אם אין התקדמות הייתי מתקשה להמשיך הלאה

לתרץ את האיחור, קורה.

לשקר לאמא בנוגע לטרמפים קורה

לשקר שאמא יודעת על הקשר, פחות נחמד, אבל הרבה אנשים משקרים פעם.

לשקר למלצרית, כנ"ל (+חשש של גזל כי מצפים מהיושב בלובי להזמין)

4 שקרים תוך מספר פגישות בודדות זה בהחלט נורה אדומה.

רצף שקרים זה לא תירוץ חד פעמי.

הוא לא חייב לפרט את הסיבות, אבל שלא ימציא לי שהיה פקק.

חוץ מזה שלאחר זה לא כ''כ נורא, זה יכול לקרות רק צריך להשתדל להודיע 

תכלס אולי בגלל שלא הייתה לי מערכת יחסים משמעותית באמת אף פעם, אבל נראה לי שאם אישתי תחליט ללכת לפסיכולוגית פתאום ושאשאל אותה לאן היא הולכת היא תגיד שהיא הולכת לדבר עם חברה.. ביום שהיא תגיד לי שבאמת היא לא הלכה לחברה אלא נפגשה עם פסיכולוגית- אבין אותה. לא ארגיש נבגד ולא אחשוב שיש לה חוסר בבגרות. 

ואל תמכרו לנו את הסרט הזה של 'תגיד לה שזה היה עניין חשוב ואתה לא רוצה להרחיב בנושא והיא לא תשאל שאלות'. ממש.. 

יודעת מה גברת נשואה 16 שנה? תקבעי עם בעלך שתאספי אותו מהעבודה ותאחרי חצי שעה, כשישאל אותך מה קרה תגידי לו שזה היה עניין חשוב שעיכב אותך מאוד ונראה מה תיהיה התגובה שלו.. 

בטח כשמדובר בבחורה 

ובטח בדייטים ראשונים שהיא רק לומדת מי הבחור וזה הכי טבעי לשאול שאלות כאלו ולנסות להבין מה עומד מאחורי הדברים שהמדוייט אומר. 

את מה שאורי כתבה.

יחסים קרובים מבוססים על אמון.

בעלי מאחר המון, ואני מאמינה לו כשהוא אומר שהיה משהו חשוב. אני בעיקר מצפה ממנו שיודיע שהוא מתעכב, כדי שלא אחכה סתם. זה נותן הרגשה שלמרות שהוא מאחר, הוא מתחשב בי.

עדיף לשלוח הודעה "אני מאחר. סליחה." מאשר להמציא סיפורים.

אמנם נשואה קצת פחות שני מ"גברת נשואה 16 שנה", כפי שכינית אותה, אבל אני מסכימה איתה.

יש הבדל בין מדויטים לבין זוג נשוי. בין מדויטים לגיטימי שלא ידעו הכול זה על זה, בין נשואים בד"כ הכול צריך להיות גלוי (ומותר גם שלכל אחד מבני הזוג תהיה פינה אישית משלו! ובן הזוג לא חייב לדווח על כל צעד בחייו לבן זוגו. אבל יש דברים שהשיתוף ביניהם צריך להיות מלא, כמו טיפול פסיכולוגי - כך לדעתי).

בקיצור - לא לשקר או לעגל פינות זה כלל בסיסי בחיים, לא רק בין בני זוג או מדויטים. ואפשר באמת לומר בכנות: היו לי בלת"מים שלא תלויים בי. רציתי להגיע בזמן אבל לא הצלחתי. בפעם הבאה (אם תהיה...) אגיע בזמן בע"ה.

לא היית צריך לשקר בשביל זה. אנשים לא חופרים בפגישות ראשונות על למה איחרת.

איחרת וזהו, נקודה. הדבר היחיד שמצפים לו זה שתשלח איזה הודעה- אני מתעכב, ממש סליחה, אגיע בשעה X.

ואח"כ לומר סליחה, זה לא אופייני לך וכו'. וזהו.

אני לא אוהבת שמשקרים לי שקרים קטנים. זה מכעיס ממש! הרבה יותר מכעיס מאשר לדעת שסתם התעכבת ולא יצאת בזמן...

אפילו יותר מכעיס מלדעת שריחפת או נרדמת ובגלל זה אחרת..

ואם הוא יודה? תתקני אותו? ואם לא יודה? תוכיחי אותו? 

אין מה לעשות כ"כ.

אבל מכיוון שזה רק 'בכללי די טוב' 

ולא 'אני לא יכולה בלעדיו'

ומצד שני 'זה מפריע לי מאד'

אז אולי עדיף לחתוך. 

אחרת היה אפשר ללכת על מסלול תיקון פחחות.

טרמפים זה לא שקר. הוא ילד גדול מותר לו. 

הדוגמא הראשונה זה שקר. 

אם הוא עושה רושם שיש בו חלקלקות מסוימת תשאלי את עצמך אם את מוכנה לקבל אותו כך. 

ממש כך. איך שהוא כרגע.

אולי תנסו להמשיך עוד קצת ולשים לב לזה. 

קודם כל, ידועה החשיבות של מידת האמת ביהדות. 

מצד שני, "מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום". 

אבל זה מורכב מאד, כי לי אישית יצא להיפגע בזוגיות משקר לבן(או אי אמירת אמת).

סך הכל מטרת השקר היתה לא לפגוע בי, אבל איכשהו יצא (אחרי פרק זמן) שזה התפוצץ בפנים. 

לכן חשובה התפילה לבורא העולם בכל רגע, שיוביל אותנו למעשה הנכון. . . 

אני אישית משתדל לא לשקר בלבן, ככה לפחות הקב"ה מוביל אותי שאני פונה אליו. 

יהיה קשה לבנות בית יציב ובטוח עם אדם כזה.

אני אישית לא אוהבת את זה. אני צריכה נאמנות.

עכשיו הוא משקר על אמא שלו, אם תהיו נשואים- לך.

הרי מה ההבדל?

הרוב היו רוצות אותי כבעל

(רוב הבנות עיקמו את הפנים בביטול ואמרו בלב ממש ,

חלקם ניסו להבין למה התכוונתי, והשאר סתם עייפות בישביל להבין מה כתבתי פה)

אי אפשר לוותר עליו. וזאת תכונה, אל תשלי את עצמך שכלפייך הוא כן יהיה אמין. וגם אל תבני על זה שזה ישתנה בקרוב אם בכלל.

ע"פ מה שאת מספרת אם הייתי במצב שלך הייתי חותך (אבל אע"פ שזה יהיה קשה אני חושב שאם את יכולה זה יהיה חסד גדול להסביר לו למה כי זה עניין שהוא חייב לתפוס את עצמו בו ולעבוד עליו, אפשר גם דרך השדכן או מכר).

אם היה מדובר על שקרים שכולם כולל כולם היו ל"דרכי שלום" - אז זה יכול להיות לגיטימי!

אבל מהתיאורים שלך, כנראה מדובר על שקרן כרוני,

ומכיוון שאני חושב שאמון בין בני-זוג זה ה-יסוד לבניית הזוגיות.

אני ממליץ לך לחתוך!

אני בד"כ לא אמליץ למישהי/ו לעשות דבר כזה כשאני לא מכיר את האנשים,

אבל כאן מדובר על אבן-יסוד בזוגיות!

סופו שימצא את עצמו שקרן גדול.

ולאדם כזה אי אפשר להאמין גם כשהוא דובר אמת.

כילדה, היתה לי חברה שלא יכולתי להאמין כמעט לשום דבר שאמרה. אני מניחה שלפחות 50% היה אמת...

בטח ובטח כשהוא משקר בפנייך ולא מתבייש בזה! 

זה מראה שבעיניו זה לגיטימי 'לרמות קצת', ונראה שבעינייך זה לא.

בעיני יושר זו תכונה בסיסית, ואני לא סובלת שאנשים משנים את האמת בשביל תועלת כלשהי. (ואני לא מתכוונת לשינוי מפני השלום...)

קיימת גם האפשרות שיש שקרים שלגיטימיים בעיניו, עד גבול מסויים, ובדברים אחרים הוא לא ישקר. אם את מוכנה, אז אולי תגידי לו שזה מפריע לך ואת מעדיפה את האמת בכל מקרה. ואז תראי אם הוא מסוגל לעמוד בזה, ולהבין את הבעייתיות של השקר.

ממש לא חשבתי שזו סיטואציה מורכבת כל כך. בעקרון תיכננתי שיכתבו לי שאני סתם חופרת ואין מה להתייחס לדברים קטנים כל כך וציפיתי שזה מה שירגיע אותי. אז הופתעתי. תודה

טיפ בכללי לכאלה שמחפשים בן זוג- להסתכל על המידות שלו. האם הוא בן אדם טוב, מתחשב וכו'

חלק מזה זה גם נאמנות ואמינות.

אדם שמשקר הוא לא אמין . זה או זה או זה.. לא הולך ביחד.

לכן אם היא כבר יודעת על חיסרון רציני- למה להכנס לזה בכלל?

עם בעיות קטנות אחרות אפשר להסתדר וזה אינדבדואלי.. 

בהצלחה

על עצמו חזק- לא בטוח שמישהי תרצה...

לברוח כמו מאש.  מראה על פגם בסיסי ומהותי במידות.

בס"ד

1- האם ומתי לגיטימי לשקר

2- היכולת לשקר.

פעם לא הייתי מסוגלת לשקר. בכלל.
אחרי הרבה עבודה עצמית הגעתי למצב שאני מסוגלת לשקר לאימא שלי בטלפון,

על שאלות כמו "איך את מרגישה?" מצויין (כן בטח)

"הילדים לא יחפים נכון?" - "ברור...".- כי 38 מעלות חום הם צריכים גם נעליים וגרביים...

אמנם זה לקח לי עבודה, והיה קשה, (ועדיין אני מעדיפה להתחמק מאשר לשקר ממש- ולרוב זה מה שעושה)
אך בהרגשתי האישית זה כן השחתת המידות.

למרות שזה מאד ספציפי.

הדבר היחיד שאני משקרת בלי יסוריי מצפון זה באמת כששני צדדים של מריבה משתפים אותי בנפרד.

"פלונית סיפרה לך מה קרה אתמול??"- אני "מה קרה?".

(שוב לא אומרת לא, אלא שואלת מה קרה- אבל זה הונאה)

אבל מעדיפה לשקר מאשר לסכסך.

ולעינייננו-

מכל הדוגמאות שהבאת לענ"ד הכי בעייתית היא השקר למלצרית.

השקר על העיכוב- גם אם לא הייתי משקרת במקומו הייתי בוחנת.

והשקר לאימא- גם אני עושה את זה. לצערי אין לי ברירה. (היא דאגנית ברמות)

אם לא החלטת לחתוך- לדעתי כן שווה בהזדמנות כזאת,

כמו השקר עם המלצרית לשאול למה לדעתו זה לגיטימי,

ובכללי עד כמה חשוב לו לדבר אמת.

בשעות הקטנות של הלילה במקומות מסוכנים.

(חד פעמי מילא. קבוע לא.)

"ונשמרתם מאוד לנפשותכם"! 

אישית הייתי עוזבת אותו כי :

א. לא אוהבת שמשקרים לי גורם לחוסר אמון. חוסר בביטחון וכו'.. 

ב. לא הייתי רוצה לדאוג לבעלי כ"כ למישהו שמסתכן קבוע- נוסע בכבישים מסוכנים מאוחר (חד פעמי אם אין ברירה פחות נורא.).

ג. זה גורם לי חוסר הערכה - השקרים שלו. 

- לא ברור לי גם למה משקר שאימו יודעת והיא לא??  (שקר סתם חמור בעיני). 

אולי אין לו קשר טוב עם אימו והיה רוצה שתדע?? לא ברור לי לגמרי. רוצה שתחשבי שהקשר בשלב יותר מתקדם? 

כי אני לא יוכל להתחבר למישהו שרגיל לשקר.

יש שני דברים שאני ממש מתעבת: שקר ופוזות

לא יכולה לחיות עם זה.

זה מה שאת רואה, זה מה שאת חושבת שאת יודעת. זה לא נראה טוב. ולא נשמע טוב. הוא חייב שיקום. אדם שהאמת אינה בסיס חייו, לא מתאים להיות בחברה של אנשים הגונים. 

הייתי חותך. נקודה.

קשר לא יכול להיבנות בלי אמון. ואם את כבר עכשיו מתלבטת בקטע של האמון בו - אז מהר מהר לחתוך.

אני חושבת שזה סוג של תופעה. זה לא נובע מרוע.. הם לפעמים פשוט לא שולטים בזה.

אני הייתי מבררת אצל חברים שלו על הנקודה הזאת/מנסה לראות עוד קצת ואם זה באמת מפריע- מתרחקת.

מי שהיא תיארה אבל בסגנון.

והיום היא כבר לא..

ב"ה.

אי אפשר היה לסמוך על המילים שלה...

אחר כך הם מפסיקים להבחין בין שקר לאמת. אתמול שיקר לאמא שלו ומחר לאישתו. שקר יכול להיות דבר חריג פעם ב. בשום אופן לא דרך התנהלות קבועה. עשה אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר. השקר הוא עבירה חמורה. יש דרך שיקום לשקרנים פתלוגיים. לפני זה אסור לכרות להם ברית, בוודאי שלא נישואים. אדם המשתמש בשקר לעתים קרובות, הופך לשקרן. ושקרן זה שקרן בכל התחומים. נקווה שבשבת הוא לא משקר...

ואפילו מעט תמימות, זה מה שהייתי רוצה בבן זוג...

בשורה תחתונה, אם הוא מוצא חן בעינייך (חוץ מהשקרים) הייתי ממשיכה אבל כל הזמן בוחנת ובודקת את הענין בעוד מצבים... מקבלת תמונת מצב טובה יותר.

אז ככה הוא גם יתנהג אליך.

אם זה לא יפריע לך- תמשיכי.

אם זה יפריע לך ואת לא רוצה שהוא ישקר לך ככה אז תדברי איתו על זה או שתיפרדו יפה.

אישית היה מפריעה לי כי אף אחד לא ערב לי שאכן ישנה את התנהגותו כלפי לאחר החתונה.

בית יציב לא יכול להבנות על בסיס רעוע של שקרים.

אם הוא היה

אומר למלצר משהו בסגנון: כרגע אנחנו לא מעוניינים, אולי בהמשך נזמין.

או

אומר שאמא שלו מעוניינת שיצא ולכן הוא מאמין שהיא תשמח לשמוע שהוא יוצא איתך.

או

חוזר עם טרמפים בצורה שקולה וזהירה ומסתיר את המידע מהוריו. (ליתר ביטחון. שלא ייכנסו לפאניקה סתם)

וכו'

הייתי מבינה.

לא מדובר בסוג של שקר אלא בהתמודדות מסויימת (תקינה) מול סיטואציות מורכבות.

אבל שקרים תמיד עושים נזק. אפילו אם הם לבנים וקטנים.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים