אבל תדעי,שיש דין ויש דיין. אנחנו נכללים במשלמים (לפעמים זה מרגיש הפסד וחלשלושיות,וכדי לא להרגיש כך לא אפרט)

זה משפט שבעלי אומר לי שוב ושוב, ומה אני אגיד לך- הוא צודק. 

מה שמנחם אותי זה לחשוב שכנראה בגלגול עבר הייתי בעלת הרבה עסקים וכנראה היה לי איזה חוב. אח"כ אני מרגישה עשירה והתסכול עובר. 

(ומצטערת לבאס, אבל גלגול נשמות זה לא עניין מידי ודאי.)

מעדיפה את הביאוס שלך על פני ביאוס שמנצלים אותי או את קרוביי. מה אני אגיד לך, זה הדבר היחיד שמרגיע אותי ומשכיח את העניין.

(אבל הוא לא ודאי בכלל!)

זה יהיה הניצלו"ש של ההסטוריה בערך.

לא זוכר גלגול כלשהו

כמו "חיל מוד"ש" תחת מז"י ;)

מודיעין בערך שנה אחרי שהשתחררתי

טוב אני קורא על זה כרגע ונראה שזה היה סתם שמועות, אבל אני זוכר ככה במפורש

אבל אני זוכר במפורש שאמרו שלפני שהתגייסתי זה עבר...

יש מצב שזה רס"ר שמועתי וחירטוטים של אנשים שרוצים להראות שהם מבינים, אבל בכל זאת הייתי בתפקיד מודיעין ולמדנו על מבנה צה"ל, אז זה מוזר, מאוד.

אולי המידע בויקיפדיה לא מדוייק, למרות שנראה שהוא כן. אולי הזכרון שלי מהצבא מודחק ;)

שכתבו דברים על דעת עצמם לפי הפילוסופיה, אפשר להבין ברמז על מי מדובר.

רב האי גאון היה שייך לשושלת של מקובלים (קבלה עוברת רק בע"פ מרב לתלמיד, הספרים הם רק "גלגלי עזר"). יש כמה חיבורים קבליים שמיוחסים אליו (המפורסם בהם הוא שימוש תהילים שהוא קצת קבלה מעשית).

התשובה שלו בנושא מפורסמת והיא חריפה מאוד והיא בגדול אומרת "אל תתעסקו במה שאתם לא מבינים".

רב סעדיה גאון וסיעתו בוודאי הושפעו מפילוסופים ערבים, הם כותבים את זה במפורש, ועל זה רב האי גאון יוצא בתקיפות.

כלומר לטעון שרעיונות אחרים באו מפילוסופים אחרים בזמן שאתם אלה שמביאים רעיונות מיוון ומהערבים?

הערת ביניים שמשום מה נראית לי קשורה כאן, ואולי יש עניין לפתוח עליה שרשור צדדי.

אגב דבר מעניין שגיליתי אתמול, מסתבר שכמעט כל "גדולי" יוון הכירו במציאות משה רבנו ויחסם אליו היה תלוי במידת האנטישמיות שלהם.

יש כאלה שכתבו במפורש שגדולי הפילוסופים היוונים היו תוצאה של משה רבנו (בערך, ניסוח חופשי שלי).

כלומר הטענה שמובאת בשם הגדולים שאפלטון וכמדומני אריסטו למדו מחגי-זכריה-ומלאכי ושמעון הצדיק (בהתאמה), לא כל-כך מופרכת כשפילוסופים יוונים מלפני הספירה טוענים אותה.

אם מישהו חושב שהוא יודע מה זה גלגולי נשמות, הוא מדומיין אש!

שמעתי מאחד המקובלים שהרבה אנשים חושבים שגלגול נשמות זה כמו פינג-פונג.

קבלה לרבים היא ודאי לא דבר הגיוני, סוד לא סוד כשהוא לרבים.

אנשים מתבלבלים כשאומרים להם שמותר ללמוד בגירסא, ומתחילים לעיין בדברים שהם לא מבינים.

ואז הם או מאבדים את השפיות, או מתים, או נהיים כופרים (מכיר אישית מקרים).

בעיון אני לא מכיר מי שמתיר ללמוד סתם ככה,

יש לזה תנאים (אני לא מדבר על גיל ארבעים וכו', זה הפחות קריטי).

גם מי שמבין קבלה, וגם מי שלמד ש"ס ופוסקים, אבל שאר התנאים אין לו, מזמין לעצמו צרות.

מכיר אנשים שבתחילת דרכם קרו להם דברים מאוד משונים.

צריך להיות או שלם במידות, או מאוד אמיץ.

מי שלומד בעיון חי בסרט שהוא מבין, בטח כשהדברים כתובים בעברית ולא בסינית.

אמרתי לך שאני מכיר אישית אנשים שהתאשפזו בכפיה, אם אתה רוצה לנסות, מברוכּ!

אני לא ממליץ, בכלל לא.

יש המון פשט בנסתר, יש המון אגדתות והלכות וסיפורים בזוהר שאפילו ב"מתוק מדבש" לא מובאים שם סודות.

ויש גם לסוד רובדים בדמות הפרד"ס.

ועוד, יש להבין את המילים, ויש לקצץ בנטיעות, ויש לכפור, ויש להגיע לע"ז, ויש לאבד את השפיות, ויש להתנתק מהגוף, ויש עוד הרבה דברים.

תלמד ספרי הקדמות (הקדמות להקדמות כמובן, נגיד "שומר אמונים הקדמון" או כל מיני מאמרי הכנה לפני הלימוד) אם אתה רוצה, תראה את האזהרות.

אני אישית, מהכרות קרובה, לא ממליץ לאדם ללמוד קבלה בעיון (וגם לא בגירסא אם הוא לא שולט במוח שלו ויודע לעצור את העיון), בלי להתייעץ עם ת"ח גדול שהוא גם מקובל.

הטעויות בקבלה לא רק עלולות להוביל לשגעון, הן גם עלולות להביא סרך עבודה זרה.

ודאי שיש פשטים גם באגדתות מוזרות, היה לי על זה ויכוח עם ת"ח מוכר שאחז בשיטת ה"אין פשט", והבאתי לו ראיות מדעיות להמון אגדות פשוטות.

לא רוצה להרחיב פה כרגע, כי זה עשוי להיות פרט מזהה.

ודאי שיש פשט בנסתר, זה פשט שבנסתר, לא פשט רגיל.

כלומר

פ פ ר ד ס

ר פ ר ד ס

ד פ ר ד ס

ס פ ר ד ס

לא ראי הפשט שבפשט כראי הפשט שברמז, ולא ראי הפשט שברמז כראי הפשט שבמדרש ועל זה הדרך. זה לא עניין שיש להרחיב אותו כאן.

ו-ודאי שטעויות מובילות לסכנה.

אבל גם בלי לטעות אפשר להסתכן, וזה מה שקורה להרבה, זה מובא במפורש בקטעים מסויימים בעץ חיים שעליהם מהרח"ו אומר שהוא יקצר כי ההגיה בהם היא סכנה (מהרח"ו עצמו אומר את זה!), פשוט שהכוונה היא שגם מי שמבין נכון מסתכן.

אנחנו מדייקים את ההבדל הקטן בינינו, לא רואה בעיה בזה. לא צריך להבהל.

לגבי מה שאמרתי על האגדתות, שוב לא הבנת את מה שהתכוונתי לומר. לא התכוונתי שהאגדות הן שיעור במדעים.

אלא שגם באגדות שנראה שלא יכול להיות שהיו, מצאתי ראיות מדעיות בהווה שהן כן יכלו להיות, הזויות ככל שנראו.

יצא לי פעם סוג-של בטעות להתקל במדרש שהוא קבלה, אבל בספר מדרש רגיל, ולא ידעתי וממש לא הייתי מוכן לזה, ונבהלתי בקטע מוגזם בגלל שחפרתי בזה בלי להתכוון.

לגבי האגדות, אם אני זוכר נכון את מהלך השרשור זה לא שייך לדיון על הסוד (למרות שיש שם).

שלחתי לך שתי דוגמאות על מדרשים בפרטי.

זה כמו להגיד חבל שקיבלו את התורה בסיני

אין מחלוקות בין קבלת האר"י למקובלים ה"מוסמכים" בדורות הקדומים (למי שמבין).

יש מחלוקת בעיקר עם אלה שניסו ללמוד קבלה בצורה שלומדים פילוסופיה.

זה נושא ידוע ולא דורש ידיעה מעמיקה בקבלה כדי להבין אותו (מספיק לקרוא ספרי מחקר של רבנים ירא"ש).

וסופם היה שנידו אותם בכל בתי הדין ברחבי עם ישראל.

אשכנזים, ספרדים, מוגרבים ומסתמא גם תימנים.

אני מסכים איתך לגמרי שצריכים ללמוד את כל הדעות, ובאמת חבל שלא עושים את זה.

אבל חלקם דעות שבאו במובהק מהאיסלאם (כלומר רס"ג מצטט אותם), אז ודאי שמקורם לא קדוש.

יש דעות בקבלה שדומות למשל לדברים מוזרים שבאו מהודו, דוגמא אחת מסויימת אני לא רוצה לציין, אבל האר"י בא ודחה אותה בשתי ידיים.

הוא עשה סדר בין המקובלים שאמרו הכל רב-לתלמיד לבין המקובלים שחשבו דברים וכתבו אותם מהראש שלהם, שזה הפך התורה בהכל.

התורה שלנו כולה היא עניין של מסורת מרב לתלמיד, אז למה בסוד לעשות כזה סלט?

אפילו הרמ"ק הודה לאריז"ל תלמידו ששיטתו התעלתה על שלו-עצמו, והם לא באמת חולקים, פשוט אצל האר"י יש יותר כניסה פנימה.

למה אתה חושב שחייבו את הרב קאפח להשבע שהוא מאמין בזוהר לפי שהוא נהיה דיין?

לך תשאל את הרב רצון ערוסי תלמידו ותראה שהרב קאפח לא היה דרדעי "סטנדרטי".

למשל הניקוד של הזוהר בסידור עוד יוסף חי בנוי על שיטתו למיטב זכרוני זה כתוב שם בהקדמה במפורש. 

אין בעיה עם האיסלאם אם הוא צודק, אבל כשיש מסורת בע"פ מגדולי עולם שאומרת ההפך, אז ודאי שהם טועים.

ואם רס"ג מביא מהם, לעומת מי שיש לו שיטה במסורת מרב ותלמיד, ודאי שהיתרון למי שהמקורות שלו מהתורה.

ככלל - צריך מקור שדבר כן קיים ולא שהוא לא קיים.

לגבי גלגול נשמות - אין לדבר הזה מקור מפורש לא בתורה ולא בחז"ל והמקורות הראשונים שמדברים על זה שוללים את זה (הוזכר פה רס"ג שהביא את דעת המוסלמים שיש כזה דבר והתנגד לה).

הגישה הקבלית סוברת שיש גלגול נשמות ויש בה תורה שלימה בנושא הזה, אבל יש עוד גישות ביהדות חוץ מהקבלה (ולמען האמת אם כבר אז צריך היה לומר שגם הקבלה היא גישה ביהדות אבל שויין).

בתורה.

זה מובא בחז"ל (למשל מסכת חגיגה), ומובא ברמב"ם (בריש הלכות תלמוד תורה, לימוד הפרד"ס, מעשה בראשית וכו').

אני לא מכיר רב גדול אחד, שטען שאין שום רובד של סוד בתורה.

רק חלק קטן מהדרדעים (שהם בעצמם מיעוט נרדף), ואף אחד לא סופר אותם.

הרב קאפח והרב רצון ערוסי במפורש לא סוברים ככה, למרות שיש שסוברים שהם דרדעים.

תן לו לענות, אל תענה במקומו.

אגב, יש ספר של הרב אריה קפלן "מדיטציה וקבלה"
הוא סוקר שם כמה גישות שונות לחלוטין בפנימיות.

כאלה שהאריז"ל בעצמו אמר שהן אמת גמורה.

והן שונות בתכלית מזאת של האר"י.

אבל הן לא סותרות. קבלה זה מושכלים, לא הביטויים שלהם על דף או בדיבור.

ודי בזה...

שמע אחי היקר, קשה לי לדון איתך כי מסתבר שיכולת ההקשבה וההכלה שלך לדעות שונות משלך מצומצמת מאד.

אתה הרי יודע שאני לא אומר שאין בתורה סוד, אתה פשוט לא מוכן לקבל את החילוק שלי בין הסוד שחז"ל מדברים עליו לבין ה'קבלה' אותה אתה מגדיר כאותו הסוד (ואני יודע שיש לך הרבה על מי להישען, לא זו הנקודה). אתה יכול לא להסכים, אבל אתה מתעקש אפילו לא להבין.

בדיוק כמו שאתה לא הצלחת להבין את החילוק שלי בין הלכה לקבלה, אתה מבין שיש חילוק כזה אבל לא מוכן לקבל שמישהו יטען ככה.

כל עוד אתה לא מוכן להיות קשוב במקום לנגח ולחזור על טענותך אני לא רואה טעם לענות לך לגופו של עניין לצערי (כנ"ל לגבי הדיון הקודם בו הפסקתי להגיב לך).

כבר נאמר שהפוסל - במומו פוסל...

הרי כתבת כאן "אתה הרי יודע שאני לא אומר שאין בתורה סוד", ובאם שאלתי, כנראה שלא - זה לא מה שהבנתי ממך!

שאלתי אותך שאלה, ואתה, באיזה קטע מוזר, מתגונן ובמקום לענות חושב שאני בא לתקוף אותך.

לעניינינו, ככה השתמע לי מדבריך, ושאלתי על-מנת לברר. לא מבין למה אתה צריך להפוך את זה, שוב, לריב. למה אתה ממהר להעלב?

ההבדל בינינו, בעניין הזה, הוא המושגים.

המשמעות של המילה קבלה, הוא מעבר מרב לתלמיד, והוא נכון גם לגבי "דברי קבלה" שהם הלכות התושב"ע.

ככה שאם יש גישות אחרות מקבלה, משתמע לפי ההגדרה שלי, שאתה אומר שאין סוד.

אתה התכוונת שיש קבלה בשיטה אחרת משיטת האר"י, או הזוהר, וזה נכון. וזה גם מה שאמר @סביון.

אם שורש המחלוקת בינינו הוא לשוני, ניחא. אני לא חושב אחרת ממך.

אני כן מקפיד על שימוש נכון במושגים, אמנם.

להערתך בנושא השני: אני מבין מאוד את החילוק שלך, זה העניין של המושגים הלא מדוייקים לשונית, שכתבתי כאן בשורה מעל.

אם להרחיב לגבי המושגים שם, אתה משתמש בביטוי הלכה, כמו שאני משתמש (בעקבות הראשונים) בביטוי "דברי קבלה". לא כל הלכה היא דברי קבלה, יש את הביטוי "מנהג ישראל - דין הוא" (בני נביאים וכו'). לכן מאמר אגדתי (קבלי במושגים שלך), יכול להיות הלכה (ולאו דווקא דברי קבלה במושגים שלי, הלכה במושגים שלך)

אם חשבת שאני טוען שאין תורה שבעל פה (הלא היא הקבלה לטענתך שאתה 'מדייק לשונית') אז מה אתה מדבר איתי על סוד בכלל? דבר איתי על תורה שבעל פה.

ואם הבנתה שדיברתי על המושג הידוע והמפורסם בשם 'קבלה' (= הזוהר ומפרשיו) אז למה אתה מתמם כשאני שואל אותך איך הקשת מזה שכתבתי שיש עוד גישות חוץ ממנה (גישות במה אם לא בסוד???) ביהדות ליחס שלי לדברי חז"ל על הסוד בכלל.

לבקשתך שאענה לך עניינית (למרות שלא השתכנעתי שיש טעם, לצערי להפך) :

איזה עוד גישות יש? - רב שרירא גאון (אביו של רב האי אותו משום מה הזכרת כמתנגד לפילוסופיה למרות שדיבר נגד דבר מסוים אחד שלא קשור לפילוסופיה - ניסים לצדיקים), רס"ג, רבנו בחיי, הרמב"ם, ועוד רבים רבים מהגאונים וראשוני הראשונים שלא הכירו בכלל את 'תורת הקבלה' ועסקו בפילוסופיה וחלקם אפילו התבטאו במפורש נגד שיטת גלגול הנשמות.

החוצפה שבביטול הדעה שלהם כאילו היא לא קיימת או גרוע מזה - כאילו הם 'הוטעו' מגישה ערבית (שאותו הדבר אפשר לומר על הקבלה עצמה שיש בה המון מוטיבים נוצריים וערביים כמו הגלגול) היא נוראית בעיני אפילו יותר מהטיפשות שבה.

ולגבי הנושא השני - לא מדובר במחלוקת טרימינולוגית גרידא, לטענתנו עניין קבלי (מטעמים מיסטיים וללא מקור בחז"ל) הוא לא איסור הלכתי. כל שכן שאי אפשר לפרסם את זה כאיסור הלכתי המחייב את כולם כשהוא לא הובא לא בשולחן ערוך ולא במשנה ברורה (רק בתור דעה) אלא במעט פוסקים ושוב - בתור עניין קבלי.

מבזים, גם אני יכול, ואני בוחר שלא.

טעות ראשונה: רב שרירא גאון גם היה מקובל לפי התשובה של רב האי גאון, וממנו הוא קיבל את השיטה בקבלה, והוא בעצמו כותב על עוד מקובלים בתקופת הגאונים.

טעות שניה, ההנחה שלך כאילו רק הגדולים שכתבת היו גדולים: 

רבנו בחיי של כד הקמח היה מקובל כמפורסם, אם אתה מדבר על בעל חובת הלבבות גם שם משתמשעים דברי קבלה, והוא לא מצטט ברמה של הרמב"ם או של רבי שלמה אבן גבירול את הגויים.

חכמה בגויים תאמין, אבל זה לא שייך לעניין.

טעות שלישית: לגבי הגישות האחרות בקבלה, ודאי שיש.

ברמת התנאים: הזוהר הוא לא ספר הקבלה הקדמון היחיד. הוא בעצמו מצטט ספרים אחרים.

יש את ספר יצירה, ספר הקנה, ספר התמונה, אותיות דרבי עקיבא ועוד המוני המונים (נתעלם מטענות חלק מהחוקרים).

ברמת ה"ראשונים על הקבלה" (פראפראזה על הפוסקים הראשונים): בשיטות המאוחרות לזוהר, הקבלה של הגאונים הפרטיים, הראב"ד, הצרפתים, ושל רבי אברהם אבולעפיה, ועוד מהקודמים לאריז"ל, אינה מבוססת על הזוהר בהכרח, והיא גם לא סותרת אותה וגם האריז"ל קיבל את דבריהם.

יש כאן קצת סיכום על העניין מבוסס על תשובת רב האי: http://www.olamotn.com/prodFaqs.asp?File=Kabalah&catalogid=16

אין לי כרגע זמן לשלוף את התשובה של רב האי עצמה.

לגבי הטענה שלך לגבי מוטיבים נוצריים ומוסלמים בקבלה, הטעות פשוטה בידך. רוב הגישה ה"קבלית נוצרית" (יש תחום כזה ממש), בעצמה מביאה מקורות מהיהדות. לגבי הסופים (ה"מקובלים" המוסלמים), השיטה שלהם היא יוונית כמעט לגמרי. אין שום קשר לתורה. אז מה ניסית להוכיח?

יש קצת דמיון בין כל הדתות במובנים הפילוסופיים, וזה נידון בספרי הקדמות בהרחבה, וקל להבין.

לגבי הפסקה שלך על העניין הטרמינולוגי, כל זה דיון לשם לא לפה.

שיטת הפסיקה היחידה שמתעלמת לגמרי מהקבלה היא של הדרדעים.

כל שאר השיטות, ודנתי בהם עם סביון בפרטיות, מקבלות דברים מהקבלה גם אם אין להן מקור בחז"ל.

אתה מוזמן לספר לי על שיטה כלשהי, עם מקורות כמובן, שסוברת ששום דבר שלא נכתב בגמרא הוא לא רלוונטי, ולא מקיימים אותו.

ועם כל זאת, שזה לא שייך לפה בכלל, דעת הפוסקים שהבאתי לך לא מתבטלת כי אתה לא רוצה לקבל אותה. וגם אם נניח ותביא שיטה אחרת שסוברת כמו הדרדעים והיא לא דרדעית מנודה, היא עדיין לא מספיקה לבטל גדולי עולם כמו השכנה"ג, המגן אברהם, החיד"א ושאר הגדולים שהזכרתי.

ושוב כולן נובעות מחוסר הקשבה...

"אתה מתבקש להפסיק להשתמש בביטויים מבזים" - צטט לי בבקשה ביטוי כזה ואתנצל עליו (לעומת זאת בתגובה שלך כאן - טוב מצאתי לך פוסקים, מקווה שתפסיק עם העקשנות המיותרת תמצא שלל כאלה).

"טעות ראשונה: רב שרירא גאון גם היה מקובל" - לא טענתי שלא (עכשיו אני טוען שלא, אם אתה טוען שכן - תוכיח).

"טעות שניה, ההנחה שלך כאילו רק הגדולים שכתבת היו גדולים" - צטט לי היכן כתבתי דבר כזה, שאלת על גישה שונה מהקבלה ("איזה עוד גישות יש?" כלשונך) אז נתתי רשימה של גדולים בעלי גישה שונה, זה אומר שרק הם גדולים?

"טעות שלישית: לגבי הגישות האחרות בקבלה, ודאי שיש" - לא דיברתי על גישות שונות בקבלה, אתה שוב עונה לעצמך...

"לגבי הטענה שלך לגבי מוטיבים נוצריים ומוסלמים בקבלה, הטעות פשוטה בידך" - ברור שכך אתה טוען, אני אמרתי שאת הטענה שלך על לקיחת רעיונות מדתות שונות אפשר לטעון גם על הקבלה (ברור שתגיד שהם לקחו ממנה, לא חשבתי אחרת. אתה לא צריך לענות לי על זה, אבל תבין את הטענה...).

"שיטת הפסיקה היחידה שמתעלמת לגמרי מהקבלה היא של הדרדעים"  - אני נותן לך רשימה של גדולים בהם גאונים וראשונים שהתעלמו לגמרי מהקבלה ואתה שוב כותב את המשפט הזה. מדהים.

"אתה מוזמן לספר לי על שיטה כלשהי, עם מקורות כמובן, שסוברת ששום דבר שלא נכתב בגמרא הוא לא רלוונטי, ולא מקיימים אותו." - הרמב"ם כותב את זה במפורש ובאריכות בהקדמתו ומסכם "ודברים הללו בדינים גזירות ותקנות ומנהגות שנתחדשו אחר חיבור הגמרא. אבל כל הדברים שבגמרא הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמי הגמרא ולגזור גזירותם וללכת בתקנותם".

"דעת הפוסקים שהבאתי לך לא מתבטלת כי אתה לא רוצה לקבל אותה" - אתה רציני? נניח ואני הולך לפי השו"ע שלא פסק את זה או לפי המשנה ברורה שהזכיר את זה בתור דעה ולא בתור פסק אז ביטלתי את דעת הפוסקים שהזכירו את זה? אם טענתי שהם אומרים את זה בתור דבר קבלי ולא הלכתי ביטלתי את זה? שים לב לחוסר ההכלה של חשיבה אחרת משלך... שוב...

צר לי אבל לא אמשיך לענות לך, זה חסר טעם לחלוטין לצערי...

אתה חוזר על עצמך פשוט.

זה באמת חסר טעם, אתה לא מוכן להודות שטעית ואתה עדיין טועה פשוט... בהצלחה

לגבי ההודעה שלי, כתבתי אך ורק שאתה מתעקש לחינם, אם אתה חושב שזה עלבון, אשריך.

נ.ב,

דיברת על הכלה, אני מעולם לא אמרתי שמי שפוסק אחרת או לא על-פי הקבלה הוא לא בסדר. אני לא ספרדי, לשיטתך אני לא מכיל את עצמי, ככה שטענתך כלפיי היא בדיחה.

אתה זה שכתבת שמי שפוסק על פי ההלכה, דבריו אינם הלכה. ככה שטענתך היא על עצמך. "הכלה" וזה.

"הפוסל במומו פוסל", כבר אמרנו.

מה שמנחם אותי זה האמונה שהכל בדין, הכל בצדק והכל ברחמים.

תודה על התזכורת. כשאת בפנים קשה לזכור את זה...

אני קיבלתי אתמול דרישת תשלום של כמה אלפי שקלים ממס הכנסה, על שנה שכבר שילמתי עליה.

לא ברור על מה.

לא אלפי אבל סכום מסוים..

ולפעמים אני מוסיף קצת יותר כדי שהם ישלמו לי ריבית ושלא תהיה טעות לרעתי.

הקטע שהשנה כבר נגמרה, הגשתי דוחות, קיבלתי (כצפוי) החזר מס, העלו לי את המקדמות לשנה הבאה כמעט באותו סכום, החזרתי להם את ההחזר, ועכשיו הם רוצים שוב.

בעעע...

חוץ מהקטע של הלוזרים..

יש לי הוכחות חותכות . (חותכות תרתי משמע)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.