אם אין התקדמות הייתי מתקשה להמשיך הלאה

לתרץ את האיחור, קורה.

לשקר לאמא בנוגע לטרמפים קורה

לשקר שאמא יודעת על הקשר, פחות נחמד, אבל הרבה אנשים משקרים פעם.

לשקר למלצרית, כנ"ל (+חשש של גזל כי מצפים מהיושב בלובי להזמין)

4 שקרים תוך מספר פגישות בודדות זה בהחלט נורה אדומה.

רצף שקרים זה לא תירוץ חד פעמי.

הוא לא חייב לפרט את הסיבות, אבל שלא ימציא לי שהיה פקק.

חוץ מזה שלאחר זה לא כ''כ נורא, זה יכול לקרות רק צריך להשתדל להודיע 

תכלס אולי בגלל שלא הייתה לי מערכת יחסים משמעותית באמת אף פעם, אבל נראה לי שאם אישתי תחליט ללכת לפסיכולוגית פתאום ושאשאל אותה לאן היא הולכת היא תגיד שהיא הולכת לדבר עם חברה.. ביום שהיא תגיד לי שבאמת היא לא הלכה לחברה אלא נפגשה עם פסיכולוגית- אבין אותה. לא ארגיש נבגד ולא אחשוב שיש לה חוסר בבגרות. 

ואל תמכרו לנו את הסרט הזה של 'תגיד לה שזה היה עניין חשוב ואתה לא רוצה להרחיב בנושא והיא לא תשאל שאלות'. ממש.. 

יודעת מה גברת נשואה 16 שנה? תקבעי עם בעלך שתאספי אותו מהעבודה ותאחרי חצי שעה, כשישאל אותך מה קרה תגידי לו שזה היה עניין חשוב שעיכב אותך מאוד ונראה מה תיהיה התגובה שלו.. 

בטח כשמדובר בבחורה 

ובטח בדייטים ראשונים שהיא רק לומדת מי הבחור וזה הכי טבעי לשאול שאלות כאלו ולנסות להבין מה עומד מאחורי הדברים שהמדוייט אומר. 

את מה שאורי כתבה.

יחסים קרובים מבוססים על אמון.

בעלי מאחר המון, ואני מאמינה לו כשהוא אומר שהיה משהו חשוב. אני בעיקר מצפה ממנו שיודיע שהוא מתעכב, כדי שלא אחכה סתם. זה נותן הרגשה שלמרות שהוא מאחר, הוא מתחשב בי.

עדיף לשלוח הודעה "אני מאחר. סליחה." מאשר להמציא סיפורים.

אמנם נשואה קצת פחות שני מ"גברת נשואה 16 שנה", כפי שכינית אותה, אבל אני מסכימה איתה.

יש הבדל בין מדויטים לבין זוג נשוי. בין מדויטים לגיטימי שלא ידעו הכול זה על זה, בין נשואים בד"כ הכול צריך להיות גלוי (ומותר גם שלכל אחד מבני הזוג תהיה פינה אישית משלו! ובן הזוג לא חייב לדווח על כל צעד בחייו לבן זוגו. אבל יש דברים שהשיתוף ביניהם צריך להיות מלא, כמו טיפול פסיכולוגי - כך לדעתי).

בקיצור - לא לשקר או לעגל פינות זה כלל בסיסי בחיים, לא רק בין בני זוג או מדויטים. ואפשר באמת לומר בכנות: היו לי בלת"מים שלא תלויים בי. רציתי להגיע בזמן אבל לא הצלחתי. בפעם הבאה (אם תהיה...) אגיע בזמן בע"ה.

לא היית צריך לשקר בשביל זה. אנשים לא חופרים בפגישות ראשונות על למה איחרת.

איחרת וזהו, נקודה. הדבר היחיד שמצפים לו זה שתשלח איזה הודעה- אני מתעכב, ממש סליחה, אגיע בשעה X.

ואח"כ לומר סליחה, זה לא אופייני לך וכו'. וזהו.

אני לא אוהבת שמשקרים לי שקרים קטנים. זה מכעיס ממש! הרבה יותר מכעיס מאשר לדעת שסתם התעכבת ולא יצאת בזמן...

אפילו יותר מכעיס מלדעת שריחפת או נרדמת ובגלל זה אחרת..

ואם הוא יודה? תתקני אותו? ואם לא יודה? תוכיחי אותו? 

אין מה לעשות כ"כ.

אבל מכיוון שזה רק 'בכללי די טוב' 

ולא 'אני לא יכולה בלעדיו'

ומצד שני 'זה מפריע לי מאד'

אז אולי עדיף לחתוך. 

אחרת היה אפשר ללכת על מסלול תיקון פחחות.

טרמפים זה לא שקר. הוא ילד גדול מותר לו. 

הדוגמא הראשונה זה שקר. 

אם הוא עושה רושם שיש בו חלקלקות מסוימת תשאלי את עצמך אם את מוכנה לקבל אותו כך. 

ממש כך. איך שהוא כרגע.

אולי תנסו להמשיך עוד קצת ולשים לב לזה. 

קודם כל, ידועה החשיבות של מידת האמת ביהדות. 

מצד שני, "מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום". 

אבל זה מורכב מאד, כי לי אישית יצא להיפגע בזוגיות משקר לבן(או אי אמירת אמת).

סך הכל מטרת השקר היתה לא לפגוע בי, אבל איכשהו יצא (אחרי פרק זמן) שזה התפוצץ בפנים. 

לכן חשובה התפילה לבורא העולם בכל רגע, שיוביל אותנו למעשה הנכון. . . 

אני אישית משתדל לא לשקר בלבן, ככה לפחות הקב"ה מוביל אותי שאני פונה אליו. 

יהיה קשה לבנות בית יציב ובטוח עם אדם כזה.

אני אישית לא אוהבת את זה. אני צריכה נאמנות.

עכשיו הוא משקר על אמא שלו, אם תהיו נשואים- לך.

הרי מה ההבדל?

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אי אפשר לוותר עליו. וזאת תכונה, אל תשלי את עצמך שכלפייך הוא כן יהיה אמין. וגם אל תבני על זה שזה ישתנה בקרוב אם בכלל.

ע"פ מה שאת מספרת אם הייתי במצב שלך הייתי חותך (אבל אע"פ שזה יהיה קשה אני חושב שאם את יכולה זה יהיה חסד גדול להסביר לו למה כי זה עניין שהוא חייב לתפוס את עצמו בו ולעבוד עליו, אפשר גם דרך השדכן או מכר).

אם היה מדובר על שקרים שכולם כולל כולם היו ל"דרכי שלום" - אז זה יכול להיות לגיטימי!

אבל מהתיאורים שלך, כנראה מדובר על שקרן כרוני,

ומכיוון שאני חושב שאמון בין בני-זוג זה ה-יסוד לבניית הזוגיות.

אני ממליץ לך לחתוך!

אני בד"כ לא אמליץ למישהי/ו לעשות דבר כזה כשאני לא מכיר את האנשים,

אבל כאן מדובר על אבן-יסוד בזוגיות!

סופו שימצא את עצמו שקרן גדול.

ולאדם כזה אי אפשר להאמין גם כשהוא דובר אמת.

כילדה, היתה לי חברה שלא יכולתי להאמין כמעט לשום דבר שאמרה. אני מניחה שלפחות 50% היה אמת...

בטח ובטח כשהוא משקר בפנייך ולא מתבייש בזה! 

זה מראה שבעיניו זה לגיטימי 'לרמות קצת', ונראה שבעינייך זה לא.

בעיני יושר זו תכונה בסיסית, ואני לא סובלת שאנשים משנים את האמת בשביל תועלת כלשהי. (ואני לא מתכוונת לשינוי מפני השלום...)

קיימת גם האפשרות שיש שקרים שלגיטימיים בעיניו, עד גבול מסויים, ובדברים אחרים הוא לא ישקר. אם את מוכנה, אז אולי תגידי לו שזה מפריע לך ואת מעדיפה את האמת בכל מקרה. ואז תראי אם הוא מסוגל לעמוד בזה, ולהבין את הבעייתיות של השקר.

ממש לא חשבתי שזו סיטואציה מורכבת כל כך. בעקרון תיכננתי שיכתבו לי שאני סתם חופרת ואין מה להתייחס לדברים קטנים כל כך וציפיתי שזה מה שירגיע אותי. אז הופתעתי. תודה

טיפ בכללי לכאלה שמחפשים בן זוג- להסתכל על המידות שלו. האם הוא בן אדם טוב, מתחשב וכו'

חלק מזה זה גם נאמנות ואמינות.

אדם שמשקר הוא לא אמין . זה או זה או זה.. לא הולך ביחד.

לכן אם היא כבר יודעת על חיסרון רציני- למה להכנס לזה בכלל?

עם בעיות קטנות אחרות אפשר להסתדר וזה אינדבדואלי.. 

בהצלחה

על עצמו חזק- לא בטוח שמישהי תרצה...

לברוח כמו מאש.  מראה על פגם בסיסי ומהותי במידות.

בס"ד

1- האם ומתי לגיטימי לשקר

2- היכולת לשקר.

פעם לא הייתי מסוגלת לשקר. בכלל.
אחרי הרבה עבודה עצמית הגעתי למצב שאני מסוגלת לשקר לאימא שלי בטלפון,

על שאלות כמו "איך את מרגישה?" מצויין (כן בטח)

"הילדים לא יחפים נכון?" - "ברור...".- כי 38 מעלות חום הם צריכים גם נעליים וגרביים...

אמנם זה לקח לי עבודה, והיה קשה, (ועדיין אני מעדיפה להתחמק מאשר לשקר ממש- ולרוב זה מה שעושה)
אך בהרגשתי האישית זה כן השחתת המידות.

למרות שזה מאד ספציפי.

הדבר היחיד שאני משקרת בלי יסוריי מצפון זה באמת כששני צדדים של מריבה משתפים אותי בנפרד.

"פלונית סיפרה לך מה קרה אתמול??"- אני "מה קרה?".

(שוב לא אומרת לא, אלא שואלת מה קרה- אבל זה הונאה)

אבל מעדיפה לשקר מאשר לסכסך.

ולעינייננו-

מכל הדוגמאות שהבאת לענ"ד הכי בעייתית היא השקר למלצרית.

השקר על העיכוב- גם אם לא הייתי משקרת במקומו הייתי בוחנת.

והשקר לאימא- גם אני עושה את זה. לצערי אין לי ברירה. (היא דאגנית ברמות)

אם לא החלטת לחתוך- לדעתי כן שווה בהזדמנות כזאת,

כמו השקר עם המלצרית לשאול למה לדעתו זה לגיטימי,

ובכללי עד כמה חשוב לו לדבר אמת.

בשעות הקטנות של הלילה במקומות מסוכנים.

(חד פעמי מילא. קבוע לא.)

"ונשמרתם מאוד לנפשותכם"! 

אישית הייתי עוזבת אותו כי :

א. לא אוהבת שמשקרים לי גורם לחוסר אמון. חוסר בביטחון וכו'.. 

ב. לא הייתי רוצה לדאוג לבעלי כ"כ למישהו שמסתכן קבוע- נוסע בכבישים מסוכנים מאוחר (חד פעמי אם אין ברירה פחות נורא.).

ג. זה גורם לי חוסר הערכה - השקרים שלו. 

- לא ברור לי גם למה משקר שאימו יודעת והיא לא??  (שקר סתם חמור בעיני). 

אולי אין לו קשר טוב עם אימו והיה רוצה שתדע?? לא ברור לי לגמרי. רוצה שתחשבי שהקשר בשלב יותר מתקדם? 

כי אני לא יוכל להתחבר למישהו שרגיל לשקר.

יש שני דברים שאני ממש מתעבת: שקר ופוזות

לא יכולה לחיות עם זה.

זה מה שאת רואה, זה מה שאת חושבת שאת יודעת. זה לא נראה טוב. ולא נשמע טוב. הוא חייב שיקום. אדם שהאמת אינה בסיס חייו, לא מתאים להיות בחברה של אנשים הגונים. 

הייתי חותך. נקודה.

קשר לא יכול להיבנות בלי אמון. ואם את כבר עכשיו מתלבטת בקטע של האמון בו - אז מהר מהר לחתוך.

אני חושבת שזה סוג של תופעה. זה לא נובע מרוע.. הם לפעמים פשוט לא שולטים בזה.

אני הייתי מבררת אצל חברים שלו על הנקודה הזאת/מנסה לראות עוד קצת ואם זה באמת מפריע- מתרחקת.

מי שהיא תיארה אבל בסגנון.

והיום היא כבר לא..

ב"ה.

אי אפשר היה לסמוך על המילים שלה...

אחר כך הם מפסיקים להבחין בין שקר לאמת. אתמול שיקר לאמא שלו ומחר לאישתו. שקר יכול להיות דבר חריג פעם ב. בשום אופן לא דרך התנהלות קבועה. עשה אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר. השקר הוא עבירה חמורה. יש דרך שיקום לשקרנים פתלוגיים. לפני זה אסור לכרות להם ברית, בוודאי שלא נישואים. אדם המשתמש בשקר לעתים קרובות, הופך לשקרן. ושקרן זה שקרן בכל התחומים. נקווה שבשבת הוא לא משקר...

ואפילו מעט תמימות, זה מה שהייתי רוצה בבן זוג...

בשורה תחתונה, אם הוא מוצא חן בעינייך (חוץ מהשקרים) הייתי ממשיכה אבל כל הזמן בוחנת ובודקת את הענין בעוד מצבים... מקבלת תמונת מצב טובה יותר.

אז ככה הוא גם יתנהג אליך.

אם זה לא יפריע לך- תמשיכי.

אם זה יפריע לך ואת לא רוצה שהוא ישקר לך ככה אז תדברי איתו על זה או שתיפרדו יפה.

אישית היה מפריעה לי כי אף אחד לא ערב לי שאכן ישנה את התנהגותו כלפי לאחר החתונה.

בית יציב לא יכול להבנות על בסיס רעוע של שקרים.

אם הוא היה

אומר למלצר משהו בסגנון: כרגע אנחנו לא מעוניינים, אולי בהמשך נזמין.

או

אומר שאמא שלו מעוניינת שיצא ולכן הוא מאמין שהיא תשמח לשמוע שהוא יוצא איתך.

או

חוזר עם טרמפים בצורה שקולה וזהירה ומסתיר את המידע מהוריו. (ליתר ביטחון. שלא ייכנסו לפאניקה סתם)

וכו'

הייתי מבינה.

לא מדובר בסוג של שקר אלא בהתמודדות מסויימת (תקינה) מול סיטואציות מורכבות.

אבל שקרים תמיד עושים נזק. אפילו אם הם לבנים וקטנים.

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.