא דשמיא גדולה..

לגבי הצעות שהעלו על אישה גרושה או אלמנה זה על פניו נראה רעיון טוב, אך אני לא מרגיש שאני נמצא במקום הזה כרגע..זה לדלג על כמה שלבים

ותודה על הרצון לסייע..

יום טוב!

זה עדיין נשמע לי כאי-הבנה למצבך בזירת ההיכרויות. אתה מהווה מצרך יותר מבוקש ממה שאתה חושב. אפשר לייצר פרופיל חלקי באתר, ללא תמונה וללא שם משפחה ולא זיהוי ברור. אני מאמין חד-משמעית שגם ללא הזדהות אלא בפרופיל חלקי לחלוטין ומוסווה היטב, אתה תמשוך מספיק עניין ויהיו לך הזדמנויות. אין שום סיבה שתזדהה באופן מלא. גברים מייצרים פרופילים שמטרתם להסוות לא בעיה מהסוג שתיארת, אלא את היותם מתוסבכים, מסובכים עד למעלה ראש, אחרי גירושין ראשוניים ואף שניים, ועדיין הכלי הזה פועל עבורם. אני לא יכול לקבל שהוא יפעל פחות עבורך, שזקוק להסוואה מסויימת רק לצורך שיש בו תום לב.

לגבי שידוכין - לא יודע אל מי פנית ואיך הנושא הוצג. אם היה מדובר בכל אותם אלו ש"רוצים לעזור" או "מתנדבים", אז הם בוודאי לא רלוונטיים (וישפה זו רק דוגמא אחת, שאיכשהוא לעתים עוד מצליחה קצת, לעומת רבים אחרים שבוודאי לא). ודאי לא ראשי מדרשות ואולפנות. מאיפה בא הרעיון לפנות אל אנשים אלו? מה הקשר של המקרה שלך למה שהם יכולים לטפל בו? אלו לא המקצוענים, ואתה צריך אנשי מקצוע. הם לא מתבקשים "לעזור" - זו טעות להתייחס אל עבודתם כך. אף אחד לא צריך להתבקש "לעזור", לעשות לך טובה או לשדך לך את בת דודתו החיגרת. הם מקבלים הזמנת עבודה, תו לא, כשם שאינסטלטור מקבל הזמנת עבודה לפתוח צנרת, או שבית דפוס מקבל הזמנת עבודה להוציא אלבום יום הולדת לסבתא. הם לא עושים טובה לאף אחד כשהם "נעתרים" להזמנת העבודה. הם מקבלים כסף טוב תמורת עבודתם (שבמקרים רבים נעשית רמייה, אבל ניחא, עומדת לזכותם העובדה שמראש התחום קשה כקריעת ים סוף). הם צריכים לרשום לפניהם את הפרטים, בלי חוות דעת שאותה אף אחד לא מבקש מהם. אף אחד לא צריך "לשמוע" על בחורה "מאותגרת" כזו או אחרת. הם רק צריכים למצוא עבורך מישהי שמוכנה לפגוש מישהו, גם אם יש לו בעיה מסוג X, כמובן בה-בעת שיש לו את המעלות הטובות הרבות W, Y, Z. עניין מתמטי, חשבונאי. מי שיעבוד ככה עבורך ימצא לבסוף את הפתרון.

ורק לגבי הגירה - כמובן קיימות גם השפות צרפתית (והמצב בצרפת הרי דומה), או ספרדית (שפותחת דלתות בכל אמריקה, אפילו הצפונית, שלא לומר הקהילות המבוססות אך קטנות באמריקה הלטינית והדרומית).

חודש טוב מאוד, שמועות טובות ובשורות טובות.

היינו במצב דומה,(בעיה גנטית ולא פוריות) וב"ה היום נשואים. כמובן שבעלי עדכן אותי שקיים משהו לפני שנפגשנו.

אני חושבת שזה תלוי-

א. אתה באמת מחכה המון זמן.. זה לא לעניין. אתה נשמע אדם ישר וכן.  בשביל להיות ראוי לזוגיות לא חשובה רק רמת הפוריות..  יש ב"ה נשים שמוכנות להיכנס להרפתקה. הרי לכל אחד יש "משהו" אצל אחד זה גלוי ואצל השני סמוי.

אני לדוגמא ידעתי שנכנסת למשהו לא פשוט, אבל אני שמחה שהתחתנתי עם הנשמה התאומה שלי. ואפילו כבר יש לנו ילד ב"ה. 

ב. תלוי מהי הבעיה. אם אין שום סיכוי להריון גם עם טיפולים זה דבר אחד- כל השאר זה כבר עולם אחר. התייעצת עם מומחים? אתה יודע בדיוק מה המצב שלך? (לא קראתי את כל השרשור אז אולי כבר זה עלה?) 

ג. יש המון זוגות עם בעיות פוריות, שלא ידעו על כך לפני כן. וזה לא משנה אם זה אצל הגבר/האשה. ואני בטוחה שרבים מהם היו בוחרים להינשא גם אם היו יודעים קודם.

ד. מכירה לא אחד ולא שניים, שמצב הזרע היה כל כך גרוע- ובכל זאת בנס הם נכנסו להריון טבעי. לא שאפשר לבנות על זה, אבל בשביל להבין שבעיית פוריות היא לא גזרה משמיים.

ה. גם כשאתה מספר לבחורה אתה לא צריך לפרט. אפשר לומר ש"יש בעיה רפואית שיכולה להשפיע גם על הפוריות" . זה נשמע יותר רגוע קצת..  אפשר גם לבקש לא להעביר את המידע הלאה. (ולקוות שיכבדו אותך). 

בהצלחה, שתמצא את האחת המיוחדת לך בקרוב ובשמחה וקלות.  

אם תרצה לשאול יותר אפשר במסר כי אנחנו ממש לא נכנסים לפורומים בדרך כלל.

נשמח לעזור

בס"ד

לענ"ד להיות הוגן לשתיכם, אם זה בעיה שבוודאי מונע מלהקלט להריון חייב להגיד לפני הפגישה. אחרת אם הבן אדם רוצה ילדים יהיה לך עבירה של גזל זמן.

אם זה ענין שעלול להיות קשה להקלט או שיצריך טיפולים ניתן לחכות פגישה או 2.

אני בטוחה שיש הרבה גרושות, גם צעירות, שישמחו לזוגיות שנייה וטובה ויסתפקו בילדים שיש להן, "בתמורה" לאהבה, דמות גברית לילדים, משפחתיות וכו'. 

אני חושבת שאם לא תזדהה עם עניין הפוריות כ"בעיה", יש סיכוי גדול יותר שתופתע ותזכה לזרע בר קיימא. 

הרבה פעמים רופאים טועים. מניסיון. לי נאמר ע"י 3 רופאים מומחים שלא אוכל להרות וברגע שהבנתי שזה "סופי" ושחררתי, נקלטתי. זה לקח בדיוק חודש!

אל תתבייש בזה ואל תסתיר. זה לא עושה אותך פחות טוב מגברים אחרים! 

מאחלת לך בע"ה שעוד השנה תזכה להיות תחת חופה עם אם ילדיך

יתכן, נניח שלגבר יש בעיה שמצריכה הפריה חוץ גופית, ולאשה יש בעיה שהפריה חוץ גופית עוקפת אותה (כלומר, גם היא צריכה להגיע בסוף להפריה חוץ גופית, בין אם בן זוגה בריא ובין אם לא) והסיכויים של הגבר לא משתנים בעקבות האשה.

גרושות או אלמנות (רח"ל).

עם ילדים, כמובן.

ישנן לא מעט נשים שמחפשות להתחתן שנית, ולאו דווקא להוסיף וללדת.

דבר זה יכול לתת לך את הזדמנות חייך לגדל ילדים.

לא הייתי פוסל פער גילים של מספר שנים לטובת האשה. להיפך.

בהצלחה

ב"ה

שלום איש יקר 

אנחנו לא מכירים 

אבל ליבי ליבי איתך 

אני נשואה מזה שנתיים וכמה חודשים כאשר לאחר החתונה התוודע לי שהחצי השני שני עם בעיות פוריות קשות מאוד ולמרות הכל אני איתו למרות הקושי והרגעים הקשים שעברנו ועדיים עוברים בדרך ,אני בטוחה שאתה יהודי יקר שרוצה להקים בית ואין לי ספק שה' יזמין לך את אותה אחת שתקבל קודם כל את האדם והלב שלך ותידע ברגישות ותבונה להתמודד עם זה והיא ממש לא חייבת להיות עם בעיית פוריות !!לא מסכימה עם זה בכלל !!! כן מסכימה שצריך להגיד אבל גם בזמן וצורה מסויימת ואם זה שלך משמיים זה ימשיך בן אם היא תדע ובן אם לא לכן עצה של אחות קודם כל תקבל באהבה ואל תפסיק לרגע להאמין בה' וגודל ישועתו ואני בטוחה שנמאס לך לשמוע את המשפטים האלה 

 חוץ מזה אשמח אחרי שכבר עשיתי דוקטורט בנושא ולהפתיע אותך עם כמה חידושים שלא ירתיעו אף זיווג עתידי ,אפשר לשוחח בצורה פרטית ? 

ולעולם אל תשכח שכשאלוהים סוגר דלת הוא פותח עוד 70 חלונות וזה לא קלישאה !!!

מחכה לתגובה ממך 

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

אולי בעיניהם זה דומה להשקפה אחרת,

זה שמישהו בוחר מסיבות אידיאולוגיות להימנע ממוצרים מן החי וכו'.

יש צמחונים שחשוב להם להקים בית צמחוני ולחנך הלאה את ילדיהם,

ויש כאלו שמוכנים להרים בית שאיננו צמחוני, אך מכבד את בחירתו.

אישית זה לא משהו שפסלתי עליו - אבל זכור לי מקרה שמישהו שתריע בפני מראש שהוא צמחוני.

מי יודע, אולי היה לו קשר לפני זה שנפל סביב הסוגיה הזו, ולכן הוא רצה לוודא שמי שהוא יוצא איתה מסוגלת להכיל ולכבד את זה.

אני שאלתי אותו אם הוא צופה שביתו העתידי יהיה כזה - כלומר, האם הוא מצפה ממני להיות צמחונית ולגדל ככה ילדים,

והוא אמר שלא, אז יצאנו.

הרבה פעמים.

אז כל מקרה לגופו, אבל אם יש מישהי שתומכת בהפגנות האלימות של קפלן מצד אחד, ומצד שני זה שאני תומך בפייגלין נשמע לה מופקע, מבחינתי מעידה על האופי שלה, מעבר לשאלת הדעה הספציפית והאם נצליח להסתדר ולבנות אהבה למרות הפערים...