בס"ד
שבוע טוב לכם,
ב"ה אני נמצאת בקשר מתקדם (חודשיים) עם בחור מדהים, שנינו מרגישים שהקשר מתקדם טוב והוא בדרך הנכונה וכבר יצא לנו לדבר על זה כמה פעמים.
לפני זמן לא רב, באחת השיחות שלנו הוא אמר לי שמדי פעם הוא עדיין נופל בענייני שז"ל וכדאי שאני אדע את זה לפני שאנחנו ממשיכים הלאה. נכנסתי להלם וביקשתי זמן לעכל את זה.
עד לא מזמן כבר דמיינתי את החתונה ואת ההצעה ואת כל התפאורה שמסביב והיום אני לא בטוחה כמה אני רוצה שזה יהיה איתו.
אני די מבולבלת ולא יודעת מה לעשות או לחשוב.
אשמח לעצות ולהכוונה.
למה הוא צריך "לספר" דבר כזה, ומה זה בדיוק עניינה של בחורה שהוא יוצא איתה. אם לא מדובר במישהו שבכוונה מסתכל בכל מיני "אתרים" רעים וכד'.
קודם כל אפתח בזה שאני מאוד מעריכה את התגובות שלך בפורום ואין ספק שאתה עוזר להרבה אנשים פה,
רציתי לשאול למה אתה לא חושב שעניין הטהרה הוא לא עניין מהותי בקשר בין בני זוג?
אבל סביר שזה לא שייך לענין הספציפי ששאלה, בדווקא (גם ציינתי איזשהו "סיוג").
אלא שמטעמי טהרה, לא נראה לי שכאן בדיוק המקום..
אם זה משהו קבוע, בכוונה, אז כן.
לפחות כל זמן שהוא "שם"..
התמכרות לסרטים שונה מהתמכרות לשז"ל? אני לא מבינה, אשמח אם תסביר (אפילו בפרטי)
ומה ששאלת, זו בדיוק השאלה, "למה לו לספר לה"...
אז אם לא שזה כמו שכתבת, באמת השאלה נשארת שאלה... ולא היה ענין "לספר". לפעמים, אנשים מדברים גם על מה שלא צריך..
זה עסק ששייך לעזרת גברים וזו טעות חמורה בעיני לדבר איתך על זה.
שיהיה בריא.. יש תשובה בעולם!
הם כבר הזדעזעו כאן פעם בפורום הזה (ת"מ)...
לפי מה שמתפרסם בנות דתיות לאומיות נופלות בזה פי שניים מחילוניות....
ב. "השוואה סטאטיסטית" בלתי שייכת בעליל, לאור המצב הגרוע אצל מי שכביכול פחות ב"סטטיסטיקות" הספציפיות המדוברות.
ג. גם ה"השוואה" המגדרית על השלכותיה אינה מדוייקת, מטעמים שונים.
אין לי ענין לקרוא "מאמרים" בנושא.
אבל אני לא אמרתי ש"בנות שיקרו". אמרתי שאין סטטיסטיקות אמינות בכך. זה לא ששאלו את כולן, ולא שכולן או רובן בכלל עונות, כמובן. אני לא מאמין ב"מידגם מייצג" בעניינים אלו (אפילו בבחירות לכנסת, ששם זה הרבה יותר קל - ה"סקרים" טעו...).
ב. מעבר לכך, התייחסתי גם להיכן שהבעיה קיימת, ואמרתי שה"השוואה" כאילו הן גרועות בכך מסוג מסויים של אחרות - אינה נכונה, כמובן.. אצל אלו שכלפיהן נעשתה ההשוואה, יש כנראה בעיות חמורות בהרבה לא פעם, שגורמות שלא יהיה צורך כביכול, בבעיה הזאת, ר"ל.
ג. אמרתי, שגם היכן שהבעיה קיימת, זה לא אותה משמעות כמו אצל ה"מגדר" השני. ולכן גם ההשלכות לנושא שהועלה כאן, אינן בהכרח דומות.
וה' יעזור לכולם לשמור על טהרה ועל שמחה. וגם, מכל מגדר וסוג, לא להתייאש אם חלילה הגיעו למה שלא רצו. ולעלות בשמחה ואמונה. אמונה בה' וטובו, אמונה בכחות שנתן להם/ן, ואמונה בהקמת בית טוב ושמח בישראל.
מה הכוונה "התנערות"?..
אם כיוונת לכך שכתבתי שלא קראתי - אז טעית בכוונתי.
זה לא חוסר מודעות לנושא, או לעזרה למי שצריך. הרי הוספתי בסוף כמה מילים....
אלא שאני עקרונית לא אקרא מובאה מאיזה אתר ב"סטטיסטיקה" כזו. ובכלל לא "כתבות" חסרות-צניעות. הסברתי היטב את יחסי לעניינים כאלה. בעיני זה פופוליסטי, ואדרבה, בגלל שאני רוצה לשמור על רגישות לענין וגישה אובייקטיבית, שקולה, ויכולה לסייע - לא אקח מידע כזה משם. יש מספיק דרכים לעמוד על המצב בעניינים שונים גם בלי זה. ב"ה, אני מודע לדברים שקורים גם בלי להזדקק ל"מקורות" כאלה, ובצורה אמינה יותר.
זה נתון שמתעסק דווקא בנושא שלא באמת ניתן להפיק מדד אמיתי של נסיון אישי ארצי,משום מחסום הבושה.ולפיכך עולה השאלה מדוע שבנות יענו מלכתחילה על שאלות של סקר בנושא כזה ? האם מי שעונה על שאלות כאלו מלכתחילה מייצגות את חברותיהן ? אני חושב שלא..
דבר נוסף,כל מי שלמד סטטסטיקה באקדמיה מודע לכך שהסוקר עלול להיות הגורם המשמעותי ביותר להטיית תוצאות הסקירה ולא הציבור הנסקר (ואין הכוונה להמצאת נתונים דווקא,אלא לעיבודם המקצועי והשיקולים הרבים שנלוים לזה),כך שבנושאים כאלו שיש לגורמים (שאני אפילו לא רוצה להכנס לכינויים והגדרות כאן) נסיון לצייר את הציבור הדתי ככזה שנכנע יותר ויותר לתכתיבים מערביים על כל היוצא בזה, אני אישית מנוע מלקבל אותו כנתון אמין אם הגורם היחיד שמעיד על מהימנותו הוא התואר הנכבד "סטטיסטיקה".
אני ממליץ גם לאחרים לקחת נתונים סטטיסטיים בכלל ונתונים סטטיסטיים שנשמעים מוזרים בפרט בערבון מוגבל,אומנם אני לא אומר שצריך לבטל את הכלי הזה כמובן,השאלה איפה מופיעים תוצאות הסקר ומי הזמין אותו יש חשיבות רבה בהכרעה על אמינותו בעיני.
לוקחים קבוצה ונותנים לה שאלון.... כולם עונים על השאלון.....
כשהייתי צעיר גם בכיתה שלי עשו מחקר כזה.... הבושה רק מקטינה את האחוזים ולא להיפך.....
אני לא אמרתי את זה בגלל מחקרים...... אני מכיר מקרים כאלה באופן אישי......
א.לא אמרתי שמחקר שנעשה באמצעות שאלון הוא פסול בגלל זה.
ב.אם יש מחסום בושה שבגללו בנות רבות ימנעו מלענות על שאלות חודרות ולא צנועות המחקר יתבסס דווקא על אלו שענו ולא יוכל להסתמך מבחינה כלשהו על אלו שנמנעו לענות.
תופעה כזו עלולה לשבש לחלוטין את המציאותיות של מחקר.
בנוסף הרחבתי שזה לא תלוי רק בדבר כזה..
ג.גם אם שמעת על תופעות כאלו באופן אישי זה לא יכול להיות גורם מייצג במיוחד כשאתה בן ולא סביר שבנות ישתפו אותך בדברים כאלו.
"לוקחים קבוצה" ומסתמכים על כך שהיא מייצגת, בגלל כל מיני מאפיינים סוציולוגיים שלה. ואני חושב שבעניינים אלו זה לא אמין.
כמו כן, לא "כולם עונים". ב"ה, יש מספיק אנשים שמבינים שאינם חייבים לענות על מה שלא נראה להם מתאים לעשותו נושא של המרחב הציבורי, או על מה שנראה להם בוטה בחדירה לשאלות פרטיות, גם אם לא יתפרסם שמם.
זה ש"אתה מכיר", זו לא חוכמה... גם אחרים מכירים. ויש גם שעוזרים. ברור שחשוב למי שיכול לעזור, להיות מודע לבעיות קיימות ולסייע כשאפשרי. אבל זה עדיין לא הופך את המידע הסטאטיסטי ואחוזיו - לנכון/מדוייק.
זה סתם עסק מלחיץ, ונשים לא מבינות מה עובר על גברים בעניין הזה...
ת פה..
אם בשוגג אם במזיד מה הגיל? מה הרקע מה התדירות?
יש להכיר את האשיות, ת"ח המכיר אדם זה ויוכל לחוות דעה אמיתית,
רק חשוב לדעת שנושא זה כל כך קשה עקב השחרור המוחלט באינטרחטא
ופחות אבל גם ברחוב, שגם חלק מהמזידים יחשבו פחות מזידים עקב המצב כלפי שמים
כמובן שאין זה מנקה שום אדם אך הופך אותו להרבה פחות גרוע,
יש לברר לעומק ולהחליט.
בהצלחה!
לא נראה לי שיש מישהו שבאמת רוצה ליפול לגועל נפש הזה, זה פשוט שיש תאווה שמושכת לשם.
שעצם זה שהוא מספר לה מראה שהוא לא מרוצה מזה והוא רוצה לצאת משם, כלומר זה לא בכוונה תחילה.
מי שמצליח להתמודד הוא אינו "לא תקין" (כל עוד לא מוכח באופן ספציפי אחרת) אלא שגם לו יש התמודדות קשה (לא לקחת זאת בחשבון בתיאור הזה) והוא מצליח להתמודד בה.. נכון שידוע שיש קושי לגברים רבים,אבל זה לא אומר שלא צריך לשאוף להשתפר,לפי הפרדיגמה שציירת כדאי כביכול שלא לשאוף לשם,זו טעות.
לא כתבתי את הדברים כאן ביחס לשאלה של השרשור,חשוב לשאוף לשם,אבל יש גם לדעת שיש קושי רב בנושא גם לבחורים טובים
מוטיבציהלא יודעת כבר מה עדיף, בהצלחה בעז"ה.
מקפיצה לך.
כנראה שלא תמצאי מישהו שאף פעם לא נפל..
אם תבואי בגישה חיובית שאת מוכנה לעזור לו בדרכים שהוא רוצה,
(כלומר לא בביקורתיות, שאת כביכול מעליו.)
לענ"ד זה יחזק את הקשר הזוגי שלכם.
אני חושב שכן כדאי להמשיך, ולנסות לשכנע את עצמך שהיום כמעט כמעט כולם נפלו.
ולכן, אין טעם לחפש מישהו אחר..
אם תעבדו על זה, ותפתחו במקביל גם זוגיות בריאה, אז בע"ה הוא לא ייפול יותר..
בהצלחה!
שהוא שיתף אותך בזה.
כעת משכבר סיפר לך אין לי כל כך מה להגיד לך. ועשית כחוכמתך. את יכולה להתייעץ עם אנשים חכמים ותורניים ובעלי הבנה בנפש האדם (אם אפשר גם בנפש בחורים וגם בנפש בחורות זה טוב...) - ובעזרת ה' תעשי (תעשו?) את הצעד הנכון.
בשורות טובות שיהיו! 
לפי מה שקראתי הרוב הגדול נופלים בזה ולא מספרים..... אם את מעדיפה מישהו שישתף אותך בהתמודדות שלו אז תמשיכי.... אחרת תבקשי ממנו לא לשתף ותתייעצי עם רב!!
או שהוא חי בסרט, או שהוא משקר לעצמו.
אין כמעט רווק צעיר שלא נופל. אם היא פוסלת על זה, היא פוסלת אוטומטית 99% מהאוכלוסיה היעודה אם לא 100%.
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
דבר ראשון, אני אישית הייתי רוצה להמשיך בוודאות. לא לכולן חשוב הדומיננטיות של הצד השני בדייטים!
אני ועוד הרבה חברות שלי חיפשו או מחפשות אדם רגיש, עדין, מכיל, מאוזן, שרואה את האחר ומבין ניואנסים. והשאר גם מתפתח העיני עם הזמן - לפעמים אדם צריך להרגיש מספיק בנוח ועם ביטחון בסיסי בקשר בשביל להוביל, להביע את דעתו, להיות קול ההגיון וכו'.
וגם בעיני בכל מקרה צריך לזכור שדייטים הם די 'מחוץ לחיים האמיתיים' - לא בהכרח משקפים את כל צדדי האישיות, מגיעים לחוצים, הפגישות נעות במסלול מובנה, בחיים האמיתיים מביאים הרבה יותר את כל המורכבות וכל צדדי האישיות. לדוגמא אני לא מנהיגה בדינימיקה קבוצתית, אבל כשצריך - לדוגמא יש מצב חירום בעבודה וכו' - אני לגמרי תופסת פיקוד, יש לכולנו רבדים באישיות ויש המון סיטואציות בחיים האמיתיים שאני בטוחה שאתה מוביל, הקול השפוי וכד' ויש סיטואציות שאתה צריך להיות עם עצמך ולעבד רגשות (כמו כולם בעצם..).
גם בעיני תפרגן לעצמך על הרגישות שלך, זו מתנה גדולה ואישית ממש עודד איתי לקרוא שיש כמה גברים רגישים בעולם, ועם עדינות נפש שחשבתי שאולי לא קיימת..
אני גם רוצה למשל מישהו שירצה להקים איתי חווה עם כלבי תרפיה, ולא מוצאת כי מסתבר שאין הרבה שמתחברים לרעיון (לגיטימי לגמרי). אז כמו שאומרת לעצמי, אומרת גם לך - מי שתתאים לך ויהיה לכם טוב ביחד, תגיע! מי שחתכה או הקשר לא היה שייך, כנראה שאם הייתם ממשיכים היו כל מיני קונפלקטים וקשיים שה' חסך ממך 😉
ותזכור - רגישות היא לא חסרון, היא מעלה גדולה! אל תכנס לסטריואטפים על צד נשי וגברי, או על ציפיות של אחרים.. אתה לא אמור להכנס לתבנית שהיא מאוד מוכללת ומוקצנת כמו סטריוטיפ גברי, או להיות בריצוי כלפי חלומות ושאיפות של אחרים. תהיה מי שאתה, מי שמתאימה תגיע!
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢
פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)
והאידיאות.
"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".
האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?
לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22
אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.
המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית,
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"
איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…
הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב
האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.
על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.
כולם צריכים להגיע למעשי האבות?
ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.
הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.
יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.
במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.
לדרגתם.
הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.
(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)
רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.
וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו
לא ?
כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.
אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.
לא חשוב
נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.
זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
אותה שדכנית שאמרה לי לא לפסול על מראה, לא מצמצה כשאמרה לי שפוסלות אותי כי לבחורות חשוב שהבעל יהיה יפה בעיניהן, בלי שמץ של ביקורת.
אף אחד לא אומר להפגש עם מישהו ברמת "דוחה". לשני המינים. רק אומרים לוודא שריחוק קטן-בינוני לא יהפוך אצלך בראש ל"דוחה".
ובגיל מסויים באמת שצריך להעיף את תווית ה"קשיש"( מבזה בפני עצמו) הזו. במיוחד שביולוגית אכן יש הבדלים קריטיים.
ברווקות מאוחרת - בחור שמבוגר ממישהי גם ב10 שנים מתמודד( סטטיסטית) עם פחות מורכבות מבחינה ביולוגית. טענות לקב"ה.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)
