לידות בית היא המדיניות שם. נראה לי שנתונים ממדינות כאלה יהיו אובייקטיבים ויספקו תמונה אמיתית.

את צודקת, קשה מאוד לקבל מושג אמיתי כשהגורמים נגועים באינטרסים אישיים.

הדחופה כמו מד"א, יותר זמינים ויותר ערוכים לתת מענה מהיר מאשר בארץ.

אני מניחה שאת לא נמנעת לסוע ברכב בגלל תאונות דרכים, נכון? למה? כי סטטיסטית הסיכון להיפגע הוא לא גדול.

אנחנו עושים השתדלות, נוסעים לפי החוקים, חוגרים וכו' וזוכרים שרוב הסיכויים שאנחנו נחזור הביתה בשלום אי"ה.

אז מה? 

בודקים, מה בריא יותר בכל לידה לגופה, אישה שתחוש בטוחה יותר במהלך הלידה מגבירה את הסיכויים ללידה טובה יותר ובריאה יותר לה ולתינוק. אז אישה אחת תרגיש בטוחה יותר בחדר לידה והשניה בבית. מה בריא יותר? כל אישה לפי העניין.

סטטיסטית בלידה ראשונה הסיכונים בלידת בית לעומת בית חולים הם זהים. בלידה שניה ומעלה בטוח יותר ללדת בבית. (כמובן בהנחה שההריון תקין והלידה היא לפי הפרוטוקולים)

לגבי התינוק- בלידת בית יש מעקב צמוד של המיילדת, היא בודקת בתדירות קבועה את הדופק של התינוק ויכולה לזהות אם חלילה יש בעיה בשלב הרבה יותר מוקדם בזכות הליווי הצמוד, לעומת בבית חולים שמיילדת אחת יכולה להיות על 3 יולדות במקביל ואמינותו של המוניטור ידועה כבעיתית. 

בהנחה שיש בעיה המיילדת בבית תוכל להורות על פינוי ובמקביל לדווח לבית החולים הקרוב שהיא מפנה יולדת וכך יערכו מראש לטיפול מתאים. 

מה היה קורה אם זה היה בבית חולים- סביר שהיה לוקח יותר זמן לזהות וברגע שמזהים שיש בעיה גם אם היא אקוטית ודורשת ניתוח קיסרי במצב החירומי- לוקח חצי שעה מרגע החזרה על ניתוח עד לפתיחת הבטן- שזה בדיוק הסיבה שלא יולדים במרחק שעולה על חצי שעה מבית החולים. 

צריך גם להבין שבד"כ לוקח זמן ללידה להסתבך ואפשר לראות הדרגתיות בזה, בד"כ לא בבום מלידה שלווה ורגועה יש צורך להוציא את התינוק אלא יש כל מיני סימנים מקדימים.

בד"כ גם במקרה של פינוי מלידת בית לבית חולים הלידה ממשיכה בבית החולים בצורה תקינה ואחוז לידות הבית שמסתיימות בקיסרי נמוך משמעותי מאחוז לידות בית החולים של נשים בסיכון נמוך (שהיו יוכלות ללדת בבית) שנגמרות בקיסרי.

מציעה לך לחפש את המחקר של שיפטן ולקרוא את הנתונים מול עיניך.

הוא דיבר בעיקר על סיבוכים ליילוד, לדוג' מצוקה נשימתית לאחר הלידה. במצב של ירידת מים מקונאילים בסוף הלידה, כבר אי אפשר להספיק להתפנות בזמן... וכד'

הסיכונים שדיבר עליהם הם בעיקר ליילוד ולא לאם...

לגבי המצב האמהי אני מרגישה בטוחה. אני תוהה לגבי הסיכון לתינוק... האם זה שווה את זה.

בינתיים במחקרים שראיתי לא קראתי משהו שעודד אותי...

זה ניתוח של תוצאות לידות בית בישראל במשך כמה שנים כאן

שימי לב לטבלה שמדברת על סיבות להעברה שקשורות לילוד.

קראת מחקר אמריקאי? כי בארצות הברית המצב שונה לחלוטין מאצלנו, אישה יכולה להיות במרחק 5 שעות מבית חולים אז היא יולדת בבית בלי קשר למצב ההריון ובוודאי שאין זמן לפנות אם יש בעיה, כן? זה ממש לא המצב בישראל.

ובכל שנה מתפרסמים הנתונים על לידות בית של אותה שנה, המיילדות חייבות לדווח למשרד הבריאות על כל הלידות שהיו בהן וד"ר שיפטן מנתח את הנתונים. 

שמשווה את התוצאות של ילודים שנולדו בבית, לילודים שנולדו בבי"ח. 

לא הצלחתי להבין מהמאמר מה המצב בבי"ח יחסית ללידות בית, הרי ברור שגם בבי"ח יש סיבוכים ומוות ח"ו... 

אבל אני אישית אף פעם לא הרגשתי שמישהו רוצה להתערב לי בלידה ולעשות אותה לא טבעית. 

מה שכן קצת מפריע לי בבית חולים - שפשוט מאוד עמוס ובאמת צוות לא יכול לשים לב ולהיות עם יולדת למרות שהם משתדלים

מצד שני מישהי פעם תיארה לידה עם רופא פרטי אחרי קיסרי. וגם שם היא בעצם הייתה עם דולה וזהו בלעדיו ובפתיחה 9 לקחו אותה בבית חולים באוטו! אני אישית בפתיחה כזאת הייתי מזמינה אמבולנס ולא יוצאת החוצה. הרי בשלב כזה לידה באמת יכולה להתרחש כל רגע ואצל אותה אישה היו יכולים להיות כל הסיבוכים שבעולם. אז מה אפשר לעשות באוטו באמצע הדרך. ועוד מכירה מישהי שלקחה רופא פרטי, שילמה לו 12000 שקל ובסוף היה לה קיסרי. אז אפשר לעבור אותו דבר בחינם. למה לשלם?

ואני לא חושבת שלרופא ספציפי או אחות ספציפית יש אינטרס שעוד יולדת תבוא אליהם -גם ככה מאוד מאוד עמוס. 

אולי לבית חולים בכללי זה כדאי אבל נראה לי שגם ככה לא עומדים בעומס. מה שכן שאם הם יודעים שאחרי זה צריך לטפל בסיבוכים אז זה כן אמור להפריע להם.

ואני לא חושבת שלידות בית מאיימות כלכלית על בתי חולים. כי חלק ניכר מנשים לא יכולות ללדת בבית מכל מיני סיבות- בריאותיות, כלכליות, מרחק מבית חולים, ובכלל אין כל כך הרבה מיילדות בית.  

אבל מותר גם להודות שהיא טעתה. במצבים כאלה כל דקה קובעת.

גם לחברה שלי היה סיבוך מאוד מאוד נדיר - ילד לא נשם. אז טיפלו בו מהר. ובעיקרון הוא ילד רגיל היום עם בעיית שמיעה באוזן אחת .

 ואם לדבר על עצמי - אף פעם ברוך ה' לא נזקקנו לשום דבר מיוחד בלידה - לא אני ולא ילדים. ובדיעבד יכולתי אותו דבר ללדת גם בבית. רק לא מבינה בשביל מה. כדי לטרטר תינוק חדש מבית למרפאה ביומיים הראשונים? 

אם היינו במאה 17 או אפילו ברוסיה עוד יכולתי להבין

בלי לדעת במדויק מה הייתה בעיה אי-אפשר לקבוע שתוצאה שווה. חוץ מניצל יש גם באיזה מצב הוא ניצל.

מלחיץ או לא, פחות נוח או לא - זה לא משנה. ילדים בכללי זה מלחיץ ולידה בכללי זה כואב. ולא צריך לחשוב ששינוי קל בתאורה יהפוך לידה לחוויה, והורות לקלה.

עד לשורה האחרונה

כי שינוי בתאורה ובתנאים יכול לשנות את הלחץ של האישה ואת כמות ההורמונים שמשתחררת ומכאן גם את משך הלידה וההתקדמות שלה.

אז זה לא משהו שיש לזלזל בו.

הסתבכויות שהייתי חייבת רופא  ילדים זמין וחדר ניתוח קרוב.  לא יודעת מה לייעץ אבל יש הרבה התפתחויות שלא יודעים מראש. אפשר ללדת טבעי גם בבי"ח שמאפשר. אני את הסיכון לא הייתי לוקחת

לא ידעתי על בעיות

למשל אחרי לידה פעמיים היה לי שילייה שלא יצאה שליה. באחת מהן הגעתי לחדר ניתוח להרדמה מליאה והוצאת שאריות. ממש לא ידוע לפני

בשתי לידות היה ירידות בדופק אצל עובר שהתפתח במהלך הלידה. חבל טבור כרוך. מפחיד וגרמו לי ללדת מהר

לידה אחרת זווית לא נכונה של הראש שלא יכול לעבור. 

ויש לציין שחלקן היו לידות טבעיות לגמרי והסתבכו...

אני מעדיפה להגיע בראש שקט (?!) לבי"ח

בבית חולים יש יותר סיכון למשל לשיליה לא שלמה (בגלל אפידורל, פיטוצין, מניפולציות על חבל הטבור במקום לחכות שהשיליה תצא) שזה דברים שכשאישה באה ללדת בבית חולים היא לא תמיד שמה לב כמה פרטים שונים בהתנהלות בבית ובבית חולים. בית חולים יכול לקחת את הצ'אנס ולתת טיפה פיטוצין כדי לקדם לידה ובבית פשוט לא עושים את זה, כי בבית החולים הם מקסימום יכבו את השריפה שהם יצרו ובבית יקחו בסבלנות לקצב הטבעי של הלידה. 

ובכל זאת זה כן יכול לקרות בבית ולכן המיילדת מצוידת בזריקות פיטוצין כדי להתגבר על דימום חריג ומפנה במיידי אם השיליה לא שלמה וחדר ניתוח מחכה ליולדת- שוב, במיוחד בשעות שאחרי הלידה בבית המעקב אחרי הדימום הוא צמוד ובבית החולים ממש לא צמוד ולכן בבית מרוויחים זמן של גילוי מוקדם. 

וברגע שיש היסטוריה בעייתית אז לא בהכרח מותר לאישה ללדת בבית. 

ירידות דופק- שוב, מיילדת עוקבת בבית אחרי הדופק ומפנה במידת הצורך. 
וכן בדיוק כמו בשיליה לפעמים ירידות הדופק הן בגלל ההגבלה בתנועה, הפיטוצין וכדו'.

דווקא הייתה בלידה טבעית לגמרי ומהירה. רק אח"כ... די זירזו אותי לחדר ניתוח. מעדיפה להיות קרוב

אבל יש צדק גם שבלידות עם אפידוראל יש יותר סיכונים. על גופי ראיתי

בכל מקרה  ההמלצה לא גורפת ללדת בבית וחשוב לדעת זאת

וכן, ראיתי במו עיני מיילדות שמושכות בעדינות את השיליה כדי שתצא- הן יודעות מה הן עושות ובד"כ זה בסדר אבל לא תמיד... בבית זה לא קורה, מיילדת בבית לא עושה את זה.

ואני מניחה שרוב היולדות לא מודעות בשלב הזה האם הן הוציאו את השיליה עצמונית או האם המיילדת עזרה להן. 

וכן פיטוצין- בטוח קיבלת לאחר הלידה- את יודעת מתי בדיוק קיבלת? לפני או אחרי יציאת השיליה? 

אבל בהחלט, שוב אדגיש זה יכול לקרות גם בבית אבל בסבירות נמוכה בהרבה ואם עומדים בכללים בע"ה מגיעים בזמן לניתוח. 

ההמלצה היא כל מקרה לגופו, בוודאי שמי שניחוח בית החולים מרגיע אותה טוב שתלד בבית החולים  

ב"ה פיטוצין במקרים האלה מציל חיים במיידי. 

ב"ה התקדמנו בחיים, יש מחקרים ומערך רפואה מתקדם שמאפשר לידות טבעיות בטוחות בבית

הלידה בבית מצילה חיים כפשוטו.

נו, באמת. אם את מהצד של הרפואה למה את לא מקשיבה להמלצות ארגון הבריאות העולמי?

אבל הי, למה לא לכתוב סיסמאות בלי להסביר ולנמק אם אפשר? 

מבחינת סיכונים לעובר, האם גם לידה בבית החולים בחדר לידה טבעית, היא יותר מסוכנת מאשר לידת בית?

ואדגיש,

לא אוהבת את שיח הסכנות,

בגדול כל אופציה כזאת כשהיא נבחרת בצורה מושכלת ועל פי הכללים שנקבעו בכובד ראש היא בטוחה דיה והעיקר שהאשה ננמצאת במקום שהיא בטוחה בו

ראיתי את התגובות, וכולן מתייחסות רק לבריאות הילוד.

ובכן, כאיש מד"א ותיק ילדתי לא מעט לידות בית ואמבולנס, כולל לידות תאומים, הכלל המנחה אותנו, אינו טובת הילוד(שעדין לא בא לעולם...)אלא בראש ובראשונה שלום האם!

אכן, בחלק לא מבוטל מהלידות שביצעתי, היולדות קמו לאחר הלידה והרגישו מצוין, עד שלעתים באמת הליך הפינוי לבית החולים נראה מיותר..

אולם בחלק מהמקרים, היה איבוד דם מסיבי, עד כדי הלם, כמובן שבמקרים מעין אלו, דרוש צוות נרחב יותר ליילד תוך כדי טפול באם, פתיחת וריד, מתן נוזלים (שאינם תחליף לדם..).

זה השיקול מהצד המטפל שלי.

שיהיה בשעה טובה ובידים מלאות.

למקרה שהעסק לא הולך כרגיל?

אני לא יודע איפה הגברת גרה, אבל יש מקומות שעד שיגיע צוות מד"א יקח חצי שעה.

לפי פרוטוקול משרד הבריאות חייב איש צוות אחד- רופא או מיילדת (עברו הכשרה מיוחדת וכו' לא כל מיילדת יכולה) 

וכמו שפירטתי למעלה ללידה בד"כ לוקח זמן להידרדר חלילה ובמקרה הצורך אפשר לפנות לפי שנהיה אקוטי או להזמין מד"א שיהיו בכוננות. 

המיילדת מגיעה עם ציוד מלא להנשמה גם לאמא וגם ליילוד ועוברת רענונים באופן שוטף לגבי החייאות יותר ממילדות בחדר לידה.

אתכם זה אולי פחות מעניין, אותי כאמו של התינוק הזה זה מעניין לא פחות ואולי יותר!

לפי הנסיון שלי, מיילדת טובה, תדע איך לא לגרום לירידת דופק העובר ולברדיקרדיה, (מצוי אצל לא מנוסות כשתהליך הלידה מתארך), אם התנוק אכן ברדיקרדי,גם כאן תלוי מאוד בנסיון של המיילדת ובקור הרוח שלה, בדר"כ לאחר טיפול מקצועי נכון, הילודים מתאוששים מהר.

אני לא יודע לגבי מתן אנדרנלין, לדעתי זה לא בסמכות מיילדת.

שווה להוסיף עוד כסף לרופא ילדים שיעמוד בחדר למקרה חרום...חוץ מהמילדת כמובן

השאלה אם במקרה חירום מספיק רק הרופא ילדים או צריך מיכשור בית חולים

אז ככה:

ב"ה יש לי ארבעה ילדים מקסימים שכולם נולדו בבי"ח. ב3 לידות קיבלתי אפידורל לקראת סוף הלידה, והיה בסדר גמור, למרות שעות ארוכות של צירים בלי תומכת או דולה. בלידה אחת שוכנעתי לקבל טשטוש והיה נורא.

אבל ככלל אני לא מהמשוגעות ללידה טבעית בודקא, ולכן ללדת בחדר לידה טבעי לא יהיה הפתרון עבורי.

לצערי לאחר הלידה האחרונה נזקקתי לרופאים בשל בעיית פיריון שהתעוררה אצלי  ... (הלידה האחרונה היתה מזמן מאד) מה שגרם לי לסלידה גדולה וחזקה מכל הממסד והמערכת הרפואית.

ב"ה עברתי תהליכים שונים עם עצמי, כיום אני במקום בוטח יותר בה' יתברך ובגופי.

אני יודעת שמבחינה נפשית יהיה לי הכי טוב ללדת בבית, במקום הבטוח שלי, כשאני מרגישה עטופה במיילדת (ודולה, היא באה עם דולה בתשלום נמוך) שבחרתי, כשאני מכירה אותה והיא אותי,  כשהחיים נמשכים ולא נקטעים במעברים לבי"ח וחזרה. בפרט שרק מראה בי"ח עושה לי רע. גם ההיקשרות לתינוק נראית לי הרבה יותר טבעית ושלמה כשהתינוק 'נכנס' לחיים בלי אנשים זרים, אלא ישר לחיק משפחתו האוהבת.

בקיצור, חלום גדול שלי.

כמובן שאני מתכוונת ללכת לפי הנהלים בע"ה. לא אקח סיכונים כמו לידת עכוז (כרגע העובר עכוז..) ואקח מיילדת מוסמכת לעניין, המרחק שלי מבי"ח לא עולה על 7 דק' נסיעה (בהתחשב בפקקים. מרחק אוירי פחות)

אגב, שוב, אני לא באה (כמו תחיה למשל ) 'מהקומונה הטבעונית' (בהומור כמובן) אני העוף המוזר הראשון כאן בכל האזור והמשפחה.. ברור לי שלא אקבל תמיכה מהמשפחה. בעלי דוקא מוכן לכל רצון שלי.

אלא שהרופא הזה (לא שציפיתי למשהו אחר! ובכל זאת) הצליח לערער לי את הביטחון בעצמי וביכולת שלי להחליט.

אני גם לא טיפוס שלא לוקח סיכונים. אם אני מכירה את הילד שלי למשל, אני אתנהג איתו לפי ההרגשה שלי, למרות שיתכן שיש הוראה גורפת אחרת.

תחיה, אם אפשר לפנות אלייך באישי, אשמח.

תודה לכולם!

אני לא באה מקומונה טבעונית ואף אחת אצלנו במשפחה לא ילדה בבית ורוב הסביבה לי לא ממש תמכה אם לא התנגדה נמרצות

לכן אני רוצה לחזק מי שמתלבטת פה, כי הייתי שם, זו לא החלטה קלה ולא באה מאיזה מקום רומנטי לאף אחת  

את מוזמנת לאישי בשמחה!

אני ילדתי בבי"ח לידה רגילה ומהירה ב"ה,ובחדר לידה התלבטו האם הדימום שלי לאחר הלידה הוא נורמלי 

ואז החליטו שהוא גבולי והעבירו אותי למחלקה כשעתיים בערך אחר הלידה,ולמזלי הגדול הייתי בס"ד בהדסה עין כרם שהם מאוד מאוד זהירים ורציניים,ובאמת פעם ב2 דקות על השעון אחות נכנסה אלי ובדקה שאני בסדר,ואכן אחרי כמה דק' פתאום הרגשתי רע מאוד היה לי ציר חזק ופרץ לי זרם דם מטורף...וחסדי ה' המאוד גדולים שהייתי בבי"ח וישר עצרו את הדימום בעזרת צוות מתוגבר,ולמרות המהירות של הטיפול שלא דיממתי מעבר לכמה דק' עדיין איבדתי כמות גדולה של דם,ואם חלילה הייתי בבית(אפילו שאני גרה בקרבת בי"ח)לא ברור מה היה קורה...אז מנסיון לא שווה אפילו סיכון פיצפון לא על חיי האם ולא על חיי התינוק!!!-"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"-זה הלכה מעל לכל דמיון ותחושה!

תמיד כשאני שומעת נשים מדברות על לידות בית אני אומרת בליבי וואו הם פשוט לא יודעות ששום תחושת ביתיות לא שווה אחוז סיכון אחד של חיים....

רק בריאות שמחה ונחת!

הריון ולידה בריא ושמח!!!!

ככה תרגישי יותר רגועה ובידיים טובות.

לדעתי ממש לא שווה את הסיכון.

נשמע מדהים. עדיין לא בדקתי מבחינה בטיחותית וכו' אבל חושבת שמתישהו אלך על זה.

מה עם ללדת בקליניקה טבעית שאינה בי''ח? יש כאלה מקומות.

לאחר טיפול? האם יש הבדל בתוצאות בין אלה שהסתבכו בבי"ח לאלה שבבית.. ולא מצאתי עדיין מחקר משווה על זה.

אם חס ושלום קורה כזה דבר באיזה מקום יהיה יותר זמין לטפל? בבי"ח או בבית?

למי יש יותר ניסיון בכאלו מקרים?

איפה יש יותר מכשירים? וצוות?

נשמע שבאחוז סיכון עדיף להיות קרוב כה שיותר.

אצלי לפחות כן הייתי בהשגחה של מיילדת. נכון לא הייתה כל הזמן. אך נכנסה וגם בעלי בדר"כ נמצא קרוב להזעיק

קראתי את השירשור וחשבתי עליך...

רציתי רק לומר,

שלדעתי ובהרגשתי ההחלטות האלו ללדת בבית חולים או בבית, נובעות אצל רוב הנשים יותר מהלב ופחות ממחקרים כאלו ואחרים.

אולי אני טועה... אבל קשה לי להאמין שניתן למצוא מחקרים גורפים שממליצים לכאן אן לכאן, שיתנו לך את המענה המוחלט שאת מבקשת

(אולי כן - לא בדקתי, אם את בעניין תבדקי כמובן כמה שנוח לך)

הנקודה היא שלדעתי בסופו של דבר זה עניין של העדפה, של הרגשה.

אם אישה מרגישה נינוחה ושלווה מהרעיון ללדת בבית \ בבי"ח - זה מה שהיא תעשה....

אולי תתמקדי יותר בתחושות ובהכנה שלך, ואם תהיי שלמה עם הבחירה אולי פחות תוטרדי מנתונים יבשים שספק אם ניתן לאשש בודאות...

בכל מקרה - בהצלחה רבה!! אני מבינה מאד את ההתלבטות ואת הרצון ללדת בצורה רגועה כמה שניתן.

יש תינוק שבמהלך הלידה(4) נוצר לחץ על הראש ושהיא נסעה באמבולנס הלחץ רק גדל.. עכשיו הנזק הוא כבר בלתי הפיך.. וממש כואב הלב. לפי מה שהבנתי הם הולכים למונשמים בהרצוג..

הסיכון הזה לא שווה בעיני!! וזה דברים שאי אפשר לצפות.. יש הרבה מרכזים טבעיים ולדעתי עדיף לברר.

בפניו.

הוא לא עשה את זה בכוונה, אבל אני רותחת מזעם.

אמאלה איזה מלחיץץץ

אבל תזכרי שעוד יומיים אף אחד לא יזכור את זה....

מה היה קורה אם הייתי נתקלת בכזה סטטוס

הייתי אולי קצת מובכת בשבילה, ואחרי יום וחצי הכי הרבה שוכחת מזה לגמרי

הבן שלי פעם שיחק לי בטלפון ושלח תמונה מהטלפון בקבוצה של העבודה

וזה היה תמונה שלי ישנה ולא הכי לבושה בעולם...

הוא היה בן שנתיים לא יודעת איך הצליח לפתוח את הנעילה

הבוסית שלי התקשרה וצלצלה להגיד לי למחוק דחוףףףףףףף

(בשבע בבוקר..)

שאני אף פעם לא מוכנה להצטלם לא ממש בצניעות ,

תמיד מפחדת שישלח איכשהו... 😵‍💫

לא יודעת למה עשו את אפשרות השליחה לסטטוס נגישה ומבלבלת...ממש מעצבן.

(ואם זה מעודד אותך, הגיוני שחלק ממי שנכנס לא טרח לקרוא).

אז מן הסתם כן קראו אוףףףף

שולחת לך חיבוק חזק הכי מבין בעולם!!!!

יש לי כמה פדיחות שאני זוכרת אותן מפעם מהעבר הרחוק

ואפילו שעברו כבר כמה שנים כל פעם שאני נזכרת בהן כולי מתכווצת ובא לי לקבור תעצמי באדמה.

אם עוזר לך יכולה לשתף בכמה כאלו.

פעם אגב אחת הפדיחות גם הייתה בנוגע לטיפול רגשי

שלחתי הודעה למישהי במקום לפסיכולוגית וזה היה ממש ממש מביך (אבל לא ברמות שלך).

האם יש לך אפשרות לעלות סטטוס חדש ולכתוב משהו שישתמע שמישהו אחר כתב את ההודעה?

אני לא יודעת מה היה כתוב שם ואם זה יכול להיות

אבל אם זה יצמצם לך את הפדיחה אולי זה יעזור?

ולגבי הבן שלך, תודיעי לכולם חד משמעית שטלפון שלך מחוץ לתחום ואין לגעת בו אפילו בזרת הקטנה.

איזה מביךךךךךךךךךךך

איך נרגעים מכאלה בושות??

ועוד מכל כך הרבה אנשיםםםם

מביך

אם זה היה מספיק ארוך מניחה שחלק לפחות לא טרחו לקרוא (או מקווה)

הפסיכולוגית של חברה שלי העלתה לסטטוס משהו שקשור במיניות, והיא שעה אכלה את הראש אם לשלוח לפסיכולוגית הודעה כי זה בטח בטעות אז להזהיר שתמחק, או שזה הפסיכולוגית שמה במודע 🤦🏻‍♀️ (לא איזו מודעה, משהו כתוב שלא ברור אם אישי או לא)

ואני גם מכירה מישהי שהעלתה בטעות ידיעה (לא מחמיאה בכלל בכלל) על מישהו שמכירה (ויש לה באנשי קשר אנשים מאוד קרובים אליו)

זה למחוק ולהתפלל שמחר ישכחו.

אה, ואולי יש דרך להגביל מראש את הסטטוס (נגיד שגם ככה רק כמה חברות שבחרת יכולות לראות אותו)

ורעיון לגבי ההגבלה בשביל הפעמים הבאות שלא יקרו..............

כשגרנו בדירה קטנה העליתי בטעות סרטוןן איך הילדים ישנים בצפיפות בחדר , רציתי לשלוח לאמא שלי ובטעות שלחתי  בקבוצה של העבודה .

לקח לי זמן לעלות על הטעות ולמחוק את זה

אבל בטוח שהיו שראו את זה..

תכווני לכפרת עוונות

ולא נעים. בושה זה רגש כזה שאת לא יודעת מה לעשות עם עצמך...

אולי יעזור לך לחשוב איזו כפרת עוונות ענקית היתה לך כאן? אם מדבר אלייך...

באמת, לכולם יש דברים אישיים שהם לא היו רוצים לשתף בתפוצה רחבה, ואת לא עשית שום דבר רע!

חיבוק

מבינה אותך הכי בעולם.

גם לקבור את עצמך לא יעזור 😅

אם זו היתה הודיה קצרה, בטוח הבינו מה התכוונת? לא בטוח שזה כזה ברור..

וכל הכבוד למי שאיר את עינייך!

הילדים שיחקו עם הטלפון שלו והעלו בטעות את התלוש משכורת שלו.

ופעם אחרת הם העלו איזה הודעה שעברה בקבוצה

תוכן ההודעה היתה בדיחה מאוד בוטה שאין סיכוי שבעלי ידבר בכזאת שפה.. זה היה מביך ברמות

אמא שלי שאלה אותי מה זה

הלכתי לראות וחשכו עיני..

הרגליים מתקפלות, נראה שלא נוח לו

רוצה לקנות אם כבר משהו שיתרום להתפתחות כי יש לו עיכוב וגם משהו שיעניין אותו

קורקינט תלת אופן עוד לא מסתדר עם זה

זה לא נראה לו קטן... גם עם מקל מאחורה, אני שולפת את המקל כי הוא מפדל...

אבל תלת אופן לא כזה שנראה כמו עגלה, אלא כזה שנראה כמו תלת אופן בפני עצמו

יש בימבות שמתאימות לגיל יותר גדול, כמו בימבה אופנוע.

אפשר תלת אופן, אבל לא כזה שהוא כמו טיולון ומיועד לקטנים יותר.

אפשר אופני איזון.

אבל בימבה כיף זה ממש אחלה

מסוג כזה שאפשר להגביה ולהנמיך את המושב

ככה שזה אמור להתאים לשנים קדימה.

הבן שלי מאוד אוהב ב''ה 

עוד קשה להם, לא מגיעים לרצפה

אופני איזון עובד מעולה

בגיל 3 וחצי, 4 כבר אפשר אופניים רגילות להתחיל עם גלגלי עזר ואחכ להוריד

כמובן תלוי במידות של הילד

כי ללכת ברחוב עם תלת אופן זה מסורבל

טוב לחצר של בית

לא מניסיון אישי

ואפשר לשקול גם בימבה כיף

מתאימה עד גיל 8 לדעתי אבל קצת מסוכנת אם יש ירידות...

ומכל הבחינות

לא יקר

קל משקל (יש אצלינו מלא מדרגות והילדים לוקחים את זה בידיים)

היה תקופה שהבן שלי היה נוסע על זה לגן והיה משולם עד שהחצר הפכה לחניון אופניים והגננת בקשה לעצור את הענין 

מותר בשבת גם למי שלא נוסע באופניים בשבת

ואחר כך המעבר לאופניים הוא ישר בלי גלגלי עזר

יש לו עיכוב במוטורי של 8-9 חודשים , יתאים לו?

אני רואה שכולם המליצו על זה 

אופניים זה כבד ולוקח זמן לקלוט את עניין השימוש בפדלים, לקטנים בגיל שלוש עלול להיות קשה גם בלי עיכוב התפתחותי. 

כל הדגמים נראים של קטנים וגם יקרים ממש

הבן שלי כבר אחרי חלאקה ונראה יחסית בגילו סתם פאדיחה להסתובב איתו עם משהו של תינוקות

אני אנסה להעלות תמונה של תלת אופן שאולי יותר מתאים.

https://share.google/8tczLoueb8ierpoCl

מאשר לנסוע באופני איזון

ואם הוא לא מפדל בתלת אופן ורק את דוחפת, אז זה גם ככה לא מקדם אותו.

אז אני הייתי קונה אופני איזון, נראה לי מתאים מסביבות גיל שנתיים וחצי בהתפתחות תקינה.

פשוט בצורה של אופניים ודורש קצת יותר שיווי משקל

אבל זה ממש קל לנסיעה, אני מכירה גם ילדים בני שנתיים שנוסעים על זה, עיקר ההבדל הוא בגודל ובגובה

או אופני איזון

או לקטן בימבה אופנוע

תודה

אבל לא טוב לה. טלי מנהלת לטליה את החיים.

היא מנסה להרגיע ילדה שכבר איננה ובגלל זה היא פוגעת בילדים שלה .

אמא לא אמורה לפשר מריבות באמצע נסיעה . יש אבא בבית. מותר לאמא לצאת מהבית בלי שיתקשרו אליה לבכות בטלפון.

הבנתי שטלי היא טליה. אבל היא לא. 

הסיפור בא להגיד שבתוך כל אחד יש ילד קטן שמנהל לו את החיים, 

והעניין הוא לא לברוח ולהתעלם מהילד הזה, אלא להכיר בו ולתת לו יד, 

ואז גם החיים עצמם יתנהלו אחרת.

בסוף ממש שטפה אותי צמרמורת.

בי זה נגע לא רק בהקשר לילדות, אלא בכללי, לקבל את עצמי עם כל המכלול וכל החלקים...

השארת אותי בלי מילים.

כתבת באומנות ממש!

איזה סיפור מדהים כתבת!

כ"כ חזק, מרגש, נוגע, עוצמתי ועמוק.

כישרון מדהים

ומסר כ"כ חשוב

תודה רבה על זה ❤

ממש שימחת!

את מוכשרת כ"כ 🏆

ממש מחמם את הלב!

וזכור לי שהוא עלה לא יותר מ-400 ש"ח.

מקווה שזה נחשב מחיר טוב...

אני גם מחפשת. ונראה לי שיותר הגיוני שנקנה כסא שיתאים גם לאחרי גיל שנה, כי אנחנו לא נוסעים הרבה ברכבים פרטיים. אז חבל על הכסף לקנות סלקל לפעמים בודדות.

סלקל קל יותר לסחוב, כדאי גם לחשוב על זה...

אצלנו אנשים שאין להם רכב שואלים כיסאות בטיחות אם הם צריכים לנסוע ברכב... אולי עדיף גם לכם, אם יש אצלכם משהו כזה.

שלהם עולה סביב ה-400.

שמעתי פעם מארגון בטרם, שהם לאו דווקא ממליצים על הכיסאות היקרים שנחשבים יותר בטיחותיים, אלא על כיסא שקל לחגור אותו בצורה נכונה, שזה בסוף מה שיותר חשוב. 

וזה עובר בין הילדים

מגיל 0 עד שעוברים לבוסטר

לק"י

לחברי מועדון ומצטרפים חדשים.

במקום לקנות סלקל וכשהוא גדל לעבור לכיסא (לא מכירה אף ילד בן שנתיים שיכול להיכנס בסלקל חחח)

יש כסאות שהם ממש מגיל לידה

מניחה שהם יקרים יותר

תלוי מה הצורך, כמה התקציב לחוץ עכשיו (לפעמים כשאין תקציב עדיף לקנות עכשיו בזול, גם אם בטווח הארוך זה יוצא יותר יקר)

אה, ואם את גרה קרוב לגוש דן (או מרחק סביר)- תחפשי ביד2 ומרקטפלייס וכו. הרבה שם קונות כסאות שווים ויקרים, ומוכרות עדיין בתוקף כי גם ככה סגרו את הבסטה די מהר.

אבל הוא פצפון בגודל.

העברנו אותו לכסא, כי הוא היה מוציא את הידיים מהחגורה.

אבל הוא עדיין נגד כיוון הנסיעה.

אני הכי לא זוכרת מה ההנחיות בזה

אבל בוודאות מכירה כסאות שאפשר לשים אותם לשני הכיוונים (לדעתי תלוי בגיל/גודל של הילד)

כסאות, לא סלקלים. 

צריך לפחות עד גיל שנה ועד 9 קילו.

הוא פשוט עוד לא שוקל 9 קילו.

יש גם כסאות מגיל לידה שאפשר לשים הפוך.

לראות מה קורה

יותר הגיוני להוריד שמיכה. 

ואפילו לראות אם זה אח או אחות שמעורבים....

וכו'

נשמע לי הגיוני להוריד מכנסיים כשחם

אני עושה את זה לפעמים

את השמיכה אני צריכה בשביל ההתכרבלות

אבל מכנס חם שצמוד לגוף מציק לי וחם לי....

לה ובלי לשים לב היא היתה מורידה מכנסיים.