שאלה הלכתיתאורח כלשהו

סליחה על הנושא - בגדי נשים.
דברתי עם אחותי ואני צריך מקורות הלכתיים למינימום שנדרש מבנות.
ובפירוט: צוואר, שרוול,חצאית ו/או גרביים.

אשמח לתשובות עם מקורות ברורים, תמציתיות ובשם אומרם.
רק מקורות ברורים ומוחלטים, לא 'שמעתי' כי 'שמעתי' ו'נראה לי' יש לי כמה. אפשר גם תשובות של מקסימום למרות שזה פחות מעסיק אותי כרגע, זה גם חשוב.
ובבקשה לא לנצל"ש ולחוות יותר מידי דעות אישיות, כן להקפיץ אם יהיה צורך. לאלו שטוענים שמדובר במרחב ציבורי - ראו בזה חסד עבורי ופתחו שירשור חדש בו תוקיעו אותי ותעשו לי שיימינג. אבל אני רוצה לדעת תשובות.

תודה ותבוא עליכם הברכה!!

 

ע"פ המשפט האחרון אני מניח שילקוט יוסף זה מספיקימ''ל

 

קיצור שו"ע ילקוט יוסף הלכות אישות פרק כא

 

ג אין להתיר לאשה לגרוב גרבי ניילון שקופות, שהבשר נראה דרך הגרביים. וחייבת לכסות את השוק והירך בגרביים שאינן שקופות כלל, או צבעוניות, ואין להקל בזה כלל. [שם עמוד שנג. יביע אומר חלק ו חיו"ד סימן יד אות א]

ד אסור באיסור גמור לבנות ישראל ללכת בחצאיות קצרות, שמלבד שעוברות בכך על איסור חמור של פריצות וגירוי היצר הרע, יש בזה גם לאו מן התורה, משום "בחוקותיהם לא תלכו". והלובשות חצאיות למעלה מן הברך, צריך להשפיע עליהן בדרכי נועם להתלבש בצניעות. [אוצר דינים לאשה ולבת עמוד שנד. יביע אומר חלק ו' חלק יורה דעה סימן יד אות א] 

ה אסור באיסור גמור לנשים (גם רווקות) לצאת ברחובות העיר בחולצה בלי שרוולים או בשרוולים קצרים, שהוא איסור חמור ביותר. וחובה קדושה על הרבנים לפרסם ברבים חומר האיסור. והמוכר בגדי פריצות כאלה עובר על לפני עיור לא תתן מכשול. ורק אם יש לתלות שתוכל להשתמש בשמלה כזאת בהיתר, כגון שתלבש מתחתיה חולצה עם שרוולים, אפשר להתיר למכור, ולכן אם רואה שבאה בבגדי פריצות, לא ימכור לה. [אוצר דינים מהדו"ק עמוד שנז. יביע אומר חלק ו' חי"ד סימן יד אות א. וחלק ג' אבן העזר סימן כא אות יב] 

ו מעיקר הדין מותר לאשה לגלות חלק הזרוע שבין כף היד למרפק, באופן שהמרפק עצמו מכוסה. והמחמירות שלא לגלות עד כף היד, כדרך בנות ישראל הצנועות, תבוא עליהן ברכת טוב. [אוצר דינים מהדו"ק עמוד שנח. יביע אומר חלק חיו"ד סימן יד אות א]

חח טוב!אורח כלשהו

גם, אבל אשמח לשמוע מהמקל ביותר עד המחמיר ביותר, במיוחד אם יש סיבה.

בנות?
(במיוחד אלו שהולכות בלי גרביים..?)

סעיף ה לא חוקיאוריה,
כמו עוד הרבה הלכות אחרותימ''ל


כמו עיר הנידחת ומחיית עמלק...ההוא גברא


זה נראה שתכלס אתה חותר דווקא לעניין של הגרביים.arixon
אני טועה?
חח ברור.. שם פס מתחת למילה גרביים ואז ביקש תגובות מבנות בליdora

גרבים.

האמת שכל מה שיש לי לענות לך אורח כולשהו, תשאיר את עניין הצניעות לבנות.

 

 

למה? האמת שגם אותי זה מעניין, מה בדיוק כל הקטע עם הגרביים?arixon
האמת, לי אין מושג..dora

אבל מי שרוצה לבדוק יעשה את זה עם הרב שלו. 

ולדעתי בנים צריכים להתעסק בדברים שקשורים אליהם ולא באורך החצאית או השרוולים של הנשים.

 

לא בקטע של להיות השופטים של הבנות, אבלarixon
בנים צריכים לדעת את כל ההלכות, זה בטוח.
וגם את הנושא הזה ראוי שידעו.. אבל זה כבר קשור לפורום אחר שאסור להזכיר את שמו בפורום הנוכחי.
אפילו הלכות לבוש לנשים זה חלק מתלמוד תורה... תתפלאימאמע צאדיקה


אז ככה:אורח כלשהו

אחותי חרדיה. דיברנו על דברים הלכתיים שונים בציבורים והיא אמרה שבנות חייבות ללכת עם גרביים. אני חשבתי שראיתי פעם שזה לא נכון, אבל אני לא באמת יודע להביא מקור.
לגבי השאר: זה גם בשרוול, ובצוואר אנלא מבין באמת.


ו @dora :באותה מידה דיברנו על יציאה לחו"ל, רק שם באמת יש בעיה. אני לא שואל לאשתי או לבת שלי. סליחה על ההשואה, אבל כמו שבנים לומדים הלכות נידה מותר לנו ללמוד גם את זה.כל עוד זה באמת ללימוד לפחות. באמת נמנעתי מזה הרבה זמן לא קצר, אבל להבדיל: אתן לא מדברות על גודל הכיפה, תפילין, ציצית ותפילות?


וסיפור יפה שקראתי היום: מישהי שאלה רב אם לא לקנות שמלה מתופרת ב800 שקל כי זה מעל מחיר של בגדים צנועים, או לקנות מהתופרת הזאת כי היא במצב כלכלי לא קל ומצות הצדקה הגדולה ביותר - אומר הרמב"ם(אם אנלא טועה) - היא בנתינת פרנסה לעני. מדהים בעיני, בשתי הבחינות.

אה, היית אומררחל=)

יש לי מומחיות בלהתווכח עם בנות חרדיות על עניין הגרביים חושף שיניים

 

 

 

 

 

 

(למרות שאני אישית כן מקפידה על גרביים..)

מה יש להתווכח איתן על גרביים?הכל מאת ה'
אשמח לשמוע!
אולי תשאל את הרב שלך?dora
עבר עריכה על ידי dora בתאריך ט' באדר תשע"ו 01:07

 

 

 

רעיון למחשבהאורח כלשהו

אבל לא הכי נח, לפחות בשבילו. על המקום של הכיפה בראש הוא לא ענה לי ואמר שזה ללימוד.

הסבר לעניין הגרביים:רחל=)

מחילה שאין לי כח להתחיל לחפש בפנים, אז תצטרך להסתדר עם הסבר כללי ושמות של ספרים.

 

 

כתוב "שוק באישה ערווה". נחלקו הפוסקים מה ההגדרה של שוק. האם זה עד הברך או עד הקרסול.

 

בסופו של דבר כולם פסקו שצריך לכסות את כל הרגל עד הקרסול, חוץ מהמשנה ברורה.

 

כיוון שבפועל רוב האשכנזים פוסקים ע"פ המשנה ברורה, נראה שלבנות אשכנזיות יש היתר מוחלט לא ללבוש גרביים.

 

לספרדיות זה יותר מסובך, אבל כיוון שאני אשכנזיה אף פעם לא התעמקתי בנושא.

 

מבחינת כיסוי עד הקרסול- יש לא מעט רבנים שמתירים ללבוש חצאית ארוכה ללא גרביים. בפועל זה קצת מורכב, כי קשה לומר שעם חצאית ארוכה לא רואים את הרגל כלל- בהליכה וכדו'.

 

למרות ההיתר של המשנ"ב, הרב צבי יהודה אמר שהוא לא מבין פסיקה זו, ונדמה לי שאף התבטא יותר בחריפות (מופיע באחד מספריו של הרב אבינר, לא זוכרת איזה)

 

מקווה שעניתי לשאלה.

נתת מקורות מעולים, תודה רבה!!אורח כלשהו


תודה לך! שמח ללמוד.arixon
דיוקד.

לגבי דברי הרצי"ה. הוא לא אמר שלא מבין פסיקה זו,

 

אלא אמר: "כיוון שהמ"ב ברורה פסק כך, פָסק. היינו מוותרים על הדקדקנות ההלכתית של המ"ב בענין זה, כדי שלא תיתלה בכך מי שרוצה לגלות את בשרה". כך מביא את דבריו הרב אבינר שליט"א בחוברת שלו בנושא.

כמה הארותימ''ל

א. המקור לכל דיני צניעות לנשים הוא:

1. שילוב של הלאו מהתורה "לא תתורו אחרי עיניכם" ושל הלאו "לפני עיור לא תתן מכשול" (יש מקום לדון אם זה מכריח אשה לגדרי לבוש מסויימים כי ללאו של "לפני עיור" יש גדרים משלו ולא כל מעשה שיכול להחטיא נכלל בו, כמו להפקיר אוכל לא כשר למשל).

2. מנהג הנקרא בלשון חז"ל 'דת יהודית' "ואיזו היא דת יהודית, הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל, ואלו הן הדברים שאם עשת אחד מהן עברה על דת יהודית... או שטווה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם" (רמב"ם הלכות אישות פרק כד).

 

ב. המקור של "שוק באשה ערווה" בגמרא עוסק בדיני קריאת שמע ומשם הושאל לעניין צניעות (הסבר: החיוב לכסות את השוק נובע מהחיוב הכללי לצניעות שהוא כאמור משום "לפני עיור" ו"דת יהודית", ההלכה לגבי ק"ש רק מראה ששוק הוא אזור מכוסה).

 

ג. גם לפי המשנה ברורה לא פשוט שמותר חצאית עד הברך כמו ההבנה הרווחת ונראה שאפילו לפי המשנה ברורה חייבים לכסות עד הקרסול (מי שרוצה הסבר אפשר באישי).

 

ד. לגבי גרביים מתחת לקרסול - תלוי אם מגדירים את זה חלק מהשוק, לפי המשנה ברורה ודאי מותר.

המעניין הוא שגם הליטאים שבד"כ פוסקים לפיו, קבלו את דעת הרובחיה רוז

ומתייחסים לזה כאיסור מוחלט ולא כהידור.

בנושא הזה הם לקחו את הפסיקה של כל הרבנים האחרים.

נכון, אבל יש אצלם הרבה חוסר מודעות לנושארחל=)

לכן אני אוהבת להתווכח עם בנות חרדיות.. הן בטוחות שזה דאורייתא ומתייחסות לזה לפעמים כיותר חמור מחצאית עד הברך וכדו'

נכון. יצא לי לדבר על זה עם בנות שבאו בטענה על כמות הדניירחיה רוז

בגרביים. רצו שאני אלך על יותר מ40...

 

הן היו כאלו שמחזיקות מהמשנה ברורה והולכות לפי הפסקים שלו בד"כ לא הכירו את הנושא

ומה יוצא לך מהוויכוחים? למה לא להחמיר בצניעות?מבקש אמונה


היא כתבה שהיא הולכת עם גרבייםצריך עיון
זה טוב שידעו שציבור גדול לא מחפף אלא נסמך על פוסק גדול
אני אגיד שני דברים ברשותךמבקש אמונה

אני לא פוסק.. אבל מה שאני הבנתי מהרבה רבנים (לא עמי ארצות) שהפסק הזה הוא לא להלכה

ובכלל אסור לסמוך עליו...  דוגמא לכך מה שכתב ילקוט יוסף בתגובה למעלה 

ע"פ המשפט האחרון אני מניח שילקוט יוסף זה מספיק

אתה רואה שהרב עובדיה זצ"ל מתייחס לגרביים שקופות או לא... בלי גרביים זה בכלל לא דיון בשבילו

לכן הם באמת מתייחסים למי שהולך לפי זה כמחפף.

 

דבר שני, לפעמים אפשר ללכת לפי פוסק מסויים ואע"פ כן להקרא מחפף...

במקרה שאותו אדם לא תופס לו פוסק מסויים אלא מחפש תמיד את מי שמקל...

כמו שכתוב על מי שהולך לפי קולי בית שמאי וקוי בית הלל שהוא נקרא רשע ל"ע

המשנ"ב הוא פוסק ענקצריך עיון
רוב האשכנזים הולכים בעיקר לפי פסקיו

הרב עובדיה ספרדי, הגיוני שהוא פוסק אחרת


באופן כללי, כשאתה רואה ציבור גדול ויר"ש עושה משהו, כדאי לנסות ללמד זכות
זה נכון.ד.

ובוודאי שאי אפשר לומר על מה שאומר המשנה-ברורה, "אסור לסמוך עליו".

 

[אם כי, אכן, אם מישהו מחפש תמיד "את המיקל", זו לא דרך]

 

וחשוב מה שציינת, שאם רואים ציבור גדול ויר"ש עושה משהו, כדאי ללמד עליו זכות..  אם עושים אנשים ל"חוטאים", אז מלבד מה שזה לא נכון כשיש על מי לסמוך - זה גם עלול לגרום להם להיפך, לחשוב, "ממילא אני..". זה לא טוב.

 

אז מי שמחמיר, מעולה. בוודאי בנושא כזה. אבל אי אפשר לעשות "חוטא" ממי שרגיל לפסוק כמשנה ברורה, ועושה כך גם כאן. אפשר בהחלט לעודד להדר בכך, וכדברי הרצי"ה שהוזכרו לעיל.

והנה הרב אליעזר מלמדצריך עיון
אולם לדעת אחד מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפרוש החשוב על 'שולחן-ערוך' חלק 'אורח-חיים' - ה'משנה-ברורה' (עה, ב), השוק הוא החלק העליון של הרגל, מתחילת הרגל ועד לברך, מה שנקרא בפינו ירך. וממילא אם השוק נגמר בברך, אין חיוב לכסות את מה שמתחת לברך, לא על ידי שמלה ולא על ידי גרביון. ולמרות שבעל ה'משנה-ברורה' בעמדת מיעוט, הואיל ופסקיו התקבלו בישראל, רבות נוהגות כמותו, ואי אפשר להתעלם מדעתו ולומר, שאלו שאינן לובשות גרביון עוברות על ההלכה, שהרי יש להן פוסק גדול שעליו הן יכולות לסמוך. אולם ודאי שלכל הפחות, גם לדעתו המקילה של בעל ה'משנה-ברורה', צריך ללבוש שמלה שתגיע אל מעבר לברך, כך שבכל מצב הברך תישאר מכוסה (עיין גן נעול 37; הליכות בת ישראל ע"א).

(ליקוטים ג' ו' ו')
עכשיו אני מרגישה יופי עם עצמי חרותיק
תמיד אמרתי שאני סומכת על המשנ"ב, אבל לא ידעתי לצטט במדויק.
אז תודה! לך ולמי שהביא את המשנ"ב.
שנים את הולכת לפי שיטה שמעולם לא בדקת?מבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך ט' באדר תשע"ו 21:27

אז כבר תלכי בהכל לפי המשנה ברורה.. יש לו גם כמה חומרות להציע

אמרתי שלא בדקתי?חרותיק
אמרתי שלא ידעתי לצטט.
חוץ מזה שבשביל מה אבא יודע את המשנ"ב?

ומאיפה לך לדעת מה מתוך דבריו אני מקיימת ומה לא?
אל תתערב לי, תודה.
(זה היה מעצבן, מה שאמרת.)
עברת על כל השולחן ערוך?!Hakuna.Matata


לא. אבל אם אני מרגיש משהו לא ברור אני ישר בודקמבקש אמונה

לא התכוונתי לעצבן את הגברת, אבל היא אמרה שעכשיו היא מרגישה טוב עם עצמה..

כאילו שעד עכשיו היא הרגישה רע אבל זרמה עם זה.

 

הכל פירוש שלךחרותיק
תקרא שוב.
סוף פסוק.
אין שום חובה "ללכת בהכל כמו המשנה ברורה"ploni

היא יכולה ללכת בפסק הזה ספציפית כמו המשנה ברורה. זה גמרא פשוטה בעירובין ובראש השנה.

אבל לפי זה הקושיה יותר גדולה...מבקש אמונה

כמובן שוב, אני לא פוסק.. ובודאי מסכים שצריך לדון לכף זכות.  (אגב, מה שאני מבין לדון לכף זכות זה לאו דווקא להצדיק את המעשה, עזוב לא נכנס לזה)

 

אבל כמו שאתה אומר - שהאשכנזים הולכים בעיקר לפי פסקיו.

אם ככה הקושיה גדלה יותר... לא ראיתי שום קהילה או פוסק אשכנזי מהחרדים שמרשים לעצמם ללכת עם חצאית בלי גרביים.

אף אחד לא יודע שזה רשום?

הם מחמירים בזה,ד.

כנראה כי יש הרבה שאומרים אחרת. וגם כי כך טוב בעניינים אלו.

 

[אגב, בתמונות ישנות של "בית יעקב" - לא בטוח שזה ייראה כמו היום. אבל זו התקדמות טובה]

אחרי עיון קצר בעניין... יש לי שאלהמבקש אמונה

ראיתי שהמשנה ברורה כותב שמפרסות הרגל עד תחילת השוק (הברך) לא נקרא טפח באשה ערווה.

מיד הוא מוסיף שם:  במקום שדרכם לילך יחף. 

 

משמע מפה שאין הכוונה לכולם.  ואצלנו כידוע לא הולכים יחפים.

צריךהכל מאת ה'
לגרוב גרביים!
וחוץ מזה שהמשנה ברורה זה פוסק יחיד.
רוב הפוסקים לא התירו!
והמשנה ברורה דיבר על זה שללכת בלי גרביים זה היה המנהג פעם שהם היו הולכים יחפים.בוודאי שהיום לא הולכים יחפים.
המשנה ברורה היה פוסק אשכנזי אז מי שספרדיה זה יותר בעיה.(למרות שלא מובן לי מהזה משנה אם היא אשכנזיה או ספרדיה)
בכל אופן,בכל הלכה תמיד יהיה את ה..
1. יש על מה לסמוך..
2.מנהג המקום..
ואין הבדל בין חרדית לדתית לאומית,שתיהן מחויבות להלכה בלי שום הבדל.
תראה את ההמשך..ד.

"שרגילין בכך". כלומר: הנקודה (מה שמדובר שם באופן יסודי, זה לגבי האפשרות לקרוא קריאת שמע כנגדה) היא, אם רגילים שם ללכת כך. "יחף", זה יכול להיות גם עם סנדלים. העיקר, האם זה לפי מה שרגיל שם.  כל זה, בתחומי ההלכה שהזכיר, לפ פסיקתו הבסיסית. כלומר, לא כל "הרגל" פרוץ, חלילה, יהפוך את הדבר לכשר...

לפני הגרביים....הנקין
כל הדיון פה על גרביים פשוט משעשע, כולם פה "החרדים החרדים...."
לצערי אחוז עצום של חרדיות שמות פאה שאין לה אף היתר של אף רב!!! והולכות עם חצאיות צמודות וקצרות. כבר עדיף שילכו בלי גרביים אבל בכל השאר על פי ההלכה: כיסוי ראש שמותר חצאית ארוכה מספיק ולא צמודה
להוציא שם רע זה יותר חמור (ואני ממש לא ׳חרדי׳)תרחיב לבי
זה לא שם רע זו עובדה.הנקין
וגדולי הדור כולל אשכנזים זעקו על זה זעקות נוראיות!!
אז מה הטעם לדקדק במשהו שיש לו היתר מאשר לקיים את ההלכה עצמה.
האם זעקותיהן של גדולי הדור, כולל כלפי נשים לא אדמורים, זו הוצאת שם רע??
וכתבתי אחוז גדול, לא כתבתי כולן.
יש היתר הלכתי ללכת עם חצאית שצנועה על פי ההלכה ללא גרביים, אין היתר ללכת עם הפיאות שנמכרות כיום ועם חצאיות שלא צנועות.
זעקותיהם*הנקין
לשון הרע זה גם על אמת, וזה שהאדמו"רים צועקים על זהלשם שבו ואחלמה

זה לשון הרע לתועלת גדולה והכרחית,

מה שלא נכון לומר על מה שאתה כתבת

זה לתועלת לגמרי.הנקין
זה כדי שמי שקוראת כאן לא תחשוב ח"ו שאם זה מה שהיא רואה ברחוב זו ההלכה ולצערי כבר שמעתי מספיק על חוזרות בתשובה שהולכות אחרי זה.
לכתוב פה שחרדיות הולכות עם גרביים זה נחמד, אבל מה עם השאר??
הרבה יותר גרוע ללכת עם פיאה מושכת שלא על פי ההלכה.
האמת כואבת?? מה לעשות, זה שירשור בעינין צניעות, צריך לאמר את האמת.
ושכחתי להוסיף...הנקין
זה לא לשון הרע. הן הולכות ככה ברחובות בצורה שכל אחד יכול לראות. אין צורך שאני אומר את זה כדי שידעו את זה. נשאל בשירשור מה הן הלכות צניעות, אז עם פאה כזו וחצאית צמודה, כפי שידוע לכולם שיש נשים שהולכות כך כיום, זה אסור.
אתה מביא היתרים למה מותר לומר לשון הרעלשם שבו ואחלמה

ויכול להיות שאתה צודק. לא יודע. 

אבל לומר שזה לא לשון הרע זה לא נכון. 

להגיד על מישהו שהוא עושה משהו רע, זה לשון הרע. 

לומר שזה לא לשון הרע זה בעצם לומר שמה שהן עושות זה לא רע. 

ההיתר של הפאה,הכל מאת ה'
ורק מעטים מתירים זאת- רק אם הפאה מגיעה לאורך הכתפיים(לשאלתך)
זה שיש כאלה שהולכות כך?
ואולי קשה להן לכסות את הראש?
ואולי קשה חצאית וגרביים?
אולי יותר קשה להן כי הם מחוייבות לכך בכל מסגרת חרדית,וכל חריגה מהנורמות תעלה להן ביוקר.
יש הרבה סיבות..וצריך ללמד זכות.
אז מה אם הולכות כך ? ומה עם אלה שכן מקפידות? החרדיות שכן מקפידות על חצאית ,גרביים,וכיסוי ראש במטפחת?
לא ברור למה התגובה היא לדברים שלא כתבתיהנקין
כתבתי שאי אפשר לדון לכף זכות?? כתבתי שאין חרדיות שהולכות על פי ההלכה ויותר??
כתבתי שלפני שמדברים על גרביים כדאי לדבר עם הלכות צניעות שכולן מחויבות בהן והן חצאית צנועה חולצה שמכסה מה שצריך וכיסוי ראש על פי ההלכה
התייחסתיהכל מאת ה'
לכל הנושא בתגובה אחת.
רשמתי מה שהן כן עושות וממה זה נובע. זה לא לספציפי למה שאת רשמת.זה נושא כללי שצריך לדון בו.שצריך להגיד רק את הדברים הטובים שלהן.מה הן כן עושות לא מה הן לא עושות.
אני מבינה אותך-שחשוב לך ההלכה,וקשה לך לראות שלא עושים זאת,וכואב לך.
אבל אי אפשר להוכיח אותן עלזה. זה כמו שבדתי לאומי יש שהולכות עם חצאיות מעל הברך.. זה אותו דבר.. בכל ציבור יש את אלה שלא הולכים לפי ההלכה. אז גם אותם נוכיח ? עכשיו למה את כועסת על זה ? כי בחרדי בדרך כלל מצפים שיעשו כמו שצריך בלי פשרות. ומהם מצפים יותר.אבל זה לא נכון. צריך ללמוד מכולם.
בגלל שזה שחצאית מעל הברך אסורה זה ברור לכולםהנקין
וגם אם הולכים עם זה עדיין ידוע שזה לא לפי ההלכה.
לעומת זאת להתיימר להיות חרדית ועוד לאמר שפיאה זה יותר ממטפחת זאת בעיה רצינית. נשים רואות את זה וחושבות זה מותר ואפילו יותר ממטפחת, והן מכשילות את הרבים!! מעבר לזה שזה פוגע בעם ישראל. ואני כמובן לא מדברת פיאות קש שמגיעות עד הסנטר.
ולגבי גרביון...צריך לגעת שאם שמים גרביון זה לא אומר שאפשר לקצר בחצאית ולצערי זה קורה המון. כיסוי הברך צריך להיות על ידי החצאית, זה לא עוזר אם הגרביון מכסה.
אני לא מתיימרת להיות חזקה מאוד צניעות, אבל אם רוצים לשים דברים על השולחן, צריך לדעת שהלכה היא רק לפי פסיקות ולא לפי מה רואים ברחוב, אפילו אם זו אשתו של.
כמובן שצריך לדון לכף זכות, אבל בדיון על הלכות צניעות אי אפשר להתעלם מזה. זה בדיוק תפקידו של היצר הרע, לקחת משהו אסור ולא רק להפוך אותו שיראה מותר אלא שיראה אפילו מהדרין!! בדיחת השבוע, פאה יותר צנועה ממטפחת, בסדר.
במחילה, כתבת שטויות לרובploni
מטרת הכיסוי הוא לכסות את השיער הטבעי, וזה הפאה עושה בהצלחה, בניגוד לכיסוי ראש למחצה ולשליש כמו שרואים היום לרוב.

לכן כתבו עשרות פוסקים שפאה עדיפה ממטפחת!

זה שיש פאות ארוכות, גם זה נדון בפוסקים, חלקם התירו את זה, ואלה שאסרו עשו זאת מטעם של בולט ומושך תשומת לב, דבר שיתכן גם במטפחת אדומה או כובע מהודר. אין לזה קשר לכיסוי הראש שהוא ענין אחר לגמרי, ואין השוואה בכלל לחצאית מעל הברך שזה איסור דאורייתא.
זה לשון הרע כי הן עושות את זה בגלוי מול כולם זה לא סודהנקין
מעבר לזה לא דיברתי על מישהי ספציפית, אמרתי בכללי ששמים פיאות בציבור החרדי שהן אסורות על פי ההלכה.

אם אתה ככ בטוח שזה לשון הרע לאמר שהפיאות ההאלה הן אסורות על פי ההלכה תביא בבקשה את ההלכה, אי אפשר לזרוק סתם שזה לשון הרע וזהו
ואני אישההנקין
זה לא לשון הרע*הנקין
תוכן הביקורת נכון, אך לא הלשון הרע שבותרחיב לבי

יש הבדל בין לומר:

אסור ללכת עם פאה שאינה כמו זו שהלכו אבותינו,

גדולי ישראל אסרו (וכל מה שהעלון הזה מביא כל שבוע מחדש...)

לבין לומר:

רוב האנשים עושים כך וזה אסור.

 

האמירה השניה, נכללת, לכאורה, בגדר לשון הרע.

שנזכה...

לא מסכיםימ''ל

א. יש רבנים רבים וגדולים שמתירים פאה (גם בציבור שלנו) ואפילו כאלה שאומרים שפאה עדיפה על מטפחת (כמו הרבי מלובביץ' שגם היה פוסק גדול).

 

ב. אין צורך להשוות עם אנשים/מגזרים אחרים, צריך לקיים את ההלכה כמו שהיא, לא פחות בגלל שאחרים לא מקיימים ולא יותר בגלל אחרים מוסיפים סתם חומרות.

משום מהחיה רוז

כשאנשים מדברים על פאה הם מאבדים פורפורציות.

סוג של אובססיה בתקופתנו.

 

יש דעות שאוסרות, יש שמתירות.

יש פאות ארוכות, יש קצרות.

יש ויש.

 

בדיון על גרביים אתה יכול לראות כבוד יחסי לדעות שונות גם אם הם מקלות יותר או מחמירות יותר.

אתה יכול לראות הפרדה בין גרביים אטומות לגרבי ניילון.

 

אנשים מאבדים את זה כשהם מגיעים לפאות....

 

הכלללל נורא ואיום...... הכלללללל חטא..... אין אףףףףף דעה מתירה ....בוכה/צוחק

כי העובדה היא שאין פוסקי הלכה שמתירים את הפיאות של היוםהנקין
זה שלא נעים לקבל את זה זה נחמד.
כל אחת רוצה ללכת עם שיער מיליון דולר, העובדה היא שזה לא כיסוי.
ויש גדולי דור גדולים שאמרו שעדיף השיער הרגיל מאשר פיאות אלו. כשיהיה לי זמן וכח אביא את הוידאו של זה.
הדיונים על פיאות מעייפים, יש על זה יצר הרע גדול מאוד היום וזה פשוט עצוב.
וגם לגבי גרביים. לא עוזר לשים גרביים וללכת עם חצאיות עד הברך צמודות. יותר חשוב שהחצאית תיהיה צנועה.
אני מסכים איתך. אין היתר ללכת עם בגדים שהם לא צנועים במהותםלשם שבו ואחלמה

זה מגוחך להגיד "מותר ללכת עם חצאית אז אלך עם חצאית צמודה" 

וכנ"ל לפיאות

ואנשים "מאבדים פרופורציות" בגלל שאלו שלובשות פיאות 

אומרות שזה מותר, וזה הרבה יותר גרוע מאשר אלו שעושות משהו אסור ומודות בכך שזה אסור. 

 

נכון שזה מעצבן שאומרים על אסור מותרימ''ל

אבל זה לא החובשות פאה הן שאומרות אלא הרבנים שלהן, מה לעשות אבל יש להן על מי לסמוך. מה שבאמת מעצבן זה כאלו שהולכות בכל התורה באדיקות לפי רב מסוים ובדבר הזה מקילות כי 'יש מתירים'...

נכון שלדברי האוסרים זה איסור חמור יותר מגרביים וכדו' והרב עובדיה ע"ה אפילו אמר שצריך לגרש אישה שלא מוכנה לוותר על הפאה, אבל צריך לקבל את זה שיש מתירים ומותר למי שהולך על פיהם לסמוך עליהם.

 

*לשם הבהרה - אני אישית לא מקל בזה (למרות שזה לא נראה לי אסור הלכתית).

ואת את מסבירה את כל שאר החסדיות שהנשים הולכות עם פאותציף
או חצי פאה חצי מטפחת.
(בעלז וכל האלה)
הם לא מודעות לזה שאין שום פוסקי הלכה שמתירים פאות?
לא נכון לגבי הרבי.הנקין
דווקא כן ואפילו לגבי פאות שיפות יותר מהשיער האמיתי - ציטוטימ''ל

"על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה".

"צריכה לשאת פאה נכרית, ואחרת אי אפשר".

"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח".

"ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת"

מחילה... הדברים לא מדוייקים, הבאת ציטוט חלקימבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י"ב באדר תשע"ו 13:59

נכון שהוא אומר שזה נראה יותר יפה מהשיער שלה.   

אבל מיד אחרי זה הוא אומר את הסיבה למה בכל זאת האישה (בזמנו) העדיפה מטפחת ולא כיסוי ראש.

(וזה מה שלא הבאת.. לא בכוונה אני משער)

 

"כיון שיודעת היא שבנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה כשהיא יושבת במסיבה או הולכת בשוק, מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי. ודבר זה ידוע הרבה מהמציאות".  

 

מוכח מכאן שזאת הייתה פאה אמנם יפה אבל ניכרת,  ולכן הם התביישו איתה בחברת אנשים, 

(היום אף אישה לא מתביישת עם הפיאה בחברת אנשים)

 

וזה גם מוכח ממכתב אחר של הרבי 

תורת מנחם חלק יב עמוד קפח

כאשר אשה יהודיה הולכת בשוק ללא פאה נכרית אין שום חילוק בינה לבין נשים אחרות. אבל כשהיא הולכת חבושה בפאה נכרית אפשר להכיר שהיא אשה יהודיה אדוקה בתורה ומצוות.

 

היום אין שום חילוק בין אישה עם פאה לאישה בלי פאה... רק למי שממש יודע להבחין.

 

בקיצור, הרבי דיבר על פאה ניכרת וזה לא מה שיש היום ברחוב ה"חרדי"

 

 

מדויקים. השמטתי את החלק הזה כי הוא לא משמעותיימ''ל

בחלק המושמט שציטטת הרבי הסביר שמה שעומד מאחורי אי ההסכמה של האישה ההיא לחבוש פאה זה שהיא מעדיפה מטפחת כי אותה אפשר להוריד קצת, אבל זה לא משנה את העובדה שהוא ממליץ לחבוש פאה ש"היא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה". לכן זה לא רלוונטי למה אותה אישה רוצה או לא רוצה לחבוש פאה.

בכל מקרה הוא ודאי מתיר חבישת פאה וגם כזאת ש"היא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה" כנ"ל.

הטענה הזאת ממש לא לעניין..ואפילו מצחיקהמבקש אמונה

המכתב הזה נכתב בשנת תשי"ד  (קצת אחרי קום המדינה)

אני אישית ביררתי עם אנשים שחיו בתקופה הזאת.   קצת אחרי קום המדינה...

 

לא היה דבר כזה פיאות שלא ניכרות!!!   פשוט לא היה. 

היה מן כובע עשוי משערות שקראו לו  "בארוקה" או פארוק בלשון הרבי. וזה היה ניכר... אוהו ניכר.

ככה שככל הנראה הרבי סך הכל רצה לשכנע אותן שילבשו את זה אז הוא אמר שזה יפה.

ככה משכנעים אישה...

 

וכמה אנשים מצחיקים קפצו על הציטוט הזה כאילו מותר פאה שלא ניכרת. ועוד יותר שתהיה יפה יותר מהשיער שלה..

 

פשוט בדיחה... אבל בדיחה עצובה

 

 

לא מבין מה אתה רוצה פשוט ציטטתי שפאה שיותר יפה מהשיערימ''ל

גם מותרת לדעת הרבי מליובביטש. לא נכון?

העיקר שזה יהיה ניכר בוודאות. לא כמו שיש היוםמבקש אמונה


אמנם אז היה ניכרציף
אבל דעת הרבי נישארה אך ורק פאה.
לענ"ד נכון שהפאות של היום וכו' אבל אישה צנועה תמיד תדאג שהפאה תיראה פאה ואישה לא צנועה תתיר לעצמה היתרים גם כשלובשת רק מטפחת.
למה שדעת הרבי תהיה אך ורק פאה...? אני יכול להוכיח אחרתמבקש אמונה

קודם כל, משמע מהמכתבים שהרבי תמך בפאה (ניכרת) בגלל שבזמנם נשים היו מתביישות ומשמיטות את הכיסוי כמו שמוכח מהמכתבים.

 היום אף אחת כבר לא מתביישת ולא משמיטה את הכיסוי.

 

 ואם נאמר שזה בגלל שיוצא קצת שיער, יש היום כיסויים עם גומי שלא יוצאת שום שערה, בדוק!

ועל זה שמים את המטפחת...  

 

והרי הרבי בעצמו כותב שאם האשה תשים כיסוי כמו שצריך זה טוב. רק שהבעיה היא שהן מורידות

"יכולה היא לטעון, שהיא תלך לבושה במטפחת כראוי. בודאי שטוב הדבר אם יהיה כך, אבל מהמציאות יודעים שאין הדבר כן."    

 

אבל היום כבר לא מורידים כמו שאמרתי.

 

דבר שני, בכלל מייצרים היום פיאות ניכרות?? לא יודע...

 

 

הרבי כתב ואמר בעשרות מקומות שצריך דוקא פאהploni
ואתה יכול "להוכיח להיפך"? מדהים שגם דבר כל כך פשוט מנסים לסלף!

אצטט כמה מקורות לדוגמא:

בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה. וגודל הענין מובן גם מגודל השכר על קיום הציווי, כפי שנצטווינו. וכלשון הזוהר הקדוש (ח"ג, קכו.) מתברך בכולא, בברכאן דלעילא ובברכאן דלתתא, בעותרא בבנים ובבני בנים" (אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה. נוסח דומה נכתב בכמה מכתבים נוספים, וכן הובא בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ז).

"במענה למכתבה מד' תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא, שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים, והשי"ת יעזור לבשר בשורות בזה" (אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב' עמ' פ"ט).

"במענה על מכתבו מכ"ח אייר, בו כותב אודות הצעת נכבדות עבור בנו שיחיה. מובן ופשוט אשר תנאי שאי אפשר בלאו הכי הוא ענין הפאה, כי פשוט שאינו דומה הזקנות ואלו שבאו ממדינתנו לפנים, לזוג צעיר המתחילים עתה לבנות בית בישראל, ובכפר חב"ד, מיסודו והנהלתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ואין זה רק ענין פרטי, אלא גם ענין כללי וגדר וזכות הרבים.

לאידך גיסא, אין בהנ"ל כוונתי שמוכרח לדבר על דבר זה ברעש וברוגז ובתור פקודה וציווי, כי העיקר הוא בהנוגע לפועל, ושיהיו בטוחים על דבר זה קודם החופה. וכפי שמתארים את מהותה של המדוברת, ואיך שקבלה עליה הנהגת ביה"ס "בית יעקב", וכנראה נשמעת להוראת המנהל דשם שבטח גם הוא יסייע בתעמולה בהנ"ל, בטוחני שיעלה בידם להתדבר על דבר הנ"ל.

ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות וקל להבין. ובאם יסודר הנ"ל, שהיא טובתם האמיתית של שניהם והמשפחות, נכונה ההצעה ויהיה בשעה טובה ומוצלחת.

יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה [אלא מטפחת או כובע, ויש בזה משום "אל תיטוש"]. אבל כבר מילתי אמורה (בהקדם הידוע בחסידות, אשר כל היפך הברכות שבתורה, באמת ברכות הם. עיין לקו"ת פרשת בחוקותי) שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה" (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג).

"פאה נכרית הוא ענין שנוגע לבנים ובני בנים, לפרנסה ובריאות, כדאיתא בזוהר, שהדבר נוגע לבני חיי ומזוני. אין לשאול מדוע פלונית ופלונית אינה חובשת פאה נכרית ואינה נוהגת כראוי, ומכל-מקום טוב לה בבני חיי ומזוני והצלחה בכל עניניה. ראשית, אין אדם יודע מה קורה אצל זולתו, ואיזה צרות יש לו, שהרי אף אדם אינו מספר לחבירו מה מתרחש אצלו. ושנית, אין להביט ("פארקוקן זיך") על הזולת, אלא יש לקיים את ציווי הקב"ה...

היה אצלי סטודנט מקולג', ואמר לי שאינו מניח תפילין ואינו לובש ציצית, משום שאינו מבין בשכלו מדוע יש לעשות כן. הסיבה היחידה שאין רוצים לחבוש פאה נכרית היא - משום שלא מבינים בשכל האישי שיש צורך בזה [מחמת שאין הבדל בין מראה הפאה למראה השיער הטבעי, והפאה לעיתים מוסיפה יופי]. מדוע אין סומכים על הקב"ה? כשמצווים "להשקיע דולר אחד", ומבטיחים תמורתו "מאה אלף דולר" - הרי אפילו על הספק כדאי לעשות זאת!...

הטענה שלא סוכם על דבר חבישת פאה נכרית מקודם (קודם החתונה) - אינה טענה כלל: וכי זהו ענין שצריך לעשותו כדי לקיים הבטחה? דבר זה צריך לעשות - משום שהוא מביא הצלחה ואושר אמיתי לבעל, לאשה, לבנים ולבני בנים.

פעם היו מגלחים את הראש לגמרי, מאוחר יותר נעשה המנהג לחבוש פאה נכרית ע"ג השיער. ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה (ואין צורך לשם כך בהתבוננות גדולה של שעה או מחצית השעה) מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת - כיון שהיא יודעת שבנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי. ודבר זה ידוע הרבה מהמציאות. יכולה היא לטעון, שהיא תלך לבושה במטפחת כראוי. בודאי שטוב הדבר אם יהיה כך, אבל מהמציאות יודעים שאין הדבר כן" (תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח אלול תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך).

"נצטערתי במש"כ במכתבו שעוד לא באה ההזדמנות לנסוע להזמין פאה. ולפלא עליו שמחמיץ את הדבר כל כך, ובפרט שידוע לו המבואר בכמה מקומות בחסידות, ומובן ג"כ בשכל אנושי, אשר כל רגע ורגע אפשר לקנות בו עולם מלא או ח"ו להיפך, ואם כן כל רגע ורגע העובר ואינו עושה בענין הנ"ל, הרי היתה בידו לבנות עולם, היינו להמשיך עי"ז תוספת קדושה בכל העולמות, כמובן מאגרת התשובה לרבינו הזקן פרק י"ב, ומפני התרשלות לא נעשה כזה. אבל אין צועקין על העבר, ועכ"פ עתה עליו להזדרז ככל האפשרי בזה, וזהו ג"כ הטעם שהנני שולח מכתבי זה במשלוח מיוחד. בטח ידוע לו שיש ע"י "מחנה ישראל" קופה מיוחדת לגמ"ח על ענינים כאלו, והתשלומים הם בתנאים נוחים, ואם זה העיכוב עד עתה חבל שלא גילה את זה, וכבר היה הדבר מסודר מכבר" (אגרות קודש חלק ו', איגרת א'תתל"ב).

"בנועם קבלתי מכתבו מל"ג בעומר, ונהניתי במאד לקרות בו ממה שכתב שהוא וזוגתו שיחיו רואים השגחה פרטית בעיני בשר שלהם, וצריך היה להסביר לזוגתו תחי' את הענין בביאור יותר, אשר כיון שראתה במוחש איך שהפאה הביאה לה ברכה והצלחה, הרי צריכה להיות עינה טובה גם בשל אחרים וכמאמר רבותינו ז"ל במדות נותני צדקה, ולהשפיע גם על סביבתה בכיוון זה" (אגרות קודש חלק ז', איגרת ב'קי"ב).

"נתקבל הפ"נ שלו... ומה שנוגע ביותר... כיון שזהו ענין שבגלוי, ובפרט במחנו, שכפי השמועה התחילו להרגיש איזה חלישות בזה, היינו בענין לבישת הפאה, ובמילא צריך בזה תקיפות אשר אי אפשר בלאו הכי, כי אם שתלבש ותשא פאה דוקא, ובלי ספק אשר הרצון שלו ימציא אצלו אותיות המתאימות שיבוא לפועל ויצליח" (אגרות קודש חלק ה', איגרת א'תל"ב).

"מצער אותי ביותר מה שכנראה בענין הפאות נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, משא"כ כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב וכו', הנה האמנם אי אפשר היה להשיג הלוואות בקופות גמ"ח של אנ"ש, שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב"ד שע"י כת"ר שליט"א אצל הוו"ח כו' הר"ד גינזבורג ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו" (אגרות קודש חלק י', איגרת ג'קע"א, שנשלחה לרב דכפר חב"ד, הרב שניאור זלמן גרליק זצ"ל).

"שמחתי לקבל פרישת שלום מכם, וגם את הבשורה הטובה שמהיום והלאה היא חובשת פאה. והשי"ת יעזור לכם ע"י קיום הבטחתו (זוהר חלק ג' דף קכ"ו ע"א) להתברך בברכאן דלעילא, בברכאן דלתתא, בעותרא, בבנים ובני בנים. ובפרט בימים שבין פורים ופסח, שנשי ישראל פעלו לעצמם וליהודים בכלל והביאו בזה ניסים בעולם, ימים אלו הינם ימי סגולה מיוחדים להצליח בכל הנ"ל" (אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תקנ"ה. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב' עמ' ק"ב).

"נודעתי שהיתה כבר ההתראות של בתו... שתחי' עם ב"ג שיחיה, והנני לברכם בזה בברכת מזל טוב שתהיה ההתקשרות בשעה טובה ומוצלחת, והוא וזוגתו שיחיו ירוו מהם ומשאר ילידיהם שיחיו רוב נחת ועונג, אידישן און חסידישן נחת. אבל מאידך גיסא אמרו לי, שיש חשש שנחלשה אצל בתו שתחי' החלטתה ללבוש פאה נכרית. איני יודע איזה השפעה פעלה חלישות החלטתה זו, אבל בטח משתדלים באופן המתאים ובניחותא לראות שתקיים את ההבטחה על דבר זה" (אגרות קודש חלק ד', איגרת תתקל"ד).

"במענה על מכתבו מיום ג', בו כותב אודות הצעת הנכבדות עם מרת... ונכונה ההצעה, כמובן לאחרי שתקבל על עצמה הנהגת ביתם באופן חסידותי, לבישת פאה וכו'. ויהי רצון שיהיה בשעה טובה ומוצלחת" (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'של"ד).

"אם היו שומעין לדברי, היינו... בהנוגע לפאה (ע"פ המבואר בזוהר ח"ג קכ"ו ע"א), כבר היה נראה שינוי ממשי במציאות הפרנסה, נראה בעיני בשר אפילו" (אגרות קודש חלק י', איגרת ג'רס"ו).

"לפני שבועות אחדים הראה השי"ת את חסדו במה שקרה לה שאפשר לקרוא לזה בשם נס, באופן נורמלי זה צריך לעורר הכרת תודה להשי"ת, שהוא הרופא כל בשר ומפליא לעשות. והתודה צריכה לבוא לידי ביטוי בדרך שהשי"ת רוצה, ורצונו נאמר באופן מדוייק לכל ישראל ללא הבדל בין איש לאשה בתורתו הקדושה. ולכן קויתי שזה יעורר אצלה רצון ללבוש פאה שלימה... והנני מקוה שאקבל ממנה בשורה טובה, שכבר לבשה פאה שלימה לפחות מהיום והלאה, כמנהג בנות ישראל הכשרות, וגם שמנצלת את השפעתה להשפיע על סביבתה בכלל ועל הקרובים אליה בפרט שיתנהגו כפי שהשו"ע מורה, והשי"ת יעשם מאושרים" (אגרות קודש חלק ט', איגרת ב'תרל"ז. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב' עמ' קי"ג).

"בעזרת השם יתברך התקבלו לאחרונה התנהגויות והנהגות מסויימות בין אנ"ש, ונשות אנ"ש בפרט, שעד עתה, מפני סיבות שונות, לא כולם נהגו כן. וכמו כל דבר שהוא חדש, קל להרוס אותו ח"ו, לכן גדולה באופן יוצא מן הכלל הזכות של כל אחד התורם את חלקו לחזק זאת. מצד שני - קל יותר לפעול זאת בעצמו, גם אם עד עתה לא העריכו את זה לפי החשיבות האמיתית, כשמתחשבים בכך שאין זה ענין פרטי אלא יש לזה השפעה, במידה ידועה, על כל החוג. לכן, מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה" (אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב' עמ' קמ"ו. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים).

"בנועם קבלתי מכתבו אשר זוגתו תחי' הסכימה ללבוש פאה, ויהי רצון מהשי"ת אשר תעשה זאת בלב שמח ובעגלא דידן תראה בעיני בשר תוספת ברכה והצלחה בענינה הן הכללים והן הפרטים בבריאות הנכונה ובפרנסה לו ולכל ב"ב שיחיו" (אגרות קודש חלק ו', איגרת א'תקנ"ב).

"מצינו בגמ' בסוף מסכת סוטה אודות העניינים שיהיו בעקבות משיחא, "בת קמה באמה וכלה בחמותה". וע"פ המבואר בליקוטי תורה בנוגע ל"תוכחה", ש"אף לפני הנראה... הם קללות, לפי האמת אינם רק ברכות", יש לומר שכן הוא גם בנוגע לתורה שבעל פה, שגם הענינים הבלתי רצויים הם באמת ברכות, ובנדון דידן - שיהיה הענין "בת קמה באמה וכלה בחמותה" שבאופן שאמה וחמותה תלמדנה מהבת והכלה ענינים של קדושה, כמו בנוגע לפאה נכרית" (תורת מנחם חלק י"א, שיחת פרשת בשלח תשי"ד).

"לכתבה אודות כיסוי השערות שלה, אין בזה כל שאלה כלל, כיון שה' אמר ברור שלטובת האשה ובעלה וילדיהם שיחיו שלא תהיינה שערות ראשה גלויות, ודאי אשר כן הוא ואי אפשר שע"י קיום מצוות ה', יבוא כאב ראש או הדומה לזה! לדוגמא, לכתבה אשר לובשת פאה נכרית בא כאב האמור, אפשר: א. שזהו שקר היצה"ר, שאינו רוצה שיקיימו מצוות ואינו רוצה שתבאנה ברכות ליהודים. ב. באם אמת הוא, הרי זה ראיה שלטובתה תגזוז שערותיה שתהיינה קצרות, אז ודאי שלא יהיה כאב ע"י הפאה נכרית. לפלא שאחרי שראתה בגלוי ברכת ה' ונסיו בהולדת הבן שיחיה, שואלת בהענין" (ליקוטי שיחות חלק ל"ג, הוספות - דף רס"ד. מענה לאשה הטוענת שיש לה כאבי ראש בגלל לבישת הפאה, ממכתב כ"ב טבת תשד"מ).

"במה שכותב אודות מצב הפרנסה וכן עוד איזה מאנשי שלומינו שיחי', אינני רשאי לכסות דעתי בזה, כיון שנוגע לאחרים, ובענינים הכי חשובים, ודעתי היא, שמהסיבות עקריות להעדר ההצלחה עד עתה הוא, לא כל כך הסיבה הטבעית במצב הכלכלי במדינתם עתה, שהרי כמה וכמה התגברו על זה, אלא הענין דשייטלען [=הפאות] של נשי אנשי שלומנו תחיינה.

ואף שהלימוד זכות עליהן (ולא רק לימוד זכות לבד, אלא לאמתו של דבר) מפני שהורגלו במדינתנו לפנים [=רוסיה], ששם היה קשור זה בקישויים הכי גדולים ועל ידי ההרגל [ללכת בגילוי ראש] כהיתר ח"ו נעשה להן. ידוע שעניני לימוד זכות גדולים ביותר, אבל אין זה משנה המצב, שסוף סוף ענין הפאות אינו בסדר כלל.

ויהי רצון שיתקבלו דברי אלה כמו שהם, שאין הם באים בתורת קפידא ח"ו ותרעומות, אלא בתקוה שכולי האי ואולי וסוף סוף יעשו כל אנ"ש שיחיו את התלוי בהם לתוספת הצלחה בהנוגע לבריאות, לפרנסה ולנחת אמיתי מכל יוצאי חלציהם שיחיו מתוך שמחה וטוב לבב" [צילום המכתב פורסם לאחרונה].

מקורות נוספים:

"חתן וכלה נכנסו פעם ל'יחידות' לפני חתונתם, וביקשו ברכה. הם הוסיפו לבקש שהרבי יהיה המסדר קידושין (במשך מספר שנים לאחר תחילת הנשיאות, הרבי היה מסדר קידושין בחופות החסידים, לאלו שעמדו בתנאים מסויים שהציב). הרבי פנה אל הכלה ושאל האם תלבש פאה נכרית אחרי החתונה, שכן כידוע הרבי הקפיד על כך גם באותם ימים שהדבר היה פחות מצוי מכפי שהוא היום. הכלה השיבה בשלילה באמרה כי תלך עם מטפחת.

הרבי לא היה שבע רצון, והגיב כי טבע המטפחת לרדת מעל הראש. הכלה אמרה שאכן תיזהר להחזירה למקומה במקרה כזה. הרבי לא קיבל את דבריה, ואמר שהנסיון הראה שלא ממהרים להחזיר את המטפחת במקרה שהיא נשמטת. מכל מקום, אם הכלה אינה מוכנה ללבוש פאה, "לא אוכל להיות מסדר הקידושין", אמר הרבי.

נראה שהחתן והכלה דנו בנושא בימים הבאים, שכן בבוקר יום החופה ניגש החתן אל הרבי שעה שהגיע לבית מדרשו, ואמר שהכלה ביקשה למסור כי החליטה ללבוש פאה, ולכן היא מבקשת שהרבי יסכים להיות מסדר הקידושין. הרבי הגיב ואמר "כעת כבר מאוחר בשביל זה". "והרי השעה עכשיו רק עשר בבוקר, והחופה תהיה בערב?" תמה החתן. הרבי השיב "בוודאי אין כוונתך רק בנוגע אלי, אלא גם מה שמצטרף אלי שעה שאני מסדר קידושין, ובשביל זה כבר מאוחר..." ("סיפורים מחדר הרבי" שסופרו ע"י מזכיריו, דף מ'. סיפור זה הובא במקומות רבים).

הרב שמואל מלונדון מספר, "לפני חתונתי ביקשתי מהרבי שיסדר אצלנו את הקידושין, ואכן הרבי רמז שכך יהיה. ואז פתאום בא אלי הרב חדקוב (המזכיר), ושאל אותי כמה דברים (היה מובן שהוא שואל בתור שליח מהרבי). בין השאר הוא רצה גם לדעת אם יש לכלה לכל הפחות שתי פאות, שאז כשמנקים אחת קיימת השניה. עוד שאל ממתי תלבש הכלה את הפאה, בהתכוונו לכך שהכלה צריכה לחבוש את הפאה עוד קודם החופה" (מקדש ישראל, דף רצ"א).

"כל ענין שרבינו מעורר עליו, הוא מאוד דורש אותו, כמו בענין כיסוי השערות בפאה, אשר פעם אמר, שהוא יצליח בענין במסירות נפש. ופעם אחת כשנתן ברכה ארוכה לאחד התמימים, אמר בסוף: כל זאת - שיהיה פאה, ובאם לאו - אין לכך כל קשר אלי" (יומנו של החסיד ר' משה לברטוב, שנת תשי"ד).

מספר הרב ראובן דונין זצ"ל, שרעייתו הייתה ממשפחה של יוצאי הונגריה, והקפידה לכסות ראשה במטפחת באופן שלא ראו אף שערה אחת לחוץ (כדעת החת"ס), ובמכתב ענה לה הרבי "במענה לשאלותיהם... נכון שתלבש פאה נכרית, כמנהג נשי חב"ד" (מקדש מלך ח"א, דף רל"א).

גב' פרידה קוגל מברוקלין ניו יורק, מספרת. "בשנת תש"ל היה לי עסק קטן בברוקלין לסירוק פאות. עבדתי מאוד קשה והתפרנסתי בצמצום רב. כשנכנסנו ליחידות אמר לי הרבי שלא אדאג כי העסק שלי הוא עסק טוב מאוד, באשר כל אשה צריכה שיהיה לה פאה אחת לחול ופאה אחת לשבת. עוד הוסיף הרבי, שיגיע זמן שהחנויות של הפאות מכל העולם יזמינו אצלי את הפאות... הדברים של הרבי היו תמוהים, כי בכלל לא היה נהוג לקנות פאה מיוחדת לשבת (בקושי השיגו כסף לפאה אחת). וגם מה שאמר שיזמינו אצלי מכל העולם, זה נראה לי לכל היותר כבדיחה... והנה ה' עזר, הקמתי בית חרושת לפאות, ומכל העולם רוכשים אצלי את הפאות. פעם קיבלתי טלפון ממישהי שהציגה את עצמה בתור "גברת שניאורסאהן"... הבנתי מיד שזו הרבנית חיה מושקא ז"ל. היא אמרה לי בפשטות: "אני רוצה להזמין אצלך פאה". קבעתי איתה זמן ונסעתי אליה הביתה עם כמה דוגמאות. היא קנתה אצלי פאה, ומאז קנתה פעמים רבות" ("לקט שכחת הפאה", דף ק"ט).

"את הדברים דלהלן שמעתי בטלפון מפי הגברת זלדה נעמעס [ז"ל, אשת חינוך ידועה מחסידי חב"ד] מברוקלין ניו יורק. "כשהגענו לארה"ב מאירופה בשנת תשי"ח לאחר נישואינו, נכנסנו אל הרבי ליחידות. אני לבשתי כובע וחצי פאה, ולא ראו לי אף שערה אחת משערותי. במהלך היחידות וכו' אמר הרבי: "צריך ללבוש פאה"! אני עדיין לא קלטתי אז מה זה "רבי" ונסיתי להתווכח, ואמרתי: "כל השערות שלי מכוסות, והשערות שרואים זה חצי פאה". והרבי ענה: אבל צריך ללבוש פאה! חצי פאה זה כמו חצי בריאות". והמשיך: "עבור לבישת פאה מובטח בריאות, פרנסה ונחת מהילדים ומהנכדים... ומה עוד את רוצה"? עניתי לרבי: "זה מספיק". ואז אמר הרבי: "תמצאי כאן מישהי שהיא מבינה בזה, והיא תלך איתך לקנות פאה יפה, שמי שתראה את זה תרצה גם היא ללבוש פאה". ובפנותו לבעלי אמר הרבי: "לך לרב חדקוב, הוא ילווה לך כסף לפאה יפה עבור אשתך". כמובן שאחרי ברכות כאלו, אין אני יוצאת מפתח ביתי עם מטפחת. אפילו כשאני יורדת להוציא את הזבל החוצה, גם אז אני לובשת את הפאה" (שם, דף ס"ג).

"השבוע ביקרה אצלנו מרת פרוס, חמותו של שלום לברטוב ומרדכי דובינסקי, וסיפרה דבר נפלא מכ"ק אדמו"ר. אחד הבעלי בתים בבית הכנסת בו משמש שלום לברטוב בתור שמש, יש לו ילדה בת אחד עשרה, ול"ע נשרו שערותיה באופן מבהיל עד שהיתה מתביישת לצאת החוצה. היו איתה אצל הרבה רופאים וגם אצל אדמורי"ם, אבל ללא הועיל. ויעצם שלום לברטוב שילכו לכ"ק אדמו"ר וישמעו לעצתו. כ"ק אדמו"ר אמר להם שבאם תקבל הילדה על עצמה, אשר כשתגדל ותינשא תלבש פאה נכרית, יעזור לה השי"ת שיגדלו שערותיה. היא הבטיחה וקיבלה על עצמה, וכעבור זמן התחילו שערותיה לגדול, וכעת יש לה שערות גדולות ונאות" (קובץ תשורה, סיון תמוז תשס"ה).
ומה שאמר "בוודאי טוב הדבר אם היה כך"ploni
כוונתו שבאופן תיאורטי היה יכול להיות טוב אם המטפחת היתה מכסה. אבל מהכירו את המציאות העגומה אצל רוב הנשים, שהכיסוי לא מכסה הכל, הוא קבע נחרצות - רק פאה!

הוא גם לא הצריך פאה ניכרת, והכל עורבא פרח. אם היית מעיין קצת במה שכתבתי כאן היום, היית רואה מקור אחד מלפני שישים שנה (באותו זמן שהרבי דיבר) שכותב שיש במקומו בארצות הברית בעלי מקצוע מומחים שעושים את הפאות באופן כזה שלא ניכר כלל.

הרבי שם דגש על פאה יפה, שכל מי שתראה תרצה גם לעצמה. וכנ"ל. חבל שאתה לוקח משפט אחד מתוך דבריו ומנסה להוציא אותו מהקשרו.
בקיצור לא הוכחת כלום.מבקש אמונה

אני מביא מקורות ומתייחס לכל מילה, ואתה הבאת מקורות שלא מוכיחים כלום אז הוספת פירושים עקומים על המקורות...  

ומה שלא טוב לך מחקת. - כל הכבוד!! 

לא הוכחתי כלום? עד כמה אתה יכול לעשות עצמך כעיוור?ploni
הרבי בעשרות מקורות הצביע על העובדה ש"חובה" ללבוש פאה, גם מי שטוענת שתכסה היטב עם מטפחת, כי אינה יכולה לערוב לכלל, והמציאות היא שהכלל לא מכסות כמו שצריך!

איך בדיוק התייחסת לזה?

אצטט שוב בקצרה, ואני מחכה ל"הסברים" שלך, כולל האשמות סרק ש"מה שלא טוב לי מחקתי". בבקשה, הסבר לנו!

*לא להסתפק בכובע ומטפחת*

"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה" (אגרות קודש להרה"ק מליובאוויטש זצ"ל, חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה).

*כל נשי חב"ד, ללא יוצא מן הכלל, צריכות ללבוש פאה!*

"מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה" (אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים).

*אשה צריכה לשכנע את חברותיה ללבוש פאה!*

"במענה למכתבה מד' תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא, שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים, והשי"ת יעזור לבשר בשורות בזה" (אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב').

◄ גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה!

"ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות" (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג).

◄ הוראה לאשה להדר וללכת עם פאה, אף אם אמה הלכה עם מטפחת!

"יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה, שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה" (שם).
הציטוטים האלה לא מדברים על ימינו..מבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י"ד באדר תשע"ו 13:31

(כמה פעמים כבר אמרתי את זה?)

כל הבעיה התחילה שבמקומו של הרבי נשים היו מתביישות ללכת עם מטפחת, לכן במקומות ציבוריים הן היו משמיטות את המטפחת אחורה או מורידות לגמרי... 

וכיוון שבזמנו היו רק פאות ניכרות (כמו שהוכחתי כבר קודם)

לכן הרבי הורה לשים רק פאה... וזה מובן! כי במצב כזה ברור שעדיף פאה ממטפחת שתכסה חצי ראש אם בכלל.

 

לכן אין שום ראיה מכל הציטוטים שלך. 

 

כיום נשים לא מתביישות ללכת עם מטפחת,

ועוד, שיש בימינו כובע עם גומי מתחת למטפחת שלא יוצאת אפילו שערה אחת החוצה.

במקרה כזה גם הרבי יגיד ללכת עם מטפחת כמו שכתוב במפורש -"תורת מנחם חלק יב - עמוד קפח" "יכולה היא לטעון, שהיא תלך לבושה במטפחת כראוי. בודאי שטוב הדבר אם יהיה כך"  

 

 או לפחות עם פאה ניכרת (אם עדיין מייצרים משהו כזה בכלל)

 

 


 

 

 

 

 

 

ואתה עוד מדבר על ציטוטים מגמתיים....ploni
התעלמת ממבול של ציטטות המדברות בעד עצמן, לקחת שתי מילים ובנית עליהם תילי תילים של פלפולים...

הבעיה לא התחילה שהיו מתביישות ללכת עם פאות, אתה טועה.

בציטוט הראשון שהבאתי לך, הרבי כותב במפורש על ההבדל בין פאה למטפחת, וכותב שבמטפחת מאוד מצוי שהשיער מתגלה, קצת או הרבה. בלי קשר לבושה!!

המטפחת מחליקה מהראש, גם בלי לשים לב, וזה שייך עוד יותר בימינו אנו!

"יש כובע עם גומי" ויש גם שקית ניילון, אבל הרבי דיבר על המציאות של מנהג הנשים, והמציאות לא השתנה בכהוא זה.

לגבי דבריך על "פאות ניכרות" אין שום רמז לזה בדברי הרבי, ולא "הוכחת" מאומה. אדרבה, בשיחתו הוא מזכיר שאפשר להשיג פאות בכל הצבעים שהן "יותר יפות מהשיער עצמו". ניכר? מאן דכר שמיה! זו סברא של האוסרים בכלל, המתירים חלקו עליהם כי סברו שלא שייך מראית העין כלל בפאה.

הוכחתי לך גם מציטוט בירחון "המאור" שיצא לאור באותה תקופה, אבל אתה פשוט מתעלם מכל דבר שסותר את התזה המופרכת שבנית לעצמך.
הוכחתי לך גם עוד כמה דברים שלא שמת לב אליהםploni
א. הרבי דיבר אל כל נשות חב"ד "ללא יוצא מן הכלל" בדגש על אלה שהתחכמו ולבשו מטפחת, מתוך הטענות המפולפלות שלך.

ב. הרבי כתב במפורש במכתב אחר, שגם אם מישהי תכסה היטב עם מטפחת, אינה יכולה לערוב לאחרות, וחייבת לכסות בפאה כדי שכולן יכסו את הראש היטב.

אז תמשיך להתעלם ולהתפלפל בציטוט אחד (שבלאו הכי לא מוכח ממנו כלום).
אני אענה לך פעם אחרונה על הכל ביחד. זה יהיה קצת ארוךמבקש אמונה

הוכחה ראשונה: נשים היו מתביישות ללכת עם מטפחת.

 

תורת מנחם חלק יב- עמוד קפח

"מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית  אלא מטפחת - כיון שיודעת היא שבנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה כשהיא יושבת במסיבה או הולכת בשוק, משא"כ בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי. ודבר זה ידוע הרבה מהמציאות​.

 

אגרות קודש חלק טז - ו'קה

במ"ש אודות כיסוי הראש -כבר גליתי דעתי זה כ"פ, שכיסוי במטפחת (טיכל) בעוה"ר בדורותנו אלה, אינו מחזיק מעמד, כיון שבכל פעם ופעם עומדת האשה בנסיון, אם לכסות כל שערה או רק חלק מהם או כו', מפני שלא תתבייש מפני המלעיגים (אף שאינם אלא בדמיונה, או לפעמים גם במציאות) משא"כ בלבישת שייטל (פאה נוכרית), הרי אי אפשר להסיר השייטל כשנמצאים במסיבה וכיו"ב. 

 

אגרות קודש חלק יוד - ג'קנא

ומ"ש אודות החילוק בשייטל (פאה נוכרית) וכיסוי ע"י מטפחת, הנה פשוט הוא שכשכיסוי הראש הוא במטפחת ופוגשים במכירה או ידידה חפשית, הנה לפעמים תכופות נשמטת (גליטש זיך אראפ) המטפחת או שגם נעלמת כליל בכיס, משא"כ בשייטל שאי אפשר לעשות זה, ובמילא סו"ס הרגל נעשה טבע שני.

 

הוכחה שניה: הרבי דיבר רק על פאה ניכרת.

 

תורת מנחם חלק יב עמוד קפח

"כאשר אשה יהודיה הולכת בשוק ללא פאה נכרית, אין שום חילוק בינה לבין נשים אחרות, אבל כשהיא הולכת חבושה פאה נכרית, אפשר להכיר שהיא אשה יהודיה אדוקה בתורה ומצוות"   

 

ומה שכתב  "ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה."   המכתב הזה נכתב בשנת תשי"ד ובזמן הזה לא היו פיאות שלא ניכרות.  ולכן מסתבר שהרבי אמר זאת כדי לשכנע את האישה

 

הוכחה שלישית ואחרונה: הרבי בעד כיסוי מטפחת כשהוא כמו שצריך.

 

תורת מנחם חלק יב עמוד קפח

יכולה היא לטעון, שהיא תלך לבושה במטפחת כראוי. בודאי שטוב הדבר אם יהיה כך.  

 

סיכום שיטתו של הרבי... כיוון שגם לפי הרבי אין היתר לפאה שאינה ניכרת,  לכן גם אם יש חשש שמישהי לא תכסה כמו שצריך זה לא מתיר לשים פאה כזאת. 

 

אלא יש בפניה שתי אפשרויות הבאות:

או שתקנה כיסוי כמו שצריך שלא יוצאת שום שערה.. ויש כזה דבר!

או שתשים פאה ניכרת בבירור (אם יש כזה דבר)

 

 

 

 

 

 

מבקש אמונה, כרגיל, ה"הוכחות" שלך מגוחכות והזויותploni
ביקשתי ממך הסבר למקורות שציינתי בפניך, התעלמת לגמרי מכל המקורות ואתה ממשיך למצוא 2-3 ציטוטים ולדייק בהם דיוקים של הבל. אז מה זה אומר עליך? שאתה מנסה להבין באמת את שיטתו של הרבי, או מנסה למרוח?

שנית, לדבריך:

א. בזמנו של הרבי כל הפאות היו נראות זהות, ולכן הוא הזכיר שע"י הפאה יש הבדל. למעשה גם היום, רוב הנשים שחובשות פאות ניתנות לזיהוי בנקל. אתה בקלי קלות יודע אם מדובר ברווקה חרדית או נשואה חרדית, לפי סגנון התסרוקת. אבל מכל מקום, הרבי לא "אסר פאה שאינה ניכרת". זאת המצאה בלעדית שלך, תוך שאתה גם מנסה לסלף את מה שכתב "ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה".

ב. הבאת שתי דוגמאות שהרבי דיבר על כך שלפעמים מורידים את המטפחת, וזה לא שייך היום. מה עם עשרות מקומות אחרים שהרבי דיבר על כך שהמטפחת *מחליקה* מהראש, בלי משים, ונגלה השיער, וזה לא שייך בפאה? לכך אתה לא מתייחס, כי זה הורס לך את התזה.... הרי הבאתי לך ציטוט מפורש, "בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר". כך הרבי סיכם את הענין!!

ג. מה שכתבת בשנת תשי"ד, עיין מה שהבאתי מירחון המאור שיצא בשנה ההיא. הוא כותב במפורש, שבמקומו מייצרים פאות "שאי אפשר להכיר בשום אופן" שזה פאה. וכך נפל כל הבנין שלך ברגע אחד.

ד. לגבי ההוכחה האחרונה שלך שהרבי היה בעד כיסוי מטפחת כמו שצריך, האם יש מישהו שמתנגד לכיסוי כמו שצריך? מה שאתה עושה זה לסלף את דבריו ולשים דברים בפיו, הרי הוא כתב במפורש: גם מי שמכסה כראוי צריכה לשים פאה ולא להתחכם! כי הרוב לא מכסות! אבל אתה מתעלם מכך, כי נוח לך להתעלם...
הבטחתי שזאת פעם אחרונה.. ואני מקיים הבטחות מבקש אמונה


מצאת סולם נחמד לרדת מהעץploni
בהצלחה בהמשך הדרך, להבא תלמד לפני שאתה קובע עובדות חסרות שחר
מיותר לענות... אתה חוזר על אותם דברים שוב ושובמבקש אמונה

עצה טובה... תתחיל לשמור על העיניים שלך ותראה שאישתך תהיה יפה גם עם מטפחת. 

חחחחחploni
את העצה לשמור על העיניים תשמור לעצמך, כאחד שבקי בפאה ניכרת ופאה לא ניכרת. יש מכתב מפורסם של הסטייפלר שהוא תמה על אחד שכתב לו מה דין פאה נכרית שאינה ניכרת, הוא שאל מניין לו להבדיל?

לגבי אשתי, תודה על העצה. היא יפיפיה עם פאה ותישאר כך.
ידעתי שאישתך עם פאה מבקש אמונה

אחרת לא היית נלחם כל כך על ה"מצווה" המפוקפקת הזאת

אולי הפוך?צריך עיון
אשתו עם פאה כי הוא הגיע למסקנה שזה עדיף הלכתית?
לההה... אין סיכוי.מבקש אמונה

אני מכיר את הנושא ואת התירוצים... 

 

לא ארחיב, אבל רק שתדע שקודם בא הרצון לפאה אח"כ באות הטענות ההלכתיות

 

לאנשים שהאשה שלהם עם פאה יש להט מיוחד להלחם בעד הפאה. צריך להבין בזה כדי להבחין

ומענייןציף
מה תאמר על הוויכוח הזה כאשר תיהיה חסיד.
ובכוונה אומרת כאשר.

ויש לי הרבה מה לאמר לך בקשר לפאה אבל לא ניכנסת לזה בכוונה כי אתה לא באמת בקטע להקשיב לאנשים אלא להוכיח להם שהם טועים.
למה?..ד.

הוא פשוט חושב אחרת.

 

ולא נראה שאחרים בויכוח יותר ב"קטע של להקשיב". ומובן מאליו, שאם הם הולכים לפי רבם, ההקשבה שלהם נתונה לו. זה בסדר.

 

וגם מה שכתבת "כאשר" - שייך לאותו ענין... אחרים יכולים, בצדק גמור, לחשוב שלא כולם יהיו "חסידים" במובן שאת מתכוונת.

אין לי בעיה שיחשוב אחרת.ציף
ונכון.עולם של גברים שוויכוח מגיע לשם הוויכוח.
וכן קצת צרם לי איך שהוא הוציא את דברי הרבי.
מבקש אמונה, אני רואה את זה בדיוק ההיפך ממךploni

אשתך עם פאה, הגעת למסקנה הלכתית שזה אסור, מכאן והלאה אתה מנסה לשכנע את כולם שזה אסור, בבחינת "גם לי גם לך לא יהיה".

 

אגב, אם אתה באמת מעניין איך הלך אצלי, אז בשנים הראשונות שאחרי החתונה הייתי בטוח שזה אסור ואשתי הלכה עם מטפחת למרות שרציתי פאה, לאחר מכן יצא לי לקרוא כמה ספרים (ביניהם "לקט שכחת הפאה") והייתי בהלם לקרוא שרבים המתירים ואף ממליצים, ואז קניתי לה לשמחת שנינו.

מבחר ספרים שקראתי, ממליץ גם לכולם לקרואploni
כמו שחשבתי, רצית פאה ואז "גילית" שזה מותרמבקש אמונה

ודרך אגב אני רווק חחח איזה מצחיק אתה

לא משנה אם אתה רווק, משנה המסקנה שלךploni

והמסקנה שלך ככל הנראה שזה אסור, ואשתך לעתיד תחבוש מטפחת, ומכאן הלהט המשיחי לכפות על כולם את האיסור, ולסלף את דברי הרבי מליובאוויטש, כביכול כל חסידיו (ובהם גאונים עצומים) לא זכו להבין את כוונתו, אלא רק אתה הקטן.

 

ואכן, רציתי פאה, וחשבתי שזה אסור היות ונחשפתי רק לצד של האוסרים, (מה שקרה איתך ככל הנראה, נחשפת לצד של האוסרים, וגם כשקראת על דעת המתירים, קראת אותה מפיהם ומפי כתבם של המסלפים דבריהם). 

 

ברגע שנחשפתי לצד של המתירים והבנתי שהצדק איתם, לא היתה שום מניעה שאשתי תלבש פאה. אדרבה, כעת אני מקפיד על כך מאוד, לאחר שראיתי כל כך הרבה דעות הסוברות שלפאה יש עדיפות.

 

ואגב, כל הפלפולים לא יעזרו לך, כאשר כל אחד רואה את המציאות בעיניו, וגם אני רואה את אשתי עם מטפחת בבית כשהשיער מבצבץ מכל הכיוונים והכיסוי מחליק ברצון או שלא ברצון. וכמו עוד נשים רבות, יש פתרונות שונים ומשונים לכך ש"אף שערה לא תצא" אך בפועל אף אחת לא מוכנה ליישם, ולכן גם גדולי הרבנים מצאו את הפאה כפיתרון הולם.

ההוראה של הרבי זה לא מטפחת וכן פאה.מושיקו

הרבי לא הסכים לסדר קידושין לנשים שלא הסכימו ללכת רק עם פאה אחרי החתונה.

 

וכיום פיאה באשר היא צנועה הרבה יותר מהשערות המבצבצות  מ90% המטפחות שקיימות היום בשוק.

 

 

תוכיח לימבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י"ד באדר תשע"ו 20:54
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י"ד באדר תשע"ו 20:49

מי אמר לך שהסיפורים האלה היו על פאה שלא ניכרת??? 

 

יותר צנוע?  חחח באמת בדיחה טובה

 

אגב, זה מאד מעניין... הרבי כתב בזמנו למישהי: "תתבונן האישה בעצמה מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית  אלא מטפחת.

 

והיום התהפכו היוצרות, נשים נלחמות עם הבעלים להחליף ממטפחת לפאה. 

ועוד משלמות על זה אלפי שקלים.   ואני לא מדבר על היראות שמים שבנינו..

 

אז לאיפה ברח היצר הרע שהרבי דיבר עליו? צוחק

 

 

נכון שצריך ללכת עם פאות יותר צנועותמושיקו
אבל גם בפיאה ארוכה שערות בולטות לא שמים לב אליהם.
בשונה ממטפחת.

ובלי קשר לסברה הזו הרבי התכוון לפיאה באשר היט
את זה - אתה אומר! אני לא חייב לקבל אתה יודעמבקש אמונה


הדעה של הרבי ברורה וידועהמושיקו

אני מבין ויודע שיש עוד דעות

זכותי שלא לקבל אותן.

 

אבל אני לא מנסה לעוות דעה קיימת.

 

רק מעלה רשמים של קווי השומרון מול קווי כפר חב"ד.

 

איפה שמים לב יותר לשערות שיוצאות

 

ובמאה שערים ובקהילת ישיבת עטרת כהנים בעיר העתיקה אפשר לראות שיש מטפחות שבאמת אפשר לכסות אותן.

עם קצת מאמץ שלהרבה נשים אין כח לזה..

 

 

טוב, תלך עם העדר, הכי נוח לא צריך לחשוב יותר מידי מבקש אמונה
עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך ט"ו באדר תשע"ו 11:55

עושים איסור כדי למנוע איסור אחר,  בדיחה.

לי יש רב ב"ה שלאורו אני הולך ולא מתבייש בדעותיומושיקו

ואם הוא אמר כהוראה כללית לרבים שפיאה היא הכיסוי ראש הכי טוב והוא כלי לברכה בכל המצטרך - אני אמשיך אפרסם ואומר את זה בגאון

שוב, הוא לא אמר על פאה שלא ניכרת. תפסיק לעבוד על עצמךמבקש אמונה


שאני יתחיל לדברר את רבניך תוכל לדברר את רבימושיקו

בינתים חסידים יודעים בדיוק איך להתייחס לדברי הרבי

 

תהיה חסיד ונתחיל להתחשב בדעתך

בכיף. תקרא ותסביר ככה לומדים תורה. חסידים לא יודעים לקרוא?מבקש אמונה


תסלח לי, אבל אתה עושה צחוק מעצמךploni
כבר הסברתי לך שהרבי מעולם לא אמר ש"חובה ללבוש רק פאה ניכרת". אלא הזכיר בתוך דבריו בדרך אגב, שאשה עם פאה היא ניכרת.

זה דבר ראשון, והתעלמת ממנו כי מצאת לך סולם לרדת מהעץ, וכתבת שזו "תגובה אחרונה" (שאחריה היו עוד הרבה תגובות אחרונות, לגולשים אחרים שנוח לך להתווכח איתם).

דבר שני, גם היום מאוד קל לזהות אשה עם פאה לפי התסרוקת, ברוב הפאות הקיימות בשוק. גם בחו"ל רק לאחרונה היה מקרה אנטישמיות נגד לובשת פאה, שהתבררה כגויה שחבשה פאה בגלל מחלה. כולם יודעים לזהות אשה עם פאה, זה ממש לא סיפור קשה. השיער יותר גבוה, יותר מבריק, וכל זה חוץ מהתסרוקת.

כך שכל הבנין שבנית הוא עורבא פרח.

דבר שלישי, הרבי המליץ גם בשנים יותר מאוחרות על פאה, וכתב מכתבים גם לארץ ישראל, שם עוד מלפני 40 שנה היו מודעות נגד "פאות קאסטם". בדבריו לא היתה שום הסתייגות. ולכן שוב, בניינך נפל.
אכן, פאה זה בהחלט יותר צנוע ממטפחתploni
כיון שהקריטריון ל"צנוע" הוא לא מה יותר מכוער ופחות יפה, אלא מה יותר מכסה את השיער ומה פחות מכסה, ובזה הפאה יותר טובה.

התורה לא ציוותה על האשה להתכער או להמעיט מיופיה - זו גזירת הכתוב שנשואות דוקא צריכות לכסות את שערן הטבעי, ללא שום קשר להסתרת יופי או לכיעור.
טענה לא נכונההכל מאת ה'
אין דבר כזה מה יותר מכסה!
צנוע זה לא רק אורך הבגדים או רמת הכיסוי.
נו מה תגיד על זה שמישהי הולכת עם בגדים ארוכים עד הריצפה וצמודים נו אז גם פה מותר ..?וודאי שלא!
וזה לא משנה,שפאה יותר מכסה שערות הרי גם במטפחת אפשר לכסות את הכל. ופאה יותר צנוע ? ואם מישהח שמה פאב בלונדינית עם קשת נוצצת? אז מה הטענה? בסדר כ-ל השערות מכוסות.
אין קשר בין כיסוי השיער - לבין בגדים צמודיםploni

ראשית כל, מבין שני הכיסויים, מה יותר מכסה, פאה או מטפחת? פאה.

 

זה אומר שמבחינת ציווי התורה, לכסות את השיער, הפאה עדיפה.

 

כעת, מה יהיה דינה של מטפחת נוצצת, אדומה, בולטת, או כובע אדום, נוצץ, בולט, או פאה עם קשת נוצצת? הכל אותו דין, שאסור לאשה לבלוט יותר מדיי, ובלי שום קשר לכיסוי השיער...

 

אז אי אפשר לבוא ולהסיק שמטפחת עדיף כי מטפחת פחות בולטת. תלוי איזו מטפחת ותלוי איזו פאה.

 

בעיקרון, פאה היות והיא רק שיער בלבד, אין בה שום דבר בולט בין כל קהל הרווקות והחילוניות והחרדיות המכסות בפאה וכו' וכו'.

לא דיברתי על הרחוב החרדי ולא ממנו לומדים הלכהמבקש אמונה

דיברתי על הרבנים שמעולם לא הזכירו אפילו ברמז שזה מותר, ואפילו בדיעבד.

 

כמאה ושלושים רבנים הזכירו שפאה מותר לכתחילהploni

 

על מנת לא הכביד, אתן כאן לינק לרשימה, היא ארוכה מאוד

 

http://www.kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/poskim.pdf

 

חלק ניכר מהם לא רק שהתירו לכתחילה, אלא אף המליצו על פאה ככיסוי מועדף. וכאן אעתיק את הרשימה, שהיא יחסית קצרה:

 

◄ החזון איש: "לפאה יש יתרון"!

 

מרן החזון איש, סבר שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א (חלק ב' פ"ח אות ט'). כמו כן מעידים תלמידיו, הגר"י מאיר זצ"ל (שהעיד גם שהחזו"א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד. 

 

ובספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' - מעשה רב) מובא: "הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו [החזו"א]... היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה... מה שלבשה אשתי - אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאיזורים שלנו כך נהגו ללכת".

 

ומרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים" (דף רי"ד): "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות... ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר".

 

ובספר מאיר עוז (סימן ע"ה) הביא את דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א: "וכן הורה לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה". 

 

וכן מובא בספר "אורחות רבינו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ג): "אמר לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, זקנתו הרבנית ע"ה, אמו של מרן החזו"א זצוק"ל, לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מרן החזו"א לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מו"ר זצוק"ל [בעל הקהילות יעקב] לבשה פאה נכרית".

 

◄ הגרב"צ אבא שאול: "העדיף את הפאה וכך הורה לנשים אחרות"!

 

מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים: 

בחוברת "כיסוי ראש לאשה" (יו"ל בתשס"ח) מובא, "יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות" (עיין בשו"ת אור לציון חלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, שם התיר במפורש). 

 

ואכן אימתו את הענין עם הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א, ראש ישיבת "אור לציון" ורבה של שכונת מטרסדורף בירושלים, ואמר כי כך הם הדברים, ממש כמו שכתב בחוברת הנ"ל. וגם אישר את השמועה כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצ"ל בענין זה, ובו הוא כותב בפירוש כי יש עדיפות לפאה על מטפחת מפני שמצוי בה גילוי שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו'. אך לא רצה לפרסם את המכתב עד אריכות ימים ושנים של הגר"ע יוסף. 

 

ורמז למכתב זה ניתן לראות בספר "תפארת ציון", ושם כתב בזה הלשון: "והיתה לו (לגרב"צ אבא שאול זצ"ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית... היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים". 

 

◄ התיר פאה במפורש בספריו!

 

ולאלה הממציאים בשמו שאסר ללבוש פאה, יעויין בשו"ת אור לציון חלק א' סימן י"א, שם כתב להתיר פאה, וחזר על זה בחלק ב' (פרק מ"ה הלכה ט"ז, פסקי הלכות בקצרה) ושם כתב: 

 

"ראה בספר אור לציון תשובות חלק א' או"ח סי' י"א, במה שנתבאר שם ליישב דברי הרמ"א שכתב שמותר לקרות ק"ש כנגד אשה הלובשת פאה נכרית, ושמותר לה לצאת כך לשוק במקום שרגילות בכך, ונתבאר שם שכן היא גם דעת הרמב"ם ומרן השו"ע".

 

◄ הגר"ש משאש: "מצוה וחובה על הנשים להתקשט, ולא להתנוול ע"י מטפחת"!

 

מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו (תבואות שמש אה"ע סי' קל"ז, שמש ומגן חלק ב' סי' ט"ו-י"ז): 

 

"אני רואה במנהג זה [של לבישת פאה נכרית] דבר חשוב ביותר, ומעלה גדולה נמצאה בו, לפי מש"כ הפוסקים החולקים על מהר"ם אלשקר על מה שהתיר גילוי שערות חוץ לצמתן... והנה באלו הנשים הלובשות מטפחת, אי אפשר לומר "ונקה", כי המטפחת בורחת מן הראש, וגם מי שלובשות כובע נשאר הרבה שיער חוץ לצמתן, ועיני ראו נשי הרבנים קרוב לשליש ראשן מגולה, וכסהו והתגלה". 

 

ועוד כתב, "טוב שנקח מנהג זה שיש בו כיסוי הראש לגמרי בלי להניח שום שערה יוצאת חוץ וכו', משתלבש מטפחת או כובע ותלך אחר מנהג שיש בו מחלוקת. ולדעת צד אחד יש בו משום פריעת ראש דאורייתא שנגלה שערה מגופה ממש". 

 

ועוד כתב, "מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן וכו' בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה". 

 

◄ אפשר לראות כאן את תשובתו באריכות:

 

http://kaduri.net/_Uploads/dbsAttachedFiles/17151.pdf

 

◄ הגר"מ שטרנבוך: "האוסר פאה אינו מחמיר אלא מיקל מאוד"!

 

מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית, בשו"ת דת והלכה (סי' א'): 

"וביותר רצוני להדגיש, דהאוסר היום לכל אחד פאה נכרית מדינא, אינו מחמיר רק מיקל בזה מאוד, שאשה היום במטפחת אינה מכסה כל שערותיה תמיד, וזה מקום לחוש לאסור מדינא אפי' מהתורה לרשות הרבים, ואם בפאה נכרית החשש לרוב הפוסקים רק מדת יהודית, במטפחת החשש מגילוי שיער, והיינו פגיעה בדת משה ממש, וא"כ המחמיר עלול להקל לגרום איסור תורה, שרק יחידים אצל הספרדים שיפרקו פאה נכרית, יזהרו במטפחת שתכסה תמיד כל השערות כדין, וגם אם בפאה נכרית הרי זה שינוי מדרכי אבותינו, במטפחת לחוד ובמיוחד לספרדים הרי זה שינוי טפי, שזה מפורש בשו"ע שצריך עוד לרשות הרבים רדיד ולא סגי במטפחת לבד, וכן נהגו באמת אצלם מדורי דורות, עד שסביבם נשתנה המנהג והתחילו במטפחת לבד. וא"כ אפי' במטפחת אין בזה חומרא, רק קולא נגד הפסק ומנהג מדורי דורות שצריך חוץ מהמטפחת רדיד דוקא". 

 

לעיון בדבריו:

 

http://www.kaduri.net/_UpachedFiles/SHTRANBUCH.pdf

 

◄ הגרמ"י לפקוביץ: "בתעמולה נגד פאה יש סכנה לעיקרי הצניעות"!

 

הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', במכתב שהובא בקובץ בית הלל י"ט: 

"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב... על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין. 

 

הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה. 

ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים. 

 

אבל התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת פאה], יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל". 

 

◄ הגר"מ פיינשטיין: "פאה נכרית יותר טוב ממטפחת"!

 

הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'), מעיד על דברי מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל: 

"וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת". 

 

◄ והוסיף על כך הגר"י עבאדי שליט"א - "ופוק חזי שדבריו צודקים". 

 

◄ הגר"י טשזנר: "המטפחת הרבה פעמים מחליקה"!

 

הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ באופקים, בספרו שערי תורת הבית: 

"חובה על כל אשה נשואה לכסות ראשה. והרבה נשים שואלות במה עדיף לכסות ראשן, עם מטפחת או עם פאה? והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה. כי לכסות עם מטפחת הוא יותר צנוע מלבישת פאה, אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה. על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, עדיף ללבוש פאה. ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה". 

 

◄ הגר"מ גרוס: "ללכת עם פאה גם בבית"!

 

מרן הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות, בספר "והיה מחניך קדוש": 

"וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות". 

 

◄ הגר"ג ציננער: "יש מעלה לחבוש פאה"!

 

הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", בקובץ אור ישראל (ל"ו-ל"ז): 

"ולאחרונה שכשנודע החשש על הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית". 

ועוד כתב: "יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל"ה". 

 

ועוד כתב: "והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערות". 

 

ועוד כתב: "עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו".

 

◄ הגר"י קאפח: "הלואי וכל בנות ישראל ילבשו פאה"!

 

הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, מגדולי חכמי תימן, כתב בתשובה כתב יד שהתפרסמה בחוברת 'המשביר': 

"פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית". 

וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות (פרק א' סעיף מ"ב בהערה): "וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".

 

◄ מוהרא"ש: "טוב מאוד לחבוש פאה"!

 

הגאון רבי שלמה אליעזר שיק זצ"ל, מגדולי רבני חסידות ברסלב, בספר "שיחות מוהרא"ש" חלק ט': 

"אלו הנשים שהולכות בשערותיהן, לא די שיש להן מטפחת, כי רואים בחוש אשר דרכה של המטפחת לזוז ממקומה, ובכך נראות שערות ראשה בחוץ. ועל כן טוב מאוד לחבוש פאה נכרית, שעל ידי זה לכל הפחות תהיינה מכוסות השערות. ואף שיש מהנשים הספרדיות הנוהגות שלא ללבוש פאה נכרית משום פריצותא, עם זאת מי שרוצה להסתכל בעין אמת ולהבין את האמת, ההכרח לו להודות, אשר אי אפשר בשום פנים ואופן לכסות את השערות במטפחת בלבד, כי היא נוטה הצידה, ואז נראות השערות בחוץ, ויש על זה קללה מהזוהר הקדוש, עד כדי כך שאומר הזוהר, שכל העניות והדחקות שאדם סובל, היא רק מחמת שהאשה הולכת בגילוי שערותיה בביתה, ומכל שכן בחוץ, ועל כן בזה שהאשה חובשת פאה נכרית הרי זה כמי שמתלבשת באיזה כובע, כי סוף כל סוף אין זה השיער שלה, כי אם כמו כובע על השיער, אשר זה טוב יותר, ובזה היא מכסה את כל שערותיה שאין רואים אותן בחוץ". 

 

ובספר שיחות מוהרא"ש חלק י"ג: "בקרב הספרדים נוהגות רוב הנשים לילך רק בצעיף משי על השיער (מטפחת), והסכנה בזה, שהצעיף מחליק מהשיער, ואז נתגלות השערות. ואז טוב יותר לילך בפאה". 

ובספר אשר בנחל (חלק ל"א, תשובה ה'-כ"ד): "כפי שהיום הולכות הנשים עם שערותיהן בלי תגלחת, ואזי חצי ראש בחוץ בגילוי שיער, בודאי עדיף ללכת עם פאה שיכסה את השערות לגמרי, וזה ברור מאד מאד". 

 

◄ "אין איסור לאשה שתיראה יפה וחסודה"!

 

וכתב עוד שם, "ומובא בספר "שמש ומגן" מהצדיק הקדוש רבי שלום משאש, זכר צדיק וקדוש לברכה, אשר מדבר מאד מאד בעד חבישת פאה, אף שהיה חכם ספרדי, והוא מסביר בהגיון למה היום כן כדאי לנשים לחבוש פאה ולא מטפחת... שעדיף כי תלכנה הנשים בפאה, ולכל היותר הן תראינה יפה יותר, אשר אין זה איסור לאשה שתראה יפה וחסודה" (חלק ס"ב, תשובה י"ב-תקצ"ה).

 

◄ הגרש"ז אויערבאך: "אצלנו מקובל ללבוש פאה דוקא"

 

"הפאות היו אצלו לכתחילה, אין בזה שום בעיה, ולבנות הטובות שלו הוא נתן פאות ולא הסתייג מזה... היה מקובל אצלנו, אני לא יכול להגיד שממש זה גם על דעתו אבל כך היה מקובל בבית, שיש עדיפות ללכת עם פאה. כי הפרקטיקה מראה שנשים שהולכות עם מטפחת - יש להן בעיה נפשית עם זה, וזה מתפרץ אצלהן בדברים אחרים - והדברים האחרים הם לא צנועים כל כך. אם הולכים עם פאה - אז רגועים ואין בעיה, לכן אצלנו מקובל שיש עדיפות אפילו ללכת עם פאה".

 

"ומה שנוגע לרב אלישיב, אני בעצמי שמעתי בהקלטה מה שהרב אלישיב דיבר בשיעור, ושם פשוט הציבור לא תפסו את הענין - הוא דיבר נגד פאות פרוצות... אבל הפאות הצנועות - הוא לא היה נגד, כמו שסיפרתי שהבת שלו הצדקת הרבנית לאה ע"ה הלכה עם פאה" (הגאון רבי יצחק ירוחם בורודיאנסקי שליט"א, משגיח בישיבת קול תורה, ראש כולל "ישיבת הר"ן" בירושלים וחתן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל).

 

◄ הגרי"ש אלישיב: "כשר למהדרין"

 

גם הגרי"ש אלישיב, שבעלונים ובחוברות מצטטים אותו כאוסר, ומוציאים את דבריו מהקשרם, או ממציאים בשמו וכו', אמר בוידאו שפורסם באינטרנט מפגישתו עם כמה ת"ח ("יש לנו כמה שאלות לברר"), שיש גדולים שהתעקשו על כך שנשותיהם ילבשו פאה, ומיד הביא גדול אחד לדוגמא שלא הסכים לעלות לירושלים אם אשתו תיאלץ להוריד את הפאה.

 

וכך היה סדר הדברים: לשאלת השואל "רוב בנות ישראל הכשרות נוהגות בפאה. זה בסדר גמור או לא"? ענה הרב "יש פאה שהיא כשרה, ויש שהיא לא כשרה". ושוב הקשה השואל, "זה בסדר גמור או לא? זה לכתחילה או לא"? ונענה "היה פעם גדול הדור... כאשר הגיע כאן לארץ, התנו עמו ואמרו לו 'הסכת ושמע, רבי, בירושלים לא הולכים עם פאה'... הוא אמר, אם כן אני לא נוסע לירושלים, אני נשאר כאן. הם הסכימו והוא עלה לירושלים עם הפאה. מה, ר' איצלה גר עם אשה בדיעבד? הפאה של אשתו היתה כשרה למהדרין".

 

ואמנם בסוף שיחתו שם דיבר נגד הפאות הארוכות שאסורות לשיטתו משום פריצות, ואף הראה בידו על מקום הנחת התפילין, כמראה על אריכות אותן הפאות האסורות, אבל לגבי הפאות הנורמליות ראינו שמיד ציין לאחד הגדולים שהעדיף פאה על מטפחת.

 

◄ הגאון רבי יהודה שפירא זצ"ל, ראש כולל 'חזון איש', ומתלמידיו המובהקים של החזון איש. בספרו "דעת יהודה" (תשובות בהלכה ובהנהגה), הובא:

 

שאלה - "המשנה ברורה בסימן ע"ה, כתב שמותר ללבוש פאה נכרית, מלבד במקומות שנהגו לאיסור, אלא שיש טוענים שאין לדמות הפאות של אז לשל היום, ולכן מעודדים לעבור לכיסוי ראש במטפחת". 

 

תשובה - "פאה צנועה אין בה שום פקפוק, ובימינו יש בה גם משום חיזוק הדת כי קשה לצעירות לעמוד בניסיון".

 

[אמר המעתיק: שאלה זו הסתפקו העורכים אם לפרסמה, ושאלו על כך בזה הלשון:

"ב"ה, כ"א אדר ב' התשע"א, מעלת כבוד מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א.
בעידודו של מרן שליט"א אשר כתב שמצוה לפרסם, אנו עסוקים בעריכת תשובותיו של מרן הגר"י שפירא זללה"ה, ושוב נסתפקנו על כמה תשובות אם להביאן ובכדי לקצר לא פירטנו למה הסתפקנו, ונא יודיענו חוות דעתו על הדברים, אם אפשר לפרסמם". 

וענה הרב: "אפשר לפרסם הכל, וצריך לפרסם"].

 

◄ הרבי מליובאוויטש זצ"ל: "לא להסתפק בכובע ומטפחת"!

 

"בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה" (אגרות קודש להרה"ק מליובאוויטש זצ"ל, חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה).

 

◄ כל נשי חב"ד, ללא יוצא מן הכלל, צריכות ללבוש פאה!

 

"מבלי להיכנס לסיבות שמנעו עד עתה את ההנהגה של דברים מסויימים בבתי אנ"ש, בלבושים ובחינוך הבנים, רצוני להדגיש לכן שוב, שמהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה" (אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב'. הובא גם בליקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' שמ"ט. איגרת זו נשלחה לכמה ארגוני נשים).

 

◄ אשה צריכה לשכנע את חברותיה ללבוש פאה!

 

"במענה למכתבה מד' תצוה בנוגע לפאה, בו כותבת שאינה מבינה בדיוק מה הכוונה בזה, ענין הפאה הוא,

שהשערות תהיינה מכוסות לגמרי, ובמילא אם מכסים רק חלק, אין זה כפי שהכוונה בזה היא. גם היתה צריכה להשתדל שגם אחרות יעשו כן, ולבאר להן שזוהי הדרך וסגולה לבריאות, פרנסה ונחת אמיתי מהילדים, והשי"ת יעזור לבשר בשורות בזה" (אגרות קודש חלק ח', איגרת ב'תס"ג. מאידיש: "אגרות קודש מתורגמות" חלק ב').

 

◄ גם אם מישהי תבטיח לכסות היטב עם מטפחת, יש להורות לה ללבוש פאה!

 

"ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות" (אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג).

 

◄ הוראה לאשה להדר וללכת עם פאה, אף אם אמה הלכה עם מטפחת!

 

"יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה. אבל כבר מילתי אמורה, שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה" (שם).

 

◄ יש לבחור את הפאה היפה ביותר

 

"ובפרט בזמננו, שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה (ואין צורך לשם כך בהתבוננות גדולה של שעה או מחצית השעה) מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת..." (תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח, שיחת ר"ח אלול תשי"ד. שיחה זו הובאה גם בספר "ליקוטי שיחות" חלק י"ג עמ' קפ"ח ואילך).

 

"את הדברים דלהלן שמעתי בטלפון מפי הגברת זלדה נעמעס [ז"ל, אשת חינוך ידועה מחסידי חב"ד] מברוקלין ניו יורק. "כשהגענו לארה"ב מאירופה בשנת תשי"ח לאחר נישואינו, נכנסנו אל הרבי ליחידות. אני לבשתי כובע וחצי פאה, ולא ראו לי אף שערה אחת משערותי. במהלך היחידות וכו' אמר הרבי: "צריך ללבוש פאה"! אני עדיין לא קלטתי אז מה זה "רבי" ונסיתי להתווכח, ואמרתי: "כל השערות שלי מכוסות, והשערות שרואים זה חצי פאה". והרבי ענה: אבל צריך ללבוש פאה! חצי פאה זה כמו חצי בריאות". והמשיך: "עבור לבישת פאה מובטח בריאות, פרנסה ונחת מהילדים ומהנכדים... ומה עוד את רוצה"? עניתי לרבי: "זה מספיק". ואז אמר הרבי: "תמצאי כאן מישהי שהיא מבינה בזה, והיא תלך איתך לקנות פאה יפה, שמי שתראה את זה תרצה גם היא ללבוש פאה". ובפנותו לבעלי אמר הרבי: "לך לרב חדקוב, הוא ילווה לך כסף לפאה יפה עבור אשתך". כמובן שאחרי ברכות כאלו, אין אני יוצאת מפתח ביתי עם מטפחת. אפילו כשאני יורדת להוציא את הזבל החוצה, גם אז אני לובשת את הפאה" (לקט שכחת הפאה, ס"ג).

 

◄ הגר"מ אשכנזי: "אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה"!

 

וכך כתב הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי זצ"ל, רב ואב"ד דכפר חב"ד, במכתב מיוחד שפירסם:

"ב"ה, ערב ראש השנה תשס"ח. אל אנ"ש שיחיו תושבי הכפר. בקשר לכיסוי הראש של נשים נשואות, אשר לאחרונה נהייתה בזה פירצה נוראה - הנני להודיע: א. מובן ופשוט אשר בחבישת מטפחת או כובע, כשאפי' רק מקצת מהשערות מגולות - הרי זה היפך השולחן ערוך! ב. ע"פ הוראות כ"ק אדמו"ר, על האשה לחבוש אך ורק פאה נכרית! הדברים מחייבים את כל אחת ואחת ללא יוצאת מן הכלל. אי לכך: אין לתושבת הכפר לצאת מביתה ללא חבישת פאה, והנני רואה בהוראה זו חלק מתקנון הכפר! ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, כהבטחותיו הקדושות של הרבי שע"י חבישת הפאה זוכים לבני חיי ומזוני ולפרנסה". 

לא אמור לענין אף אחד כמה רבנים מסכימים או שלאמושיקו

אלא מה הרב שלו פסק לו

זה בתגובה לההוא שכתב שאין פוסקי הלכה שמתיריםploni

(ואגב, ברשימה הזו כל אחד יכול למצוא רב מהחוג שלו)

 

עוד טענה נפוצה ורדודה זה שגם אלה שהתירו, לא התירו את "הפאות של היום". כביכול כל אותם הפוסקים שנמנו ברשימה זו, לא חיו "היום" אלא אתמול ושלשום.

 

אבל גם בלאו הכי, אין שום הבדל בין הפאות בזמן המשנה, הגמרא, הראשונים והאחרונים, לבין זמננו אנו במאה שנים האחרונות. אין שום הבדל בין הפאה משנה שעברה לפאה בשנה הזאת, למעט שכלולים זוטרים כמו "קרקפת לבנה" (ומי יודע, אולי את ההמצאה הזאת גם המציאו בזמנם). מראה השיער הוא בדיוק אותו דבר, ואין שום "התדרדרות" בנושא הזה כמו שמנסים אינשי דלא מעלי להציג מצג שוא.

 

כל ה"התדרדרות" נעשתה במוחם של יוצרי פשקווילים למיניהם, שכבר מזה 40 שנה כותבים שיצאו היום פאות חדשות שלא היו בעבר, ומדברים על "שכלולים" שאינם אלא נסיונות לדמות לפאות מראה טבעי, כאשר נסיונות כאלה היו עוד בזמן הגמרא.

 

ואז זה מתאר א. ליפשיץ (נלחם בפאות במשך עשרות שנים) בחוברת שפירסם, והביא שם את הגמרא בנזיר, וכתב בזה הלשון: "העולה מדברי הגמרא, שאין כל הבדל בין הפאה נכרית לשער הטבעי לענין יופיה של האשה. כלומר למרות שהבעל יכול להפר כל נדר בנוגע ליופיה של אשתו, ואפילו אם מדובר רק בחסרון קטן ביותר ביופיה בעיני בעלה, כמו שכתב ברמב"ם הלכות נדרים פרק יב' וז"ל: "בדברים שבינו לבינה כגון שנשבעה או נדרה שלא תכחול (את עיניה) או שלא תתקשט.. או שלא תלבש רקמה" עכ"ל. אפילו הכי לענין שצריכה האשה לגלח את כל ראשה בסוף נזירותה אין הבעל יכול להפר את נזירותה כיוון שאפשר לה בפאה נכרית. רואים שאפילו לבעל המתבונן באשתו מקרוב אין כל חסרון ביופיה של אשתו המגולחת, כי "אפשר בפאה נכרית". ולכן הפאה הנכרית היא תחליף מושלם של השער לענין יופיה של האשה".

 

ואכן כשמעיינים בספרי ההלכה, רואים שמזה דורות רבים היתה הפאה בעלת מראה טבעי לחלוטין, ועם זאת התירוה פוסקי ההלכה, בניגוד ל"תקנונים" שונים שבדו העסקנים מלבם, והחתימו עליהם את הרבנים כחותמת גומי, בניסיון עילג להפוך את כל הפאות ל"פרוצות" (אסור ארוך ואסור קצר, אסור פזור ואסור אסוף, אסור קארה ואסור תלתלים, וכו' וכו' ע"ז הדרך...), במקום לכתוב בפשטות, את מה שכתב הגר"מ שטרנבוך שליט"א בספרו "דת והלכה":

 

"קשה לתאר או לפרש כללים באיזה אופן הוה פריצות או לא, והעיקר שלא לעורר תימהון, וכגון שערות ארוכות ומסולסלות דהוה כבגדים אדומים שאסרו אז חז"ל, דהוה פריצות שמתבלטת יותר מדאי. וכן כאן אי אפשר לקבוע בזה שום כללים, אלא דבר אחד יש לזכור תמיד, שבצניעות פשוטו כמשמעו שלא תתבלט בתיקון שערותיה שיסתכלו עליה דוקא".

 

ולהלן לקט קצר מדברי הפוסקים שדיברו בנושא והזכירו את מראה הפאה בזמנם.

 

◄ במשנה בשבת (דף סד.) נאמר, "יוצאה אשה בחוטי שיער, בין משלה ובין משל חברתה". ומכאן הביא הגר"א ראיה לדברי הרמ"א שהתיר פאה נכרית. וכן המג"א. וביאר מחצית השקל את דבריו: "ועיקר ראייתו מסיפא, דילדה לא תצא בשיער של זקנה", כלומר שהזקנה התקשטה בשערה הנאה של הילדה, ויצאה עמו לשוק (שבזה מדובר במשנה). ובגמ' שם: "בשלמא זקנה בשל ילדה, שבח הוא לה". ועוד שם, "כדי שלא תתגנה על בעלה". וברש"י שם: "כדי שלא תתגנה התירו לה קצת קישוטים הנאים". ובתשובות הגאונים שם: "פאה נכרית. שיער שמביאין מבחוץ ומקלעין אותו יפה יפה, ומניחין אותו בראשי כלות כל ימי חופתן". ובתוס' רי"ד שם: "וגם בפאה נכרית שהיא תכשיט". ובפני יהושע שם: "דשבח הוא לה, ומקישוטים הנאים שבאשה הוי". וברש"י בסנהדרין (דף קיב.): "פאה נכרית. גדיל של שערות דעלמא שעושין לנוי".
 
◄ והרמב"ם בפירוש המשניות כתב: "פאה נכרית. כמו מגבעת, ידבקו בו שיער נאה, והרבה... כדי שתתקשט בשיער". הרי לך שכתב "שיער נאה" ולא נראה כקש, והדגיש שהאשה מתקשטת בו. והשלטי הגבורים כתב: "אותן הצדקניות דקאמר התם היו מתקשטות בפאות ההם". ועוד כתב, "לא שנא שערות דידה לא שנא שערות חברתה". וכן הרמ"א העתיק דבריו אלה והוסיף: "אע"ג דעבדה לקישוט". ושיער חברתה הרי הוא שיער טבעי, ויכול להיות יותר יפה משיער האשה עצמה.
 
◄ וכן העתיק הפרישה, "לא שנא אם עשויה משערותיה, או משיער חברתה". וכן כתב הבאר היטב שם, "והוא הדין אם חתכה שיער של עצמה וחיברה אח"כ בראשה". והפמ"ג כתב, "עיין מגן אברהם, דפאה נכרית אפי' משערותיה התלושים אין הרהור". וכן העתיק אליה רבה את דברי הש"ג, "מותר לאשה נשואה לגלות פאה נכרית שלה, אפי' עשויה משערותיה". וכן כתב עטרת זקנים שם על דברי הרמ"א, "דוקא שערות הדבוקים לבשרה ממש, אבל בנחתכו אין בהם משום שיער באשה ערוה וגם לא משום פריעת ראש".
 
◄ וכן כתב המשנה ברורה, שהביא את פמ"ג וכתב "ומשמע מיניה שם דאפילו שיער של עצמה שנחתך ואח"כ חיברה לראשה ג"כ יש להקל". וכן העתיק כף החיים, "והוא הדין אם חתכה שיער של עצמה וחיברה אח"כ בראשה". וכן כתב ערוך השולחן, "בין שהם עשויים משערה או משיער חברתה". וא"כ איך יתכן לומר שכל אותם המתירים לא התירו בפאות של ימינו, העשויות משיער טבעי, או נראות במראה טבעי, ואסרו בזה משום פריצות וכדומה?
 
ומלשונות הפוסקים האוסרים מוכח שדוקא מסיבה זו, שהפאה אינה ניכרת כלל, אסרו משום מראית העין:
 
◄ מהר"י קצנלנבוגן, ראשון האוסרים: "ושלא יתקשטו בפאה נכרית, כי שיער באשה ערוה ולמראה עין יראה כאילו הוא שיער שלהם" (ספר י"ב דרשות).
 
◄ תשובה מאהבה: "בזה נראין הן... כאילו יוצאות בשערות ראשן פריע פרעות בלי כיסוי כלל".
 
◄ ישועות יעקב: "וכיון שאינו ניכר (!) אם הוא משיער גופה או משיער נכרית".
 
◄ תפארת ישראל: "וקשה לי הרי אסור משום מראית עין, דמחזי כפרועת ראש".
 
◄ תורת שבת: "וכן הוא אצל פאה נכרית דנשי דידן, שאין אדם יכול להבחין (!) אם בשיער עצמה או בפאה נכרית היא מתקשטת".
 
◄ ר' שלמה קלוגר: "בזה הזמן הרבה פרוצות שהולכות בכוונה בשיער שלהן, א"כ אף ההולכות בפאה נכרית מה מהני זה, הרי הרואה לא יידע (!) ויסבור דשלה הוא".
 
◄ ובספרו קנאת סופרים: "דהרי אי אפשר להכיר בלי הבחנה [=בלי להתבונן] אם הוא שיער שלה או של אחרת".
 
◄ שו"ת חסד לאברהם (לפני מאתיים שנה): "שנראה כאילו הולכות בשערות עצמן מגולות... שניהם דומין זה לזה ואין היכר כלל בין פאה נכרית לשערות עצמן".
 
◄ ברכת שלמה (דף ח', נדפס בתרפ"ח): "התחילו עתה ללכת בפאות העשוייין משערות קצרות תלויים באופן שאין ניכר כלל אם היא נשואה או פנויה, ונראה ממש כהולכת בגילוי שיער"...
 
הכיצד אפשר לומר שבזמן ההוא היו פאות קש, שהרואה היה מבחין בכך ממרחק של מאה מטר?
 
ומצינו לכמה וכמה פוסקים, שכתבו כי גם כאשר הפאה יותר יפה מהשיער הטבעי של האשה, אין בכך איסור, והוי כקישוט בעלמא שמוסיף יופי לאשה:
 
◄ כן הבין בדעת שלטי הגיבורים הגאון הספרדי רבי יעקב פארדו זצ"ל בספרו "אפי זוטרי" (על השו"ע אה"ע סי' כ"א ס"ק ט'), וזה לשונו: "הנה הר"ב החבי"ב [בעל כנסת הגדולה] באות ה' הביא לשון שלטי הגיבורים שכתב דדוקא שיער המחובר לגופה אסור, שע"י גילוי שערה מתגלה בשרה, והוי ליה מקומות המכוסים שבגופה. אבל שערות התלושים בפאה נכרית, אפי' תהיה עשויה משערותיה שרי, ואע"ג דקישוט הוא לה, הוי לה כשאר תכשיטין".
 
◄ וכן כתב הגאון רבי אהרן וירמש זצ"ל, רב ואב"ד בעיר מיץ, מתלמידיו הגדולים של בעל "שאגת אריה", בספרו "מאורי אור" (חלק "קן טהור" למסכת נדרים דף ל'): "וגם החוש מכחיש, דשיער אינו הרהור כגילוי שוק וקול זמר. והלא לא אסרו לקרות כנגד פנים יפות. אלא על כרחך שיער [נאסר] מטעם כמוס, שליטת הקליפה, ואינו תימהון דוקא במחובר. וכמו בשיער אשה מונח לפניו, אינו כלום. וכמה דברים שלא נגלו טעמם... אלא טעמם ונימוקם עמם".
 
◄ וכן כתב הגאון רבי סיני שיפפער זצ"ל בשו"ת סתרי ומגיני (חלק ב' סי' מ"ד): "וגם לחוש אחשדא שיסברו הרואים שהיא שערות עצמה היא חומרא גדולה, דכיון שיודעים העולם שיכולין עתה (בשנת תרצ"ב - לפני שמונים שנה) לעשות הפאה נכרית יפה כל כך שתיראה כשערות עצמה, אמאי נחשוד אותה". ועוד כתב, "דהפאה נכרית נעשית עתה בהדרת היופי".
 
◄ וכן כתב הגאון רבי עובדיה הדאיה זצ"ל בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ז' אה"ע סי' ט"ז): "בדין פאה נכרית לנשים נשואות, אם דינה כמו שיער ראשה שאסור לגלותה משום הרהור, דלפעמים היא יותר יפה משיער ראשה ומייפה אותה יותר, ואתי לידי הרהור, וכן משום מראית העין, דהרואה נדמה לו שהן שערותיה ממש... קים להו לרבנן שאין יצה"ר שולט אלא בדבר הדבוק בגוף האשה עצמה, היינו הדבר הדבוק בגוף הערוה עצמה, דאין שליטה להיצה"ר אלא בדבר שיש לו נפש חיונית, לא בדבר שאין לו נפש חיונית, ולכן בנתלש מגוף האשה, דניטל ממנו נפש החיונית, הרי פקע ממנו אותה הערוה שהיתה עליו בזמן שהיה דבוק בגוף האשה, דהרי הוא כפגר מת שאין להיצה"ר שליטה בו".
 
◄ וכן כתב מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל בשו"ת תבואות שמש (אה"ע סי' קל"ז): "לא אסרו חכמים לאשה שתתייפה כל מה שתוכל, רק שיהיה בהיתר, ועל האנשים לשמור עצמם שלא יביטו בהם. ואם באנו לזה, הלא כמה נשים יפיפיות שאפי' יכסו ראשן במטפחת ובצעיף, הלא רק מחמת רוב יופיין יש גירוי יצה"ר, האם נאסור עליהם לצאת לשוק או נאמר להם לכסות פניהם כגויים כדי שלא יביטו בהם אנשים. וגם ישנם היום הלובשים איזה כובעים או מטפחות על ראשן יוצאים מן הכלל ובוחרין בזה יותר משערותיהן ויש בזה גירוי יותר מהשיער, האם נאסור להם? גם צורת המלבושים של היום נשתנו, ואע"פ שמותרים ע"פ הדין, יש בהם גירוי יצר שמייפין האשה מאד, האם נאסור להם? אלא ודאי כל מה שהוא מותר ע"פ הדין, בין אם תכסה בבגד, או בשיער, העיקר הוא שלא יהיה מגופה, הוי ליה מלבוש על ראשה, ואין לנו להיכנס אם הוא מיפה אותה או לא, דזהו ענין הגברים שחובתם שלא להביט, ואפי' תהיה מכוסה בכובע אין ראוי להביט".
 
◄ וכן כתב בתורת מנחם להגאון מליובאוויטש זצ"ל (חלק ג' עמ' קפ"ח): "פאה נכרית הוא ענין שנוגע לבנים ובני בנים, לפרנסה ובריאות, כדאיתא בזהר, שהדבר נוגע לבני חיי ומזוני... ובפרט בזמננו (תשי"ד), שאפשר להשיג פאה נכרית בכל הצבעים, והיא נראית יפה עוד יותר מהשיער שלה עצמה, תתבונן האישה בעצמה מהי הסיבה האמיתית לכך שהיא אינה רוצה לחבוש פאה נכרית אלא מטפחת". וכן הביא בשמו בספר "כבודה בת מלך", שיש להעדיף פאה על מטפחת, אפי' אם הפאה יפה יותר מהשיער הטבעי של האשה, וביאר זאת בתשובה שהשיב לו וזה לשונו: "הרי זה (שיער עצמה) פריצות ע"י גופה, וזו (פאה נכרית) ע"י דבר זר (דלבוש הראש דומה ללבוש הרגל וכו')".
 
◄ וכן כתב הגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל (חוברת "המשביר", אוסף תשובות מכת"י דף מ'): "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית". וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות (פרק א' סעיף מ"ב בהערה): "וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".
 
◄ וכן כתב הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'): "ובענין פאה נכרית לאשת איש אי שרי או לא, הנה לפי מה שכתבנו שכל הטעם של כיסוי הראש הוא שלא תיראה מנוולת, וא"כ בפאה נכרית הרי היא מקיימת מצוות הכיסוי שאינה נראית מנוולת, ואדרבה פאה נכרית הרי היא כקליעה, ובקליעה כבר הבאנו ראיה מהגמ' לעיל דזה נוי לאשה והיפך מניוול. ואף שמשמעות כמה ספרים נראה שטעם כיסוי הראש הוא כדי שלא להראות יופיה, הנה הוא טעות גמור, ומזה יצא להם שאם היא לובשת פאה נכרית יפה זה עוד יותר גרוע, וההיפך הוא האמת".
 
◄ וכן כתב הגאון רבי חיים דוב אלטוסקי שליט"א, בספר "חידושי בתרא" (על מסכת שבת סד: "אין לדחות דשאני פאה נכרית דמתני', דלא היו מומחים כבזמנינו והיה ניכר שאין השיער שלה, מה שאין כן כשאין להכיר שאין השיער שלה יש להחמיר בכל הדינים כאילו שיער שלה מגולה, דזה אינו דהא רש"י והשלטי גיבורים הנ"ל פירשו שעושה כן כדי "שתיראה בעלת שיער", ואם יש להכיר דאין השיער שלה איך תיראה על ידה כ"בעלת" שיער, אלא על כרחך גם בזמנם היו מומחים ואע"פ כן מותר".
 
◄ וכן כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ח): "ואין לבדות מלבנו לדמות האיסור הסתכלות שבאה"ע סי' כ"א למלבושי נשים. הלאו דלא תתורו נאמר בעיקר על הסתכלות באשת איש (דאין זנות אלא באשת איש), והרבה מיני הסתכלות אסרו משום הרהור הנלמד בעיקר מ"ונשמרתם", וגם בענינים אלו אין לערבב הפרשיות, ואין לדון משם מה שמותר ומה שאסור להתלבש. והרי מפורש אמרו שאסור להסתכל על בגדי צבעונין, ואפי' הכי לא אסרו לאשה ללכת בבגדי צבעונין בשוק (ורק באדום אסרו, דהצבע ניכר מאוד גם מרחוק), והוא הדין באם הבגד כמראה הבשר, וכמובן שיש עוד לחלק מבגדי צבעונין, אבל אין לדמות זה לבשר מגולה ממש. ודמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור, והרי בתולות פנויות יש שסוברים בשיטת השו"ע באה"ע סי' כ"א שנוהגות שלא ללכת בפריעת ראש, ואפי' הכי פסק באו"ח סי' ע"ה שאין איסור לקרות ק"ש כנגדה, ובנכריות מסתפק המ"ב דמותר, משמע אפי' אם דרכן לכסות, ויתכן שזה יותר מדמות ראיה שהאיסור גורם ההרהור וכאמור. וברור שאשה שאין שערותיה יפות ומתביישת לצאת בלא מטפחת, דמכל מקום כנגד שערה הטבעי אסור לומר דבר שבקדושה, ובכלל איסור פריעה הוי, וכשמכסה ראשה במטפחת או בפאה, אף שמתייפה בזה מכל מקום מותר".
 
◄ וכן כתב הרה"ג ר' זאב שכטר שליט"א בקובץ אור ישראל (כ"א), וזה לשונו: "יש הטוענים שאין לדמות הפאה שלנו לפאה נכרית בדורות הקודמים שהתירום הפוסקים, משום שלא הצטיינו ביופיין כפאות שבזמנינו. והאמת היא שהפאה נכרית שהתירו הפוסקים היתה גם כן משיער טבעי של חברתה, ופשוט שהשיער הטבעי בדורות קודמים לא היה פחות יפה מהשיער הטבעי שבזמנינו. ונראה שהטוענים כן מתבססים על השוואות שהם ביצעו בין פאות של פעם להיום, ולא הבחינו שאת ההשוואה הם מבצעים בין פאה נכרית ישנה ומשומשת שלושים שנה או יותר לבין פאה נכרית חדשה של זמנינו, וסיבת השוני היא גיל הפאה ולא איכות היופי. והפוסקים שהתירו פאה נכרית לא חילקו, והתירו גם פאה נכרית חדשה. ויש שמבינים כי אין חילוק בין טבעי חדש מפעם להיום, אבל טוענים שהתסרוקות היום יותר דומות לשיער טבעי. אבל כבר מבואר בראשונים שהפאה נכרית היא לקישוט, וכי בדורות עברו לא ידעו לסרק הפאה שתיראה כמו קישוט, הלא כל זה מטרת הקישוט מאז ומעולם, וכי רק בדורנו יודעים לקשט ולסרק יפה? ובפרט שידוע כי בדורות שעברו היה להם טעם ליופי, ובדורנו נפוצים מאוד דברים שאין להם טעם וריח, וכל כמה חדשים יוצאת אופנה חדשה ומשונה".
 
◄ וכדבריו כתב בספר "לבושה של תורה" חלק א': "כדי לעשות הפאה נכרית כמראה טבעי, לא משתמשים בשום המצאה טכנולוגית חדשה, רק משתמשים בשערות אדם בלי להכניסם לחומרים חריפים (שהיו עושים כן כדי להכינה לצביעה) ואין צובעים אותם כלל (ומעיקרא עושים פאה משערות שצבעם כצבע שערות האשה), ואין לוקחים שערות מכמה נשים לצרפם יחד (אלא כולה מאשה אחת או לכל היותר משתי נשים), וכל השערות מחוברת להבד של הפאה נכרית כהדרך שהן גדלין בראש (ולא מהפכין השערות מלמטה למעלה) והצד שהיה סמוך להקודקוד הוא הצד שמחברים להבד וכו', ומחברים השערות להבד באופן שיצא מהבד באופן שדומה ככל האפשר ליציאת השערות מעור הראש, ומחמת כל הדברים הטבעיים השערות שומרות זוהרן וטבען ויפיין. ונוסף לזה התפירה המדוייקת והמצומצמת להיות מכוון לראש האשה, ע"י זה הפאה נכרית נראית טבעית לגמרי וכאילו היא שערות האשה ממש. ובשאר הפאות מעבדים השערות כדי לצובען לצבע אחיד, וכדי לאחד שערות שונות יחד, וכל פעולות אלו מפקיעים מהם המראה טבעי שלהם. ולפ"ז אין שום סיבה שלא היה אפשרי לעשות פאה נכרית משוכללת לגמרי גם בימי חז"ל".
 
◄ וכן הובא בירחון התורני "המאור" שיו"ל בארה"ב בחודש שבט תשי"ג, לפני כשישים שנה: "נתייסדו כאן הרבה בעלי מקצוע מאחינו בני ישראל, לעיבוד פאות נכריות בשביל בנות ישראל הכשרות. היהודים בעלי מקצוע הזה, הינם ברובם ג"כ מהגרים שבאו לכאן בשנים האחרונות והתעסקו במקצועם הזה גם באירופה, וכי על כן הינם מומחים בעיבוד הפאות הנכריות לכל פרטיו ודקדוקיו, בתכלית היופי והשלימות. ישנן בעלות מקצוע מומחיות מפורסמות כאלו, שמעבדות פאות נפלאות, שהרואה אותן לא יכיר בשום אופן שאלו הן פאות נכריות" (עמ' י"ט, מאמר "פאה נכרית ודת יהודית").
 
ורק חלק קטן מהפוסקים, כתבו שאם הפאה אינה ניכרת כלל, כלומר שגם המתבונן מקרוב לא יכול לזהות שזו פאה, יהיה אסור, וכן פסק הגר"ח קניבסקי שליט"א, כדלהלן.
 
◄ במענה לשאלה, וזה לשונה: "מה דינן של פאות שאינן ארוכות מאוד או פרועות, אך עשויות משיער טבעי ומראה טבעי להן. האם מותר לנשים נשואות ללובשן?" ענה הרב בזה הלשון: "אם זה נראה ממש כשערה, ואי אפשר להבחין, יש להחמיר".
 
◄ ובמענה לשאלה, וזה לשונה: "רוב ככל הפאות ניתן להבחין אם היא פאה או שיער עצמה, ע"י כמה סימנים: א. הפאה גבוהה יותר משיער עצמה. ב. הפאה מבריקה יותר משיער עצמה. ג. רוב תסרוקות הפאות הצנועות, הן ישרות ולא מקורזלות, וניתן לזהות פאה ע"פ התסרוקת, ובפרט שרוב הרווקות הולכות בשיער אסוף כתקנון בתי הספר והסמינרים. ד. המתבונן יכול לראות שאין שרשי השיער יוצאים מהראש. האם גם בפאות אלו היתה כוונת כת"ר שיש להחמיר?" ענה הרב בזה הלשון: "אם המתבונן יכול להבחין, המנהג להקל".
 
 
 

 

 

אהממממושיקו

חופר

לפעמים אין ברירה, כשרוצים להסביר את הנקודה חייבים להרחיבploni


וכולם דיברו על פיאה ניכרת.מבקש אמונה


כיון שכבודו לא יודע לקרוא, אצטט ברחל בתך הקטנהploni
רוב ככל המתירים כתבו במפורש להתיר פאה אע"פ שאין להכיר כלל שהיא פאה, ובזה חלקו על האוסרים, שגם הם דיברו על כך. פוסקים בודדים בימינו (כהגרש"ז והגרי"ש) דעתם היתה להחמיר בפאה שלא ניכרת גם ע"י התבוננות מקרוב, כאשר ביאר יפה מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, וכדלהלן, ודעתם אינה מייצגת את עשרות הפוסקים המתירים, מה גם שהם לא דיברו על רוב הפאות בימינו, אלא על מיעוט דמיעוט שמחירן מעל 2000 דולר.

המתירים התירו מפני שאפשר "לתלות בהיתר" ולא מפני שניכר

◄ בשו"ת אז נדברו למרן הגאון רבי בנימין זילבר, כתב "ומדכתב במשנה ברורה דבמקומות שאין המנהג כן אסור משום מראית העין, משמע דהמדובר באינו ניכר היטב דהוי פאה". כלומר, במקום שאין חשש של מראית העין, אע"פ שאינו ניכר, יש להתיר.

◄ בספר "באר משה" להגאון העצום רבי משה כרייף מתוניס, כתב "ומיהו יש להבין כוונת הגליון [בעל השלטי גיבורים], מאיזה טעם הוה סלקא דעתך דאסור. ונראה דדרך הפאה נכרית שהיו עושים, היה מנהגם להניחו מגולה. והוה סלקא דעתך דאסור, מפני מראית העין, שיאמרו שערה ממש, ושיער באשה נשואה ערוה". כלומר, ההוה אמינא של האוסרים היתה לאסור משום מראית העין, והש"ג בא לאפוקי סברה זו, וזהו חידושו.

◄ ובספר "דברי חיים" כתב: "ולענ"ד, קושיה מעיקרא ליתא, דהא כיוון דדרך הנשים כן, לעשות פאה נכרית על ראשן, כבר ידוע הוא לכל. וכמו בזמנינו דידוע דנשים צדקניות נושאות על ראשן פאה נכרית... ככל זה אין שום מראית עין והוא פשוט". כלומר, מפני שידוע שנשים צדקניות לובשות פאה - אין בזה מראית העין, כי הרואה "מבין" שזאת פאה, ואין הסיבה משום שהפאה ניכרת והרואה "יודע" שזאת פאה.

◄ ובספר "פאת שדך" להגרש"ד מונק, רב דק"ק חרדים חיפה, כתב: "וכן אם הדבר ידוע באותו מקום ובאותו זמן, כגון נדון דידן דהש"ך דחלב שקדים בבשר עוף, שהיה מפורסם מחמת המנהג, אבל בשר בהמה דמי ממש לגזירת דם דגים ואין להקל בו. ומהרש"ל (פרק כ"ה סי' נ"ב) ס"ל דאף חלב שקדים דמי ממש, דלא מסתברא ליה לחלק בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן בדבר זה. ולפ"ז וכו' הרווחנו טעם לזכות לנשים הלובשות פאה נכרית, כיון שהדבר ידוע שרגילין בזה, ולא מצינו שגזרו רז"ל בכגון דא". כלומר, כל הסיבה שאין מראית העין - הוא משום שרגילים בכך. ולא משום שניכר.

◄ ובספר "אמרי המזג" כתב: "והכי נמי הרי בוודאי לא שייך משום מראית העין אלא לגבי ישראלים אחרים המכירים אותה שהיא ישראלית (עיין במג"א ובמחצית השקל שם ס"ק ד'), והרי הם יתלו בהיתר שהיא פאה נכרית ולא שיער גופה, וגם אם יחקרו הדבר יוודע להם שכן הוא האמת". כלומר - הרואה "יתלה" בהיתר, ורק אם "יחקור" וידרוש יתברר לו שזאת פאה. וטעם ההיתר הוא משום שיש לרואה במה לתלות, ולא משום שניכר.

◄ ובספר "חידושי בתרא" להגאון רבי חיים דב אלטוסקי, חתן הגרח"פ שיינברג זצ"ל, כתב במפורש: "וגם אין לדחות דשאני פאה נכרית דמתני', דלא היו מומחים כבזמנינו והיה ניכר שאין השיער שלה, מה שאין כן כשאין להכיר שאין השיער שלה יש להחמיר בכל הדינים כאילו שיער שלה מגולה, דזה אינו דהא רש"י והשלטי גיבורים הנ"ל פירשו שעושה כן כדי "שתיראה בעלת שיער", ואם יש להכיר דאין השיער שלה איך תיראה על ידה כ"בעלת" שיער, אלא על כרחך גם בזמנם היו מומחים ואע"פ כן מותר".

◄ ובספר "מגן גיבורים" כתב: "וגם גוף דבריו לחוש בפאה נכרית משום מראית העין, לענ"ד ברבים שנהגו כן לא שייך מראית העין, דלא חשידי, ועיין ביורה דעה סי' קמ"א סעיף ד' בהג"ה, וכל שכן בזה דכל הנשים נהגו כן, האיך אפשר דכולהו יעברו על דת משה ויהודית עכ"פ, ומכל שכן למאן דסובר דהוא דאורייתא, ועל כן ישפטו הכל שהוא פאה נכרית". כלומר, הרואה "שופט" ומבין שזאת פאה, למרות שאינו "יודע" זאת, כי רבות נשים נהגו כן, ואיך אפשר שכולן יעברו על דת משה?

◄ ובשו"ת "סתרי ומגיני" כתב: "וגם לחוש אחשדא שיסברו הרואים שהיא שערות עצמה היא חומרא גדולה, דכיון שיודעים העולם שיכולין עתה לעשות הפאה נכרית יפה כל כך שתיראה כשערות עצמה, אמאי נחשוד אותה". כלומר, אדרבה: משום שעתה (בשנת תרצ"ב) עושים את הפאה יפה כל כך, ונראית כשערות עצמה (דלא כטענות אותם האומרים שלפני שמונים שנה היתה הפאה קש ותבן), למה נחשוד אותה? ואם הפאה היתה נראית כמראה צמר מנופץ, לא היה כלל מקום לחשד...

◄ ובשו"ת "ישכיל עבדי" כתב: "ואשר לטעם משום מראית העין, שהרואה יחשוב שהוא שיער שבגופה, הנה פשוט שבמקומות אשר אין רגילים בכך ללבוש פאה נכרית, ודאי יש מקום לחוש מפני מראית העין. ובודאי גם הש"ג לא כתב להתיר אלא במקומות שנהגו בכך, כמו שדייק ותני בזה הלשון "וסמך לנשים היוצאות בכיסוי שערות שלהן כשהן נשואות, אבל במקום קליעת שערן נושאות שערות חברותיהן" וכו', הרי לך שכל דבריו אינם אלא למצוא סמוכות למנהג שנהגו נשים בכך, דבזה אין ענין למראית העין, דכיון שנהגו בכך הרי כולם יודעים דהוא פאה נכרית, אך ודאי דבמקום שאין מנהג ודאי דגם הוא מודה במודים דרבנן דאין מקום להתיר להם לכתחילה, מפני מראית העין". כלומר, כאשר נהגו בכך, "כולם יודעים" שזאת פאה, ולא מחמת שניכרת הפאה - אלא מחמת שהמנהג נפוץ. ואין מקום כלל לחלק בין פאה ניכרת לפאה שאינה ניכרת, אלא בין מקום שנהגו למקום שלא נהגו.

◄ ובשו"ת "אגרות משה" כתב: "ויש עוד טעם גדול במה שלא אסרו בפאה נכרית, דכיון דידוע לכל שיש ללבוש פאה נכרית שתהיה נדמית כשערות האשה עצמה, אין לאסור דמהאי טעמא יחשדוה הרואים מרחוק ואלו שאין מסתכלים כ"כ בנשים שהשיער הנראה הוא משערות האשה עצמה, כיון שהיא מוחזקת לאשה כשרה, ויודעים שמקרוב ודאי מכירים שאינן שערותיה, והרואים אותה בקרוב ומסתכלים הרי ברוב הפעמים יכירו שהיא פאה נכרית". כלומר, מקרוב אפשר להבחין, ומרחוק? יתלו שזאת פאה, מחמת ש"ידוע לכל" שאפשר לעשות פאות שנראות כשיער ממש!

ולאחר מכן התיר במפורש פאה שאינה ניכרת: "וממילא אין לאסור גם כשלא ניכר לפעמים, אף אם היה זה מאיסורי לאוין, וכ"ש שהוא רק מאיסורי עשה, שאפשר שליכא כלל איסור מראית עין בזה".

◄ וכן כתב הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א בספר "אום אני חומה" עמ' צ"ד: "רבים האוסרים הוא משום מראית העין, והוא לפני שנתפשט לבישת הפאות. וגם טעם האוסרים שיסבור שהוא שערות ויבוא לידי הרהור, ליכא כיום".

וכן כתבו בקובץ "תל תלפיות" (שע"י מכון הוראה ומשפט דק"ק חניכי הישיבות בראשות הגר"מ גרוס שליט"א, קובץ ס"ז): "בש"ך סי' רח"צ סק"ב בדינא דהרא"ש כתב דסגי במה שזה מצוי, אף שאין מכירין להבחין שזה של היתר, וע"ש בב"ח. וכמו כן מצינו בספר מגן גיבורים או"ח סי' ע"ה סק"ג (עיקר דבריו הובא במשנ"ב שם סקט"ז), גבי בפאה נכרית, דגם המתירין לצאת כך לרה"ר משום דמדינא שרי, מ"מ ת"ל דאסור משום איסורא דמראית עין, וכתב דכיון דהרבה הולכות כן, הרואים לא יתלו באיסור, ומשמע נמי דאין צריך שידעו להבחין בין פאה נכרית לשיער, וסגי מה שהוא מצוי".

◄ ובספר "אבני ישפה" (ח"ה סי' קמ"ה) הנ"ל כתב: "כיום נעשה מצב שרוב הנשים לובשות פאה נכרית, ואם כן ודאי שלא שייך לומר שיש כיום ענין של מראית העין, שהרי יודע כל אדם שיש כאן פאה נכרית. ודבר זה דומה לתחילת השימוש בשעון שבת, שבתחילתו היתה מראית העין שאנשים חשבו שהוא מכבה או מדליק האור בשבת, אבל אחר שהתפשט הדבר שוב אין מראית העין, כי הוא דבר שרוב בני אדם עושים, ולא שייך בזה ענין של מראית העין. וכן הדבר בענין הפאה הנכרית... בזמננו הדבר ברור שהוא נפוץ ביותר, ולא שייך כלל מראית העין, וממילא גם הבאר שבע שאסר הפאה הנכרית, היה מודה אם היה רואה המצב שנוצר בימינו".

◄ ובספר "עמודי שש" הנ"ל למסכת בבא מציעא (צא. עמ' ק"ע בהערה) כתב: "יש להתיר מהטעם הנ"ל שההיתר מצוי מאוד ומהיכי תיתי שיתלו באיסור, וע"פ זה נראה דבלבישת פאה אין לחוש למראית העין שיראוה שהולכת בגילוי ראש, דמהיכי תיתי שיתלו בגילוי ראש, והרי מצוי ומפורסם לכל שיש פאות בעלמא, ולכן המתירים בזה לא חשו למראית העין. ואף אלה שאסרו משום כן, היינו בזמנם שזה היה מעט ולא מצוי". וכל פוסקים אלה הבינו שהרואה "תולה" שזאת פאה, ולא "יודע" מחמת שהיא ניכרת.

◄ ובשו"ת "תבואות שמש" למרן הגר"ש משאש כתב: "גם משום מראית העין ליכא, כי מאות ואלפי נשים לובשות פאה... ואיזה מראית עין יש בדבר שעושין כל הנשים?"

◄ ובשו"ת "דת והלכה" למרן הגר"מ שטרנבוך כתב: "כעת שרבו הנשים בפאות נכריות, הלא במראית העין לא יתלה כלל ששערותיה פרועות רק ידמה שיש לה פאה נכרית וכו', שרבו כ"כ הפאות נכריות היום שיש לתלות בהן". כלומר, לא מחמת שהפאה איננה ניכרת, אלא מחמת שהרואה "ידמה" שהיא לובשת פאה (ולמרות שכתב בתוך דבריו ש"ראוי להימנע" מפאות שאינן ניכרות כלל, אולם פשוט מדבריו שמותר מעיקר הדין).

◄ ובשו"ת "אור יצחק" להגר"י עבאדי שליט"א כתב: "ומה שאנשים יחשדו לנשים שמכסות ראשן בפאה נכרית שהן הולכות בגילוי ראש, דבר זה אין נראה לחוש לו כלל מכמה טעמים, וכבר הזכיר מזה הגאון רבי משה פיינשטיין בתשובתו הנ"ל. א. שאין לנו לגזור מדעתנו ולחשוש למראית העין. ב. אם החשש שהנשים הרואות אותה יחשדוה, זה דבר שאינו נכון כלל, דבהסתכלות מועטת יכולים להבחין אם זה שערה ממש או פאה נכרית, גם בפאות היפות ביותר. ג. אם הנשים מכירות אותה לזאת שלובשת פאה נכרית, הרי הן גם יודעות אם היא לובשת פאה נכרית או לא, וזה פשוט. ד. אם החשש הוא שהאנשים יחשדוה, אותו טעם שייך אצלם אם הם מכירים אותה או לאו, ואם אינם מכירים אותה אולי היא באמת לא נשואה, ויש בנות בתולות וכו'. ה. ועוד שהיום שכל כך מצוי פאה נכרית, א"כ למה לחשוש למראית העין, ולמה שלא ילמד עליהם זכות".

הראת לדעת שטעמם של הפוסקים המתירים, הוא שאין מראית העין, למרות שהפאה איננה ניכרת, ולא כדברי אותם הטוענים שגם אליבא דהמתירים יש לאסור בפאה שאינה ניכרת.

ביאור שיטת המתירים הבודדים שאסרו כשאינה ניכרת

ואמנם יש בודדים מהמתירים שחששו לשיטת האוסרים לאסור משום מראית העין, וכך היא שיטת מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א.

◄ ובמענה לשאלה, וזה לשונה: "מה דינן של פאות שאינן ארוכות מאוד או פרועות, אך עשויות משיער טבעי ומראה טבעי להן. האם מותר לנשים נשואות ללובשן?" ענה הרב בזה הלשון: "אם זה נראה ממש כשערה, ואי אפשר להבחין, יש להחמיר".

◄ ובמענה לשאלה, וזה לשונה: "רוב ככל הפאות ניתן להבחין אם היא פאה או שיער עצמה, ע"י כמה סימנים: א. הפאה גבוהה יותר משיער עצמה. ב. הפאה מבריקה יותר משיער עצמה. ג. רוב תסרוקות הפאות הצנועות, הן ישרות ולא מקורזלות, וניתן לזהות פאה ע"פ התסרוקת, ובפרט שרוב הרווקות הולכות בשיער אסוף כתקנון בתי הספר והסמינרים. ד. המתבונן יכול לראות שאין שרשי השיער יוצאים מהראש. האם גם בפאות אלו היתה כוונת כת"ר שיש להחמיר?" ענה הרב בזה הלשון: "אם המתבונן יכול להבחין, המנהג להקל".

ומוכח שאפילו לשיטת הגר"ח קניבסקי וסיעתו, אין לאסור את רוב הפאות בזמננו, אלא בודדות (ובדר"כ מחירן מעל 2000 דולר) שאינן ניכרות אפילו מקרוב למתבונן. וגם הן, אם אינן עוברות חפיפה לעיתים קרובות, ניתן לזהותן בנקל.

האוסרים אסרו ללבוש פאה מפני שאינה ניכרת!

מאידך, בדברי האוסרים מוכח שכל האיסור של מראית העין הוא מפני שאין הבדל כלל בין פאה לשיער טבעי, ואי אפשר להכיר. ולכן אסרו בדורות הקודמים ללבוש פאה!

◄ וכך כתב הגר"ע יוסף בשו"ת יבי"א ח"ה סי' ה': "ומכיון שאין שום היכר בין פאות אלו לשערות הטבעיות, הא ודאי שיש לחשוש בהן משום מראית העין, שיחשבו אותן לפרוצות ההולכות בגילוי שערות ראשן ברה"ר".

◄ מהר"י קצנלנבוגן, ראשון האוסרים, לפני חמש מאות שנה: "ושלא יתקשטו בפאה נכרית, כי שיער באשה ערוה ולמראה עין יראה כאילו הוא שיער שלהם" (ספר י"ב דרשות).

◄ תשובה מאהבה: "בזה נראין הן... כאילו יוצאות בשערות ראשן פריע פרעות בלי כיסוי כלל".

◄ ישועות יעקב: "וכיון שאינו ניכר (!) אם הוא משיער גופה או משיער נכרית".

◄ תפארת ישראל: "וקשה לי הרי אסור משום מראית עין, דמחזי כפרועת ראש".

◄ תורת שבת: "וכן הוא אצל פאה נכרית דנשי דידן, שאין אדם יכול להבחין (!) אם בשיער עצמה או בפאה נכרית היא מתקשטת".

◄ ר' שלמה קלוגר, לפני מאתיים שנה: "בזה הזמן הרבה פרוצות שהולכות בכוונה בשיער שלהן, א"כ אף ההולכות בפאה נכרית מה מהני זה, הרי הרואה לא יידע (!) ויסבור דשלה הוא".

◄ ובספרו קנאת סופרים: "דהרי אי אפשר להכיר בלי הבחנה [=בלי להתבונן] אם הוא שיער שלה או של אחרת".

◄ שו"ת חסד לאברהם, לפני מאות שנים: "שנראה כאילו הולכות בשערות עצמן מגולות... שניהם דומין זה לזה ואין היכר כלל בין פאה נכרית לשערות עצמן".

◄ ברכת שלמה (דף ח', נדפס בתרפ"ח): "התחילו עתה ללכת בפאות העשוייין משערות קצרות תלויים באופן שאין ניכר כלל אם היא נשואה או פנויה, ונראה ממש כהולכת בגילוי שיער"...
הנקין, קשקוש בגרושploni
רוב החרדיות הולכות עם פאות צנועוצ באורך סביר, ואשה עם חצאית מעל הברך היא רחוקה מלהיות חרדית.

גם הפאות הארוכות, יש פוסקים שהתירו זאת. גרביים זה נדון הרבה יותר רציני, זה לא שאלה של משיכת תשומת לב כמו בפאה, אלא כיסוי ערווה
גם לפי הרב עובדיה, גרביים הם הידור וחומראploni

בספר "אוצר דינים לאשה ולבת" (פרק ס' אות ד' בהערה, מהדורת תשס"ה עמ' תשפ"ה) של בנו הרב יצחק יוסף, הביא פסק הלכה מאביו לעניין לבישת גרביים לנשים: "ובתשובה כתב יד לאאמו"ר שליט"א האריך בזה, והעלה דבוודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקלות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך".

יש על מה לסמוך לא לכתחילה, זה לא הידור וחומרא אלא עיקר הדיןימ''ל


כשיש פוסק אחד נגד הרבה זה כבר לא כל כך לכתחילהמבקש אמונה


להפך הרב עובדיה זצק"ל החמיר בזה.הכל מאת ה'
סימן כא': להתרחק מן העריות.
אין להתיר לאשה לגרוב גרבי ניילון שקופות, שהבשר נראה דרך הגרביים. וחייבת לכסות את השוק והירך בגרביים שאינן שקופות כלל, או צבעוניות, ואין להקל בזה כלל. [שם עמוד שנג. יביע אומר חלק ו חיו"ד סימן יד אות א]

הרב עובדיה זצק"ל לא התיר זאת,אלא כתב שלמי שישנה סיבה להקל יש לה על מה לסמוך.
תודה רבה. ישר כוחמבקש אמונה


מה אתה מתלהבploni
עדיין הוא סומך על המשנה ברורה, בזה שהוא התיר חצאית עד הברך ולא הצריך חצאית עד הרצפה
היי,זה לא יפה.הכל מאת ה'
ניראלי שזה מובן.
בס"ד
לכבוד הרב:
יש לי שתי שאלות:
1. ברצוני לדעת מה האורך הנכון לאישה ללבישת חצאית על פי מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל (אני ספרדיה שנוהגת לפיו תודה לה')
2. האם לשאול רבנית גדולה (שנחשבת לגדולת דור) , זה נקרא דעת תורה או שזה התייעצות
בתודה מראש ובברכה שה' יברך את הרב בשמחה,רפואה ובכל ברכות התורה.
אביבית

תשובה:
אחותי היקרה , אני מצטט לך מה מובא בקיצור שו"ע ילקוט יוסף הלכות אישות.

סימן כא': להתרחק מן העריות.
אין להתיר לאשה לגרוב גרבי ניילון שקופות, שהבשר נראה דרך הגרביים. וחייבת לכסות את השוק והירך בגרביים שאינן שקופות כלל, או צבעוניות, ואין להקל בזה כלל. [שם עמוד שנג. יביע אומר חלק ו חיו"ד סימן יד אות א]

אסור באיסור גמור לבנות ישראל ללכת בחצאיות קצרות, שמלבד שעוברות בכך על איסור חמור של פריצות וגירוי היצר הרע, יש בזה גם לאו מן התורה, משום "בחוקותיהם לא תלכו". והלובשות חצאיות למעלה מן הברך, צריך להשפיע עליהן בדרכי נועם להתלבש בצניעות. [אוצר דינים לאשה ולבת עמוד שנד. יביע אומר חלק ו' חלק יו"ד סי' יד אות א]

לא ידוע מאיפה הציטוט שלך.
לא ידוע?ploni
וכי לא נתתי מקור מדוייק?

או שעדיף לך לעשות העתק הדבק מכל הבא ליד
סליחה.קצת כבוד.הכל מאת ה'
הבאתי ציטוט מאתר של רב גדול שחשוב לכבדו.
הרב רביד נגר שמקרב אלפי נערים ונערות. ועונה במסירות נפש לכל אדם ואדם.לא ניראלי שהציטוט שהביא שקר.
ואם אתה רוצה לדעת באמת מהי ההלכה,אז תלך לספרים,תשאל את רבייך ומורייך.
לא שקר, חלילה!ploni
מה שכתבת זה מה שכתוב בילקוט יוסף בגוף ההלכה.

מה שאני ציטטתי זה כתוב בהערות למטה, באותיות הקטנות.

הרב עובדיה בגדול מחמיר כי כך המנהג. אבל כמו שאמרתי, גם בפסק ההלכה שלו להצריך גרביים, הוא מסתמך בעצם על המשנה ברורה, כי לולא המשנה ברורה (וסיעתו) חובה ללבוש שמלה עד הרצפה.
העתק הדבק הא... נו נו, הפוסל במומו פוסל.מבקש אמונה


סליחה. לא הבנת את הפסק. לפי הרב עובדיה חייבים לכסות את השוקאנא ה הושיע נא

והוא מתחת לברך עד הקרסול. מי שיש לה חצאית ארוכה , אז גרביים זו חומרא . אבל מי שאין לה חצאית ארוכה , אז היא חייבת בגרביים . זה ברור בשו"ת יביע אומר.    יום טוב !

בכתב יד של הרב עובדיה שהובא בילקוט יוסף בהערותploni

כתב שאין צורך בגרביים מעיקר הדין אבל טוב להחמיר.

 

מעניין שכתב יד זה לא פורסם עד היום.

 

בכל אופן, גרביים זה לא חצאית. אי אפשר לומר "או חצאית או גרביים", כי כמו שאי אפשר ללכת רק בגרביים, כך אי אפשר לכסות חצי בחצאית וחצי בגרביים. אלא אם כן תאמר שגרביים זאת חומרא ותוספת.

למרות שנראה שלמעשה זה באמת יהיה אסור אצלןאורח כלשהו

בגלל המנהג..

ממש לא מדוייקploni

רוב הפוסקים האחרונים (ספרדים ואשכנזים) תומכים בעמדת המשנה ברורה, והוא לא "דעת יחיד" כמו שמנסים דמגוגים להציג. לפי המשנה ברורה אין צורך בכיסוי הרגל תחת הברך, וזהו ענין שתלוי במנהג. אם מנהג המקום לכסות, חובה לכסות.

 

לפי רוב האחרונים, מספיק לכסות את הרגל שתחת הברך בגרביונים, ואין שום צורך בשמלת מקסי עד העקב. זוהי דעה התואמת למשנה ברורה (כי פשוט שאי אפשר לכסות את הטעון כיסוי ב"גרב" לבדה).

לשרשר כאן זוהי קטסטרופהploni

אני מגיב על תגובה כלשהי, בפועל זה נכנס אחר מבול תגובות ולאף אחד אין מושג על מה הגבתי.

תלמד את נושא השוק מהמקורות. אין לדעה המקילה שום אחיזהאנא ה הושיע נא

במקורות. 

במשנה באהלות כתוב מפורש שהשוק הוא מתחת לברך. גם הגמ' לעניין חליצה זה כך. 

זה גם פסק של רע"א , חת"ס וגם כך ברור בשו"ע הרב. 

עיין שבט הלוי חלק א' סימן א. 

אם תלמד את המקורות בלי נטיות תראה שאני צודק. 

יום נפלא!

מי שייעיין באמת במשנה ברורה יבין שאין לסמוך על ההתר כללגבעוני מצוי

א. בשער הציון הוא מביא זאת בשם הפרמ"ג ובשם החיי אדם

ב. הפרמ"ג כותב על כך שאפשר שהשוק זה החלק העליון אך לא מכריע למעשה

ג. החיי אדם אוסר במפורש

ד. כל גבר יודע שיש הבדל בין לראות את השוק של האשה (החלק התחתון של הרגל) לבין לראות את החלק של הזרוע מהמרפק עד כף היד. ההסתכלות בחלק התחתון של הרגל גורמת להרהורים אצל כל אדם נורמלי והסתכלות בזרוע לא

ה. במאגר תורת אמת יש ספר שמסביר ומבאר את דברי המשנה ברורה ומוכיח שגם לשיטתו אין היתר כזה וההיתר של המתירים נובע מהבנה מוטעית של דברי המשנה ברורה

מקושיות לא מתיםploni
ב"ה אכשר דרא, ויש בימינו אנשים מוכשרים מאוד שמסוגלים להפוך את דעתו של כל פוסק שהתיר משהו, ולהסביר ההיפך. והכל תוך פלפולים חריפים והכנסת פיל בקוף המחט, בצורה נפלאה מאוד.

המשנה ברורה התיר שחור על גבי לבן, ורוב הרבנים בדורנו סומכים על דעתו ומצריכים חצאית שתכסה את הברך ותו לא, ולא מצריכים שמלה שתטאטא את הרצפה. ופסקו שהענין תלוי במנהג המקום, כדעת המשנ"ב.
אין היתר מוחלט לאשכנזים, כי זו טעות במשנה ברורה. בכל המקורותאנא ה הושיע נא

שוק הוא בין הברך לקרסול. זה מופיע בתנ"ך מספר פעמים, וכן במשנה מסכת אהלות, וכן בגמרא לגבי "חליצה" , וכן ברש"י במסכת מנחות, וכך ברור בכל הראשונים על הגמ' בברכות לגבי "שוק באש הערוה". 

 

כך גם ברבי עקיבא איגר .חתם סופר בתשובה, ושולחן ערוך הרב. 

לא יתכן שהמשנה ברורה התכוון לחלוק על כל המקורות האלה, .    הוא לא יכול לחלוק על גמרא ולא על "ראשונים" , והוא גם מעולם לא חלק כך על רבי עקיבא איגר חתם ספור ושו"ע הרב יחד.  

לכן ברור שזו טעות במשנה ברורה , וצריך או חצאית ארוכה או גרביים .   יום נפלא!

לדבריך, למה לא מועיל גרביים מעל הברך?ploni
הרי אתה טוען שכולם חולקים על המשנה ברורה, אז איך התירו גרביים תחת הברך?

וחוץ מהבדיחה שהוא חולק על גמרא וראשונים, הרי הויכוח הוא מהו שוק בכלל.
גרביים מתחת לברך ,רק בתנאי שהחצאית מתחת לברך.הכל מאת ה'
ככה שהכול מכוסה.
ולכן הפליגו בגרביים ארוכים ככה שלא קיים חשש גילוי.
אבל גרביים זה לא כיסוי של ממשploni
בדיוק כמו שאיבר אחר בגוף אי אפשר לכסות עם גרב.

מכאן שכל המצריכים חצאית רק עד הברך, מסכימים עם המשנה ברורה.

גרביים זה שום כלום. חומרא בעלמא. אשה שמכסה את כל גופה בגרב, הרי זה שיא הפריצות.
מה קרה? כל כך קשה לך בלי פריצות?מבקש אמונה


כל כך קשה לך להגיב לגופו של ענין?ploni
אם אתה לא מסוגל, אתה יכול לכתוב שזו "תגובה אחרונה" ולברוח שוב....

(אגב, אני מהחוג החרדי ואשתי לובשת גרביים בקביעות, כי כך המנהג אצלנו).
אענה לך.הכל מאת ה'
ביררתי את העניין -הרב עובדיה זצק"ל אוסר ללכת בלי גרביים,ואם קרו מקרים,וקרו שהתיר זה רק באופן ספציפי לאותה בחורה,ולא לכתחילה.
גרביים זו לא חומרה זו הלכה.
אכן גרביים שקופות זו בעיה,אבל זה מטשטש את הרגל,ויותר צנוע,לכן יש כמות דנייר שההלכה קבעה 40 דנייר,אבל יש דרגות בזה.
כמו שבכל עניין צניעות אחר,
הטענה שיש גרביים שקופות שהם כמו הרגל צודק-לכן מותר ללכת עם גרביים שקופות עם מספר דניר גבוה,ברור שעדיף גרב מאשר בלי גרב.
גם אם יש כאלה שהולכות עם גרביים שקופות ממש- הן משתדלות.
בכל דבר והלכה יש את המתירים ואת המחמירים ומעיקר הדין.
אבל מהזה משנה,אם בכל דבר נחפש פה מקלים פה מותר פה שם,למה שלא נחליט מה באמת צנוע ? מה באמת טוב בשבילנו? למה שנקל ?קשה לך כרגע עם? אל תשימי ותכבידי לא קשה לך אדרבא!
זה גם עניין של הרגשה,אני לא יודעת מה ההרגשה ללכת בלי גרביים,כי מזמן לא הלכתי בלי גרביים,אבל מה שבטוח שזה כייף עם זה,יותר רוחניות,יותר צנוע,יותר קירבה אל ה'.

עוד משהו הגרביים אגב בדרך כלל אצל בנות עם גרביים יותר קל להם לשמור על חצאית אחרי הברך,כי היא יודעת שאם היא עם גרביים אזי אין מצב שהחצאית מעל הברך,לא תמיד ככה בדרך כלל , ככה שיש הרבה נקודות למחשבה.
לא הבנתי מה בדיוק ענית ליploni

בילקוט יוסף (ציינתי מקור מדוייק) הביא בהערות תשובה כתב יד מהרב עובדיה, אביו, שהתיר ללכת בלי גרביים במקרה הצורך ו"יש להם על מה לסמוך" 

 

גם בהלכה עצמה שהחמיר וכתב שצריך ללבוש גרביים, ולא שקופות, כל זה חומרא בעלמא בגלל שהנשים החרדיות נהגו כך, כי אם היה פוסק נגד המשנה ברורה, וסובר שהשוק חייב בכיסוי, לא היה מועיל גרביים - כשם שלא מועיל גרביים לכסות את החצי העליון של הרגל. גרביים זה לא כיסוי, זאת רק תוספת.

 

אין שום בעיה שתחמירי על עצמך, רק אל תהיי יוצאת דופן בציבור שאת נמצאת. 

טענת שגרביים זה לא כיסוי ממש.הכל מאת ה'
אז הסברתי.
גרביים בחלק העליון לא מועיל מכיון שיש חצאית,והגרביים מועילות רק לחלק שבין הברך לקרסול.

מה שרשמת לגבי הרב עובדיה שמקל-אתייחס לזה בימים הקרובים,תודה!

לא כתבתי לאן אני משתייכת,אגיב בכל זאת שאין בעיה להיות יוצא דופן
כל עוד לא מכתיבים לי מה ללבוש,ולא כופים עלי הכל בסדר.
את כנראה לא הבנת מה שכתבתיploni

אם גרביים היו נחשבים לכיסוי כלשהו, לא היה צורך בחצאית. נשים היו יכולות ללכת עם גרביים בלבד.... או עם גרביים וחצאית מיני קצרצרה. העיקר שיש גרביים.

 

אבל כל אחד מבין שגרביים הם לא כיסוי, ולכן גם מי שסובר שצריך גרביים, אבל מיקל שהחצאית רק תכסה את הברך ולא תגיע עד הרצפה, בעצם הוא פוסק כמשנה ברורה.

לא נכון...מבקש אמונה

אי אפשר לשים גרב בחלק העליון בגלל עצם זה שרואים את הפישוק רגליים  וזה יבליט את האיברים הצנועים ששם, ואז גם ככה יהיו הרהורים.

 בדיוק כמו חולצה צמודה שאסור.

  לכן שם חייבים חצאית.

 

לעומת זאת בחלק התחתון של הרגל אין מה להבליט לכן מספיק גרב.

(למרות שהכי טוב חצאית שמכסה את כל הרגל) 

 

פשוט וקל.

טוב חברים.. אני קורא אתכם לסדר פעם ראשונהאוריה,

;)

כל מלאכות שבת נעשו על הנושא הזה

זה כבר משעמם...

סליחה, צורת הרגל בולטתploni
לא צריך להגיע בכלל לענין ה"פיסוק".

מותר ללבוש שרוולים צמודים כמו גרב? בחלק העליון של היד?

אסור.

יש שם "פיסוק"?

חוץ מזה שאין שום מקור בחז"ל לענין ה"פישוק"ploni
לעיל הביא מישהו ציטוט מספר "האגודה" ברכות עג,ג (מהרז"ך, נולד ב-1300 בערך): "שוק באשה ערוה - במקום שדרך לכסות".

יש לך מה לומר על זה?
אז אני קוראת לסדר פעם שניה..dora
יאללה מיצנו... תמשיכו את זה לבד.
(קריאה לסדר פעם שלישית כבר חמורה יותר. ראו הוזהרתם!)
פשש "ותשקוט הארץ ארבעים שנה"מבקש אמונה

יפה דורה... יש לך את זה  

הרב אליעזר מלמד:ותן טל

אני כבר מפסיק לספור כמה פעמים הבאתי את הקישור הזה כאן ובכלל באינטרנט:

 

http://www.yeshiva.org.il/midrash/1830

סופרים לך למעלה;)אורח כלשהו

תודה רבה, מאוד עזר!

המלצות לשני ספריםמאמע צאדיקה

קדושים תהיו/ הרב שמואל כץ

האישה ומצוותיה  הרב אליסון /

צריך להגיד את האמתהודעה1

קודם כל אני מדגיש שאמרו חז"ל "אין לך חביב לפני המקום (הקב"ה) יותר מצניעות" (פסיקתא רבתי פרשה מ"ה)

ומי שרוצה ברכה עצומה בחיים שלה, שתקפיד על זה. אבל היא תקבל ברכה רק אם תאמין בלב שלם שהצניעות אכן תביא לה ברכה עצומה.

 

עם זאת צריך להגיד את המינימום. אכתוב את מסקנות, ובהודעה הבאה אביא את ההוכחות בפירוט.

 

זה לא נכון שהמשנ"ב הוא הפוסק היחיד שהתיר ללכת על חצאית עד מעט אחרי הברך. הנה ציטוט מספר "האגודה" ברכות עג,ג (מהרז"ך, נולד ב-1300 בערך): "שוק באשה ערוה - במקום שדרך לכסות".

ת"ח היו בהלם כשהראתי להם את זה.

הרמב"ם לא כתב דין "שוק באשה ערווה" (וגם לא מצאתי אותו בשולחן ערוך), אבל חובה לכסות אותו אם מנהג כל הנשים הכשרות שבאותו מקום לכסותו - מדין דת יהודית, שאותו כן פוסק הרמב"ם. אם הן לא נהגו, אין איסור לגלותו. כמובן לא כולל הברך.

 

לגבי שרוול, יש רב גדול באמת - הרב אליעזר רבינוביץ' בשו"ת שיח נחום סי' קז, שהתיר ללכת בשרוול קצר, אלא אם כן מנהג כל הנשים הכשרות שבאותו מקום לכסותו - שאז זה איסור גמור! ויש לו הוכחות חזקות מאוד כדלקמן.

 

לגבי כיסוי השטח שמתחת לצוואר - 

שיעור חובת האשה לכסות את השטח שמתחת לצווארה תלוי במנהג של נשות מקומה (דין דת יהודית), ולכן החיוב משתנה ממקום למקום. אבל בכל המקומות אסור לגלות אפילו מעט מדדיה, וזה המינימום. גם לדבר זה יש ראיות חזקות מאוד כדלקמן 

כלליהודעה1

א. אמנם ישנן חובות במנהגי הצניעות והלבוש שמחייבות כל אשה באשר היא, אך יש דרגות רבות ושונות במעלת הצניעות שראוי שאשה תסגל אותן לעצמה, אשר לא קבעו אותן חז"ל כחיוב הלכתי לכל הנשים מכיוון שלעיתים לא קל לקיימן. וככל שאשה תתקדש ותעלה דרגות ברמת צניעותה הפנימית והחיצונית, כך תתברך בעולם הזה, ותתעלה דרגתה בעולם הבא, ותגדל חשיבותה בעיני ה'. ואמרו חז"ל בפסיקתא רבתי (פרשה מ"ה) שאין לך חביב לפני המקום מן הצניעות.

 

ב. 

אף על פי שהתירה תורה לאשה ליפות עצמה בכל מיני תכשיטין ומלבושין, לא התירתה לעשות מעשים מתוך כוונה למשוך את מבטי הגברים שיהנו מיופיה, ואפילו שהמעשה אינו אסור הלכתית. וכבר התרו הנביאים בבנות ציון שהיו מהלכות באטיות עקב בצד אגודל כדי שיסתכלו בהן הגברים, וכן היו מהלכות גבוהה בצד נמוכה כדי למשוך את תשומת לב הגברים על ידי הבלטת נויה של הגבוהה, וכן היו מתיזות בשמים ריחניים כאשר היו נמצאות בשוק ליד בחורי ישראל בכוונה לעורר תאוותם. וענשן מבואר בכתובים שם בפירוט. ומעשה בבתו של רבי חנינא בן תרדיון שפעם אחת היתה מהלכת ליד גדולי רומי, ושמעתם אומרים "מה נאות פסיעותיה של נערה זו". מיד דקדקה בפסיעותיה להלך כך באופן שימצא חן בעיני הגברים, ומבואר בגמרא  שנענשה על כך בצורה חמורה.

אבל אם האשה מתנהלת בצורה נורמלית ולגיטימית ללא רצון להתבלט, היא לא צריכה לחשוש לכך שגברים יביטו בה בצורה לא כשרה

השוקהודעה1

חובת האשה לכסות את שוקיה היא מדת יהודית לכן חיוב הכיסוי משתנה ממקום למקום. אבל אין היתר לגלות את הברך בשום פנים, ואף בישיבתה.

 

בברכות כד,א נאמר: "שוק באשה ערוה". אך הרמב"ם לא הביא במשנ"ת מימרא זו בפירוש. נראה שהוא כלל מימרא זו במה שכתב בהל' ק"ש ג,טז: "וכל גוף האשה ערוה" (אחרי כתבי זאת ראיתי שכך כתב להדיא בעל 'משרת משה' על הרמב"ם, הל' ק"ש ג,טז), ואין בשוק חומרא מיוחדת משאר אברי האשה, אלא רק אסור להביט בשוק ע"מ להנות אבל הבטה בעלמא אינה אסורה. וכמו שנאמר "שיער באשה ערוה" בסמוך למימרא על השוק, ובכל זאת מותר לראות שיער אשה אם אינו מתכוון להנות, שהרי מצינו שגברים יכולים להיות נוכחין במעמד השקאת הסוטה, ואף שהכהן מגלה את שערה (ור' לעיל פרק א הערה 24). אלא שלגבי השיער ישנה תקנה מיוחדת המחייבת לכסותו, כמו שיתבאר לקמן בהלכה כב. ולמה הגמרא הזכירה במיוחד ששוק באשה ערוה, אם אין בה חומרא מיוחדת? כתב הב"ח באו"ח סי' עה ס"ק ב, שהיינו חושבים להקל יותר בשוק "דמסתמא מטונף ומזוהם... מחמת מלאכה". ולכן הודיעה לנו הגמרא שאין הדבר כן.

אמנם חובה לכסות את השוק מדין דת יהודית אם דרך נשי המקום לכסותו. ר' ספר האגודה, ברכות עג,ג: "שוק באשה ערוה - במקום שדרך לכסות". ואין להוכיח שאסור לגלות את השוק מכך שפסק הרמב"ם באסו"ב כא,כא: "אסור לאדם להסתכל בנשים בשעה שהן עומדות על הכביסה". מסתמא כאשר הן הרימו את שמלתן, הן גילו גם את הברכיים. ולא מצינו שום היתר לגלות את הברכיים.

מתחת הצווארהודעה1

שיעור חובת האשה לכסות את השטח שמעל לשדיה תלוי בדת יהודית של נשות מקומה, ולכן החיוב משתנה ממקום למקום. אבל חובה עליה מעיקר הדין לכסות מעט מעל לשדיה כדי שישארו מכוסים לגמרי בכל מצב.

 

הרי במעמד השקאת הסוטה, שנוכחים בו גם גברים (הל' סוטה ג,ה), הכהן קורע את שמלתה עד שמגלה את ליבה, ולאחר מכן "מביא חבל... וקושר למעלה מדדיה כדי שלא יפלו הבגדים ונמצאת ערומה" (שם ג,יא), ואינו צריך לכסות יותר מכך. אפשר לומר שבעת שהכהן קורע את שמלתה - ברגע הזה לא יסתכלו האנשים. אבל לאחר מכן ודאי שמותר לאנשים להמשיך להסתכל בסוטה, ואם כן מוכח שהשטח שמעל לדדי האשה הוא לא ערווה מעיקר הדין.

 

 

הוכחה הזויה . אצל סוטה מתכוונים לנוולה .זו לא הדרך להתלבש.אנא ה הושיע נא

הדעה שאתה מציג היא דעת יחיד שהכל תלוי במנהג .( לפי זה גם מקומות יותר בעייתיים יהיו מותרים אם זה המנהג). 

הגמ' הביא פסוק להורות ששוק אסור. לפי דבריך שזה תלוי במנהג - לא צריך פסוק. 

אני גם לא סומך על הרב שהזכרת ואין להאריך.

מאיפה הבאת את השטויות האלה?מבקש אמונה


הזרועהודעה1

חובת האשה לכסות את כל זרועה היא מדת יהודית בלבד (מנהג בנות ישראל שבאותו מקום, לכן חיוב הכיסוי משתנה ממקום למקום. ואפילו אם מנהג הנשים הכשרות לחסות רק חלק מהשטח שבין המרפק והכתף. אבל אין היתר לגלות חלק מהכתף בשום פנים.

 

כתב הרמב"ם באישות כד,יב שאשה "שטווה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם" עוברת על דת יהודית. הרמב"ם הדגיש שהגבלה זו חלה דווקא בשוק, ברשות הרבים, ומכך משמע שאינה חלה בתוך הבית או החצר (וכן כתב הרב רבינוביץ' בחיבורו 'יד פשוטה', הל' חובל ומזיק ד,טו). וכמו שברור שאיסור ההתקשטות בורד וחיוב כיסוי הראש שנכתבו שם חלים דוקא בשוק (ר' לקמן הלכה כב). ואין לומר שלא מצויים אנשים אחרים בחצר, שהרי בזמנם החצר היתה משותפת למספר משפחות כידוע.

ועוד ר' הלכות חובל ומזיק ד,טו: "החובל באשת איש... הנזק והבושת: אם בגלוי הוא, כגון שחבל בפניה או בצוארה או בידיה וזרועותיה, השליש שלה ושני שלישים לבעל. ואם בסתר הוא הנזק, השליש לבעל ושני שלישים לאשה". מבואר כאן שמעיקר הדין זרועות האשה הן איבר מגולה. אם כן מדוע מדוע כתב רבנו באישות כד,יב שאשה "שטווה בשוק ומראה זרועותיה לבני אדם" עוברת על דת יהודית? יש לומר שנהגו הנשים בעבר לכסותן כישצאו לשוק ולכן הדבר נכלל בדת יהודית, אבל בבית ובחצר לא נהגו הנשים לכסות זרועותיהן תמיד.

יש מי שתירץ את הסתירה בין הל' חובל ומזיק לבין הל' אישות כד,יב דלעיל כך: בהל' חובל ומזיק הרמב"ם קבע שהזרוע איבר מגולה, כיון שהאשה מגלה אותו בפני חברותיה כשהן סורגות, ואז יש לבעל בושת בכך שהנשים רואות את פצעי אשתו. לענ"ד תירוץ זה אינו נכון. אין לבעל בושת מכך שנשים רואות את פצעי אשתו, שהרי היה מצוי בזמנם מרחץ לנשים שבו "הכל רואים אותה ערומה" (אישות כה,ב), ואעפ"כ חז"ל חילקו בין חבלה במקום מכוסה לחבלה במקום גלוי.

עוד ראיתי תירוץ אחר לסתירה, האומר ש"זרועותיה" האמור בהל' חובל ומזיק, כולל רק חלק מהיד, אבל שאר היד צריכה להיות מכוסה. אשאל, מי יאמר לנו היכן נמצא גבול זה? פשט דברי הרמב"ם כאן ובהל' אישות הוא שהביטוי 'זרוע' כולל את כל היד, ממפרק הכתף עד מפרק כף היד, כמו שמצוי לרוב במשנה תורה (וכן כך גם בהל' תפילין ד,ב ע"ש, ואין להוכיח משם שה'זרוע' היא מהמרפק עד הכתף). וכן בכתובות סה,א מסופר שהתגלתה 'זרועה' של אשתו של אביי כאשר רצתה להמחיש לרבא את אורך הגביעים הגדולים שמהם שתה אביי - משמע שזה היה החלק שבין המרפק לכף היד.

ישנו מקור אחד שלכאורה יש ממנו קושיה על מה שפסקנו, ואינו כן. בבבא קמא מח,א מסופר על אשה שבאה ללוש בצק בבית של אדם אחר, ואותו אדם יצא בזמן לישתה משום שגלתה זרועותיה בעת הלישה, והביאו רבנו בהל' נזקי ממון ג,יד. אך יש לתרץ בפשטות שהאדם עשה זאת מטעמי צניעות של דרך ארץ בעלמא, ולא משום שהדבר אסור. ור' במאירי שם "והרי מן הראוי שיניח לה את הבית מתוך שהיא צריכה צניעות", ולא כתב "והרי חובה". ועוד, כשם שהיו נשים שכיסו את שיער ראשן גם בבית, אף שגילויו מותר (כדלקמן בהלכה כב), כך היו נשים שהקפידו שלא לגלות זרועותיהן בבית, וכך היו גברים שהיו נמנעים מלראות את זרוע אשה אף כשמגלה אותה בהיתר. ודע שהרי"ף אינו גורס את המילה 'בעי' בגמרא: "לטחון חטים, כיוון דלא בעיא צניעותא, לא (בעי) מסלקין מרוותא דחצר נפשייהו". כך שאין לומר שבפעולת הלישה אנו מחייבים צניעות. והביטוי "בעיא צניעותא" מתפרש כאן כצניעות דרך ארץ, כמו בבבא בתרא סד,ב "בית משום דבעי צניעותא, אבל שדה אימא לא" ע"ש.

 

ישנם רבנים חשובים בדורנו המורים היתר לגלות את המרפק (הרב קאפח בתשובתו לתמיר רצון הי"ו, שאלה 508) או המורים שחובה לכסות רק חלק מהשטח שבין הכתף למרפק (הרב נחום אליעזר רבינוביץ' בעל 'יד פשוטה' על הרמב"ם, בשו"ת 'שיח נחום' סימן קז). כך שאין נוהַג זה יוצא מחוץ לעולם ההלכה.

כל מה שנאמר פה ארוך מידי בשבילי אז אפשר סיכום מה הפסק לספרדחיושה
המסקנות כתובות בהודעה הראשונה.הודעה1

כתבתי את הדברים למי שמעיין, ורוצה לברר את הסוגיא ע"פ המקורות הראשוניים.

(וללמד זכות על אשכנזיות המקלות לגלות שוק)

 

מי שיש לה רב צריכה ללכת על פיו. לספרד זה הרב עובדיה לרוב. הרב עובדיה חולק על חלק מהדברים שכתבתי (לדוגמא לגבי אורך השרוול וגלוי השוק)

לספרדיות?חיושה
לא לספרדיות.הכל מאת ה'
עבר עריכה על ידי הכל מאת ה' בתאריך י' באדר תשע"ו 13:53
תשובת הרב רביד נגר:
ההלכה אומרת שכל אשה חייבת לגרוב גרביים , אבל אי אפשר להתעלם מהיתרו של החפץ חיים , במקום שנהגו לילך כך , לכן כל זמן שהן מכסות את הרגל עד 10 ס"מ אחרי הברך , ראוי לדון אותן לכף זכות , כי הברך לא נראית , כולי תקווה שבעתיד גם הבנות של הציבור הדת"ל המקסימות יתחזקו בצניעות ויחמירו על עצמן ולא יסתפקו בעיקר הדין ו\או בהיתר של דעת יחיד , ברוכה תהיי וה' יחזירנו בתשובה שלימה , יש עוד הרבה דברים שאנחנו צריכים לעבוד עליהם הרבה לפני הגרביים , ואשרי כל מי שתזכה לכסות את עצמה ולהיות צנועה. חובה לכסות את הרגל עד לקרסול וכך מבואר בספר טהרת הבית (למרן הגר"ע יוסף זצוק"ל) וכן היא דעת הרב מרדכי אליהו זצוק"ל וכן ראוי לכל בת מלך להתלבש, דהיינו , שאורך החצאית תהיה 10 ס"מ אחרי הברך , שגם כשאת יושבת לא תיראה צורך הברך וכמובן שמה שמתחת לברך צריך כיסוי הולם. (גרביים)
הרב עובדיה יוסף זצק"ל
סימן כא': להתרחק מן העריות.
אין להתיר לאשה לגרוב גרבי ניילון שקופות, שהבשר נראה דרך הגרביים. וחייבת לכסות את השוק והירך בגרביים שאינן שקופות כלל, או צבעוניות, ואין להקל בזה כלל. [שם עמוד שנג. יביע אומר חלק ו חיו"ד סימן יד אות א]
*לגבי גרבייםחיושה
בתגובה הראשונה יש ציטוט מקיצור שו"ע ילקוט יוסףימ''ל
יש בספר ׳ואת צנועים חכמה׳ של הרב הבר מקרני שומרוןתרחיב לבי
מתחיל ממקורות בגמרא דרך השיטות השונות בראשונים, עד ההלכה למעשה.
ההלכות שיש בשו"ע נמצאות בהלכות קריאת שמע, ומתי צריך לגרש אשה בלי כתובה.
אתהבגמרא לעצמך שאין שם הוראה מעשית מפורטת איך ללכת...
גרביים לאשהיוכ

להערכתי אין זה כלל נכון שלאשכנזים מותר ללכת בלי גרבים לנשים

הפוסק החסידי החשוב ביותר הינו בעל התניא ובשולחן ערוך הרב משמע שהשוק צריך שתהיה מכוסה. נשאר לדון רק בציבור הקרוי ליטאי. באשר למשנה ברורה. יש ראיה ברורה שהשוק צריך שתהיה מכוסה וזאת מהכתוב בנביא 

ישעיהו פרק מז 

(ב) קְחִ֥י רֵחַ֖יִם וְטַ֣חֲנִי קָ֑מַח גַּלִּ֨י צַמָּתֵ֧ךְ חֶשְׂפִּי־שֹׁ֛בֶל גַּלִּי־שׁ֖וֹק עִבְרִ֥י נְהָרֽוֹת:
(ג) תִּגָּל֙ עֶרְוָתֵ֔ךְ גַּ֥ם תֵּרָאֶ֖ה חֶרְפָּתֵ֑ךְ נָקָ֣ם אֶקָּ֔ח וְלֹ֥א אֶפְגַּ֖ע אָדָֽם: ס

השאלה היא מה זה שוק ?! ובכן כל הבקי בשפה העברית יודע ששוק זה הפרק שמתחת לברך עד הקרסול. לכך יש גם ראיה מן התנ"ך ככתוב

שופטים פרק טו 

(ח) וַיַּ֨ךְ אוֹתָ֥ם שׁ֛וֹק עַל־יָרֵ֖ךְ מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיֵּ֣רֶד וַיֵּ֔שֶׁב בִּסְעִ֖יף סֶ֥לַע עֵיטָֽם: ס

משמע שמשון היכה אותם כך שנפלו לגמרי לאחוריהם כאשר רגליהם מורמות. במצב זה השוק נמצאת על הירך. היינו קודם כל השוק אינה הירך ואם נדחה את הפירוש הזה לא יובן כלל מה היתה המכה הקשה ששמשון היכה את הפלשתים. הרי אם היה מצבם שוק על ירך והירך מתחת לשוק מה היתה המכה?! הרי זהו הדבר הנורמלי.

מכאן משמע שלמשנה ברורה, עם כל היותו גאון עצום היתה בנושא זה טעות. לא צריך לפחד להגיד זאת משום שטעויות היו במפורש גם למשה רבנו!!!

לא שייך..ד.

להגיד "למשנה ברורה היתה טעות", על סמך שני פסוקים מפורשים, שכמובן גם הוא הכיר.

 

ובוודאי שצריך "לפחד להגיד" שלמשנה ברורה היתה טעות. אם למשה רבנו "היו טעויות" אינני יודע, עכ"פ במושגים שאנחנו קוראים לזה כך. אבל אצל משה רבנו, מי שהוכיח אותו על הכאת הסלע, היה הקב"ה.

 

זה עדיין לא ראיה שכל כותב בפורום יוכל לומר שלמשנה ברורה "היתה טעות".

 

[ואגב, לגבי "שו"ע הרב" של בעל התניא - זה עדיין לא אומר שכל החסידים הולכים לפיו ולא לפי המשנה ברורה. כך שזה לא ענין רק ל"ליטאים"] 

תסלח לי. אני למדתי את הנושא. רבים כתבו שהמשנה ברורה טעה בזהאנא ה הושיע נא

כך כתב הרב שמואל ווזנר בשבט הלוי חלק א סימן א, . גם ביביע אומר כתב כך.  כך גם הרב אליהו בדרכי טהרה .

וכן הרב זילבר בשו"ת אז נדברו, וכן הרב שמואל טל בשו"ת שלו. 

זה ברור מכל המקורת : תנ"ך , משנה באהלות, גמרא ביבמות וכן במנחות , ועוד הרבה ,   ששוק הוא מתחת לברך. 

אי אפשר לסמוך על טעות של הגאון משנה ברורה. 

א. יש הבדל,ד.

אם הרב ווזנר, הרב עובדיה - זצ"ל, וכו', יפסקו לא כמ"ב.

 

לבין אם מישהו כאן יכתוב, לא כציטוט של מישהו מגדולי האחרונים, אלא בהסתמכות אישית שלו על פסוקים, "למשנה ברורה היתה טעות".

 

ב. על אף מה שכתוב אחרונים חשובים להשיג על דבריו (זה ענין ידוע, שלא מעט חלקו על פסיקתו/פירושו כמה מקורות בנושא) - אבל עדיין זה לא הופך את דבריו, שגם ידע את המקורות הללו, ל"אי אפשר לסמוך על טעות", כביכול, שלו. שהרי הוא חשב שלא טעה. אם היו דנים איתו והיה חוזר בו - משהו אחר.  אבל כעת, בהיות שאצל רבים "נהוג עלמא" כמותו בכללי - אז, להבנתי (וכן מדבריו מו"ר הרצי"ה זצ"ל, שהצטער על ה"דקדקנות ההלכתית של המ"ב" בפסיקה זו) אי אפשר לומר שמי שסומכ/ת עליו,זה פשוט טעות בעלמא.

למדת את הנושא? חחploni
איפה כתב יביע אומר שמשנה ברורה "טעה" בזה? ציין מקור מדוייק ואתייחס אליך
שימי כובע ותתאפריה-מיוחד
ככה גם תראי כמו ליצן
"למשנה הברורה היתה טעות"
לא המשנה ברורה 'טעה'ימ''ל

א. אם זאת טעות אז היא לא של המשנה ברורה אלא של הרמב"ם התוס' והפרי מגדים שהוא המקור של המשנה ברורה: "והוי יודע דלשון שוק הוא מארכובה, (עיין רש"י ויקרא ז' ל"ב ובתוספות יום טוב פרק י' דחולין משנה ד', וכן פסק הר"מ ז"ל בהלכות מעשה הקרבנות פרק ט' הלכה י' ושוק לפעמים נקרא ירך), נמצא כל הרגל עד ארכובה שקורין קניא שם במקום שהולכין יחף ומגולה אפשר אין חשש".

 

ב. דווקא במשנה ברורה יש מסבירים שדעתו היא באמת לאסור לגלות מהשוק (=החלק התחתון) ולא כמו דעת הפרי מגדים 
ולשונו: "וכן בפרסות רגל עד השוק [והוא עד המקום שנקרא קניא (ברך) בל"א] במקום שדרכן לילך יחף מותר לקרות כנגדו" ומסבירים שכוונתו שבכף הרגל מותר עד השוק ששם אסור והשוק הוא החלק שהוא עד הברך).

 

ג. ברור שהמשנה ברורה יכול לטעות אבל לפני שאומרים את זה צריך לבדוק טוב וגם אז בסיוג ובלא בצורה של הכרעה.

תודה לכולכם ולכולן!!אורח כלשהו

מפריע לי רק שרבים פה. בכל זאת, דיון הלכתי..

תודה גם לך על הדיון הפורהploni
מטבע הדברים, בעניינים כאלה אמוציונאלים, יהיו כאלה שיסיטו את הדיון לכיוונים אישיים. אין מה לעשות.
אוליאורח כלשהו

זה ה-תפקיד שלנו כיהודים;)

 

ומי אמר שיש גבולות ברורים?אולי לפי ההרגשה- כל מה שמגרה אסווריותשאחרונה


פלאפון חדש. באיזה מחיר כדאי? מה היתרון של דגם יקר?מתיעצת28

אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..

ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים..  מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?

 

השאלה מה חשוב לךפשוט אני..

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

 

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

 

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

מצטרף לנאמרנפשי תערוג

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש


לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

את חייבת להגדיר לעצמך מה אופי השימוש שלך בוזיויק

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

כמו שכתבו כולםפצל"פ

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות


אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מה הצורך?משהאחרונה

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

חברים - אלו שצופים מדי פעם בסרטים\סדרותשפיכת לב

כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה?  אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).

לא הבנתי מה השאלהבנות בזות לי

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

בעיתונות הכתובה פתרו את הבעיה בצורה יותר חכמהפ.א.

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

אם זה חותך לגמרי את החלקים הבעייתיים..בנות בזות לי

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

לא הבנתי כלוםכְּקֶדֶם
ומרגיש לי לא מתאים בכלל 
אם הייתי צופה, הייתי משלם אלף שקל לכלחסדי הים
דקה, אבל הכסף זה גם סיבה לא לצפות.


יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

הבהרה חשובהשפיכת לב

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

אם זה נקיהרמוניה

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

 

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

הייתי קוראת לזה נקודות למחשבה/ מסר, אבל לימוד?נפש חיה.
חינוך בעיניי הוא לא דרך סרטים ודומיהם
למה?הרמוניה

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

אנשים הולכים לסרטים, להצגות, כדי להתענג, להתנתקפ.א.

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃


 

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

 

אני חשבתי על סיבה אחרתנפש חיה.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

..הרמוניה

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

..הרמוניה

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

מנסה להבין אותך - למה את מתכוונת לברוח מהמציאות?פ.א.

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

התכוונתי לגבי המטרה של הצפיה.הרמוניה

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

המטרה היא הנאה נטו, בילוי חברתי נעיםפ.א.
הולכים לסרט, להצגה בתיאטרון , להופעה של אומן מוכשר, כדי להינות. כדי לגוון את השגרה של עבודה, בית, נסיעות. אנחנו מחפשים רגש. בין אם זה לצחוק מכל הלב, להתרגש עד דמעות, או פשוט להתפעל מיצירה טובה.


וככה גם מספר טוב.


נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

אין בעיה עם בילוי מדי פעםהרמוניה

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

חזרתי לקרוא עכשיו את התגובה מאתמולפ.א.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

 

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אוקייהרמוניהאחרונה
לא ברור לי איך זה יעבודברגוע
אתה תוריד את הסרט בצורה לא חוקית ואז תצנזר אותו בעזרת התוכנה שלך? אתה הרי לא יכול לצנזר את הסרטים/סדרות כשהם באתר המקורי שלהם (רימון אולי כן יכולים).
לשבור הרגלים קבועיםזיויק

יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?


כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.

איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?

ההובי של חייoo

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים


כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל


ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

אמיתי? זה קל לך?זיויק
אחפש את הספר
לשנותoo

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך


הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים


אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

נשמע נדיר ממשזיויק
זה באמת קשה מאד מאד, מתאים לאנשים ספציפייםנפש חיה.
חדמשזיויק
עם זאת זה מאתגר תסכימי איתי
כןנפש חיה.אחרונה
לאט לאטנפש חיה.

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

תהיי ספציפית?זיויק
וזה עזר?
אשתדלנפש חיה.

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.


לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)


כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....


היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי


רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

תודההזיויק
מתחילים לאט לאטנפשי תערוג

ומוסיפים כמה שיכולים

לאמיצים בלבדזיויק
אתם מחזיקים פה פצלשים? [אני לא]
מי שאמיץoo

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

לפעמים לשאלות נקודתיות...הרמוניה
בדיוק חשבתי על זהזיויק
נשקול🙂
לא! עיניי יתהלך במישרים והייתי כשוכב בלב 'ים'.חסדי הים
איזו מן שאלה זאת?כְּקֶדֶם
#גם_פצלשים_בני_אדם@


כן. במקום אנונימי בפורומים שאיןיעל מהדרום
אני בעצמי😅פצל"פ

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

כנ"ל חחפצלשי"ת
לא הבנתי את התגובהפצלשי"ת
שהשאלה הקפיצה את אלה שזה השם שלהםזיויק
בעוד אני כיוונתי לכלל משתמשי הפורום. קפיש?
לאנפש חיה.

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

יש לי פצלש בחיים האמיתיים.די שרוט
הבעיה שהוא תמיד מנצח בויכוחים.
מאחורי כל אישה עומד גבר שלא יודע מה קרה הפעםדי שרוט
בערךמבולבלת מאדדדד
יש לי כמה שפתחתי כל פעם לשאלה ספציפית. אבל הם לא פעילים (ואני לא זוכרת את השמות שלהם בכלל😂
לאארץ השוקולד

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אה הא! תמיד ידעתי שאתה פצלש של מבולבלתדי שרוט
ארץ השוקולד

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אופס🫢מבולבלת מאדדדד
אני חושבת שנעבור להשתמש רק בפצלש השלישי שלנו, @די שרוט
רעיון טוב💪ארץ השוקולד
נקווה שלא יזהו
בניגוד למה שחושבים אין לי הרבה..בנות רבות עלי

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

מעניין ממה זה נובעזיויק
האם פצלש בניקים נובע מפיצלוש בנפש? 🫢
זהו?זיויק
לאבחור עצוב
אבל משום מה האתר מדי פעם מקפיץ לי הודעה "האם יש לך פיצול אישיות?" 
זה קורה כשאתה מנסה לכתוב לעצמך בשיחה אישיתיעל מהדרום
כל פעם שנכנסתי לשיחה אישית זה כתב ליבחור עצוב
כדי להיכנס לשיחה אישיתoo

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

תודהבחור עצוב
בינתיים נעלמו לי כל השיחות האישיות. 
כנראה המשוחח השניoo

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

לא נוראבחור עצובאחרונה
זה לא באמת חשוב 
המקום שלכם בעולםזיויק

הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?

יהיה ברור אי פעם?

איך אחרים רואים את המקום שלכם?

זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?

רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂

אולי הבנתי, אז-הרמוניה

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

זה לא יוצר פיזור? לא עדיף מיקוד? יש דבר כזה בכלל?זיויק
תלוי אולי בסוג האנשים? איך הקב"ה עובד עם היצורים שברא?
לא, כיהרמוניה

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

בלבלתזיויק
כי אישרת שבאופן כללי יש מיקוד בתכונה, גם אם יש יוצא מן הכלל.
התכונה היא לא המיקוד בעינייהרמוניה

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

הטלת כאן פצצהזיויק

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

אין לי כוחהרמוניה
בעיהזיויק
😆
היעוד שליoo

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום


אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

זה לא יעוד של כל אחד?זיויק
חשבתי יותר בכיוון של משהו ממוקד: לדוגמא חסד, רפואה, שליחות ציבורית, יצירה, חינוך, ביטחון, קדושה וכאלה
זה יכול להיותoo

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

לגמרי הבנתי את השאלה. עונה:די שרוטאחרונה

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

 

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

כתיבה ברשתות חברתיות: מה אתם אומרים עלחסדי הים

הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?

איזה צד עדיף.

תמיד עדיף לבחור באופציה הראשונה.בנות מרכלות עלי

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

הבעיה שזה מונע יצירתיות וכנות.חסדי היםאחרונה

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

חכמת ההמונים: קרה לכם שכעסו עליכם ולא רצו להסביר?זיויק
נגיד והשדר הוא "תבין לבד" כשזה באמת לא לגמרי מובן, או שמורגש שיש כאן משהו מעבר. מה עשיתם?
בטח, קרה ליפצלשי"ת

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

 

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

מעניין ללמוד מהמקרה שלךזיויק

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

לדעתי גם אם זה חבר וגם אם לאפצלשי"ת
אם רואים שאי אפשר לדבר- עדיף תמיד לקחת צעד אחורה.
זה ברור... במצב שאין ברירהזיויק
מה שניסיתי להבין פה מכם זה אם יש ברירה כדי לא להשאר בפער עצוב כזה 🫥
זה קורה ל100% מהגברים הנשואיםדי שרוט


אני לא בטוח שנכון לקבוע כזאת עובדה מבלי לבדוקנפשי תערוג

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

מה שחשבתי גםארץ השוקולדאחרונה
רעיונות למשחקי קופסאהרמוניה
עבר עריכה על ידי הרמוניה בתאריך כ"ג בכסלו תשפ"ו 20:09

מגבשים וכייפים ששווה לקנות?

 

תודה

אליאסדרור אל
קטאן כמובןריבוזום
טיקט-טו-רייד שיחקתי פעם אחת ומאוד נהניתי אבל אין לנו בבית, אז אין לי ניסיון אישי אם הקסם שלו מחזיק מעמד. לפי מה ששמעתי מסביב נראה שכן משחק שווה. 
נראה ככה...הרמוניה
שם קוד!ריבוזום
איך שכחתי (דורש לפחות ארבעה שחקנים)
זהוו גם אליאס...הרמוניה
סיאנס. לא משחק קופסא אבל מגבש.די שרוט
ואם יש בעיה הלכתית של עבודה זרה אז טוויסטר. ואם יש בעיה הלכתית של נגיעה אז טלפון שבור. ואם יש בעיה הלכתית של במושב ליצים אז תלמדו הלכות לשון הרע.
אני בוכה😂Shandy
אציע כמה שונים:ארץ השוקולד

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

 

יואוהרמוניה

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

 

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

הרבה משחקים הם באנגלית במקורארץ השוקולד

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.


תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

אה וואלה...הרמוניה

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

 

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

מה שלא מתאים רק ל2 מהרשימהארץ השוקולד

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תודה רבה!הרמוניה
לכל אחד מתאים משהו אחרנפשי תערוגאחרונה

תלוי איזה סגנון אוהבים

אולי יעניין אותך