אני על סף מוות. 

דיכאון עמוק.

תוציאו אותי מפה.

בעצם לא,

תנו לי להישאר פה ולמות

על סף מוות.

יש לנווט.

צעד לאחור,

ואל החיים לחזור.

 

(נראה לי לא הבנתי את הקונספט של הפורום הזה)

 

זה אמור ללכת כך:

 

על סף מוות.

יש לנווט.

עוד צער לאחור.

אל החיים לא לחזור.

איזה דיכאון.

תחושת שיממון.

עוד ועוד צער.

רק לצבור פער.

אצא לי אל היער.

אקפוץ מעל השער.

אתקל בחד קרן.

נשב לשתות כוס תה,

והוא ישאל אותי מה נשמע מה קורה הכל טוב וזה?

 

 

 

 

מה אני אגיד'ך אחי

החיים לא פשוטים

לזה כואבת ציפורן

השני עם יבלות בריסים,

רק לברוח מהדיכי

מה תה, תביא קצת ויסקי.

לעוף לאיזה כוכב

ושמישהו יאהב

וכשעל דש בגדנו אות קלון

נרקוד סטפס עד החידלון.

 

 

 

 

בזמן האחרון הפורום הזה עבר מהפכה של שמחה. 

כעת הוא ממש 'פורום הבדיחות של החברה' לעומת ימיו הקודמים.

 

לא רוצה לדרוך לאף אחד פה על יבלות,

ושלא יחשבו שאני מזלזלת בזעקתם הכואבת.

(לכל אחד יש באסות, כן?)

 

 

 

העלית לי חיוך....

אני לא אומרת שאני מסכימה איתך לגמרי אבל יש משו....יש.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)