וואי זה קצת מורכב....

אני זה פשושון לשעבר כן?  

אז אפשר להתחיל להתווכח... יאללה 

.     

מוזמן לראות את השירשור הזה אם מעניין אותך..

תוכלו לעזור לי בבקשה? - לקראת נישואין וזוגיות

בעיקרון, אנחנו באותה דעה (כמדומני).

2)מעדיף שאני אהיה זה שמתחיל... 

3)תלוי איך..

אם היא שלחה שליח... זה דווקא סבבה לגמרי.  מראה שהיא ביישנית אבל מזיזה דברים.  (להרגשתי)

אם היא באה בעצמה זה קצת יוריד לי...

4) הכי טוב צד שלישי...  אם אין, אני אגש בעצמי.  מה לעשות.. חייבים להתחתן 

אבל בהתייחסות למה שאמרת..

ברור שאנחנו לא רובוטים.  יש רגש פנימי לאדם שממולי שבא מהלב. 

וכמו שאת אומרת מוכנות וכו'.   אני לא מסתכל על אישה כעל קופת צדקה. 

אבל מה שיותר דוחף אותי להתחתן בתכלס זה הציווי...

זה נחמד זה הכל... אבל דווקא אם לא היה ציווי זה לא היה מחזיק מעמד. 

רגש לא מספיק כדי לרוץ אחרי חסד, להקפיד שלא לצער את האישה בשום אופן, לחנך ילדים על הצד הטוב ביותר.   רק מה... מכניסים את הרגש עם הציווי ואז זה יוצא טוב

(בהערת אגב, כתוב שכדי שמצווה תחשב מצווה חייבים לכוון שזה כי ה' ציווה)

וכשהתורה מצווה להתחתן, אין הכוונה דווקא להתחתן בגלל הציווי במקום בגלל הדחף האנושי.

אל דאגה, הדחף האנושי תקוע מספיק חזק באדם. זה לא רגש חולף. זה דחף עצום, פנימי, שיוצר את החיים

(יש את המגן-אברהם על מצוות צריכות כוונה - שאם זה ברור לגמרי מתוך ההקשר שזו המצווה, אין צוארך בכוונה מפורשת.

לדוגמה, אדם שמברך ברכות קריאת שמע, ואז קורא שמע...

ברור שהוא התכוון לקיים את המצווה. אין צורך בכוונה מפורשת.

לענ"ד כאן זה אותו דבר)

נכון הדחף תקוע גם ככה... בדיוק מהסיבה הזאת צריך להגביר את האמונה בציווי ה' ולעשות דברים כי ה' ציווה  והדחף לא יברח לשום מקום. ( כי הוא תקוע...נכון?) 

עיין באורחות צדיקים שער האהבה.. ותראה שכל סוג של אהבה  לאישה\לכסף\לילדים וכו' 

הכל קשור לעולם הבא... במיוחד לאשה הוא אומר לאהוב כי היא עוזרת לו להגיע לעולם הבא וכו' עיין שם.

ומה שאמרת לגבי הכוונה... זה מדובר על כוונה כדי לצאת ידי חובה.  לא על זה אני מדבר.

מי שרוצה שהמצווה תקרב אותו לקב"ה, חייב לכוון שהוא עושה כי ה' ציווה, אפילו בחסד (שלא צריך בזה כוונה לצאת ידי חובה)

יכול להיות שאתה צודק. יכול להיות שאתה טועה מאוד.

זה מקום נפשי, לכאן או לכאן... צריך את האיזון. מצד אחד בריאות של חיים, מצד שני אמונה...

האמונה היא קומה שניה באדם.

אם היא באה כקומה שניה, ולא כמחליפה לביראות הנפשית הרגילה - מעולה, ואז כל מה שאתה כותב נכון.

אם לא - זו קצת בעיה, כי אז גם האמונה בה' היא כי כפי שצריך.

אין  לי מושג מה המקום הנפשי שאתה נמצא בו, א"א להעריך דרך האינטרנט.

אז נצטרך לשער שאתה מבין את מה שכתבת ממקום נכון ובריא

ולא על חשבון הבריאות הנפשית הטבעית

ואז מסכים עם כל מה שכתבת.

אני מסתכל על אישה כעל אדם רגיל...יש לי משיכה נורמלית לבת זוג..

גם אני מרגיש בודד בלי בת זוג... בלי קשר לציווי.. 

ויש לי רחמים על בני אדם (ואפילו בעלי חיים) גם כאדם ולא רק בגלל שזה ציווי...

הכל בסדר אחי... אני בריא נפשית

@עדןעדן עכשיו זה יותר מובן? 

ציטטתי הכל, אז מה שאני כותב מעצמי בכתב נטוי (והתשובות על השאלות בכתב מודגש)

אתם נמצאים בסיטואציה שבה אתם מגלים עניין בבחורה, וברור לכם שזה הדדי.

1) בן/בת.

חלק לבנים:

2) מה תעדיפו:
א. אעדיף להתחיל איתה.
ב. אעדיף שהיא תתחיל איתי.

ג. אחר - שאחד מאיתנו יצליח לגלגל את זה באופן ששנינו נבין, ולא נצטרך התחלה רשמית (וממש לא משנה מי).

3) מה תחשבו על בחורה שתתחיל איתכם:
א. יש לה אומץ וזה מדליק אותי.
ב. זה בוטה ואני אחשוב עליה שהיא זולה או נואשת.
ג. אחר... -

תלוי מאוד-מאוד איך, מה, מי ומו

4) במקרה שיש לכם אומץ, איך תעדיפו להתחיל:
א. ע"י צד שלישי, זה הכי קל.
ב. ישירות, אין לי כח לשטויות.
ג. אני אנסה לומר לה כמה מילים, לגשש... ואח"כ אשאל אותה אם יש סיכוי שאני מברר עליה אצל חברה, והיא אצל חבר, ונחליט אם זה מתאים.
ד. אני אדבר איתה הרבה זמן, ורק אחרי שממש אהיה בטוח שהיא בעניין, אבקש מספר.
ה. אחר... -

תלוי מאוד בסיטואציה, במצב התחושות בינינו.

זה ממש לא רק עניין של אומץ. אם הבעיה היא אומץ, אתה נעזר בחברים שידחפו אותך(, פותח שרשור פה שאתה רוצה ואין לך אומץ), מדבר על זה עם הקב"ה.

מוצאים פתרונות בע"ה, מתגברים ועושים את מה שצריך לעשות... זה לא העניין.

כאמור, העדיפות העקרונית הכללית היא שזה יצליח לעלות מבין המילים לפני שזה יתבטא בפה.

שהביטוי בפה יהיה רק ביטוי חיצוני של מה שכבר ראינו זה לזו בעיניים, לצורך ההמחשה.

אבל זה עשוי להיות מורכב יותר

ובגלל שלבנות יש יותר שאלות וזה לא הוגן - אני אענה גם איך היה לי הכי נוח לגבי הצד השני של הסיטואציה

יענו, אם יש מישהי כזו שאני מגלה בה עניין וכנראה גם היא בי, עם איזה תשובות שלה על החלק לבנות ארגיש הכי בנוח.

אבל רק להדגיש, שזה כללי מאוד. כמובן שכל אדם הוא עולם שלם, וזה תלוי מאוד מה עומד מאחורי זה (זה נכון גם לגבי התשובות שלי על עצמי, כמובן. יש הרבה מאוד דברים שעומדים מאחורי מה שכתבתי, ואפשר להסתכל על זה מכיוונים שונים). אז יכול להיות שדווקא לגבי מישהי מסויימת יהיה לי יותר נוח עם תשובה אחרת

זה יותר כללי-עקרוני כזה.

חלק לבנות:

אתם נמצאים בסיטואציה שבה את מגלה עניין בבחור, וברור לך שזה הדדי פחות או יותר.

5) מה תעדיפי:
א. אני אתחיל איתו, מה אני צריכה לחכות לו שיזיז את עצמו?
ב. אחכה שהוא יתחיל איתי, אני לא מתחילה עם בנים.
ג. אנסה לרמוז לו שהשטח פנוי להתחלה.

או
ד. אחכה שיתחיל, ואם לא, אתחיל בעצמי בכל זאת כדי לא לפספס אותו.

ה. אם יתחיל - יתחיל. אם לא - חבל, אבל אני לא מתחילה עם בנים בשום פנים ואופן.

א' היא סתם לחוצה ועלולה להיות גם מלחיצה.

אם התשובה שלה היא ב', או ה' (מה ההבדל?) - חבל ממש.

נראה שהיא לא מספיק מוכנה לפעול לגבי זה - או שהיא לא מספיק מעוניינת, או שהיא פשוט סומכת עלי מדי, וזה לא הוגן.

גם אם בסוף אעשה את הצעד, זה עלול להתבטא בהמשך

את נמצאת בסיטואציה שבה בחור ניגש אליך פתאום ומתחיל איתך לפני שבכלל חשבת עליו בכיוון.

6) איך תגיבי:
א. אני לא יודעת אם אנחנו מתאימים, אבל אולי כדאי לחשוב על זה? לא כל יום פוגשים גבר שמתחיל כל כך יפה.
ב. לא נראה לי שאנחנו מתאימים, אבל יצא גבר, מעריכה אותו.
ג. מה הוא מתחיל איתי? איזה עלוב! נפגעתי! והוא בעצמו סמרטוט.
ד. אם הוא התחיל איתי, כנראה שהוא שיטחי ורדוד ולא כל כך דתי!
ה. אחר... (לא מספיק יודע לענות)

7) כשבחור ירא שמיים מתחיל איתי, אני:
א. מוחמאת, ובמקרה שזה מתאים זה גורם לי להעריך אותו ולאהוב אותו.
ב. אני לא חושבת על זה יותר מידי, בואו נהיה פרקטים, אם מתאים - זורמים. אם לא מתאים - אומרים שזה לא מתאים.
ג. נפגעת. מה אני זולה, איך הוא מעז להתחיל איתי?
ד. אחר...

זה כמובן תלוי מאוד גם איך התחיל.

מצד אחד הייתי מעדיף שהיא ממש לא תתמקד באופן שבו זה התחיל, אלא במה שקיים. בעצם השאלה אם זה רלוונטי. ולהתייחס לשאלה עצמה כפי שהיא - שאלה פשוטה של כיוון, כן או לא.

מצד שני, שגם תדע להעריך את המקום הנפשי שקדם לצעד... ולבטא את ההערכה הזו.

ואם זה מתקדם משם הלאה, אז בשלב מסויים גם להבין מבפנים, לדבר על המקום הנפשי הזה. לתת לו את המקום והיחס

(כשאני חושב על זה, זה קצת סותר... מצד אחד, להתייחס לשאלה באופן שכלי ויבש.

מצד שני, להעריך, להבין, לסייע ולתת את המקום לכל הרגש והעמדה הנפשית שמאחורי זה...

ציפיות גבוהות יש לי)

8) במקרה שלא מפריע לך שמתחילים איתך, איך תעדיפי שבחור דתי יתחיל איתך:
א. ע"י צד שלישי.
ב. שיתחיל ישירות, וידבר דוגרי.
ג. שינסה לגשש, וינסה לראות אם אני בעניין ואח"כ יפתיע אותי בשאלות מביכות.
ד. ממש לא אכפת לי איך.
ה. שישאל שאלה ישירה אבל שמותירה לי פתח מילוט למקרה שזה לא נראה לי מתאים.
ו. בכל מקרה, שיציע לברר עלי, ככה אני ארגיש שהוא רציני והוא לא יוצא עם כל בחורה שמוצאת חן בעיניו.
ז. אחר...

גם ו', וגם - שזה יהיה מאוד תלוי בסיטואציה...

כי זה באמת תלוי במצב הרגשות, היחסים, והעמדות הנפשיות של כל שניים. ומשתנה מאוד

9) איזו רמת היכרות צריך בשביל שיהיה לגיטימי בעינייך שיתחיל איתך:
א. לא צריך זמן, אם ראה אותי רגע, זה מספיק.
ב. שיראה אותי לפחות יותר מ5 דקות, שיתרשם ממני מעבר לפנים היפות שלי.
בגדול - ג. אם הוא לא מכיר אותי באופן אישי, זה לא בא בחשבון.

אבל זה תלוי מאוד באיזו רמת היכרות...

הנקודה היא, שזו לא תהיה התלהבות של רגע. שיהיה בסיס רציני להתחיל.

אם התלהבות של רגע מספיקה לה, היא כנראה במצב נואש, או לא רצינית מספיק.

ואני שב ומדגיש. אלו תשובות מאוד כלליות, שמאוד עשויות להשתנות...

דגש על המקומות שכתבתי מה תשובה מסויימת מעידה על הבחורה.

נראלי שכתבתי בכל פעם כזו "כנראה", ולא בטעות.

אל דאגה - במציאות אני לא אמהר לשפוט. גם לא להסיק מסקנות של "כנראה" כאלה.

זה תלוי מאוד באדם, במה שעומד מאחורה.

אנסה להגיע לזה. למה שמאחורה.

בידיעה, שההשתדלות היא שתהיה כמה שיותר מופנמת ולא רק ידיעה חיצונית, שאני לא באמת יודע מה עומד מאחורי זה. שצריך הרבה זמן ועומק חדירה כדי להבין

(ואני די בטוח שהכרתי מישהי אחת, שהתשובה שלה על אחת מהשאלות הנ"ל שונה ממה שכתבתי, ושאצלה זה הגיע ממקום בריא וטוב, ולא כמו שכתבתי שזה כנראה מגיע).

לא רוצה לפרט עליהם ספציפית.

אבל באופן כללי - לדוגמה, אם מישהי מוכנה שבחור שרק ראה אותה לחצי דקה מיד יתחיל איתה -

זה לא טוב ולא בריא, כנראה

(ואני לא "אתם"...)

מה הצחיק אותך?

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳