זה משנה הכוונה?   הרי הפירוש נשאר אותו פירוש...

@arixon הוספתי שאלה בעריכה

החילוק בין GOD לג'יזס באנגלית זה עניין אחר לגמרי (בגלל שהם מאמינים בשילוש אז GOD זה מבטא 'אלוהים' באופן כללי וג'יזס זה את רק את ה'בן' בשילוש) כמובן שכשהנוצרים אומרים/כותבים GOD הם כן מתכוונים לאלוהים שלהם (השילוש) בדווקא.

את צודקת שהמילה 'אללה' מקבילה מבחינה מסוימת לשם הויה (מבחינה לשונית, מבחינה הלכתית היא בכל מקרה נחשבת ככינוי כי היא בשפה זרה ולא באמת שמו) כי היא מבטאת את שמו ולא רק את תוארו כבורא ומנהיג העולם, אבל זה רק בגלל שאין להם שם אלא התואר הוא השם.

בלי קשר - גם כשאני רוצה לדבר בערבית ולהגיד "אלוקים", אני לא אומרת אללה.

כמו שכשאני רוצה לכתוב "בעזרת השם" באנגלית בראש העמוד, אני לא כותבת "With God's help"

אסור להגיד כל מילה שכלול בה אללה (כמו יאללה) בגלל שאסור להוציא את שם ה' לשווא גם בשפה זרה (והוא דובר ערבית בין השאר ככה שזה לא מחוסר הבנה של השפה).

בכל מקרה גם מי שאומר צריך להיזהר לא להגיד במקלחת וכדו'.

איך שאני מבטא את המילים 'ספריה' 'עיריה' ואומר 'אדוני הנכבדים'.

אם משמעות המילה היא לא שם ה' אז אין בעיה לבטא אותה.

בת-אל = בת ה' וכן הלאה.

ההבדל הוא שהצירוף במשמעות של המקום מפקיעה את המשמעות של שם ה' מהביטוי הזהה (וכמו שהזכרתי, יש חולקים על זה ומצריכים גניזה גם לשמות שאינם סמוכים מתוך הנ"ל, לגבי הסמוכים זה לכאורה יותר קל כמובא בגמרא ובירושלמי).

זה לא אומר שאסור להגות אותם לצורך, יש איסור להגות אותם לשווא (לדעת הרמב"ם האיסור הוא מדאורייתא כמו שכתב בהלכות שבועות "ולא שבועה לשוא בלבד היא שאסורה אלא אפילו להזכיר שם מן השמות המיוחדין לבטלה אסור ואף על פי שלא נשבע, שהרי הכתוב מצוה ואומר ליראה את השם הנכבד והנורא, ובכלל יראתו שלא יזכירו לבטלה" וכ"כ בהלכות ברכות, שלא כדעת רוב הראשונים). וכן יש איסור להגות אותם במקומות מטונפים. כמוהם השם 'אללה' או שם ה' בכל שפה אחרת.

כשכתבתי "אסור להגיד כל מילה שכלול בה אללה (כמו יאללה)" הכוונה הייתה ללא צורך כמו השימוש במילה 'וואלה' שהתייחס אליה פותח השרשור וכמו המילה 'יאללה' שהזכרתי וכן המילה 'סמאללה' (=שם ה') שאין לה משמעות. לצורך העניין המילים 'אינשאללה' (=בע"ה) וכדו' מותר להגיד לצורך (ויש בזה אפילו מצווה כמו שכתב הרמב"ם "כללו של דבר לעולם יצעק אדם על העתיד לבא ויבקש רחמים ויתן הודיה על מה שעבר ויודה וישבח כפי כחו, וכל המרבה להודות את יי' ולשבחו תמיד הרי זה משובח")

ועל השם בת-אל. ועוד אלה בכלל לא סמוכים (לגבי סמיכות יש על זה סוגיה בגמרא ובירושלמי לגבי השם ידידה וכדו').

אני מכיר כאלה שמקפידים לגנוז את השמות האלה.

[הוא טוען שה"נבואות" שלו הם שיגעון, לא יודע בזכות מה דן אותו לכף זכות כזאת...]

והרב שלי הוא לא הרב שלך לצורך העניין.

לא ידעתי שזו לשון שבועה..

מותר

@מבקש אמונה 
@וכולם

http://www.shalomlaam.co.il/alon/?id=503


 

אם מותר לומר שמות של אנשים שיש בהם צירוף של שם השם, כמו רפאל, אליהו ועובדיה?

כיוון שמדובר בשמות של אנשים פרטיים, זה לא נחשב לשם קדוש, כי אנחנו מתכוונים לאנשים פרטיים שקרויים בשמות הללו.

מה הם השמות שמותר להזכיר בשיחה רגילה?

אפשר לומר 'השם', 'הקדוש ברוך הוא' או 'ריבונו של עולם'. אלו שמות שאינם מופיעים בתורה, ולכן מותר להזכירם, ובתנאי שהם מוזכרים בכבוד הראוי, כדרך שאומרים 'ברוך ה'' או 'בעזרת ה'', אבל לא בדרך של זלזול חס ושלום.

האם מותר לומר את שם ה' בלועזית?

הפוסקים אוסרים לומר את שם ה' אפילו בלועזית. צריך להיזהר בזה, כי ישנם אנשים שנכשלים בהזכרת שם ה' בשפה האנגלית או בשפה הערבית.

עכשיו חיפשתי גם לגבי זה... ומצאתי תשובה מעניינת  של הרב מוצפי

שאלה - 14649

האם מותר להגיד את המילה וואלה ?!

תשובה

כשהאות למ"ד דגושה והכוונה לאימות הדברים יש בזה איסור שבועה כי כן משמעותו בערבית, אך כשהאות ל' רפויה והכוונה לדבר אחר מותר.

למשמעות המילולית זה בעיה??
אבל אם משתמשים בהם באופן תדיר, האין כאן עניין של רגילות וביזוי אולי של ש"ש? [גם אם בלעז]

@צריך עיון ....
 

מה שידוע לי-

באנגלית השם G-D מכוון לשם ד' ולכן לא ראוי לאומרו כדרך חול.

ובערבית אינש' (המילה בצורתה הארוכה...) היא גם מכוונת לשם ד' ואין ראוי לאומרה כדרך חול.

המילה אללה מכוונת למילה א-ל ואותה ניתן לומר. הביטוי "אחמדו לִלה, הכוונה לב"ה וגם בו אין בעיה להשתמש

ובמילה השנייה השיוך משמיט את הא' שאחריו. 

במילה אלחמד הל' כן נהגית (הח' היא לא מאותיות שמש - ד,ז,ט,ל,נ,ס,צ,ר,ש,ת) ולכן היא אמורה להיהגות (לא יודע למה ערבים לא הוגים אותה, אולי הוגים בחטף) מה שכתבתי נכון לגבי מילים עם יידוע לפני אותיות שמש כמו 'א(ל)שמש'. במילה השנייה הא' מושמטת ולכן יש שאדה על הל' השנייה.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

http://din.org.il/2013/11/03/%D7%94%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%A9%D7%9D-%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A2%D7%96-%D7%90%D7%9C%D7%9C%D7%94/





וגם -פה-

http://shaalvim.co.il/torah/view.asp?id=139

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל