קודם כל,הקושי שלך הוא הכי טבעי בעולם.

סביר להניח שגם ככה קשה לך וההערות מהסביבה רק מוסיפות עוד נפט למדורה. 

לא עברתי ניסיון מהסוג הזה אבל הספקתי לעבור דבר או שניים בחיים ולמדתי שיש בעולם אנשים חסרי טאקט.הם יכולים להיות עם לב זהב עד הונלולו ועם כוונות טובות עד לירח אבל כן,חסרי טאקט.ברגע שמבינים שזה נטו חוסר טאקט אז מפסיקים להיעלב ואולי אפילו מתחילים לרחם עליהם קצת..

אבל לפני שמתמודדים עם התגובות\הערות,מבטים מהסביבה (כן.לפעמים המבטים האלה נוראים יותר ממילים),ההתמודדות מתחילה ממך. לדעת שאת עושה ותמשיכי לעשות את ההשתדלות שלך, להזכיר לעצמך שוב ושוב שזה שעוד לא התחתנת זה ממש לא הופך אותך ל"בעייתית" או שווה פחות.לתת לעצמך את המרחב הזה להרגיש את מה שאת מרגישה.כן,גם לבכות זה בסדר ואפילו מומלץ.

במיוחד בדברים גדולים,אין דרך לדלג על הכאב.רק מי שמצליח לשחות בתוכו יצליח להגיע אל האושר שבצד השני.לעבור-כן.לשקוע-לא. 

אל תתני לעצמך לשקוע-תקיפי את עצמך באנשים אוהבים,בעשייה ברוכה,בדברים שאת אוהבת.

ה' אוהב אותך.המון כוחות.

אוי,נשמע באמת מעצבן

זה עוד יותר יוצר תחושה של נואשות

צריך להמציא איזה נפנף כזה

רק שתדעי שזה נורמאלי מה שאת מרגישה..

יהיה טוב בע"ה

והשתדלתי לעזור להם ככל יכולתי. גם אחרי הנישואים

שאני התחתנתי ממש ראיתי את האושר בעיניים שלהם. זה היה ממש כיף לי לראות את זה

תופסת

מכירה את התחושה מקרוב. ב"ה זכיתי לחתן אחות קטנה יותר..

לא קינאתי בה על בעלה, קינאתי בה שהיא מצאה את שלה ואני עדיין מחפשת..

כתבתי לה מכתב בתקופה הזאת ותיארתי בו את הרגשות שלי, כתבתי לה שאני הכי רוצה לשמוח איתה ביחד אבל לא בטוח שאצליח ושתבין אם אהיה עצבנית/חסרת כוח וכו..

וב"ה היתה תקופה דווקא בסדר(:

החלטתי לצחוק על זה ולכן הוצאנו חולצות לחתונה לכל האחים של החתן והכלה הלא נשואים וכתבנו מקדימה "כן כן" ומאחורה "בקרוב אצלי"(: וב"ה למדתי להגיד אמן לכל האיחולים של בקרוב אצלך(:

כבר חשבתי בעבר לפתוח מועדון של האחים והאחיות העקופים(: בהחלט התמודדות...צריך הרבה אמונה!

היום יותר קשה לי באיזשהו מקום, כשאני מסתובבת איתה והיא עם ילדה..

כל מילה בסלע.
אנשים לפעמים לא חושבים על מה שזה יוצר אצלך.
תנסי להשתחרר ולא לשים לב לאנשים,לחזק את זה שבורא עולם יכול להוציא לך חתן גם מהאדמה.
ויותר מזה את לא מתעסקת בעניין,והשם הוא זה שיחליט מתי ואיך.
ודבר אחרון,להתפלל ולבקש כוחות,מה שכולנו צריכים במצבים כאלה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳