יש לי ילד בן שנתיים ותינוקת בת שנה. פחות משנה הפרש.
עכשיו, למרות שההריון האחרון לא היה מתוכנן וגם הפרש קטן וגם אני סטודנטית-
חשבתי על הפסקה של שנתיים לפחות.
אבל מהלידה אני לא מפסיקה לחשוב: כן רוצה הריון? לא רוצה הריון?
אני מאד מתגעגעת להריון-לידה-תינוק קטן.
מה גם שלא חשבתי שיהיה לי כ"כ כיף עם הילדים שלי.
בעלי מאד מאד מאד שותף.
עכשיו גם ראיתי שאני אמורה לסיים את הלימודים יותר מוקדם ממה שחשבתי.
איכשהו (תכלס, בסיעתא דשמיא) הצלחתי לסיים המון חובות תו"כ שתי לידות!
אז ככה.
אשמח לשמוע מבעלות נסיון בגידול ילדים (או מנשים אחרות, אינטואיציה נשית בריאה)-
מה אתן חושבות על תיאור המקרה שלי?
אני לא מבולבלת רק תוהה ובודקת. אז אשמח לשמוע הכל.
המון תודה![]()

