1. הארי פוטר

2 המדריך לטרמפיסט

3. שר הטבעות (שלא קראתי)

וכמובן שמדובר בסוגות ספרותיות שונות לחלוטין, ואין שום מקום להשוואות וכל אחד מיוחד בדרכו שלו וכו' וכו'

השוע חולק ולשיטתו אין לקרוא ספרות כלל 

(אני גם הגבתי כך בניסיון קריאה ראשון)

זאת אומרת, מלבד התמצות הנפלא: "חבורה של אנשים הולכים לזרוק טבעת"?

יש גירסה מקוצרת למסע לפולין?

אין גירסאות מקוצרות למסע, הרפתקאה או סיפור- כל תמצות, הורס חלק מהמסע.

בלי קשר לדעתי על ספר כזה או אחר, מי שנהנה מסיפור טוב נהנה מהדרך, מהשלבים,

מהרגעים הקטנים, לא מלהגיע לסוף הסיפור.

וההמלצה שלי בקשר לשר הטבעות, היא לקרוא את התרגום הראשון(חבורת הטבעת, שני

המגדלים ושובו של המלך), הם תרגום מוצלח יותר מהחדש

על הגירסה הישנה שהיא 'ארוכה', אז תהיתי אם קיצרו את הסאגה בגירסה השניה... 

אין דרך מקוצרת לקרוא ספר...

גם גירסא חדשה היא תרגום של אותו טקסט,

מספר העמודים אולי ישתנה במספר קטן, אבל האורך ישאר זהה כמעט לחלוטין.

לא קראתי את הגירסא שהספרים מאוחדים, אלא את הספרים הבודדים.

הישנה ביותר טובה יותר(לטעמי).

וכן- כספרות, הוא כתוב קשה יותר מהספרים שאנשים רגילים לקרוא היום,

אבל הוא שווה את זה.

בכלל- כל ספר פנטזיה טוב צריך את ה50-100 עמודים הראשונים בשביל להתחמם...

למ צריך שלושת אלפים חמישים וארבעה עמודי הקדמה כדי שתרצה להמשיך? זה בלתי נסבל בעיניי (מזכיר לי את הבדיחה על הבעיה עם עורכי דין, ש-98% מוציאים שם רע לכל היתר...). 

הראשון- בשביל דברים טובים צריך להתאמץ, אם לא צריך, הם כנראה לא טובים.

השני- כדי להיכנס לעולם אחר, צריך לבנות באופן איטי את העולם הזה, הצעדים הראשונים

במסע ארוך הם איטיים, כשאתה לומד את הקרקע ואת הדרך, לפני שמתחילים מסע צריך הכנה,

שאני דווקא נהנה ממנה, הרבה יותר מחווית האכילה בכפית של ספרים אחרים שפועלים בצורה

יותר טלויזיונית, וכתובים ככה יותר.

רק אחרי שנכנסים לעולם ניתן להתחיל באמת את המסע- ואז אתה כבר בפנים, אתה כבר חלק

מהעולם הזה.

ודבר נוסף שחשוב לזכור, שר הטבעות נכתב לפני הרבה זמן מבחינה תרבותית, גם לראות סרטים

ישנים זה קשה יותר, אפילו קלאסיקות, כי הקצב איטי בהרבה ממה שאנחנו רגילים.

אז כן- שר הטבעות מצריך מאמץ בשביל לקרוא, אבל הוא תענוג עצום. ספר שנקרה בשביל המסע

שבו, שאתה מסיים אותו אחרת מאיך שהתחלת. לא משהו שאני יכול להגיד על הרבה ספרים אחרים.

מעניינת, ארוכה ומלאת חן!

קראתי את כל ספריו של טולקין יותר מפעם אחת....

הוא היה בערך הספר הפרטי שלי, עד שגדלתי וגיליתי לאכזבתי שהוא ממש לא רק שלי.

אז ההשמצה שלך מופרכת מיסודה

אתה רוצה להגיד לי שאתה לא יודע שדמבלדור מת? 

חח איזה פריקית אני נשמעת.. אבל מבטיחה שנגמלתי

אז איזה שנה שנתיים לא קראתי אותו

ואז כשקראתי לא הצלחתי להוריד מהידיים, היה תענוג!!

אבל באמצע הספר השביעי השתעממתי ולא יכולתי להמשיך עמוד אחד.

אין קשר.

כולם מעולים אבל אין שום מקום להשוואה

פשוט על שאלה פשוטה?

1) ויקרא

2) שיר השירים

3) איוב

לא הבנתי את השאלה בכלל... 

איך איוב? מה בכלל כתוב שם? 

וסירייסלי - שיר השירים קודם לויקרא? רואים שאת רומנטיקנית...(לא יודעת אם זאת תכונה, יותר הלך רוח שמשליך על התכונות.. - צעירים מעל עשרים) 

אז אני מנוע מלדרג אותו. 

מבחינה ספרותית נטו ללא ספק וחד משמעית הארי פוטר מוצלח יותר מהמדריך; למרות שבשניהם נראה שהמחבר/ת חשבו על התחלה וסוף ובאמצע בעיקר מרחו... אבל ג'יי קיי רולינג לפחות הצליחה לעבוד על הקורא שכמה דברים במהלך הדרך היו חשובים בבילד-אפ. 

המדריך הוא פשוט עליסה בארץ הפלאות משודרג. שזה מעולה, אבל זה לא 'הארי פוטר', עם כל הכבוד... 

בקשר לאורך של החמישי - קראתי איפושהו שרולינג הבטיחה שכל ספר יהיה ארוך מקודמו, ולכן הרביעי ארוך מהשלישי שארוך מהשני וכן הלאה. אבל בחמישי היא הרגישה שזה כבר מוגזם, ולכן השיש חוזר להיות קצר יחסית.

וזהו.

במקום הארי פוטר - מסכת ע"ז (או לחילופין סנהדרין, שתיהן רלוונטיות ),

במקום המדריך לגלקסיה - מסכת ראש השנה (אפשר להתפשר על 'קיצור תולדות הזמן' ),

ובמקום שר הטבעות - מסכת קידושין .

דוס נקץ שכמוני.  

(@עוגי פלצת, בהזדמנות תייצר לנו איזה סמיילי של דוס-טרור מעצבן)

בין הסיום על ע"ז להתחלת דף ב' בקידושין

.

היא לא ארוכה מדי ולא משעממת בכלל, ולכן לא יכולה להיות חלופה אמיתית לשר הטבעות... 

ולגבי הסקר שלך: סנהדרין בראש, אחריה קידושין ואחריה ראש השנה (מצחיק שראש השנה לא בראש...). 

מבכירי מתרגמי הספרים המדעיים...

2. הארי פוטר (עד אמצע ספר שביעי)

3. שר הטבעות (עד פיסקה שניה בספר ראשון)

הייתה לי מחשבה לשים מצלמה על המקווה בישוב - עד אחרי הצוהרים אנשים טובלים לפני שחרית

אף פעם לא הבנתי את ההתלהבות מהשניים האחרים..

לא מכירה תמדריך הזה.

אהה והההוביט נחשב כמו שר הטבעות? כי גם הוא ספר נהדר.

ספר קומפקטי, פשוט, לא מתיימר להיות יותר מידי... 

ספר שנוח לקרוא, זה העיקר.

ספר שרוצה הרבה הצלחה אין מה לעשות, לא יכול להיות כתוב בצורה מאוד לא נוחה ומאוד מייגעת עד שאנשים כבר ינטשו אותו או לא יתחילו בכלל. 

צריך גם לזכור ששפה שהייתה לפני 100 שנה, היא לא השפה של היום...זה גם משפיע...

ההוביט - הספר הלבן, באופן אישי היה לי מורכב לקריאה. שר הטבעות יותר מאתגר??

לא נתקלתי בו אפילו שאני תולעת רצינית..

או אם קראת בשפת המקור (אני אישית קראתי בתרגום מאוד מיוחד של טייסים שנפלו בשבי הירדני ובזמן שבים תרגמו את הספר כדי להעביר את הזמן, עד ששוחררו בחלופי שבויים.)

הוא יחסית פשוט. אם הוא היה מורכב לך אין ספק ששר הטבעות יהיה פי מליון...

שר הטבעות סך עמודיו הכולל הוא כאלף עמודים אל תתפסי אותי במילה, כשהם מחולקים לשלושה ספרים. ולמעשה עיקרו הוא בעצם מסע מאוד ארוך עם המון דברים בפנים, כדי להשמיד טבעת... לפעמים מתעכבים שם טונות על דברים שלמה לעזאזל הסופר חשב שיעניינו אותנו?

מנוקד אני חושבת. אבל זה היה מזמן. יכול להיות שאני לא זוכרת.

ודווקא אני בסדר עם תיאורים, אם כי מדלגת כשאין לי מוזה.

מוזר לי שלא נתקלתי בספר, מה שכן, הסרט של שר הטבעות אליפות בעיני. 

ציטוט לדוגמא:

פרסום תוכנית הריסות בניין במרתף חשוך בתוך ארון תיוק תקוע בשירותים שאינם בשימוש ושעל דלתם נתלה השלט 'זהירות נמר'

אגב הוא לא הסופר המפורסם היחיד עם נטיות קפיטליסטיות. גם ג'ורג' אורוול המפורסם (חוות החיות) היה כזה.

ראיתי את הסרט מתישהו. היה נחמד.

אורוול דווקא היה סוציאליסט. הוא התנגד לקומוניזם כפי שהתבטא בברית המועצות, ועל כך כתב את חוות החיות. אבל שנא את הקפיטליזם והבורגנות, והיה מרקסיסט. 

ראה כאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%A8%D7%92%27_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%9C

אבל תודה בכ"ז...

איך הייתי בשוק כשגיליתי את זה. 

הייתי בצומת ספרים ונתקלתי בספר שלו על מלחמת האזרחים בספרד, וקראתי את מה שהיה כתוב על הכריכה מאחורה, והתקשרתי נסער לאחותי ושאלתי אותה כמעט בבכי (טוב, אולי קצת הגזמתי בשביל הדרמה) אם היא ידעה שגו'רג' אורוול היה בעצם סוציאליסט... 

אבל זה פריט מידע חשוב. זה נותן פרספקטיבה אחרת לכתיבה שלו (וגם לאפשרות שיש שמאלנים שניתן לדבר איתם ברמה כזו או אחרת). 

אבל מבינים שזה בפועל לא עובד.

את באנגליה! אי אפשר להיות באנגליה בלי לקרוא את המדריך!! 

זה כמו להיות בגרמניה בלי לקרוא את מיין קאמפף או הניבלונגים. רק שהמדריך כתוב טוב (למי שתהה - טרם הייתי בגרמניה, וגם לא בתכניות). 

את צריכה להתבייש לך. ואחר כך לקחת מגבת ולהתייבש לך. 

א. פעם הבאה תגידו לפני - צעירים מעל עשרים

מבלי להבין דבר, כמובן (מלבד הכותרת). 

גרמנים מעיקים. לא יודעים לומר שלושה משפטים ברצף. חייבים לכתוב אותם כמשפט אחד במקום...

קראתי כבר יותר מדי חומר בגרמנית בחיי הקצרים. אין להם חוש שפה מפותח (חוש שפה מפותח = שפה שיהיה נח להשתמש בה, כמו, נניח, שפה שבה לא צריך לחכות לסוף המשפט - הארוך מאד ממילא - כדי להבין אם הפועל שהופיע במקום השני של המשפט הוא חסר או מלא. נניח). 

והתכוונתי יותר לחומר מחקרי בגרמנית. טרם יצאה לי לקרוא ספר-ספר בגרמנית (חוץ מפרקי תנ"ך בתרגום לותר). 

ממליץ על ספר ויקרא

ועל "הנסיכה הקסומה" (אם כי ניתן גם להסתפק בסרט) 

ועל "שלושה בסירה אחת" (אם כבר דיברנו על אנגליה)

ועל ספרים של קוני ויליס

ועל הארי פוטר, אבל אותו כבר קראת... 

בשביל מה עשית פסיכומטרי אם לא כדי להגיע לאוניברסיטה וללמוד גרמנית לתואר השני (אם את הולכת למדעי הרוח)? 

אוקיי. מחר בבוקר, אחרי שחרית, חנות הספרים הקרובה אלייך - "three men in a boat". ועוד לשאול על זה אם זו קלאסיקה... ביזיון שאין כדוגמתו! 

לפחות את הארי פוטר קראת

לגבי התוכן - א. אפשר לעשות תואר בלימודי גרמניה (ודווקא יש מה לעשות עם זה אח"כ במשרד החוץ, אני מניח, או בהוצאות ספרים... או באוניברסיטה! אני מניח שיש גם כמה מכוני מחקר שניתן יהיה למצוא בהם עבודה עם תואר כזה). ב. כמעט בכל תואר במדעי הרוח צריך שפה זרה שנייה בשביל להמשיך לתואר שני, ובחלקם מומלץ גרמנית. 

ג. נשים לא חייבות בתפילה?! אם את הולכת שנה הבאה למדרשה (וזכור לי שאת הולכת) - כדאי מהר מאד שתשני את הגישה... בייחוד אם תלמדי אצל הרב גיגי (הווה אומר - מגדל עז או ברוריה). הוא מחייב נשים בשלוש תפילות ביום. 

אבל בסיס האם שלי הוא האוניברסיטה העברית. הגרמנית היא כלי מבחינתי, לא מטרה  

נניח, כשאני יוצא אחרי המניין של שש בבוקר לאוניברסיטה - אני מגיע תוך רבע שעה...

אז בשעות האלה אפשר גם להגיע בזמן סביר מקטמון למכון גתה... 

אני עושה תואר שני במדעי הרוח... 

ו- ! אני מקווה שאת מבינה ש"תפילה אחת ביום" זה שחרית!! (איך אפשר להתחיל את היום בלי תפילה? זה נשמע כמו... כמו... כמו שבועות!!).

אני עושה תואר שני

"מנחה זה סבבה"... לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה!! שוש בעצמך...

ספר משעשע חח  יש לי אותו בבית.

ראיתי לפני כמה שנים שיצאה הוצאה חדשה לספר עם תמונות מהטיול המקורי אאל''ט.

יוהו, עשית לי חשק לקרוא אותו שוב.

יש לי דודה שמצטטת ממנו באופן קבוע. רק כדי להבין את הרפרנסים בשיחות איתה שווה לקרוא את הספר (אבל בלי קשר שווה לקרוא אותו)

לא תמיד מבין. ועושה את זה עם מילון צמוד. אבל את התחביר אני מצליח להבין יופי. 

רק בגלל השפה שלהם מגיע להם ימ"ש גדול... 

מהמשפטים הבודדים שיצא לי לשמוע מדוברי יידיש - אז זה קרוב מאד. 

אבל לדבר על 'יידיש' זה מצחיק, כי ככל שהולכים מזרחה כך היסוד הגרמני פוחת, ומתגבר היסוד הסלאבי ביידיש (יש איזורים שבהם זה מתקרב ל-80% מהשפה), ואז הקשר הוא רופף ביותר במקרה הטוב (כך למדתי משיחה ארוכה - מתל חצור ועד ירושלים - עם שתי מתנדבות נחמדות בחפירה בתל חצור שעובדות בתרגום מסמכים מיידיש לאנגלית. הן גם לימדו אותי כמה שירים ביידיש יותר מערבית, שהם אותם משפטים בודדים שיצא לי לשמוע...). 

אונה לך ואונה לך. 

סתם. אני מסכים שהספר מצוין. אבל יש אנשים שהוא היה להם יותר מדי ויליאם גולדמן. האנשים המסכנים האלה יכולים להסתפק בסרט. 

ו-היי, אי אפשר לקטול סרט עם Miracle Max, ולא ניתן לוותר על השורה האלמותית My name is וכו'! 

"פרשת ג'יין אייר" של ג'ספר פורד (והמשכיו. לצערי רק אחד תורגם לעברית - "לשקוע בספר טוב"). 

ברור...

לספר הראשון או לכל הסדרה כולה? (5 ספרים,+ אולי בתוספת גם אחד שנכתב לאחר מות הסופר בידי סופר אחר...)

הארי פוטר כל כך רדוד ומטופש שזה פשוט משעמם למרות האינטנסיביות של העלילה

המדריך לטרמפיסט זה הומור משובח

ושר הטבעות זה הפסגה של הספרות העולמית

יצירת מופת אנושית 

לא בר השוואה לשום דבר בעולם בכלל

עולם שלם קיים שם שאני לא בטוח האם הוא האמיתי או זה שכאן

הדברים אמורים כמובן גם לגבי הסילמריליון

נכון @ארוון

ונכון @עדן.

?

אם את שונאת - לפחות תדעי מה את שונאת... זה כמו להיות אנטישמי בלי להכיר יהודים. זה לא שווה בכלל. אתה אפילו לא יכול לדעת כמה זה מוצדק בלי להכיר אותם...

ראי כאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A2_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99

וכאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%96%D7%99%D7%94

הארי פוטר ללא ספק וחד משמעית הוא פנטזיה. 

מדע בדיוני זו סוגה שונה מאד, והרבה הספרים השייכים אליה הם איכותיים ביותר (אייזק אסימוב; קוני ויליס; רוברט היינליין ועוד). 

הרבה ספרי מדע בדיוני מעלים לדיון סוגיות מוסריות ופילוסופיות חשובות ביותר. הם מהווים מעין 'ניסוי מחשבתי' שמשמש בכל דיון פילוסופי, פשוט בצורה מעניינת יותר... 

ופנטזיה גם אני לא מחבב יתר על המידה; אבל הארי פוטר הוא פשוט יוצא מן הכלל (תרתי משמע, בהקשר הזה)... 

מאפשרים לו לדון בשאלה 'מהו אנושי'. 

קוני ויליס ב'מעבר' משחקת על התת-מודע, ב'ספר יום הדין' באחריות אישית, וב'מלבד הכלב' בדטרמיניזם (ובמובן מסוים גם השגחה פרטית). 

ויש עוד מלא דוגמאות. 

את השאר אני לא מכירה, אבל בד"כ זה מרגיש לי כמו ים של מילים ופחות מדי רלוונטיות

היא אחת הסופרות המשובחות בסוגה הזאת.

מספריה שתורגמו לעברית:

המשכוכית, 

ארץ לא נודעת, 

ספר יום הדין (הכי כבד שלה), 

מלבד הכלב (לדעתי הכי מוצלח שלה, וגם הכי מצחיק), 

מעבר (זה די רומן רומנטי... אבל באמת מרגש ומעניין)

אסטריקס זה לא מדע בדיוני. 

ו-@מוטיבציה - גורי לך! את לא אוהבת את אסטריקס?! זה כבר מחתת לכל ביקורת. אסטריקס זו אושיית תרבות!

חשבתי לרגע שפעם מוטיבציה אמרה לך שהיא לא אוהבת מדע בדיוני, כמו נניח אסטריקס. 

אותי זה דווקא לא מפתיע

ופנטזיה).

רק נזכיר שביקשת ממני לדעת איך כותבים את השם שלך בשפה האלפית...

ככה רושמים את השם 'עדן' בשפה האלפית - צעירים מעל עשרים

שר הטבעות קצת כבד/אפל מידי

המדריך ממש נפלא וגם הארי פוטר - אבל אני חושב שהארי פוטר קצת יותר טוב (למרות שזה אפילו לא אותו ז'אנר)

יש כאן סקרים מעניינים

הכי אהבתי מספרי טרי פראצ'ט את "בשורות טובות" (קראולי! He is the king!). 

שהספרים שלו על הפנים, טרי פראצ'ט הצליח להוציא masterpiece מהספר. 

נמרחתי מצחוק חצי מהספר. מבחינתי זה אומר שהוא עשה את העבודה (וללא ספק יש את האפקט הזה גם ב'עולם הדיסק'). 

את יודעת, עולם הדיסק זה פנטזיה. איך זה מסתדר עם מה שכתבת כאן - הארי פוטר זה פנטזיה ואני לא סובלת את שניהם (מדע בדיוני - צעירים מעל עשרים?

כנראה שיש לי הגדרה משלי למדע בדיוני. - צעירים מעל עשרים

יש ספר מרתק שהוא שילוב של פנטזיה, הגות עם הרבה אבסורדים, ועלילת מלחמה מסובכת.

בנוסף - גם הערך התזונאי שלו גבוה, יש בו הרבה היסטוריה חשובה (גם אם מעוותת במקצת) והוא מספק לא מעט תובנות על היהדות מהותה וזרמיה.

הספר הוא "תולדות מלחמות היהודים ברומאים" (גם שאר ספרי המחבר מומלצים).

ותודה לוירוס המרושע שהחזיר אותי לספר הזה השבת.

אירגנתי לי כבר רשימת קריאה שלמה של ספרים שעשיתם לי חשק לקרוא.

תפגשו אותי בעוד שבוע  סופר אינטלגנטית!

א. שלושה בסירה אחת (שקראתי כשהייתי ממש קטנה ועכשיו נזכרתי שאני רוצה לחדש את ההיכרות איתו ולהבין אותו יותר)

ב. המשך סדרת הטרמפיסט (קראתי רק את הראשון ואני לא מבינה למה)

ג. מלבד הכלב  (סתם כי הוא נשמע טוב)

(ד. שר הטבעות - אולי אולי. כי אמנם נוצר פה הרושם שהוא מרוח עד להחליא, אבל אנהי ממש רוצה לסמן וי על אחד הספרים שאני לא מצליחה להפסיק לשמוע את השם שלהם.)

אז תודה לך, עוגי, על אחד הסקרים היעילים והמועילים ביותר בהסטוריה העוגיית. 

בכיף, תודה לך!!

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.

זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.

להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.

היה מצמרר.

רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...

התפרקתי.

זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.

אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.

והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.

גם עכשיו אני בוכה.

איזה נשמות קדושות.

הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.

סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14

אתר יזכור כותב עליו יותר טוב ממה שאני יכול לכתוב.

מרגיש אצל החרדים..