א. יש מה לדון האם 'באשתו ובק"ש' זה על כל ההמשך. (ראה ברא"ש, שמסביר שקול באישה ערווה נאמר לא לגבי ק"ש).

ב. גם אם מסבירים שכן, לגבי הסתכלות רואים שגם מה שלא נאסר באשתו ובק"ש, נאסר בהסתכלות באישה זרה (אצבע קטנה), ולכאורה כל שכן שקול, שנאסר בשעת ק"ש גם באשתו, יהיה אסור.

"שמואל אמר קול באשה ערוה מה טעם (ירמיהו ג) והיה מקול זנותה ותחנף הארץ וגומר".

תעיין בסוגיה שם ותראה שזה לאו דווקא לעניין ק"ש.

אם אני זוכר נכון מדובר שם על שאילת שלום ומה שנפסק הוא איסור שאילת שלום לאישה בלי קשר לקול ולא האיסור של שמיעת קול אישה אלא רק בקריאת שמע מהגמרא בברכות.

הרמב"ם לכאורה אכן אסר שמיעת קול האשה בכלל וכש"כ זמרה ע"פ הגמרא הזאת למרות שלא כתב זאת במשנה תורה וז"ל בתשובה: "ואם המזמרת אשה, יש שם איסור חמישי, לאומרםיב ז"ל קול באשה ערוה, ומכל שכן אם היא מזמרת".

אבל ע"פ דבריו במשנה תורה נראה שזה דווקא כשהכוונה להינות מקולה "והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוון להנות כמי שנסתכל במקום התורף ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות שערה אסור".

הכוונה האמורה היא לאו דווקא הנאה ''מינית'' אלא הנאה ממראה האישה, משערה, מריחה, או מקולה.

מי ששומע שיר בהכרח מתכוון להינות ולכן כתב הרמב"ם בתשובה "ומכל שכן אם היא מזמרת".

בהסתכלות עם כוונה מינית זה לא איסור של "לא תקרבו לגלות ערווה" אלא איסור "לא תתורו".

הרמב"ם מתייחס להסתכלות בכוונה מינית בהלכה שאחרי ההלכה שציטטתי לעייל "אבל לא יסתכל דרך זנות הרי הוא אומר ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה".

שלמה המלך אומר בקהלת "עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְתַעֲנוּגֹת בְּנֵי הָאָדָם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת", האם ניתן ללמוד מפה שלפחות מדאורייתא שירת אישה מותרת?

(האיסור של "קול באשה ערווה" לדעת האוסרים הוא לכאורה איסור דאורייתא של "לא תקרבו לגלות ערווה")

אכן יש שהתירו ע"פ זה, בעיקר כשלא רואים, אבל קשה לי להאמין ששלמה לא ראה אותן כי מן הסתם השרים והשרות היו לפניו כדרך המלכים.

יישר כח.

(יש לי הסבר פשוט יותר לפסוק אבל אני מעדיף לראות את תשובות החברים פה).

ואכן ייתכן שלדעתם לא היה איסור דאורייתא, אבל אם אכן זו הבנתם באיסור "לא תקרבו לגלות ערווה" היא עדיפה על הבנת שמואל ואנחנו צריכים לקבל אותה ולדחות את דעת שמואל (לפחות מבחינה עקרונית).

אז בעצם התשובה שלך היא - כן, אפשר ללמוד מכאן?

ממתי אמורא חולק על תנא, וכש"כ על מקרא?

אם מהפסוק מוכח שאין בכך איסור הגמרא לא יכולה לאסור.

שאול מחל על כבודו לפני שהוא היה מלך (וגם לא על כל דבר כבוד המלך לא מחול).

וכן, אותם המסתתרים במערה בתקופת החשמונאים לא ידעו את ההלכה (הראייה שיהושע כן נלחם בשבת).

ולא ענית על השאלה שלי, אתה מכיר מקרה שחולקים על פסוק?

(השאלה הייתה אם מוכח מהפסוק שמותר...)

השאלה הייתה בהבנת הפסוק ובמשתמע ממנו, לאו דווקא אליבא דהלכתא.

עיקר ההלכה, עוברת מלכתחילה במסורת.

הדור של משה רבינו קיים את ההלכות דאורייתא לפרטיהן, והעביר אותן הלאה.

כאשר מתעוררת שאלה, מכריע בית הדין הגדול, והוא יכול להכריע אחרת מהדורות שקדמו לו.

כל דור מחוייב לשופט שבימיו, ויכול להיות שבית דין בדור קדום הכריע אחרת, אבל אנחנו מחוייבים לבי"ד המאוחר.

אבל המשמעות של זה לפי הרמב"ם [לענ"ד], היא לא שההלכה התפתחה, אלא שאחד מבתי הדין טעה.

אבל לרב קוק יש מהלך אחר שלא בהכרח שונה במסגרת ההלכתית של סמכות בי"ד מהרמב"ם, אבל שונה רעיונית, ויותר בכיוון שלך ואכמ"ל.

(ציטוט מהזיכרון, דיוק בע"מ)

"בית דין הגדול שדרשו באחת מן המידות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך, ודנו דין, ועמד אחריהם בית דין אחר, ונראה לו טעם אחר לסתור אותו הדין--הרי זה סותר, ודן כפי מה שייראה בעיניו"

שהסמכות העקרונית קיימת, אבל משתמשים בה רק לעיתים נדירות (נניח, רק כשמצאו הוכחה חזקה נגד הפסק הקודם), ובד"כ מקבלים את דברי הבי"ד הקודם ולא חולקים?

א. אפשר לומר ששלמה היה חוטא ולכן אי אפשר ללמוד ממנו בכלל וייתכן שגם זה היה חטא מצידו, אבל היחס של חז"ל לשלמה לא היה כזה ודווקא למדו ממנו הלכות.

לגבי הנשים הנכריות - הרמב"ם מאריך להסביר בהלכות איסורי ביאה ששלמה גייר אותן לפני.

לגבי ריבוי הנשים והסוסים - חז"ל מסבירים שחטא בזה, ובזה דווקא, בגלל שהלך אחרי טעם האיסור ואמר  "אני ארבה ולבי לא יסור"

ב. גם לדוד המלך היו שרות כמו שאומר לו ברזילי הגלעדי "אִם אֶשְׁמַע עוֹד בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְלָמָּה יִהְיֶה עַבְדְּךָ עוֹד לְמַשָּׂא אֶל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ".

ברזילי חי ברגלים, לא בארמון דוד, הוא מתאר את מה שהוא חשב שיש בארמון, לא בהכרח את מה שהיה בפועל.

במיוחד בדברים שמהותם לכבוד. וגם אם כן על דוד היה לתקן אותו ולומר לו שזו לא סיבה לא לבוא איתו לארמון. יותר מסתבר שזה דווקא כן היה.

בלי תקשורת ועיתונות, מסתבר בעיני מאוד שלא ידע מה הרכב המקהלה בארמון.

ולמה שדוד יתקן אותו? אם ברזילי היה טוען שהשרות יפריעו את מנוחתו, דוד היה יכול לומר לו שהוא יכול לבוא בשקט כי אין שרות. אבל ברזילי טוען שהוא לא יכול להנות ממה שיש בארמון דוד, והשאלה האם אין שרות, או יש והוא רק לא יכול לשמוע אותן, ממש לא רלוונטית לו.

התנ"ך מדגיש בבירור במה שלמה חטא ומתייחס לזה כחטא, ולפחות ע"פ פירושי חז"ל היו דברים מסוימים ונקודתיים שהוא לא היה בהם בסדר והם גם מסבירים למה.

לגבי הבמה - חז"ל מסבירים שלא הוא בנה אלא אשתו והמקרא תלה את הבנייה בו כי הוא לא מנע זאת, אם זה בסדר - לא. אבל זה נבע מהטעות שלו שהוא אמר "אני ארבה ולא יסור לבבי" אבל בפועל סר לבבו לאפשר ע"ז. האם אפשר לומר בגלל זה שכל דבר לא מובן שהוא עשה נחשב כחטא - גם לא.

לכן לא נראה לי שההסבר הוא שזה באמת אסור והוא חטא.

ולא ענית לי על דוד, לכאורה גם אצלו היו שרות.

ואינו דומה למה שמסופר עליו בתנך שעשה, ששם כתובים גם דברים לא טובים

היו כמה עם כשרון לשיר, ואולי הן השרות.

"עשיתי לי שרים ושרות" משמע שהוא מינה אותם לתפקיד של שרים ושרות, לא שלקח את נשיו ועשה מהן זמרות.

סיוע לדבריך: כתוב "וַיְהִי-לוֹ נָשִׁים, שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת, וּפִלַגְשִׁים, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת" - אם מתעלמים מניקוד המסורה היה אולי אפשר לומר שהשבע מאות הן השרות מה"שרים ושרות" <צ>

ראיתי את זה רק ברש"י שפירש "שרים ושרות - מיני כלי זמר", בניגוד לשאר המפרשים, וגם הוא פירש ע"פ לשון הגמרא "שרים ושרות אלו מיני זמר" שבה לא מופיע כלל לשון כלי ומזמור אינו לשון כלי כידוע (וייתכן שהמילה 'כלי' שברש"י הוכנסה על ידי מגיה ע"מ לפרש ונמצא משבש).

ובכלל זה הסבר קשה - לשון שירה בכל מקום הוא ביטוי מילים, קשה מאד לומר שהכוונה היא בכלי דווקא.

ההסבר היותר נראה לענ"ד הוא הפוך - שלשון שירה הוא לאו דווקא במנגינה כמובנו היום. במקרא מופיע "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ויאמרו לאמר" וכן "וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמְרוּ כָל הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל יֹאשִׁיָּהוּ".

גם 'זמר' יכול להיות בפה ויכול להיות בכלי, כל 'מזמור' שבתהילים הם מילים.

לגבי הגמ' בסוטה - אם אני זוכר נכון היא מבוססת על פסוק "ויהי תוף וחליל וכו'" או פסוק אחר שמוזכרים בו 4 מיני זמר ולכן היא מפרשת כך ולא בגלל הלשון 'זמר'. לגבי הגמ' בערכין אין כלל לימוד מפס' כך שאין משם ראיה בכלל.

גם להבנה שהיו אצל שלמה כלי נגינה אין סתירה לדברי, כתבתי שיש שירה כזאת ויש כזאת. השיטה של רש"י באה לתרץ את אותה קושיה שאני ניסיתי להסביר, כך שוודאי אין סתירה - הסבר אחר ושונה כן, סתירה לא.

אני תמיד קראתי את זה כמו "הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה". הוא לא מתכוון שהוא באמת לא יוכל לשמוע עוד בקול שרים ושרות, אלא לכך שאין לו סיבה ללכת לארמון, כי מה זה כבר יתרום לו: לשמוע בקול שרים ושרות? כמה כבר נשאר לו כדי ליהנות מזה? 

לא כתוב בתורה שאסור לשמוע קול אישה. כתוב "לא תקרבו לגלות ערוה". הגדרים של האיסור הזה תלויים בהבנה של החכמים בכל דור ודור (וכמו שיש היום רבנים שמקלים בזה כי לדעתם היום זה לא מביא לידי הרהור. מבלי להיכנס כרגע לסוגיות המבזות בסגנון 'הרב של מי גדול יותר': הם לא אומרים שאין איסור "לא תקרבו", אלא שהגדר שלו איננו מכיל, כיום, את עניין שירת הנשים). 

השאלה הייתה אם ניתן ללמוד מכאן.

ואצטט מתוך מה שעניתי לדי"מ:

ואכן ייתכן שלדעתם לא היה איסור דאורייתא, אבל אם אכן זו הבנתם באיסור "לא תקרבו לגלות ערווה" היא עדיפה על הבנת שמואל ואנחנו צריכים לקבל אותה ולדחות את דעת שמואל (לפחות מבחינה עקרונית).

אז בעצם התשובה שלך היא - כן, אפשר ללמוד מכאן?

אפשר ללמוד מכאן פרהיסטוריה של ההלכה.

כל מה שניתן ללמוד מכאן, ולא צריך את הפסוקים האלה כדי ללמוד את זה, היא שהמלים 'לא תקרבו לגלות ערווה' אין משמעותן המילולית 'קול באישה ערווה'... נראה לי שזה די ברור מאליו... 

אני חושב שאתה מספיק מכיר אותי כדי לא לייחס לי הווא אמינא כזאת.

אבל - חז"ל למדו הלכות מהנ"ך, גם בתור גילוי מלתא. לכן שאלתי אם ניתן ללמוד מכאן ששלמה לא סבר שיש בזה איסור וממילא שזה מותר (לו היו אומרים ש'קול באשה ערווה' הוא איסור דרבנן אז היה אפשר לומר ששלמה נהג כדין תורה וחז"ל גזרו אחריו, לא זה המקרה ולכן בהחלט ניתן ללמוד מהתנ"ך אם אכן מוכרח ששלמה התיר).

לדעתי ניתן ללמוד מכאן ששלמה סבר שאין בזה איסור וממילא שזה מותר. כתבתי את זה. אבל כאמור, זוהי פרהיסטוריה של ההלכה. 

[לצורך העניין, אני לא יודע אם בתקופת המקרא קידשו בכסף. בתור חובב רמב"ם אתה אמור להכיר את הדיון בעניין. ובכל זאת אני סבור שקידושין בכסף תופסים מדאורייתא]

כמו ששאלתי את די"מ - אתה מכיר מקום שמוכח איסור או היתר מהפסוק וחז"ל פסקו אחרת (לא ע"ד גזירה והרחקה)?

אני לא ולכן אני טוען שזו לא 'פרהיסטוריה של ההלכה' אלא חלק מהסוגיה עצמה.

[מן הסתם אתה מתכוון לשינוי דעתו ושינוי הנוסחאות בין המהדורות בפירוש המשנה לגבי השאלה אלו קידושין הם מדאורייתא, אבל בכל אופן אין קשר לשאלה כי לא מוכן מלשון הפסוק שקידושי כסף הם קידושין אלא רק מגזירה שווה]

פשוט במקומות האחרים אומרים במפורש שהם חטאו...

לדוגמה: אסא עשה אנגריא בתלמידי חכמים. אז במקום ללמוד מכאן הלכה, שאין בעיה לעשות אנגריא בתלמידי חכמים במקרים מסוימים, חז"ל פשוט אמרו שהוא חטא ולכן חלה את רגליו. 

שאול נפל על חרבו. אז בעל המדרש שסבר שגם במקרה של שאול זה היה אסור, פשוט כתב על שאול בביקורת. וכן הלאה על זו הדרך. 

שוב אותה הטענה.

אם הוא חטא בזה אז אתה צודק שאין ללמוד מזה היתר.

חז"ל לא אמרו שהוא חטא בזה, להיפך - הם אמרו במה הוא כן חטא והסבירו מה הייתה הטעות שלו (וגם התנ"ך מבקר אותו לא מעט על חטאיו, על זה לא).

לכן אין לי סיבה לחשוב שזה היה חטא וממילא אפשר ללמוד מזה. (ראה מה שעניתי לנולאית על זה).

בשום מקום לא כתוב שאסור לעשות אנגריא בתלמידי חכמים. חז"ל הבינו שאסור, ולכן גם מי שעשה את זה - נכנס אצלם בגדר חוטא. המקרא לא מבקר אותו על כך. 

לא כתוב בשום מקום שאסור להתאבד, ובפרט לא במצב כה מסובך כמו ששאול היה בו. אבל מי שהבין שזה אסור - לא היתה לו ברירה אלא להגיד שהוא חוטא. המקרא לא מבקר אותו על כך. 

באותה המידה אין סיבה שיהיה הבדל בסטנדרט גם ביחס לעניין של קול אישה. אם אתה שואל אותי למה כאן חז"ל לא אמרו במפורש שהוא חוטא, אז בהחלט ייתכן שהם הבינו כמוך, שמדובר היה בהקראת שירים. כיוון שאני לא מסכים עם הפרשנות הזאת (מסיבות שונות), אז מבחינתי מדובר בפרהיסטוריה של ההלכה, גם אם מבחינת חז"ל היה פה משהו אחר. 

חוץ מזה יש לי הצעה אחרת בנוגע לשאלה למה לא אמרו עליו במפורש שהוא חוטא בזה, אבל כרגע אשמור אותה לעצמי כי אני לא בטוח לגביה. 

א. לא כתוב שהם שרו יחד.

ב. כתבתי שלענ"ד משמעות 'שירה' היא לאו דווקא במנגינה כמו משמעו היום אלא הקראת שירה.

ההסבר היותר נראה לענ"ד הוא הפוך - שלשון שירה הוא לאו דווקא במנגינה כמובנו היום. במקרא מופיע "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ויאמרו לאמר" וכן "וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמְרוּ כָל הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל יֹאשִׁיָּהוּ".

קום ברק ושבה שביך בן אבינעם". 

נראה לי שדי ברור שהם שרו ביחד... 

זאת שירה, היא לא מדברת אל ברק ממש.

וגם מסתבר שהוא היה בשדה הקרב ולא לידה, בכל אופן ההסבר השני הוא העיקר בעיניי (וגם הפסוק שהבאת מחזק זאת "דברי שיר").

ממש לא מסתבר שהוא היה בשדה הקרב - כי השירה נאמרה כבר אחרי שיעל הרגה את סיסרא. מאד מסתבר שזוהי שירת ניצחון שלאחר המלחמה (כמו שבנות ישראל שרות אל דוד ושאול לאחר שהללו חוזרים מהקרב). 

והיא כן מדברת על ברק ממש, הם מנהלים דיאלוג! (אתה יכול להגיד שדבורה אמרה את הכל, אבל זה ממש לא הפשט)

אני לא בטוח שזו ראיה ש'שירה' היא הקראת שירה. אמנם אין לי ראיות ספציפיות לגבי שירת דבורה, אבל משירות ניצחון אחרות די ברור שהן היו מלוות בנגינה (שירת הים, וכן שירת הנשים לדוד ושאול בשובם מהכות את הפלשתי - שמואל א יח, ו, לדוגמה). ובכל אופן - לפי הרמב"ם גם הקראת דברי שירה אמורה להיות אסורה

אתה אומר שזאת שירת ניצחון שאחרי המלחמה כולה ואחרי שברק שב משדה הקרב, ומצד שני אתה אומר שהיא מדברת אתו ואומרת לו "שבה שבייך".

איזה דיאלוג יש פה? לא ראיתי שם משפט שברק אומר.

לגבי משמעות המילה שירה (סופסוף מגיעים לעיקר) - כתבתי: ההסבר היותר נראה לענ"ד הוא הפוך - שלשון שירה הוא לאו דווקא במנגינה כמובנו היום. במקרא מופיע "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ויאמרו לאמר" וכן "וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמְרוּ כָל הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל יֹאשִׁיָּהוּ". וכן "עורי עורי דברי שיר".

לגבי דעת הרמב"ם - הזכרתי לעייל שזה תלוי בכוונת ההנאה, בזמרה (עם מנגינה) תמיד יש הנאה - בהקראה לא.

"שבה שביך" יכול להיות גם ציטוט העבר. וברור שאת "עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר" היא לא אומרת לעצמה: הוא אומר לה לשיר, ואז היא שרה על קורות המלחמה: הציווי שלה אליו להילחם, והתאספות הגיבורים אליו. 

כאמור, ייתכן שזו המשמעות של לשון שירה. אבל בפועל בשירת ניצחון שרו עם כלי נגינה. ולכן נראה שגם כאן דבורה שרה עם כלי נגינה. 

כבר כתבתי לך שאיסור ההנאה הוא כשהכוונה היא להינות מהערווה הנאה כל שהיא (גם ריח למשל) ולאו דווקא כוונה מינית.

(לפחות אצלי; רוב הפעמים אני לא מצליח אפילו להבין את המלים...)

בד"כ מי שרוצה לשמוע מוזיקה שומע מוזיקה, לא שירים.

ומי ששומע שירים שומע בשביל השירים.

אתה חושב שכל מי ששומע את "את תלכי בשדה" מקשיב למלים של לאה גולדברג? אם הם היו מעוניינים בשיר - הם היו רוכשים את אסופת השירים של לאה גולדברג...

*בשיר הזה במיוחד בדקתי את המלים כי גיליתי שהוא של לאה גולדברג...

אם מתכוונים להינות מהמילים דווקא אז זה דווקא יהיה מותר, כמו שלענ"ד היה אצל שלמה.

שיש הרבה נוספים כמוני, שנהנים מהמוזיקה (הקול של חוה אלברשטיין, לדוגמה, מוציא אותי מדעתי, וכן של יהודית רביץ; אבל לעזאזל - מי שחיבר להן את המנגינות ידע מה הוא עושה...)

אם כוונת ההנאה היא מכלי הנגינה אז זה בסדר,

אבל אם מהלחן או מהשירה אז לא.

בניגוד לתוכן המילים.

אני חייב שלא להסכים איתך בעליל. 

כמו שאתה לא יכול להפריד את הצבע הירוק מהמלפפון - לא שאין ירוק בלי מלפפון ולא שאין מלפפון שאינו ירוק אלא שהם כרוכים זה בזה.

כך ההנאה מהשירה היא הנאה מהערווה גם אם ההנאה היא מהלחן ולא מהקול ואולי היית נהנה יותר אם אריק איינשטיין היה שר אותו.

עכשיו אני רק צריך להרבות בכסף ובזהב כמו שלמה, ואני מסודר... 

ויותר ברצינות - כאן נגמר הדיון, כי אתה סבור שלא ניתן להפריד ואני סבור שכן ניתן להפריד. מחלוקת. 

שהאיסור תלוי בכוונת הנאה.

ושלמה לא חטא בזה כמו שהסברתי, או כמו שרש"י הסביר, או שזה באמת מותר - אחד מהשלוש.

ולא התייחסת לעיקר - אשמח אם תסביר למה שירה אינה יכולה להיות הקראה (ראה שוב את הדוגמאות שהזכרתי בייחוד "הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם").

רק שאני חושב שזה לא הפירוש הנכון. גם בפסוק שאתה כביכול מוכיח ממנו. מנהג המקוננות מוכר לנו לא רק מישראל, אלא מכל רחבי המזרח הקדום. יש צלמיות נושאות תוף מתקופת הברזל (אתה יכול לטעון שאין הכי נמי, ומדובר בהשפעה נכרית שאיננה חלק מההלכה היהודית; אבל נראה שהפסוקים מתייחסים למנהג הזה, מבלי לראות אותו כנכרי. הצלמיות היו בעייתיות, אבל לא עצם המנהג. כדי לטעון שזה היה אחרת בישראל צריך להוכיח, ו"קול באישה ערוה" התלמודי זה לא הוכחה). מוזיקה היתה חלק אינטגרלי מטקסים ליטורגיים בכל רחבי המזרח הקדום וגם במקרא יש לכך עדויות. להפריד בין 'שירה' סתם לבין המקרים שבהם כלי הנגינה נזכרים בפירוש - וכל זה רק כדי 'להציל' את שלמה מ'החטא האיום והנורא' של שמיעת קול אישה - לא מסתבר לי. זה הכל. 

ולגבי השאלה על שלמה - גם בהקראת שירה יש הנאה אבל מהתוכן ולא מהקול ולכן אין הבדל אם זה גבר או אשה.

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

פותרת את ההתלבטות...

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.

מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.

כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:

• אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.

• חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.

ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.