אם אין התקדמות הייתי מתקשה להמשיך הלאה

לתרץ את האיחור, קורה.

לשקר לאמא בנוגע לטרמפים קורה

לשקר שאמא יודעת על הקשר, פחות נחמד, אבל הרבה אנשים משקרים פעם.

לשקר למלצרית, כנ"ל (+חשש של גזל כי מצפים מהיושב בלובי להזמין)

4 שקרים תוך מספר פגישות בודדות זה בהחלט נורה אדומה.

רצף שקרים זה לא תירוץ חד פעמי.

הוא לא חייב לפרט את הסיבות, אבל שלא ימציא לי שהיה פקק.

חוץ מזה שלאחר זה לא כ''כ נורא, זה יכול לקרות רק צריך להשתדל להודיע 

תכלס אולי בגלל שלא הייתה לי מערכת יחסים משמעותית באמת אף פעם, אבל נראה לי שאם אישתי תחליט ללכת לפסיכולוגית פתאום ושאשאל אותה לאן היא הולכת היא תגיד שהיא הולכת לדבר עם חברה.. ביום שהיא תגיד לי שבאמת היא לא הלכה לחברה אלא נפגשה עם פסיכולוגית- אבין אותה. לא ארגיש נבגד ולא אחשוב שיש לה חוסר בבגרות. 

ואל תמכרו לנו את הסרט הזה של 'תגיד לה שזה היה עניין חשוב ואתה לא רוצה להרחיב בנושא והיא לא תשאל שאלות'. ממש.. 

יודעת מה גברת נשואה 16 שנה? תקבעי עם בעלך שתאספי אותו מהעבודה ותאחרי חצי שעה, כשישאל אותך מה קרה תגידי לו שזה היה עניין חשוב שעיכב אותך מאוד ונראה מה תיהיה התגובה שלו.. 

בטח כשמדובר בבחורה 

ובטח בדייטים ראשונים שהיא רק לומדת מי הבחור וזה הכי טבעי לשאול שאלות כאלו ולנסות להבין מה עומד מאחורי הדברים שהמדוייט אומר. 

את מה שאורי כתבה.

יחסים קרובים מבוססים על אמון.

בעלי מאחר המון, ואני מאמינה לו כשהוא אומר שהיה משהו חשוב. אני בעיקר מצפה ממנו שיודיע שהוא מתעכב, כדי שלא אחכה סתם. זה נותן הרגשה שלמרות שהוא מאחר, הוא מתחשב בי.

עדיף לשלוח הודעה "אני מאחר. סליחה." מאשר להמציא סיפורים.

אמנם נשואה קצת פחות שני מ"גברת נשואה 16 שנה", כפי שכינית אותה, אבל אני מסכימה איתה.

יש הבדל בין מדויטים לבין זוג נשוי. בין מדויטים לגיטימי שלא ידעו הכול זה על זה, בין נשואים בד"כ הכול צריך להיות גלוי (ומותר גם שלכל אחד מבני הזוג תהיה פינה אישית משלו! ובן הזוג לא חייב לדווח על כל צעד בחייו לבן זוגו. אבל יש דברים שהשיתוף ביניהם צריך להיות מלא, כמו טיפול פסיכולוגי - כך לדעתי).

בקיצור - לא לשקר או לעגל פינות זה כלל בסיסי בחיים, לא רק בין בני זוג או מדויטים. ואפשר באמת לומר בכנות: היו לי בלת"מים שלא תלויים בי. רציתי להגיע בזמן אבל לא הצלחתי. בפעם הבאה (אם תהיה...) אגיע בזמן בע"ה.

לא היית צריך לשקר בשביל זה. אנשים לא חופרים בפגישות ראשונות על למה איחרת.

איחרת וזהו, נקודה. הדבר היחיד שמצפים לו זה שתשלח איזה הודעה- אני מתעכב, ממש סליחה, אגיע בשעה X.

ואח"כ לומר סליחה, זה לא אופייני לך וכו'. וזהו.

אני לא אוהבת שמשקרים לי שקרים קטנים. זה מכעיס ממש! הרבה יותר מכעיס מאשר לדעת שסתם התעכבת ולא יצאת בזמן...

אפילו יותר מכעיס מלדעת שריחפת או נרדמת ובגלל זה אחרת..

ואם הוא יודה? תתקני אותו? ואם לא יודה? תוכיחי אותו? 

אין מה לעשות כ"כ.

אבל מכיוון שזה רק 'בכללי די טוב' 

ולא 'אני לא יכולה בלעדיו'

ומצד שני 'זה מפריע לי מאד'

אז אולי עדיף לחתוך. 

אחרת היה אפשר ללכת על מסלול תיקון פחחות.

טרמפים זה לא שקר. הוא ילד גדול מותר לו. 

הדוגמא הראשונה זה שקר. 

אם הוא עושה רושם שיש בו חלקלקות מסוימת תשאלי את עצמך אם את מוכנה לקבל אותו כך. 

ממש כך. איך שהוא כרגע.

אולי תנסו להמשיך עוד קצת ולשים לב לזה. 

קודם כל, ידועה החשיבות של מידת האמת ביהדות. 

מצד שני, "מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום". 

אבל זה מורכב מאד, כי לי אישית יצא להיפגע בזוגיות משקר לבן(או אי אמירת אמת).

סך הכל מטרת השקר היתה לא לפגוע בי, אבל איכשהו יצא (אחרי פרק זמן) שזה התפוצץ בפנים. 

לכן חשובה התפילה לבורא העולם בכל רגע, שיוביל אותנו למעשה הנכון. . . 

אני אישית משתדל לא לשקר בלבן, ככה לפחות הקב"ה מוביל אותי שאני פונה אליו. 

יהיה קשה לבנות בית יציב ובטוח עם אדם כזה.

אני אישית לא אוהבת את זה. אני צריכה נאמנות.

עכשיו הוא משקר על אמא שלו, אם תהיו נשואים- לך.

הרי מה ההבדל?

הרוב היו רוצות אותי כבעל

(רוב הבנות עיקמו את הפנים בביטול ואמרו בלב ממש ,

חלקם ניסו להבין למה התכוונתי, והשאר סתם עייפות בישביל להבין מה כתבתי פה)

אי אפשר לוותר עליו. וזאת תכונה, אל תשלי את עצמך שכלפייך הוא כן יהיה אמין. וגם אל תבני על זה שזה ישתנה בקרוב אם בכלל.

ע"פ מה שאת מספרת אם הייתי במצב שלך הייתי חותך (אבל אע"פ שזה יהיה קשה אני חושב שאם את יכולה זה יהיה חסד גדול להסביר לו למה כי זה עניין שהוא חייב לתפוס את עצמו בו ולעבוד עליו, אפשר גם דרך השדכן או מכר).

אם היה מדובר על שקרים שכולם כולל כולם היו ל"דרכי שלום" - אז זה יכול להיות לגיטימי!

אבל מהתיאורים שלך, כנראה מדובר על שקרן כרוני,

ומכיוון שאני חושב שאמון בין בני-זוג זה ה-יסוד לבניית הזוגיות.

אני ממליץ לך לחתוך!

אני בד"כ לא אמליץ למישהי/ו לעשות דבר כזה כשאני לא מכיר את האנשים,

אבל כאן מדובר על אבן-יסוד בזוגיות!

סופו שימצא את עצמו שקרן גדול.

ולאדם כזה אי אפשר להאמין גם כשהוא דובר אמת.

כילדה, היתה לי חברה שלא יכולתי להאמין כמעט לשום דבר שאמרה. אני מניחה שלפחות 50% היה אמת...

בטח ובטח כשהוא משקר בפנייך ולא מתבייש בזה! 

זה מראה שבעיניו זה לגיטימי 'לרמות קצת', ונראה שבעינייך זה לא.

בעיני יושר זו תכונה בסיסית, ואני לא סובלת שאנשים משנים את האמת בשביל תועלת כלשהי. (ואני לא מתכוונת לשינוי מפני השלום...)

קיימת גם האפשרות שיש שקרים שלגיטימיים בעיניו, עד גבול מסויים, ובדברים אחרים הוא לא ישקר. אם את מוכנה, אז אולי תגידי לו שזה מפריע לך ואת מעדיפה את האמת בכל מקרה. ואז תראי אם הוא מסוגל לעמוד בזה, ולהבין את הבעייתיות של השקר.

ממש לא חשבתי שזו סיטואציה מורכבת כל כך. בעקרון תיכננתי שיכתבו לי שאני סתם חופרת ואין מה להתייחס לדברים קטנים כל כך וציפיתי שזה מה שירגיע אותי. אז הופתעתי. תודה

טיפ בכללי לכאלה שמחפשים בן זוג- להסתכל על המידות שלו. האם הוא בן אדם טוב, מתחשב וכו'

חלק מזה זה גם נאמנות ואמינות.

אדם שמשקר הוא לא אמין . זה או זה או זה.. לא הולך ביחד.

לכן אם היא כבר יודעת על חיסרון רציני- למה להכנס לזה בכלל?

עם בעיות קטנות אחרות אפשר להסתדר וזה אינדבדואלי.. 

בהצלחה

על עצמו חזק- לא בטוח שמישהי תרצה...

לברוח כמו מאש.  מראה על פגם בסיסי ומהותי במידות.

בס"ד

1- האם ומתי לגיטימי לשקר

2- היכולת לשקר.

פעם לא הייתי מסוגלת לשקר. בכלל.
אחרי הרבה עבודה עצמית הגעתי למצב שאני מסוגלת לשקר לאימא שלי בטלפון,

על שאלות כמו "איך את מרגישה?" מצויין (כן בטח)

"הילדים לא יחפים נכון?" - "ברור...".- כי 38 מעלות חום הם צריכים גם נעליים וגרביים...

אמנם זה לקח לי עבודה, והיה קשה, (ועדיין אני מעדיפה להתחמק מאשר לשקר ממש- ולרוב זה מה שעושה)
אך בהרגשתי האישית זה כן השחתת המידות.

למרות שזה מאד ספציפי.

הדבר היחיד שאני משקרת בלי יסוריי מצפון זה באמת כששני צדדים של מריבה משתפים אותי בנפרד.

"פלונית סיפרה לך מה קרה אתמול??"- אני "מה קרה?".

(שוב לא אומרת לא, אלא שואלת מה קרה- אבל זה הונאה)

אבל מעדיפה לשקר מאשר לסכסך.

ולעינייננו-

מכל הדוגמאות שהבאת לענ"ד הכי בעייתית היא השקר למלצרית.

השקר על העיכוב- גם אם לא הייתי משקרת במקומו הייתי בוחנת.

והשקר לאימא- גם אני עושה את זה. לצערי אין לי ברירה. (היא דאגנית ברמות)

אם לא החלטת לחתוך- לדעתי כן שווה בהזדמנות כזאת,

כמו השקר עם המלצרית לשאול למה לדעתו זה לגיטימי,

ובכללי עד כמה חשוב לו לדבר אמת.

בשעות הקטנות של הלילה במקומות מסוכנים.

(חד פעמי מילא. קבוע לא.)

"ונשמרתם מאוד לנפשותכם"! 

אישית הייתי עוזבת אותו כי :

א. לא אוהבת שמשקרים לי גורם לחוסר אמון. חוסר בביטחון וכו'.. 

ב. לא הייתי רוצה לדאוג לבעלי כ"כ למישהו שמסתכן קבוע- נוסע בכבישים מסוכנים מאוחר (חד פעמי אם אין ברירה פחות נורא.).

ג. זה גורם לי חוסר הערכה - השקרים שלו. 

- לא ברור לי גם למה משקר שאימו יודעת והיא לא??  (שקר סתם חמור בעיני). 

אולי אין לו קשר טוב עם אימו והיה רוצה שתדע?? לא ברור לי לגמרי. רוצה שתחשבי שהקשר בשלב יותר מתקדם? 

כי אני לא יוכל להתחבר למישהו שרגיל לשקר.

יש שני דברים שאני ממש מתעבת: שקר ופוזות

לא יכולה לחיות עם זה.

זה מה שאת רואה, זה מה שאת חושבת שאת יודעת. זה לא נראה טוב. ולא נשמע טוב. הוא חייב שיקום. אדם שהאמת אינה בסיס חייו, לא מתאים להיות בחברה של אנשים הגונים. 

הייתי חותך. נקודה.

קשר לא יכול להיבנות בלי אמון. ואם את כבר עכשיו מתלבטת בקטע של האמון בו - אז מהר מהר לחתוך.

אני חושבת שזה סוג של תופעה. זה לא נובע מרוע.. הם לפעמים פשוט לא שולטים בזה.

אני הייתי מבררת אצל חברים שלו על הנקודה הזאת/מנסה לראות עוד קצת ואם זה באמת מפריע- מתרחקת.

מי שהיא תיארה אבל בסגנון.

והיום היא כבר לא..

ב"ה.

אי אפשר היה לסמוך על המילים שלה...

אחר כך הם מפסיקים להבחין בין שקר לאמת. אתמול שיקר לאמא שלו ומחר לאישתו. שקר יכול להיות דבר חריג פעם ב. בשום אופן לא דרך התנהלות קבועה. עשה אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר. השקר הוא עבירה חמורה. יש דרך שיקום לשקרנים פתלוגיים. לפני זה אסור לכרות להם ברית, בוודאי שלא נישואים. אדם המשתמש בשקר לעתים קרובות, הופך לשקרן. ושקרן זה שקרן בכל התחומים. נקווה שבשבת הוא לא משקר...

ואפילו מעט תמימות, זה מה שהייתי רוצה בבן זוג...

בשורה תחתונה, אם הוא מוצא חן בעינייך (חוץ מהשקרים) הייתי ממשיכה אבל כל הזמן בוחנת ובודקת את הענין בעוד מצבים... מקבלת תמונת מצב טובה יותר.

אז ככה הוא גם יתנהג אליך.

אם זה לא יפריע לך- תמשיכי.

אם זה יפריע לך ואת לא רוצה שהוא ישקר לך ככה אז תדברי איתו על זה או שתיפרדו יפה.

אישית היה מפריעה לי כי אף אחד לא ערב לי שאכן ישנה את התנהגותו כלפי לאחר החתונה.

בית יציב לא יכול להבנות על בסיס רעוע של שקרים.

אם הוא היה

אומר למלצר משהו בסגנון: כרגע אנחנו לא מעוניינים, אולי בהמשך נזמין.

או

אומר שאמא שלו מעוניינת שיצא ולכן הוא מאמין שהיא תשמח לשמוע שהוא יוצא איתך.

או

חוזר עם טרמפים בצורה שקולה וזהירה ומסתיר את המידע מהוריו. (ליתר ביטחון. שלא ייכנסו לפאניקה סתם)

וכו'

הייתי מבינה.

לא מדובר בסוג של שקר אלא בהתמודדות מסויימת (תקינה) מול סיטואציות מורכבות.

אבל שקרים תמיד עושים נזק. אפילו אם הם לבנים וקטנים.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.