נכון שלא כולם תמיד עונים על כל הסטיגמות של התבנית שלהם; אבל יש סיבה שליישוב איקס נמשכים טיפוסים מסגנון מסוים וליישוב וואי נמשכים טיפוסים מסגנון שונה. זו עובדת חיים שחוזרת על עצמה בכל מקום בעולם. 

ב. לצורך העניין אני באמת חושב שהדיון אינו צריך להיות על מידת יראת-השמים של פלוני אלמוני (וראי התייחסויות שונות שלי בפורום על עניין בנות שמשרתות בצבא), אלא על השאלה האם הסגנון שלו מתאים למי שמציעים אותו לה, ולהיפך. יש אנשים שהסגגנון שלהם הוא לחנך את בנותיהם שעליהן להסתובב עם חצאיות דווקא; ממילא לא יתאים להם להתחתן עם מישהי שמסתובבת עם מכנסיים. לרוב יהיה מתאם גם בין הסוגיה הזאת לבין סוגיות נוספות (שוב, מבלי בהכרח להכריע בשאלת 'מידת יראת השמים' של הבחורה הספציפית, שאיני נכנס אליה כאן). 

ג. במלים אחרות: איני רואה בעיה ב'קופסאות' ו'תבניות', כי עובדה שבני אדם חיים ככה. האם התבנית מעידה על הפנימיות של האדם? כאן אני מסכים איתך, שהשיפוט האוטומטי הוא בעייתי. אבל לענייני שידוכין לא רק 'מידת יראת השמים' רלוונטית, אלא גם התבנית (בסופו של דבר הולכים להקים בית, שגם הוא, כדרכו של עולם, ייבנה בתבנית מסוימת), ולכן אני בהחלט יכול להבין למה כשמציעים למישהו מישהי מציינים את העובדה שהיא הולכת עם מכנסיים. יש בזה אמירה. הוא יכול לבחור אם האמירה הזאת מתאימה לו או לא. השיפוט של הבחורה כבחורה והשיפוט שלה כפוטנציאל לנישואין אמורים להיות שני דברים שונים. 

אני רוצה לראות כמה תם בקריעים בהגדרות/ במושגים..

מה זה דתיה לאומית רגילה?

מה זה חרדלי''ת?

מה זה אומר מזרוחניקית?

דתיה?

חרדית?

דתיה חזקה?

דתיה לייט? 

מסורתית?

מחכה לתשובות

כי לכל תבנית יש שם ספציפי. אז איך יכול להיות שתכניסו 2 אנשים שעונים על הגדרות אחרות?

כשאני מגדירה מישהו אני לא מצליחה להגדיר אותו בגלל שאני לא מבינה מה ההגדרות האעלה דורשות. נניח הייתי מגדירה את עצמי כדתיה לאומית אבל אני לא אומרת הלל ביום העצמאות, אבל אני כן בעד א''י ואני ציונית בנשמה אז מה זה אומר עלי?

אבל ודאי שזה מעצבן!

שאתה טוען משהו והוא פשוט לא עונה לעניין..

|זה מחרפן כשזה קורה|

מוזמנת לבחון את עצמך ואת המיועד, או שבעצם את רוצה לתת את הסולם לצד השני?

אפרט מעט:

1. ביחס למדינה: האם המדינה היא ראשית צמיחת גאולתנו? עד כמה? ועד כמה זה מחייב? כיצד אנו רוצים להתקדם?

2. ביחס לעולם החול: האם החול הוא חלק מעולם הקודש, או תחום חשוב / מעניין כשלעצמו?

3. ביחס לרבנים: מה המימד שתופס הציטוט: "עשה לך רב"? האם דברי כל רב מחייבים באשר הוא?

4. ביחס לגיבורי התנ"ך, חז"ל ודורות עברו: האם יש ירידת הדורות? האם אנו ננסים על גבי ענק או שאנו באותו הסקלה או שהתקדמנו? האם ייתכן שגיבורי התנ"ך וחז"ל טעו או חטאו?

5. ביחס לנשים וצניעות: האם להתרחק כמה שאפשר או שאנחנו רוצים קשר בין בנים ובנות בתור חברים וכד'?

6. ביחס לחומרות, קולות ועיקר הדין: האם מחפשים להחמיר במידת האפשר? להקל במידת האפשר? לחפש את עיקר הדין?

7. היחס לחילונים: האם אנו רוצים להחזיר אותם בתשובה? רוצים יחס טוב איתם? מקרוב או מרחוק?

עד כאן פירטתי מקצת מהמחלוקות בהשקפה (בעיקר) בעולם הדתי לאומי (ללא שום סדר), לכל צד פה בכל שאלה אני יכול להביא תימוכין וסביר שאפילו למצוא רבנים התומכים בכל אמירה כזו.

ככל שאנשים מתבגרים העולם שלהם הופך ליותר קופסאות שדברים נכנסים אליהן יותר במהירות.

זה חלק מהתהליך הטבעי של למידה, ככה המוח שלנו עובד.

המוח שלנו מזהה הקשרים בין דברים, ומכניס אותם להקשרים המתאימים להם,

גם את עושה את זה- את הכנסת אותנו לקופסא שנקראת "אנשים שמכניסים אוטומטית את הסביבה לקופסאות",

זו קופסא שלך- ואת הכנסת אותנו אוטומטית לתוכה. לא רק שעשית את זה- גם הכללת "מלא אנשים פה"-

ואם כולם פה זה מלא ניקים של אותו אדם שמתווכח עם עצמו? למה את מחליטה עלינו?

השאלה למה נראה לכם שמותר לכם לעשות את זה- ככה.

איזו מן שאלה זו? למה שיהיה לי אסור? על איזה חוק קוסמי מחייב אני עובר בכך? 

אין הלכה שאוסרת עליי לעשות את זה, אין חוק במדינת ישראל, או באמנה בינלאומית שאוסר עליי לעשות

את זה...

אז מה השאלה הזו אמורה להביע בכלל?

ולסיכום-

יש דברים שיש ביניהם קשר, כמו בכל דבר בחיים- הוא לא מחייב תמיד, אבל כשאני רוצה לדעת מה מידת

יראת השמים של אנשים יש דברים שיכולים להעיד על זה. נכון, זה מכליל- אבל ככה אני גם לא אוכל רעלים,

נמנע מלהרוג את עצמי בדרכים שונות ומצליח להגיע למטרות. ע"י הכללה וע"י קריאת הסימנים שאני מקבל

מהדברים. אדם שהולך בלי כיפה, עם קעקוע על קרקפת מגולחת למשעי, הוא אדם שמצהיר שהוא חסר יראת

שמים, למרות שיכול להיות שיש אחד כזה שהוא באמת בעל יראת שמים מיוחדת- הוא לא אחוז בודד מהאנשים
האלו ולכן אני לא אתייחס אליו ככזה. אותו דבר עם כל סממן חיצוני אחר- אדם שהולך נגד ההלכה בפהרסיה

אומר "אותי לא מעניינת ההלכה מספיק בשביל להתנהג על פיה"- ב99% היראת שמים של האדם הזה תהיה

בהתאם. ואם יש מישהו שאני טועה לגביו- בעיה שלו, הוא אחראי למה הוא מציג, כמו שאם הוא היה משקר לי

לגבי השם שלו אין לו מה לטעון כלפי כשאני קורא לו בשם שהוא נתן לי.

עם זאת, אנחנו חיים בעולם מורכב, והרבה פעמים כן יש צורך להכניס ת'צמנו לקופסאות. אני מכירה כמה אנשים שאי אפש להגדיר אותם, באמת. כמה שאני מנסה אני לא מצליחה. הם לא "דוסים" אבל הם גם לא "לייטים"... וזה מאוד מאוד מקשה על החיים שלהם. כי הם לא יודעים איפה להכניס את עצמם, איפה לגור, לאיזה מסגרות לשלוח את הילדים...

אז לדעתי, יש צורך באיזשהו סיווג בסיסי. לא צריך להשתגע, אבל כן להגדיר פחות או יותר. במיוחד בענייני שידוכים- שאתה רוצה למצוא מישהי שדומה לך ברמה הרוחנית ובהשקפה פםחות או יותר.

מצחיק שכאילו עניתי לעצמי עכשיו 

נניח שתבקשי תמונה מהמציע, ותקבלי את התמונה הבאה: 

http://www.alfabet.co.il/tags/image.php?m=2&w=661

(לצורך העניין נניח שיש כיפת גרוש מסתתרת בחלק של התמונה שלא רואים)

גם אז תגידי שצריך לתת לזה צ'אנס, כי זה בסך הכל סטיגמות והגדרות, וצריך להימלט מההגדרות האלה?

הרשי לי לתאר לעצמי שלא. או שלפחות יש איזושהי תמונה שבכל זאת תגיד לך 'מממ... אולי חבל על הזמן שלי'. 

א. בייחוד בנושא הזה (של היכרויות), חייבים את ההגדרות האלו.

    אתן הקדמה:

    כשרוצים לבנות בית נורמלי ותקין, חשוב שלבעל ולאשה תהיה אידאולוגיה שברובה היא משותפת.

    אחרת, כל הזמן יהיו תאקלים בזוגיות וגם תיווצר בעיה גדולה בחינוך הילדים. (קישור לכתבה)

    דתי אמיתי לא יכול להתפשר על מצוות! (אפשר להתפשר אך ורק על החמרות)

    כך שבן-אדם שלא מקפיד על כל המצוות לא יכול לבוא במו"מ על מצוות עם בן-אדם שכן מקפיד.

    לדוגמא:

    אשה (שאינה דתיה) תגיד: "אני אקפיד על טהרת המשפחה וכשרות,

                                          ואתה (הבעל הדתי) תאפשר לי לסוע עם הילדים בשבת."

    זה למשל, דבר שהוא איננו קביל, בעל דתי (וכן אישה דתיה) לא יכול לאפשר אי-קיום מצוות בביתו!

    אותו הדבר גם על שמירת נגיעה, צניעות וכו'.

    כך שבפועל הצד החילוני יצטרך לקיים חלק ניכר מהמצוות (ובודאי את הקשות שבהן).

    ולענייננו, אם אני לא אגדיר מה אני מחפש, אלא אגיד רק יהודיה,

    מחר יציעו לי דתייה לייט, מחרתיים מסורתית, ועוד שבוע חילונית.

    מכיוון שאני לא הולך לבנות את ביתי עם מישהי שאינה מקפידה על מצוות לשביעות רצוני,

    אז אין טעם שאפגש עם אחת שמכיוון שהיא לא מקפידה על מצוות, כי ברור מראש שלא נתחתן.

    חוץ מזה, יש ממש בעיה הלכתית לצאת ולהיפגש עם בחורה לא צנועה - אז צריך לסנן מראש!

    אז תסכימי איתי, שיותר נכון לסנן עפ"י מגזר מאשר להגדיר את אורך השרוולים, המחשוף והחצאית,

    ולברר אלו מצוות היא מקיימת ואלו לא.

    מסקנה: ההגדרות נצרכות!

ב. אני מסכים איתך שיש בנות שמתלבשות בצניעות, אבל הייראת שמיים שלהן קטסטרופה,

    ומבחינתי, במצב זה גם הרמה הדתית שלהן תחשב לנמוכה.

    אבל אני לא מסכים איתך שקיימות בנות שהולכות עם מכנסיים (או חצאיות מעל הברך וכד') ויראת השמיים שלהם טובה.

    אם היה להן באמת יראת שמיים - הן פשוט היו הולכות לפחות בצניעות בסיסית!

אתה יודע כמה פעמים שמעתי את התירוצים האלה? אז ככה לכל מי שלא הבין אותי או שהחליט להתפלסף ולא לקלוט הכוונה שלי הייתה לזה, למה אני צריכה לומר הוא דתי לאומי והוא דתי לייט, כשאני מדברת על תבניות אני מתכוונת לזה ונדמה לי שגם כתבתי את זה כבר. עוד דבר, להגדיר מישו בצורה הזאת זה מגביל אותו, מה זה אומר מגביל? זה אומר ככה: האדם בנוי מאוסף של ביטויים, אבל אם נתייחס לכל פרט ופרט בנפרד, לעולם לא נוכל להגיע לשורש של אותו אדם. המגביל היחידי שצריך להיות לאדם זה אלוקים, לא החברה!! עוד דבר. מי אמר שההגדרה הספציפית שנתתם מתאימה? אם אתם מגדירים בן אדם, אז הוא צריך לעמוד לפי כל הקטריונים כי בעצם זה הופך להיות מן אידאל, אז הוא צריך לפחות לשאוף לקטריונים האלה...

אז לכל אלו שחלושבים שאם אדם לא מגדיר את עצמו הוא מתבלבל אז הם טועים לחלוטין. אני מכירה גם מבוגרים ואנשים מאוד איכותיים שהם נגד הגדרות כאלה.

אז שבת שלום לכולם תחשבו על מה שאמרתי ורגע אחד אל תנסו להתפלסף ותנסו להכנס לכוונה שלי ולקרוא דרך העניים שלי. תנסו להבין ולא לעורר פה ויכוח כי זה לא באמת עוזר... ויכוח נועד כדי להשמיע את הקול שלך ולא לשמוע אחרים... אז מקווה שהפנמתם

מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד, 

ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות. 

עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה, 

וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו. 

אבל בתכלס

זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו. 

אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.

היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".

ההשוואה עולה מאליה-  אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.

מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.

כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).

מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.

ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.

פשוט המציאות השתנתה

ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך

היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר

הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
 

זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..

אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..

אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר. 

גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).

לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.

זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.

לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.

יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.

הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:

על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.

אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.

קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.

מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.

במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.

כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.

ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.

השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.

יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן

ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,

ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.

יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון

וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.

יש פער בין דורי מובהק

לטוב ולמוטב

חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?

אבל.

א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.

ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.

הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).

תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר

נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.

השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה. 

אין אמת אחת

יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?

אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין

אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ 

יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..

זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות

תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח

זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל

הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..

לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד

ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .

אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות

שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה

היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים

בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים

זה גורם לבחורה להיפתח

תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.

בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה

אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.

עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.

רעות רוט- 'בדרך הכלה' <info@reutrot.co.il‏>

היא גזירת מלך. 

ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים

לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו

כי זה מעבר למוסר טבעי

לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.

ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]

למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
 

זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה

אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲 

מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל

אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה

שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

למי אתה מכוון את השאלה?

לחרדים?

לחרד"לים?

למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?

למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?

(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)

אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה. 

משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.  

על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.

משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות). 

לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא

זה אחרת וזה מקובל.

@נחלת ברור לי, לכן סיימתי בכך שזו לא הלכה פסוקה ושיש שיחלקו וכו' 

גם אחרי החתונה ;)

מממ חיצוניות לקראת אירוסין

פנימיות כשהולך טוב

זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו

חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת

האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?

נשמח אם תשתף

לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?

ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?

למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?

איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏

בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?

הלוואי הייתי שומע את זה אז