אם אין התקדמות הייתי מתקשה להמשיך הלאה

לתרץ את האיחור, קורה.

לשקר לאמא בנוגע לטרמפים קורה

לשקר שאמא יודעת על הקשר, פחות נחמד, אבל הרבה אנשים משקרים פעם.

לשקר למלצרית, כנ"ל (+חשש של גזל כי מצפים מהיושב בלובי להזמין)

4 שקרים תוך מספר פגישות בודדות זה בהחלט נורה אדומה.

רצף שקרים זה לא תירוץ חד פעמי.

הוא לא חייב לפרט את הסיבות, אבל שלא ימציא לי שהיה פקק.

חוץ מזה שלאחר זה לא כ''כ נורא, זה יכול לקרות רק צריך להשתדל להודיע 

תכלס אולי בגלל שלא הייתה לי מערכת יחסים משמעותית באמת אף פעם, אבל נראה לי שאם אישתי תחליט ללכת לפסיכולוגית פתאום ושאשאל אותה לאן היא הולכת היא תגיד שהיא הולכת לדבר עם חברה.. ביום שהיא תגיד לי שבאמת היא לא הלכה לחברה אלא נפגשה עם פסיכולוגית- אבין אותה. לא ארגיש נבגד ולא אחשוב שיש לה חוסר בבגרות. 

ואל תמכרו לנו את הסרט הזה של 'תגיד לה שזה היה עניין חשוב ואתה לא רוצה להרחיב בנושא והיא לא תשאל שאלות'. ממש.. 

יודעת מה גברת נשואה 16 שנה? תקבעי עם בעלך שתאספי אותו מהעבודה ותאחרי חצי שעה, כשישאל אותך מה קרה תגידי לו שזה היה עניין חשוב שעיכב אותך מאוד ונראה מה תיהיה התגובה שלו.. 

בטח כשמדובר בבחורה 

ובטח בדייטים ראשונים שהיא רק לומדת מי הבחור וזה הכי טבעי לשאול שאלות כאלו ולנסות להבין מה עומד מאחורי הדברים שהמדוייט אומר. 

את מה שאורי כתבה.

יחסים קרובים מבוססים על אמון.

בעלי מאחר המון, ואני מאמינה לו כשהוא אומר שהיה משהו חשוב. אני בעיקר מצפה ממנו שיודיע שהוא מתעכב, כדי שלא אחכה סתם. זה נותן הרגשה שלמרות שהוא מאחר, הוא מתחשב בי.

עדיף לשלוח הודעה "אני מאחר. סליחה." מאשר להמציא סיפורים.

אמנם נשואה קצת פחות שני מ"גברת נשואה 16 שנה", כפי שכינית אותה, אבל אני מסכימה איתה.

יש הבדל בין מדויטים לבין זוג נשוי. בין מדויטים לגיטימי שלא ידעו הכול זה על זה, בין נשואים בד"כ הכול צריך להיות גלוי (ומותר גם שלכל אחד מבני הזוג תהיה פינה אישית משלו! ובן הזוג לא חייב לדווח על כל צעד בחייו לבן זוגו. אבל יש דברים שהשיתוף ביניהם צריך להיות מלא, כמו טיפול פסיכולוגי - כך לדעתי).

בקיצור - לא לשקר או לעגל פינות זה כלל בסיסי בחיים, לא רק בין בני זוג או מדויטים. ואפשר באמת לומר בכנות: היו לי בלת"מים שלא תלויים בי. רציתי להגיע בזמן אבל לא הצלחתי. בפעם הבאה (אם תהיה...) אגיע בזמן בע"ה.

לא היית צריך לשקר בשביל זה. אנשים לא חופרים בפגישות ראשונות על למה איחרת.

איחרת וזהו, נקודה. הדבר היחיד שמצפים לו זה שתשלח איזה הודעה- אני מתעכב, ממש סליחה, אגיע בשעה X.

ואח"כ לומר סליחה, זה לא אופייני לך וכו'. וזהו.

אני לא אוהבת שמשקרים לי שקרים קטנים. זה מכעיס ממש! הרבה יותר מכעיס מאשר לדעת שסתם התעכבת ולא יצאת בזמן...

אפילו יותר מכעיס מלדעת שריחפת או נרדמת ובגלל זה אחרת..

ואם הוא יודה? תתקני אותו? ואם לא יודה? תוכיחי אותו? 

אין מה לעשות כ"כ.

אבל מכיוון שזה רק 'בכללי די טוב' 

ולא 'אני לא יכולה בלעדיו'

ומצד שני 'זה מפריע לי מאד'

אז אולי עדיף לחתוך. 

אחרת היה אפשר ללכת על מסלול תיקון פחחות.

טרמפים זה לא שקר. הוא ילד גדול מותר לו. 

הדוגמא הראשונה זה שקר. 

אם הוא עושה רושם שיש בו חלקלקות מסוימת תשאלי את עצמך אם את מוכנה לקבל אותו כך. 

ממש כך. איך שהוא כרגע.

אולי תנסו להמשיך עוד קצת ולשים לב לזה. 

קודם כל, ידועה החשיבות של מידת האמת ביהדות. 

מצד שני, "מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום". 

אבל זה מורכב מאד, כי לי אישית יצא להיפגע בזוגיות משקר לבן(או אי אמירת אמת).

סך הכל מטרת השקר היתה לא לפגוע בי, אבל איכשהו יצא (אחרי פרק זמן) שזה התפוצץ בפנים. 

לכן חשובה התפילה לבורא העולם בכל רגע, שיוביל אותנו למעשה הנכון. . . 

אני אישית משתדל לא לשקר בלבן, ככה לפחות הקב"ה מוביל אותי שאני פונה אליו. 

יהיה קשה לבנות בית יציב ובטוח עם אדם כזה.

אני אישית לא אוהבת את זה. אני צריכה נאמנות.

עכשיו הוא משקר על אמא שלו, אם תהיו נשואים- לך.

הרי מה ההבדל?

הרוב היו רוצות אותי כבעל

(רוב הבנות עיקמו את הפנים בביטול ואמרו בלב ממש ,

חלקם ניסו להבין למה התכוונתי, והשאר סתם עייפות בישביל להבין מה כתבתי פה)

אי אפשר לוותר עליו. וזאת תכונה, אל תשלי את עצמך שכלפייך הוא כן יהיה אמין. וגם אל תבני על זה שזה ישתנה בקרוב אם בכלל.

ע"פ מה שאת מספרת אם הייתי במצב שלך הייתי חותך (אבל אע"פ שזה יהיה קשה אני חושב שאם את יכולה זה יהיה חסד גדול להסביר לו למה כי זה עניין שהוא חייב לתפוס את עצמו בו ולעבוד עליו, אפשר גם דרך השדכן או מכר).

אם היה מדובר על שקרים שכולם כולל כולם היו ל"דרכי שלום" - אז זה יכול להיות לגיטימי!

אבל מהתיאורים שלך, כנראה מדובר על שקרן כרוני,

ומכיוון שאני חושב שאמון בין בני-זוג זה ה-יסוד לבניית הזוגיות.

אני ממליץ לך לחתוך!

אני בד"כ לא אמליץ למישהי/ו לעשות דבר כזה כשאני לא מכיר את האנשים,

אבל כאן מדובר על אבן-יסוד בזוגיות!

סופו שימצא את עצמו שקרן גדול.

ולאדם כזה אי אפשר להאמין גם כשהוא דובר אמת.

כילדה, היתה לי חברה שלא יכולתי להאמין כמעט לשום דבר שאמרה. אני מניחה שלפחות 50% היה אמת...

בטח ובטח כשהוא משקר בפנייך ולא מתבייש בזה! 

זה מראה שבעיניו זה לגיטימי 'לרמות קצת', ונראה שבעינייך זה לא.

בעיני יושר זו תכונה בסיסית, ואני לא סובלת שאנשים משנים את האמת בשביל תועלת כלשהי. (ואני לא מתכוונת לשינוי מפני השלום...)

קיימת גם האפשרות שיש שקרים שלגיטימיים בעיניו, עד גבול מסויים, ובדברים אחרים הוא לא ישקר. אם את מוכנה, אז אולי תגידי לו שזה מפריע לך ואת מעדיפה את האמת בכל מקרה. ואז תראי אם הוא מסוגל לעמוד בזה, ולהבין את הבעייתיות של השקר.

ממש לא חשבתי שזו סיטואציה מורכבת כל כך. בעקרון תיכננתי שיכתבו לי שאני סתם חופרת ואין מה להתייחס לדברים קטנים כל כך וציפיתי שזה מה שירגיע אותי. אז הופתעתי. תודה

טיפ בכללי לכאלה שמחפשים בן זוג- להסתכל על המידות שלו. האם הוא בן אדם טוב, מתחשב וכו'

חלק מזה זה גם נאמנות ואמינות.

אדם שמשקר הוא לא אמין . זה או זה או זה.. לא הולך ביחד.

לכן אם היא כבר יודעת על חיסרון רציני- למה להכנס לזה בכלל?

עם בעיות קטנות אחרות אפשר להסתדר וזה אינדבדואלי.. 

בהצלחה

על עצמו חזק- לא בטוח שמישהי תרצה...

לברוח כמו מאש.  מראה על פגם בסיסי ומהותי במידות.

בס"ד

1- האם ומתי לגיטימי לשקר

2- היכולת לשקר.

פעם לא הייתי מסוגלת לשקר. בכלל.
אחרי הרבה עבודה עצמית הגעתי למצב שאני מסוגלת לשקר לאימא שלי בטלפון,

על שאלות כמו "איך את מרגישה?" מצויין (כן בטח)

"הילדים לא יחפים נכון?" - "ברור...".- כי 38 מעלות חום הם צריכים גם נעליים וגרביים...

אמנם זה לקח לי עבודה, והיה קשה, (ועדיין אני מעדיפה להתחמק מאשר לשקר ממש- ולרוב זה מה שעושה)
אך בהרגשתי האישית זה כן השחתת המידות.

למרות שזה מאד ספציפי.

הדבר היחיד שאני משקרת בלי יסוריי מצפון זה באמת כששני צדדים של מריבה משתפים אותי בנפרד.

"פלונית סיפרה לך מה קרה אתמול??"- אני "מה קרה?".

(שוב לא אומרת לא, אלא שואלת מה קרה- אבל זה הונאה)

אבל מעדיפה לשקר מאשר לסכסך.

ולעינייננו-

מכל הדוגמאות שהבאת לענ"ד הכי בעייתית היא השקר למלצרית.

השקר על העיכוב- גם אם לא הייתי משקרת במקומו הייתי בוחנת.

והשקר לאימא- גם אני עושה את זה. לצערי אין לי ברירה. (היא דאגנית ברמות)

אם לא החלטת לחתוך- לדעתי כן שווה בהזדמנות כזאת,

כמו השקר עם המלצרית לשאול למה לדעתו זה לגיטימי,

ובכללי עד כמה חשוב לו לדבר אמת.

בשעות הקטנות של הלילה במקומות מסוכנים.

(חד פעמי מילא. קבוע לא.)

"ונשמרתם מאוד לנפשותכם"! 

אישית הייתי עוזבת אותו כי :

א. לא אוהבת שמשקרים לי גורם לחוסר אמון. חוסר בביטחון וכו'.. 

ב. לא הייתי רוצה לדאוג לבעלי כ"כ למישהו שמסתכן קבוע- נוסע בכבישים מסוכנים מאוחר (חד פעמי אם אין ברירה פחות נורא.).

ג. זה גורם לי חוסר הערכה - השקרים שלו. 

- לא ברור לי גם למה משקר שאימו יודעת והיא לא??  (שקר סתם חמור בעיני). 

אולי אין לו קשר טוב עם אימו והיה רוצה שתדע?? לא ברור לי לגמרי. רוצה שתחשבי שהקשר בשלב יותר מתקדם? 

כי אני לא יוכל להתחבר למישהו שרגיל לשקר.

יש שני דברים שאני ממש מתעבת: שקר ופוזות

לא יכולה לחיות עם זה.

זה מה שאת רואה, זה מה שאת חושבת שאת יודעת. זה לא נראה טוב. ולא נשמע טוב. הוא חייב שיקום. אדם שהאמת אינה בסיס חייו, לא מתאים להיות בחברה של אנשים הגונים. 

הייתי חותך. נקודה.

קשר לא יכול להיבנות בלי אמון. ואם את כבר עכשיו מתלבטת בקטע של האמון בו - אז מהר מהר לחתוך.

אני חושבת שזה סוג של תופעה. זה לא נובע מרוע.. הם לפעמים פשוט לא שולטים בזה.

אני הייתי מבררת אצל חברים שלו על הנקודה הזאת/מנסה לראות עוד קצת ואם זה באמת מפריע- מתרחקת.

מי שהיא תיארה אבל בסגנון.

והיום היא כבר לא..

ב"ה.

אי אפשר היה לסמוך על המילים שלה...

אחר כך הם מפסיקים להבחין בין שקר לאמת. אתמול שיקר לאמא שלו ומחר לאישתו. שקר יכול להיות דבר חריג פעם ב. בשום אופן לא דרך התנהלות קבועה. עשה אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר. השקר הוא עבירה חמורה. יש דרך שיקום לשקרנים פתלוגיים. לפני זה אסור לכרות להם ברית, בוודאי שלא נישואים. אדם המשתמש בשקר לעתים קרובות, הופך לשקרן. ושקרן זה שקרן בכל התחומים. נקווה שבשבת הוא לא משקר...

ואפילו מעט תמימות, זה מה שהייתי רוצה בבן זוג...

בשורה תחתונה, אם הוא מוצא חן בעינייך (חוץ מהשקרים) הייתי ממשיכה אבל כל הזמן בוחנת ובודקת את הענין בעוד מצבים... מקבלת תמונת מצב טובה יותר.

אז ככה הוא גם יתנהג אליך.

אם זה לא יפריע לך- תמשיכי.

אם זה יפריע לך ואת לא רוצה שהוא ישקר לך ככה אז תדברי איתו על זה או שתיפרדו יפה.

אישית היה מפריעה לי כי אף אחד לא ערב לי שאכן ישנה את התנהגותו כלפי לאחר החתונה.

בית יציב לא יכול להבנות על בסיס רעוע של שקרים.

אם הוא היה

אומר למלצר משהו בסגנון: כרגע אנחנו לא מעוניינים, אולי בהמשך נזמין.

או

אומר שאמא שלו מעוניינת שיצא ולכן הוא מאמין שהיא תשמח לשמוע שהוא יוצא איתך.

או

חוזר עם טרמפים בצורה שקולה וזהירה ומסתיר את המידע מהוריו. (ליתר ביטחון. שלא ייכנסו לפאניקה סתם)

וכו'

הייתי מבינה.

לא מדובר בסוג של שקר אלא בהתמודדות מסויימת (תקינה) מול סיטואציות מורכבות.

אבל שקרים תמיד עושים נזק. אפילו אם הם לבנים וקטנים.

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז

בשיחה עם בחורה? בחברותא? בשולחן שבת כשאתה מדבר עם אחותך? סתם בהליכה ברחוב? 

אני אמנם לא מיישיר מבט

אבל אני שם לב שאני חריג בזה..

שאר הגברים שאני מכיר נורמלים בהיבט הזה.

לכן הפנייה לגברים כאילו שאת תופעה הפתיעה אותי..

"מוטב שתסתכל עליה ולא תחשוב עליה, מאשר שלא תסתכל עליה ותחשוב עליה בלי הרף"

זו שאלה שכדאי להרחיב יותר מה מטרתה.

בינתיים זה נשמע מהחלל הפנוי..