ענין הנקיון של הבית , הפרטים הטכניים, מה עושים עם הילדים בזמן הזה, מה אם  הילדים יחשפו לזעקות כאב וכו'.

אלו ממש שאלות חשובות, ומענין לקבל תשובה עליהן.

מטריד אותי מאד גם כל עניין הצניעות בלידה כזאת...

אשמח באמת אם מי שעברה את זה תחכים אותנו מניסיונה.

את מרכז הלידה הזה, לא יודעת אם הייתי יולדת במקום כזה בתור זוג תורני.

אבל בבית לא נראה לי שצריכה להיות בעיה של צניעות - אבל אני מראש לא מתחברת לענין של בריכה ביתית. לשמחתי הצירים שלי ממש נסבלים ב"ה.

ותמיד מים עזרו לי מאד... (לא התאפשר לי להיות הרבה במים כי המיילדות זרזו אותי 'לצאת כבר'...

אני לפני הלידה ראשונה אמרתי לאחותי שאני לא רוצה שבעלי ישמע אותי צורחת.

היא אמרה לי הכי בפשטות, מי אמר שצריך לצרוח?!?

וזה עשה לי ממש טוב. כי כל הזמן שמעתי סיפורים על צרחות... אז משפט כזה פשוט, כל כך תרם לי

ללידה רגועה יותר.

ובלידה שניה גם הייתי רגועה אך בכיתי באיזהשהו שלב כי דברתי בטלפון עם המשפחה שלי שכולם התאספו

לרגל הגיוס של אחי, ורק אני לא הייתי שם אלא כאובה על המיטה בחדר לידה...

בכל מצב, לידה קלה ומוצלחת לכולן!!!

אני בכלל לא חשבתי על זה לפני הלידה, ובלידה זה פשוט בקע ממני, אל תשאלי אותי מאיפה . זה היה מהלך טבעי כזה.

אני שמחה שזה עשה לך טוב,וברור שלגבייך זו היתה החלטה נכונה. אבל רציתי לחדד את הנקודה שזה בסדר לצעוק, ואם זה יוצא לכל כך הרבה נשים בטבעיות, כנראה שיש בזה עבורן צורך של הגוף, או שזה סתם הגיוני.

1. בהנחה שיש זמן מהרגע שמתחילים צירים עד הלידה אפשר שהבעל או בעלך ינקו... אני לא ממש פדנטית כלומר ממש לא, דברים שהתאים לי בין הצירים לסדר סידרתי בעצמי, חלק בעלי והמיילדת ניקו. דווקא זה היה אחלה. לא העבירו ספונג'ה אבל כן טיטאו רציני וכל זה. 

אני דווקא הכנתי חלות תוך כדי הצירים, ממש שווה

2. הילדים- אני כן הכנתי אותם לאפשרויות השונות, הגדול שלי עוד לא היה בן 4 אז הסברתי שאולי זה יקרה באמצע הלילה ואולי במשך היום ואז הוא ילך לשכנים. כן התכוננתי נפשית והכנתי אותם לאפשרות שתהיה לידה מהירה והם יהיו בבית (כמו שעלול לקרות לכל יולדת שתיכננה להספיק להגיע לבית חולים ולא הגיעה...) 
בלילה אני מאמינה שהם לא אמורים להתעורר ואם כן אז סמכתי על בעלי שייגש אליהם וביום כאמור יותר קל למצוא להם סידור. 

3. למה את מתכוונת שיתאים? הרי את לא חייבת להיות ערומה אם לא נח לך וכן הלאה, הן לא מכריחות אותך את יכולה להביא לך חלוק שיתאים לך להיות איתו, את גם עושה תיאום ציפיות עם המיילדות ואומרת להן מה חשוב לך מראש ככה שהן יעזרו לך לשמור על מה שחשוב לך. 

דווקא בבריכה עם בגד רחב בעיני הרבה יותר "צנוע" ללדת ככה כשאף אחד לא ממש רואה את יציאת התינוק מאשר במיטה לאור המנורה הישירה של המיילדת... המים מטשטשים ולא ממש רואים את החלק התחתון (כמובן שהמיילדת כן עוקבת עם פנס אבל זה מאד ממוקד והרבה יותר קל לבעל לא להסתכל לשם אלא רק על הפנים

אז ככה:

1. בעלי יכול לאגן ולסדר ואפילו לטאט לרחוץ כלים ולנקות 'מלמעלה', אבל הוא לא ממש יודע לנקות.. בטח לא כמו שאני אוהבת.. ושוב זה בהחלט חשוב לי לשלוות הנפש...  (לא שביום יום אני לא מסתדרת עם קצת בלגן ובית לא ממש נקי.... אבל דוקא כשאני לא מרגישה טוב, אז זה חשוב לי יותר... ובטח כשאני רוצה להיות שלווה ומרוכזת בעצמי...) נשמע שאין ברירה ובכל החודש התשיעי צריך לשמור על בית טיפ טופ... 

2. לגבי הילדים- אני חוששת לדבר איתם לפני זה, כי אין לי מספיק ניסיון בזה וכי אני רוצה לחוות את זה לפני שאני משתפת אותם...  אולי רק את הגדול... 

ואין לי בית מספיק גדול, שוב כי הסלון פתוח והם יכולים להיכנס בלי כל התראה...  

3. אני יודעת שאף אחד לא יכריח אותי. זה ברור לי, השאלה האם זה שייך? גם לי לידת מים עם חלוק רחב או חולצה ארוכה נשמעת יותר צנועה מלידה בבי"ח עם התיאור שתיארת... אבל השאלה האם המיילדת יכולה להתמודד עם זה? 

4. עוד שאלה שעלתה לי, מה עושים עם ספרי הקודש בסלון? מן הסתם צריך לכסות אותם... 

לא יודעת למה כל הפרטים הזניחים הללו כ"כ מנקרים לי בראש.. ובכלל אני רק בתחילת החודש הרביעי...  מן הסתם אם בע"ה אחליט ללכת על זה יהיו לי עוד הרבה שאלות וגם יותר מהותיות...

כמו תמיד בלידה תמיד יהיו דברים שנאלץ לשחרר, לא משנה מה. לידה זה לא דבר שבשליטתנו.

אפשר לנקות את כל הבית מראש וכל יום להשאיר קפדני ואפשר לבחור לשחרר. 

זה תלוי בך במה שאת יודעת שמתאים לך. מעולם לא הייתי קפדנית בענייני ניקיון אז קשה לי להיכנס לנעליים שלך

הילדים- 

אני בעד לדבר לפי השאלות שלהם, לא יודעת בני כמה שלך. 

אני החלטתי שלמשל ההחלטה אם ללדת במים או לא תתקבל בזמן הלידה כי אני לא יודעת מה יהיה עם הילדים. בחדר גם אצלנו אין מקום להכניס בריכה והסלון גם אצלי פתוח אז זה תלוי אם הילדים לא יהיו... בקיצר החלטתי לא להחליט מראש.

לגבי הלידה במים עם בגד כדאי לדבר עם המיילדת ולשאול איזה סוג בגד יתאים כדי שלא יפריע

לגבי הספרים, אני לא יודעת, שווה לשאול רב

אתחיל מהסוף, לגבי הספרים- כבר החלטתי שדוקא זה הכי פשוט... אפשר לכסות אותם עם בד ארוך/מפה שמיכה וכד'... בעלי יכול לעשות את זה בלי בעיה...

לגבי השאר.. את כ"כ צודקת.. חייבים לשחרר שליטה. אני פשוט פריקית של קונטרול... ב"ה אני משתחררת מזה בכל מיני עניינים.. אבל כנראה יש עדיין עקבות...

טוב, נראה לי אני אמשיך לאגור מידע, ובע"ה כשנתקרב למועד המאושר נחליט.

 אגב, מלחיץ אותי פתאום גם כל עניין רישום התינוק במשרד הפנים, והאחריות ללכת לרופא ילדים מיד לאחר הלידה וכמה ימים אחריה.. נראה לי משוגע ללכת עם כזה תינוק פיצי למקומות הומי אדם ושורצי חיידקים... איך היה אצלך מהבחינות האלה? השגת רופא שהיה מוכן לבוא הביתה?

אני די בטוח שזה מה שעשינו באמת עם הספרים

תמיד הלידה מאתגרת אותנו במקומות הנכונים

הרישום של התינוק ורופא ילדים,

רופא- צריך תוך 24 שעות. אז האפשרויות הן להזמין רופא ילדים הביתה (תבדקי לפעמים יש דרך הקופה ואז זה זול יותר) 

או ללכת לבית חולים וזה באמת קצת טרטור כי את נכנסת לנהלים שלהם וכל זה אבל אז את מרוויחה את הרישום במשרד הפנים ודמי לידה (שאני מניחה שאם יש לך כבר גדולים ברבים זה לא יותר מידי כסף...)

משרד הפנים- באמת צריך ללכת עם התינוק וזה לא נחמד, בד"כ אפשר להגיד שאתם עם תינוק פצפון ואז להיכנס בלי תור. אפשר לחכות עם זה אלא אם כן אתם צריכים משהו מקופת חולים בשביל התינוק (אפילו מעקב צהבת) ואז זה חייב להיות לפני כדי שיהיה לתינוק מספר ת.ז.

אז בואנה שתפנה בהמוניכן! (נראה שיש פה כמה שילדו לידות בית, לא?)

1. איכשהוא בחודש התשיעי בעיקר בשבוע שבועיים האחרונים היתה לי "תקופת קינון" חזקה ואכן הבית באופן די נדיר מסודר וממש נקי. וזוהי תופעה שמופיעה אצל הרבה נשים, נשאר לקוות שהיא תקרה גם לך.

2. לדעתי חייבים לשתף אותם באיזה אופן ולהכין למצב. אני לא יודעת איך אצל אחרים אבל הילדים שלי מגיבים לא טוב למעברים לא צפויים, אפילו שהם מגיעים לאנשים מוכרים ואהובים, הם נכנסים לסטרס וזה פוגע להם באמון ובשלווה הפנימית, ואני יכולה לשאת את התוצאות של זה חודשים אח"כ.  

כמובן שהשיתוף תלוי גיל אבל אפשר להתחיל בעדינות חודשיים לפני ולהוסיף אחת לשבועיים תזכורת ועוד קצת פרטים וכו', לשתף טיפה בהתארגנות וכו (ברמה בסיסית של: אנו נכין תיק שיהיה לך ליום שתהיה אצל סבתא, מה תרצה להכניס בתוכו?  או: בימים האחרונים: דיברתי עם רועי (בן דוד/שכן), הוא כ"כ מצפה כבר שתהיו ביחד ליום כיף כשאמא תלד"

אם מדובר בגיל 4 ומטה- מספיק בשבועיים האחרונים, אם גדולים יותר 6-9 חודש וחצי חודשיים נשמע לי סביר להכנה הדרגתית.

לא הייתי לוקחת סיכון ללדת עם ילדים גדולים בבית. לא רוצה שיבהלו, או ישמעו צרחות אם יתחשק לי לצעוק. ילדים יכולים בקלות להתהפך לתפקיד ההורה ולדאוג מאוד לאמא, ואני מעדיפה להשאר דמות מגינה וחזקה בעינהם בגילאים האלו- ממש מאינה שזה טוב לבריאות הנפשית שלהם. לא סתם קוראים לאבני הלידה שהאשה כורעת עליהן "משבר"

אנחנו תכננו הרבה על בריכה, או מיטה והכנו הכל כולל ניילונים ומשאבה, ממש הפקנו ארוע... בסוף כאב כ"כ שנשארתי במקלחת ללא תכנון מתחת לזרם המים החמים וילדתי שם על הרצפה. ולידה יותר נפלאה מזו לא יכולתי לבקש. חסדי ה' לגמרי.

3. מרכז לידה לא ניסיתי אבל אני מאמינה שאתם תהיו אתם, ולא תהפכו לפתע לדוגמני הבית שלהם

אני לא חשבתי על הפרט הזה, אבל כן ילדתי אחרי מקלחת הערב כך שהייתי עם כותנת וזה היה לי מאוד נעים. המיילדת הרימה והציצה כדי לקבל את התינוק ואח"כ כיסיתי את עצמי שוב ללא צורך בעזרה ממשהו אחר שיביא לי שמיכה או מגבת וכו. (נפלה עלי כזו עייפות מטורפת לאחר הלידה שלא היה לי כוח לכלום ומאוד הרגיע אותי לדעת שאני לבושה היטב.) בפעם הבאה בעז"ה אנסה לדאוג גם לכובע רך ונעים שלא נופל, כי המטפחת לא היתה ממושמעת בכלל.

4. למרות שלא היה לך סעיף 4... יש לך עכשיו חמישה חודשים, לחשוב, לכתוב, לעבד כל מיני אמונות ולפתח את שרירי הנפש לגמישות המרבית. כלומר: "אני לא יכולה ללדת בבלאגן" - האמנם? מה יקרה אם כן?

"אני לא יכולה לדבר עם הילדים כי אני סגורה רגשית" - ומה יקרה אם תדברי?  מה זה יגיד עליך? מה הקושי שבזה? האם חובה בהכרח שזה יהיה קשה? 

"יהיה לי לא נוח להיות עם חולצה בבריכה" ? אולי "יהיה לי לא נוח להיות ללא חולצה"? (שוב- מה שאת בוחרת כמובן)

"רואה את עצמי עם צירים כאובה ומנקה..." - דוקא נשמע לי דימוי נהדר, התרגום שלי: "רואה את עצמי מדליקה מוסיקה ושרה עם המטאטא כרמקול ומתנוענעת עם כל ציר בקצב לטיני."

תודה לך על השיתוף! 

1. לגבי הקינון, היה לי את זה באחד ההריונות, קירצפתי את הבית באובססביות ערב הלידה ובכלל בשבועות הקודמים לה... אז תליתי את זה בזה שעברנו דירה, חשבתי שרציתי לשמור על הדירה החדשה.. אבל כנראה זה היה קינון... בכל מקרה לא בונה על זה.. גם ככה אני מאד כבדת תנועה בהריונות, ועכשיו גם יש לי מעט סימפוליוזיס, שאני מקווה שבעזרת ה' ישאר קל...

2. אצלך זה ס' 4.. את צודקת כדאי לי לתרגל גמישות במחשבה.. ניסיתי מעט ואפילו מעט זה כבר מרגיע... תודה על העצה!

3. לגבי הילדים, התכוונתי להכין אותם סוג הכנה כזה.. אבל בגלל שנראה לי שללדת בבית ישמע להם מרתיע מאד, כי בסביתנו כולן יולדות בבתי חולים.. לגבי העניין הספציפי הזה, אני חוששת לשתף מראש. בע"ה אם אכן אממש את החלום הזה ואלד בבית, והכל יעבור בהצלחה ובבירואת, אוכל לשתף אותם 'עם תוצאה' ביד...          נראה לי ששיתוף כזה לפני הלידה יפחיד אותם מאד... (אולי הגדול מסוגל להתמודד עם זה כבר) אבל בתכלס, הלידות שלי ממושכות, והסיכוי שהלידה תתרחש ברגע קטן מאד ממילא...

4. לגבי מרכז הלידה.. באמת שווה אולי לבקר בו לסיור.. בע,ה כשנגיע לזמן המתאים אני אחשוב על זה.

תודה לך על התגובה המקסימה שלך! נראה לי שיולדות בית הן נשים אמפטיות יותר מן הממוצע...  יש?

בפניו.

הוא לא עשה את זה בכוונה, אבל אני רותחת מזעם.

אמאלה איזה מלחיץץץ

אבל תזכרי שעוד יומיים אף אחד לא יזכור את זה....

מה היה קורה אם הייתי נתקלת בכזה סטטוס

הייתי אולי קצת מובכת בשבילה, ואחרי יום וחצי הכי הרבה שוכחת מזה לגמרי

הבן שלי פעם שיחק לי בטלפון ושלח תמונה מהטלפון בקבוצה של העבודה

וזה היה תמונה שלי ישנה ולא הכי לבושה בעולם...

הוא היה בן שנתיים לא יודעת איך הצליח לפתוח את הנעילה

הבוסית שלי התקשרה וצלצלה להגיד לי למחוק דחוףףףףףףף

(בשבע בבוקר..)

שאני אף פעם לא מוכנה להצטלם לא ממש בצניעות ,

תמיד מפחדת שישלח איכשהו... 😵‍💫

לא יודעת למה עשו את אפשרות השליחה לסטטוס נגישה ומבלבלת...ממש מעצבן.

(ואם זה מעודד אותך, הגיוני שחלק ממי שנכנס לא טרח לקרוא).

אז מן הסתם כן קראו אוףףףף

שולחת לך חיבוק חזק הכי מבין בעולם!!!!

יש לי כמה פדיחות שאני זוכרת אותן מפעם מהעבר הרחוק

ואפילו שעברו כבר כמה שנים כל פעם שאני נזכרת בהן כולי מתכווצת ובא לי לקבור תעצמי באדמה.

אם עוזר לך יכולה לשתף בכמה כאלו.

פעם אגב אחת הפדיחות גם הייתה בנוגע לטיפול רגשי

שלחתי הודעה למישהי במקום לפסיכולוגית וזה היה ממש ממש מביך (אבל לא ברמות שלך).

האם יש לך אפשרות לעלות סטטוס חדש ולכתוב משהו שישתמע שמישהו אחר כתב את ההודעה?

אני לא יודעת מה היה כתוב שם ואם זה יכול להיות

אבל אם זה יצמצם לך את הפדיחה אולי זה יעזור?

ולגבי הבן שלך, תודיעי לכולם חד משמעית שטלפון שלך מחוץ לתחום ואין לגעת בו אפילו בזרת הקטנה.

איזה מביךךךךךךךךךךך

איך נרגעים מכאלה בושות??

ועוד מכל כך הרבה אנשיםםםם

מביך

אם זה היה מספיק ארוך מניחה שחלק לפחות לא טרחו לקרוא (או מקווה)

הפסיכולוגית של חברה שלי העלתה לסטטוס משהו שקשור במיניות, והיא שעה אכלה את הראש אם לשלוח לפסיכולוגית הודעה כי זה בטח בטעות אז להזהיר שתמחק, או שזה הפסיכולוגית שמה במודע 🤦🏻‍♀️ (לא איזו מודעה, משהו כתוב שלא ברור אם אישי או לא)

ואני גם מכירה מישהי שהעלתה בטעות ידיעה (לא מחמיאה בכלל בכלל) על מישהו שמכירה (ויש לה באנשי קשר אנשים מאוד קרובים אליו)

זה למחוק ולהתפלל שמחר ישכחו.

אה, ואולי יש דרך להגביל מראש את הסטטוס (נגיד שגם ככה רק כמה חברות שבחרת יכולות לראות אותו)

ורעיון לגבי ההגבלה בשביל הפעמים הבאות שלא יקרו..............

כשגרנו בדירה קטנה העליתי בטעות סרטוןן איך הילדים ישנים בצפיפות בחדר , רציתי לשלוח לאמא שלי ובטעות שלחתי  בקבוצה של העבודה .

לקח לי זמן לעלות על הטעות ולמחוק את זה

אבל בטוח שהיו שראו את זה..

תכווני לכפרת עוונות

ולא נעים. בושה זה רגש כזה שאת לא יודעת מה לעשות עם עצמך...

אולי יעזור לך לחשוב איזו כפרת עוונות ענקית היתה לך כאן? אם מדבר אלייך...

באמת, לכולם יש דברים אישיים שהם לא היו רוצים לשתף בתפוצה רחבה, ואת לא עשית שום דבר רע!

חיבוק

מבינה אותך הכי בעולם.

גם לקבור את עצמך לא יעזור 😅

אם זו היתה הודיה קצרה, בטוח הבינו מה התכוונת? לא בטוח שזה כזה ברור..

וכל הכבוד למי שאיר את עינייך!

הילדים שיחקו עם הטלפון שלו והעלו בטעות את התלוש משכורת שלו.

ופעם אחרת הם העלו איזה הודעה שעברה בקבוצה

תוכן ההודעה היתה בדיחה מאוד בוטה שאין סיכוי שבעלי ידבר בכזאת שפה.. זה היה מביך ברמות

אמא שלי שאלה אותי מה זה

הלכתי לראות וחשכו עיני..

הרגליים מתקפלות, נראה שלא נוח לו

רוצה לקנות אם כבר משהו שיתרום להתפתחות כי יש לו עיכוב וגם משהו שיעניין אותו

קורקינט תלת אופן עוד לא מסתדר עם זה

זה לא נראה לו קטן... גם עם מקל מאחורה, אני שולפת את המקל כי הוא מפדל...

אבל תלת אופן לא כזה שנראה כמו עגלה, אלא כזה שנראה כמו תלת אופן בפני עצמו

יש בימבות שמתאימות לגיל יותר גדול, כמו בימבה אופנוע.

אפשר תלת אופן, אבל לא כזה שהוא כמו טיולון ומיועד לקטנים יותר.

אפשר אופני איזון.

אבל בימבה כיף זה ממש אחלה

מסוג כזה שאפשר להגביה ולהנמיך את המושב

ככה שזה אמור להתאים לשנים קדימה.

הבן שלי מאוד אוהב ב''ה 

עוד קשה להם, לא מגיעים לרצפה

אופני איזון עובד מעולה

בגיל 3 וחצי, 4 כבר אפשר אופניים רגילות להתחיל עם גלגלי עזר ואחכ להוריד

כמובן תלוי במידות של הילד

כי ללכת ברחוב עם תלת אופן זה מסורבל

טוב לחצר של בית

לא מניסיון אישי

ואפשר לשקול גם בימבה כיף

מתאימה עד גיל 8 לדעתי אבל קצת מסוכנת אם יש ירידות...

ומכל הבחינות

לא יקר

קל משקל (יש אצלינו מלא מדרגות והילדים לוקחים את זה בידיים)

היה תקופה שהבן שלי היה נוסע על זה לגן והיה משולם עד שהחצר הפכה לחניון אופניים והגננת בקשה לעצור את הענין 

מותר בשבת גם למי שלא נוסע באופניים בשבת

ואחר כך המעבר לאופניים הוא ישר בלי גלגלי עזר

יש לו עיכוב במוטורי של 8-9 חודשים , יתאים לו?

אני רואה שכולם המליצו על זה 

אופניים זה כבד ולוקח זמן לקלוט את עניין השימוש בפדלים, לקטנים בגיל שלוש עלול להיות קשה גם בלי עיכוב התפתחותי. 

כל הדגמים נראים של קטנים וגם יקרים ממש

הבן שלי כבר אחרי חלאקה ונראה יחסית בגילו סתם פאדיחה להסתובב איתו עם משהו של תינוקות

אני אנסה להעלות תמונה של תלת אופן שאולי יותר מתאים.

https://share.google/8tczLoueb8ierpoCl

מאשר לנסוע באופני איזון

ואם הוא לא מפדל בתלת אופן ורק את דוחפת, אז זה גם ככה לא מקדם אותו.

אז אני הייתי קונה אופני איזון, נראה לי מתאים מסביבות גיל שנתיים וחצי בהתפתחות תקינה.

פשוט בצורה של אופניים ודורש קצת יותר שיווי משקל

אבל זה ממש קל לנסיעה, אני מכירה גם ילדים בני שנתיים שנוסעים על זה, עיקר ההבדל הוא בגודל ובגובה

או אופני איזון

או לקטן בימבה אופנוע

תודה

אבל לא טוב לה. טלי מנהלת לטליה את החיים.

היא מנסה להרגיע ילדה שכבר איננה ובגלל זה היא פוגעת בילדים שלה .

אמא לא אמורה לפשר מריבות באמצע נסיעה . יש אבא בבית. מותר לאמא לצאת מהבית בלי שיתקשרו אליה לבכות בטלפון.

הבנתי שטלי היא טליה. אבל היא לא. 

הסיפור בא להגיד שבתוך כל אחד יש ילד קטן שמנהל לו את החיים, 

והעניין הוא לא לברוח ולהתעלם מהילד הזה, אלא להכיר בו ולתת לו יד, 

ואז גם החיים עצמם יתנהלו אחרת.

בסוף ממש שטפה אותי צמרמורת.

בי זה נגע לא רק בהקשר לילדות, אלא בכללי, לקבל את עצמי עם כל המכלול וכל החלקים...

השארת אותי בלי מילים.

כתבת באומנות ממש!

איזה סיפור מדהים כתבת!

כ"כ חזק, מרגש, נוגע, עוצמתי ועמוק.

כישרון מדהים

ומסר כ"כ חשוב

תודה רבה על זה ❤

ממש שימחת!

את מוכשרת כ"כ 🏆

ממש מחמם את הלב!

וזכור לי שהוא עלה לא יותר מ-400 ש"ח.

מקווה שזה נחשב מחיר טוב...

אני גם מחפשת. ונראה לי שיותר הגיוני שנקנה כסא שיתאים גם לאחרי גיל שנה, כי אנחנו לא נוסעים הרבה ברכבים פרטיים. אז חבל על הכסף לקנות סלקל לפעמים בודדות.

סלקל קל יותר לסחוב, כדאי גם לחשוב על זה...

אצלנו אנשים שאין להם רכב שואלים כיסאות בטיחות אם הם צריכים לנסוע ברכב... אולי עדיף גם לכם, אם יש אצלכם משהו כזה.

שלהם עולה סביב ה-400.

שמעתי פעם מארגון בטרם, שהם לאו דווקא ממליצים על הכיסאות היקרים שנחשבים יותר בטיחותיים, אלא על כיסא שקל לחגור אותו בצורה נכונה, שזה בסוף מה שיותר חשוב. 

וזה עובר בין הילדים

מגיל 0 עד שעוברים לבוסטר

לק"י

לחברי מועדון ומצטרפים חדשים.

במקום לקנות סלקל וכשהוא גדל לעבור לכיסא (לא מכירה אף ילד בן שנתיים שיכול להיכנס בסלקל חחח)

יש כסאות שהם ממש מגיל לידה

מניחה שהם יקרים יותר

תלוי מה הצורך, כמה התקציב לחוץ עכשיו (לפעמים כשאין תקציב עדיף לקנות עכשיו בזול, גם אם בטווח הארוך זה יוצא יותר יקר)

אה, ואם את גרה קרוב לגוש דן (או מרחק סביר)- תחפשי ביד2 ומרקטפלייס וכו. הרבה שם קונות כסאות שווים ויקרים, ומוכרות עדיין בתוקף כי גם ככה סגרו את הבסטה די מהר.

אבל הוא פצפון בגודל.

העברנו אותו לכסא, כי הוא היה מוציא את הידיים מהחגורה.

אבל הוא עדיין נגד כיוון הנסיעה.

אני הכי לא זוכרת מה ההנחיות בזה

אבל בוודאות מכירה כסאות שאפשר לשים אותם לשני הכיוונים (לדעתי תלוי בגיל/גודל של הילד)

כסאות, לא סלקלים. 

צריך לפחות עד גיל שנה ועד 9 קילו.

הוא פשוט עוד לא שוקל 9 קילו.

יש גם כסאות מגיל לידה שאפשר לשים הפוך.

לראות מה קורה

יותר הגיוני להוריד שמיכה. 

ואפילו לראות אם זה אח או אחות שמעורבים....

וכו'

נשמע לי הגיוני להוריד מכנסיים כשחם

אני עושה את זה לפעמים

את השמיכה אני צריכה בשביל ההתכרבלות

אבל מכנס חם שצמוד לגוף מציק לי וחם לי....

לה ובלי לשים לב היא היתה מורידה מכנסיים.