"פתאום היא חתכה את דברי. 
די! 
תפסיק לפנק את עצמך 
תפסיק לרחם על עצמך 
ברחמי-אין-קץ. 
תדע שיש מקומות אסורים 
שלעולם לא תגע בהם. 
החכמה האין-סופית היא לדעת 
שיש גבול. 
יש גבול 
כמו התכלת המתוחה בלי-תכלית 
מקצה האופק ועד קצהו."

 

(הרב מנחם פרומן)

[צור חשב שהוא הצליח לגרום לי שלא להשתמש בשיר הזה. אולי בפעם אחרת]

 

אז הנה זה - שרשור מפגש רשמי. ברוכים הבאים.

ביום חמישי הקרוב, ו' בניסן, ארבעה עשר באפריל, נתאסף כולנו במקום מפגש (שיוכרז בהמשך) בירושלים; נדבר, נביט ובעיקר ניצור.

 

הפעם החלטנו על חידוש מרענן (שבא במקביל לעוד חידושים מרעננים שאנחנו מתחילים להזיז פה, את חלקם אתם כבר מתחילים להריח, וחלק אחר עומד ממש מעבר לפינה), למפגש הפעם יהיה נושא.

במאמר מעניין שלו בשם עשרה כללים לכתיבה כותב הסופר אתגר קרת כך:

 

כשאתה כותב אל תדפוק חשבון לאף אחד. בחיים, אם לא תתנהג בסדר, תגיע לכלא או למוסד סגור אבל בכתיבה הכל מותר. אם יש דמות שמושכת אותך בסיפור שלך – נשק אותה. אם יש בסיפור שטיח שאתה שונא –הבער אותו באמצע הסלון. בעולם הכתיבה אתה יכול להשמיד כוכבי לכת וצויליזציות שלמות בהקשת מקלדת, ושעה אחרי זה, כשהשכנה הזקנה מהקומה הראשונה תפגוש אותך בחדר המדרגות, היא עדיין תברך אותך לשלום.

 

הדברים נשמעים נכונים, יפים. כל יוצר באשר הוא וכל יצירה באשר היא נבנים מתוך עולמו הפנימי של היוצר. יוצר מוגבל הוא יוצר נכה, יוצר שלא מחובר לאמת הפנימית השלמה שלו, ופוגם ביצירה שלו מתוך כך. אבל האם אין ביצירה פן שנועד להתאים גם לאחרים? והאם אנחנו מאמינים בעולם יצירה ללא גבולות? בטח כיוצרים דתיים המחוייבים לדת ולהלכה על כל המשתמע מכך?

הנושא שלנו במפגש הזה יהיה 'גבולות', ובתוכו חוץ מלשאול את השאלות שהרגע ראינו, נשחק קצת עם הגבולות הפנימיים של עולם היצירה. משוררים יציירו ונגנים יצלמו, פסלים יעצבו וזמרים יכתבו, ננסה להבין מה הוא ההבדל בין סוגי יצירות ומה הוא המכנה המשותף ביניהן, ובין לבין ללמוד קצת על עצמינו כיוצרים ובעיקר כבני אדם.

 

אני מתרגש מאוד לקראת המפגש הזה, ואשמח כשמה שיותר ממנו יגיעו אליו מתכוונים להגיע? אשמח אם תכתבו את זה כאן.

 

ולפינת השאלה הקבועה: למי מיועד המפגש?

המפגש מיועד לכל מי שהעלה או חושב להעלות יצירה לפסיפס, לכל מי שמה שקורה בפסיפס מעניין אותו ונוגע בו, לכל מי שקרוב לעולם היצירה - העולם שמרחף מעל לעולמנו אנו, כמעט נוגע, אך מרחף עשרה טפחים מעל הקרקע.

כאמור, פרטים נוספים יפורסמו בהמשך, אז השארו עמנו