זה לא ברור? (ולא שלא היה עליי כסף)

זה לא העניין הכספי.

אלא סוג של ברור שהוא צריך לשלם. במיוחד שזו הסיטואציה הראשונה בבית קפה. אח"כ שמכירים יותר, אז כמובן שאציע שאני אשלם.

הבחור נפגש כבר לפנייך עם כמה בנות כנראה, ולמד: יש כאלה שמאוד לא אוהבות שמשלמים עליהן; יש כאלה שמצפות כמובן מאליו שישלמו עליהן; יש כאלה שלא משנה להן. הוא לא יכול לדעת מאיזה סוג את, ולכן הוא שואל.

אני גם חושבת שכדאי להתרגל פשוט לומר מה שאנחנו חושבים, מרגישים ורוצים. אם את רוצה שהוא ישלם עלייך, אז אפשר פשוט לומר "כן, תודה!" ולחייך, בלי לגמגם.

"זה ישמח אותי, תודה רבה", "כן, זה באמת נחמד מצדך", בחיוך. מה הבעיה?

זה קשור מאוד לנושא השרשור.

אני לא רואה מה משפיל בלאפשר לבחור שרוצה לשלם עלייך ולשמח אותך לעשות זאת.

כמובן, אם זה משמח אותך וחשוב לך. לנו היה מצב דומה - בפגישה הרביעית בפעם הראשונה היינו בבית קפה. אם כי ממש אכלנו, ולא הזמנו רק שתיה. הוא הציע לשלם ואני העדפתי שנתחלק בתשלום שווה בשווה. אבל אם בחור מעוניין לשלם עלייך ולשמח אותך, והיית רוצה שהוא ישלם כמחווה ג'נטלמנית, ורק שתיתם וזו פגישה רביעית - למה לא? (כשניתן להבין שהשאלה הגיעה מכיוון שיש בנות שמאוד לא אוהבות שמשלמים עליהן, ואין לו דרך לדעת לאיזו קבוצה את משתייכת)

(מזל טוב)

העליתי את הנושא כי לעניות דעתי שאלתו היתה מיותרת ומביכה.

כמחווה ג'נטלמנית הגבר אמור (לדעתי לפחות..) לשלם. 

וזה לא שהזמנתי ארוחת גורמה.

הרגשתי ע=כל כך לא נעים וזה ממש הוריד לי ממנו.

אבל אחרי שקראתי את דבריכם, אני מנסה לדון לכף זכות.

במערכת הזוגית הייעוד של הגבר לתת, ושל האישה לקבל (ורק כך נוצר הדור הבא).

נכון שבאמת שניהם נותנים ושניהם מקבלים, אבל באופן כללי זו המהות שלנו.

יש לי תחושה שהרבה גברים יתקוממו על המשפט הזה..חח..

כל גבר מחפש את האישה שתהיה ראויה ותשמח לקבל את כל מה שיש בו לתת.

קבלה מגבר זו הנתינה הכי גדולה של האישה.

ואני לא מתכוונת לתשלום בדייטים. זה רק קצה, בעניין המהותי הזה. אני מתכוונת למהות החיים הזוגיים.

ואני כותבת עם וותק של מעל עשור בחיי נישואין.

אחר כך אפשר להתחלק בכיף ובשמחה.

מה זה ביטחון? מה זה אומר להרגיש שיש לידי גבר?

אפשר לדון בכך באריכות, אבל כנראה שנדיבות נחשבת אצל הרוב תכונה שנותנת ביטחון, לאו דווקא במובן החיצוני של "יש לו כסף, לילדים שלי לא יהיה קר בלילות" - ב"ה התקדמנו קצת ב-200 השנים האחרונות, אף אחת לא צריכה להתחתן כדי לא לגווע ברעב; אם כי כסף זה בהחלט חשוב - אלא במובן הפנימי של "הוא רוצה לתת לי, אני יקרה וחשובה לו".

ואגב, אצלי אם לא בא לי שהוא ישלם עליי, זה כבר סימן... (וזה לא אומר שאני לא שולפת ת'ארנק תמיד-תמיד בכל מקרה ומבהירה שאין לי בעיה לשלם וכו'.)

ותכלס בנים עושים את זה כי זאת מוסכמה חברתית וזה לא אומר כלום על כמה אכפת להם ממך או לא. 

***

תגובה לפותחת וכו'

אני לא קמצן, כשאני מזמין פיצה עם חברים והם מתחילים לעשות את החשבון כמה כל אחד אכל וכמה צריך לשלם אני מעדיף לשלם על כולם ושיסתמו כי אני שונא את ההתעסקות הזאת או כשאני יוצא לבילוי עם חברים יכל להיות שאחד ישלם על כולם ופעם הבאה מישהו אחר ישלם (רק בגלל שהם יודעים שאני שונא את ההתחשבנות הזאת כל פעם) אבל כשיצאתי לפגישות תמיד הרגיש לי שאני מכבד אותה בזה שהיא משלמת על עצמה ושאנחנו לא מתעסקים במי ישלם או מה (לא אני לא פמניסט!). יכול להיות שמה שאני ראיתי בתור נתינת כבוד לזולת הזולת ראה בתור זלזול וקמצנות? לא מפריע לי, אני משתדל להיות טבעי ולא להכניס את עצמי לסרטים ולנסות לפענח את המחשבות שלה. מתאים לה? יופי, לא מתאים לה? או שתגיד ונשנה איתה גישה או שתישתוק לנצח () 

תהיו עצמכם, אל תנסו להיות מה שאתם לא ותכבדו את הזולת. אם הזולת רואה בכבוד שאתם נותנים לו הפך הכבוד אז זה לא אומר שאתם לא בסדר ושאתם צריכים לעבוד על עצמכם (שזה אומר לעשות מרתון סרטי רומנטיקה הוליוודים), פשוט תהיו עצמכם עד שתמצאו את זאת שמתרגשת מזה שאתם מכבדים אותה בדרך שאתם עושים את זה. 

בדיוק כמו שבדייט ראשון אני רואה את זה בתור לכבד, כך גם בדייט רביעי, זה לא משתנה.. אולי כשהקשר מגיע לשלב חברי יותר אז אני פשוט ישלם (כי אכבד אותה כבר בדרכים אחרות וזה יהיה שולי. אבל שוב, זה לא יהיה מתוך ג'נטלמניות או משהו) 

זה מגוחך שבחורה רואה בזה שהבחור משלם עליה בדייט נכונות ושהכל טוב.. מה עם חיוך? מילה טובה?

(כל השרוטות עכשיו לייק דיס >> קמצן! רוצה להביא לנו חיוך.. תשלם ת'חשבון. כע, זה בגלל שלא ראיתן את החיוך שלי |עף על עצמו|) 

נראה לי שהבנת לא נכון משהו ממה שכתבתי...

ועדיין, לא רואה הקשר בין זה לבין להראות נכונות להמשך.. חיוך ומילה טובה מראים על נכונות להמשך! 

וזה אחד מהדברים שאני אומר פה, תהיה אתה...

וזה בד"כ גורם לויכוח.

לא יודעת, לא אוהבת את העניין הזה. לשנינו אין כסף, שנינו מחשבים כל פרוטה. למה שפתאום יהיה לו מיליון כסף לבזבז עליי?

אבל בזמן האחרון הבנתי שאולי כן כדאי לאפשר להם, בשביל הגבריות...

הקטע ההזוי הוא שאת מרגישה בנוח שאחרים משלמים עלייך,

ואת לא מרגישה נעים כשהם שואלים אותך..

אולי תלכי לקבץ נדבות?

אצלי הכלל הוא יחסית ברור, בחורה שלא ברור לה שאני משלם עליה - אני אשלם עליה בלב שלם!

בחורה שברור לה שאני זה שצריך לשלם עליה (בייחוד בשלב כזה של הקשר) -

תקבל למחרת את הטלפון שישחרר אותי ממנה..

גם לא אבא שלה.

איך תדע אם היא מצפה שתשלם עליה בהתחלה? תשאל אותה? קרוב לוודאי שהיא תתבייש ולא תגיד לך את האמת אז תיקח זאת בחשבון

מצטערת לשמוע שככה אתה נוהג, אני לא רואה את הדברים ככה, יש בנות מקסימות שלא עונות על הקריטריון הראשון והן בעלות מידות טובות.

אני גם בפגישה ראשונה הצעתי לבחור שגם אני אשלם אבל ציפיתי והיה לי ברור שהוא ישלם עלי, אז זה נקרא מידות טובות או רעות?

שהגבר משלם רק כשזה משרת אינטרסים שלו? אותו דבר 

התשלום לא חשוב בכלל - לא מעניינים אותי 15 השקלים על השוקולטה - מעניין אותי לדעת שהוא נותן, שהוא פתוח ורגוע, שיש לו לב טוב, שהוא לא מתחשבן על כל פיפס אלא מפרגן ומשקיע ומחמיא, ועושה זאת בכיף.

כי אני בן אדם אולי? לכל בחורה אתה צריך להתייחס בכבוד לא רק אם היא מתאימה לך

וגם מה שרשמת- לפרגן, להשקיע,להחמיא

מלכתחילה אני אופטימית. וברור שההשתדלות שלי משנה. (האם אנחנו חלוקים גם בענייני ידיעה ובחירה?)

הייתי מנערת אותך עכשיו... היי, איפה האמונה שלך? האחוזים לא רלוונטיים כשפוגשים נשמה.

מעולם לא קיוויתי שזה שאני עומדת לפגוש יהיה האחרון, קיוויתי שהוא יהיה שלי. זה שונה מאוד, פינגו.

ואל דאגה, אני משקיעה בעניינים שלי.

אם אתה לא מראה גילויי חיבה מההתחלה?

בס"ד

וגם להפך.

אני למשל מרשה למדוייט לשלם עליי רק אם מבחינתי תהייה פגישה נוספת...

אבל חיבה זה לא דבר שמתפתח ישר מפגישה ראשונה אלא בהדרגה. לא תמיד זה שחור לבן בפעם הראשונה ולא בטוחים אם זה זה או לא. אם על ההתחלה שני הצדדים רואים שזה ממש לא מתאים אז את צודקת.

מדובר על רבדים שונים בקשר..

בקלות אפשר להביא דוגמאות שיש אחד מהם ואין את השני בכלל!

כי יש בחורות שלא מחפשות גילויי חיבה בקשר. כנראה שאני אישית לא נמנית עמהן.

אני משער שרובן המוחלט (של הדתיות) נמצאות היכנשהו באמצע..

שהן רוצות גילויי חיבה בקשר, אבל רק לאחר שמתחיל להיווצר אמון!

חוץ מזה, כמובן שאין קשר בין לשלם על בחורה בדייט לבין גילויי חיבה!

גם בזה, אפשר בקלות להביא דוגמאות שיש אחד מהם ואין את השני בכלל!

מה זה אומר מבחינתך שנוצר אמון?

אמנם יש הרבה שלבי ביניים, אבל אכתוב באופן כללי:

השלב הראשון, שזה ניכר שהיא לא מתכוונת לחתוך במיידי..

                      אם אני גם לא מעוניין לחתוך מתקדמים לשלב השני..

השלב השני, ניכר שהקשר מעניין אותה והיא מתייחסת אליו ברצינות..

                  אם גם אני נמצא באותה נקודה ממשיכים הלאה..

השלב השלישי, הוא השלב שבו כבר הכיוון של הקשר די ברור..

השלב הרביעי, רצון למסד את הקשר.

בכל שלב, הרצון להשקיע יותר בבת-הזוג גדל,

ויש גם כל מיני דברים שקורים במקביל כמו גילויי חיבה יותר ישירים..

כיצד מתבצע המעבר משלב לשלב?

יש דרכים ארוכות שהן קצרות ויש דרכים קצרות שהן ארוכות..

למשל:

המעבר מהשלב הראשון לשני יכול להתבצע באופן אוטומטי אצל זוגות נורמלים פחות או יותר החל מהפגישה השלישית.

אבל אם יש אומץ, אפשר כבר להגיד מייד לאחר הפגישה "אני מרגיש/ה טוב בקשר",

ואז הצד השני יבין שמבחינתך התקדמת הלאה..

באופן כללי הדרך הקצרה שהיא ארוכה, זה לחכות את פרק הזמן שדי ברור שהשני עבר לשלב הבא.

והדרך ארוכה שהיא קצרה, זה פשוט להיות כנים וגלויים אחד עם השני.

להגיד לה שאני מתגעגע אליה, שאני אוהב אותה וכד'

לפני החתונה זה אמור להתבטא בעיקר בדיבורים,

אחרי החתונה זה גם יתבטא בדברים יותר ממשיים כמו אחיזת ידיים וכו'.

הכי פשוט- לצאת לפארקים ולמקומות שלא עולים כסף!!

בחורף זה יותר בעיה, אבל הי- עכשיו אנחנו בקיץ, וזה אפשרי!! זה פותר הרבה בעיות.

ויכול להיות שעכשיו, במחשבה שניה, אני צריכה לחכות שהוא יביא.

היה לי קטע שהבאתי לדייט עוגיות והוא התפדח שהוא שכח להביא...

אבל בכל מקרה, זה פשוט יותר מהעניין הכספי...

מה היה מצחיק פה?

לילה טוב...

לילה טוב

הקטע הכי מצחיק פה ששתינו צריכות ורוצות לישון וכל פעם אנחנו "רק עוד להגיב לה" וזה נמשך... 

המטרה בפגישות היא בדיקת התאמה לצורך חתונה והמשך החיים ביחד.

יש כאלו שמגיעים לפגישה בגישה חיובית שהמועמד הפוטנציאלי שעומד מולם הוא בחזקת התאמה עד שיוכח אחרת וממילא היחס הוא יחס זוגי ואז כביכול משלמים ביחד (= הגבר משלם, או אם היא פמיניסטית אז פעם הוא פעם היא ).

ויש כאלו שמגיעים בגישה שרוב הסיכויים שזה לא זה (כי מבחינה סטטיסטית וכו'), אבל בכל זאת בוא נבדוק, ואז היחס הוא כמו של שני אנשים שנפגשים לפגישת עסקים וכל אחד משלם על עצמו.

יש עוד השלכות להבדל בין הגישות, אחת מהן היא המוטיבציה להשקיע זמן, מאמץ, מחשבה וכסף בפגישה ובמדוייט/ת.

לגבי המקרה שתיארת - יכול להיות שהוא לא רצה להיראות שתלטן או כפייתי בזה שהוא כאילו 'לוקח עלייך אחריות' ומשלם עלייך אז הוא הציע ולא קבע, הנורמות לא ברורות וזה מאד מבלבל בנים.

אם הוא כן ישלם עלייך.

את צודקת בצפייה שלך שהבחור ישלם ולא את כי דרכו של האיש לחזר אחר האישה

אבל כיוון שאנחנו חיים בעולם שהרבה מתפישותיו התעוותו זה לא בהכרח מעיד עליו

שהוא קמצן או חסר רגישות , להיפך אם יתברר ששאלה שלו נבעה מרצון אמיתי לכבד את רצונותייך

זאת יכולה להיות נקודה לזכותו.

תנסי בפגישות הבאות לבדוק את המניעים שלו בעדינות.

בהצלחה!

להיות ג'נטלמן זה לא לשאול שאלות. זה מובן מאליו שהבחור צריך לשלם. ואם הוא רוצה להיות עוד יותר ג'נטלמן אז הוא צריך ללכת לקופה ולשלם בלי שהמוזמנת בכלל תשים לב. ישראלים : תלמדו משהו !

נשמע שהוא התכוון לשאול האם זה בסדר שישלם עלייך, ויצא לו בטעות קצת מסורבל. 

בעיניי הסרבול הזה יכול להיות גם קצת חביב. תני לו צ'אנס, הכול בסדר...

בס"ד

לבחורים שכאן- שרוצים לכבד את דעתה והרגשתה של המדוייטת,

בלי לבלבל- אפשר פשוט לבקש רשות לשלם על הבחורה.

לא רעיון שלי- אלא של בחור שיצאתי איתו,

וזה נתן הרגשה טובה,

מצד אחד הוא רוצה לשלם, וכן רואה בכך שהבחורה "מרשה לו" מחווה טובה מצידה,

מצד שני הוא לא כופה את עצמו, לא מתווכח, ומעניק לה את החופש לבחור.

בס"ד

אני גם בכלל לא סוברת שהבחור צריך לשלם.

אבל מי שכן רוצה לשלם,

וכן להתחשב בכך שלא כל אחת מקבלת את זה בברכה,

אז זו הצעתי.

בנות שמצפות שישלמו עליהן- אחרת גורלו נחרץ שלא להתחתן איתן...

זו בחירה שלהן

בס"ד

ואכן זה כל הבדל בהסתכלות.

ןבאמת אם לבת כ"כ מפריע היא אולי תתעקש,

אבל אם זה לא ממש מפריע אבל גם לא נוח?

 אני למשל לא מתעקשת,כי שונאת וויכוחים, וזה מביך אותי. 

בטח ובטח להתווכח על 20 30 ש"ח לכל היותר...

וכשהבחור שאל באופן כזה כן היה לי נחמד.

האמת שבאותו מקרה היה גם סאב טקסט די ברור- האם תהייה פגישה נוספת.

בכל אופן לענ"ד כל אחד ואחת יכולים לעשות כפי שהם מרגישים.

מי שרוצה לשלם- שישלם.

מי שרוצה להיות נחמד ולשאול- הצעתי ניסוח ברור ומכבד יותר של שאלה,
מאשר מה ששאל המדוייט של הפותחת. לא אמרתי שזה הכי טוב, אלא שאם כבר שואלים,

ככה זה נשמע יותר טוב

ומי שלא רוצה לשלם אגב- זכותו המלאה. 

בס"ד

לא חושבת שכדאי לעשות את השיקולים בשבילו...

נכו לעכשיו הבחורים בשרשור לפחות מודעים לכך ששאלה כזאת מצידם,

עלולה לגרום לבנות מסוימות לפסול אותם.

האם בגלל זה הם צריכים לנהוג בניגוד להרגשתם?

טוב שייקחו בחשבון את המציאות הזאת,

אך עדיין זכותתם לבחור איך להתייחס לזה

שיש סוגים שונים של אנשים ואם תתחיל להתאים את עצמך לתכתיבי החברה- אין לזה סוף. 

תהיה אתה ואם הגישה שלך לנושא לא מתאימה לה אז היא בטח למחרת תסביר לך בטלפון שזה לא זה ותמשיך לחפש את זאת שתקבל אותך כמו שאתה. 

או שתהפוך שפוט של תכתיבים שאתה לא מאמין בהם וכו', אני מכיר גם אנשים כאלו.. אישה מושלמת וכו' חיים נוצצים

מחילה לא הבנתי את ההקשר

היא אומרת לך,

אל תהיה מי שאתה, אלא תהיה מי שהיא רוצה שאתה תהיה..

יש להם את האישה המושלמת, בדיוק כמו שהחברה שהם גדלו בה מצפה מהם והם עושים דברים מושלמים ויש להם ילדים מושלמים שיגדלו ויתחתנו עם האישה המושלמת  

שוב, זה סוגים שונים של אנשים. אחד מהדברים שמחשישים אותי בלצאת עם בנות שמגיעות מישוב או קהילה, שההחלטות שלהן מושפעות ממה שהחברה מצפה מהן.. 

או קהילה בעיר. 

זה גם תלוי הרבה בסגנון של הישוב/ קהילה, יש כאלו שתכתיבי החברה הם פשוטים יותר ולא בולטים באופן יחסי.. 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.