בחירת האדם, לדבריך אין בחירה חופשית.

אין דבר כזה צדיק ורע לו.

שזהו רצונו ומאוויו (אלא אם כן אתה שבתאי רח"ל) אלא הוא נותן לזה מקום בזה

הרגע ובסוף המציאות תבוא על תקונה.

אלא הוא מאפשר בטובו, עד לגבול מסויים

לא ראיתי שהבאת הוכחות לדבריך

 עליון לא תצא הרעות והטוב. גם השבתי על כך למעלה,

אם הייתי יכול הייתי בא אליך עכשיו ונותן לך סתירה ואומר שכך ה' רצה.. נו באמת..

זה לא רציני. ה' מאפשר לרע לקרות למרות שאינו חפץ בו. מפאת הבחירה החפשית

הוא נותן לאדם את האופציה ליפול כשברור שבסוף גם כל הנפילות יתהפכו לטובה,

אבל להיה מחוייב כלל שתהיינה הנפילות, זה רק בדיעבד בלבד

ולגבי הפסוק שהבאת ממנו דוקא מוכח כדבריי, כי למה כתוב לגבי הרע בורא ולא עושה או יוצר?

וראה את פירוש המלבי"ם על הפסוק ותבין את כוונתי:

מלבי"ם ישעיהו פרק מה פסוק ז
(ז) יוצר אור ובורא חשך. ויש הבדל בין בריאה ליצירה, הבריאה היא הוצאת עצם הדבר, והיצירה היא הוצאת המקרים הדבוקים בו, וידוע בחכמת מה שאחר הטבע שכל עצם נושא מקרים הוא משתנה בהכרח מצד מקריו, כי המקרים ישתנו וימירו צורותיהם בכל פעם, הגם שהעצם הנושא אותם נשאר ולא ישתנה, ואם היה בורא האור, לא היה מקום להחשך, רצוני אם היה ענין האור עצם בלתי מקבל מקרים לא היה משתנה ולא יצוייר חשך, אבל ע"י שיצר אור, והוא שעצם האור הוא עצם בעל מקרים, עי"כ ימצא החשך שהוא העדר האור מקום, עת ישנה האור מצבו ע"י התנועה שהוא מקרה קרה אל עצמו ומצד זה יאמר ג"כ שה' ברא את החשך, הגם שההעדר לא נברא כי אינו קנין (ולכן לא אמר עליו יוצר או עושה חשך כי אינו דבר, רק הוא לא דבר רק בורא, ששם זה הונח על העצם המופשט ערום ממלבושיו שהם המקרים אשר בם יתראה לנו, והחשך מצד שהוא העדר עצמותו הוא החשך בעצמו, ואינו נושא מקרים, וכן עצמות הרע הוא הרע וההעדר, לא דבר אחר, ולא נדע לתאר את ההעדר רק שהוא העדר, ומזה הצד יצדק עליו לאמר שהחשך והרע הם ברואים), אבל נאמר שה' ברא את החשך והרע, ע"י שיצר את האור והשלום שהוא המציאות וההויה, ר"ל ע"י שברא המציאות עצם בעל מקרים שמצד זה הוא משתנה בהכרח, עד שיבואו החשך והרע בעקבות האור והשלום שהוא המציאות, עי"כ ברא חשך ורע, ובכל זאת אני ה' עשה כל אלה, בל תשאל למה ברא חשך ורע, ר"ל למה הניח לו מקום בהמציאות, ולא המציא את הנמצאים באופן שישמד ההעדר לגמרי, עז"א כל זה עשה ה' המהוה המציאות, כי לולא זה לא היה אפשר לעשות ולגמר המציאות כפי שרצה חכמתו ורצונו יתברך כנ"ל. ובכל זאת הכל עשה מצד הטוב כמ"ש אני ה' עושה כל אלה, מצד שרצה להמציא ולהוות נמצאים, לא מצד הרע, רק לא היה אפשר שיתגלה הטוב הזה באופן אחר (ועיין במורה נבוכים פע"ג מח"א ופרק יו"ד מח"ג וספר האמונות לרס"ג מאמר א פ"ד ויתבארו לך הדברים היטב):

המי השילוח ותלמידיו(ר' צדוק בהרבה מקומות) אומר כמוך, למשל - "והתשובה היא שישיב הכל אל ה', גם החטאים",

או "הכל בידי שמים אפילו יראת שמים", וזו שיטה שהרבה מגדולי אחזו בה, יש גם לרב קוק כמה מקומות שאפשר

להבין כך מדבריו.

לפי השיטה שאתה מציג- בחירה חופשית איננה בחירה אמיתית אלא "אשליית הבחירה" שעליה אדם נשפט-

כלומר כל מעשה היה נעשה בדיוק אותו דבר וכל מה שמשתנה זו נקודת הרצון.

שיטת הרבה מגדולי ישראל היא שיש ממש בחירה חופשית מהותית ואמיתית- כלומר, הקב"ה נתן לנו את האפשרות

לעשות "כנגדו" גם את זה אפשר לראות בהרבה מקורות(אוהבים להיתלות ברמב"ם בעניין הזה, הרבה פעמים)

כל מי שמבין בדרך מסויימת יפרש את הפסוקים בצורה שנוחה לו.

ברור שיש בחירה חופשית- השאלה היא מה זו הבחירה הזו, עד כמה היא משפיעה ואיפה עובר הגבול שלה.

מצאנו בדברי חז"ל מהאמירות הכוללות ביותר ועד האמירות המקטינות ביותר את הטווחים שלה.

למעשה כנראה שעד שלא יבוא אליהו זכור לטוב נישאר בשאלה הזו, שהרמב"ם קבע אותה כיסוד ולא ביאר

די עומקה(לפחות כך הוא מעיד על עצמו)

כל דבר הוא יותר מורכב ממה שניתן לתפוס.

אפשר להגיד שיש שתי שיטות, ושהשיטה שמשיח מציג מכניסה אותו לשיטה של המי השילוח, ר' צדוק,

זה פשטני, אני לא חושב שאני או אתה או משיח יכולים לרדת לעומק של השיטה שלהם כרגע.

אבל כן בפשטות, אפשר להסתמך על דבריהם כדי להגיד שהרעיון של משיח הוא לא מחוץ לעולם ההשקפה

היהודי.

אני חושב ש"צדקת הצדיק" הכי "קיצוני" בזה,

שאחרי שאדם עובר עברה ח"ו הוא צריך להאמין שככה רצו משמיים שיקרה

(לדוגמא בשביל שהוא יחזור בתשובה ואז הם יהפכו לזכויות).

וגם רבי נחמן כותב על זה הרבה שלפעמים משמיים "מפילים" את האדם בשביל שלא יתגאה וכו'

(אולי גם אין מי שחולק על זה, אני לא בטוח)

נכנסת פה גם אולי השאלה על בחירה וידיעה.

אבל התורה אומרת שיש בחירה חופשית..

אז לא הבנתי כלום, אשמח להסבר יותר 'ארצי' כי נראלי דיברת ברמה גבוהה מידי לבינתי

להגיד שאני מבין מה זה? ממש לא. אבל יש בזה תשובה לכל מה שכתבת, ואני אסביר מהמעט שאני יודע

הקב"ה הוא מלא כל הארץ כבודו, הקב"ה הוא רק טוב ואין בו שום חיסרון (לא, גם לא חיסרון שמביא לידי מטרה טובה)

ובעולם יש הרבה רע (נכון, תכליתו היא טוב, אבל עדיין הוא רע)

אם ככה- איך הקב"ה הוא הכל ובכל מקום אבל עדיין יש רע בעולם?

תשובה- 'סוד הצמצום' הקב"ה צמצם את עצמו ואת מקומו ובחלל החסר ברא את העולם,

הוא נתן אפשרות בעולם שייתקיימו דברים נגד האמת ונגד הטוב,

(אמנם גם לרע אין אחיזה בחיים בלי צד של אמת, אבל אין צורך להיכנס לזה),

ולכן גם מתוך הצמצום הוא נתן לנו את אפשרות הבחירה החופשית שהיא לעשות גם נגד רצונו ח"ו...

הצמצום אומר שהקב"ה נתן אפשרות קיום למשהו שהוא לא הוא,

אם אנחנו רק הגוף של הנשמה, אז הוא לא צריך לצמצם את עצמו כי אנחנו בעצם הוא.

אם תלמדי את משנת הרמב"ם בעמקות במורה נבוכים חלק ג', תמצאי שם מערכת שמציגה 100% ידיעת ה' והשגחתו, ו-100% בחירה חופשית. לא פשוט להבין את זה לעומק. לחיות ככה - על אחת כמה וכמה. אבל זה חשוב, אם מחפשים אמת.

א'- זה לא שייך לפה
ב' הדבר נתון במח' ראשונים גדולה כך שכל דעה כמעט שתאמר בעניין זה- יצא שאתה צודק לצד אחד אך גם כופר לצד אחר.... לפחות בכמה וכמה אפשרויות....

כפי שכבר נאמר, המחלוקת בזה היא רחבה ועמוקה, ורבו הספרים העוסקים בכך.

דעת הרמב"ם היא שלאדם יש בחירה חופשית מוחלטת. הוא כותב דברים אלו בהלכות תשובה, בהקדמה לאבות (שמונה פרקים, פרק שמיני) ובמורה נבוכים. במורה נבוכים (חלק ג', במשך כמה פרקים) הוא מציב מערכת בה יש השגחה מוחלטת מצד אחד ובחירה מוחלטת מצד שני. לא פשוט להבין את הרעיון שלו, ויותר מסובך זה לקבל אותה. אבל הוא עושה את זה בצורה מופתית ומעוררת השתאות. (ואם אתה שואל אותי, אני מאה אחוז איתו)

בקצה השני ניצב ר' חסדאי קרשקש בספרו "אור ה'" שמציג גישה דטרמניסטית, שטוענת כי הכל מאת הבורא, וכל מעשה של האדם הוא בעצם ידו הארוכה של הקב"ה. בדרך זו, כמו שציינו לפני, נקטו הוגים שונים כמו האיז'ביצר, ר' צדוק וכן כאלו שאינם דווקא חסידים. עד כמה שאני זוכר, גם רבינו בחיי, מחה"ס חובות הלבבות נוקט בגישה דומה לזו.

ישנן דעות נוספות שכל אחת מהן נמצאת היכנשהו באמצע. הוגים רבים הלכו בעקבותיו של הרמב"ם (ר' יוסף אלבו, האברבנאל (רס"ג [שהיה לפניו האמת]), אך הם מציגים ניואנסים שונים.

לא מבין איך אפשר לחיות בגישה כמו שלך. בעיני, היא לא מסתדרת עם השכל הישר. היא לא מסתדרת עם המציאות. הייתי קופץ מהגג, גם ככה זה לא אני אלא הקב"ה...

אמירת "ה' אחד" בשמע ישראל באה לבטא עיקרון מגה-חשוב, שהקב"ה הוא אחד. אחד, במובן של לא מורכב. לא שהוא יחיד בין אחרים, לא שהוא אחד ולא שניים (גם, אבל זה לא העיקר) אלא שהוא אחד של אחדות מוחלטת. אפילו האחד הזה, זה לא באמת בשפת המושגים שלנו. זה נשמע פשוט להבנה. אבל ככל שעובר הזמן, אני מבין כמה שזה בכלל לא ברור. וכמה שמפנימים יותר את העובדה הזו, שאלות אחרות פשוט הופכות למיותרות.

ואיך זה למעשה קשור לבחירה חופשית שלנו? הקב"ה, כישות רוחנית עליונה, הוא אחד. אבל למה זה אומר שהוא נוגע בנו? למה זה אומר שכל מה שאני עושה זה בעצם מעשה שלו? האמירה הזו טומנת בחובה אמירות בעייתיות נוספות הקשורות להגשמת ה'. לומר שהקב"ה נוגע במעשיו של כל אדם, בעצם זה להגיד שהקב"ה פועל כמונו. והוא לא. בעצמו הוא אמר את זה, תקשיב להפטרת תענית ציבור. ויותר מזה, זה להגיד שהקב"ה הוא אל של כל אחד בנפרד, שזה פשוט לא שייך. זה שמאניזם. זה אלילי.

לקחת את התחושות האישיות שלך ממקרה אחד, לא משנה כמה הוא דרמטי, וממנו להסיק תובנות כל כך מרחיקות לכת, זה דבר נורא בעייתי. אנחנו עוסקים בעקרונות פילוסופיים, לרגש אין מקום בדיון הזה. דווקא אמירות שהן אובייקטיביות הן הנכונות פה.

1) מי הכוונה שהוא "נפח בנו נשמה"?

2) מי אמר שהנשמה הזו היא חלק ממנו?

3) מה הכוונה שהוא הכל? אחד, לא אומר שהוא הכל. אל תהיה שפינוזיסט.

4) מה הכוונה בלהתענג על ה', שאתה בטוח שרק בשביל זה נבראנו ואתה לוקח אמרת חז"ל והופך אותה למוחלטת בלי לנסות להבין איזו תפיסה עומדת מאחוריה ומה זה מנסה לבטא?

5) אם יש תוכנית, מה זה משנה אם אני עכשיו אעשה את המצווה או לא? בכל מקרה אחרי מה שיקרה, זה היה רצון הבורא ולא הרצון שלי..

6) מי אמר שהוא בוחר באיזו משפחה לשים אותי?

7) להגיד, למשל, שהוא ממיין נשמות ושם כל אחת במשפחה אחרת, זו כמובן הגשמה, כי אתה לוקח מושגים אנושיים ומשליך אותם על הקב"ה. אתה חושב שאתה לא מגשים, אבל אתה בעצם עושה את זה ובגדול.

8) אתה מבקש שנעזוב את הדיון אם הסרטון הזה אמיתי או לא, אבל אתה משתמש בו בתור טענה. אבל אני חושב שזה לא אמיתי. ושזה שטויות, והאנשים האלה חלמו חלום מאוד חזק.

בקיצור, אתה מניח כאן המון אקסיומות לא ברורות. 

אני לא רואה טעם בלהמשיך להתווכח בינינו. פער התפיסות שלנו גדול מדי מכדי שנוכל לדון כאן. 

רק אציין כמה נקודות ואלך לי לדרכי.

1. כל תחילתו של ספר בראשית הוא לא פשט, אמרו זאת גדולי עולם. לקחת ממנו דוגמאות והוכחות זה קצת לא חוקי, כי אנחנו לא מבינים שם כלום.

2. לא אוהב קבלה, מתנגד לרוב ההגות שלה, אין מה להביא לי הוכחות משם. 

3. לא הבנתי כל כך את הסיבה והתוצאה שהבאת בסעיף 4. היתה שם קפיצה לוגית גדולה מדי.

4. אם אני לא רוצה "ללכת עם "תמים תהיה עם ה' אלקיך" ", אז גם זה בעצם הקב"ה עשה. הוא גרם לי לא "ללכת" עם הפסוק הזה. לא?

5. לכל אדם יש תפקיד? מי מגדיר לו? הקב"ה?

בקיצור, אני מניח שגם התשובות שלך למה שכתבתי פה יניחו את דעתך בלבד. אני שכלתן, אני לא מקבל תשובות מקבלה, אני לא מאמין בסיפורי מופתים של צדיקים ובטח לא בסיפורים של כאלה שטוענים שהיו כפסע מהעולם הבא וחזרו.

ונקודה אחרונה, חשובה מאוד: בדיוק כמו שאצל הראשונים התווכחו על כל נושא, גם אצל חז"ל לא היתה דעה אחת. 

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!