אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

(ומצטערת לבאס, אבל גלגול נשמות זה לא עניין מידי ודאי.)

מעדיפה את הביאוס שלך על פני ביאוס שמנצלים אותי או את קרוביי. מה אני אגיד לך, זה הדבר היחיד שמרגיע אותי ומשכיח את העניין.

(אבל הוא לא ודאי בכלל!)

זה יהיה הניצלו"ש של ההסטוריה בערך.

לא זוכר גלגול כלשהו

כמו "חיל מוד"ש" תחת מז"י ;)

מודיעין בערך שנה אחרי שהשתחררתי

טוב אני קורא על זה כרגע ונראה שזה היה סתם שמועות, אבל אני זוכר ככה במפורש

אבל אני זוכר במפורש שאמרו שלפני שהתגייסתי זה עבר...

יש מצב שזה רס"ר שמועתי וחירטוטים של אנשים שרוצים להראות שהם מבינים, אבל בכל זאת הייתי בתפקיד מודיעין ולמדנו על מבנה צה"ל, אז זה מוזר, מאוד.

אולי המידע בויקיפדיה לא מדוייק, למרות שנראה שהוא כן. אולי הזכרון שלי מהצבא מודחק ;)

שכתבו דברים על דעת עצמם לפי הפילוסופיה, אפשר להבין ברמז על מי מדובר.

רב האי גאון היה שייך לשושלת של מקובלים (קבלה עוברת רק בע"פ מרב לתלמיד, הספרים הם רק "גלגלי עזר"). יש כמה חיבורים קבליים שמיוחסים אליו (המפורסם בהם הוא שימוש תהילים שהוא קצת קבלה מעשית).

התשובה שלו בנושא מפורסמת והיא חריפה מאוד והיא בגדול אומרת "אל תתעסקו במה שאתם לא מבינים".

רב סעדיה גאון וסיעתו בוודאי הושפעו מפילוסופים ערבים, הם כותבים את זה במפורש, ועל זה רב האי גאון יוצא בתקיפות.

כלומר לטעון שרעיונות אחרים באו מפילוסופים אחרים בזמן שאתם אלה שמביאים רעיונות מיוון ומהערבים?

הערת ביניים שמשום מה נראית לי קשורה כאן, ואולי יש עניין לפתוח עליה שרשור צדדי.

אגב דבר מעניין שגיליתי אתמול, מסתבר שכמעט כל "גדולי" יוון הכירו במציאות משה רבנו ויחסם אליו היה תלוי במידת האנטישמיות שלהם.

יש כאלה שכתבו במפורש שגדולי הפילוסופים היוונים היו תוצאה של משה רבנו (בערך, ניסוח חופשי שלי).

כלומר הטענה שמובאת בשם הגדולים שאפלטון וכמדומני אריסטו למדו מחגי-זכריה-ומלאכי ושמעון הצדיק (בהתאמה), לא כל-כך מופרכת כשפילוסופים יוונים מלפני הספירה טוענים אותה.

אם מישהו חושב שהוא יודע מה זה גלגולי נשמות, הוא מדומיין אש!

שמעתי מאחד המקובלים שהרבה אנשים חושבים שגלגול נשמות זה כמו פינג-פונג.

קבלה לרבים היא ודאי לא דבר הגיוני, סוד לא סוד כשהוא לרבים.

אנשים מתבלבלים כשאומרים להם שמותר ללמוד בגירסא, ומתחילים לעיין בדברים שהם לא מבינים.

ואז הם או מאבדים את השפיות, או מתים, או נהיים כופרים (מכיר אישית מקרים).

בעיון אני לא מכיר מי שמתיר ללמוד סתם ככה,

יש לזה תנאים (אני לא מדבר על גיל ארבעים וכו', זה הפחות קריטי).

גם מי שמבין קבלה, וגם מי שלמד ש"ס ופוסקים, אבל שאר התנאים אין לו, מזמין לעצמו צרות.

מכיר אנשים שבתחילת דרכם קרו להם דברים מאוד משונים.

צריך להיות או שלם במידות, או מאוד אמיץ.

מי שלומד בעיון חי בסרט שהוא מבין, בטח כשהדברים כתובים בעברית ולא בסינית.

אמרתי לך שאני מכיר אישית אנשים שהתאשפזו בכפיה, אם אתה רוצה לנסות, מברוכּ!

אני לא ממליץ, בכלל לא.

יש המון פשט בנסתר, יש המון אגדתות והלכות וסיפורים בזוהר שאפילו ב"מתוק מדבש" לא מובאים שם סודות.

ויש גם לסוד רובדים בדמות הפרד"ס.

ועוד, יש להבין את המילים, ויש לקצץ בנטיעות, ויש לכפור, ויש להגיע לע"ז, ויש לאבד את השפיות, ויש להתנתק מהגוף, ויש עוד הרבה דברים.

תלמד ספרי הקדמות (הקדמות להקדמות כמובן, נגיד "שומר אמונים הקדמון" או כל מיני מאמרי הכנה לפני הלימוד) אם אתה רוצה, תראה את האזהרות.

אני אישית, מהכרות קרובה, לא ממליץ לאדם ללמוד קבלה בעיון (וגם לא בגירסא אם הוא לא שולט במוח שלו ויודע לעצור את העיון), בלי להתייעץ עם ת"ח גדול שהוא גם מקובל.

הטעויות בקבלה לא רק עלולות להוביל לשגעון, הן גם עלולות להביא סרך עבודה זרה.

ודאי שיש פשטים גם באגדתות מוזרות, היה לי על זה ויכוח עם ת"ח מוכר שאחז בשיטת ה"אין פשט", והבאתי לו ראיות מדעיות להמון אגדות פשוטות.

לא רוצה להרחיב פה כרגע, כי זה עשוי להיות פרט מזהה.

ודאי שיש פשט בנסתר, זה פשט שבנסתר, לא פשט רגיל.

כלומר

פ פ ר ד ס

ר פ ר ד ס

ד פ ר ד ס

ס פ ר ד ס

לא ראי הפשט שבפשט כראי הפשט שברמז, ולא ראי הפשט שברמז כראי הפשט שבמדרש ועל זה הדרך. זה לא עניין שיש להרחיב אותו כאן.

ו-ודאי שטעויות מובילות לסכנה.

אבל גם בלי לטעות אפשר להסתכן, וזה מה שקורה להרבה, זה מובא במפורש בקטעים מסויימים בעץ חיים שעליהם מהרח"ו אומר שהוא יקצר כי ההגיה בהם היא סכנה (מהרח"ו עצמו אומר את זה!), פשוט שהכוונה היא שגם מי שמבין נכון מסתכן.

אנחנו מדייקים את ההבדל הקטן בינינו, לא רואה בעיה בזה. לא צריך להבהל.

לגבי מה שאמרתי על האגדתות, שוב לא הבנת את מה שהתכוונתי לומר. לא התכוונתי שהאגדות הן שיעור במדעים.

אלא שגם באגדות שנראה שלא יכול להיות שהיו, מצאתי ראיות מדעיות בהווה שהן כן יכלו להיות, הזויות ככל שנראו.

יצא לי פעם סוג-של בטעות להתקל במדרש שהוא קבלה, אבל בספר מדרש רגיל, ולא ידעתי וממש לא הייתי מוכן לזה, ונבהלתי בקטע מוגזם בגלל שחפרתי בזה בלי להתכוון.

לגבי האגדות, אם אני זוכר נכון את מהלך השרשור זה לא שייך לדיון על הסוד (למרות שיש שם).

שלחתי לך שתי דוגמאות על מדרשים בפרטי.

זה כמו להגיד חבל שקיבלו את התורה בסיני

אין מחלוקות בין קבלת האר"י למקובלים ה"מוסמכים" בדורות הקדומים (למי שמבין).

יש מחלוקת בעיקר עם אלה שניסו ללמוד קבלה בצורה שלומדים פילוסופיה.

זה נושא ידוע ולא דורש ידיעה מעמיקה בקבלה כדי להבין אותו (מספיק לקרוא ספרי מחקר של רבנים ירא"ש).

וסופם היה שנידו אותם בכל בתי הדין ברחבי עם ישראל.

אשכנזים, ספרדים, מוגרבים ומסתמא גם תימנים.

אני מסכים איתך לגמרי שצריכים ללמוד את כל הדעות, ובאמת חבל שלא עושים את זה.

אבל חלקם דעות שבאו במובהק מהאיסלאם (כלומר רס"ג מצטט אותם), אז ודאי שמקורם לא קדוש.

יש דעות בקבלה שדומות למשל לדברים מוזרים שבאו מהודו, דוגמא אחת מסויימת אני לא רוצה לציין, אבל האר"י בא ודחה אותה בשתי ידיים.

הוא עשה סדר בין המקובלים שאמרו הכל רב-לתלמיד לבין המקובלים שחשבו דברים וכתבו אותם מהראש שלהם, שזה הפך התורה בהכל.

התורה שלנו כולה היא עניין של מסורת מרב לתלמיד, אז למה בסוד לעשות כזה סלט?

אפילו הרמ"ק הודה לאריז"ל תלמידו ששיטתו התעלתה על שלו-עצמו, והם לא באמת חולקים, פשוט אצל האר"י יש יותר כניסה פנימה.

למה אתה חושב שחייבו את הרב קאפח להשבע שהוא מאמין בזוהר לפי שהוא נהיה דיין?

לך תשאל את הרב רצון ערוסי תלמידו ותראה שהרב קאפח לא היה דרדעי "סטנדרטי".

למשל הניקוד של הזוהר בסידור עוד יוסף חי בנוי על שיטתו למיטב זכרוני זה כתוב שם בהקדמה במפורש. 

אין בעיה עם האיסלאם אם הוא צודק, אבל כשיש מסורת בע"פ מגדולי עולם שאומרת ההפך, אז ודאי שהם טועים.

ואם רס"ג מביא מהם, לעומת מי שיש לו שיטה במסורת מרב ותלמיד, ודאי שהיתרון למי שהמקורות שלו מהתורה.

ככלל - צריך מקור שדבר כן קיים ולא שהוא לא קיים.

לגבי גלגול נשמות - אין לדבר הזה מקור מפורש לא בתורה ולא בחז"ל והמקורות הראשונים שמדברים על זה שוללים את זה (הוזכר פה רס"ג שהביא את דעת המוסלמים שיש כזה דבר והתנגד לה).

הגישה הקבלית סוברת שיש גלגול נשמות ויש בה תורה שלימה בנושא הזה, אבל יש עוד גישות ביהדות חוץ מהקבלה (ולמען האמת אם כבר אז צריך היה לומר שגם הקבלה היא גישה ביהדות אבל שויין).

בתורה.

זה מובא בחז"ל (למשל מסכת חגיגה), ומובא ברמב"ם (בריש הלכות תלמוד תורה, לימוד הפרד"ס, מעשה בראשית וכו').

אני לא מכיר רב גדול אחד, שטען שאין שום רובד של סוד בתורה.

רק חלק קטן מהדרדעים (שהם בעצמם מיעוט נרדף), ואף אחד לא סופר אותם.

הרב קאפח והרב רצון ערוסי במפורש לא סוברים ככה, למרות שיש שסוברים שהם דרדעים.

תן לו לענות, אל תענה במקומו.

אגב, יש ספר של הרב אריה קפלן "מדיטציה וקבלה"
הוא סוקר שם כמה גישות שונות לחלוטין בפנימיות.

כאלה שהאריז"ל בעצמו אמר שהן אמת גמורה.

והן שונות בתכלית מזאת של האר"י.

אבל הן לא סותרות. קבלה זה מושכלים, לא הביטויים שלהם על דף או בדיבור.

ודי בזה...

שמע אחי היקר, קשה לי לדון איתך כי מסתבר שיכולת ההקשבה וההכלה שלך לדעות שונות משלך מצומצמת מאד.

אתה הרי יודע שאני לא אומר שאין בתורה סוד, אתה פשוט לא מוכן לקבל את החילוק שלי בין הסוד שחז"ל מדברים עליו לבין ה'קבלה' אותה אתה מגדיר כאותו הסוד (ואני יודע שיש לך הרבה על מי להישען, לא זו הנקודה). אתה יכול לא להסכים, אבל אתה מתעקש אפילו לא להבין.

בדיוק כמו שאתה לא הצלחת להבין את החילוק שלי בין הלכה לקבלה, אתה מבין שיש חילוק כזה אבל לא מוכן לקבל שמישהו יטען ככה.

כל עוד אתה לא מוכן להיות קשוב במקום לנגח ולחזור על טענותך אני לא רואה טעם לענות לך לגופו של עניין לצערי (כנ"ל לגבי הדיון הקודם בו הפסקתי להגיב לך).

כבר נאמר שהפוסל - במומו פוסל...

הרי כתבת כאן "אתה הרי יודע שאני לא אומר שאין בתורה סוד", ובאם שאלתי, כנראה שלא - זה לא מה שהבנתי ממך!

שאלתי אותך שאלה, ואתה, באיזה קטע מוזר, מתגונן ובמקום לענות חושב שאני בא לתקוף אותך.

לעניינינו, ככה השתמע לי מדבריך, ושאלתי על-מנת לברר. לא מבין למה אתה צריך להפוך את זה, שוב, לריב. למה אתה ממהר להעלב?

ההבדל בינינו, בעניין הזה, הוא המושגים.

המשמעות של המילה קבלה, הוא מעבר מרב לתלמיד, והוא נכון גם לגבי "דברי קבלה" שהם הלכות התושב"ע.

ככה שאם יש גישות אחרות מקבלה, משתמע לפי ההגדרה שלי, שאתה אומר שאין סוד.

אתה התכוונת שיש קבלה בשיטה אחרת משיטת האר"י, או הזוהר, וזה נכון. וזה גם מה שאמר @סביון.

אם שורש המחלוקת בינינו הוא לשוני, ניחא. אני לא חושב אחרת ממך.

אני כן מקפיד על שימוש נכון במושגים, אמנם.

להערתך בנושא השני: אני מבין מאוד את החילוק שלך, זה העניין של המושגים הלא מדוייקים לשונית, שכתבתי כאן בשורה מעל.

אם להרחיב לגבי המושגים שם, אתה משתמש בביטוי הלכה, כמו שאני משתמש (בעקבות הראשונים) בביטוי "דברי קבלה". לא כל הלכה היא דברי קבלה, יש את הביטוי "מנהג ישראל - דין הוא" (בני נביאים וכו'). לכן מאמר אגדתי (קבלי במושגים שלך), יכול להיות הלכה (ולאו דווקא דברי קבלה במושגים שלי, הלכה במושגים שלך)

אם חשבת שאני טוען שאין תורה שבעל פה (הלא היא הקבלה לטענתך שאתה 'מדייק לשונית') אז מה אתה מדבר איתי על סוד בכלל? דבר איתי על תורה שבעל פה.

ואם הבנתה שדיברתי על המושג הידוע והמפורסם בשם 'קבלה' (= הזוהר ומפרשיו) אז למה אתה מתמם כשאני שואל אותך איך הקשת מזה שכתבתי שיש עוד גישות חוץ ממנה (גישות במה אם לא בסוד???) ביהדות ליחס שלי לדברי חז"ל על הסוד בכלל.

לבקשתך שאענה לך עניינית (למרות שלא השתכנעתי שיש טעם, לצערי להפך) :

איזה עוד גישות יש? - רב שרירא גאון (אביו של רב האי אותו משום מה הזכרת כמתנגד לפילוסופיה למרות שדיבר נגד דבר מסוים אחד שלא קשור לפילוסופיה - ניסים לצדיקים), רס"ג, רבנו בחיי, הרמב"ם, ועוד רבים רבים מהגאונים וראשוני הראשונים שלא הכירו בכלל את 'תורת הקבלה' ועסקו בפילוסופיה וחלקם אפילו התבטאו במפורש נגד שיטת גלגול הנשמות.

החוצפה שבביטול הדעה שלהם כאילו היא לא קיימת או גרוע מזה - כאילו הם 'הוטעו' מגישה ערבית (שאותו הדבר אפשר לומר על הקבלה עצמה שיש בה המון מוטיבים נוצריים וערביים כמו הגלגול) היא נוראית בעיני אפילו יותר מהטיפשות שבה.

ולגבי הנושא השני - לא מדובר במחלוקת טרימינולוגית גרידא, לטענתנו עניין קבלי (מטעמים מיסטיים וללא מקור בחז"ל) הוא לא איסור הלכתי. כל שכן שאי אפשר לפרסם את זה כאיסור הלכתי המחייב את כולם כשהוא לא הובא לא בשולחן ערוך ולא במשנה ברורה (רק בתור דעה) אלא במעט פוסקים ושוב - בתור עניין קבלי.

מבזים, גם אני יכול, ואני בוחר שלא.

טעות ראשונה: רב שרירא גאון גם היה מקובל לפי התשובה של רב האי גאון, וממנו הוא קיבל את השיטה בקבלה, והוא בעצמו כותב על עוד מקובלים בתקופת הגאונים.

טעות שניה, ההנחה שלך כאילו רק הגדולים שכתבת היו גדולים: 

רבנו בחיי של כד הקמח היה מקובל כמפורסם, אם אתה מדבר על בעל חובת הלבבות גם שם משתמשעים דברי קבלה, והוא לא מצטט ברמה של הרמב"ם או של רבי שלמה אבן גבירול את הגויים.

חכמה בגויים תאמין, אבל זה לא שייך לעניין.

טעות שלישית: לגבי הגישות האחרות בקבלה, ודאי שיש.

ברמת התנאים: הזוהר הוא לא ספר הקבלה הקדמון היחיד. הוא בעצמו מצטט ספרים אחרים.

יש את ספר יצירה, ספר הקנה, ספר התמונה, אותיות דרבי עקיבא ועוד המוני המונים (נתעלם מטענות חלק מהחוקרים).

ברמת ה"ראשונים על הקבלה" (פראפראזה על הפוסקים הראשונים): בשיטות המאוחרות לזוהר, הקבלה של הגאונים הפרטיים, הראב"ד, הצרפתים, ושל רבי אברהם אבולעפיה, ועוד מהקודמים לאריז"ל, אינה מבוססת על הזוהר בהכרח, והיא גם לא סותרת אותה וגם האריז"ל קיבל את דבריהם.

יש כאן קצת סיכום על העניין מבוסס על תשובת רב האי: http://www.olamotn.com/prodFaqs.asp?File=Kabalah&catalogid=16

אין לי כרגע זמן לשלוף את התשובה של רב האי עצמה.

לגבי הטענה שלך לגבי מוטיבים נוצריים ומוסלמים בקבלה, הטעות פשוטה בידך. רוב הגישה ה"קבלית נוצרית" (יש תחום כזה ממש), בעצמה מביאה מקורות מהיהדות. לגבי הסופים (ה"מקובלים" המוסלמים), השיטה שלהם היא יוונית כמעט לגמרי. אין שום קשר לתורה. אז מה ניסית להוכיח?

יש קצת דמיון בין כל הדתות במובנים הפילוסופיים, וזה נידון בספרי הקדמות בהרחבה, וקל להבין.

לגבי הפסקה שלך על העניין הטרמינולוגי, כל זה דיון לשם לא לפה.

שיטת הפסיקה היחידה שמתעלמת לגמרי מהקבלה היא של הדרדעים.

כל שאר השיטות, ודנתי בהם עם סביון בפרטיות, מקבלות דברים מהקבלה גם אם אין להן מקור בחז"ל.

אתה מוזמן לספר לי על שיטה כלשהי, עם מקורות כמובן, שסוברת ששום דבר שלא נכתב בגמרא הוא לא רלוונטי, ולא מקיימים אותו.

ועם כל זאת, שזה לא שייך לפה בכלל, דעת הפוסקים שהבאתי לך לא מתבטלת כי אתה לא רוצה לקבל אותה. וגם אם נניח ותביא שיטה אחרת שסוברת כמו הדרדעים והיא לא דרדעית מנודה, היא עדיין לא מספיקה לבטל גדולי עולם כמו השכנה"ג, המגן אברהם, החיד"א ושאר הגדולים שהזכרתי.

ושוב כולן נובעות מחוסר הקשבה...

"אתה מתבקש להפסיק להשתמש בביטויים מבזים" - צטט לי בבקשה ביטוי כזה ואתנצל עליו (לעומת זאת בתגובה שלך כאן - טוב מצאתי לך פוסקים, מקווה שתפסיק עם העקשנות המיותרת תמצא שלל כאלה).

"טעות ראשונה: רב שרירא גאון גם היה מקובל" - לא טענתי שלא (עכשיו אני טוען שלא, אם אתה טוען שכן - תוכיח).

"טעות שניה, ההנחה שלך כאילו רק הגדולים שכתבת היו גדולים" - צטט לי היכן כתבתי דבר כזה, שאלת על גישה שונה מהקבלה ("איזה עוד גישות יש?" כלשונך) אז נתתי רשימה של גדולים בעלי גישה שונה, זה אומר שרק הם גדולים?

"טעות שלישית: לגבי הגישות האחרות בקבלה, ודאי שיש" - לא דיברתי על גישות שונות בקבלה, אתה שוב עונה לעצמך...

"לגבי הטענה שלך לגבי מוטיבים נוצריים ומוסלמים בקבלה, הטעות פשוטה בידך" - ברור שכך אתה טוען, אני אמרתי שאת הטענה שלך על לקיחת רעיונות מדתות שונות אפשר לטעון גם על הקבלה (ברור שתגיד שהם לקחו ממנה, לא חשבתי אחרת. אתה לא צריך לענות לי על זה, אבל תבין את הטענה...).

"שיטת הפסיקה היחידה שמתעלמת לגמרי מהקבלה היא של הדרדעים"  - אני נותן לך רשימה של גדולים בהם גאונים וראשונים שהתעלמו לגמרי מהקבלה ואתה שוב כותב את המשפט הזה. מדהים.

"אתה מוזמן לספר לי על שיטה כלשהי, עם מקורות כמובן, שסוברת ששום דבר שלא נכתב בגמרא הוא לא רלוונטי, ולא מקיימים אותו." - הרמב"ם כותב את זה במפורש ובאריכות בהקדמתו ומסכם "ודברים הללו בדינים גזירות ותקנות ומנהגות שנתחדשו אחר חיבור הגמרא. אבל כל הדברים שבגמרא הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי הגמרא ולגזור גזירותם וללכת בתקנותם".

"דעת הפוסקים שהבאתי לך לא מתבטלת כי אתה לא רוצה לקבל אותה" - אתה רציני? נניח ואני הולך לפי השו"ע שלא פסק את זה או לפי המשנה ברורה שהזכיר את זה בתור דעה ולא בתור פסק אז ביטלתי את דעת הפוסקים שהזכירו את זה? אם טענתי שהם אומרים את זה בתור דבר קבלי ולא הלכתי ביטלתי את זה? שים לב לחוסר ההכלה של חשיבה אחרת משלך... שוב...

צר לי אבל לא אמשיך לענות לך, זה חסר טעם לחלוטין לצערי...

אתה חוזר על עצמך פשוט.

זה באמת חסר טעם, אתה לא מוכן להודות שטעית ואתה עדיין טועה פשוט... בהצלחה

לגבי ההודעה שלי, כתבתי אך ורק שאתה מתעקש לחינם, אם אתה חושב שזה עלבון, אשריך.

נ.ב,

דיברת על הכלה, אני מעולם לא אמרתי שמי שפוסק אחרת או לא על-פי הקבלה הוא לא בסדר. אני לא ספרדי, לשיטתך אני לא מכיל את עצמי, ככה שטענתך כלפיי היא בדיחה.

אתה זה שכתבת שמי שפוסק על פי ההלכה, דבריו אינם הלכה. ככה שטענתך היא על עצמך. "הכלה" וזה.

"הפוסל במומו פוסל", כבר אמרנו.

מה שמנחם אותי זה האמונה שהכל בדין, הכל בצדק והכל ברחמים.

תודה על התזכורת. כשאת בפנים קשה לזכור את זה...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני קיבלתי אתמול דרישת תשלום של כמה אלפי שקלים ממס הכנסה, על שנה שכבר שילמתי עליה.

לא ברור על מה.

לא אלפי אבל סכום מסוים..

ולפעמים אני מוסיף קצת יותר כדי שהם ישלמו לי ריבית ושלא תהיה טעות לרעתי.

הקטע שהשנה כבר נגמרה, הגשתי דוחות, קיבלתי (כצפוי) החזר מס, העלו לי את המקדמות לשנה הבאה כמעט באותו סכום, החזרתי להם את ההחזר, ועכשיו הם רוצים שוב.

בעעע...

חוץ מהקטע של הלוזרים..

יש לי הוכחות חותכות . (חותכות תרתי משמע)

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד