כי אין בהירות לפני שמעלים את השאלה. ואם מדובר במקרה שנראה שיש כיוון מאחד הצדדים, מצופה ממנו שיעלה את השאלה.

בנושאים האלה, חוסר בהירות מזיק ומציק ולא נעים.

נמצאים שניים באיזו סיטואציה, מתמשכת או חד-פעמית, היא היתה רוצה בכיוון הזה אם יש כיוון מבחינתו, והוא לא בטוח שהיה רוצה, לא מספיק בשביל לשאול... אבל אם היא היתה רוצה, אז היה בודק.

אז למה, למען ה', שזה יהיה מוטל עליו?

שישאל אותה - סליחה, חשבת על הכיוון? כי מעצמי לאו דווקא הייתי אומר משהו, אבל אם במקרה קלטתי נכון את המבט שלך וחשבת על זה, אז בהחלט אפשר לחשוב...

זה לא רציני.

ולמה לא תתחילי (זו שאלת הבנה)?

רק שאיך שאת תיארת את זה, גם אם היא תגיד משהו - זה לא יעזור, כי הוא יסרב

אני מתכוון, אני יכול לתאר לעצמי מצב שלבת ברור שהיא תשמח אם יהיה רלוונטי מצדו.

ולבן זה לא ברור בדווקא. אבל אם היה יודע שהיא רוצה, היה מסכים.

וזו דוגמה, למקרים דומים, שלבת ברור שהיא רוצה אבל היא לא מוכנה לומר מילה, כי "זה לא ראוי", ואז נחסך משהו שהיה יכול להיות טוב לשניהם, כי הבן באמת ביישן או לא מספיק ברור לו.

ולדוגמה, ברגע שהיה יודע שלבת מספיק ברור, היה רץ על זה. אבל הוא מסובך בשאלות מוקדמות, אם היא רוצה, ומה יהיה אם היא לא רוצה, וכו'.

והיא לא מסובכת בשאלות כאלה, אבל במקום להעלות את הדברים בצורה ברורה על פני השטח, היא מנסה לפזר רמזים... כדי שהוא יתחיל.

ואז הוא רק מתבלבל יותר. היא כן רוצה? אבל למה היא לא אומרת כלום?

בנושא הזה לא תמיד יש בהירות.

ובהירות היא דבר חשוב מאוד בנושא הזה.

אז למה לא להבהיר?

מצבים שבהם הוא הרבה יותר מסובך בתוך עצמו, ולא ישאל. וחבל, לשניהם.

חח.. או שהוא סתם לא שם לב או לפחות עושה את עצמו לא שם לב

אבל פחות במגזרים שלנו.. (: 

כאלו שעוד לא סגורים על עצמם.. (: 

"כשחטפו בני בנימן מבנות שילה שיצאו לחול בכרמים היה שאול ביישן ולא רצה לחטוף עד שבאתה היא עצמה (אשתו) והעיזה פניה ורדפה אחריו"

שאול ואשתו, אביגיל ודוד, רות ובועז - לאו דווקא מוכיחות שזה היה ראוי.

יש לבחון אם המקורות מכוונים לזה, או מתארים את מה שהיה.

ובוודאי שיש ללמוד מזה, אבל לא ברור לי שדווקא בהכרח זה מה שכל המקורות האלה באים ללמד, שראוי שאישה תתחיל עם איש.

א"כ, מה ההבדל?

אבל זה לא בהכרח אומר שזה ראוי שבנים יתחילו.

ואם לדעתך ראוי שבנים יתחילו, אני שואל מה ההבדל

ואם זו לא התחלה ברחוב?

לדוגמה, מבקש מחברה שלה שתשאל אותה? או במקרה שהם נפגשים במקום מסויים לאורך זמן, פונה אליה בעדינות ובשקט תו"כ שיחה שזורמת?

וכנ"ל לגבי בת?

וזה - צנוע? מכבד?

טוב, זה כבר משהו אחר. בכללי אני חושב שזה נכון.

אבל לדעתך זה כ"כ נורא אם פעם אחת, בהתחלה, זה יבוא ממנו?

או, אם כבר העלינו את הנקודה, אם תו"כ גם היא תיזום דברים (תתקשר בעצמה מדי פעם, נגיד)?

(אממ, אם נכנסתי לנקודה שלא רציתי להיכנס אליה - סליחה. אם זה כך, אל תיכנסי לזה)

ע"מ ליצור קשר בינו לבינה. כך מבחינתי.

כלולים בזה מעשים מכל הרמות, רק בדגש אחד - שהכוונה תהיה מוצהרת. כך, לדוגמה, "לעשות לו עיניים" לא תמיד יהיה מוגדר בעיני כ"התחלה", אלא אם כן זה ממש ברור שלזה היא מתכוונת (ואז זה ממש מכוער, בעיני. ובוודאי עדיף שתדבר ולא תנסה לעורר אותו. לא כך?).

וגם בעקיפין ודרך אנשים אחרים.

מכבדת יותר - כלומר, שזה לגיטימי בעינייך? משני הצדדים?

לא התייחסת לשאלה על האם זה צנוע ומכבד בעינייך (כי בעיני זה לא מכבד, במחילה).

כתבתי שאני חושב שנכון, לגבי זה שהגבר צריך להיות היוזם העיקרי. ולהיות, כמו שניסחת, "נותן יותר לקשר".

"וכן, אבל שוב" וכו' - כלומר, שזה נראה לך ממש נורא? למה?

מסכים לגבי תו"כ. ממש מסכים, אפילו

אני דווקא חושבת שזה מאד יפה שבת יוזמת מעצמה אם זה בצניעות ובצורה הולמת כמובן

אבל מה נעשה... כשהבחורה עושה צעד זה נחשב כאילו היא "זולה"

אני אומרת... שהבחורים יפסיקו להיתביישן לי כל הזמן 

אבל זה סתם מישאלת ליבי

לא אומר כלום על "צניעות"..

היא לא פנתה אלי ישירות אלא דרך צד שלישי ששאל אותי אם אני מעוניין וכה נפגשנו והתחתנו.

לשאלה של הפותח אני חושב שיש כמה עניינים.

א. כתוב בחז"ל שדרכו של איש לחזר אחר אישה וזה התפקיד שלך אז אם אתה ביישן נסה למצוא פתרונות שיעזרו לך להגיע לאותן הבנות. צד שלישי, לשלוח להם פתק וכו'

ב.חשוב מאוד לדעת שהראש שלך מחפש אישה ולכן כמעט כל אחת שמסתכלת לכיוון שלך כבר נראית לך שגם היא רוצה, אבל לא בטח שזה נכון. זה לא אומר שלא כדאי לנסות מקסימום היא תגיד לא. (ואז תשדך אותך לחברה שלה)

ג. אני חוזר למה שכתבתי בפתיחה, אני חושב שגברים צריכים להתחיל עם נשים אבל בדור שלנו שהתפקידים מבולבלים גם הנשים צריכות לאזור אומץ ולעשות דברים יותר גבריים אבל עדיין שזה יעשה מתוך הכרה שאני לא בן ושזה לא באמת התפקיד שלי. איך בדיוק ומה לעשות זה כבר תלוי בכל אחת לפי עניינה.

הרבה בהצלחה לביישנים וגם לאלו שלא

הרבה. דבר שני, אני אסכם בקצרה ממה שהבנתי פה עד עכשיו:

בגדול היוזמה צריכה לבוא ממני. למה? כי זה מקובל וככה זה. האמת שלא ראיתי סיבה ממש טובה

ממה שאנשים כתבו פה עד עכשיו, אבל בסדר.

דעתי האישית היא שהתחלה שמגיעה בצורה בוטה ו'רחובית' כמו שכתבו פה, היא פסולה בלי שאלה בכלל.

ולכן התחלה ראויה מגיעה בצורה מנומסת, צנועה, מתעניינת באמת מתוך טוב לב (אני קצת מתפייט...).

לכן, אם ההתחלה היא בצורה הנ"ל, אני לא רואה סיבה שבנות לא יתחילו עם בנים. שוב, בעדינות ובכבוד

הראוי לבת.

2.יפה מאוד כתב הרוזן מק מלאכי, לגבי העניין שהמסר צריך להיות ברור. מאוד התחברתי לדבריך. שכוייח.

3. אהבת י-ל באמת, אהבתי מאוד את מה שכתבת לגבי זה שכל אחת נראית בעיניי כאילו היא רוצה אבל

זה לא בהכרח נכון. תודה רבה על ההארה.

תודה לכולם על התגובות, חיזקתם אותי בהחלט!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים