שכאשר מתחתנים צריך לפרנס בית, וכדי לצאת לשוק העבודה צריך קודם להשלים שירות צבאי, ע"פ חוק.

מי שרוצה לצאת לעבוד כמו שצריך- חייב להתגייס, כי הוא עדיין צריך אישור צבאי לעבוד, עד אחרי שהוא יסיים.

בדח"ש של תורתו אומנתו אסור לעבוד כמו חייל רגיל ואם יתפסו אדם עובד ישלחו אותו ישר ל3 שנים בלי לשאול בכלל,

ויכול להיות אפילו שישפטו אותו.

וזה היה נראה לי ממש תמוה.

לא התכוונתי להכליל את כל המרכזניקים...

כרגע לא נראה שעומד להתגייס.

הוא חצר"ם בישיבה.

אלא גם כאלו שממשיכים כאברכים, שמחכים לאחרי הנישואין - כדי לשרת יותר מתוך טהרה ומתוך שיש מאחריהם בית, כאשר ממילא מדובר בשירות מקוצר שנעשה תוך כדי הישיבה.

שמעתי מזמן בשם הרב צבי טאו שליט"א, שהמליץ לעשות כך, כאשר נשאל אם להזדרז להשלים את השירות לפני החתונה, או להמתין לאח"כ.. אם כי זו לא שמועה מ"כלי ראשון" וגם ללא התייחסות לכל מיני נסיבות שיכולות להיות. אבל עקרונית.

מרכזניקים, הר המור,הר תבור,קוונקיים ועוד מילים שאני לא מבין.

פלוס שכר דירה. המשכורת כ40000 שח. +שכר דירה...

לא רע להתחלה...

אני לא מרכזניק אבל בגדול זה גם התוכנית שלי

אני רוצה ללמוד כמה שנים(3-4-5ויותר) טובות תורה ולקלוט טוב טוב את הערך של התורה ולחיות אותה באמת זה הדבר הבסיסי

(ואני יענה למי שאמר שאפשר להתגייס ואז ללמוד) באחוז ניכר מאלו שמתגייסים בגיל צעיר או שהם מאריכים את השירות הצבאי ואחרי זה לא יודע כמה הם חוזרים לישיבה ויש כאלה שקשה להם אחרי שהם עשו מארבים ושמירות ללמוד איזה רשב"א או איזה "קצות" אכן אני מודה שיש אכן הרבה מאוד וחוזרים ויש כאלו שמתחזקים בצבא

הרבה מאוד מהם רוצים להתחתן בגיל יחסית צעיר מה שקורה שאנשים לא רוצים להתגייס בגיל 22 בערך כי הם רוצים להתחתן וצבא זה בדרך כלל איזה שנה וחצי שזה הרבה ולהתחתן בצבא זה מסובך (וגם זה כתוב גם בתורה בהרבה מקומות שלא טוב לדחות את החתונה יותר מידי אמנם יש היתר בשביל ללמוד תורה )

עוד דבר בעייתי שיש בצבא שיש הרבה שנחלשים בנושא הדת בצבא ושתי סיבות עיקריות נפתרות אם מתגייסים בגיל מאוחר 

ואחרי חתונה דבר ראשון אחרי הרבה שנים הבנאדם הרבה יותר סגור על עצמו, טעון בהרבה יותר תורה, חזק באמונתו והדבר השני שאם אתה נשוי אז הקטע של בנות יותר קל לך הרבה יותר מרווק וגם עוד משו קטן אשתך בטח תשמור עליך שלא תתקלקל

לגבי מהשאמרו שזה השנים שבהם הזוגיות נבנית אכן רובם מתגייסים שנה או יותר אחרי החתונה שלפעמים זה עדיין קשה אבל הם מוכנים לזה

וכמובן שאם לא מוצאים את אשתך אחרי כמה שנים אתה לא צריך להישאר בישיבה רק בגלל זה ואם אתה רוצה להתגייס אתה יכול 

אני מקוה שעזרתי לכם להבין אפשר לחלוק להתווכח אבל זאת דעתי האישית ובגדול זה הרעיון כמובן שיש דברים ששכחתי או שלא כתבתי אפשר להוסיף ואפשר גם לא להסכים    מקווה שעזרתי...

זה מגיע בד"כ מחוסר ראיית הנולד.

רובם פשוט לא חושבים על ההשלכות של גיוס מאוחר.

אבל צריך לזכור שגם גיוס מוקדם הוא בד"כ לא כ"כ טוב.

וגם א"א לדעת אלו הפתעות יזמנו לנו החיים.

זה עניין של סדרי עדיפויות:

יש מספיק אנשים שיהיו קצינים,

אבל, לצערי, אין מספיק אנשים שרוצים לשאוף גבוה בתורה.

אז מעדיפים פחות להדר במצוות עזרת ישראל מיד צר,

ובוחרים לשלם מחיר אישי, ולעתים משפחתי,

ולהיות פחות בקונצנזוס הנוח של ההסדר

[בלי טיפת זלזול במסלול או בבוחרים בו.

הכי התפתחתי בלימוד מסוף שיעור ב עד תחילת שיעור ד...]

מתוך מחשבה שהם יהיו המשך למסירת התורה,

מסיני, למשה, יהושע, זקנים... דורנו הנפלא.

זה לא מתאים לכל בחורה, ואין שום בעיה בזה...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?