1. הארי פוטר

2 המדריך לטרמפיסט

3. שר הטבעות (שלא קראתי)

וכמובן שמדובר בסוגות ספרותיות שונות לחלוטין, ואין שום מקום להשוואות וכל אחד מיוחד בדרכו שלו וכו' וכו'

השוע חולק ולשיטתו אין לקרוא ספרות כלל 

(אני גם הגבתי כך בניסיון קריאה ראשון)

זאת אומרת, מלבד התמצות הנפלא: "חבורה של אנשים הולכים לזרוק טבעת"?

יש גירסה מקוצרת למסע לפולין?

אין גירסאות מקוצרות למסע, הרפתקאה או סיפור- כל תמצות, הורס חלק מהמסע.

בלי קשר לדעתי על ספר כזה או אחר, מי שנהנה מסיפור טוב נהנה מהדרך, מהשלבים,

מהרגעים הקטנים, לא מלהגיע לסוף הסיפור.

וההמלצה שלי בקשר לשר הטבעות, היא לקרוא את התרגום הראשון(חבורת הטבעת, שני

המגדלים ושובו של המלך), הם תרגום מוצלח יותר מהחדש

על הגירסה הישנה שהיא 'ארוכה', אז תהיתי אם קיצרו את הסאגה בגירסה השניה... 

אין דרך מקוצרת לקרוא ספר...

גם גירסא חדשה היא תרגום של אותו טקסט,

מספר העמודים אולי ישתנה במספר קטן, אבל האורך ישאר זהה כמעט לחלוטין.

לא קראתי את הגירסא שהספרים מאוחדים, אלא את הספרים הבודדים.

הישנה ביותר טובה יותר(לטעמי).

וכן- כספרות, הוא כתוב קשה יותר מהספרים שאנשים רגילים לקרוא היום,

אבל הוא שווה את זה.

בכלל- כל ספר פנטזיה טוב צריך את ה50-100 עמודים הראשונים בשביל להתחמם...

למ צריך שלושת אלפים חמישים וארבעה עמודי הקדמה כדי שתרצה להמשיך? זה בלתי נסבל בעיניי (מזכיר לי את הבדיחה על הבעיה עם עורכי דין, ש-98% מוציאים שם רע לכל היתר...). 

הראשון- בשביל דברים טובים צריך להתאמץ, אם לא צריך, הם כנראה לא טובים.

השני- כדי להיכנס לעולם אחר, צריך לבנות באופן איטי את העולם הזה, הצעדים הראשונים

במסע ארוך הם איטיים, כשאתה לומד את הקרקע ואת הדרך, לפני שמתחילים מסע צריך הכנה,

שאני דווקא נהנה ממנה, הרבה יותר מחווית האכילה בכפית של ספרים אחרים שפועלים בצורה

יותר טלויזיונית, וכתובים ככה יותר.

רק אחרי שנכנסים לעולם ניתן להתחיל באמת את המסע- ואז אתה כבר בפנים, אתה כבר חלק

מהעולם הזה.

ודבר נוסף שחשוב לזכור, שר הטבעות נכתב לפני הרבה זמן מבחינה תרבותית, גם לראות סרטים

ישנים זה קשה יותר, אפילו קלאסיקות, כי הקצב איטי בהרבה ממה שאנחנו רגילים.

אז כן- שר הטבעות מצריך מאמץ בשביל לקרוא, אבל הוא תענוג עצום. ספר שנקרה בשביל המסע

שבו, שאתה מסיים אותו אחרת מאיך שהתחלת. לא משהו שאני יכול להגיד על הרבה ספרים אחרים.

מעניינת, ארוכה ומלאת חן!

קראתי את כל ספריו של טולקין יותר מפעם אחת....

הוא היה בערך הספר הפרטי שלי, עד שגדלתי וגיליתי לאכזבתי שהוא ממש לא רק שלי.

אז ההשמצה שלך מופרכת מיסודה

אתה רוצה להגיד לי שאתה לא יודע שדמבלדור מת? 

חח איזה פריקית אני נשמעת.. אבל מבטיחה שנגמלתי

אז איזה שנה שנתיים לא קראתי אותו

ואז כשקראתי לא הצלחתי להוריד מהידיים, היה תענוג!!

אבל באמצע הספר השביעי השתעממתי ולא יכולתי להמשיך עמוד אחד.

אין קשר.

כולם מעולים אבל אין שום מקום להשוואה

פשוט על שאלה פשוטה?

1) ויקרא

2) שיר השירים

3) איוב

לא הבנתי את השאלה בכלל... 

איך איוב? מה בכלל כתוב שם? 

וסירייסלי - שיר השירים קודם לויקרא? רואים שאת רומנטיקנית...(לא יודעת אם זאת תכונה, יותר הלך רוח שמשליך על התכונות.. - צעירים מעל עשרים) 

אז אני מנוע מלדרג אותו. 

מבחינה ספרותית נטו ללא ספק וחד משמעית הארי פוטר מוצלח יותר מהמדריך; למרות שבשניהם נראה שהמחבר/ת חשבו על התחלה וסוף ובאמצע בעיקר מרחו... אבל ג'יי קיי רולינג לפחות הצליחה לעבוד על הקורא שכמה דברים במהלך הדרך היו חשובים בבילד-אפ. 

המדריך הוא פשוט עליסה בארץ הפלאות משודרג. שזה מעולה, אבל זה לא 'הארי פוטר', עם כל הכבוד... 

בקשר לאורך של החמישי - קראתי איפושהו שרולינג הבטיחה שכל ספר יהיה ארוך מקודמו, ולכן הרביעי ארוך מהשלישי שארוך מהשני וכן הלאה. אבל בחמישי היא הרגישה שזה כבר מוגזם, ולכן השיש חוזר להיות קצר יחסית.

וזהו.

במקום הארי פוטר - מסכת ע"ז (או לחילופין סנהדרין, שתיהן רלוונטיות ),

במקום המדריך לגלקסיה - מסכת ראש השנה (אפשר להתפשר על 'קיצור תולדות הזמן' ),

ובמקום שר הטבעות - מסכת קידושין .

דוס נקץ שכמוני.  

(@עוגי פלצת, בהזדמנות תייצר לנו איזה סמיילי של דוס-טרור מעצבן)

בין הסיום על ע"ז להתחלת דף ב' בקידושין

.

היא לא ארוכה מדי ולא משעממת בכלל, ולכן לא יכולה להיות חלופה אמיתית לשר הטבעות... 

ולגבי הסקר שלך: סנהדרין בראש, אחריה קידושין ואחריה ראש השנה (מצחיק שראש השנה לא בראש...). 

מבכירי מתרגמי הספרים המדעיים...

2. הארי פוטר (עד אמצע ספר שביעי)

3. שר הטבעות (עד פיסקה שניה בספר ראשון)

הייתה לי מחשבה לשים מצלמה על המקווה בישוב - עד אחרי הצוהרים אנשים טובלים לפני שחרית

אף פעם לא הבנתי את ההתלהבות מהשניים האחרים..

לא מכירה תמדריך הזה.

אהה והההוביט נחשב כמו שר הטבעות? כי גם הוא ספר נהדר.

ספר קומפקטי, פשוט, לא מתיימר להיות יותר מידי... 

ספר שנוח לקרוא, זה העיקר.

ספר שרוצה הרבה הצלחה אין מה לעשות, לא יכול להיות כתוב בצורה מאוד לא נוחה ומאוד מייגעת עד שאנשים כבר ינטשו אותו או לא יתחילו בכלל. 

צריך גם לזכור ששפה שהייתה לפני 100 שנה, היא לא השפה של היום...זה גם משפיע...

ההוביט - הספר הלבן, באופן אישי היה לי מורכב לקריאה. שר הטבעות יותר מאתגר??

לא נתקלתי בו אפילו שאני תולעת רצינית..

או אם קראת בשפת המקור (אני אישית קראתי בתרגום מאוד מיוחד של טייסים שנפלו בשבי הירדני ובזמן שבים תרגמו את הספר כדי להעביר את הזמן, עד ששוחררו בחלופי שבויים.)

הוא יחסית פשוט. אם הוא היה מורכב לך אין ספק ששר הטבעות יהיה פי מליון...

שר הטבעות סך עמודיו הכולל הוא כאלף עמודים אל תתפסי אותי במילה, כשהם מחולקים לשלושה ספרים. ולמעשה עיקרו הוא בעצם מסע מאוד ארוך עם המון דברים בפנים, כדי להשמיד טבעת... לפעמים מתעכבים שם טונות על דברים שלמה לעזאזל הסופר חשב שיעניינו אותנו?

מנוקד אני חושבת. אבל זה היה מזמן. יכול להיות שאני לא זוכרת.

ודווקא אני בסדר עם תיאורים, אם כי מדלגת כשאין לי מוזה.

מוזר לי שלא נתקלתי בספר, מה שכן, הסרט של שר הטבעות אליפות בעיני. 

ציטוט לדוגמא:

פרסום תוכנית הריסות בניין במרתף חשוך בתוך ארון תיוק תקוע בשירותים שאינם בשימוש ושעל דלתם נתלה השלט 'זהירות נמר'

אגב הוא לא הסופר המפורסם היחיד עם נטיות קפיטליסטיות. גם ג'ורג' אורוול המפורסם (חוות החיות) היה כזה.

ראיתי את הסרט מתישהו. היה נחמד.

אורוול דווקא היה סוציאליסט. הוא התנגד לקומוניזם כפי שהתבטא בברית המועצות, ועל כך כתב את חוות החיות. אבל שנא את הקפיטליזם והבורגנות, והיה מרקסיסט. 

ראה כאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%95%D7%A8%D7%92%27_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%9C

אבל תודה בכ"ז...

איך הייתי בשוק כשגיליתי את זה. 

הייתי בצומת ספרים ונתקלתי בספר שלו על מלחמת האזרחים בספרד, וקראתי את מה שהיה כתוב על הכריכה מאחורה, והתקשרתי נסער לאחותי ושאלתי אותה כמעט בבכי (טוב, אולי קצת הגזמתי בשביל הדרמה) אם היא ידעה שגו'רג' אורוול היה בעצם סוציאליסט... 

אבל זה פריט מידע חשוב. זה נותן פרספקטיבה אחרת לכתיבה שלו (וגם לאפשרות שיש שמאלנים שניתן לדבר איתם ברמה כזו או אחרת). 

אבל מבינים שזה בפועל לא עובד.

את באנגליה! אי אפשר להיות באנגליה בלי לקרוא את המדריך!! 

זה כמו להיות בגרמניה בלי לקרוא את מיין קאמפף או הניבלונגים. רק שהמדריך כתוב טוב (למי שתהה - טרם הייתי בגרמניה, וגם לא בתכניות). 

את צריכה להתבייש לך. ואחר כך לקחת מגבת ולהתייבש לך. 

א. פעם הבאה תגידו לפני - צעירים מעל עשרים

מבלי להבין דבר, כמובן (מלבד הכותרת). 

גרמנים מעיקים. לא יודעים לומר שלושה משפטים ברצף. חייבים לכתוב אותם כמשפט אחד במקום...

קראתי כבר יותר מדי חומר בגרמנית בחיי הקצרים. אין להם חוש שפה מפותח (חוש שפה מפותח = שפה שיהיה נח להשתמש בה, כמו, נניח, שפה שבה לא צריך לחכות לסוף המשפט - הארוך מאד ממילא - כדי להבין אם הפועל שהופיע במקום השני של המשפט הוא חסר או מלא. נניח). 

והתכוונתי יותר לחומר מחקרי בגרמנית. טרם יצאה לי לקרוא ספר-ספר בגרמנית (חוץ מפרקי תנ"ך בתרגום לותר). 

ממליץ על ספר ויקרא

ועל "הנסיכה הקסומה" (אם כי ניתן גם להסתפק בסרט) 

ועל "שלושה בסירה אחת" (אם כבר דיברנו על אנגליה)

ועל ספרים של קוני ויליס

ועל הארי פוטר, אבל אותו כבר קראת... 

בשביל מה עשית פסיכומטרי אם לא כדי להגיע לאוניברסיטה וללמוד גרמנית לתואר השני (אם את הולכת למדעי הרוח)? 

אוקיי. מחר בבוקר, אחרי שחרית, חנות הספרים הקרובה אלייך - "three men in a boat". ועוד לשאול על זה אם זו קלאסיקה... ביזיון שאין כדוגמתו! 

לפחות את הארי פוטר קראת

לגבי התוכן - א. אפשר לעשות תואר בלימודי גרמניה (ודווקא יש מה לעשות עם זה אח"כ במשרד החוץ, אני מניח, או בהוצאות ספרים... או באוניברסיטה! אני מניח שיש גם כמה מכוני מחקר שניתן יהיה למצוא בהם עבודה עם תואר כזה). ב. כמעט בכל תואר במדעי הרוח צריך שפה זרה שנייה בשביל להמשיך לתואר שני, ובחלקם מומלץ גרמנית. 

ג. נשים לא חייבות בתפילה?! אם את הולכת שנה הבאה למדרשה (וזכור לי שאת הולכת) - כדאי מהר מאד שתשני את הגישה... בייחוד אם תלמדי אצל הרב גיגי (הווה אומר - מגדל עז או ברוריה). הוא מחייב נשים בשלוש תפילות ביום. 

אבל בסיס האם שלי הוא האוניברסיטה העברית. הגרמנית היא כלי מבחינתי, לא מטרה  

נניח, כשאני יוצא אחרי המניין של שש בבוקר לאוניברסיטה - אני מגיע תוך רבע שעה...

אז בשעות האלה אפשר גם להגיע בזמן סביר מקטמון למכון גתה... 

אני עושה תואר שני במדעי הרוח... 

ו- ! אני מקווה שאת מבינה ש"תפילה אחת ביום" זה שחרית!! (איך אפשר להתחיל את היום בלי תפילה? זה נשמע כמו... כמו... כמו שבועות!!).

אני עושה תואר שני

"מנחה זה סבבה"... לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה!! שוש בעצמך...

ספר משעשע חח  יש לי אותו בבית.

ראיתי לפני כמה שנים שיצאה הוצאה חדשה לספר עם תמונות מהטיול המקורי אאל''ט.

יוהו, עשית לי חשק לקרוא אותו שוב.

יש לי דודה שמצטטת ממנו באופן קבוע. רק כדי להבין את הרפרנסים בשיחות איתה שווה לקרוא את הספר (אבל בלי קשר שווה לקרוא אותו)

לא תמיד מבין. ועושה את זה עם מילון צמוד. אבל את התחביר אני מצליח להבין יופי. 

רק בגלל השפה שלהם מגיע להם ימ"ש גדול... 

מהמשפטים הבודדים שיצא לי לשמוע מדוברי יידיש - אז זה קרוב מאד. 

אבל לדבר על 'יידיש' זה מצחיק, כי ככל שהולכים מזרחה כך היסוד הגרמני פוחת, ומתגבר היסוד הסלאבי ביידיש (יש איזורים שבהם זה מתקרב ל-80% מהשפה), ואז הקשר הוא רופף ביותר במקרה הטוב (כך למדתי משיחה ארוכה - מתל חצור ועד ירושלים - עם שתי מתנדבות נחמדות בחפירה בתל חצור שעובדות בתרגום מסמכים מיידיש לאנגלית. הן גם לימדו אותי כמה שירים ביידיש יותר מערבית, שהם אותם משפטים בודדים שיצא לי לשמוע...). 

אונה לך ואונה לך. 

סתם. אני מסכים שהספר מצוין. אבל יש אנשים שהוא היה להם יותר מדי ויליאם גולדמן. האנשים המסכנים האלה יכולים להסתפק בסרט. 

ו-היי, אי אפשר לקטול סרט עם Miracle Max, ולא ניתן לוותר על השורה האלמותית My name is וכו'! 

"פרשת ג'יין אייר" של ג'ספר פורד (והמשכיו. לצערי רק אחד תורגם לעברית - "לשקוע בספר טוב"). 

ברור...

לספר הראשון או לכל הסדרה כולה? (5 ספרים,+ אולי בתוספת גם אחד שנכתב לאחר מות הסופר בידי סופר אחר...)

הארי פוטר כל כך רדוד ומטופש שזה פשוט משעמם למרות האינטנסיביות של העלילה

המדריך לטרמפיסט זה הומור משובח

ושר הטבעות זה הפסגה של הספרות העולמית

יצירת מופת אנושית 

לא בר השוואה לשום דבר בעולם בכלל

עולם שלם קיים שם שאני לא בטוח האם הוא האמיתי או זה שכאן

הדברים אמורים כמובן גם לגבי הסילמריליון

נכון @ארוון

ונכון @עדן.

?

אם את שונאת - לפחות תדעי מה את שונאת... זה כמו להיות אנטישמי בלי להכיר יהודים. זה לא שווה בכלל. אתה אפילו לא יכול לדעת כמה זה מוצדק בלי להכיר אותם...

ראי כאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A2_%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99

וכאן: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%96%D7%99%D7%94

הארי פוטר ללא ספק וחד משמעית הוא פנטזיה. 

מדע בדיוני זו סוגה שונה מאד, והרבה הספרים השייכים אליה הם איכותיים ביותר (אייזק אסימוב; קוני ויליס; רוברט היינליין ועוד). 

הרבה ספרי מדע בדיוני מעלים לדיון סוגיות מוסריות ופילוסופיות חשובות ביותר. הם מהווים מעין 'ניסוי מחשבתי' שמשמש בכל דיון פילוסופי, פשוט בצורה מעניינת יותר... 

ופנטזיה גם אני לא מחבב יתר על המידה; אבל הארי פוטר הוא פשוט יוצא מן הכלל (תרתי משמע, בהקשר הזה)... 

מאפשרים לו לדון בשאלה 'מהו אנושי'. 

קוני ויליס ב'מעבר' משחקת על התת-מודע, ב'ספר יום הדין' באחריות אישית, וב'מלבד הכלב' בדטרמיניזם (ובמובן מסוים גם השגחה פרטית). 

ויש עוד מלא דוגמאות. 

את השאר אני לא מכירה, אבל בד"כ זה מרגיש לי כמו ים של מילים ופחות מדי רלוונטיות

היא אחת הסופרות המשובחות בסוגה הזאת.

מספריה שתורגמו לעברית:

המשכוכית, 

ארץ לא נודעת, 

ספר יום הדין (הכי כבד שלה), 

מלבד הכלב (לדעתי הכי מוצלח שלה, וגם הכי מצחיק), 

מעבר (זה די רומן רומנטי... אבל באמת מרגש ומעניין)

אסטריקס זה לא מדע בדיוני. 

ו-@מוטיבציה - גורי לך! את לא אוהבת את אסטריקס?! זה כבר מחתת לכל ביקורת. אסטריקס זו אושיית תרבות!

חשבתי לרגע שפעם מוטיבציה אמרה לך שהיא לא אוהבת מדע בדיוני, כמו נניח אסטריקס. 

אותי זה דווקא לא מפתיע

ופנטזיה).

רק נזכיר שביקשת ממני לדעת איך כותבים את השם שלך בשפה האלפית...

ככה רושמים את השם 'עדן' בשפה האלפית - צעירים מעל עשרים

שר הטבעות קצת כבד/אפל מידי

המדריך ממש נפלא וגם הארי פוטר - אבל אני חושב שהארי פוטר קצת יותר טוב (למרות שזה אפילו לא אותו ז'אנר)

יש כאן סקרים מעניינים

הכי אהבתי מספרי טרי פראצ'ט את "בשורות טובות" (קראולי! He is the king!). 

שהספרים שלו על הפנים, טרי פראצ'ט הצליח להוציא masterpiece מהספר. 

נמרחתי מצחוק חצי מהספר. מבחינתי זה אומר שהוא עשה את העבודה (וללא ספק יש את האפקט הזה גם ב'עולם הדיסק'). 

את יודעת, עולם הדיסק זה פנטזיה. איך זה מסתדר עם מה שכתבת כאן - הארי פוטר זה פנטזיה ואני לא סובלת את שניהם (מדע בדיוני - צעירים מעל עשרים?

כנראה שיש לי הגדרה משלי למדע בדיוני. - צעירים מעל עשרים

יש ספר מרתק שהוא שילוב של פנטזיה, הגות עם הרבה אבסורדים, ועלילת מלחמה מסובכת.

בנוסף - גם הערך התזונאי שלו גבוה, יש בו הרבה היסטוריה חשובה (גם אם מעוותת במקצת) והוא מספק לא מעט תובנות על היהדות מהותה וזרמיה.

הספר הוא "תולדות מלחמות היהודים ברומאים" (גם שאר ספרי המחבר מומלצים).

ותודה לוירוס המרושע שהחזיר אותי לספר הזה השבת.

אירגנתי לי כבר רשימת קריאה שלמה של ספרים שעשיתם לי חשק לקרוא.

תפגשו אותי בעוד שבוע  סופר אינטלגנטית!

א. שלושה בסירה אחת (שקראתי כשהייתי ממש קטנה ועכשיו נזכרתי שאני רוצה לחדש את ההיכרות איתו ולהבין אותו יותר)

ב. המשך סדרת הטרמפיסט (קראתי רק את הראשון ואני לא מבינה למה)

ג. מלבד הכלב  (סתם כי הוא נשמע טוב)

(ד. שר הטבעות - אולי אולי. כי אמנם נוצר פה הרושם שהוא מרוח עד להחליא, אבל אנהי ממש רוצה לסמן וי על אחד הספרים שאני לא מצליחה להפסיק לשמוע את השם שלהם.)

אז תודה לך, עוגי, על אחד הסקרים היעילים והמועילים ביותר בהסטוריה העוגיית. 

בכיף, תודה לך!!

גם חוות גלעד לא מקרה? גם השריפות כל שנה בהרי ירושלים גם לא מקרה?

בכללי לא כדאי לנסות להבין חשבונות שמים.

נסי להסביר את השואה למשל או את ה7.10 גם כן כנראה לא מקרה, מן הסתם.

לדעת הבעש"ט יש השגחה על כלל הבריאה.

לדעת שאר היהדות באופן כללי ככל שאדם יותר צדיק או יותר חשוב כמו מלך או כהן גדול או נביא, יש עליו השגחה יותר גדולה.

גם על מדינות באופן כללי יש שר שתפקידו כאשר המדינה צריכה לכלות או לשגשג לדאוג לכך.

זה עדין לא אומר שכל אסון שפוקד מדינה מסויימת זה בגלל השגחה פרטית וגם אם כן מה החטא בעבורה זה מגיע לה.

ואני יכול לחשוב על הרבה מאוד מדינות רשעות יותר מצרפת וספרד וכרגע לא קורים בהם אסונות.

חכה....(לגבי המדינות האחרות...אני מאוד ממתינה לפולין, ליטא, וכל השאר שם......)

כדאי להקשיב לשיעורו של הרב אהרן לוי על הנושא (כביכול ההבדל בין השקפתו של הבעש"ט להשקפת....שכחתי מי..

אולי הרמב"ם...) מאוד מעניין. עד כמה שאני זוכרת, הוא מראה שאין כל סתירה. למרות שזה נראה כך, לכאורה....

מסר תקיף של הרב לבנון למנהיגי צרפת וספרד

ודעתי איננה נוחה עימה, א בגלל שלמיטב ידיעתנו עתה ישראלים ויהודים הם לא אלה שהציתו את האש (ואוי ואבוי אם כן).

שנית נראה שהנביא עובדיה בוחר בלשון מליצית ולאו דווקא אש ממש.

שלישית משום שלא נראה שדווקא צרפת וספרד הן הנציגות האולטימטיביות לייצג את עשו.

זו דעתו של הרב לבנון, אני קשה לי עם הקביעה שיש קשר בין דבריו לדברי הנביא נראה לי מאולץ משהו.

עיני ה' אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית שנה.

אלא מה?

אין לנו נביאים שיסבירו מה ה' עושה.

אפשר רק לשער, וככל שהדבר יותר חריג כך זה יותר סביר ש "אין מקרה".

וגם בחיים ה"קטנים" שלנו; שמתי לב שככל שאני מתחברת אליו, מבקשת

ממנו (אפילו על דברים פעוטים), הוא עונה. ולהיפך, ככל שאני לא "לוקחת

אותו בחשבון", יש יותר לפי הטבע , סטטיסטיקה...

כל ההערה שלי היא רק ביחס לכלל ישראל, ובדגש על הנמצאים בארץ

טוב. צדיקה אני לא. מדומיינת? לא יודעת. אבל כן שומעת וחשה את התשובות שלו לפעמים.

"תן חסדך עלי כאשר ייחלתי לך" - הייחול הוא המביא את הקרבה, התשובה. כך נראה לי.

אגב, בצרפת שרפו את התלמוד. ספרד - נו, אין צורך להזכיר, זה עדיין נושם ובועט...

כשפוטין התחיל עם אוקראינה, חשבתי על כך, שכמה זה מן השמים; הם לא

היו פחותים מהגרמנים באכזריות שלהם כלפינו. וכששמעתי על קברי אחים

אצלם..... חשבתי על מידה כנגד מידה...אמנם לא מה שבאמת מגיע להם

(עדיין) אבל משהו בכל זאת.

הרי זה קידוש השם; במיוחד כשזה יהיה ברור לכל שהם "חוטפים"

לא סתם.

ואותו דבר, אני מאמינה, יהיה עם כל המדינות האחרות שבמקרה

הטוב שתקו....לא היו רבות כאלו כמובן....

גם עם האנטישמים בארה"ב יהיה אותו דבר. יש דין ויש דיין

ואין ספק שהשם ידאג לכך שנראה מהו צדק. אמיתי.

ברור. ללא שום ספיקות.

ובו אמר הרב על "קרוב השם לכל אשר יקראהו באמת" - הדגש הוא על באמת.

צדיק או רשע - העיקר לקרוא לו באמת. באמת.

היפלא מה' דבר?!

ברירת המחדל היא חוק נתן ולא יעבור, ויש עוד ראיות למכביר בדבר ההנהגה הפשוטה של דרך הטבע. ואמנם הקב"ה יכול להתערב ולהחליט להשגיח דווקא עלי באופן אינטימי, אבל כיוון שאין לי איך לדעת את זה, ואני גם לא רואה את זה בפועל בחיים שלי, אז אני לא מניח את זה אלא אם כן קרה משהו באמת יוצא דופן שבו נראה שהכוכבים הסתדרו באופן לא טבעי בעליל.

הרמב"ן אמר שאין כזה דבר כמו טבע, לא?

אם אנו לא מחוברים אליו, לא מדברים איתו, לא מקיימים איתו קשר קרוב, אישי,

אז במה אנו שונים מאנשים שלא לוקחים אותו בחשבון?

אוקי. הולכים לבית כנסת. שבת. כשרות.

זה לא מספיק, לדעתי. זה לא קשר חי וזורם. אני חושבת.

לא שאני מצליחה לעשות זאת, רק לפעמים.

להרגש ולדעת שכל רגע של נשימה שלי, כמו שזה הוא שמנשים אותי,

כך זה הוא שמשגיח עלי ומצפה שאחזק את הקשר שלי איתו.

אני לא חושב שהרמבן מכחיש את המציאות, אגב. טבע הוא חוקים קבועים שנבראו במציאות.

ולא ברור לי מה זה "לא לוקחים בחשבון". בגלל שמישהו לא מרגיש השגחה פרטית אז הוא לא לוקח בחשבון את ה'?! איזה מין מסקנה מוזרה.. מסקנה שגם מנוגדת לרוב חכמי ישראל במהלך הדורות. ההשגחה הפרטית אינטימית היא רעיון די חדש. חפשי את מאמרו של הרב שמואל אריאל על זה.

עכשיו הקשבתי לראיון עם עודד ניר (המראיין הוא הרב לוינשטיין).

זה הקשר של היהודי עם הקב"ה (של עודד ניר). כנראה איבדנו

את זה מאז תקופת ההשכלה.

תתחיל לדבר איתו (גם בלב) ותקשיב. פשוט תקשיב.

הכוונה, בכל פרט ופרט בחיים. ולו הפעוט ביותר.

מהבוקר ועד שהולכים לישון.

(אני לא כל כך מצליחה וזה גם עניין של תקופות אבל אין לי ספק שהוא כל

הזמן מביט ומאזין ומקשיב......

אני יכול לחשוב על הקב"ה כל היום וכל הלילה, זה לא הופך את הקב"ה למישהו שמשגיח עלי באופן אישי על כל צעד ושעל ולא דרך חוקי הטבע.

אין משהו שמחייב שאם אני חושב עליו כל הזמן אז גם הוא בהערח חושב עלי כל הזמן.

אלא פונה אליו, משתף אותו, כמו שפונים אל חבר נורא נורא טוב,

אל מישהו אהוב, כמו שמשתפים מישהו שנותנים בו אמון מלא.

הבעיה, שבכורח הנסיבות, קשה לנו (לי, על כל פנים), לתת

אמון מלא...

למשל : יש לי מצב רוח רע, השם. שמח אותי. קח את זה ממני

לבקש על עבודה, על כוח ללמוד (אם לומדים), אם משהו

לא מסתדר....כמובן שהאידיאלי זה לשתף אותו בכל

פשוט לשוחח איתו...

אנחנו בין כך עושים את זה במצבים קשים, של

מצוקה, כשמרגישים חסרי אונים....אבל אפשר

לעשות את זה גם ככה, ביום יום..

הרי אנו עושים זאת בתפילה. בשמע קולנו

ורפאנו, אז למה לא בין התפילות גם?

ומה פירוש שאיני מסכימה עם העובדות,

אילו עובדות?

חושבת כשאנו מרגישים שהוא עונה

מאותת, ישנו איתנו, לכתוב את זה.

כדי לזכור, ברגעים של קור

ניתוק, בדידות. יאוש.

לא שקל לי. בכלל לא, עם זה.

אבל אולי לגברים, יותר קשה.

אשה מטבעה, יותר קרובה

כנראה.

אין עוד מלבדו. אנו כאן במסע

מהלידה ועד המוות.; זמן קצו

לא קרה לכם אף פעם שנתקעתם,

למשל, לפני שבת. אין מוניות,

יצאנו מאוחר מדי, בודאי שאין

אוטובוסים, ומתחננים להשם

שלא נאלץ לחזור הביתה ואז

פתאום מגיחה מונית והנהג

אומר לנו: בכלל לא התכוונתי

לעבור מכאן....

אני לא מומחית בזה. צריך

לקרוא ספרים המדברים

על זה; על תפילה, על פנייה

לבורא עולם.

חסידות ברסלב מדגישה

את הפן הזה ביהדות אבל

לא רק, אני מתארת לעצמי.

וגם לראות בכל דבר, נסיון.

אוי, כמה שזה קשה; מקסימום

רק כשמגיעים למצב בו רוצים

לדפוק את הראש בקיר, נזכרים

ש....ישנה עוד אפשרות;

ה אפשרות. (איך משנים

ה רגילה לה גדולה כאן?

אין למטה את האפשרות הזו).

נורא קשה לחיות בלי הקב"ה.

אפילו די מדכא, הייתי אומרת.

ושוב, לא מדברת ממרומי כסאי.

בכלל לא. אני עצמי זקוקה לעידוד

בזה.

הוא הרי נתן לנו את כוח הדיבור

את הלב המרגיש את המוח החושב....

את היכולת להתקשר...אז למה לא

אליו?....

אז אין לך את הבעיה הזו..

בקיצור, ממך אליך אברח.

קראתי פעם ספר של מישהו מאוד חכם, מבריק,

דתי והרגשתי בדידות כזו וזרות כזו.....

ואני לא מסכימה עם הכתוב. חושבת שזה

נובע מאיזה משהו בנפש, שלא רוצה

להפשיר...

הרגשות שלך הן לא טיעון, מה לעשות...

בכל לבבך....אנו לא שכלים מהלכים בלבד. זה ביחד.

לפעמים הרגשות שלנו כל כך חסומים, או פגועים, או מאויימים, או מפוחדים

שאנו כולאים אותם ועוברים לגור בשכל.

מה אכפת לך לנסות? דיבור אחד אמיתי. איתו. הוא פחות מבין מאיתנו, המגיבים?

פחות קשוב? פחות אכפתי?

תנועת ההשכלה עשתה לנו, לאשכנזים במיוחד, נזק רב; המדע, הרציונל...

אחינו הספרדים מחוברים יותר; הקליפה העבה והקרה הזו של עשיו,

נמנעה מהם; הרי הערבים הם ברובם דתיים (אאל"ט, הרב הירש כתב

על זה בפרשה שאברהם שולח את הגר. חיי שרה אולי? בושה, לא זוכרת

ומתעצלת לקום ולפתוח חומש...)

הם יותר מחוברים.

סיסמטןת ורגשות אינן טיעונים. וכשאלה נגמרים, אני יוצא מהדיון.

עד הפעם הבאה...

אני מקשיבה לשיעור של הרב אהרן לוי על השגחה אליבא גדולי ישראל, מהרמב"ם.

מרתק.

אבל מה את רוצה לעשות בזה?

בעצמו.

איפה פה השאלה?

אין פה שאלה. אמרתי שכדאי לראות איך הרב אהרן לוי, מיישב את הכביכול הסתירה הזו

שעליה דובר קודם. הוא לא אוכל אף אחד והוא אדם מ א ד רציונלי וחכם. כדאי. באמת.

מכל מלמדי השכלתי.

ו/או דיעות אחרות. הרב לוי מדבר על זה. מאוד מעניין.

זה היה נכון אילו עם ישראל היה עושה תשובה. כל עוד אנחנו לא שם, זאת יכולה להיות סתם תופעת טבע שחוצה יבשות.

כולנו עשינו תשובה, עדיין הברית בינינו לבין השם, קיימת. גם כשהיתה התקפת הטילים

המסיבית של אירן, לא היינו במצב כל כך טוב רוחנית.

מגזינים שמיועדים לנשים אבל לא רק. יש בהם הרבה השקפה חרדית וזה משעשע לפעמים או מכעיס, אבל חוץ מזה יש כתבות מעניינות, סיפורים ודברי תורה

כגון:

עיתון דיגיטלי | גיליון 1206

זה אמנם מגזין חרדי אבל התוכן הוא סיפורי תחקיר בכל מיני נושאים, סוג של השכלה כללית לחרדים.

קראתי שם על ההיסטוריה של טראמפ, על הבריחות הגדולות מבתי כלא, על בתי הכלא הכי שמורים בעולם, כל מיני.

אין לי ממש מושג איפה משיגים את זה. אני חושב במכולות בריכוזים חרדים שונים. אני קראתי אצל קרוב משפחה. זה בעלות נמוכה ומקבלים חוברת ירחון די עבה.

אם זה יעניין אותך. נסה.

כךך נקרא מגזין מעניין; לחרדים עובדים. נוטה ללאומי, אני סבורה.

יש להם חוברת הנקראת אחוותא; לענ"ד - מצויין ותורני ומגוון.

המייל של "המקום" - Sub@hamakom.social

אולי התכוונת אליו?

יש עלוני שבת עם יותר חומר תורני כמובן

אבל אני נתקל בו ביוטיוב וכן קראתי את הספר שלו לפני הרבה שנים.

הוא דווקא עושה עבודה מצויינת.

אני לא חושב שהוא זקוק לרחמים.

הוא עושה עבודה מצויינת והוא מצויין במה שהוא עושה.

אם הוא בחר ללכת לאוקספורד הוא נראה ידע מראש מה מחכה לו שם.

זה היה משהו נורא ממש. הם לא קיבלו ממנו כלום. נדמה לי שבסוף גם צעקו בוז עם שריקות בוז. מ ג ע י ל י ם!

עוברת לעניין אחר:

כדאי להקשיב לראיון עם עודד ניר (הרב לוינשטיין מראיין). ככה אני רוצה לחשוב כיהודיה. לא מדברת

עכשיו על לשמור על כבוד עצמי, אלא הקשר החי הזורם שלו עם הקב"ה.

בקריאות בוז וכאלה. שונאי ישראל. מה עוד יש לאמר.

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

20260730195534.mp3

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…

חוץ מקור קיצוני - חושך!

0 שעות אור ביום

משלחת שהתגוררה שם לצורך מחקר...לא היה מספיק קר ובודד לו

אז החליט לעשות התבודדות בקוטב הדרומי בנקודה יותר רחוקה..

הספר לכאורה עוסק במדידת מזג האוויר וכד', אבל הוא

מרתק. במיוחד כמה תובנות שהגיע אליהן...ממליצה.

עברתי היום עם מישהו מהמשפחה על אירופה:

הונגריה - הרב מקריסטיר. אבל נוף - מישורי ולא נראה מעניין, יש שם שולי הקרפטים - דובים חומים בשפע.

רומניה - יש אוכלוסיה ענקית של דובים חומים באיזור ההרים - ודווקא לשם הייתי רוצה ללכת...

מזרח אירופה - הייתי נוסעת דווקא. אחד הבנים רוצה אתרים יהודים. אבל טיול לא מאורגן, קשה להסתדר. אוכל, לינה וכו'

מה גם שהשילוט הוא בפולנית בלבד. בזה הוויז יכול לעזור אולי. קוסמת לי ארוחת בוקר באחו שם, אבל פוחדת שבלי כוונה

אאחוז בעצם אדם, או שהנעליים יתמלאו בדם...מחילה.

דווקא הייתי שמחה לראות את הציון של הגר"א ובעיקר את מי שקבור לידו ( האפר - אברהם בן אברהם הי"ד) זה בליטא. לא אוהבת אותם...

איטליה - יקר ורומא עם הותיקן שלה ודנדוני הפעמונים - לא מושך במיוחד. גם לא הקולוסיאום על

כל הזוועות שהתרחשו שם.

ספרד - רחוק מדי. אנטישמים (זה בעצם משותף לכולם, אבל עדיין לא כל כך בבוטות כמו בספרד -

מה לעשות, האינקוויזיה זורמת להם בדם.

הארצות הבלקניות - נוף יפה מאוד, צוקים ונהרות. אולי.

יוון - אתונה לא עיר יפה, כך שמעתי. הים סביב האיים נהדר מן הסתם, אבל בעונה כזו נורא מתוייר. צפוף.

ובאי אחד מפורסם, בתי התיפלה, כך נראה, מרובים מהבתים האחרים. לא רוצה.

הולנד - חוץ מהבית בו הסתתרו אנה פרנק ומשפחתה, הי"ד - לא מעניינת אותי. יש גם הרבה ערבים.

בלגיה - נשמעים לי אנטיפטים...

אנגליה - הייתי. המקום בו שהה צ'רצ'יל, על מפותיו והסיכות התקועות בהן - מאוד מעניין.

מספיקה פעם אחת.

סקוטלנד - הייתי. ריח מבשלות הבירה באדינבורג הבירה, הכריע אותי תחתי. הם גם מאוד

לא יפים, במיוחד בהשוואה לסקנדינבים. הגענו לשם אחרי שהינו בסקנדינביה...

אירלנד - הייתי. עוני, נשים עם מטפחות קשורות מתחת לסנטר. נכנסנו לבר (בית מרזח

בלעז...) כדי לראות מה זה ועל מה זה, ושני שקצים שאלו אותנו מהיכן אנחנו. אחרי שענינו, אמר אחד לשני:

I TOLD YOU THEY ARE BLOODY JEWS!

יש שם הרבה ג'ינג'ים....

סקנדינביה - דנמרק מישורית. אורבנית כזו.

שבדיה - גם משהו כזה, נדמה לי

נורבגיה - המון טבע, פיורדים, לא הרבה אנשים יחסית לגודל הארץ. אחרי כמה

פיורדים והמון בריות בהירות שיער ועיניים, מתנו משיעמום ושיווענו לאיזו בריה

שחומה; באמת פגשנו איטלקים ואורו עינינו; חומים לגמרי. מקסים.

פינלנד - אגמים. גם מישורית נדמה לי. פעם נתקענו באיזה מקום נידח

על יד בצה , מן הסתם, לפי כמות היתושים שעטו עלינו. עברה מכונית

יחידה ונדירה בכביש הנידח, דווקא מכונית משטרה. נפנפנו אליה ביאוש

והם נפנפו חזרה בטוב לב.... . הסקנו שהעם שם לא מצטיין באינטליגנציה רבתי...

כרתים - זאתי הנחשלת קצת. הכל בעצלתיים. לא יפה. נוף מזרח תיכוני -

עצי רימון, תאנה....אולי בהרים יפה אבל לא הגענו לשם.

אין בית חב"ד. אין שום דבר כשר. כלום. אפשר רק פירות

וירקות. הבאנו עמנו מנות חמות פיתות הרבה גבינה צהובה

והבטחתי בלי נדר, לא לראות גבינה צהובה בחיי יותר...

מקווה שאמרתי באמת בלי נדר, כי שכחנו מזה בכלל....

אבל הים. הים רבותי זה לא הים תיכון שלנו. שדומה לנו בעצבנותו

ומרדנותו....ל...לא. זה ים טורקיז שקוף צלול שקט, הסובב את האי

מכל צדדיו, הוא כנראה מתאים עצמו לסביבה (או להיפך..) ים

עצלתיים כזה; דגים צבעוניים, מאוד יפה.

אבל החוף לא נעים; זפזיפי כזה, חורק, גבשושי...

אולי ניסע לשם. אולי אסע לשם.

נכון, אין חוף נפרד, אז היות ועדיין לא תיקנתי את

עצמי לחלוטין, הולכת לחוף רגיל. משתדלים אם

אפשר בפינה.

ובכל זאת, כל העיניים (רוסים והרבה גרמנים)

מופנות אלי; בניגוד חריף לאופנה הרווחת על החוף,

אני נכנסת למים עטופה מכף רגל עד ראש.....

נראה לי שגם הדגים נדהמו...

אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות, מקווה

שהשם לא כועס ועדיין יש לו סבלנות אלי...

הצלחנו לקטוף 2 סברסים בר בדרך לאכסניה

שלנו; מאוד התרגשנו....

המסעדות מלאות תיירים, ואלו של הדגים

משליכות את השיירים בצדדים למטה והריח,

הריח.....כפרת עוונות.

מזרח רחוק - יקר ולא רוצה לראות מיני

• שקצים בדוכנים...וחם ונורא לח...

אפריקה - יקר. פוחדת מאריות.

אוסטרליה - יקר. פוחדת מכרישים.

אמריקה - יקר. פוחדת מכרישים (פלורידה, קליפורניה...) וגם מתנינים...

צרפת, כמובן שלא. אם ארצה, אלך לעיר העתיקה,

חבל על הכסף של הכרטיס.

אנטרטיקה- דווקא לשם הייתי רוצה, אבל

אמרתם שקר מדי. וגם יקר מדי. נורא

רוצה לראות לוויתן בגודל טבעי במקום

הטבעי שלו. מה רבו מעשיך....

( הא, גם שם יש דובים.....נזכרתי)

בקיצור, אין לאן ללכת.

אולי בארץ שלנו יש מקום נחמד?

בצפון? לא יקר ולא מעדיפה דווקא

סביב הכינרת. אבל כן בצפון צפון...

אבל רגע, חיזבאללה...

אוף!

ממך אליך אברח...

עכשיו- כל זה היה מזמן מזמן מזמן, עם תרמילי גב כבדים

בלי הרבה כסף, במיוחד בסקנדינביה - חלמתי ללא הרף

רק על שוק מחנה יהודה...

ודעו לכם - זה לא כיף כמו שזה אולי נשמע. התרמיל, כאמור

כבד. מצטמצמים באוכל, חם (או קר). האכסניות לפעמים

לא נחמד בהן, במיוחד שאיזו בחורה גרמניה מספרת בהתלהבות

וקול רם מאוחר בלילה, לחברתה, משהו בגרמנית מעצבנת ומפריעה

לישון..

ובכלל, רוצים כבר מקום ביתי. לא לנדוד כל הזמן.

אבל הייתי צעירה והיתה אופנה לנסוע לחו"ל

וזהו.

ובכל זאת, עדיין, לא אוהבת כל כך בתי מלון.

אנקטודה נחמדה - הגענו פעם לאכסניה,

היה מאוחר והדלת היתה נעולה (נדמה לי

שהיתה אחת פתוחה בצד השני אבל לא ידענו)

אז פרשנו את שקי השינה על המפתן ונכנסנו

לתוכם.... בלילה התעוררתי לקול נקישות

עדין (גשם קל טפטף). הרמתי את הראש

מהשק וראיתי raindeer - זה אייל צפוני

יוצא מהיער ופוסע לעבר שוקת או משהו

שהיה לידינו. זה היה כל כך יפה. כל כך

מיוחד. היה שווה לישון על האבן הקרה...

זה היה בנורבגיה או פינלנד. לא זוכרת.

שבת שלום! (המטבוחה נשרפה לי בינתיים...)!

עכשיו ברצינות - האם מישהו מכיר איזו אכסניה

לגמרי כשירה (מהודרת) בצפון? ליד הבניאס או

החצבני? רחוק מלבנון? בלי יתושים......!

לטוב; שתי הגרסאות מוצאות חן בעיני. הזמר הוא לא זמר באמת?

לא רע הAI הזה אבל לא רוצה אותו בתור ידיד משפחה.....מעדיפה בן אדם. אנוש.חי.

אולי תצטרכי לקבל את זה, הAI משתפר בלי סוף...

הנה קטע משיר אחר שלי - היית מאמינה שזה 100% AI???

20260731023100.mp3

אני הנחיתי אותו תכין לי שיר כזה וכזה על נושא כזה וכזה. רק שיניתי 2 שורות של מילות השיר.

20260802034022.mp3

אצרף את השיר המלא - כאן כתבתי חלק גדול מהבית השני

כשאמרת ששמעת המון ובסוף גילית שהוא AI? אני רוצה גם לשמוע

אני עדיין קשורה קצת למוסיקה של פעם פעם, לא משלנו, אבל בחור דתי...לא הייתי ממליצה.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

שאפשר לוותר על השימוש בהן ולא לאשר אותן. השאלה - האם זה יעשה לי באלאגן במחשב, שכל פעם אאלץ

להגדיר מחדש וכו'? מה דעתך?

אפשר לאשר בכל מקרה.

עם פגיעה שעלולה להיות בפרטיות איך שהוא?

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם