שלום לכולם!
שאלה לי אליכם:
אני יוצאת עם בחור מספר פגישות -4. הכל סבבה וזורם.
דייטים ראשונים-טיילנו בחוץ. בדייט האחרון ישבנו בבית קפה נחמד ופשוט.
הזמנתי מיץ תפוזים.
ליד הקופה הוא שאל אותי אם אני רוצה שהוא ישלם עלי.
מעט הופתעתי משאלתו והתחלתי לגמגם (אמרתי שיש לי כאן כסף ואיך שבא לו..)
הוא שלם בסוף. אבל הרגשתי לא נעים. ציפיתי שהוא ישלם. (כמחווה של גנטלמניות בסיסית, ולא כי אין לי).
מה דעתכם?
זה לא ברור? (ולא שלא היה עליי כסף)
זה לא העניין הכספי.
אלא סוג של ברור שהוא צריך לשלם. במיוחד שזו הסיטואציה הראשונה בבית קפה. אח"כ שמכירים יותר, אז כמובן שאציע שאני אשלם.
הבחור נפגש כבר לפנייך עם כמה בנות כנראה, ולמד: יש כאלה שמאוד לא אוהבות שמשלמים עליהן; יש כאלה שמצפות כמובן מאליו שישלמו עליהן; יש כאלה שלא משנה להן. הוא לא יכול לדעת מאיזה סוג את, ולכן הוא שואל.
אני גם חושבת שכדאי להתרגל פשוט לומר מה שאנחנו חושבים, מרגישים ורוצים. אם את רוצה שהוא ישלם עלייך, אז אפשר פשוט לומר "כן, תודה!" ולחייך, בלי לגמגם.
"זה ישמח אותי, תודה רבה", "כן, זה באמת נחמד מצדך", בחיוך. מה הבעיה?
זה קשור מאוד לנושא השרשור.
אני לא רואה מה משפיל בלאפשר לבחור שרוצה לשלם עלייך ולשמח אותך לעשות זאת.
כמובן, אם זה משמח אותך וחשוב לך. לנו היה מצב דומה - בפגישה הרביעית בפעם הראשונה היינו בבית קפה. אם כי ממש אכלנו, ולא הזמנו רק שתיה. הוא הציע לשלם ואני העדפתי שנתחלק בתשלום שווה בשווה. אבל אם בחור מעוניין לשלם עלייך ולשמח אותך, והיית רוצה שהוא ישלם כמחווה ג'נטלמנית, ורק שתיתם וזו פגישה רביעית - למה לא? (כשניתן להבין שהשאלה הגיעה מכיוון שיש בנות שמאוד לא אוהבות שמשלמים עליהן, ואין לו דרך לדעת לאיזו קבוצה את משתייכת)
- מזל טוב!!!ריבוזום
יוני(מזל טוב)
)ריבוזום אין כמוך ריבוזום.שמן פשתןהעליתי את הנושא כי לעניות דעתי שאלתו היתה מיותרת ומביכה.
כמחווה ג'נטלמנית הגבר אמור (לדעתי לפחות..) לשלם.
וזה לא שהזמנתי ארוחת גורמה.
הרגשתי ע=כל כך לא נעים וזה ממש הוריד לי ממנו.
אבל אחרי שקראתי את דבריכם, אני מנסה לדון לכף זכות.
במערכת הזוגית הייעוד של הגבר לתת, ושל האישה לקבל (ורק כך נוצר הדור הבא).
נכון שבאמת שניהם נותנים ושניהם מקבלים, אבל באופן כללי זו המהות שלנו.
יש לי תחושה שהרבה גברים יתקוממו על המשפט הזה..חח..
כל גבר מחפש את האישה שתהיה ראויה ותשמח לקבל את כל מה שיש בו לתת.
קבלה מגבר זו הנתינה הכי גדולה של האישה.
ואני לא מתכוונת לתשלום בדייטים. זה רק קצה, בעניין המהותי הזה. אני מתכוונת למהות החיים הזוגיים.
ואני כותבת עם וותק של מעל עשור בחיי נישואין.
אחר כך אפשר להתחלק בכיף ובשמחה.
מה זה ביטחון? מה זה אומר להרגיש שיש לידי גבר?
אפשר לדון בכך באריכות, אבל כנראה שנדיבות נחשבת אצל הרוב תכונה שנותנת ביטחון, לאו דווקא במובן החיצוני של "יש לו כסף, לילדים שלי לא יהיה קר בלילות" - ב"ה התקדמנו קצת ב-200 השנים האחרונות, אף אחת לא צריכה להתחתן כדי לא לגווע ברעב; אם כי כסף זה בהחלט חשוב - אלא במובן הפנימי של "הוא רוצה לתת לי, אני יקרה וחשובה לו".
ואגב, אצלי אם לא בא לי שהוא ישלם עליי, זה כבר סימן... (וזה לא אומר שאני לא שולפת ת'ארנק תמיד-תמיד בכל מקרה ומבהירה שאין לי בעיה לשלם וכו'.)
(בכלל מותר לי לדבר חופשי כי יש בי את כל המידות הטובות והרעות. סותר, אה?). (אלא אם כן היא מתכחשת לעצם היותה אישה, ואז היא צריכה לבדוק דברים אחרים).
)מוטיבציההייזלותכלס בנים עושים את זה כי זאת מוסכמה חברתית וזה לא אומר כלום על כמה אכפת להם ממך או לא.
***
תגובה לפותחת וכו'
אני לא קמצן, כשאני מזמין פיצה עם חברים והם מתחילים לעשות את החשבון כמה כל אחד אכל וכמה צריך לשלם אני מעדיף לשלם על כולם ושיסתמו כי אני שונא את ההתעסקות הזאת או כשאני יוצא לבילוי עם חברים יכל להיות שאחד ישלם על כולם ופעם הבאה מישהו אחר ישלם (רק בגלל שהם יודעים שאני שונא את ההתחשבנות הזאת כל פעם) אבל כשיצאתי לפגישות תמיד הרגיש לי שאני מכבד אותה בזה שהיא משלמת על עצמה ושאנחנו לא מתעסקים במי ישלם או מה (לא אני לא פמניסט!). יכול להיות שמה שאני ראיתי בתור נתינת כבוד לזולת הזולת ראה בתור זלזול וקמצנות? לא מפריע לי, אני משתדל להיות טבעי ולא להכניס את עצמי לסרטים ולנסות לפענח את המחשבות שלה. מתאים לה? יופי, לא מתאים לה? או שתגיד ונשנה איתה גישה או שתישתוק לנצח (
)
תהיו עצמכם, אל תנסו להיות מה שאתם לא ותכבדו את הזולת. אם הזולת רואה בכבוד שאתם נותנים לו הפך הכבוד אז זה לא אומר שאתם לא בסדר ושאתם צריכים לעבוד על עצמכם (שזה אומר לעשות מרתון סרטי רומנטיקה הוליוודים), פשוט תהיו עצמכם עד שתמצאו את זאת שמתרגשת מזה שאתם מכבדים אותה בדרך שאתם עושים את זה.
בדיוק כמו שבדייט ראשון אני רואה את זה בתור לכבד, כך גם בדייט רביעי, זה לא משתנה.. אולי כשהקשר מגיע לשלב חברי יותר אז אני פשוט ישלם (כי אכבד אותה כבר בדרכים אחרות וזה יהיה שולי. אבל שוב, זה לא יהיה מתוך ג'נטלמניות או משהו)
זה מגוחך שבחורה רואה בזה שהבחור משלם עליה בדייט נכונות ושהכל טוב.. מה עם חיוך? מילה טובה?
(כל השרוטות עכשיו לייק דיס >> 
קמצן! רוצה להביא לנו חיוך.. תשלם ת'חשבון
. כע, זה בגלל שלא ראיתן את החיוך שלי |עף על עצמו|)
נראה לי שהבנת לא נכון משהו ממה שכתבתי...
ועדיין, לא רואה הקשר בין זה לבין להראות נכונות להמשך.. חיוך ומילה טובה מראים על נכונות להמשך!
יוניוזה אחד מהדברים שאני אומר פה, תהיה אתה...
וזה בד"כ גורם לויכוח.
לא יודעת, לא אוהבת את העניין הזה. לשנינו אין כסף, שנינו מחשבים כל פרוטה. למה שפתאום יהיה לו מיליון כסף לבזבז עליי?
אבל בזמן האחרון הבנתי שאולי כן כדאי לאפשר להם, בשביל הגבריות...
הקטע ההזוי הוא שאת מרגישה בנוח שאחרים משלמים עלייך,
ואת לא מרגישה נעים כשהם שואלים אותך..
אולי תלכי לקבץ נדבות?
אצלי הכלל הוא יחסית ברור, בחורה שלא ברור לה שאני משלם עליה - אני אשלם עליה בלב שלם!
בחורה שברור לה שאני זה שצריך לשלם עליה (בייחוד בשלב כזה של הקשר) -
תקבל למחרת את הטלפון שישחרר אותי ממנה..
)גם לא אבא שלה.
איך תדע אם היא מצפה שתשלם עליה בהתחלה? תשאל אותה? קרוב לוודאי שהיא תתבייש ולא תגיד לך את האמת אז תיקח זאת בחשבון
מצטערת לשמוע שככה אתה נוהג, אני לא רואה את הדברים ככה, יש בנות מקסימות שלא עונות על הקריטריון הראשון והן בעלות מידות טובות.
אני גם בפגישה ראשונה הצעתי לבחור שגם אני אשלם אבל ציפיתי והיה לי ברור שהוא ישלם עלי, אז זה נקרא מידות טובות או רעות?
שהגבר משלם רק כשזה משרת אינטרסים שלו? אותו דבר
התשלום לא חשוב בכלל - לא מעניינים אותי 15 השקלים על השוקולטה - מעניין אותי לדעת שהוא נותן, שהוא פתוח ורגוע, שיש לו לב טוב, שהוא לא מתחשבן על כל פיפס אלא מפרגן ומשקיע ומחמיא, ועושה זאת בכיף.
כי אני בן אדם אולי? לכל בחורה אתה צריך להתייחס בכבוד לא רק אם היא מתאימה לך
וגם מה שרשמת- לפרגן, להשקיע,להחמיא
מלכתחילה אני אופטימית. וברור שההשתדלות שלי משנה. (האם אנחנו חלוקים גם בענייני ידיעה ובחירה?)
הייתי מנערת אותך עכשיו... היי, איפה האמונה שלך? האחוזים לא רלוונטיים כשפוגשים נשמה.
מעולם לא קיוויתי שזה שאני עומדת לפגוש יהיה האחרון, קיוויתי שהוא יהיה שלי. זה שונה מאוד, פינגו.
ואל דאגה, אני משקיעה בעניינים שלי.
אם אתה לא מראה גילויי חיבה מההתחלה?
בס"ד
וגם להפך.
אני למשל מרשה למדוייט לשלם עליי רק אם מבחינתי תהייה פגישה נוספת...
אבל חיבה זה לא דבר שמתפתח ישר מפגישה ראשונה אלא בהדרגה. לא תמיד זה שחור לבן בפעם הראשונה ולא בטוחים אם זה זה או לא. אם על ההתחלה שני הצדדים רואים שזה ממש לא מתאים אז את צודקת.
מדובר על רבדים שונים בקשר..
בקלות אפשר להביא דוגמאות שיש אחד מהם ואין את השני בכלל!
כי יש בחורות שלא מחפשות גילויי חיבה בקשר. כנראה שאני אישית לא נמנית עמהן.
אני משער שרובן המוחלט (של הדתיות) נמצאות היכנשהו באמצע..
שהן רוצות גילויי חיבה בקשר, אבל רק לאחר שמתחיל להיווצר אמון!
חוץ מזה, כמובן שאין קשר בין לשלם על בחורה בדייט לבין גילויי חיבה!
גם בזה, אפשר בקלות להביא דוגמאות שיש אחד מהם ואין את השני בכלל!
מה זה אומר מבחינתך שנוצר אמון?
אמנם יש הרבה שלבי ביניים, אבל אכתוב באופן כללי:
השלב הראשון, שזה ניכר שהיא לא מתכוונת לחתוך במיידי..
אם אני גם לא מעוניין לחתוך מתקדמים לשלב השני..
השלב השני, ניכר שהקשר מעניין אותה והיא מתייחסת אליו ברצינות..
אם גם אני נמצא באותה נקודה ממשיכים הלאה..
השלב השלישי, הוא השלב שבו כבר הכיוון של הקשר די ברור..
השלב הרביעי, רצון למסד את הקשר.
בכל שלב, הרצון להשקיע יותר בבת-הזוג גדל,
ויש גם כל מיני דברים שקורים במקביל כמו גילויי חיבה יותר ישירים..
כיצד מתבצע המעבר משלב לשלב?
יש דרכים ארוכות שהן קצרות ויש דרכים קצרות שהן ארוכות..
למשל:
המעבר מהשלב הראשון לשני יכול להתבצע באופן אוטומטי אצל זוגות נורמלים פחות או יותר החל מהפגישה השלישית.
אבל אם יש אומץ, אפשר כבר להגיד מייד לאחר הפגישה "אני מרגיש/ה טוב בקשר",
ואז הצד השני יבין שמבחינתך התקדמת הלאה..
באופן כללי הדרך הקצרה שהיא ארוכה, זה לחכות את פרק הזמן שדי ברור שהשני עבר לשלב הבא.
והדרך ארוכה שהיא קצרה, זה פשוט להיות כנים וגלויים אחד עם השני.
להגיד לה שאני מתגעגע אליה, שאני אוהב אותה וכד'
לפני החתונה זה אמור להתבטא בעיקר בדיבורים,
אחרי החתונה זה גם יתבטא בדברים יותר ממשיים כמו אחיזת ידיים וכו'.
הולם במיוחדהכי פשוט- לצאת לפארקים ולמקומות שלא עולים כסף!!
בחורף זה יותר בעיה, אבל הי- עכשיו אנחנו בקיץ, וזה אפשרי!! זה פותר הרבה בעיות.
)ויכול להיות שעכשיו, במחשבה שניה, אני צריכה לחכות שהוא יביא.
היה לי קטע שהבאתי לדייט עוגיות והוא התפדח שהוא שכח להביא...
אבל בכל מקרה, זה פשוט יותר מהעניין הכספי...
מה היה מצחיק פה?
לילה טוב...
לילה טוב
אהבה בתענוגיםהקטע הכי מצחיק פה ששתינו צריכות ורוצות לישון וכל פעם אנחנו "רק עוד להגיב לה" וזה נמשך...
המטרה בפגישות היא בדיקת התאמה לצורך חתונה והמשך החיים ביחד.
יש כאלו שמגיעים לפגישה בגישה חיובית שהמועמד הפוטנציאלי שעומד מולם הוא בחזקת התאמה עד שיוכח אחרת וממילא היחס הוא יחס זוגי ואז כביכול משלמים ביחד (= הגבר משלם, או אם היא פמיניסטית אז פעם הוא פעם היא 
).
ויש כאלו שמגיעים בגישה שרוב הסיכויים שזה לא זה (כי מבחינה סטטיסטית וכו'), אבל בכל זאת בוא נבדוק, ואז היחס הוא כמו של שני אנשים שנפגשים לפגישת עסקים וכל אחד משלם על עצמו.
יש עוד השלכות להבדל בין הגישות, אחת מהן היא המוטיבציה להשקיע זמן, מאמץ, מחשבה וכסף בפגישה ובמדוייט/ת.
לגבי המקרה שתיארת - יכול להיות שהוא לא רצה להיראות שתלטן או כפייתי בזה שהוא כאילו 'לוקח עלייך אחריות' ומשלם עלייך אז הוא הציע ולא קבע, הנורמות לא ברורות וזה מאד מבלבל בנים.
אם הוא כן ישלם עלייך.
את צודקת בצפייה שלך שהבחור ישלם ולא את כי דרכו של האיש לחזר אחר האישה
אבל כיוון שאנחנו חיים בעולם שהרבה מתפישותיו התעוותו זה לא בהכרח מעיד עליו
שהוא קמצן או חסר רגישות , להיפך אם יתברר ששאלה שלו נבעה מרצון אמיתי לכבד את רצונותייך
זאת יכולה להיות נקודה לזכותו.
תנסי בפגישות הבאות לבדוק את המניעים שלו בעדינות.
בהצלחה!
להיות ג'נטלמן זה לא לשאול שאלות. זה מובן מאליו שהבחור צריך לשלם. ואם הוא רוצה להיות עוד יותר ג'נטלמן אז הוא צריך ללכת לקופה ולשלם בלי שהמוזמנת בכלל תשים לב. ישראלים : תלמדו משהו !
נשמע שהוא התכוון לשאול האם זה בסדר שישלם עלייך, ויצא לו בטעות קצת מסורבל.
בעיניי הסרבול הזה יכול להיות גם קצת חביב. תני לו צ'אנס, הכול בסדר...
בס"ד
לבחורים שכאן- שרוצים לכבד את דעתה והרגשתה של המדוייטת,
בלי לבלבל- אפשר פשוט לבקש רשות לשלם על הבחורה.
לא רעיון שלי- אלא של בחור שיצאתי איתו,
וזה נתן הרגשה טובה,
מצד אחד הוא רוצה לשלם, וכן רואה בכך שהבחורה "מרשה לו" מחווה טובה מצידה,
מצד שני הוא לא כופה את עצמו, לא מתווכח, ומעניק לה את החופש לבחור.
נקודהבס"ד
אני גם בכלל לא סוברת שהבחור צריך לשלם.
אבל מי שכן רוצה לשלם,
וכן להתחשב בכך שלא כל אחת מקבלת את זה בברכה,
אז זו הצעתי.
בנות שמצפות שישלמו עליהן- אחרת גורלו נחרץ שלא להתחתן איתן...
זו בחירה שלהן
מצד אופיין.נקודהבס"ד
ואכן זה כל הבדל בהסתכלות.
ןבאמת אם לבת כ"כ מפריע היא אולי תתעקש,
אבל אם זה לא ממש מפריע אבל גם לא נוח?
אני למשל לא מתעקשת,כי שונאת וויכוחים, וזה מביך אותי.
בטח ובטח להתווכח על 20 30 ש"ח לכל היותר...
וכשהבחור שאל באופן כזה כן היה לי נחמד.
האמת שבאותו מקרה היה גם סאב טקסט די ברור- האם תהייה פגישה נוספת.
בכל אופן לענ"ד כל אחד ואחת יכולים לעשות כפי שהם מרגישים.
מי שרוצה לשלם- שישלם.
מי שרוצה להיות נחמד ולשאול- הצעתי ניסוח ברור ומכבד יותר של שאלה,
מאשר מה ששאל המדוייט של הפותחת. לא אמרתי שזה הכי טוב, אלא שאם כבר שואלים,
ככה זה נשמע יותר טוב
ומי שלא רוצה לשלם אגב- זכותו המלאה.
נקודה לא שמתי לב..כמעין הנובעבס"ד
לא חושבת שכדאי לעשות את השיקולים בשבילו...
נכו לעכשיו הבחורים בשרשור לפחות מודעים לכך ששאלה כזאת מצידם,
עלולה לגרום לבנות מסוימות לפסול אותם.
האם בגלל זה הם צריכים לנהוג בניגוד להרגשתם?
טוב שייקחו בחשבון את המציאות הזאת,
אך עדיין זכותתם לבחור איך להתייחס לזה
עכשיו שיעשו מה שהם רוצים...נקודהכמעין הנובעשיש סוגים שונים של אנשים ואם תתחיל להתאים את עצמך לתכתיבי החברה- אין לזה סוף.
תהיה אתה ואם הגישה שלך לנושא לא מתאימה לה אז היא בטח למחרת תסביר לך בטלפון שזה לא זה ותמשיך לחפש את זאת שתקבל אותך כמו שאתה.
או שתהפוך שפוט של תכתיבים שאתה לא מאמין בהם וכו', אני מכיר גם אנשים כאלו.. אישה מושלמת וכו' חיים נוצצים
מחילה לא הבנתי את ההקשר
היא אומרת לך,
אל תהיה מי שאתה, אלא תהיה מי שהיא רוצה שאתה תהיה..
יש להם את האישה המושלמת, בדיוק כמו שהחברה שהם גדלו בה מצפה מהם והם עושים דברים מושלמים ויש להם ילדים מושלמים שיגדלו ויתחתנו עם האישה המושלמת
שוב, זה סוגים שונים של אנשים. אחד מהדברים שמחשישים אותי בלצאת עם בנות שמגיעות מישוב או קהילה, שההחלטות שלהן מושפעות ממה שהחברה מצפה מהן..
או קהילה בעיר.
זה גם תלוי הרבה בסגנון של הישוב/ קהילה, יש כאלו שתכתיבי החברה הם פשוטים יותר ולא בולטים באופן יחסי..
לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.
כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.
לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..
ומה הקשר לשידוכים?
שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.
אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.
אז בנוגע לדייטים -
עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?
עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?
אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..
בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם
ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים . תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע
ולכאב /פחד .
ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .
הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .
אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.
זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .
אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.
הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.
בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.
אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.
כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.
האם אני יודע לעשות את זה נכון?
שאלה גדולה.
לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.
משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.
ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.
היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.
לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.
מקווה שאני מדייק
מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד,
ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות.
עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה,
וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו.
אבל בתכלס
זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו.
אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.
היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".
ההשוואה עולה מאליה- אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.
מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.
כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).
מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.
ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.
פשוט המציאות השתנתה
ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך
היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר
הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..
אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..
אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר.
גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).
לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.
זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.
לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.
יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.
הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:
על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.
אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.
מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.
במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.
כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.
ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.
ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.
יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן
ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,
ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.
יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון
וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.
יש פער בין דורי מובהק
לטוב ולמוטב
גם יש הקרנה, מבלי שנרצה, מהעולם החילוני והגויי; הכל מותר, אפשר להתחתן אפשר גם שלא,
נכון שזה נשמע לא טוב, אבל אין ספק שיש הקרנה והשלכות גם עלינו.
שמה לב, שהבחורים במיוחד חוששים להתחתן. אולי פחד מאחריות, מהעול - היום יש כל
כך הרבה דברים שיכולים "למלא"; מה שפעם לא היה. אפשר לגור לבד ולחוות חיים
מלאים ומספקים. איני יודעת אם יש תודעה של להוליד ילדים, יהודים, שימשיכו
את עבודת השם.
אצל הבחורות, זה טבעי יותר, מתבקש י ותר. הרי הגברים מצווים, לא הנשים
ואולי יש להם יותר י צר הרע בכיוון של לא למהר להינשא.
וגם יש הרבה בנות. חלקן דעתניות; למדו, חושבות, מעורות.
אולי זה גם מרתיע את הבחור הממוצע.
יש אולי סיבות נוספות. שכל אחד יחשוב פנימה לעצמו ואפילו
יכתוב לעצמו. בכנות; למה אני לא ממהר/ת להתחתן? להתיישב?
אחת. שתיים. שלוש.
נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.
שומע ומספק נתונים יבשים.
לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.
סיפורים, סיפורים, סיפורים.
התמונה מתחילה להתבהר.
יש פוטנציאל.
יש היכרות.
אבל אין קשר.
בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.
אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.
ובשביל לדבר צריך להיפתח.
ואני לא יודע לעשות את זה.
שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.
אבל היא מחכה.
ואני מבין אותה.
גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.
לא נעים.
הרי אנחנו לא קשורים.
רק מכירים.
אז מה הלאה?
איך מתקדמים מכאן?
חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?
אבל.
א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.
ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.
הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).
תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר
נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.
השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה.
אין אמת אחת
יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?
אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין
אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ
יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..
זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות
תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח
זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל
הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..
לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד
ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .
אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות
שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה
היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים
בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים
זה גורם לבחורה להיפתח
תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.
בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה
אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.
עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
המון מזל טוב אם הבנתי נכון
ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.
קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.
תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.
מזל טוב🎉🎊
תזרוק אתה את השכל מהחלון
ויהיו כאלה שישתמשו בשכל
מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)
ככה הקב"ה ברא בעולמו
למה?
תזרוק ת'שכל ;)
אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.
השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.
גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.
ובנימה אופטימית זו
וכו'
לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.
תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.
בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)
הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!
מזל טוב גדול
שתזכו להקים בית נאמן בישראל
מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה
מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה
בהערכה גדולה!
התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה
ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..
האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..
אז נשארו רק השטויות.
משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...
משהו שולי × 2
אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)
בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁
מזל טוב ענקי!
שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️
איזה טוב ה' ❤️🏠🩷
תודה על השיתוף הכנה
מלמד דברים חשובים..
שתזכו לבנין עדי עד!
הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..
אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)
ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.
איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.
ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.
ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.
שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.
מזל טוב
נשמע ששניכם מיוחדים.
איזה יופי
יש למה שכתבת רוח נעימה.
של יישוב הדעת.
מסדר את הראש
זה יכול לעזור לך הרבה.
האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,
ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק
הרבה אושר ועושר!
לך מתאים לשאר
כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו
ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .
זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .
אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .
ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך
בלי קשר לתוצאה
תודה על השיתוף
קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!
כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.
בהצלחה רבה!!
לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?
היא גזירת מלך.
ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים
לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו
כי זה מעבר למוסר טבעי
לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.
ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]
למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה
אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲
מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל
אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה
שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.
אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר
במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)
על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)
מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?
שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות
למי אתה מכוון את השאלה?
לחרדים?
לחרד"לים?
למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?
למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?
(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)
אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה.
משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.
על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.
משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות).
לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא
זה אחרת וזה מקובל.
גם אחרי החתונה ;)
מממ חיצוניות לקראת אירוסין
פנימיות כשהולך טוב
זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו
חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת
האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?
נשמח אם תשתף
לא הבנת את הקונספט של המקום אחי
מזה הסקרנות הזו המיותרת הזו
היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -
רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.
ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?
לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.
לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.
זה הטקסט שהתפרסם היום:
בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:
יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.
ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.
וואלה, לא יודע.
העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.
אז זהו, שלא.
אבל ממש ממש לא.
לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:
מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.
מדובר במנגנון ביולוגי טהור:
חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.
אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:
כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:
1.תסתכל במראה.
צעד ראשון ובסיסי.
רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.
אז מה אתה אומר?
אתה אוהב את מה שאתה רואה?
פחות?
השיער מסודר?
כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.
כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.
אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.
2. איך הריח שלך?
עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.
אל תנחש, תבדוק.
תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.
כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:
'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.
כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.
ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
3. אם יש ספק – אין ספק.
תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.
בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.
זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.
פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.
4.שים דיאודורנט.
חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.
כיפה יש לך?
גם ציצית?
אחלה.
תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.
5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.
גלינג גילינג.
אנחנו בישראל.
לא שבדיה.
לא קנדה.
ישראל.
ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.
אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:
תיכנס לשירותים.
תחליף חולצה.
תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.
6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.
מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.
אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.
7. עיקרון ההדדיות.
תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.
אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.
'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.
8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.
אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.
לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.
9. המסר שמאחורי הלבוש.
תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:
'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.
10.זהירות, 'מביכים'.
כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).
קיצר, בחורים!
הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.
או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:
"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."
כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.
(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)
לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?
ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?
למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?
איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏
בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?
הלוואי הייתי שומע את זה אז
