1. הארי פוטר

2 המדריך לטרמפיסט

3. שר הטבעות (שלא קראתי)

וכמובן שמדובר בסוגות ספרותיות שונות לחלוטין, ואין שום מקום להשוואות וכל אחד מיוחד בדרכו שלו וכו' וכו'

השוע חולק ולשיטתו אין לקרוא ספרות כלל 

(אני גם הגבתי כך בניסיון קריאה ראשון)

זאת אומרת, מלבד התמצות הנפלא: "חבורה של אנשים הולכים לזרוק טבעת"?

יש גירסה מקוצרת למסע לפולין?

אין גירסאות מקוצרות למסע, הרפתקאה או סיפור- כל תמצות, הורס חלק מהמסע.

בלי קשר לדעתי על ספר כזה או אחר, מי שנהנה מסיפור טוב נהנה מהדרך, מהשלבים,

מהרגעים הקטנים, לא מלהגיע לסוף הסיפור.

וההמלצה שלי בקשר לשר הטבעות, היא לקרוא את התרגום הראשון(חבורת הטבעת, שני

המגדלים ושובו של המלך), הם תרגום מוצלח יותר מהחדש

על הגירסה הישנה שהיא 'ארוכה', אז תהיתי אם קיצרו את הסאגה בגירסה השניה... 

אין דרך מקוצרת לקרוא ספר...

גם גירסא חדשה היא תרגום של אותו טקסט,

מספר העמודים אולי ישתנה במספר קטן, אבל האורך ישאר זהה כמעט לחלוטין.

לא קראתי את הגירסא שהספרים מאוחדים, אלא את הספרים הבודדים.

הישנה ביותר טובה יותר(לטעמי).

וכן- כספרות, הוא כתוב קשה יותר מהספרים שאנשים רגילים לקרוא היום,

אבל הוא שווה את זה.

בכלל- כל ספר פנטזיה טוב צריך את ה50-100 עמודים הראשונים בשביל להתחמם...

למ צריך שלושת אלפים חמישים וארבעה עמודי הקדמה כדי שתרצה להמשיך? זה בלתי נסבל בעיניי (מזכיר לי את הבדיחה על הבעיה עם עורכי דין, ש-98% מוציאים שם רע לכל היתר...). 

הראשון- בשביל דברים טובים צריך להתאמץ, אם לא צריך, הם כנראה לא טובים.

השני- כדי להיכנס לעולם אחר, צריך לבנות באופן איטי את העולם הזה, הצעדים הראשונים

במסע ארוך הם איטיים, כשאתה לומד את הקרקע ואת הדרך, לפני שמתחילים מסע צריך הכנה,

שאני דווקא נהנה ממנה, הרבה יותר מחווית האכילה בכפית של ספרים אחרים שפועלים בצורה

יותר טלויזיונית, וכתובים ככה יותר.

רק אחרי שנכנסים לעולם ניתן להתחיל באמת את המסע- ואז אתה כבר בפנים, אתה כבר חלק

מהעולם הזה.

ודבר נוסף שחשוב לזכור, שר הטבעות נכתב לפני הרבה זמן מבחינה תרבותית, גם לראות סרטים

ישנים זה קשה יותר, אפילו קלאסיקות, כי הקצב איטי בהרבה ממה שאנחנו רגילים.

אז כן- שר הטבעות מצריך מאמץ בשביל לקרוא, אבל הוא תענוג עצום. ספר שנקרה בשביל המסע

שבו, שאתה מסיים אותו אחרת מאיך שהתחלת. לא משהו שאני יכול להגיד על הרבה ספרים אחרים.

מעניינת, ארוכה ומלאת חן!

קראתי את כל ספריו של טולקין יותר מפעם אחת....

הוא היה בערך הספר הפרטי שלי, עד שגדלתי וגיליתי לאכזבתי שהוא ממש לא רק שלי.

אז ההשמצה שלך מופרכת מיסודה

אתה רוצה להגיד לי שאתה לא יודע שדמבלדור מת? 

חח איזה פריקית אני נשמעת.. אבל מבטיחה שנגמלתי

אז איזה שנה שנתיים לא קראתי אותו

ואז כשקראתי לא הצלחתי להוריד מהידיים, היה תענוג!!

אבל באמצע הספר השביעי השתעממתי ולא יכולתי להמשיך עמוד אחד.

אין קשר.

כולם מעולים אבל אין שום מקום להשוואה

פשוט על שאלה פשוטה?

1) ויקרא

2) שיר השירים

3) איוב

לא הבנתי את השאלה בכלל... 

איך איוב? מה בכלל כתוב שם? 

וסירייסלי - שיר השירים קודם לויקרא? רואים שאת רומנטיקנית...(לא יודעת אם זאת תכונה, יותר הלך רוח שמשליך על התכונות.. - צעירים מעל עשרים) 

אז אני מנוע מלדרג אותו. 

מבחינה ספרותית נטו ללא ספק וחד משמעית הארי פוטר מוצלח יותר מהמדריך; למרות שבשניהם נראה שהמחבר/ת חשבו על התחלה וסוף ובאמצע בעיקר מרחו... אבל ג'יי קיי רולינג לפחות הצליחה לעבוד על הקורא שכמה דברים במהלך הדרך היו חשובים בבילד-אפ. 

המדריך הוא פשוט עליסה בארץ הפלאות משודרג. שזה מעולה, אבל זה לא 'הארי פוטר', עם כל הכבוד... 

בקשר לאורך של החמישי - קראתי איפושהו שרולינג הבטיחה שכל ספר יהיה ארוך מקודמו, ולכן הרביעי ארוך מהשלישי שארוך מהשני וכן הלאה. אבל בחמישי היא הרגישה שזה כבר מוגזם, ולכן השיש חוזר להיות קצר יחסית.

וזהו.

במקום הארי פוטר - מסכת ע"ז (או לחילופין סנהדרין, שתיהן רלוונטיות ),

במקום המדריך לגלקסיה - מסכת ראש השנה (אפשר להתפשר על 'קיצור תולדות הזמן' ),

ובמקום שר הטבעות - מסכת קידושין .

דוס נקץ שכמוני.  

(@עוגי פלצת, בהזדמנות תייצר לנו איזה סמיילי של דוס-טרור מעצבן)

בין הסיום על ע"ז להתחלת דף ב' בקידושין

.

היא לא ארוכה מדי ולא משעממת בכלל, ולכן לא יכולה להיות חלופה אמיתית לשר הטבעות... 

ולגבי הסקר שלך: סנהדרין בראש, אחריה קידושין ואחריה ראש השנה (מצחיק שראש השנה לא בראש...). 

מבכירי מתרגמי הספרים המדעיים...

2. הארי פוטר (עד אמצע ספר שביעי)

3. שר הטבעות (עד פיסקה שניה בספר ראשון)

הייתה לי מחשבה לשים מצלמה על המקווה בישוב - עד אחרי הצוהרים אנשים טובלים לפני שחרית

אף פעם לא הבנתי את ההתלהבות מהשניים האחרים..

לא מכירה תמדריך הזה.

אהה והההוביט נחשב כמו שר הטבעות? כי גם הוא ספר נהדר.

ספר קומפקטי, פשוט, לא מתיימר להיות יותר מידי... 

ספר שנוח לקרוא, זה העיקר.

ספר שרוצה הרבה הצלחה אין מה לעשות, לא יכול להיות כתוב בצורה מאוד לא נוחה ומאוד מייגעת עד שאנשים כבר ינטשו אותו או לא יתחילו בכלל. 

צריך גם לזכור ששפה שהייתה לפני 100 שנה, היא לא השפה של היום...זה גם משפיע...

ההוביט - הספר הלבן, באופן אישי היה לי מורכב לקריאה. שר הטבעות יותר מאתגר??

לא נתקלתי בו אפילו שאני תולעת רצינית..

או אם קראת בשפת המקור (אני אישית קראתי בתרגום מאוד מיוחד של טייסים שנפלו בשבי הירדני ובזמן שבים תרגמו את הספר כדי להעביר את הזמן, עד ששוחררו בחלופי שבויים.)

הוא יחסית פשוט. אם הוא היה מורכב לך אין ספק ששר הטבעות יהיה פי מליון...

שר הטבעות סך עמודיו הכולל הוא כאלף עמודים אל תתפסי אותי במילה, כשהם מחולקים לשלושה ספרים. ולמעשה עיקרו הוא בעצם מסע מאוד ארוך עם המון דברים בפנים, כדי להשמיד טבעת... לפעמים מתעכבים שם טונות על דברים שלמה לעזאזל הסופר חשב שיעניינו אותנו?

מנוקד אני חושבת. אבל זה היה מזמן. יכול להיות שאני לא זוכרת.

ודווקא אני בסדר עם תיאורים, אם כי מדלגת כשאין לי מוזה.

מוזר לי שלא נתקלתי בספר, מה שכן, הסרט של שר הטבעות אליפות בעיני. 

ציטוט לדוגמא:

פרסום תוכנית הריסות בניין במרתף חשוך בתוך ארון תיוק תקוע בשירותים שאינם בשימוש ושעל דלתם נתלה השלט 'זהירות נמר'

אגב הוא לא הסופר המפורסם היחיד עם נטיות קפיטליסטיות. גם ג'ורג' אורוול המפורסם (חוות החיות) היה כזה.

ראיתי את הסרט מתישהו. היה נחמד.

אורוול דווקא היה סוציאליסט. הוא התנגד לקומוניזם כפי שהתבטא בברית המועצות, ועל כך כתב את חוות החיות. אבל שנא את הקפיטליזם והבורגנות, והיה מרקסיסט. 

ראה כאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%A8%D7%92%27_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%9C

אבל תודה בכ"ז...

איך הייתי בשוק כשגיליתי את זה. 

הייתי בצומת ספרים ונתקלתי בספר שלו על מלחמת האזרחים בספרד, וקראתי את מה שהיה כתוב על הכריכה מאחורה, והתקשרתי נסער לאחותי ושאלתי אותה כמעט בבכי (טוב, אולי קצת הגזמתי בשביל הדרמה) אם היא ידעה שגו'רג' אורוול היה בעצם סוציאליסט... 

אבל זה פריט מידע חשוב. זה נותן פרספקטיבה אחרת לכתיבה שלו (וגם לאפשרות שיש שמאלנים שניתן לדבר איתם ברמה כזו או אחרת). 

אבל מבינים שזה בפועל לא עובד.

את באנגליה! אי אפשר להיות באנגליה בלי לקרוא את המדריך!! 

זה כמו להיות בגרמניה בלי לקרוא את מיין קאמפף או הניבלונגים. רק שהמדריך כתוב טוב (למי שתהה - טרם הייתי בגרמניה, וגם לא בתכניות). 

את צריכה להתבייש לך. ואחר כך לקחת מגבת ולהתייבש לך. 

א. פעם הבאה תגידו לפני - צעירים מעל עשרים

מבלי להבין דבר, כמובן (מלבד הכותרת). 

גרמנים מעיקים. לא יודעים לומר שלושה משפטים ברצף. חייבים לכתוב אותם כמשפט אחד במקום...

קראתי כבר יותר מדי חומר בגרמנית בחיי הקצרים. אין להם חוש שפה מפותח (חוש שפה מפותח = שפה שיהיה נח להשתמש בה, כמו, נניח, שפה שבה לא צריך לחכות לסוף המשפט - הארוך מאד ממילא - כדי להבין אם הפועל שהופיע במקום השני של המשפט הוא חסר או מלא. נניח). 

והתכוונתי יותר לחומר מחקרי בגרמנית. טרם יצאה לי לקרוא ספר-ספר בגרמנית (חוץ מפרקי תנ"ך בתרגום לותר). 

ממליץ על ספר ויקרא

ועל "הנסיכה הקסומה" (אם כי ניתן גם להסתפק בסרט) 

ועל "שלושה בסירה אחת" (אם כבר דיברנו על אנגליה)

ועל ספרים של קוני ויליס

ועל הארי פוטר, אבל אותו כבר קראת... 

בשביל מה עשית פסיכומטרי אם לא כדי להגיע לאוניברסיטה וללמוד גרמנית לתואר השני (אם את הולכת למדעי הרוח)? 

אוקיי. מחר בבוקר, אחרי שחרית, חנות הספרים הקרובה אלייך - "three men in a boat". ועוד לשאול על זה אם זו קלאסיקה... ביזיון שאין כדוגמתו! 

לפחות את הארי פוטר קראת

לגבי התוכן - א. אפשר לעשות תואר בלימודי גרמניה (ודווקא יש מה לעשות עם זה אח"כ במשרד החוץ, אני מניח, או בהוצאות ספרים... או באוניברסיטה! אני מניח שיש גם כמה מכוני מחקר שניתן יהיה למצוא בהם עבודה עם תואר כזה). ב. כמעט בכל תואר במדעי הרוח צריך שפה זרה שנייה בשביל להמשיך לתואר שני, ובחלקם מומלץ גרמנית. 

ג. נשים לא חייבות בתפילה?! אם את הולכת שנה הבאה למדרשה (וזכור לי שאת הולכת) - כדאי מהר מאד שתשני את הגישה... בייחוד אם תלמדי אצל הרב גיגי (הווה אומר - מגדל עז או ברוריה). הוא מחייב נשים בשלוש תפילות ביום. 

אבל בסיס האם שלי הוא האוניברסיטה העברית. הגרמנית היא כלי מבחינתי, לא מטרה  

נניח, כשאני יוצא אחרי המניין של שש בבוקר לאוניברסיטה - אני מגיע תוך רבע שעה...

אז בשעות האלה אפשר גם להגיע בזמן סביר מקטמון למכון גתה... 

אני עושה תואר שני במדעי הרוח... 

ו- ! אני מקווה שאת מבינה ש"תפילה אחת ביום" זה שחרית!! (איך אפשר להתחיל את היום בלי תפילה? זה נשמע כמו... כמו... כמו שבועות!!).

אני עושה תואר שני

"מנחה זה סבבה"... לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה!! שוש בעצמך...

ספר משעשע חח  יש לי אותו בבית.

ראיתי לפני כמה שנים שיצאה הוצאה חדשה לספר עם תמונות מהטיול המקורי אאל''ט.

יוהו, עשית לי חשק לקרוא אותו שוב.

יש לי דודה שמצטטת ממנו באופן קבוע. רק כדי להבין את הרפרנסים בשיחות איתה שווה לקרוא את הספר (אבל בלי קשר שווה לקרוא אותו)

לא תמיד מבין. ועושה את זה עם מילון צמוד. אבל את התחביר אני מצליח להבין יופי. 

רק בגלל השפה שלהם מגיע להם ימ"ש גדול... 

מהמשפטים הבודדים שיצא לי לשמוע מדוברי יידיש - אז זה קרוב מאד. 

אבל לדבר על 'יידיש' זה מצחיק, כי ככל שהולכים מזרחה כך היסוד הגרמני פוחת, ומתגבר היסוד הסלאבי ביידיש (יש איזורים שבהם זה מתקרב ל-80% מהשפה), ואז הקשר הוא רופף ביותר במקרה הטוב (כך למדתי משיחה ארוכה - מתל חצור ועד ירושלים - עם שתי מתנדבות נחמדות בחפירה בתל חצור שעובדות בתרגום מסמכים מיידיש לאנגלית. הן גם לימדו אותי כמה שירים ביידיש יותר מערבית, שהם אותם משפטים בודדים שיצא לי לשמוע...). 

אונה לך ואונה לך. 

סתם. אני מסכים שהספר מצוין. אבל יש אנשים שהוא היה להם יותר מדי ויליאם גולדמן. האנשים המסכנים האלה יכולים להסתפק בסרט. 

ו-היי, אי אפשר לקטול סרט עם Miracle Max, ולא ניתן לוותר על השורה האלמותית My name is וכו'! 

"פרשת ג'יין אייר" של ג'ספר פורד (והמשכיו. לצערי רק אחד תורגם לעברית - "לשקוע בספר טוב"). 

ברור...

לספר הראשון או לכל הסדרה כולה? (5 ספרים,+ אולי בתוספת גם אחד שנכתב לאחר מות הסופר בידי סופר אחר...)

הארי פוטר כל כך רדוד ומטופש שזה פשוט משעמם למרות האינטנסיביות של העלילה

המדריך לטרמפיסט זה הומור משובח

ושר הטבעות זה הפסגה של הספרות העולמית

יצירת מופת אנושית 

לא בר השוואה לשום דבר בעולם בכלל

עולם שלם קיים שם שאני לא בטוח האם הוא האמיתי או זה שכאן

הדברים אמורים כמובן גם לגבי הסילמריליון

נכון @ארוון

ונכון @עדן.

?

אם את שונאת - לפחות תדעי מה את שונאת... זה כמו להיות אנטישמי בלי להכיר יהודים. זה לא שווה בכלל. אתה אפילו לא יכול לדעת כמה זה מוצדק בלי להכיר אותם...

ראי כאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A2_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99

וכאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%96%D7%99%D7%94

הארי פוטר ללא ספק וחד משמעית הוא פנטזיה. 

מדע בדיוני זו סוגה שונה מאד, והרבה הספרים השייכים אליה הם איכותיים ביותר (אייזק אסימוב; קוני ויליס; רוברט היינליין ועוד). 

הרבה ספרי מדע בדיוני מעלים לדיון סוגיות מוסריות ופילוסופיות חשובות ביותר. הם מהווים מעין 'ניסוי מחשבתי' שמשמש בכל דיון פילוסופי, פשוט בצורה מעניינת יותר... 

ופנטזיה גם אני לא מחבב יתר על המידה; אבל הארי פוטר הוא פשוט יוצא מן הכלל (תרתי משמע, בהקשר הזה)... 

מאפשרים לו לדון בשאלה 'מהו אנושי'. 

קוני ויליס ב'מעבר' משחקת על התת-מודע, ב'ספר יום הדין' באחריות אישית, וב'מלבד הכלב' בדטרמיניזם (ובמובן מסוים גם השגחה פרטית). 

ויש עוד מלא דוגמאות. 

את השאר אני לא מכירה, אבל בד"כ זה מרגיש לי כמו ים של מילים ופחות מדי רלוונטיות

היא אחת הסופרות המשובחות בסוגה הזאת.

מספריה שתורגמו לעברית:

המשכוכית, 

ארץ לא נודעת, 

ספר יום הדין (הכי כבד שלה), 

מלבד הכלב (לדעתי הכי מוצלח שלה, וגם הכי מצחיק), 

מעבר (זה די רומן רומנטי... אבל באמת מרגש ומעניין)

אסטריקס זה לא מדע בדיוני. 

ו-@מוטיבציה - גורי לך! את לא אוהבת את אסטריקס?! זה כבר מחתת לכל ביקורת. אסטריקס זו אושיית תרבות!

חשבתי לרגע שפעם מוטיבציה אמרה לך שהיא לא אוהבת מדע בדיוני, כמו נניח אסטריקס. 

אותי זה דווקא לא מפתיע

ופנטזיה).

רק נזכיר שביקשת ממני לדעת איך כותבים את השם שלך בשפה האלפית...

ככה רושמים את השם 'עדן' בשפה האלפית - צעירים מעל עשרים

שר הטבעות קצת כבד/אפל מידי

המדריך ממש נפלא וגם הארי פוטר - אבל אני חושב שהארי פוטר קצת יותר טוב (למרות שזה אפילו לא אותו ז'אנר)

יש כאן סקרים מעניינים

הכי אהבתי מספרי טרי פראצ'ט את "בשורות טובות" (קראולי! He is the king!). 

שהספרים שלו על הפנים, טרי פראצ'ט הצליח להוציא masterpiece מהספר. 

נמרחתי מצחוק חצי מהספר. מבחינתי זה אומר שהוא עשה את העבודה (וללא ספק יש את האפקט הזה גם ב'עולם הדיסק'). 

את יודעת, עולם הדיסק זה פנטזיה. איך זה מסתדר עם מה שכתבת כאן - הארי פוטר זה פנטזיה ואני לא סובלת את שניהם (מדע בדיוני - צעירים מעל עשרים?

כנראה שיש לי הגדרה משלי למדע בדיוני. - צעירים מעל עשרים

יש ספר מרתק שהוא שילוב של פנטזיה, הגות עם הרבה אבסורדים, ועלילת מלחמה מסובכת.

בנוסף - גם הערך התזונאי שלו גבוה, יש בו הרבה היסטוריה חשובה (גם אם מעוותת במקצת) והוא מספק לא מעט תובנות על היהדות מהותה וזרמיה.

הספר הוא "תולדות מלחמות היהודים ברומאים" (גם שאר ספרי המחבר מומלצים).

ותודה לוירוס המרושע שהחזיר אותי לספר הזה השבת.

אירגנתי לי כבר רשימת קריאה שלמה של ספרים שעשיתם לי חשק לקרוא.

תפגשו אותי בעוד שבוע  סופר אינטלגנטית!

א. שלושה בסירה אחת (שקראתי כשהייתי ממש קטנה ועכשיו נזכרתי שאני רוצה לחדש את ההיכרות איתו ולהבין אותו יותר)

ב. המשך סדרת הטרמפיסט (קראתי רק את הראשון ואני לא מבינה למה)

ג. מלבד הכלב  (סתם כי הוא נשמע טוב)

(ד. שר הטבעות - אולי אולי. כי אמנם נוצר פה הרושם שהוא מרוח עד להחליא, אבל אנהי ממש רוצה לסמן וי על אחד הספרים שאני לא מצליחה להפסיק לשמוע את השם שלהם.)

אז תודה לך, עוגי, על אחד הסקרים היעילים והמועילים ביותר בהסטוריה העוגיית. 

בכיף, תודה לך!!

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

תודה

האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

אולי, זה הטוב.

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

ולגבי איפה ה' בסיפור? ובכן, הוא זה שיצר את המערכת ואת האדם, ולכן הוא יודע מה עובד הכי "טוב" כלומר מה מתאים לחיים בצורה המושלמת.

מרגיש לי קצת שטחי, אבל אולי זה מועיל כנקודת פתיחה כלשהי.