באופן טבעי לרוב אשה נמשכת לגבר מרגשות.

אם אין רגשות היא נגעלת.

כך שהכל תקין אצלך.

ממש מביך.

פעם אחת אחד רצה להראות לי את הגופיה המיוחדת שלו באמצע העולם..

אז בלי חולצה בכלל זה ממש לא לעניין בדייט..

מה זאת השאלה הזאת?

מבחינתי זה פחות הקטע הצניעותי,

אלא כי זה לא הוגן להיות יחד איתה ולעשות משהו שלה אסור לעשות.

כשנמצאים ביחד, משתדלים להדגיש את הביחד,

ודברים שאחד הצדדים אסור לו לעשות, דוחים לזמנים אחרים.

ממש יפה מצידך!

חחח בצחוק, נא להירגע, אבל באמת יפה, זה מראה על התחשבות וכבוד לשניה!

אז היית שמחה למישהו עם השקפה כזאת..

למרות שבעיניי זה גם פחות נעים

מישהו עם קצת יראת שמיים ילך אחרי חתונה שאשתו בבית עם בוקסר?

על מצב שאשתו בבית עם בוקסר... זה בהחלט נראה לי מאד לא צנוע...

כך שטכנית זו לא טעות. אפילו הוספתי חיוך בסוף.

מבחינת הגברים, אין כאן שום בעיה של צניעות!

זה כמו שאני אגיד שאשה שלובשת רעלה, היא יותר צנועה מאשה שלא לובשת רעלה..

אז זהו, שזה לא עובד ככה.

אם זה לא מוצא-חן בעיניכן אתן יכולות לכתוב שאתן לא אוהבות את זה.

אבל אל תכניסו כאן גדרי צניעות, כי זה לא קשור!

וזה שזה מגעיל אתכן או כל דבר אחר, זה לא אמור למנוע מהגברים להכנס למים.

מכיוון שמדובר במשהו שהוא בגדר הסביר והנורמלי, אני לא רואה מניעה שגבר יכנס למים.

ואם הוא לא נכנס, זה אמור להיות משיקולים אחרים כמו שהזכרתי לעיל..

אני כן מסכים שלהיכנס רק עם בוקסר/תחתונים, זה קצת וולגרי ולא ראוי.

אבל להכנס עם בגד-ים אפילו בלי חולצה, זה לגיטימי לגמרי.

לא חושבת שיש צורך לפרט. 

אם את רוצה לכתוב 'צניעות' - תביאי מקורות!

בחברת בנות (וכן אמר הרצי"ה גם סתם כך כשלא לצורך).

ובוודאי שלא ראוי בשום אופן כאשר יוצאים עם מישהי. לא שייך לחלוטין.

לא צנוע. לגמרי. וברור לחלוטין שבת נורמלית מצויה, תרגיש גרוע מאד שבן יהיה כך תוך זמן שהם נפגשים, לא קשור ל"שלב". פריצת גבולות והבכה שלא שייכים. ולא רק כי הצד השני לא יכול. הרבה מעבר לכך.

לא כ"כ קשורה ללבוש.

יכולה להיות בחורה חילונית שלא ממש הולכת לפי ההלכה,

אבל מבחינת מידת הצניעות תהיה לה יותר מאשר בנות דתיות שמחמירות על עצמן בענין הלבוש.

יש צניעות בלבוש, שההיפך שלה זה פריצות.

כאן מדובר על הלכות מאד ברורות שיש בהן הבדל מאד משמעותי בין גברים לנשים.

ובן שנכנס עם בגד-ים לבריכה, מעין וכד' - לא עובר על הלכות אלו!

ויש מידת הצניעות, שההיפך שלה הוא הגאווה המוחצנת.

בדבר זה אין הלכות ברורות ומדובר על עבודת המידות,

וזה גם ממש ממש לא קשור לשרשור הזה.

נכון שיש קשר מילולי רעיוני בין שני הדברים הללו,

אבל אין קשר הלכתי או מעשי בין שני המושגים האלו.

חוץ מזה לגבי הדברים שכתבת,

אם את טוענת שההלכה (או מה שזה לא יהיה) השתנתה היום,

תביאי הוכחות, תביאי מאמרים (או כל דבר אחר) שמראים שההלכה הזאת השתנתה.

(להביא רק שם של רב (כמו ש-'ד.' עשה) או סתם להתפלסף - לא מתקבל!)

קישור למאמר שמדבר על מידת הצניעות והלכות צניעות (דהיינו לבוש).

בשליש התחתון יש כותרת על 'ההבדל בין מידת הצניעות להלכות לבוש'.

http://www.yeshiva.org.il/midrash/22291

תראי שלפחות במה שכתבת כאן, אני הסכמתי איתך.

אפשר להיכנס עם בגד-ים,

לא עם בוקסר ובוודאי שלא פחות מכך (מעשה בזוי ודוחה).

וגם לא להיכנס בדייטים, מסיבות מוסריות שלא קשורות לצניעות.

לגבי בחורות זרות, אני לא רואה סיבה שלא להיכנס (עם בגד-ים),

בגלל שהן לא אוהבות לראות את השערות (שאין לי) בגב.

אני לא שולל שיהיו תקנות בעתיד,

אבל עד אז, העניין לא שייך הלכתית לצניעות.

קשורה לחלוטין לצניעות בהנהגה המעשית - וכפי שהיא כתבה.

מבחינת הלכות לבוש, זה דווקא מודגש למדי. כי "ההלכה הברורה", היא על מה שנקרא "ערווה" - "טפח באשה" וכו'. ודווקא "צניעות" בהנהגה, זה ענין שקשור הרבה לדברים שמקובלים בהנהגות של לבוש למשל. מה שאסור מעצם הדין בלבוש של אשה, אינו מדין "צניעות" בלבד.

ולכן, גם הנהגה של בן שנכנס כך בחֶברה שכזו, זו הנהגה לא צנועה. ולא דרך ארץ והתחשבות. ואם אינו חש בכך, זו אכן כנראה בעיה בתחושה הזו.

שלדעתי לא צריך לזה "מקורות". יש הרגשות שחשוב שתהיינה באופן טבעי (ונכון שיכולות להיות ב"הרגשות" גם טעויות, אבל לא צריך להקצין בכך באופן שמאבד את ערך ההרגשה הישרה הטבעית, כשהיא נקיה מהשפעות זרות) -

ומעבר לכך שהבאתי את דברי הרצי"ה זצ"ל, שזה בהחלט "מקור" -

הרי שאנו מוצאים בהלכה שמי שהולך ללא שרוולים נקרא "פוחח", ויש לכך השלכה לתפילה.

לכאורה, אפשר להקיש מכך לגבי גדרו של ענין. ולומר, שאע"פ שבוודאי לצורך רחצה הולכים כך, כמו שגם בים - אבל אם נמצא בחֶברה כזו שעליה מדובר, מסתבר שמה שנקרא כך במקום רגיל, אינו מתאים גם לחברתה.

העניין של פוחח, זה בגלל עניין של כבוד למקום ולא של צניעות.

גם אדם ששורק בבי"כ נקרא "פוחח", וזה ממש לא קשור לצניעות.

גם לדברי הרצי"ה לא הבאת מקורות.

לכן, אני לא יכול להתייחס ולהגיב ברצינות לתגובתך.

"פוחח" זה לא בגלל כבוד למקום. אלא זו הגדרה כללית למי שהולך כך, לא רק בביכ"נ. הנגזרת מזה, היא ההתייחסות אליו בתפילה. עי' בהלכה בענין זה (ובניגוד לדוגמה זו, מה שכתבת על "מי ששורק" לא מוזכר בהלכה הזו. למרות שברור לכל בר דעת שזה לא ראוי. אז הנה, דוגמה טובה לשני הכיוונים: מצד אחד, דבר שיש לו גם מקור הלכתי, וקשור דווקא לנושא הנידון. ולאידך, דוגמה טובה, שהבאת, שאפשר להבין עניינים דרך ארץ לפעמים גם בלי "מקורות").

ב. דברי הרצי"ה, הם עצמם מקור. אם אתה מתכווין למקור שהוא אמר כך, אתה יכול להאמין לי בענין זה.  ומקור קדום יותר, ניסתי לשער במה שהבאתי לעיל.

ג. באמת לא כתבתי כ"כ כדי "להתווכח" או שתתייחס וכו' - למרות שיפה מצידך שאתה מעונין "להגיב ברצינות". אני כתבתי יותר כדי שהבָּנות שחשו כאן טבעית שזה דבר בלתי שייך לחלוטין, תקבלנה חיזוק לתחושתן הנורמלית לגמרי.  ואולי גם למי שיש לו ספק בענין והדברים יעזרו לו.

לא לגבי 'פוחח' ובוודאי לא לגבי שורק שהוא מוזכר בהלכה (הוא נכלל בתוך 'קלות ראש' לכל הדעות).

ב. תביא מקור כתוב או מושמע

ג. לא חסר תחושות נורמליות שנוגדות את ההלכה, בוודאי מכאלה שלא למדו כמעט הלכה.

    להמציא הלכות מ'תחושות נורמליות' - זו לא דרך התורה!!

פוחח פורס את שמע ומתרגם אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו

רש"י: פוחח - במס' סופרים מפרש כל שכרעיו נראין.

אם כן, רואים מכאן ש"פוחח" זו הגדרה מציאותית, שאינה נוגעת רק להלכה של ביהכ"נ. אלא שביחס לתפילה וכו', יש לה השלכות הלכתיות. כי זה לא אופן מכובד
 

"שורֵק", שלא כפוחח, אינו מוזכר שם. אבל אכן, כדבריך, ברור שאין זה דרך-ארץ לשרוק בביהכ"נ. דוגמה קלאסית להסקה מתוך תחושה ישרה.

ב. הרצי"ה אמר: לפעמים רואים ברחוב משפחה הולכת. חצי מהמשפחה (האשה) הולכת באופן צנוע. כמובן. והחצי השני (האיש) לא.. 

ג. נכון שלהגדיר "תחושות נורמליות", זה דבר שיכולות להיות בו טעויות. כמו שהזכרתי מקודם, וכפי שכותב הרב זצ"ל באורות התשובה פרק א, לגבי תשובה טבעית-נפשית, שזה דבר חשוב אך צריך בו זהירות מטעות.

עם זה, בוודאי שעקרונית, יש מקום לתחושות כאלו. בפרט מכאלה שמתחנכים לאורה של תורה, ולא נוּגעו בחוליים של הגויים. לפעמים בת נורמלית, שמתגדלת בצניעות, יש לה בזה יותר יושר מאשר מי שלא כך והוא "יודע". ומכל מקום, אכן אתה יכול לשאול כאלה שלמדו הרבה הלכה, כדבריך, וחיים לפיה (דהיינו, תלמידי חכמים), מה תחושתם הנורמלית לגבי בחור שנוהג כך בחברת בחורה שיוצא עימה, והאם זה "צנוע"..

וכתב הרב זצ"ל באורות התורה פרק י"ב, שמי שחושבים שיִבנו תורה מנותקת מהמוסר הטבעי (כמובן, מוסר טבעי שלא נוגע בכל מיני חוליים, כנ"ל), על זה נאמר "עם נבל ולא חכם - דקבילו אורייתא ולא חכימו". התורה בונה על גבי זה, ולא באה לשתק את זה. ובוודאי שלנהוג עפ"י זה, זו בדיוק דרכה של תורה, שדרך ארץ קדמה לה.

ד. כפי שהוזכר, יש כאן עירבוב מסויים בין הלכות ששייכות ל"מותר-אסור", כמו "טפח באשה", לבין המושג צניעות. יש המון מקורות שמוזכר בהם צניעות בתור הנהגה, מעבר לעצם ההלכה (אפילו לגבי לבוש ארוך של גברים שלובשים ארוך מעל הבגדים, שזה משום "צניעות". כך ראיתי באיזה שו"ת קדמוני. ועוד הרבה מאד).

גם אצל נשים, יש חילוק בין דברים שמעצם הדין, לבין מה שמשום "צניעות", שזה תלוי גם במנהג מקומות.

ובענין זה, יש הקבלה בין הצניעות כמידה בנפש, לבין התנהלות מעשית.

לכן, מי שאמרו שזה "לא צנוע", אין הכוונה שזה איסור כמו לאשה ללבוש בגד שמגלהממקומות שהדין הוא להיות מכוסים. אלא שזה "לא צנוע" כפשוטו. ובעניינים הללו, אכן יש מקום לתחושה בריאה. אם כי כמו בכל מה שנוגע לתחושה, יכולות להיות לפעמים טעויות.

ואכן, הנהגה כזו, היא בלתי צנועה בעליל.

לגבי עצם רחצה של בנים בבגד-ים במעין וכו', במקום שנוכחות/עלולות להגיע גם בנות. אי אפשר לומר שזה דבר שאסור הלכתית. לא הייתי מציע לבנות להיות שם. וגם מובנת מאד התחושה של מי שאינו מעונין לרחוץ במציאות כזו. לדעתי, תחושה בריאה ו"צנועה"..

כל עוד לא התפתחו רגשות לגיטימי ביותר שזה יגעיל. הרבה נשים.

ברגע שהתפתחו רגשות זו כבר בעיה נפרדת..

מבחינה הלכתית, אין כאן שום בעיה של צניעות!

סוף!

אם יש לכם בעיה עם זה, תפנו לקב"ה, לשו"ע, לרבנים, או לכל מי שאתן רוצות,

ותבקשו מהם שיגדירו מחדש את המושג צניעות..

לא מוצא-חן בעיניכן שבנים מתרטבים - תתמודדו,

גם בעינינו לא מוצא-חן כל מיני דברים שבנות עושות,

אבל אנחנו לא ממציאים דברים כדי לאסור עליכן דברים.

לכן גם אתן אל תמציאו הגדרות חדשות לצניעות.

לגבי זה שלבנות אסור להרהר:

א. זה פחות בעייתי מאשר אצל בנים..

ב. כל עוד הבן עושה משהו שהוא מקובל וסביר, אין עם זה בעיה.

    יש גבול שההלכה החליטה, בו אומרים לבן-אדם להתמודד עם ההירהורים שלו בעצמו,

    ולא, יצטרכו לחייב את כל הבנות ללכת עם רעלות, ואולי אפילו לא לצאת מהבית..

ושוב, אני לא מדבר על מה שצריך לעשות או לא בדייט,

אלא רק מעיר לכן, שהמושג צניעות לא שייך לכאן.

הגדרים של בנים ובנות בענייני צניעות - שונים מאד!

צניעות זו מידה, וגם אם משהו מותר הלכתית צריך לשאול האם הוא נכון מבחינה מוסרית...

אז התשובה היא:

כשיוצאים לדייט וכד' - זה לא מוסרי

אם סתם יש שם בנות (שאולי לא נעים להן להסתכל עלי) - זה מוסרי

כאן.

אז אני לא מבין למה את לוקחת את מה שכתבתי למקום אחר..

מוסריות לא קשורה לכמה אני מכיר את הבחורה, אלא למה שכתבתי לעיל..

(כבר יצא לי להיכנס \לא מעט פעמים למים כשהיו בסביבה בנות שאני מכיר.)

בטיול עם החבר'ה מהישיבה תיכנס, לא בדייט...

כאשר גבר נכנס עם בוקסר למים- 90% מסוגי הבוקסר נצמדים.

וד"ל.

ולא, זה לא סימפטי להגיע למעיין בטיול ולחזות במראות הללו.

אנא מכם, חשבו פעמיים לפני שאתם עושים מעשה מעין זה.

ולכל הדוסים למינהם שאומרים "אל תסתכלו\אבל זה אין על זה איסור הלכתי"-

אם בנות דוסיות היו נכנסות לידכם בבגד ים למעיין והיו אומרות לכם "אל תסתכלו" מה הייתם עונים להם?

אז בבקשה תענו את זה לעצמכם כל פעם שאתם נכנסים עם בוקסר בלבד.

או גרוע מזה- הולכים לטבול במעיינות כפי שטובלים במקוה 

(בתודה, הקולה. 

שאמנם מאמינה שזכותם להתלבש איך שבא לכם, אבל כן מצפה לטיפונת התחשבות בסביבה.)

האם זה מה שאתה רוצה?

שהמדוייטת תתמקד רק בגוף שלך? 

להשוויץ ביופי החיצוני כדי לטשטש את היופי הפנימי?

לבלבל את רגשותיה הנפשיים עם משיכה מינית?

מה אתה רוצה להיות לידה- יהלום שמור ומוגן, או עגבניה בשוק שכל מי שרוצה ימשמש אותה?

האם באמת אתה רוצה לקפוץ למים כשהיא רואה איך כל הבנות מסביב בוהות במערומיך?

(מן הסתם שכחתי עוד כמה קלישאות...)

למי שלא הבין- זה ציני..
(פשוט לקחתי את כל הקלישאות על הצניעות של הבנות והפכתי לבנים..)

|שונאת להסביר בדיחות|

תזכרו שגם לבנות יש יצר.

וגם להן קשה לשמור נגיעה כשהקשר רציני.

לקפוץ לידה למים בלי חולצה זו התעללות לשמה.

כשם שהיית מצפה ממנה ללכת לידך בצניעות ולא לעשות דברים שיקשו עליך-

כך תנהג איתה.

אתה אוהב אותה? אכפת לך ממנה?

תתחשב.

ושיחסוך ממני את המבוכה הזאת.

וגם כשהקשר ממש מתקדם, מתחברת למה שהקולה כתבה

כן הייתי הולך, אולי, בגלל שהמקום טבעי ויפה. אני נהנה בטבע גם ובעיקר מלהסתכל, גם בלי להיכנס למעיינות, מה שצורם במצב כזה.

["צדיק" - צריך לטבול... ועובר על דרך ארץ, בושה בסיסית, צניעות בסיסית, בין אדם לחבירו בסיסי]

וגם הבחורה לא גאון גדול שהסכימה פשוט "להסתובב".... (אולי פשוט היתה בהלם).

לא יאומן...

כי לא הייתי.

רק אמרתי, שאם זה אכן כהשערתו, שלא זה גרם לה לבעיה איתו - והיא היתה כביכול "בישוב הדעת", אז גם לה יש בעיה...

תיאורטית, היתה צריכה לומר לו: השתגעת?  או: סליחה, קודם נגיד שלום יפה וניפרד מהקשר הזה - כשאהיה רחוקה מכאן, תעשה מה שאתה רוצה...

אבל, כנ"ל, לא הייתי. ובאמת סברה פשוטה שפשוט היתה בהלם. ואם הוא עד היום חושב שזה "דבר מצחיק" כלומר, שאינו תופס את הבעיה - סביר גם שלא קלט את ההלם....

אני חושב שלא שייך "להסביר" מה הבעיה שמישהו אומר למישהי ש"תסתובב", כדי שיפשוט את בגדיו ויטבול...

בעיני זה דבר לא נורמלי לחלוטין. וה"למה שיהיה איכפת", אולי בא מתמימות גדולה מאד, אינני יודע.

מכל מקום, לא צריך "תנשמו".. נושמים טוב מאד. אומרים בשיא ישוב הדעת, שזה משהו לגמרי "משוגע"...

בין "ללמד זכות על הבחורה", שזה בוודאי תמיד טוב - וגם "הלם" זה לימוד זכות;

[וגם ללמד זכות על הבחור זה טוב] -

לבין לחשוב ש"אין בעיה"..

והעיקר כמובן אינו לדבר על האנשים אלא על המעשה - והמעשה הוא אכן כפי שהגדרת...

אפילו בתור בן זה לא כ"כ נעים לראות.

מקסימום משכשכך רגליים

כשאני נכנס אז זה בלי חולצה, ואני לא מוכן לעשות את זה לידה.

למה? גם מסיבות צניעותיות וגם כי היא כנראה תיאלץ להישאר בחוץ (ואם לא אז אני זה שצריך לברוח.).

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.