ענין הנקיון של הבית , הפרטים הטכניים, מה עושים עם הילדים בזמן הזה, מה אם  הילדים יחשפו לזעקות כאב וכו'.

אלו ממש שאלות חשובות, ומענין לקבל תשובה עליהן.

מטריד אותי מאד גם כל עניין הצניעות בלידה כזאת...

אשמח באמת אם מי שעברה את זה תחכים אותנו מניסיונה.

את מרכז הלידה הזה, לא יודעת אם הייתי יולדת במקום כזה בתור זוג תורני.

אבל בבית לא נראה לי שצריכה להיות בעיה של צניעות - אבל אני מראש לא מתחברת לענין של בריכה ביתית. לשמחתי הצירים שלי ממש נסבלים ב"ה.

ותמיד מים עזרו לי מאד... (לא התאפשר לי להיות הרבה במים כי המיילדות זרזו אותי 'לצאת כבר'...

אני לפני הלידה ראשונה אמרתי לאחותי שאני לא רוצה שבעלי ישמע אותי צורחת.

היא אמרה לי הכי בפשטות, מי אמר שצריך לצרוח?!?

וזה עשה לי ממש טוב. כי כל הזמן שמעתי סיפורים על צרחות... אז משפט כזה פשוט, כל כך תרם לי

ללידה רגועה יותר.

ובלידה שניה גם הייתי רגועה אך בכיתי באיזהשהו שלב כי דברתי בטלפון עם המשפחה שלי שכולם התאספו

לרגל הגיוס של אחי, ורק אני לא הייתי שם אלא כאובה על המיטה בחדר לידה...

בכל מצב, לידה קלה ומוצלחת לכולן!!!

אני בכלל לא חשבתי על זה לפני הלידה, ובלידה זה פשוט בקע ממני, אל תשאלי אותי מאיפה . זה היה מהלך טבעי כזה.

אני שמחה שזה עשה לך טוב,וברור שלגבייך זו היתה החלטה נכונה. אבל רציתי לחדד את הנקודה שזה בסדר לצעוק, ואם זה יוצא לכל כך הרבה נשים בטבעיות, כנראה שיש בזה עבורן צורך של הגוף, או שזה סתם הגיוני.

1. בהנחה שיש זמן מהרגע שמתחילים צירים עד הלידה אפשר שהבעל או בעלך ינקו... אני לא ממש פדנטית כלומר ממש לא, דברים שהתאים לי בין הצירים לסדר סידרתי בעצמי, חלק בעלי והמיילדת ניקו. דווקא זה היה אחלה. לא העבירו ספונג'ה אבל כן טיטאו רציני וכל זה. 

אני דווקא הכנתי חלות תוך כדי הצירים, ממש שווה

2. הילדים- אני כן הכנתי אותם לאפשרויות השונות, הגדול שלי עוד לא היה בן 4 אז הסברתי שאולי זה יקרה באמצע הלילה ואולי במשך היום ואז הוא ילך לשכנים. כן התכוננתי נפשית והכנתי אותם לאפשרות שתהיה לידה מהירה והם יהיו בבית (כמו שעלול לקרות לכל יולדת שתיכננה להספיק להגיע לבית חולים ולא הגיעה...) 
בלילה אני מאמינה שהם לא אמורים להתעורר ואם כן אז סמכתי על בעלי שייגש אליהם וביום כאמור יותר קל למצוא להם סידור. 

3. למה את מתכוונת שיתאים? הרי את לא חייבת להיות ערומה אם לא נח לך וכן הלאה, הן לא מכריחות אותך את יכולה להביא לך חלוק שיתאים לך להיות איתו, את גם עושה תיאום ציפיות עם המיילדות ואומרת להן מה חשוב לך מראש ככה שהן יעזרו לך לשמור על מה שחשוב לך. 

דווקא בבריכה עם בגד רחב בעיני הרבה יותר "צנוע" ללדת ככה כשאף אחד לא ממש רואה את יציאת התינוק מאשר במיטה לאור המנורה הישירה של המיילדת... המים מטשטשים ולא ממש רואים את החלק התחתון (כמובן שהמיילדת כן עוקבת עם פנס אבל זה מאד ממוקד והרבה יותר קל לבעל לא להסתכל לשם אלא רק על הפנים

אז ככה:

1. בעלי יכול לאגן ולסדר ואפילו לטאט לרחוץ כלים ולנקות 'מלמעלה', אבל הוא לא ממש יודע לנקות.. בטח לא כמו שאני אוהבת.. ושוב זה בהחלט חשוב לי לשלוות הנפש...  (לא שביום יום אני לא מסתדרת עם קצת בלגן ובית לא ממש נקי.... אבל דוקא כשאני לא מרגישה טוב, אז זה חשוב לי יותר... ובטח כשאני רוצה להיות שלווה ומרוכזת בעצמי...) נשמע שאין ברירה ובכל החודש התשיעי צריך לשמור על בית טיפ טופ... 

2. לגבי הילדים- אני חוששת לדבר איתם לפני זה, כי אין לי מספיק ניסיון בזה וכי אני רוצה לחוות את זה לפני שאני משתפת אותם...  אולי רק את הגדול... 

ואין לי בית מספיק גדול, שוב כי הסלון פתוח והם יכולים להיכנס בלי כל התראה...  

3. אני יודעת שאף אחד לא יכריח אותי. זה ברור לי, השאלה האם זה שייך? גם לי לידת מים עם חלוק רחב או חולצה ארוכה נשמעת יותר צנועה מלידה בבי"ח עם התיאור שתיארת... אבל השאלה האם המיילדת יכולה להתמודד עם זה? 

4. עוד שאלה שעלתה לי, מה עושים עם ספרי הקודש בסלון? מן הסתם צריך לכסות אותם... 

לא יודעת למה כל הפרטים הזניחים הללו כ"כ מנקרים לי בראש.. ובכלל אני רק בתחילת החודש הרביעי...  מן הסתם אם בע"ה אחליט ללכת על זה יהיו לי עוד הרבה שאלות וגם יותר מהותיות...

כמו תמיד בלידה תמיד יהיו דברים שנאלץ לשחרר, לא משנה מה. לידה זה לא דבר שבשליטתנו.

אפשר לנקות את כל הבית מראש וכל יום להשאיר קפדני ואפשר לבחור לשחרר. 

זה תלוי בך במה שאת יודעת שמתאים לך. מעולם לא הייתי קפדנית בענייני ניקיון אז קשה לי להיכנס לנעליים שלך

הילדים- 

אני בעד לדבר לפי השאלות שלהם, לא יודעת בני כמה שלך. 

אני החלטתי שלמשל ההחלטה אם ללדת במים או לא תתקבל בזמן הלידה כי אני לא יודעת מה יהיה עם הילדים. בחדר גם אצלנו אין מקום להכניס בריכה והסלון גם אצלי פתוח אז זה תלוי אם הילדים לא יהיו... בקיצר החלטתי לא להחליט מראש.

לגבי הלידה במים עם בגד כדאי לדבר עם המיילדת ולשאול איזה סוג בגד יתאים כדי שלא יפריע

לגבי הספרים, אני לא יודעת, שווה לשאול רב

אתחיל מהסוף, לגבי הספרים- כבר החלטתי שדוקא זה הכי פשוט... אפשר לכסות אותם עם בד ארוך/מפה שמיכה וכד'... בעלי יכול לעשות את זה בלי בעיה...

לגבי השאר.. את כ"כ צודקת.. חייבים לשחרר שליטה. אני פשוט פריקית של קונטרול... ב"ה אני משתחררת מזה בכל מיני עניינים.. אבל כנראה יש עדיין עקבות...

טוב, נראה לי אני אמשיך לאגור מידע, ובע"ה כשנתקרב למועד המאושר נחליט.

 אגב, מלחיץ אותי פתאום גם כל עניין רישום התינוק במשרד הפנים, והאחריות ללכת לרופא ילדים מיד לאחר הלידה וכמה ימים אחריה.. נראה לי משוגע ללכת עם כזה תינוק פיצי למקומות הומי אדם ושורצי חיידקים... איך היה אצלך מהבחינות האלה? השגת רופא שהיה מוכן לבוא הביתה?

אני די בטוח שזה מה שעשינו באמת עם הספרים

תמיד הלידה מאתגרת אותנו במקומות הנכונים

הרישום של התינוק ורופא ילדים,

רופא- צריך תוך 24 שעות. אז האפשרויות הן להזמין רופא ילדים הביתה (תבדקי לפעמים יש דרך הקופה ואז זה זול יותר) 

או ללכת לבית חולים וזה באמת קצת טרטור כי את נכנסת לנהלים שלהם וכל זה אבל אז את מרוויחה את הרישום במשרד הפנים ודמי לידה (שאני מניחה שאם יש לך כבר גדולים ברבים זה לא יותר מידי כסף...)

משרד הפנים- באמת צריך ללכת עם התינוק וזה לא נחמד, בד"כ אפשר להגיד שאתם עם תינוק פצפון ואז להיכנס בלי תור. אפשר לחכות עם זה אלא אם כן אתם צריכים משהו מקופת חולים בשביל התינוק (אפילו מעקב צהבת) ואז זה חייב להיות לפני כדי שיהיה לתינוק מספר ת.ז.

אז בואנה שתפנה בהמוניכן! (נראה שיש פה כמה שילדו לידות בית, לא?)

1. איכשהוא בחודש התשיעי בעיקר בשבוע שבועיים האחרונים היתה לי "תקופת קינון" חזקה ואכן הבית באופן די נדיר מסודר וממש נקי. וזוהי תופעה שמופיעה אצל הרבה נשים, נשאר לקוות שהיא תקרה גם לך.

2. לדעתי חייבים לשתף אותם באיזה אופן ולהכין למצב. אני לא יודעת איך אצל אחרים אבל הילדים שלי מגיבים לא טוב למעברים לא צפויים, אפילו שהם מגיעים לאנשים מוכרים ואהובים, הם נכנסים לסטרס וזה פוגע להם באמון ובשלווה הפנימית, ואני יכולה לשאת את התוצאות של זה חודשים אח"כ.  

כמובן שהשיתוף תלוי גיל אבל אפשר להתחיל בעדינות חודשיים לפני ולהוסיף אחת לשבועיים תזכורת ועוד קצת פרטים וכו', לשתף טיפה בהתארגנות וכו (ברמה בסיסית של: אנו נכין תיק שיהיה לך ליום שתהיה אצל סבתא, מה תרצה להכניס בתוכו?  או: בימים האחרונים: דיברתי עם רועי (בן דוד/שכן), הוא כ"כ מצפה כבר שתהיו ביחד ליום כיף כשאמא תלד"

אם מדובר בגיל 4 ומטה- מספיק בשבועיים האחרונים, אם גדולים יותר 6-9 חודש וחצי חודשיים נשמע לי סביר להכנה הדרגתית.

לא הייתי לוקחת סיכון ללדת עם ילדים גדולים בבית. לא רוצה שיבהלו, או ישמעו צרחות אם יתחשק לי לצעוק. ילדים יכולים בקלות להתהפך לתפקיד ההורה ולדאוג מאוד לאמא, ואני מעדיפה להשאר דמות מגינה וחזקה בעינהם בגילאים האלו- ממש מאינה שזה טוב לבריאות הנפשית שלהם. לא סתם קוראים לאבני הלידה שהאשה כורעת עליהן "משבר"

אנחנו תכננו הרבה על בריכה, או מיטה והכנו הכל כולל ניילונים ומשאבה, ממש הפקנו ארוע... בסוף כאב כ"כ שנשארתי במקלחת ללא תכנון מתחת לזרם המים החמים וילדתי שם על הרצפה. ולידה יותר נפלאה מזו לא יכולתי לבקש. חסדי ה' לגמרי.

3. מרכז לידה לא ניסיתי אבל אני מאמינה שאתם תהיו אתם, ולא תהפכו לפתע לדוגמני הבית שלהם

אני לא חשבתי על הפרט הזה, אבל כן ילדתי אחרי מקלחת הערב כך שהייתי עם כותנת וזה היה לי מאוד נעים. המיילדת הרימה והציצה כדי לקבל את התינוק ואח"כ כיסיתי את עצמי שוב ללא צורך בעזרה ממשהו אחר שיביא לי שמיכה או מגבת וכו. (נפלה עלי כזו עייפות מטורפת לאחר הלידה שלא היה לי כוח לכלום ומאוד הרגיע אותי לדעת שאני לבושה היטב.) בפעם הבאה בעז"ה אנסה לדאוג גם לכובע רך ונעים שלא נופל, כי המטפחת לא היתה ממושמעת בכלל.

4. למרות שלא היה לך סעיף 4... יש לך עכשיו חמישה חודשים, לחשוב, לכתוב, לעבד כל מיני אמונות ולפתח את שרירי הנפש לגמישות המרבית. כלומר: "אני לא יכולה ללדת בבלאגן" - האמנם? מה יקרה אם כן?

"אני לא יכולה לדבר עם הילדים כי אני סגורה רגשית" - ומה יקרה אם תדברי?  מה זה יגיד עליך? מה הקושי שבזה? האם חובה בהכרח שזה יהיה קשה? 

"יהיה לי לא נוח להיות עם חולצה בבריכה" ? אולי "יהיה לי לא נוח להיות ללא חולצה"? (שוב- מה שאת בוחרת כמובן)

"רואה את עצמי עם צירים כאובה ומנקה..." - דוקא נשמע לי דימוי נהדר, התרגום שלי: "רואה את עצמי מדליקה מוסיקה ושרה עם המטאטא כרמקול ומתנוענעת עם כל ציר בקצב לטיני."

תודה לך על השיתוף! 

1. לגבי הקינון, היה לי את זה באחד ההריונות, קירצפתי את הבית באובססביות ערב הלידה ובכלל בשבועות הקודמים לה... אז תליתי את זה בזה שעברנו דירה, חשבתי שרציתי לשמור על הדירה החדשה.. אבל כנראה זה היה קינון... בכל מקרה לא בונה על זה.. גם ככה אני מאד כבדת תנועה בהריונות, ועכשיו גם יש לי מעט סימפוליוזיס, שאני מקווה שבעזרת ה' ישאר קל...

2. אצלך זה ס' 4.. את צודקת כדאי לי לתרגל גמישות במחשבה.. ניסיתי מעט ואפילו מעט זה כבר מרגיע... תודה על העצה!

3. לגבי הילדים, התכוונתי להכין אותם סוג הכנה כזה.. אבל בגלל שנראה לי שללדת בבית ישמע להם מרתיע מאד, כי בסביתנו כולן יולדות בבתי חולים.. לגבי העניין הספציפי הזה, אני חוששת לשתף מראש. בע"ה אם אכן אממש את החלום הזה ואלד בבית, והכל יעבור בהצלחה ובבירואת, אוכל לשתף אותם 'עם תוצאה' ביד...          נראה לי ששיתוף כזה לפני הלידה יפחיד אותם מאד... (אולי הגדול מסוגל להתמודד עם זה כבר) אבל בתכלס, הלידות שלי ממושכות, והסיכוי שהלידה תתרחש ברגע קטן מאד ממילא...

4. לגבי מרכז הלידה.. באמת שווה אולי לבקר בו לסיור.. בע,ה כשנגיע לזמן המתאים אני אחשוב על זה.

תודה לך על התגובה המקסימה שלך! נראה לי שיולדות בית הן נשים אמפטיות יותר מן הממוצע...  יש?

מסחרר ומבלבל

כאילו מישהו משחק בנו 

הוא בנה על חופש יותר ארוך

אני בקושי שמתי לב למלחמה הזו

בלי חדשות

אזעקה אחת בבוקר

כשחזרתי מהעבודה לרגע שמתי וויז והדרך היתה פנויה לגמרי

ואז נזכרתי

כן יש מלחמה

הכבישים פנויים

טוב שזה נגמר

כבר ברור שזה לא מועיל לכלום 

זה מטריף אותי

אתמול בלילה

אין לימודים

היום בערב

מחר סבבי כרגיל מה סבבה ומה כרגיל.

יום ככה יום ככה

התנודות החדות האלה

הזיה

אז עכשיו כבר כולם אוהים אותנו ונוסעים לטייל בטהרן?

איף

כבר קרה שבבוקר החזירו פתאום ללימודים.

את כנראה לא היחידה שזה הטריד אותה😉

אבל בסוף אני כן שמחה שחוזרים

עם כמה שזה מבלבל

לא מתאים לי עכשיו מלחמה🙈

גם כשהן חיוביות... (אם כי ברור שאני מעדיפה את הצד החיובי)

אבל בעיקר לא ברור לי - חזרו לשגרה כי נגמרה המלחמה או רק כדי לא "להשבית את המשק" וכו'?

כלומר - אפשר לגמרי להסתובב חופשי בלי חשש או שלא?

אני דווקא שמחה לחזור. היו לי הרבה תכניות לימים האחרונים האלו שנשארו לי לעבוד, וחבל לי להפסיד.
 

אבל לילדים שלי היה ממש קשה ההודעה שפתאום כבר חוזרים (למרות שבבוקר נתתי לכל אחד מהילדים לנחש כמה זמן תהיה המלחמה הזאת, ואחד מהם אכן ניחש שזה יהיה רק יום אחד... הוא באמת קיבל את זה יפה כשהודיעו שחוזרים. אבל האחרים ציפו למשהו ארוך יותר...)

ומרדף בכל מקום אחרי חלבון חלבון חלבון. והתחלתי בעודף משקל אז בכלל.. ודייי לא באלי.

דוחפת בכח לחם "בריא" במקום הלבן בסנדוויץ' לעבודה

וחביתה וכו'

כי צריך כי אומרים כי חייב

כשבעצם.. קיץ. חם לי כללל הזמן

רוצה קר מתוק נקודה.

ואם מבושלת אז פסטה מנחמת לעצבים

(ניסיתי מעדני חלבון ןכאלה.. אמאלה לא יודעת איך כולם גומרים על זה את ההללל ואיזה טעים. דוחה. לא מצאתי משו שהצלחתי לסיים חצי. וגם למה זה כזה ענק כל קוםסא?! חחח);

גם ניסיתי וזה מגעיל

אבל משקה חלבון כן טעים

למשל, סלט עגבניות חריף עם שום ופלפל חריף. הרבה מיץ לימון מלח שמן זית. בריא ממש וטעים. וסתם ככה כשבא לי אוכל של בחוץ זה יכול לתת איזה תחליף

אולי אם טוסט אז תיקני לפעמים טוסט נקניק? נקניק אמיתי (ולא נקניקיה) זה נראה לי לא נורא, וזה יוסיף לך קצת חלבון.

או אולי לעשות בטוסטר טוסט פתוח עם שמן זית וזעתר מעל, ואז לאכול עם טחינה או עגבניה מעל, במקום טוסט גבנ"צ?

או שווארמה, את בקטע? אפשר או לקנות אמיתית, או לקנות תבלין לשווארמה/לגריל ואז זה מוסיף טעם של מונוסודיום גלוטמט שזה תכלס מה שאת מחפשת

אולי לעשות צ'יפס בתנור מירקות שורש שתפרסי ממש דק, ואז זה כן נותן איזה טיגון ומלח וכו אבל קצת יותר גיוון?

ואם רק לאחרונה את מתחילה לאכול, אז את בטח ממש בחולשה. אז רק אם יש לך או למישהו כוחות להשקיע. אם לא, את עושה את הכי טוב שיש לך :-*
ותשתדלי לקחת את המולטי ויטמין, ואולי אפשר להתייעץ על תוספים נוספים שיעזרו לגוון לגוף את המרכיבים

הכנתי כל יום ארוחת צהריים מושקעת לעבודה, וכשהגיע הזמן לאכול זרקתי הכל לפח וקניתי מנה חמה מהמכולת ליד 😅 ברמה שהבוס שלי שאל אותי למה כל הג'אנק 😂

תרגישי בסדר עם עצמך, העיקר שאת מצליחה לאכול משהו

לאכול עוד דברים.

כרגע תאכלי מה שעושה לך טוב ונותן לך תחושת שובע

בשעה טובה

לא שיתפת הרבה במסע, אבל החזקתי אצבעות מרחוק..

חיכיתי לבשורה המשמחת הזו!

שיהיה בשעה טובה בקלות ובשלום.

ממש,ממש מרגש 🧡❤️🩵💚💙💛

לפני כמה ימים כבר היה נשמע לי ממשהו שכתבת וכ"כ קיוויתי בשבילך❤️

שיהיה בשעה טובה!❤️

בשעה טובה, איזה יופי

בקלות ובידיים מלאות

האמת אני מתרגשת מממשששש

בע"ה שהכל ילך בקלות ובבריאות!!!

לשתיכן ולכולן כמובן!

והעיקר - בידיים מלאות💕💕

ממש מרגש!

שיהיה בקלות ובידיים מלאות

הריון תקין, עגול ומשעמם!

שלך מספיק נוזלים

בהמשך אולי זה ישתפר (ואולי לא...)

בתקווה שהבחילות יפחתו עוד מעט...

אבל תשתדלי כמה שאפשר לאכול בריא יותר, ירקות, גבינות רזות

אם אמרתי משהו ונקטעתי אני מצפה שיחזרו ויבקשו לשמוע את ההמשך

ולא! אז או שאני אתעקש להמשיך את מה שהייתי באמצע או שמה שקורה בדרך כלל - אתייאש

ואצלי זה בחיים לא יקרה,  אני מחזיקה בראש כל אחד שרוצה לומר לי משהו

זה מתסכל ומבודד

/ לפרוק קצת

אני חייבת לספר לך משו ואני צריכה שתקשיבי לי?

כשהחברה מתקשרת לספר על עצמה הגיוני שהיא תהיה פחות קשובה למה שיש לך להגיד (במידה וזה המקרה)

או שהוא חלק מהקשיים?...

אם באמת את לא מצליחה לעורר הקשבה אצל הקרובים לך, אז אולי אפשר ללכת לטיפול רגשי - שם ההקשבה מובנית...

בכל אופן, את נשמעת אישה מהממת שכיף להיות חברה שלה! מקווה שהסביבה שלך תלמד להעריך אותך באמת ולתת לך גם את מה שאת צריכה❤️

אבל עשיתי עם זה עבודה פנימית והגעתי לתובנות מעניינות דווקא על עניין ההקשבה בשבילי

ולמה דווקא זה משתקף אליי באופן הזה...

ואני עוד עובדת על זה אבל בהחלט כשהתחלתי להקשיב יותר בצורה הנכונה ולא רק לשמוע כדי להסיק/לתת את העצה הנכונה/לפתור בעיה וכו'

אז משהו השתפר באיך שמקשיבים לי ובשיחות באמת היה שיפור וכן אני מצליחה להחזיק שיחה על עצמי בלי להרגיש שאני לא מעניינת

היא יכולת גבוהה

הגיוני שרוב האנשים פחות מקשיבים

וגם זה תלוי ברמת העניין של האנשים בך

יכולת ההקשבה שלך לא קשורה ליכולת של אחרים

(אני בררנית ביחס לאנשים שאני משתפת אותם

הם צריכים להיות גם עם יכולת תקשורת מספיקות וגם עם רמת עניין במה שאני מספרת)

ובכלל לא גדלתי בבית "מקשיב"

ככה שהתרגלתי לא לשתף.

הייתי הכותל המערבי של כולם.

האמת היה מעניין לשמוע נבכי נפש של אחרים.

אבל כן זה מוכר כשמישהו נמצא בקצה סקאלה הוא מסגל סוג תקשורת מסויים וקשה לעשות את המעבר בצורה טבעית.

אבל זה בהחלט אפשרי, הרמב"ם דיבר על זה.

"דרך האמצע".

אני חושבת שאצלי השינוי היה כשהתחלתי לדבר עם אנשים אחרים, תוך מודעות שאני רוצה שיח משותף ולא רק להיות כותל, לא עם אלא שהכירו אותי כ"מקשיבה הלאומית"

איתם היה יותר קשה לעשות את הסוויצ

כי שני הצדדים התרגלו לדינמיקה מסויימת.

וגם כתיבה עוזרת לסדר את המחשבות, לי זה לפעמים גם עונה על הצורך.

תנסי להתחיל ככששואלים אותך מה נשמע, לענות משפט שהוא מעבר ל"הכל הסדר"

אבל הוא גם לא כבד מדי

למשל: ב"ה סיימתי בעבודה פרוייקט, איזה כיף להיות אחרי.

או ב"ה, עוד מעט סוף שנה, מתכוננים לחופש הגדול.

או הייתי אתמוח באירוע, היה מעולה וכיף אבל אני עייפה טילים.

כשתתרגלי, תראי שפתאום אנשים שואלים עוד שאלה מתוך עניין ולא רק נימוס וככה לאט לאט יוצרים דינמיקה גם של שיתוף ולא רק של הקשבה.

מן הסתם צריל גם למצוא את האנשים שיש להם תגובות תומכות ולא מייבשות.

שבכל דינמיקה יש שני צדדים.

ומאחר ואין לך יכולת לשנות את הצד השני, את כן יכולה להתחיל לשנות את הצד שלך- ופחות להקשיב ויותר לשתף.

לפעמים קל יותר לברוח להקשיב כי לשתף יכול להיות חשוף ומלחיץ. אי אפשר לדעת מה הצד השני יחשוב עלי אחר כך... ואז יותר קל להקשיב מלדבר. וגם לדבר על עצמך יכול לגרום להרגשה של 'אני לא מספיק טובה', כאילו את לא בסדר שאת לוקחת 'זמן במה' מהחברה שאיתה את מדברת.

אז אם זה מדבר אלייך, אלה דברים שאת יכולה לעבוד עליהם מול עצמך- שמותר לך להשמיע את הקול שלך, שאת חשובה מספיק, ושיהיה בסדר גם אם תשתפי.

ובינתיים, ממליצה ממש להיות האוזן הקשבת של עצמך. כמה שזה נשמע מגוחך, ממש לשבת עם מחברת/מחשב ולכתוב את הדו שיח הדמיוני שהיית רוצה שיהיה-

'יואו, אנונימית, מה שלומך היום?'

'האמת שממש קשה לי.'

'אוי, מה קרה אהובה?'

וכו' וכו'.

תכתבי לעצמך את מה שבא לך לשתף אחרים.

זה גם מרגיע קצת את הצורך, וגם יאמן אותך לשתף.

ניסיתי כל מה שכתבתן

אני מדברת על מצבים קיצוניים מאוד שהייתי בהם

ומתקשרים לשאול לדוגמה לשלומי והופ זה עובר לשיחה עליהם..

על מה שהם עוברים ולפעמים זה אפילו לא מתקרב לקשיים שלי ואני מוצאת את

עצמי מקשיבה

אז לצערי התחלתי לסנן מלא מלא

או שיש את המנומסות שכן שואלות לשלומי ואז שופכות על עצמן בלי לעצור

אם מישהי אחרת תתקשר לאותה אישה, היא גם תדבר רק על עצמה?

אם התשובה היא חיובית אז באמת כדאי למצוא חברות אחרות.

אם התשובה שלילית- זה סימן שיש כאן דינמיקה בין שתיכן שיוצרת את הסיטואציה. וזה אומר שאת יכולה לשנות את הצד שלך- וזה ישפיע גם על הצד השני.

(ובין השורות, אני רואה שאת הרבה פעמים משווה בין 'רמות סבל'. כאילו רק מי שיש לו קשיים מרמה מסוימת 'זכאי' שיקשיבו לו. אבל אני בטוחה שתסכימי שכל אחד זכאי להקשבה. וגם את לא צריכה לסבול בשביל שיגיע לך שיקשיבו לך).

האמת שזה היה נשאיר בי טעם מריר של אכזבה.

מניחה שגם אותך זה מאוד אכזב.

אני יכולה לספר לך שמכרה טובה שלי איבדה את בנה הקטן. אין יום שאני לא חושבת עליה. באמת.

וכשהיא באה לפה לפעמים, אני בעיקר מדברת על שטויות שקרו לי.

כי הבנתי שלשאול מה שלומך זה רק יטריף אותה עוד יותר.

והבנתי שאולי הכי כדאי לשדר קלילות, כדי שהיא לא תרגיש שבמחיצתה כולם נעשים כבדים.

לפעמים אנשים מדברים על עצמם דווקא בגלל שהם לא רוצים שהזולת ירגיש לא בנוח עם עצמו.

אבל אם הזולת פותח בנושא מסוים, בוודאי שיש ציפייה להתעניינות.

התעניינות זה שדר כל כך בסיסי של אכפת לי ממך. מה שאתה אומר חשוב לי..

אם אין התעניינות כזאת, באמת התחושה היא שאני אוויר כלפי השני...

עגלות מעולות במחיר יחסית זול

לדעתי אפשר למצוא דברים מעולים ביד 2, אם את הולכת לראות את העגלה בעצמך לפני שקונים לוודא שהיא מצב טוב. אבל לפני זה לבדוק מחירים של עגלות חדשות שלא תמצאי את עצמך משלמת מחיר של עגלה חדשה מסוג קצת זול יותר על עגלה יד 2...

קניתי חדשה לפני 7 שנים והחזיקה 4 ילדים נמרצים ביותר

אם היינו שומרים עליה יותר טוב (לא משאירים בחוץ לחסדי הגשם והשמש) יכול להיות שהיתה מחזיקה עוד אחד

מהממת וגדולה יחסית ככה שמתאימה לא רק לתינוק קטנקטן, מאוד נוחה לתפעול

לגבי מה לבדוק, תראי עם עצמך כמה את מתעסקת עם העגלה וכך לבדוק שזה נח

נגיד אם יש מלא מדרגות לעלות אז עגלה יותר קלה

אם יש רכב זה אחרת..

בעיקרון זה משהו שמופיע במפרט הטכני של כל עגלה באתרים.

אינגליזינה-אהבת חיי, ענקית, נעימה לתינוק, עם אופציה של הגבהה של המזרן וזה מעולה לפליטות ולילדי ריפלוקס,

היגוי, עבירות מעולים...

גגון יעיל, סל תחתון ענקקק

יציבה

החיסרון - לקיפול צריך לפרק את האמבטיה (סל שכיבה) מהשלדה, ורק השלדה מתקפלת, והאבטיה לא.

פעם זה היה המצב היחידי, היום יש אמבטיות שמתקפלות... לא התנסתי

השאלה אם היא לא גדולה מדי ותופסת מקום?

אני עברתי 2 ילדים עם ספורטליין, הייתה לי מצוינת, נוחה, יציבה, אמבטיה- לא קטנה מידי ולא גדולה מידי.. מצוינת.. 

החיסרונות- לי אישית היה קשה לכבס אותה (אני יודעת שיש אפשרות, אבל זה ממש דורש לפרק אותה וזה היה לי קשה מידי) , הדגמים הישנים- צריך לפרק את האמבטיה מהשלדה- פחות נוח ממה שקיים היום בשוק- מתקפלות יחד עם האמבטיה.. 

בדיוק הייתי ביום שישי בקניון וראיתי- אמאלה ממש התאהבתי.. אם היה לי תקציב הייתי קונה בלי לחשוב בכלל, 

במיוחד אם עולים במדרגות- שמה את הילד במנשא ואת יכולה עם יד אחת להרים את העגלה וגם את התינוק.. 

אני עם מדרגות והייתי עולה ויורדת 3 פעמים.. פעם אחת מרימה את הילד, פעם שניה את האמבטיה, ופעם שלישית את השלדה. הייתי נקרעת! 

במחיר מצוין (3,700 ראיתי בשילב ) נוחה ופרקטית 

אומרים שסייבקס קלילה- אבל היא יקרה, מעל 6,000 ש"ח 

בהצלחה! 

אבל לא יודעת אם יש לה יתרון משמעותי על ספורטליין, והמחיר כן יקר משמעותית.

היא גם מאד עדינה.

אם את הולכת לרף הגבוה של המחירים אני ממליצה יותר על בוגבו שידועות כעמידות ויש להן דגמים קלילים.

אם לא אז ספורטליין זה מעולה.  

למשל אם את או בעלך גבוהים אז כדאי לחפש עגלה יחסית גבוהה כדי שיהיה לכם נוח

האם תצטרכו להעלות במדרגות או לא (אפ כן אז כדאי גלגלים אחוריים יחסית גדולים, יותר נוח להעלות ככה)

האם יש רכב, ואם כן מה גודל הבגאז'

מגבלת מחיר (גם ביד2 עגלות של מותגים "נחשבים" יעלו יותר מעגלות אחרות)

עוד נקודות לשים לב אליהם- גודל (עגלה ששוקלת משמעותית פחות בדכ קטנה יותר ופחות נוחה ומרווחת לתינוק), משקל, צורת קיפול ועוד.

אני גם מהממליצות על ספורטליין פשוט כי אני חושבת שהיא די ממוצעת אז מתאימה להרבה צרכים-

לא מאד כבדה אבל גם לא קלה שכבר אין יציבות

יש מספיק מקום לתינוק

קיפול נוח

ומחיר מעולה.

אבל גפ לספורטליין יש היום כבר כמה דגמים. למשל הפולד הוא קליל יותר וקיפול יותר נוח אבל הוא גם צר יותר

אז אם תצליחי לדייק יותר את הצרכים אז אולי נןכל להמליץ לך פה גם יותר ספציפית.

(אני באמת חסידת ספורטליין אבל נגיד לאחותי שהייתה צריכה עגלה קטנה יחסית שתיכנס למעלית אצלה, המלצתי על עגלה אחרת)

האמבטיה גם מתקפלת, ככה שמגיעה לגודל ממש קטן ואני חושבת שהיא נחשבת לקלה.

יש לה סל תחתון גדול והיא יציבה (אני הולכת איתה גם על אבנים וכו)

היא שוקלת שמונה קילו

אם גרים בלי מעלית בקומה גבוהה צריך לקחת את זה בחשבון

קלה ממש שוקלת כמו טיולון כמעט 7.3 קילו

קלה לקיפול ונוסעת מעולה בכל דרך

ויציבה גגון ענקק

ממ ש אוהבת אותה

החסרון- כשהטיולון כלפי ההורה קצת פחות קל לקפל

קשה להוציא לכביסה..התיאשתי

קלה ממש (זה היה הדבר הכי משמעותי מבחינתי),

גלגלים גדולים אז עולה מדרגות יחסית בקלות

היגוי נוח.

שימשה אותנו עכשיו ילדה שלישית ועדיין מעולה.

לא זוכרת לגבי הכביסה של הטיולון אבל האמבטיה מתפרקת כמעט לחלוטין לכביסה (אני חושבת שהיא מתפרקת לגמרי אם מפרקים בורג אחד, לא היה לי מספיק חשוב לנסות).

אני חושבת שהיא די דומה לספורטליין אבל יותר קלה.

ואני פחות אוהבת סייבקס- לטעמי היגוי מזעזע, גלגלים קטנים וממש לא נוחה במדרגות (גם בכל מדרגה הכי קטנה כמו עליה מהכביש למדרכה).

לא להשקיע הרבה באמבטיה, ובטח לא בעגלה ראשונה.

אמבטיה משמשת לתקופה קצרה, ולפחות חצי ממנה זה חופשת לידה ונמצאים בעיקר בבית.

אחר כך עוברים לטיולון אז לשים שם את הדגש...

במקום לקנות אמבטיה יקרה שלא בטוח תתאים לצרכים שלך בהמשך, ואחר כך לעבור לטיולון זול כדי לשמור על העגלה היקרה -

ממליצה לקחת עגלת אמבטיה נחמדה מיד2 או אפילו אגורה, ואחר כך לקנות טיולון טוב, נח ומתאים לצרכים שלכם.

(ממליצה על טיולון טאי טאי של ביבה)

ממש ממש נוח פי מליון מטיולון.... אז כל אחת ושיקולה.

(ישנים על הבטן נורמלי)

ולגבי זה שבקושי יוצאים מהבית-

א. גם אישי ופחות נכון עבורנו

ב. אנחנו משתמשים מלאאא באמבטיה גם בבית... וכשנוסעים וכאלה זה משמש כלול לתינוק ממש... 

שהרבה פעמים משקיעים הרבה בעגלת אמבטיה משולבת, ואחר כך קונים טיולון נוסף בזול.

בעיני עדיף להפוך את הסדר ולתת יותר דגש על הטיולון - שמשמש יותר זמן ושימוש בו מורכב יותר, ביחס לאמבטיה..

אני רואה הרבה נשים שקנו ללידה הראשונה עגלה מושקעת ויקרה מתוך מחשבה על האמבטיה ואחר כך נתקעו איתה, לא לבלוע (כי היא לא התאימה לצרכים) ולא להקיא (כי איך אפשר להיפטר מעגלה כל כך יקרה).

זו ההמלצה שלי, תיקח הפותחת ותראה אם מתאים לה.

אני משקיעה בכל אחד מהם, כמה שנכון לי. חא עושה תחרות

מה חשוב לך יותר, מקרר או מכונת כביסה? צריך את שתיהן וקונים כל אחד לגופו

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

היא בדקה גם את הקאיה (שאמורה להיות אוניברסלית ולהתאים לכולם כביכול) ואמרה שבגלל המבנה שלי אם הייתי קונה אותה בלי להגיע לתיאום היא אשכרה לא הייתה מונעת בכלל כי צוואר הרחם היה נשאר חשוף לגמרי!

אז רק חשוב לדעת כשקונים את הקאיה שיש אולי לא סיכוי גבוה אבל סיכוי כזה שהיא בכלל לא מתאימה לך לגוף ובעצם לא תמנע או תמנע בסיכויים הרבה פחות טובים וכו'...

ובלי קשר אני לא ממליצה על דיאפרגמה

מוזמנת לחפש בכרטיס שלי כתבתי כמה פעמים... אם את לא מוצאת תכתבי אנסה לראות בהמשך היום אם יש לי זמן למצוא את הדברים שכתבתי או לכתוב שוב...

אני אחרי לידה הלכתי שוב למתאמת ליתר בטחון,

אבל תכלס הרגשתי לפני שהצוואר מכוסה ושהיא יציבה בפנים. וזה גם מה שהיא בדקה

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

אני בקופת חולים כללית וממש הייתי רוצה לדעת איזה רופאה מתעסקת עם זה

הבעיה שהתקשרתי למרפאה בבני ברק והם אפילו לא ידעו מה זה דיאפרגמה כבר מתביישת להתקשר שוב 🙈

מישהי יכולה לעזור???

כי אני מאוד מתעניינת בזה אבל אין לי חשק כרגע ללכת למתאמות פרטיות (פחות בגלל העניין הכספי)

המידע היחיד שמצאתי ברשימות של המתאמות על רופאה שמתאמת זה-

שירין שיראזיאן - ברכה

רופאה מומחית במיילדות וגינקולוגיה התמחיתי בבית החולים אסה\'ר – שמיר, רופאה בכירה ביחידת אם ועובר (הריון בסיכון) ועוסקת בליווי הריונות בסיכון בביה\'\'ח ובקהילה. בעלים של מרפאת לליב, מרפאת נשים ייחודית בנס ציונה המעניקה שירותי רפואה במקביל לרפואה משלימה ואלטרנטיבית בוגרת לימודי המשך אונ ת\"א ברפואת גיל המעבר תיאום דיאפרגמה במרפאת לליב

03-3747663

הכשרה ע"י: בבית החולים אסה\'ר – שמיר

סוג התאמה: חד/ דו שלבי

אבל יכול להיות שהרשימות האלה לא מעודכנות או שיש רופאות שלא מופיעות ברשימות האלו

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

משתדלת למעט בנקניקיות אבל אוכלים מדי פעם. לפעמים צריך אוכל מהיר או משהו למנות...

טבעול מאוד מאוד יקר. אני מאוד אוהבת הילדים- תלוי מי ומה. התחליפים לרוב משתווים למקורי, ממש בודדים אפשר למצוא שהם טעימים. יש שנים שאנחנו קונים בתשעת הימים, כדי שיהיה מה לאכול...

אבל החזקנו הרבה שנים בלי.

הכנסנו בעיקר בגלל תקופות מילואים ארוכות שהגדולים שמרו על הקטנים, אבל לא היו מספיק גדולים כדי לבשל בעצמם אוכל של ממש.

היו פה גם מנות חמות כי הילדים התלהבו. לשמחתי מיצו את זה מהר.

כל עוד מצליחים להחזיק עם אוכל אמיתי זה בוודאי מבורך.

גם אם תחליטו בעתיד  להכניס זה לא מבטל את היתרון בתקופה שלא היה.

אבל חושבת שאם זה עוזר ולא אוכלים באופן רבוע / לעיתים קרובות מידי זה בסדר גמור.

וגם זה קנינו לעצמאות פעם אחרונה וזה עדיין במקפיא .

שניצל תירס יותר מבוקש אצלנו,  גם אני אוהבת.. אבל ממש ממש לא קונים קבוע. קנינו גם בעצמאות וכשנגמר לא קנינו עוד.

מלוואח קניתי בהריון הקודם שלי, לנפילות. ופה זה נגמר

נקניקיות בשריות.

זה אחד הדברים הבודדים שהילדים אוכלים.

דברים אחרים אנחנו לא קונים.

לא יודעת אם יאהבו אצלי.

הרבה פעמים ארוחת צהריים לא כוללת חלבון. כי הילדים לא אוכלים. או שאני מכינה ורק אני אוכלת.

שניצל תירס אוכלים פה כל הזמן.

אפילו ביניים לפעמים כשקצת רעבים.

נקניקיות או שניצלים מוכנים אוכלים פעם בשבוע.

במלחמות יותר.

לפעמים לעמוד להכין אוכל עושה אותי עצבנית.

אותי באופן אישי.

אז אני מעדיפה לתת נקניקיות ולהיות שמחה ורגועה מלטגן שניצלים מההתחלה (המשימה הכי קשה ביקום בערך לדעתי) ולהיות עצבנית פחד.

כלומר גם מה שיש זה לא שאוכלים מהכל כל יום כל היום

אלא בערך פעם בשבוע ויותר...

מבחינתי זה ממש בסדר

בוחרת את הסוגים שיותר חלבוניים ויחסית פחות מעובדים.

כי זה לא בריא פשוטו

אם אומרים לך שהנזק היא איטי ולאורך זמן יכול לשבש אותך במערכות הכי קריטיות בגוף היית המתפתה לקנות את זה לבני ביתך?

מסכימה לילדים רק בזמנים מיוחדים כמו בטיול/על האש

אבל בשוטף בבית לא קונה

אני מכינה להם שניצל תירס ביתי וזה פשוט ואפשר להקפיא

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

והיום החליטה שמספיק רגוע להישאר בצפון...

מתפללת לטוב

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

הוא רוצה הסכם ויש סברה שאומרת ששנה של מונדיאל מקצרת מלחמות🤭

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מחפשת רופאה נעימה להכנסת התקן.

כתבו פה פעם על ד"ר תמר שלם אבל עד שהצלחתי להגיע למזכירה שלה גיליתי שהיא לא מקבלת בשעות שאני אוכל להגיע, אז מחפשת עוד המלצות.

(ואפשר לקבוע אליה גם אם אני לא בלאומית? היא מקבלת דרך עוד קופות או בפרטי?)

מקבל בירושלים ובית שמש

הוא מקבל פרטי, אבל יש החזר מלאומית על רוב הסכום (לאומית זהב).

על תמר צור שמעתי המלצות להכנסה.

אבל היא הפסיקה לקבל בשילה אם הבנתי נכון.

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

היה לי איתה חוויה לא טובה

אבל כן מכירה הרבה שמרוצות

אני יודעת שיש נשים שלא מתחברות אליה כי היא 'קרה'.

בעיניי דווקא היא מאוד מקצועית, ואני אוהבת שהיא ממש מסבירה את הרציונאל של מה שהיא עושה.

וכמובן, זה שהיא דתיה ויודעת להיזהר ולשמור מוכתמים גם מוסיף.

(התחלתי לפרט יותר אבל לא רוצה להיות חשופה לתביעה או משהו)