ואבא שלו אמר לו וככה עד דור המדבר שראו אותו בהר סיני כולם ביחד.

כי באמת אי אפשר לראות אותו בגשמיות כי הוא לא גשמי, לכן "לא יראני האדם וחי".

אפשר לראות אותו, אבל בשביל זה צריך לצאת מהגשמיות...

למוסלמים אין מסורת, הם נסמכים על סיפורים של איש אחד שטען שהוא נביא.

זו לא הוכחה, הוא יכול להמציא או לחלום או להזות.

אבל אם מליוני אנשים היו שם ביחד - אי אפשר להגיד שזה הזיה/חלום/המצאה.

חשבתי שאתה סתם בא לפלסף...

קודם כל כתוב שראו את ה', ואף שההעמק דבר שם מפרש שזו ראייה פנימית- עוד יותר טוב!

וכן גם מו"ר אחיך היקר אמר לי כי לעתיד לבוא: "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון" זה לא מטפורה....

תנסי לפנים את זה, ולא רק לקחת את זה כתשובה קיטשית מתחמקת.

זה באמת ככה...

אלא אם כן את לא מאמינה לאחד מהשרשרת

וקצצת קשה לא להאמין כשמדובר על מאות אלפי שרשראות נפרדות...

אבל כשמדובר על מליוני אנשים - אין מצב שזו המצאה.

ב. אפשר גם לנסות להוכיח כמו הרב אמנון יצחק או הדברות, אני כבר לא מבין בזה.

(משו בסיגנון של - את הנעל מי יצר? יש מישו. ואת העולם? הוא נוצר לבד??! לא, יש מישו.)

שהרבה יותר קל להאמין שיש בורא.

אבל אני באמת לא מבין בזה.

בגלל זה

@מדענית

תסתכלי תגובתי...

מה כן הבורא רוצה ממך?

מי אמר שהוא רוצה?.... וכו'...

אני מנסה להבין מה הנקודה...

את יודעת מה הוא חושב ורוצה??

הוא מעבר להשגה שלך!

מה שאת כן יכולה לדעת, זה שהוא טוב ומיטיב.

למה לעבוד אותו?

כמו שבן אדם ישאל למה לשמח את אשתו.

@מדענית

אבל לא לבני אנוש כמונו, אלא לא-ל בעצמו. אולי גם למלאכים ולמתים.

אם היינו יודעים למה - זה היה מקטין ומצמצם את גדולתו של ה'.

בס"ד

ממתי הסיבה היא עניין כל-כך קריטי?

ראית פעם מקרר שואל למה לקרר את האוכל ששמת בו?

את חייבת לו הכל כי הכל ממנו בחינם אין כסף ועוד מטיב לך גם כשאת מכחישה אותו (כל אחד מכחיש אותו במובן זה או אחר כי אנחנו לא מושלמים, והכחשה היינו כפיות טובה)

"היתפאר הגרזן על החוצב בו"

ממש ככה, כמו שכתבת, רק בלי ה"בחאייך".

אבל במקום לזלזל בזה אפשר להבין שהוא לא אדם, וכמו שהתשובה לשאלה "מי הוא" היא פחות או יותר "נשגב מבינתי", וזה לא התחמקות, זה פשוט כי אנחנו מוגבלים (גם הגוף שלנו מוגבל, וכן, גם השכל שלנו מוגבל) וקשה לנו להבין ולתפוס בשכל ישות שהיא לא מוגבלת (לא בזמן, לא במקום ולא בכלום), ואין לה סוף.

אז כן, הוא עושה דברים ואני לא מבין למה. וזה ברור שאני לא אבין למה! לפעמים הוא מגלה לנו למה, לפעמים אנחנו לא צריכים אותו כדי להבין למה, ולפעמים אנחנו לא מבינים למה...

אולי כשהמשיח יגיע, כמו בשיר של ביני, הוא יסביר למה ("אתם לא הבנתם בכלל מה קרה, חכו ותבינו שהכל היה רק לטובה"), אבל גם אם לא זה לא משנה, אם ה' עשה את זה - אז זה לטובה.

למה לעבוד אותו?

אם אני מאמין שהוא קיים ושהתורה היא תורתו -

אז אני חייב לעבוד אותו.

עדיף להגיע למציאות של אהבה, ואז אני גם רוצה לעבוד אותו, ולא רק "חייב".

@ירא ורך לבב

אבל קודם כל צריך להאמין שהוא קיים, ושהוא טוב לגמרי, ושהוא אוהב אותנו...

הרמב"ם כותב איך להגיע לאהבה:

"וְהֵיאַךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים וְיִרְאֶה מֵהֶן חָכְמָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְלֹא קֵץ מִיָּד הוּא אוֹהֵב וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לֵידַע הַשֵּׁם הַגָּדוֹל. כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד 'צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי'... כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בְּעִנְיַן אַהֲבָה שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם:"

ובלי קשר, ממליץ מאוד ללמוד את פרק י' בהלכות תשובה ברמב"ם (ספר מדע). פרק שלם שעוסק באהבת ה'.

גם אני לא עושה ככה.

את מה שאני עושה אני לא ממש יודע להסביר...

למה בן-אדם אוהב את אשתו? 

זה אמור להיות אותו דבר...

(יש שיחה של אבא שלי בטל חיים פסח על שיר השירים, שמה הוא מביא אחת עשרה עצות להעמקת הקשר בין שני חברים/בעל ואישה/אדם ובוראו. מומלץ מאוד.)

לכן אנחנו "בוחרים" בו.

שע"י התבוננות במעשה ה', יותר אוהבים, כי קולטים עוד ועוד מעלות שלו.

או לצד החיובי בקבלת עול מלכותו והכניסה בברית איתו

זה דעתי הענייה...

בס"ד

אל תשכחי שמעצמך אין לך אפילו את עצם הקיום. זו נראית לי כבר סיבה מספיק טובה לאהוב אותו.

בס"ד

אל תעבדי על עצמך

בס"ד

זה יופי של סיפורים נחמדים לילדים ששואלים שאלות. אבל ודאי שהקב"ה לא היה צריך לברוא אותנו לצורך שום דבר. גם לא כי הטוב העצום שלו גירד לו נורא והוא היה צריך לפרוק את זה על מישהו.

זה לא הגיוני לא רק בגלל שזה מגוחך כמו שהצגתי את זה, אלא בגלל שגם את הטוב הוא ברא. מה שאומר שלפני כן גם הוא לא היה קיים ואי אפשר לתלות בו את הסיבה לבריאה.

הסיבה היחידה לבריאה היא כי ה' רצה לברוא. ללא שום סיבה אחרת. האמירה שה' טוב ורוצה להיטיב נכונה רק בהסתכלות שלאחר מעשה- בנסיון להבין מה ואיך הוא פועל עכשיו, בתוך המציאות הקיימת.

ולפני שכולם פה סוקלים אותי אני אגיד שבהתחשב בכך שכל הטענה הזאת מסתמכת על הרמח"ל ואני די בטוח שאף אחד שהגיב בשרשור הזה לא למד יותר רמח"ל ממני- אני יכול להגיד לכם חד משמעית שזו גם כוונת הרמח"ל.

בס"ד

ללא שום סיבה - "כל כך שיעמם לו לבד אז הוא ברא עולם" לא עומד בקריטריונים.

את רוצה להסביר לי מה זה 'הטוב שבו' אם הקב"ה הוא אחד פשוט ללא כל הרכבה מה שאומר גם ללא כל תכונות?

בס"ד

את לא מסוגלת להבין. אולי יום אחד.

בינתיים תסמכי על אנשים חכמים (לא אני, חכמים באמת) שאומרים שיש תשובות לשאלות שלך.

בס"ד

לא מאוד בוער לי להסביר לך, והפינג-פונג הזה הוא כנראה לא הדרך הנכונה בגלל שהדברים דורשים בירור מעמיק ואני לא יכול להכניס אותם להודעה קצרה אלא לכל היותר לתת כל פעם כיוון מסויים שאת צריכה לשבת והרחיב בעבודה עצמאית.

אם תלמדי את הדברים בצורה מסודרת, את יכולה להיות בטוחה שתביני הכל בלי צורך בתשובות של אנשים אחרים. השאלה היא האם זה מספיק חשוב לך כדי לשבת על זה בצורה מסודרת באמת. אני מוכן להפנות אותך לספרים.

בס"ד

(מומלץ עם הביאור של יוחאי מקבילי)

(וכדאי גם שאר ספר המדע)

אח"כ:

• הקדמת הרמב"ם למשנה
• דרך ה' לרמח"ל
• תפארת ישראל למהר"ל
• מורה נבוכים

בעיקרון עדיף ללמוד הכל על הסדר, בעיקר שלושת הראשונים. בשני האחרונים יש יותר מה לדלג אבל לא על רגל אחת.

חובת הלבבות

בס"ד

אז בסוף הרשימה- דעת תבונות לרמח"ל.

אני לא בטוח שהוא התכוון לזה שאין סיבה..ניראלי הוא יותר בא לומר שהסיבה היא לא משהו שאנחנו יכולים להבין.

כיע נניח דרך הטוב להייטיב, אז מה היה לפני בריאת העולם?בלעדי העולם הוא היה חסר?ולמה הוא צריך להטיב? מראש הוא לא באמת צריך אותנו..ועל כן לא ניראלי שיש איזשהי נקודה שאנחנו יכולים להצביע עליה ולומר-הנה בגלל זה הוא ברא אותנו.

בס"ד

הוא התכוון ללא שום סיבה, כפי שהוא כתב.

לגמרי חופף לשאלתך- אבל יהיו בו דברים שיעזרו לך אולי.]
20161019222220.doc

שיהיה בהצלחה!

נראה מעניין.אקרא בהזדמנות.

תודה.

ערכתי במיוחד.

* לא דיממתי אבל בהחלט הלב שלי מונח פה.

אני פשוט לא ככ במוזה עכשיו..

גמאני חשבתי על זה פשוט אין לי משהו יפה בנתים..

אנחנו כן יכולים (וצריכים)לברר!

נותן לי חוסר הידיע.

רצון לעזוב את העולם.למה שאחיה בעולם ואין לי מושג למה הוא נברא??

ולכן מונע מסיבות שאנחנו יכולים להבין.

מה שאי אפשר לומר על אלקוים.

הרמח"ל שמרחיב בזה גם מכניס את כל הסיבוך של החיים שלנו לתוך המשוואה הזאת

אם מבחינתך המשפט הזה לא הגיוני,

או שתחליפי את ההגדרה למילה יישות.

או שתחליפי את המילה יישות למשהו אחר שהוא כמו יישות אבל אין לו גבולות.

לא נער בן 17..

בהצלחה!

אפשר סתם אנשים טובים שיש להם תשובות והם לא מבררי בעצמם

בעיניי

בס"ד

שנאמר

אלף אוהל 

בית זה בית

גמל זה גמל גדול

מהי דלת? זוהי דלת שפותחת את הכל

הא הדס

מכאן נובע

יש ה'

|מרגיש כופר כבר. יש גבול!|

בס"ד

שנאמר

אני חולם על נעמי

(אני אוהבת את המשחק הזה!)

[ולא. כולם יודעים שתרצה אתר קיימת... (מי זו?)]

בס"ד

היא הבת של  נתן אלתרמן 

לה הוא כתב את השיר שמרי נפשך

היא הייתה משוררת בפני עצמה

ומתה בהתאבדות קפיצה מהחלון (למרות שהמשפחה טענה שזאת הייתה תאונה)

היא עברתה לאתר או התחתנה.

היא התאבדה- לא פלא שאני לא מכיר אותה אני לא בארגון המתאבדים כבר שנים (סוף הגלגול הקודם שם שם)

לפי שאלתך... תשובה בקצרה - בית המדרש

בס"ד

באופן כללי - אם נסכם על רגל אחת - טיעון העד הוא טיעון מאוד חזק, אבל רק לביסוסה של היהדות מבין כל הדתות הקיימות, אחרי שהתבררה לנו מציאות הא-ל.

ישנו הטיעון מן הסדר (או המסדר, או האנטרופיה, או החוק השלישי של התרמודינמיקה) שמוזכר כבר במורה נבוכים כפצצה שמספיקה כדי להעביר את נטל הראיה אל הצד השני ועד היום תכלס אף כויפר לא הצליח להתמודד עם זה אלא בהתעלמויות והתחמקויות (והיה יופי של מאמר של הרב ראובן פיירמן בעניין בעולם קטן האחרון לפני ראש השנה), אבל זה רק מעביר את נטל הראיה אל הצד השני, מה שנקרא ברמב"ם "המאמין על פי האותות" ש"יש בליבו דופי" (ואין סיבה להבדיל בין אות במובנו הרגיל לאות כזה ואכמ"ל).

אבל הטיעון הכי חזק הוא העניין הפשוט, זה של דקארט- שהדבר היחיד שאני לא יכול להתכחש לקיומו הוא הנשמה (ההכרה) שלי. ומושכל ראשון הוא שאני מרגיש שהקיום שלי הוא לא מחוייב המציאות אלא צריכה להיות סיבה חיצונית לקיום שלי. ואם הסיבה הזו היא מאותו סוג כמו שלי צריכה להיות גם לה סיבה. מה שמכריח שבאיזשהו שלב נמצא סיבה מסוג אחר- כזו שיש לה קיום בפני עצמה והיא לא תלויה בשום דבר אחר. ובהתשחב בכך שאני לא יכול להבין איך קורה דבר כזה- זה כנראה הדבר היחיד שאני יכול לדעת עליו בוודאות. והנה לנו מציאות הא-ל.

Q.E.D

בס"ד

על פי מה שלמדתי ממנו

(אבל בהחלט מתאים לו..)

כל השאר באמת לא מחוייב המציאות. אולי אני מדמיינת את זה.

אני מאמינה שאלוקים יצר אותי.

אני מבולבלת מאוד ואין לי למי לפנות

יש לך מושג כמה הוא יכל להתעללל בך? עשרים שואות זה משחק ילדים בשבילו, זה בטל ומבוטל לעומת כמות הצער והכאב שיכל לגרום לך, אז תסתכלי על העולם בעין טובה, כי זה רק לטובתך, באמת (גם אם לא מבינים)

אם יש לנו שאלות בנושא בטח יש תשובות כי לא היינו נמצאים פה אם לא היה תשובות. נכון?

וכי להם לא היו תשובות? וכי הם לא חשבו על השאלות?

תשובה אמיתית לא תקבלי בין רגע, אלא אחרי לימוד ובירור עצמי והתבוננות

פשוט מסתבר לגעש לא מעניין למה ירדנו, אם לא טעיתי בהבנה (אני לא מזלזל, רק אומר את מה שאני רואה, וסליחה אם היה נשמע במשפט הזה קצת זלזול)

אבל אם יש לנו תפקיד אז אין אפשרויות גם, יש לנו תפקיד אחד, והבחירה היא לעשות אותו או לא, ולכן אם יש תפקיד אחד אז צריך לעשות אותו, ובשביל זה צריך לדעת מה הוא בשביל לקיים אותו, ואין איזה "אפשרויות", רק שהאדם צריך לדעת למה הוא נברא ולנסות להבין למה ה' הוריד אותו לעולם בכל התנאים שהוריד אותו ומה הוא צריך לעשות, האדם חייב לברר את חובתו בעולמו, כמו שכותב הרמח"ל בפרק הראשון של מסילת ישרים

תמיד טוב לעשות דברים טובים, אבל מה? ה' נתן לאדם מערך של כוחות ויכולות ותכונות וסביבה והכל, ועל פי כל זה הוא צריך להבין מה תפקידו, וה' גם ינחה אותו, כי כמו מלאך, אדם לא יכול לעשות שני דברים, אלא לכל אחד יש תפקיד כי אם יש שניים אז בהכרח אחד יתקיים והשני לא, אז ה' שלח כל אחד עם תפקיד אחד, ולעשות מעשים טובים והכל זה חובה של כל אחד, אבל יש את הייעוד היהודי הגדול הכללי של המלכת ה' בעולם, ויש את התפקיד האישי של כל אחד בכל המערך הזה מה הוא צריך לעשות ואיזה גילוי הוא צריך לגלות, כי אין כאן אפיקורן (הפקרות), אלא לכל אחד יש תפקיד מסויים המתאים לו והוא צריך לגלות אותו עם הזמן

א'. להיות יהודי טוב, אז אי אפשר אף פעם להיות "ראש קטן" וזה, כי גם התפקיד המיוחד שלנו זה תמידי ואי אפשר "לחכות" כי הוא כבר הגיע ולכן האדם נמצא פה בעולם הזה.

ב'. התפקיד המיוחד שלנו יש אותו ונוכל לגלות אותו, אבל אין הכי נמי שמגלים אותו עם הזמן בכדי שנוכל באמת להבין את התפקיד שלנו ולא ייזרק עלינו בעל כרחנו ובלי שנבין מה הפשר שלו ובלי שנעמול עליו, אבל אם מישהו שואל ומברר זה מה שצריך לעשות כי צריך ואפשר לגלות מה תפקיד האדם.

ג'. ברור שאדם לא יוכל לדעת אי פעם באמת מה התפקיד שלו בעולם עד שייפטר או יתגלה אליו ה' במראה נבואי, אבל עד אז יש את התרי"ג ורצון ה' הבסיסי האדם צריך לשאוף קיים וזה תפקידו המינימלי.

אבל צריך לדעת שיש כזה תפקיד וצריך לגלות אותו, ובגלל שזה קצת מסופק אז האדם לא יוכל להתרשל כמו שאמרת כי הוא לעולם לא בטוח

שכן צריך להבין מה זה ה"תפקיד" הזה ועוד, וקשה לי ככה לכתוב את הכל בצורה כזאת בפורום

אני רואה שיש כאן קושי בהבנה אולי אני לא מבין אותך אבל ודאי שאני מבין שאתה לא מבין אותי, וקשה ככה להסביר בפורום ככה, שכן יש הרבה מאוד פרטים לעניין וקשה לכתוב את הכל כאן ככה, אז אני מבין אותך וגם מסכים ואולי נשאיר את זה ככה, טוב?

אני לא רוצה להבטיח לך ולא יכול, אבל אני יכול להיות בטוח שלא תמצאי את תהשובות בפורום הזה (דהיינו בצורה הזאת של פורומים וזה), אני יכול אם תרצי לנסות למצוא מי שכן יכול ככה להתכתב איתך אישית ולעזור לך, רוצה?

ברור לכל אחד שאין מי שיודע באמת את המטרה שלו אלא אם כן עמל ועמל, אבל אם הבנתי נכון, אתה אומר שלא אמורים לגלות את המטרה אי פעם (זה אז גם מעורר את השאלה מהאני אמור לעשות פה בעולם הזה? סתם להיות אדם טוב? אבל יש תכלית לעולם וצריך לקדם אותה...), ואני רוצה שכן ידע איש איש את מטרתו בעולם

ונראה לי משום קצר בהבנה, כי מה שאני קורא מטרה אחת בחיים זה לא מה שאתה חושב שאני מתכוון, ובקיצור, זה דרוש הרבה הרחבות שאיני רוצה לעשות כאן.

רק ברור לך שיש סיבה, אז אתה בעצם לא יודע רק יודע שיש סיבה, ומעריצה רוצה סיבה

ולכן צריך לדעת מה הוא התפקיד הזה כדי לעשות אות

איך יכול להיות שנבראת ללא שום סיבה? סתם לבלות את עצמך...?

יש עומקים אדירים וצריך ללמוד אותם פשוט, אין דרך אמיתית יותר קצרה

ספרים:

*בגן האמונה(ספר של הרב ארוש

*אני מאמין

*בראשית ברא

*דבש מסלע

*הכוזרי

עוד: *הלכות יסודי התורה ברמב"ם

(כדאי עם הבאור של יוחאי מקבילי)

*הקדמת הרמבם למישנה

*דרך ה' לרמחל

*תפארת ישראל למהרל

*מורה נבוכים

*החוק השלישי

*מסילת ישרים

*משיב הרוח

*ספרים של הרב זמיר(כהן?)

*שיעורים של הרב אורי שרקי

*הרצאה- הרב לורנס קלמן

*בערוץ מאיר יש הרצאות לדוגמא: הרב שרקי, ..

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים