1. הארי פוטר

2 המדריך לטרמפיסט

3. שר הטבעות (שלא קראתי)

וכמובן שמדובר בסוגות ספרותיות שונות לחלוטין, ואין שום מקום להשוואות וכל אחד מיוחד בדרכו שלו וכו' וכו'

השוע חולק ולשיטתו אין לקרוא ספרות כלל 

(אני גם הגבתי כך בניסיון קריאה ראשון)

זאת אומרת, מלבד התמצות הנפלא: "חבורה של אנשים הולכים לזרוק טבעת"?

יש גירסה מקוצרת למסע לפולין?

אין גירסאות מקוצרות למסע, הרפתקאה או סיפור- כל תמצות, הורס חלק מהמסע.

בלי קשר לדעתי על ספר כזה או אחר, מי שנהנה מסיפור טוב נהנה מהדרך, מהשלבים,

מהרגעים הקטנים, לא מלהגיע לסוף הסיפור.

וההמלצה שלי בקשר לשר הטבעות, היא לקרוא את התרגום הראשון(חבורת הטבעת, שני

המגדלים ושובו של המלך), הם תרגום מוצלח יותר מהחדש

על הגירסה הישנה שהיא 'ארוכה', אז תהיתי אם קיצרו את הסאגה בגירסה השניה... 

אין דרך מקוצרת לקרוא ספר...

גם גירסא חדשה היא תרגום של אותו טקסט,

מספר העמודים אולי ישתנה במספר קטן, אבל האורך ישאר זהה כמעט לחלוטין.

לא קראתי את הגירסא שהספרים מאוחדים, אלא את הספרים הבודדים.

הישנה ביותר טובה יותר(לטעמי).

וכן- כספרות, הוא כתוב קשה יותר מהספרים שאנשים רגילים לקרוא היום,

אבל הוא שווה את זה.

בכלל- כל ספר פנטזיה טוב צריך את ה50-100 עמודים הראשונים בשביל להתחמם...

למ צריך שלושת אלפים חמישים וארבעה עמודי הקדמה כדי שתרצה להמשיך? זה בלתי נסבל בעיניי (מזכיר לי את הבדיחה על הבעיה עם עורכי דין, ש-98% מוציאים שם רע לכל היתר...). 

הראשון- בשביל דברים טובים צריך להתאמץ, אם לא צריך, הם כנראה לא טובים.

השני- כדי להיכנס לעולם אחר, צריך לבנות באופן איטי את העולם הזה, הצעדים הראשונים

במסע ארוך הם איטיים, כשאתה לומד את הקרקע ואת הדרך, לפני שמתחילים מסע צריך הכנה,

שאני דווקא נהנה ממנה, הרבה יותר מחווית האכילה בכפית של ספרים אחרים שפועלים בצורה

יותר טלויזיונית, וכתובים ככה יותר.

רק אחרי שנכנסים לעולם ניתן להתחיל באמת את המסע- ואז אתה כבר בפנים, אתה כבר חלק

מהעולם הזה.

ודבר נוסף שחשוב לזכור, שר הטבעות נכתב לפני הרבה זמן מבחינה תרבותית, גם לראות סרטים

ישנים זה קשה יותר, אפילו קלאסיקות, כי הקצב איטי בהרבה ממה שאנחנו רגילים.

אז כן- שר הטבעות מצריך מאמץ בשביל לקרוא, אבל הוא תענוג עצום. ספר שנקרה בשביל המסע

שבו, שאתה מסיים אותו אחרת מאיך שהתחלת. לא משהו שאני יכול להגיד על הרבה ספרים אחרים.

מעניינת, ארוכה ומלאת חן!

קראתי את כל ספריו של טולקין יותר מפעם אחת....

הוא היה בערך הספר הפרטי שלי, עד שגדלתי וגיליתי לאכזבתי שהוא ממש לא רק שלי.

אז ההשמצה שלך מופרכת מיסודה

אתה רוצה להגיד לי שאתה לא יודע שדמבלדור מת? 

חח איזה פריקית אני נשמעת.. אבל מבטיחה שנגמלתי

אז איזה שנה שנתיים לא קראתי אותו

ואז כשקראתי לא הצלחתי להוריד מהידיים, היה תענוג!!

אבל באמצע הספר השביעי השתעממתי ולא יכולתי להמשיך עמוד אחד.

אין קשר.

כולם מעולים אבל אין שום מקום להשוואה

פשוט על שאלה פשוטה?

1) ויקרא

2) שיר השירים

3) איוב

לא הבנתי את השאלה בכלל... 

איך איוב? מה בכלל כתוב שם? 

וסירייסלי - שיר השירים קודם לויקרא? רואים שאת רומנטיקנית...(לא יודעת אם זאת תכונה, יותר הלך רוח שמשליך על התכונות.. - צעירים מעל עשרים) 

אז אני מנוע מלדרג אותו. 

מבחינה ספרותית נטו ללא ספק וחד משמעית הארי פוטר מוצלח יותר מהמדריך; למרות שבשניהם נראה שהמחבר/ת חשבו על התחלה וסוף ובאמצע בעיקר מרחו... אבל ג'יי קיי רולינג לפחות הצליחה לעבוד על הקורא שכמה דברים במהלך הדרך היו חשובים בבילד-אפ. 

המדריך הוא פשוט עליסה בארץ הפלאות משודרג. שזה מעולה, אבל זה לא 'הארי פוטר', עם כל הכבוד... 

בקשר לאורך של החמישי - קראתי איפושהו שרולינג הבטיחה שכל ספר יהיה ארוך מקודמו, ולכן הרביעי ארוך מהשלישי שארוך מהשני וכן הלאה. אבל בחמישי היא הרגישה שזה כבר מוגזם, ולכן השיש חוזר להיות קצר יחסית.

וזהו.

במקום הארי פוטר - מסכת ע"ז (או לחילופין סנהדרין, שתיהן רלוונטיות ),

במקום המדריך לגלקסיה - מסכת ראש השנה (אפשר להתפשר על 'קיצור תולדות הזמן' ),

ובמקום שר הטבעות - מסכת קידושין .

דוס נקץ שכמוני.  

(@עוגי פלצת, בהזדמנות תייצר לנו איזה סמיילי של דוס-טרור מעצבן)

בין הסיום על ע"ז להתחלת דף ב' בקידושין

.

היא לא ארוכה מדי ולא משעממת בכלל, ולכן לא יכולה להיות חלופה אמיתית לשר הטבעות... 

ולגבי הסקר שלך: סנהדרין בראש, אחריה קידושין ואחריה ראש השנה (מצחיק שראש השנה לא בראש...). 

מבכירי מתרגמי הספרים המדעיים...

2. הארי פוטר (עד אמצע ספר שביעי)

3. שר הטבעות (עד פיסקה שניה בספר ראשון)

הייתה לי מחשבה לשים מצלמה על המקווה בישוב - עד אחרי הצוהרים אנשים טובלים לפני שחרית

אף פעם לא הבנתי את ההתלהבות מהשניים האחרים..

לא מכירה תמדריך הזה.

אהה והההוביט נחשב כמו שר הטבעות? כי גם הוא ספר נהדר.

ספר קומפקטי, פשוט, לא מתיימר להיות יותר מידי... 

ספר שנוח לקרוא, זה העיקר.

ספר שרוצה הרבה הצלחה אין מה לעשות, לא יכול להיות כתוב בצורה מאוד לא נוחה ומאוד מייגעת עד שאנשים כבר ינטשו אותו או לא יתחילו בכלל. 

צריך גם לזכור ששפה שהייתה לפני 100 שנה, היא לא השפה של היום...זה גם משפיע...

ההוביט - הספר הלבן, באופן אישי היה לי מורכב לקריאה. שר הטבעות יותר מאתגר??

לא נתקלתי בו אפילו שאני תולעת רצינית..

או אם קראת בשפת המקור (אני אישית קראתי בתרגום מאוד מיוחד של טייסים שנפלו בשבי הירדני ובזמן שבים תרגמו את הספר כדי להעביר את הזמן, עד ששוחררו בחלופי שבויים.)

הוא יחסית פשוט. אם הוא היה מורכב לך אין ספק ששר הטבעות יהיה פי מליון...

שר הטבעות סך עמודיו הכולל הוא כאלף עמודים אל תתפסי אותי במילה, כשהם מחולקים לשלושה ספרים. ולמעשה עיקרו הוא בעצם מסע מאוד ארוך עם המון דברים בפנים, כדי להשמיד טבעת... לפעמים מתעכבים שם טונות על דברים שלמה לעזאזל הסופר חשב שיעניינו אותנו?

מנוקד אני חושבת. אבל זה היה מזמן. יכול להיות שאני לא זוכרת.

ודווקא אני בסדר עם תיאורים, אם כי מדלגת כשאין לי מוזה.

מוזר לי שלא נתקלתי בספר, מה שכן, הסרט של שר הטבעות אליפות בעיני. 

ציטוט לדוגמא:

פרסום תוכנית הריסות בניין במרתף חשוך בתוך ארון תיוק תקוע בשירותים שאינם בשימוש ושעל דלתם נתלה השלט 'זהירות נמר'

אגב הוא לא הסופר המפורסם היחיד עם נטיות קפיטליסטיות. גם ג'ורג' אורוול המפורסם (חוות החיות) היה כזה.

ראיתי את הסרט מתישהו. היה נחמד.

אורוול דווקא היה סוציאליסט. הוא התנגד לקומוניזם כפי שהתבטא בברית המועצות, ועל כך כתב את חוות החיות. אבל שנא את הקפיטליזם והבורגנות, והיה מרקסיסט. 

ראה כאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%A8%D7%92%27_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%9C

אבל תודה בכ"ז...

איך הייתי בשוק כשגיליתי את זה. 

הייתי בצומת ספרים ונתקלתי בספר שלו על מלחמת האזרחים בספרד, וקראתי את מה שהיה כתוב על הכריכה מאחורה, והתקשרתי נסער לאחותי ושאלתי אותה כמעט בבכי (טוב, אולי קצת הגזמתי בשביל הדרמה) אם היא ידעה שגו'רג' אורוול היה בעצם סוציאליסט... 

אבל זה פריט מידע חשוב. זה נותן פרספקטיבה אחרת לכתיבה שלו (וגם לאפשרות שיש שמאלנים שניתן לדבר איתם ברמה כזו או אחרת). 

אבל מבינים שזה בפועל לא עובד.

את באנגליה! אי אפשר להיות באנגליה בלי לקרוא את המדריך!! 

זה כמו להיות בגרמניה בלי לקרוא את מיין קאמפף או הניבלונגים. רק שהמדריך כתוב טוב (למי שתהה - טרם הייתי בגרמניה, וגם לא בתכניות). 

את צריכה להתבייש לך. ואחר כך לקחת מגבת ולהתייבש לך. 

א. פעם הבאה תגידו לפני - צעירים מעל עשרים

מבלי להבין דבר, כמובן (מלבד הכותרת). 

גרמנים מעיקים. לא יודעים לומר שלושה משפטים ברצף. חייבים לכתוב אותם כמשפט אחד במקום...

קראתי כבר יותר מדי חומר בגרמנית בחיי הקצרים. אין להם חוש שפה מפותח (חוש שפה מפותח = שפה שיהיה נח להשתמש בה, כמו, נניח, שפה שבה לא צריך לחכות לסוף המשפט - הארוך מאד ממילא - כדי להבין אם הפועל שהופיע במקום השני של המשפט הוא חסר או מלא. נניח). 

והתכוונתי יותר לחומר מחקרי בגרמנית. טרם יצאה לי לקרוא ספר-ספר בגרמנית (חוץ מפרקי תנ"ך בתרגום לותר). 

ממליץ על ספר ויקרא

ועל "הנסיכה הקסומה" (אם כי ניתן גם להסתפק בסרט) 

ועל "שלושה בסירה אחת" (אם כבר דיברנו על אנגליה)

ועל ספרים של קוני ויליס

ועל הארי פוטר, אבל אותו כבר קראת... 

בשביל מה עשית פסיכומטרי אם לא כדי להגיע לאוניברסיטה וללמוד גרמנית לתואר השני (אם את הולכת למדעי הרוח)? 

אוקיי. מחר בבוקר, אחרי שחרית, חנות הספרים הקרובה אלייך - "three men in a boat". ועוד לשאול על זה אם זו קלאסיקה... ביזיון שאין כדוגמתו! 

לפחות את הארי פוטר קראת

לגבי התוכן - א. אפשר לעשות תואר בלימודי גרמניה (ודווקא יש מה לעשות עם זה אח"כ במשרד החוץ, אני מניח, או בהוצאות ספרים... או באוניברסיטה! אני מניח שיש גם כמה מכוני מחקר שניתן יהיה למצוא בהם עבודה עם תואר כזה). ב. כמעט בכל תואר במדעי הרוח צריך שפה זרה שנייה בשביל להמשיך לתואר שני, ובחלקם מומלץ גרמנית. 

ג. נשים לא חייבות בתפילה?! אם את הולכת שנה הבאה למדרשה (וזכור לי שאת הולכת) - כדאי מהר מאד שתשני את הגישה... בייחוד אם תלמדי אצל הרב גיגי (הווה אומר - מגדל עז או ברוריה). הוא מחייב נשים בשלוש תפילות ביום. 

אבל בסיס האם שלי הוא האוניברסיטה העברית. הגרמנית היא כלי מבחינתי, לא מטרה  

נניח, כשאני יוצא אחרי המניין של שש בבוקר לאוניברסיטה - אני מגיע תוך רבע שעה...

אז בשעות האלה אפשר גם להגיע בזמן סביר מקטמון למכון גתה... 

אני עושה תואר שני במדעי הרוח... 

ו- ! אני מקווה שאת מבינה ש"תפילה אחת ביום" זה שחרית!! (איך אפשר להתחיל את היום בלי תפילה? זה נשמע כמו... כמו... כמו שבועות!!).

אני עושה תואר שני

"מנחה זה סבבה"... לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה!! שוש בעצמך...

ספר משעשע חח  יש לי אותו בבית.

ראיתי לפני כמה שנים שיצאה הוצאה חדשה לספר עם תמונות מהטיול המקורי אאל''ט.

יוהו, עשית לי חשק לקרוא אותו שוב.

יש לי דודה שמצטטת ממנו באופן קבוע. רק כדי להבין את הרפרנסים בשיחות איתה שווה לקרוא את הספר (אבל בלי קשר שווה לקרוא אותו)

לא תמיד מבין. ועושה את זה עם מילון צמוד. אבל את התחביר אני מצליח להבין יופי. 

רק בגלל השפה שלהם מגיע להם ימ"ש גדול... 

מהמשפטים הבודדים שיצא לי לשמוע מדוברי יידיש - אז זה קרוב מאד. 

אבל לדבר על 'יידיש' זה מצחיק, כי ככל שהולכים מזרחה כך היסוד הגרמני פוחת, ומתגבר היסוד הסלאבי ביידיש (יש איזורים שבהם זה מתקרב ל-80% מהשפה), ואז הקשר הוא רופף ביותר במקרה הטוב (כך למדתי משיחה ארוכה - מתל חצור ועד ירושלים - עם שתי מתנדבות נחמדות בחפירה בתל חצור שעובדות בתרגום מסמכים מיידיש לאנגלית. הן גם לימדו אותי כמה שירים ביידיש יותר מערבית, שהם אותם משפטים בודדים שיצא לי לשמוע...). 

אונה לך ואונה לך. 

סתם. אני מסכים שהספר מצוין. אבל יש אנשים שהוא היה להם יותר מדי ויליאם גולדמן. האנשים המסכנים האלה יכולים להסתפק בסרט. 

ו-היי, אי אפשר לקטול סרט עם Miracle Max, ולא ניתן לוותר על השורה האלמותית My name is וכו'! 

"פרשת ג'יין אייר" של ג'ספר פורד (והמשכיו. לצערי רק אחד תורגם לעברית - "לשקוע בספר טוב"). 

ברור...

לספר הראשון או לכל הסדרה כולה? (5 ספרים,+ אולי בתוספת גם אחד שנכתב לאחר מות הסופר בידי סופר אחר...)

הארי פוטר כל כך רדוד ומטופש שזה פשוט משעמם למרות האינטנסיביות של העלילה

המדריך לטרמפיסט זה הומור משובח

ושר הטבעות זה הפסגה של הספרות העולמית

יצירת מופת אנושית 

לא בר השוואה לשום דבר בעולם בכלל

עולם שלם קיים שם שאני לא בטוח האם הוא האמיתי או זה שכאן

הדברים אמורים כמובן גם לגבי הסילמריליון

נכון @ארוון

ונכון @עדן.

?

אם את שונאת - לפחות תדעי מה את שונאת... זה כמו להיות אנטישמי בלי להכיר יהודים. זה לא שווה בכלל. אתה אפילו לא יכול לדעת כמה זה מוצדק בלי להכיר אותם...

ראי כאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A2_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99

וכאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%96%D7%99%D7%94

הארי פוטר ללא ספק וחד משמעית הוא פנטזיה. 

מדע בדיוני זו סוגה שונה מאד, והרבה הספרים השייכים אליה הם איכותיים ביותר (אייזק אסימוב; קוני ויליס; רוברט היינליין ועוד). 

הרבה ספרי מדע בדיוני מעלים לדיון סוגיות מוסריות ופילוסופיות חשובות ביותר. הם מהווים מעין 'ניסוי מחשבתי' שמשמש בכל דיון פילוסופי, פשוט בצורה מעניינת יותר... 

ופנטזיה גם אני לא מחבב יתר על המידה; אבל הארי פוטר הוא פשוט יוצא מן הכלל (תרתי משמע, בהקשר הזה)... 

מאפשרים לו לדון בשאלה 'מהו אנושי'. 

קוני ויליס ב'מעבר' משחקת על התת-מודע, ב'ספר יום הדין' באחריות אישית, וב'מלבד הכלב' בדטרמיניזם (ובמובן מסוים גם השגחה פרטית). 

ויש עוד מלא דוגמאות. 

את השאר אני לא מכירה, אבל בד"כ זה מרגיש לי כמו ים של מילים ופחות מדי רלוונטיות

היא אחת הסופרות המשובחות בסוגה הזאת.

מספריה שתורגמו לעברית:

המשכוכית, 

ארץ לא נודעת, 

ספר יום הדין (הכי כבד שלה), 

מלבד הכלב (לדעתי הכי מוצלח שלה, וגם הכי מצחיק), 

מעבר (זה די רומן רומנטי... אבל באמת מרגש ומעניין)

אסטריקס זה לא מדע בדיוני. 

ו-@מוטיבציה - גורי לך! את לא אוהבת את אסטריקס?! זה כבר מחתת לכל ביקורת. אסטריקס זו אושיית תרבות!

חשבתי לרגע שפעם מוטיבציה אמרה לך שהיא לא אוהבת מדע בדיוני, כמו נניח אסטריקס. 

אותי זה דווקא לא מפתיע

ופנטזיה).

רק נזכיר שביקשת ממני לדעת איך כותבים את השם שלך בשפה האלפית...

ככה רושמים את השם 'עדן' בשפה האלפית - צעירים מעל עשרים

שר הטבעות קצת כבד/אפל מידי

המדריך ממש נפלא וגם הארי פוטר - אבל אני חושב שהארי פוטר קצת יותר טוב (למרות שזה אפילו לא אותו ז'אנר)

יש כאן סקרים מעניינים

הכי אהבתי מספרי טרי פראצ'ט את "בשורות טובות" (קראולי! He is the king!). 

שהספרים שלו על הפנים, טרי פראצ'ט הצליח להוציא masterpiece מהספר. 

נמרחתי מצחוק חצי מהספר. מבחינתי זה אומר שהוא עשה את העבודה (וללא ספק יש את האפקט הזה גם ב'עולם הדיסק'). 

את יודעת, עולם הדיסק זה פנטזיה. איך זה מסתדר עם מה שכתבת כאן - הארי פוטר זה פנטזיה ואני לא סובלת את שניהם (מדע בדיוני - צעירים מעל עשרים?

כנראה שיש לי הגדרה משלי למדע בדיוני. - צעירים מעל עשרים

יש ספר מרתק שהוא שילוב של פנטזיה, הגות עם הרבה אבסורדים, ועלילת מלחמה מסובכת.

בנוסף - גם הערך התזונאי שלו גבוה, יש בו הרבה היסטוריה חשובה (גם אם מעוותת במקצת) והוא מספק לא מעט תובנות על היהדות מהותה וזרמיה.

הספר הוא "תולדות מלחמות היהודים ברומאים" (גם שאר ספרי המחבר מומלצים).

ותודה לוירוס המרושע שהחזיר אותי לספר הזה השבת.

אירגנתי לי כבר רשימת קריאה שלמה של ספרים שעשיתם לי חשק לקרוא.

תפגשו אותי בעוד שבוע  סופר אינטלגנטית!

א. שלושה בסירה אחת (שקראתי כשהייתי ממש קטנה ועכשיו נזכרתי שאני רוצה לחדש את ההיכרות איתו ולהבין אותו יותר)

ב. המשך סדרת הטרמפיסט (קראתי רק את הראשון ואני לא מבינה למה)

ג. מלבד הכלב  (סתם כי הוא נשמע טוב)

(ד. שר הטבעות - אולי אולי. כי אמנם נוצר פה הרושם שהוא מרוח עד להחליא, אבל אנהי ממש רוצה לסמן וי על אחד הספרים שאני לא מצליחה להפסיק לשמוע את השם שלהם.)

אז תודה לך, עוגי, על אחד הסקרים היעילים והמועילים ביותר בהסטוריה העוגיית. 

בכיף, תודה לך!!

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.