מניסיון. יש שפוסלים על זה שהיא לא למדה באולפנא(רקע חרדי) גם אם היא במקום אחר כיום.

לצערי. אבל על כל דבר אפשר לפסול.. זה היה הפסד שלו.

כנראה שיש משהו. לא חייב להיות דפוק. אבל בטח לא שיגרתי.

תלוי במאמץ שמשקיעים ובעבודת המידות.

ככל שהמרחקים התפיסתיים גדולים יותר- צריך יותר מאמץ ועבודת המידות.

אז אם הוא לא בדיוק לאומי והיא לא בדיוק חרדיה- יכול להיות להם מצויין ביחד,

אבל אם הוא דתי לאומי בעל תפיסה לאומית חזקה ועקרונית והיא חרדיה בעלת תפיסה

אנטי לאומית חזקה- יצטרכו הרבה מאוד עבודה.

ואגב- זה ממשיך לעוד הרבה תחומים במקרה הזה- יחס לחברה שונה, סגנון התבטאות, יחס

לגדולי הדור, מי הם גדולי הדור, יחס לטכנולוגיה, תרבות, מדע וכו'...

יש הרבה עבודה- אבל אפשר למצוא משני המקומות אנשים שמתאימים אחד לשני.

היה לי קשר עם בחורה חרדית. אמנם היא לא היתה חרדית אדוקה כמו הליטאים או החסידים, אבל חרדית. 

מבחינתי, במהלך הקשר עצמו היה סבבה. 

אני חושב שזה יכול להצליח לכל אחד, אפשר לנסות. 

בהצלחה!

שאלתי זאת בהנחה שהזוג מוכן לגשר על פערים ולדעת להתאים אחד עם השני בהשקפות עולם וכו'.

אני דווקא כן רואה שידוך כזה כאפשרות בר קיימא.. הכל תלוי בזוג ובסיעתא דשמיא.

על מה בדיוק התמיהה שלך?

אני מניח שזוג כזה מעוניין שהילדים שלהם יתחנכו ליראת שמים ואהבת תורה והארץ וכיבוד תלמידי חכמים וכו'.. אז מה יהיה בנוגע לגיוס לצה"ל(בתור דוגמא)? אם הם ירצו להמשיך ללמוד תורה, או להתגייס זה כבר יהיה בחירה שלהם.

הרי מדובר על "תורני לאומי", שחזק לא פחות ממנה מבחינה דתית.

ואז הבחורה הולכת איתו בצד ה"לאומי".

תלוי בעניינם אישית.

איך את מגדירה את עצמך?

(: 

אני נגיד לומדת בבית ספר חרדי אבל נורא מודרני אבל אני לא הולכת עם גרביים וכל זה .אני כזה משו באמצע

זה עם בגרות מלאה, עידוד למקצועות רבים (כמה מהבית ספר שלנו למדו רפואה אפילו)

אני עדיין בתיכון אז אני לא עשיתי שירות ואני לא חושבת שמישי מהבית ספר תעשה אם כבר אולי צבא 

ויש להמון בנות השקפות בכלל לא דתיות ומה שמעניין אותם זה רק יופי. הדבר היחיד שמאפיין אותנו והחרדים הוא התלבושת

לא שירות לאומי ובטח לא צבא, הוא מבחינתו היה רוצה שנהיה דוסות כמו חרדים רגילים (לא מודרנים)

ומי שלא ככה הם הורגים לה תצורה. ולכן שנה הבאה אני עוברת משם סופסוף

 תוהה..

אלו 2 אוכלוסיות שונות מאוד.

הוא הרצון להקים בית של תורה ,ושניהם רואים בה ערך עליון. אני רואה בה סיבה מספיק טובה כדי לתת 

הזדמנות.

לתורה יש 70 פנים, וניתן למזג בין 2 העולמות. אלו ואלו דברי אלוקים חיים..

לסוגיית החינוך ילדים מנסיוני (אני עוד לא נשואה- מנסיון הדייטים) לא כדאי להכנס לזה..אף אחד לא יודע

מה יהיה בעוד 10-15 שנים..

החיים דינאמיים!!

היסוד העיקרי שעליו משתיתים בני הזוג את הבית, זה היסוד שלאורו ילכו גם בחינוך ילדים!!

לא סוג הכיפה וצבע החולצה יקבעו את הרמה הרוחנית- תורנית של הבחור המוצע

וכן להפך לא סוג כיסוי הראש יקבע את הרמה הרוחנית- תורנית של הבחורה.

כדאי מאד לתת הזדמנות לשני הצדדים לשמוע ולהשמיע..

שנזכה בקרוב

 זה משחק באש ואני יודעת את זה בתור נשואה. קחי בחשבון שמדובר ב2 אוכלוסיות שונות מאוד, שיש ביניהם איבה לא קטנה. הפער בין 2 האוכלוסיות הוא עצום מבחינת יחס למדינה, ביחס לפתיחות מול סגירות לעולם, וכולי. 

הרצון להקים בית של תורה הוא ערך עצום, אך זה לא מספיק ויש שסעים. כמו שאופי הוא לא קריטריון מספיק.

כלומר הם לא ילכו לגור ביישוב מעבר לקו הירוק אך הם בעד ארץ ישראל השלמה...הם אוליי לא יחגגו את יום

העצמאות במנגל אך יש כאלה שיאמרו הלל או שלא..אבל הם לא ידברו בגנות היום..יש המון חרדים שאומרים

שצריך להודות לה' על חבל הארץ שלנו כל יום ולא רק ביום העצמאות..

והם בעלי דעות ימניות.

לא רק מי שאנטי ציוני ונטול אידיאלים מוגדר כחרדי!!

חומר למחשבה!

ולראות היכן כתבתי  "מי שאנטי ציוני ונטול אידיאלים מוגדר כחרדי!!" לא יודעת למה הבנת את זה כך.

אפשר להיות חרדים ציוניים, עם אידיאולוגיה דומה ושייכות פוליטית דומה, ועם המון דברים משותפים, אבל אין להתעלם מכך שהשסעים עדיין גבוהים. 

האוכלוסיות שונות מאוד ולרוב די עוינות אחת את השנייה על אף ההערכה הגבוהה לתורה וא"י. 

אמנם כמו שכבר צוין בתגובות למעלה יש זוגות כאלה, אך אתם לא תמצאו יותר מידי כאלה. פערים כמו חינוך ילדים, פתיחות מול סגירות לעולם, יחס לרבנים, ובעיקר מחיקת דעות קדומות מקשים על זוגיות כזו.

זוג שיצליח להתעלות על זה- אשריו.    

ושייכות פוליטית בדומה לבחורה שעימה הוא נפגש שבעייני אלו 3 היסודות הקריטיים שיכולים להוות

שסע בלתי ניתן לאיחוי אז אני מסכימה איתך..וכל השאר פתיר וניתן לגישור כי הם יחסית טפלים.

היסודות האמורים הם אלה שיצבו את הדרך בחינוך הילדים - אז כך שלא אמורה להיות בעיה.

המושג אידיאולוגיה משמש לא רק לגביי יישוב הארץ אלא ישנה גם אידיאולוגיה רוחנית - בנוגע לכבוד

רבנים ויחס להלכה. צריכים לבדוק את ההיבט האידיאולוגי משתי הבחינות.

ומכאן נובע שלא אמורות להיות דעות קדומות כי אין קונפליקטים בדברים המהותיים.

בהנחה שהטפלים הגיעו לעמק השווה ביניהם.

לעניות דעתי אם זה חרדי שיש בו ערכי ציונות, אידיאולוגיה,ושייכות פוליטית בדומה לבחורה שעימה הוא נפגש. אז אין בעיה והם יכולים לבנות בסיס איתן לזוגיות בריאה, שמחה, ומאושרת.

אך אם אין בסיס משותף בקריטריונים הללו,שבעייני אלו 3 היסודות הקריטיים שיכולים להוות שסע בלתי ניתן לאיחוי - אם לא משדרים על אותו גל, ודעתו לא כדעתה אז אני מסכימה איתך שאי אפשר לגשר על הפערים..

מקווה שדבריי בהירים לך עכשיו..

אני לא חושבת שזה מספיק, את צריכה גם לחשוב על חינוך הילדים ומה נכנס הביתה... אין ספק אמנם שאלו 3 קריטריונים חשובים.

היסודות העיקריים שעליהם משתיתים בני הזוג את הבית, אלו היסודות והם יהיו הקווים המנחים

בבא העת שלאורם ילכו גם בחינוך ילדים!!

עפ"י הקריטריונים הללו הם יבחרו את מוסדות החינוך שיראו לנכון לשלוח את ילדיהם.

כמובן שלא מן הנמנע כי יתרחשו שינויים במהלך החיים..(תתכן התחזקות של בני הזוג וכו')

החיים דינאמיים!

אני יכולה ללכלך בכיף על הציבור הדל"י, על הפשרנות ההלכתית, על הגמגום הרופס מול חילונים, על הדהירה לכיוון דתי לייט בהמונים... רק לציבור שלנו יש אידיאלים? ?? שונאת את ההתנשאות המגזרית הזו!

הן למגזר הדתי לאומי והן למגזר החרדי יש אידיאלים נעלים מאד. הדרת נשים ופרימיטביות מחשבתית בשם ההלכה כביכול, הטפות מוסר רדודות ועיסוקים שטחיים בגרביים ובגודל הכיפה שאין להם שום קשר עם עבודת השם אמיתית, עיוות וסילוף של ההלכה בשם שיקולים פוליטיים, שנאה משותפת והתנשאות עד יותר מטופשת על החילונים והגדלת עוונות עד שמיים [תמהני איך אנשים מתעקשים לבטא את הנון קונפורמיזם שלהם וכביכול את המחשבה העצמאית והנעלות המוסרית שלהם בכך שהם מתאמצים להיות בדיוק כמו המוני אנשים אחרים שהם לא יותר מעיוורים ].

מה עד? קבלת אתנים פוליטיים ושלמונים, נחשלות ונבערות, ניצול המסלול של ישיבת הסדר כדי לשרת פחות ולקבל תנאים של חייל גם כשאתה אזרח, וניצול הזמן של השל"ת כדי לעבוד בשחור וללמוד לפסיכומטרי, עידוד הסתגרות ופילוג ושסעים, יצירת עיוותי נפש דרך חינוך דתי קלוקל וכו' וכו' וכו'.

כן, אין כמו להיות דתי.

זאת גישה נורא כיפית ואפשר להחיל אותה על כל מגזר ומגזר בעולם, כי אף אחד לא מושלם, ולכן אף חברה לא מושלמת.

אבל לכל מגזר יש גם צד שני, שבהרבה מקרים הוא נפלא וטוב, ואפשר להתמקד גם בו ליצירת איזון.

היא לא כתבה שהחרדים נטולי אידאלים, זה מה שאת התאמצת לקרוא וחבל. אני גם לא מבינה למה את גוררת את הדיון לשם...

אגב, כותבים דת"ל. הציבור הד"ל (דל במילה נרדפת לעני,קרי עניים בתו"מ) זה כינוי שהחרדים הדביקו לציבור הדתי- לאומי. 

ובחתימה שזה כדאי?

אני חושבת שהבנתי אבל אני רוצה להיות בטוחה

חשש וזהירות אבל החתימה קוראת לך לעשות הפוך

"רק המעז מנצח" לפי דעתי זה להעז למרות כל המכשולים וכל מה שיאמרו לך, כאן במקרה הזה אני נגד כי יש דברים לדעתי שלא צריך להסתכן עבורם.

 אני אפשט לך יותר- אם אתה רוצה ללמוד רפואה, לך על במלוא הכוח. לעומת זאת אם אתה רוצה ללכת ולהילחם במשהו שא"א להילחם בו כמו פרימיטיביות של אנשים מסוימים זה כבר אין טעם. כמו שכתב @Admin  למטה.

אני שונא לכתוב את מה שאני כותב עכשיו כי אני הולך לפגוע בהרבה אנשים תמימים שלא פגעו בזבוב ורק רצו לשנות כיוון בחיים שלהם.

אבל האמת צריכה להאמר כי אמא שלי יכולה לספר על הרבה מקרים כאלה

@רבקה למפרט

בעולם החרדי יש מערכת שידוכים משומנת עם ברורים וכו'. לא אחת יש שם נטיה להוציא סחורה "פגומה" לשוק הדייטים הדתי לאומי.

לפעמים הפגומה זה שטויות ואז חיים באושר ועושר, אבל לפעמים... לא כ"כ.

מי שלא מצליח במגזר שלו בגלל חסרונות אלו או אחרים מנסים לשווק אותו למגזר אחר.

למרות שלא חסר מקרים ששילוב בין שני מגזרים הוביל לדרך אמצע נהדרת לאחר שהמהלך נעשה בשיקול דעת בבדיקה ובאחריות

ולפעמים הוא בעיה אמיתית.

צריך לזכור שלא תמיד הסיבה ל"פגם" היא בעיה - גן חלש של מחלה שבן/בת הזוג לא נושא זה כלום בריבוע

רק שבאמת צריך להיזהר מאוד

אני גרה בישוב בבית מעורב למדתי ביסודי בבית ספר עם כל הזרמים בתיכון חרדי ומגדירה את עצמי כיהודיה שמשתדלת לעשות את רצונו יתברך הכי טוב שאפשר, ולקדש את שמו בעולם!!!!

מנסיון אני אומרת שצריך לבדוק האם ההשקפות הבסיסיות- יחס לרבנים ולתורה, יחס לא"י ולמדינת ישראל, ויחס להלכה הם דומים מאוד ואם לא האם אתם מצליחים לכבד אחד את השני ולהעריך למרות ההבדל והאם זה לא גורם לכם לפסול מיד את הדעות של השני.

אם זה ככה זה אפשרי ולא צריך להתייחס למגזר שהשני מגיע ממנו.

את הילדים אפשר לשלוח לחינוך תורני שזה מסתדר בד"כ עם שתי הצדדים.

ובקשר לזה שאם הציעו בחור חרדי אז הוא עם בעיה- זה נכון אבל אל תשכחו שבעיה אצלם יכול להיות גם אחד שמודה ברצון לצאת לעבוד, או ששומע שיעורים מרבנים שלא שייכים למגזר, לכן צריך לבדוק טוב טוב למה מציעים אחד חרדי לדת"ל ועדיף שמי שמברר יכיר את הניואנסים שלך ושל החברה שמיועד מגיע ממנו ורוצה בטובתך אבל לא מסונוור מהרצון לראות אותך נשוי.

בהצלחה לכולם!!!!!!!!

בעיקרון אם כל אחד מההורים חרדי ודתי לאומי אמיתי זה לא יצא, אבל אם אחד מאם קצת מתקרב לצד השני- יכול לצאת מזה דברים טובים

בציבור הד"ל הרגיל יש בוז וכמעט שנאה לחרדים

אבל מתי שזה בחור חרדי ובחורה דת''ל זה דוקא שילוב לא רע בכלל, בהצלחה!

בתור אחד שמכיר את שתי הצדדים,ואובייקטיבי יחסית.

אני יכול לומר שיש רבנים חרדים שיותר פתוחים לציבור הדתי לאומי תורני,באופן יחסי

ויש רבנים חרדים שמאוד מתנגדים - שדיברתי איתם על הנושא.ויש את הקיצוניים ביותר "דת הציונות" אולי שמעתם.

מסקנתי היא פשוטה,חרדי וודאי לא יאמר שדתי לאומי תורני זה לכתחילה.

אבל דתי לאומי תורני יותר מבין את המקום החרדי,וגם זה לא תמיד אלא הדעה פחות קיצונית בהשוואה.

לדעתי מי שפוסל את השני יש פה בעיה כי יש דברים טובים אצל החרדים,ויש דברים שאני ממש לא מסכים איתם.

וכנ"ל בציבור הדתי לאומי תורני.

זאת דעתי לאחר היכרות מקרוב.

מודה לכולם על התגובות והדעות! עזרתם לי ואני חושב שגם לעוד אנשים לראות ולבחון את הנושא הזה מכל מיני כיוונים.

אחרי שקראתי את רוב התגובות אני עדין מאמין ששילוב כזה בין חרדית לדתי לאומי תורני או להפך יכול באמת להשתלב טוב.

שאלתי את השאלה הזאת מפני שלאחרונה התחלתי לבחון אפשרות כזאת אם כדאי או אפשרי להיפגש עם חרדית (כמובן, לא עם תפיסות אנטי ציוניות), פשוט אני רואה את עצמי יותר גמיש בתפיסות מסויימות וישנם הרבה דברים אצל החרדים שאני מאוד מעריך ומתרשם, אידיאלים שאני מאוד מחפש אצל בחורה ואת זה אני רואה בעיקר אצל החרדים.. כמובן שיש  את אותם אידיאלים ועקרונות גם בציבור הדת"ל אך אני רואה את זה יותר חזק אצל החרדים. 

להפך כמבורך, אפשרי ואף רצוי...

אני מכירה זוג שהתחתנו לפני כשנה וההזדמנות שהם נתנו אחד לשניה, 

התברר כמנצח...

שהקב"ה יזכה את  כולנ"ו בקרוב

בהצלחה!

האידיאלים שחיכו מתכוון אליהם (חרדית לאומית בעלת תפיסות ציונות וכו')..אלו ניואנסים מאד דקים שנמצאים אצל

בנות שנמצאות על קו התפר- סגנון מיוחד ומועט. 

איפה יהיו הילדים ביום ירושלים?

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!