וכשההתמודדות ניתנת למניעה מראש- זה לא בסדר!

זה בעיה גדולה.

מסכים כי אם יודעים שיש משהו שאי אפשר להתמודד איתו, אז כנראה שלא צריך להתחתן. 

לא מסכים, כי אם כך -בודדים יתחתנו. הסיכוי שהכל מושלם (שאין דברים מהותיים שמפריעים) קיים, אך לא גבוה. 

אני אתן דוגמאות - 

לפי מה שהבנתי חלק גדול מהגירושים/גירושין הוא בגלל עניינים כספיים. 

אי אפשר לומר לפני החתונה (במיוחד בימנו) שמצב כספי שבו נמצא לפחות אחד מהצדדים אינו דבר מהותי שעשוי להפריע. בימנו רק חוג (שחמט, כדורסל) אחד קטן לילד עולה כמה מאות שקלים בחודש. 

אז זהו? בגלל שלא יוכלו להבטיח לילדיהם ילדות מבוססת (יחסית), זו סיבה להחליט לא להתחתן? 

דוגמה נוספת, נניח שאחרי שמבינים שדרכנו נועדה להיות משותפת, מתחילים לדבר על מקום מגורים, 

ומבינים שהבחורה רוצה לגור "קרוב להורים", כדי שאמה (אמא שלה) תוכל לבקר את ביתה האהובה מידי יום. 

הגבר דווקא מעדיף בחורה שלא מחוברת לאמה כמו אינפוזיה. 

אז זהו מחליטים שלא להתחתן? 

אחרונה - נניח שיש נכות (פיזית או נפשית) אצל אחד מבני הזוג (לא משהו שמשפיע על פוריות או על יכולת לקיים חיים נורמטיביים), ואין ספק שזו התמודדות לא פשוטה, מצד שני אוהבים, ומכירים ביתרונות האחרים. 

האם בגלל ההתמודדות שצופים, לא נתחתן? 

בסופו של דבר אני חושב שהכל תלוי בדבקות ובתפילה של בני הזוג לבורא עולם (גם כזוג וגם ברמת הפרט). 

אם לא, כל זבוב יכול להיות פיל. שכחה של קניית פריט בסופר יכולה להצית מלחמת עולם. 

מצד שני, ים סוף יכול להיקרע מול עיננו, אם באמת נרצה בכך. 

בשרשור אליו הוא קישר זה גם לא נכתב בהודעה (לפחות לא בהודעת הפתיחה). 

לא נכתב שם שהבחור ציפה שהבחורה לא תהיה מופנמת, אלא דווקא שהוא החליט לפנות אחרי היתרונות שלה, 

וזה מה ששכנע אותו להתחתן. אם כתוב הפוך בשרשור - שכותב הפוסט כן ציפה שהמופנמות תשתפר, אז אשמח לראות את זה. 

כל מה שאני אומר שזה כל שידוך, לא רק שהוא "לא מושלם", אלא גם טומן בחובו התמודדויות בין שאנו צופים אותם ובין שלא. 

האם הבחור לא לקח בחשבון שהבחורה שאיתו תמשיך להיות מופנמת? 

"עכשיו מאוד קשה לי עם המופנמות שהתגברה לה קצת אחרי החתונה והחיצוניות"

אפילו אם נעזוב לרגע את עניין המופנמות, מה תגיד על החיצוניות?

גם אם הוא לא חשב שהיא תשתנה, הוא חשב שהוא אולי יוכל להתגבר על זה.

ואת הבדיקה של ההתגברות חייבים לבדוק לפני החתונה!

תמיד בהחלטות כאלה הולכים אחר היתרונות,

אבל אסור להתעלם מהחסרונות כשאתה יודע שהם יפריעו לך בזוגיות.

מי שמתעלם באופן הזה - הוא רשלן ופושע!!

כי הוא בעצמו כתב שהוא חשב שזה לא יפריע לו, ואחרי החתונה היא הבין שהוא לא מצליח להתגבר על זה (רשלן ופושע לדבריך). לפני החתונה הכל יותר קוסם, ואז פתאום שיורדים למציאות היום יומית פתאום החסרונות צפים. 

אני עדיין חושב שזה תלוי בו, כמו שרוב המגיבים שם כתבו לו. 

אם הוא יתפלל מספיק לבורא עולם, כל החסרונות שצפים עכשיו (אלו שהיו גלויים לפני), וגם חסרונות 

שמתגלים לפתע אחרי החתונה, ניתנים לפתרון. 

לי באופן אישי נראה שלא תהיה בעיה לקבל בחורה עם חסרונות מסוימים, גם אם נקודת המוצא היא שזה לא הולך להשתפר. וזה בהנחה שיש חיבור ויתרונות גדולים שעולים על החסרונות. 

אני לא חושב שאני רשלן ופושע

ואני גם חושב שבניגוד למה שכתבת, יש גם כאלו שהתחתנו עם כאלו שיש להם חסרונות, ובכל זאת הקימו משפחות לתפארת, ומתמודדים עם החסרונות. 

בהצלחה לכולנו! 

זה לא אומר שכולם יכולים להתחתן עם כולם.

צריך לחלק בין חסרונות שאתה מוכן (וגם רוצה) לחיות איתם,

לבין חסרונות שברור שיפריעו לך בזוגיות.

הוא ידע שזה יפריע לו, והוא גם כתב את זה.

רק הוא חשב שהעיקר זה המידות, ולכן אפשר להתעלם..

מדובר על רשלנות לשמה!

היית רואה שלא היה טעם בתגובה שלך.

כסף, זה דבר שמשתנה, והדיון בו לא קשור לשרשור.

מקום מגורים הוא לא מהותי באופן ישיר לזוגיות וגם אותו ניתן לשנות בקלות.

לגבי הדוגמה השלישית, אביא ציטוט ממה שכתבתי, שענה כבר על הדוגמה שלך:

" אם מדובר על משהו שהפריע, וכיום מרוב אהבה זה כבר לא מפריע - ניחא."

התמודדות שגרתית שידועה מראש, זה לא נחשב מבחינתי כמשהו שמפריע.

בד"כ גם אנשים שמתחתנים מראש עם נכים, לא יתגרשו.

כי הם מגיעים לחיי הנישואין עם מוכנות נפשית לעניין.

לפעמים קורה שמתחתנים עם מישהו בריא ולאחר שהוא נהיה נכה אז מתגרשים.

בא ניקח את  מקום המגורים - הנקודה בתגובה שלי היא לא לגבי מקום המגורים, אלא זה שהבחורה קשורה יותר ממה שהגבר מצפה, להוריה. האם במצב הזה לגבר כדאי לוותר, או דווקא לחשוב על איך הוא ממשיך את הזוגיות שלהם לתוך נישואין ומשלב את רצונה להיות בקרבת הוריה ? 

זו שאלה כי מצד אחד אפשר להחליט שזו יכולה להיות "התמודדות שגרתית" (ולדעתך זה לא נחשב משהו שמפריע), מצד שני אפשר אולי לצפות להתגמשות בנושא הזה (מצד הבחורה). מה היית מייעץ בנושא הזה? 

הייתי אומר לו להגיע להחלטה מתוך ציפיה שהתלות שלה בהורים לא תשתנה לאחר החתונה,

אפילו יותר מזה, שיצפה לחדירה של ההורים לפרטיות הזוגית יותר מהנורמה.

ושיחשוב טוב אם חיים כאלה מתאימים לו..

בקיצור, ממש לא הייתי בונה על התגמשות של הבחורה, וזה כן עלול להיות משהו מאד מפריע!

(אם קשה לך להבין דבר מתוך דבר, אז אל תגיד משהו שהוא לדעתי.)

זה שוב מהדברים שהייתי אומר שאם הוא ידע אותם מראש, וידע גם שהם כנראה יפריעו לו,

ובכ"ז החליט להתחתן - אז הוא רשלן ופושע!

אבל מצד שני, אני מה זה לא רואה את עצמי אומר לאיזה חבר "יאללה אחי, תחתוך" שהוא מספר 

לי על מצב שהבחורה היא כמו דבק להורים שלה. 

חושב שאפשר למצוא דרכים להתגבר על זה בהנחה שההורים שלה הולכים לבקר מידי יום 

*מבלי לצפות לאיזה שינוי בנושא. 

שיעצור לפני ההחלטה ויחשוב אם מתאים לו חיים כאלה.

אם לא מתאים, הוא כבר יבין בעצמו שהוא צריך לחפש מישהי אחרת.

אין עניין להכניס את עצמך מראש לסבל, שעלול להוביל במקרה הטוב לזוגיות לא תקינה..

על אף שאני מסכימה איתך בנקודה שאם יש משהו שיודעים שיפריע אח"כ בזוגיות ודאי שלחתוך שלא.

אם סוגרים בגלל לחץ של השדכן או מישהו אחר- גרוע.

אם סוגרים מתוך רצון שבן זוג ישתנה אחרי החתונה לפי חלומותי- זוועה.

חייבים לעשות את הכל מתוך שיקול דעת ורגש חיובי.

עם זאת- חייבת לציין שאתה מקצין ומכליל.

מדבריך נשמע שחווית זאת באופן קרוב או אישי ולכן אתה מאד קיצוני בנקודה זאת.

לומר על מישהו שהוא רשלן ופושע.

סה"כ מי שסגר בצורה כזו, כדוגמת מי שפתח את השרשור בנשואים טריים, הרגיש באותו רגע שזה מה שמתאים לו. הוא הצליח לראות מכלול של תכונות ודברים מסויימים שבתוכם הדברים שהפריעו לו הוקטנו והיו פחות משמעותיים. הוא ראה את עצמו בזוגיות איתה מצליח. ולכן יש לו כעת את כל הפוטנציאל באמת להצליח.

יש זוגות שרק אחרי הנישואין מגלים דברים מהותיים שלא שמו לב לפני כן או לו ידעו שזה מהותי בשבילם, ועכשיו הם מפריעים בזוגיות בצורה שקשה להתמודד.

ומצד שני יש כאלו שמהתחלה פחדו מדברים מסויימים שיפריעו, אך בהתחשב בכל המכלול "התפשרו" ואח"כ ראו שזה הרבה פחות מפריע ממה שחשבו בהתחלה ואולי אפילו בכלל לא!

זה אתגר של כל אחד להתמזג אחד עם השני בצורה מושלמת.

מה שכתבת שאם מדובר על משהו שהפריע וכיום מרב אהבה זה לא מפריע אז ניחא- זה לא כ"כ נכון, כי אחרי החתונה דווקא אז כשההתאהבות נרגעת פתאום עלול לצוף הכל.

החכמה היא להגיע לזה אחרי החתונה. ולהתאהב ולהבליע את החסרונות בים המעלות שמציפים.

אז שוב- שלא תבין מדברי שאני אומרת שצריך להתחתן גם כשדברים מפריעים. לא!

אבל זה מאד ספציפי, ומשתנה וזה תלוי מה ומי זה וסוג של בנ"א, ומה בדיוק מפריע, ואיך זה משתלב עם התמונה כולה.

ואני  מכירה דווקא מקרוב זוגות שההתחלה הייתה כמו ההוא מנשואים טריים, וכיום הם בזוגיות פורחת שאין הרבה כאלה!

אז מה שבטוח זה לא לומר לאחד כזה- עשית את הטעות של חייך.

אבל למעלה מ-99% מהאנשים מהמרים ומבזבזים את הכסף שלהם.

אותו הדבר גם כאן, בן-אדם שמחליט בצורה כזאת - מבחינתי הוא מהמר!

הוא מהמר על החיים שלו (נסלח לו על זה),

הוא מהמר על החיים של הבת-זוג (לא ראוי, אבל אם היא גם לחצה עליו אז נסלח לו גם על זה),

והוא מהמר על החיים של הילדים שלו (לא ייסלח לעולם!).

לכן לדעתי, מדובר על רשלנות פושעת ולא פחות!

זה שקיימים אנשים שמהמרים ומצליח להם, לא הופך את ההחלטות שלהם ללא רשלניות!

ואמשיך בנשואים טריים 

כנראה שלא הבנת את המקרה.

היה לו ברור שהיא לא המושלמת לזוגיות שלו,

כי הפריעו לו דברים שמהותיים לזוגיות!

הוא פשוט החליט שהוא מנסה להתעלם מזה.

ולכן הוא - מהמר!

ולפני שתגיבי, אשמח שתקראי את מה שכתבתי כאן.

(שם כתבתי שאין קשר בין הקיום של החסרונות לבחירת בן-הזוג)

גם לי וגם לאשתי (וכך גם לכל בן-אדם) יש מלא מלא חסרונות,

אבל אלו לא חסרונות שמונעות את התפתחות האהבה בזוגיות,

כאן וגם במקרים אחרים, מדובר על דברים שהסיכוי שהם יפגעו בהתפתחות האהבה גדולים ביותר.

ולכן הוא רשלן!

יופי ותכונות זה כמעט תמיד עניין של טעם אישי, אז אם הם לא מוצאים-חן בעיני מישהו אחד, הם ימצאו-חן בעיני מישהו אחר.

את (וגם כל השאר שלא הבינו) משום מה, נדבקתם למילה 'חסרונות' שאתם הכנסתם אותה לכל הסיפור בלי שהזכרתי זאת בכלל בהתחלה (אלא רק כתגובה אליכם).

טעות בידכם לחלוטין!

בכלל בכלל לא דיברתי על חסרונות, דיברתי על דברים שמפריעים באופן ספציפי לבן-זוג.

בעיניו אולי מדובר על חיסרון, אבל בעיני האחר זה יכול להוות יתרון.

אתה לא התכוונת לחסרונות, אלא לדברים שמפריעים

*למרות שאפשר אולי להסיק שמי שרואה במשהו כחיסרון אז מין הסתם זה מפריע לו, אבל לא נתפלסף, ונצא מנקודת הנחה שלא כל מה שנראה בעינך כחיסרון הוא משהו שמפריע לך.*

עכשיו אני רוצה לחדד את העמדה שלי -אני חושב ומאמין לגמרי שאני יכול ב"ה ועם תפילה מלאה אליו,  להתגבר בזוגיות על דברים שמפריעים לי אצל המיועדת. וכמובן, בלי לבנות על זה שזה ישתפר.  

למשל, נניח שאני מכיר מישהי ששמתי לב שמידת השמחה שלה היא בעייתית (יש לה עצבות מידי פעם והיא פסימית), או מישהי שמידת הכעס אצלה בעייתית, או מישהי שהיא חסרת ביטחון, או מישהי שדבוקה יותר מידי למשפחה שלה, או מישהי שהיא שמאלנית. כל הדברים האלו מפריעים לי, וגם צפויים להפריע בזוגיות. אין ספק.

יחד עם זאת, יכול להיות שהיתרונות הם כ"כ רבים, שאני אבחר תוך תפילה לה' להתמודד בזוגיות עם כל הדברים שמפריעים (חסרונות).  

ואני כן חושב שלא חסרים זוגות עם זוגיות מעולה, למרות שיש דברים שמפריעים אצל הצד האחר, ודברים כאלו עוד היו ידועים לפני החתונה. 

בסופו של דבר אפשר להתגבר על כל הפרעה ומכשול אם פונים לה'. 

לא רשלנות ולא פשע להתחתן עם מישהו/מישהי שיש אצלו דברים שמפריעים!  

בגדול אני חושבת שאני מסכימה.

רק רוצה לחדד שכולנו מתחתנים עם בני אדם (== מישהו שיש לו חסרונות) וצריכים להחליט האם החסרונות שלו, וגם דברים שהם לא חסרונות הם פשוט תכונות אופי, הם דברים שאנחנו מוכנים לקחת על עצמינו.

כמה שבן אדם לא יעצור לחשוב לפני, בסוף החיים האמיתיים הם לא כמו שאנחנו מדמיינים. אנחנו צריכים לעשות השתדלות, ובאמת באמת להאמין שהעבודה הזוגית עם הבן אדם הזה תהיה לנו טובה, אבל הידע שלנו מוגבל. אנחנו לא יודעים מה יהיה כל החיים, והאם באמת נעמוד בכל מה שאנחנו חושבים.

אז אני מסכימה, צריך לעצור ולשקול טוב, זה החלטה מטורפת!!!

אבל אח"כ, צריך להיכנס לזוגיות עם כל המרץ ולהשקיע, עם הידיעה שלכל זוג יש עבודה ולשמוח בעבודה שבחרנו לעצמינו. =)

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥