הרבה יותר מ"פעם"... אל תאמר על הימים הראשונים שהיו טובים מאלה.

בזמן שלטון "מפא"י ההיסטורית", המצב בכללי, והשייכות של חלקים גדולים מהציבור לתורה ומסורת, היה כנראה פחות מהיום. למרות ה"סטאטוס קוו". וחלק מה"צרות" של היום - באות מהטובה.. כמו, למשל, שיו"ש בידינו, מה שלא היה לפני מלחמת ששת הימים, שאז לא דיברו על "שטחים"..

בשנים שאחרי קום המדינה, נוער דתי התבייש ללכת עם כיפה. שמעתי מממי שהיה פעם מזכ"ל בנ"ע, שהם כלו עם קסקט, כי כולם הלכו כך, כדי שלא "יבחינו". היום ציציות בחוץ זה "סטייל" שמכובד גם על הלא-דתיים..

אחוז המאמינים במוצהר, והשייכים לתומ"צ במוצהר, בכנסת ובממשלה, גם הוא גדול לאין ערוך.

אז זה לא של "פעם"..

זה דבר שהוא קבוע (כלומר מה היה המצתב ב ה באייר תשח) כמובן שהראיה שלי לגבי מה שהיה אז יכולה לקבל פרספקטיבה לאחר זמן (כשתגדל תבין?), 

דרך אגב זו גם תהיה התשובה לשאלת הרציה. כידוע הרב זצל לא האמין שניתן להגיע למשהו דרך הציונים - ולכן ניסה להקים את דגל ירושלים - הרציה הרגיש שאחרי נפלאות תשח אנו רואים שה' בחר בדרך הזו (התנועה הציונית) ולכן צריך ללכת על זה (למרות שגם הוא התנגד לדברים רבים ואמר שבסוף למרות שאין במדינה רוב של דברים טובים - עדיין גדול קידוש ה' ולכן צריך ללכת על זה). בפרספקטיבה שלך זמן ארוך יותר אני לא יודע מה היה אומר לו היה חי היום 

(אלו גם לערך דברי הרב טל לגבי ההנתקות)

נ.ב. צריך לזכור שמי שחי בצל טראומת השואה הכלים שלו לא ממש אובייקטיבים. אני זוכר את סבא שלי ז"ל שהיה מתחרפן עלינו שאתם לא מבינים מה ההבדל וכו' למרות שהודה (בעיקר בפני חבריו) שאילו מדינה אחרת היתה מתנהגת כמו המדינה הזו אז הינו צועקים אנטישמיות

"כמו שפסק הרמב"ם", לא פחות ולא יותר.

על ההסבר של הטעם וההשוואה להיום אפשר להתווכח, אבל ההלל הוא תקנה של חז"ל ומשם תוקפו "...וּמִפְּנֵי זֶה הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר שֶׁיִּהְיוּ שְׁמוֹנַת הַיָּמִים הָאֵלּוּ, שֶׁתְּחִלָּתָם מִלֵּילֵי חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בְּכִסְלֵו, יְמֵי שִׂמְחָה וְהַלֵּל".

אי אפשר לקבוע הלל על דעת עצמנו (לקרוא תהילים אפשר תמיד, על אף שהגמרא אומרת "והאמר מר: הקורא הלל בכל יום - הרי זה מחרף ומגדף", אבל בברכה?!)

תיקנו הלל 8 ימים, מהראשון ועד השמיני, אחרת לא היה הלל כלל.

הלשון 'תקנו' בגמרא שם משמעו חיברו, דהיינו שהנביאים חיברו אותו. הציטוט שהבאת הוא תשובה לשאלה "והלל זה מי אמרו?" (לא ברור לי למה לא הבאת את לשון השאלה).

כדי לקבוע ברכה צריך תקנה של חז"ל, כגון חנוכה (והרה"ר מעולם לא ראתה עצמה כבעלת סמכות לגזור גזירות ולתקן תקנות בעניינים אחרים כמו שבת וכדו', אז למה כאן כן? תימא).

יש 18 ימים מאד מסוים בהם קבעו קריאת הלל, לעומת זאת מגילת תענית מלאה בימים שהיו בהם תשועות גדולות ולא שמענו שהיו קוראים בהם הלל - בטח לא בברכה, באף תקופה שהיא.

אם יש שוני מהימים במגילת תענית הוא לגריעותא - שכן מצינו שתיקנו ימי הודאה על הצלה מסכנה (גם חנוכה עצמו עיקרו הוא הצלה, בנוסף על הטעמים שהובאו בהמשך).

וגם על חנוכה עניתי לך שההלל תלוי בתקנת חז"ל.

וגם מהמשך הגמרא ברור שזאת השאלה כי הדיון הוא מי אמרו - ישראל במדבר או דוד המלך.

1. הוא לא מדגיש, הוא מזכיר את זה כדבר אחרון בהסבר הרקע של התקופה בהלכה א'. אבל הטעמים לתקנה של החג הם בהלכה ב', והם הניצחון במלחמה ונס פך השמן. עיין שם.

2. אתה מבלבל בין נס והצלה עליהם רב האי כותב שקובעים לחזרת השלטון עליה לא מוזכר דבר כזה. ולגבי  הקריאה למדינה "חזרת השלטון" - זה כבר תלוי בהשקפה, ראה בשרשור המקביל שעוסק בשאלה הזאת.

בה"ג מדבר על הצלה מצרה ואתה משליך מזה על הקמת השלטון - אלו שני עניינים שונים (ייתכן שעל שניהם אומרים הלל, על זה אפשר לדון. אבל אין ראייה מבה"ג)

אגב, בה"ג הוא לא רב האי אלא ר"ש קיירא (וי"א ר' יהודאי גאון).

טענתי היא שהיא לא מוכרחת וצריך מקור מפורש יותר לקביעת הלל על הקמת שלטון (לגבי חנוכה כבר הגבתי, אם עדיין לא ברור תגיד ואסביר שוב בע"ה).

במה זה יתר על חנוכה?

הם משווים את ה'עצמאות' לפסח...

תקנת ההלל היתה בזמן המלכות

(אחשוורוש זה בכלל פורים)

"אכתי עבדי אחשוורוש אנן" היא לשון הגמרא שמסבירה את ההבדל בין פסח שבו אומרים הלל לבין פורים שבו לא אומרים בגלל שעדיין נשארו בגלות.

הם אומרים שבחנוכה עדיין היינו תחת לחץ רומאי וגם היה שייך "אכתי עבדי אחשוורוש אנן" ולכן צריך להקביל את יום העצמאות לפסח ולומר הלל גם בלילה (כשהסיבה האמיתית להלל בליל פסח היא שהגאולה עצמה הייתה בלילה).

לא!

קבלתי תמונה יותר ברורה.

בכל אופן, שירים אני משתדלת שלא לשמוע, החזקתי מעמד עד עכשיו..

אבל אולי כן להגיד הללבלי ברכה לפי הרב מרדכי אליהו..

אהה וחסדי הים האיר את עיני לגביי התאריכים.. אז זה גם ככה לא יהיה ביום העצמאות הממלכתי.

לא כל אחד יכול להחליט יום לעצמו.

הרצי"ה זצ"ל היה אומר שאדרבה, זה חלק מהענין, שהמדינה מתחשבת בכך שלא יצא מזה חילול שבת.

יש כח ביד החכמים לקבוע בזמן אחר מסיבה כזו.

והרצי"ה אמר, על גילוח וק"ו "שמיעת ישרים": "הכרת פניהם ענתה בם" - "מי שמאמין ומי שלא מאמין" - במעשה ה' בהקמת המדינה.

האחת - אדם לא קובע לעצמו יום לומר הלל... אין דבר כזה. יכול לומר "נשמת כל חי", פרקי הודאה... הלל - זו תקנה לציבור.

ו"לא ללכת לפי הרבנות הראשית בשום פרמטר", זו בעיה גדולה...  הרבנות הראשית שקבעה את יום העצמאות כיום חג, היו בה גדולי עולם; הרב הרצוג ("מלך בתורה" כהגדרת הרש"ז אוירערבאך זצ"ל), הרב עוזיאל, הרב המקובל הספרדי הרב עובדיה הדאיה, ועוד. ואח"כ הרבנים הראשיים הרב אונטרמן והרב ניסים - רבו של הרב אליהו. ואח"כ הרב גורן והרב עובדיה. ואח"כ הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו. כולם - זכר צדיקים וגאונים לברכה. ואיש מהם לא שינה את תקנות הרבנות הראשית לציבור בענין חגיגת יום העצמאות. רק הרב גורן זצ"ל קבע לומר גם בלילה עם ברכה, והרב ליאור שליט"א חש לשיטתו, ולכן אומר בלילה, אם כי ללא ברכה. וגם מברך "שהחיינו".

ב. זה שאת מעונינת שהשמחה תבוא לך מבפנים - אשרייך. אבל את ההלכה זה לא משנה.

ומכל מקום, כדי שהשמחה באמת תבוא "מבפנים" כדאי מאד ללמוד כמה דברים יסודיים באמונה, ממקורות של ענקי עולם, שהכירו את משמעותם והנחילונו:

ללמוד על משמעות סגולת ישראל, דהיינו מעלתם הפנימית שבאה ממעלת נשמתם, שאינה זזה בשום אופן. ואח"כ מופיעה במצוות ומתעצמת דרכם, אבל לא תלויה ביסודה בהם. וגם ה"ערבה" היא חלק מהכלל. "וכל פושע בישראל הוא קדוש בעל כרחו" (הרצי"ה קוק זצ"ל).

ללמוד על מעלת ארץ ישראל, ארץ ה', שרק איתה עם ישראל חי באמת. מופיעה נשמתו בציבור. "איתה הם גוי אחד ולא הם בלעדיה".

ללמוד על מעלת השלטון על הארץ, כדברי הרמב"ן על המצוה לציבור: "שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". וזה מחבר בין קדושת כלל ישראל, לקדושת הארץ. דווקא השלטון עליה. לא רק במצוה פרטית, כלולב, צריך "קנין"... לא רק איש ואשתו מתחברים ע"י "קנין". עם ישראל וקדושתו, ואר"י וקדושתה, מתחברים ע"י בעלות-כללית, שלטון, ריבונות. וכל המשך גילוי הקדושה, והאידיאלים הרמים שלנו, מתחילים מזה.

ללמוד על מעלת החיים הממשיים של עם ישראל. שכל דבר טוב ששייך לכלל, יש בו קדושה. ערך. אפילו גשמי. הארץ, פירותיה ("לאכול פירותיה הקדושים" הב"ח).  אם הגוף של אדם יחידי קדש (והנשמה קדש-קדשים. השל"ה הקדוש), קל וחומר הגוף של כלל ישראל.

ללמוד מה עבר עם ישראל בגלות. איזה פרעות ושמדות נוראיים. עוד בשבי רומא. אח"כ בהשמדות והשריפות-חיים ר"ל במסעי הצלב. בגירושים מאנגליה ואח"כ מארצות שונות. בספרד ופורטוגל באינקויזיציה. בהתעמרות בלתי פוסקת בתימן, כולל חטיפת יתומים קטנים ואיסלומם בכח. בפרעות ת"ח-ת"ט באכזריות נוראה שעדיף לא לכתוב כעת. ועוד-ועוד, ר"ל.  והאחרון הכביד - בשואה בה נספה כשליש עמנו.

ולהבין, שה"חיים" כפשוטו של עם ישראל בארץ, בתקומת המדינה שלש שנים אח"כ, זה לא משהו "שולי" כי זה "גשמיות" ולא "אידיאלים".. זה קדש-קדשים. זה המפתח לכל האידיאלים.

ללמוד על משמעות הנס של הכרזת המדינה. גילוי השגחה עליונה של רוח גבורה (הרמב"ם אומר שרוח גבורה להצלה, הוא מדרגה במעלות רוה"ק. ק"ו רוח גבורה להצלת כלל ישראל). משמעות הקידוש השם העצום שכנגד החילול השם הכי נורא המתואר בנביא: "ותבואו ותחללו את שם קדשי באמור אליהם: עם ה' אלה ומארצו יצאו". קל וחומר אחרי השואה הנוראה. כבוד ישראל הוא כבוד ה'.

ללמוד שכאשר יש קידוש השם - בעצם שלטוננו בארץ; בצבאנו שמגן על עם ישראל ונודע בכל העולם, אחרי 2000 שנות חרפה ורדיפות; בריבוי עצום של תורה בארץ שלא היה כמותו מעולם כנראה, אולי בימי חזקיה; בנתינת פירותיה בעין יפה בשפע עצום שעל זה אמרו חז"ל שאין לך קץ מגולה מזה; בהתפתחות בעוד הרבה תחומים, שגם הם חלק מבנין עם ישראל, גם בקדש וגם בחול; בריבוי ילודה יהודית בארץ ושביעות רצון של יושביה למעלה מרוב מדינות העולם - ויש גם ל"ע חילול השם (הרצי"ה היה מציין ביחוד המשפט ודברים בחינוך. ולצערנו קרו עוד כמה דברים ידועים) - אז הקידוש השם מכריע. כדברי הירושלמי.

ללמוד ש"לא עביד קוב"ה ניסא לשקרא". ה' לא עושה נס לשקר. בוודאי לא נס עצום ונשגב כזה, של שיבת עם ישראל לשלוט בארצו, ביום הקדוש הזה, ה' באייר, יום העצמאות.

ללמוד שתשובת הדור מאהבה. מראיית מעלתו הפנימית. מאהבתה ועידודה, ולא מקטרוג, בלי סתירה לצורך בביקורת-בונה על תופעות שליליות. ומזה יתגלה מה שבתוכו, כפי שנאמר על דורות אחרונים, "טב מלגאו וביש מלבר". טוב מבפנים ו"ביש" מבחוץ.

ומתוך עיון היטב בדברים הללו ולימודם, מבינים שביום הקדוש והעצום הזה, יום העצמאות, ה' באייר - חזרה ריבונות לעם ישראל על ארצו (ויש מה לשכלל באיכות ובכמות), וריבונות אינה תלויה באדם זה או אחר, אלא שלטון האומה. ניצל בכך עם ישראל ממיתות רעות ומשונות בכל ארצות גלותו, תוקן החילול השם הנורא שבעצם הגלות, חזרה קדושת הארץ להתחבר עם קדושת העם (וזה לא תלוי רק ב"מה שרואים". צריך להאמין בדברי חז"ל. גם לא כל מצוה "רואים" מיד את קדושתה). מבינים שקדושת הכלל אינה זזה ממנו - ולכן גם שלטונו בארץ הוא קדוש ונשגב, ואינו תלוי בסברות בני אדם. מבינים שזה המפתח, יסוד ההבראה, לכל המעלות הרוחניות העתידות, כדברי הנביאים על סדר הגאולה, מ"נטעתים על אדמתם" ועד "את רוחי אתן בהם" וכו'.

מבינים שלא פחות מששמחים על שיבת עם ישראל לארץ, על כל גווניו ("הלוואי בני עימי, על אדמתם, אפילו מטמאים אותה.." ומי שבארץ, אומר ה"חסד לאברהם", הוא צדיק אפילו שחיצונית נראה שלא.. אחרת הארץ היתה מקיאה אותו... איך יתכן רשע מבחוץ וצדיק מבפנים? אלא שיש בו כח של סגולה פנימית) - שמחים בשלטונו על ארצו, יסוד תקוות הופעת קדושתו ומעלותיו.

מבינים שאנחנו כעת לא ב"ירידה" כמו שהיה בדורות של חורבן, אלא בעליה. אז גם אם נמצאים לפעמים כאילו-באותה נקודה על ההר - אבל כאן הפנים לכיוון למעלה.. מאמינים בכך שה' הוא שגואל אותנו.

ומבינים ש"אם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה ואל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט - לא יכול לכווין שום דבר לאמיתתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו, ועצת ה' העליונה אשר יעץ להחל אור גאולה מעולפת במטמוני מסתרים, כמו שאנו רואים בעינינו, ומוקפת בהמון נגעים של עניי הדעת סובלי חולאים רוחניים - ודאי לא יועילו כל חשבונות העולים על לב אדם שמחשבותיו הבל, נגד עצת ה' העליונה אשר דיבר טוב על ישראל לכונן אור גאולה ודרך חיים לשאר עמו, העתידים להיות כולם שבי פשע" (הרב קוק זצ"ל)

הורה להגיד אחרי התפילה בלי ברכה

בתאריך הזה קבעו חג על עניין אחר לגמרי, בלי קשר לשאלה אם המדינה היא דבר חיובי או לא - זה פשוט לא זה.

את החופש.

בלי הלל, עם מנגל וחידון התנ"ך -  בכל אופן,מסורת משפחתית.

(אבל נראה לי אני לא עומדת בקריטריונים של הסקר, אני לא משתייכת לציבור הדת"ל)

על ניסך שבכל יום עמנו.

אם מקשיבים לכל הויכוחים על ההלל והברכה , נהיה ברור שמיעוט זעיר באמת מודה לה', ואילו הרוב שבעד רואה חובה שייראו שלמרות שהוא דתי הוא בסדר ונאמן למדינה. 

 כלומר שהכל זה כמו אמירת הנותן תשועה שאומרים בח"ל לכבוד המלך.

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

פותרת את ההתלבטות...

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.

מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.

כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:

• אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.

• חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.

ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.