וואי זה קצת מורכב....

אני זה פשושון לשעבר כן?  

אז אפשר להתחיל להתווכח... יאללה 

.     

מוזמן לראות את השירשור הזה אם מעניין אותך..

תוכלו לעזור לי בבקשה? - לקראת נישואין וזוגיות

בעיקרון, אנחנו באותה דעה (כמדומני).

2)מעדיף שאני אהיה זה שמתחיל... 

3)תלוי איך..

אם היא שלחה שליח... זה דווקא סבבה לגמרי.  מראה שהיא ביישנית אבל מזיזה דברים.  (להרגשתי)

אם היא באה בעצמה זה קצת יוריד לי...

4) הכי טוב צד שלישי...  אם אין, אני אגש בעצמי.  מה לעשות.. חייבים להתחתן 

אבל בהתייחסות למה שאמרת..

ברור שאנחנו לא רובוטים.  יש רגש פנימי לאדם שממולי שבא מהלב. 

וכמו שאת אומרת מוכנות וכו'.   אני לא מסתכל על אישה כעל קופת צדקה. 

אבל מה שיותר דוחף אותי להתחתן בתכלס זה הציווי...

זה נחמד זה הכל... אבל דווקא אם לא היה ציווי זה לא היה מחזיק מעמד. 

רגש לא מספיק כדי לרוץ אחרי חסד, להקפיד שלא לצער את האישה בשום אופן, לחנך ילדים על הצד הטוב ביותר.   רק מה... מכניסים את הרגש עם הציווי ואז זה יוצא טוב

(בהערת אגב, כתוב שכדי שמצווה תחשב מצווה חייבים לכוון שזה כי ה' ציווה)

וכשהתורה מצווה להתחתן, אין הכוונה דווקא להתחתן בגלל הציווי במקום בגלל הדחף האנושי.

אל דאגה, הדחף האנושי תקוע מספיק חזק באדם. זה לא רגש חולף. זה דחף עצום, פנימי, שיוצר את החיים

(יש את המגן-אברהם על מצוות צריכות כוונה - שאם זה ברור לגמרי מתוך ההקשר שזו המצווה, אין צוארך בכוונה מפורשת.

לדוגמה, אדם שמברך ברכות קריאת שמע, ואז קורא שמע...

ברור שהוא התכוון לקיים את המצווה. אין צורך בכוונה מפורשת.

לענ"ד כאן זה אותו דבר)

נכון הדחף תקוע גם ככה... בדיוק מהסיבה הזאת צריך להגביר את האמונה בציווי ה' ולעשות דברים כי ה' ציווה  והדחף לא יברח לשום מקום. ( כי הוא תקוע...נכון?) 

עיין באורחות צדיקים שער האהבה.. ותראה שכל סוג של אהבה  לאישה\לכסף\לילדים וכו' 

הכל קשור לעולם הבא... במיוחד לאשה הוא אומר לאהוב כי היא עוזרת לו להגיע לעולם הבא וכו' עיין שם.

ומה שאמרת לגבי הכוונה... זה מדובר על כוונה כדי לצאת ידי חובה.  לא על זה אני מדבר.

מי שרוצה שהמצווה תקרב אותו לקב"ה, חייב לכוון שהוא עושה כי ה' ציווה, אפילו בחסד (שלא צריך בזה כוונה לצאת ידי חובה)

יכול להיות שאתה צודק. יכול להיות שאתה טועה מאוד.

זה מקום נפשי, לכאן או לכאן... צריך את האיזון. מצד אחד בריאות של חיים, מצד שני אמונה...

האמונה היא קומה שניה באדם.

אם היא באה כקומה שניה, ולא כמחליפה לביראות הנפשית הרגילה - מעולה, ואז כל מה שאתה כותב נכון.

אם לא - זו קצת בעיה, כי אז גם האמונה בה' היא כי כפי שצריך.

אין  לי מושג מה המקום הנפשי שאתה נמצא בו, א"א להעריך דרך האינטרנט.

אז נצטרך לשער שאתה מבין את מה שכתבת ממקום נכון ובריא

ולא על חשבון הבריאות הנפשית הטבעית

ואז מסכים עם כל מה שכתבת.

אני מסתכל על אישה כעל אדם רגיל...יש לי משיכה נורמלית לבת זוג..

גם אני מרגיש בודד בלי בת זוג... בלי קשר לציווי.. 

ויש לי רחמים על בני אדם (ואפילו בעלי חיים) גם כאדם ולא רק בגלל שזה ציווי...

הכל בסדר אחי... אני בריא נפשית

@עדןעדן עכשיו זה יותר מובן? 

ציטטתי הכל, אז מה שאני כותב מעצמי בכתב נטוי (והתשובות על השאלות בכתב מודגש)

אתם נמצאים בסיטואציה שבה אתם מגלים עניין בבחורה, וברור לכם שזה הדדי.

1) בן/בת.

חלק לבנים:

2) מה תעדיפו:
א. אעדיף להתחיל איתה.
ב. אעדיף שהיא תתחיל איתי.

ג. אחר - שאחד מאיתנו יצליח לגלגל את זה באופן ששנינו נבין, ולא נצטרך התחלה רשמית (וממש לא משנה מי).

3) מה תחשבו על בחורה שתתחיל איתכם:
א. יש לה אומץ וזה מדליק אותי.
ב. זה בוטה ואני אחשוב עליה שהיא זולה או נואשת.
ג. אחר... -

תלוי מאוד-מאוד איך, מה, מי ומו

4) במקרה שיש לכם אומץ, איך תעדיפו להתחיל:
א. ע"י צד שלישי, זה הכי קל.
ב. ישירות, אין לי כח לשטויות.
ג. אני אנסה לומר לה כמה מילים, לגשש... ואח"כ אשאל אותה אם יש סיכוי שאני מברר עליה אצל חברה, והיא אצל חבר, ונחליט אם זה מתאים.
ד. אני אדבר איתה הרבה זמן, ורק אחרי שממש אהיה בטוח שהיא בעניין, אבקש מספר.
ה. אחר... -

תלוי מאוד בסיטואציה, במצב התחושות בינינו.

זה ממש לא רק עניין של אומץ. אם הבעיה היא אומץ, אתה נעזר בחברים שידחפו אותך(, פותח שרשור פה שאתה רוצה ואין לך אומץ), מדבר על זה עם הקב"ה.

מוצאים פתרונות בע"ה, מתגברים ועושים את מה שצריך לעשות... זה לא העניין.

כאמור, העדיפות העקרונית הכללית היא שזה יצליח לעלות מבין המילים לפני שזה יתבטא בפה.

שהביטוי בפה יהיה רק ביטוי חיצוני של מה שכבר ראינו זה לזו בעיניים, לצורך ההמחשה.

אבל זה עשוי להיות מורכב יותר

ובגלל שלבנות יש יותר שאלות וזה לא הוגן - אני אענה גם איך היה לי הכי נוח לגבי הצד השני של הסיטואציה

יענו, אם יש מישהי כזו שאני מגלה בה עניין וכנראה גם היא בי, עם איזה תשובות שלה על החלק לבנות ארגיש הכי בנוח.

אבל רק להדגיש, שזה כללי מאוד. כמובן שכל אדם הוא עולם שלם, וזה תלוי מאוד מה עומד מאחורי זה (זה נכון גם לגבי התשובות שלי על עצמי, כמובן. יש הרבה מאוד דברים שעומדים מאחורי מה שכתבתי, ואפשר להסתכל על זה מכיוונים שונים). אז יכול להיות שדווקא לגבי מישהי מסויימת יהיה לי יותר נוח עם תשובה אחרת

זה יותר כללי-עקרוני כזה.

חלק לבנות:

אתם נמצאים בסיטואציה שבה את מגלה עניין בבחור, וברור לך שזה הדדי פחות או יותר.

5) מה תעדיפי:
א. אני אתחיל איתו, מה אני צריכה לחכות לו שיזיז את עצמו?
ב. אחכה שהוא יתחיל איתי, אני לא מתחילה עם בנים.
ג. אנסה לרמוז לו שהשטח פנוי להתחלה.

או
ד. אחכה שיתחיל, ואם לא, אתחיל בעצמי בכל זאת כדי לא לפספס אותו.

ה. אם יתחיל - יתחיל. אם לא - חבל, אבל אני לא מתחילה עם בנים בשום פנים ואופן.

א' היא סתם לחוצה ועלולה להיות גם מלחיצה.

אם התשובה שלה היא ב', או ה' (מה ההבדל?) - חבל ממש.

נראה שהיא לא מספיק מוכנה לפעול לגבי זה - או שהיא לא מספיק מעוניינת, או שהיא פשוט סומכת עלי מדי, וזה לא הוגן.

גם אם בסוף אעשה את הצעד, זה עלול להתבטא בהמשך

את נמצאת בסיטואציה שבה בחור ניגש אליך פתאום ומתחיל איתך לפני שבכלל חשבת עליו בכיוון.

6) איך תגיבי:
א. אני לא יודעת אם אנחנו מתאימים, אבל אולי כדאי לחשוב על זה? לא כל יום פוגשים גבר שמתחיל כל כך יפה.
ב. לא נראה לי שאנחנו מתאימים, אבל יצא גבר, מעריכה אותו.
ג. מה הוא מתחיל איתי? איזה עלוב! נפגעתי! והוא בעצמו סמרטוט.
ד. אם הוא התחיל איתי, כנראה שהוא שיטחי ורדוד ולא כל כך דתי!
ה. אחר... (לא מספיק יודע לענות)

7) כשבחור ירא שמיים מתחיל איתי, אני:
א. מוחמאת, ובמקרה שזה מתאים זה גורם לי להעריך אותו ולאהוב אותו.
ב. אני לא חושבת על זה יותר מידי, בואו נהיה פרקטים, אם מתאים - זורמים. אם לא מתאים - אומרים שזה לא מתאים.
ג. נפגעת. מה אני זולה, איך הוא מעז להתחיל איתי?
ד. אחר...

זה כמובן תלוי מאוד גם איך התחיל.

מצד אחד הייתי מעדיף שהיא ממש לא תתמקד באופן שבו זה התחיל, אלא במה שקיים. בעצם השאלה אם זה רלוונטי. ולהתייחס לשאלה עצמה כפי שהיא - שאלה פשוטה של כיוון, כן או לא.

מצד שני, שגם תדע להעריך את המקום הנפשי שקדם לצעד... ולבטא את ההערכה הזו.

ואם זה מתקדם משם הלאה, אז בשלב מסויים גם להבין מבפנים, לדבר על המקום הנפשי הזה. לתת לו את המקום והיחס

(כשאני חושב על זה, זה קצת סותר... מצד אחד, להתייחס לשאלה באופן שכלי ויבש.

מצד שני, להעריך, להבין, לסייע ולתת את המקום לכל הרגש והעמדה הנפשית שמאחורי זה...

ציפיות גבוהות יש לי)

8) במקרה שלא מפריע לך שמתחילים איתך, איך תעדיפי שבחור דתי יתחיל איתך:
א. ע"י צד שלישי.
ב. שיתחיל ישירות, וידבר דוגרי.
ג. שינסה לגשש, וינסה לראות אם אני בעניין ואח"כ יפתיע אותי בשאלות מביכות.
ד. ממש לא אכפת לי איך.
ה. שישאל שאלה ישירה אבל שמותירה לי פתח מילוט למקרה שזה לא נראה לי מתאים.
ו. בכל מקרה, שיציע לברר עלי, ככה אני ארגיש שהוא רציני והוא לא יוצא עם כל בחורה שמוצאת חן בעיניו.
ז. אחר...

גם ו', וגם - שזה יהיה מאוד תלוי בסיטואציה...

כי זה באמת תלוי במצב הרגשות, היחסים, והעמדות הנפשיות של כל שניים. ומשתנה מאוד

9) איזו רמת היכרות צריך בשביל שיהיה לגיטימי בעינייך שיתחיל איתך:
א. לא צריך זמן, אם ראה אותי רגע, זה מספיק.
ב. שיראה אותי לפחות יותר מ5 דקות, שיתרשם ממני מעבר לפנים היפות שלי.
בגדול - ג. אם הוא לא מכיר אותי באופן אישי, זה לא בא בחשבון.

אבל זה תלוי מאוד באיזו רמת היכרות...

הנקודה היא, שזו לא תהיה התלהבות של רגע. שיהיה בסיס רציני להתחיל.

אם התלהבות של רגע מספיקה לה, היא כנראה במצב נואש, או לא רצינית מספיק.

ואני שב ומדגיש. אלו תשובות מאוד כלליות, שמאוד עשויות להשתנות...

דגש על המקומות שכתבתי מה תשובה מסויימת מעידה על הבחורה.

נראלי שכתבתי בכל פעם כזו "כנראה", ולא בטעות.

אל דאגה - במציאות אני לא אמהר לשפוט. גם לא להסיק מסקנות של "כנראה" כאלה.

זה תלוי מאוד באדם, במה שעומד מאחורה.

אנסה להגיע לזה. למה שמאחורה.

בידיעה, שההשתדלות היא שתהיה כמה שיותר מופנמת ולא רק ידיעה חיצונית, שאני לא באמת יודע מה עומד מאחורי זה. שצריך הרבה זמן ועומק חדירה כדי להבין

(ואני די בטוח שהכרתי מישהי אחת, שהתשובה שלה על אחת מהשאלות הנ"ל שונה ממה שכתבתי, ושאצלה זה הגיע ממקום בריא וטוב, ולא כמו שכתבתי שזה כנראה מגיע).

לא רוצה לפרט עליהם ספציפית.

אבל באופן כללי - לדוגמה, אם מישהי מוכנה שבחור שרק ראה אותה לחצי דקה מיד יתחיל איתה -

זה לא טוב ולא בריא, כנראה

(ואני לא "אתם"...)

מה הצחיק אותך?

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥