יש בפורום פרוזה וכתיבה חופשית - נסיונות פעילים
לא דווקא ראפ אלא גם היפ הופ וכאלה
אם אני ימצא שיר יפה אני ינסה להלחין אותו
פורום פרוזה וכתיבה חופשית
בהנהלת: אני הנני כאינני
מכתב פתיחה
יש פה אנשים שכותבים שירי ראפ וכאלה?זריחה
מתייגתגלידת לימון
אילו נושאים את מחפשת?עוזיהו
בס''ד
איך את לא נפגעת,מה אין לך רגשות?
פגעת בי כל כך הרבה ואת יורה בי עוד צרורות
ולך זה לא מזיז ובאמת אני מנסה כל כך חזק
ואת שותה את העלבונות שלי כאילו זה מרק
וזה לא כואב לך זה לא פוגע כאילו אנחנו סתם עוד 2 זרים
כמו שונאים במערכה מחליפים מבטיים אכזריים
פשוט תאמרי את זה ''מספיק,נמאס לי כבר ממך
הרגשות שלי השתנו אני כבר לא רוצה אותך
ואני יודעת באמת שתמצא מישהי אמיתית
שכנה ברגשות שלה שאתה בתוכניות שלה לעתיד
ולא נועדנו אחד לשנייה אז חבל סתם לנסות''
ואת יוצאת עם מישהו אחר כשאני מנגב את הדמעות
וזה לא מגיע לי ומה את מצפה שאעשה?
שאצא שוב לעולם ואחליף למוח שלי נושא?
וזה עושה לי רע בלב כשאני מדמיין אתכם נוגעים
ואותי שכחת לגמרי לא מחליפה כבר מבטים
אני אובססיבי לגבייך ואני מתחרפן ממחשבות
בקושי חי בידיעה שאנחנו לא נחזור להיות
הרוב בסגנון הזה
יש גם בסגנון הזה:
אני FAKE MC דפוק אני אומר זאת בגאווה
דוחף אותך לארון מתים ועושה לך הלוויה
יש לי IQ של גאון ומחשבות של פסיכופט
פרופיל 21 נפשי בהוראת צו בית משפט
השאיפות שלי הם לא כבוד ולא בית עם מרפסת
ולא איש הייטק לא מתאים לי כל היום ליד מדפסת
פעם העולם היה יפה נהפך למושחת כל וכך זול
היום זה אלימות וזימה,יש לי פנס בעין שמאל
האם אני באמת משמיע קול?או שזאת סתם עוד אשליה?
אולי אנחנו כולם לא קיימים ומה שאנחנו רואים זאת תופעה?
קהלת אמר את זה פעם ''הכל הבל הבלים''
בבית הספר הולכנו שולל במשך עשרות שנים...
ואני מודה לה' יתברך שנתן לי סייעתא דשמיא לכתוב את זה ואת כל השירים האחרים שכתבתי.
ווא וואו וואוזריחה
קודם כל אתה תותחישן
ממש נהניתי לקרוא את השירים, הם ברמת כתיבה ממש טובה
באמת אהבתי רק שאני לא יכולה לראות את עצמי מלחינה לשיר עם מילים כאלה כמו השיר הראשון, תבין, כנראה שדרך החשיבה לשנו לגמרי שונה, אני גדלתי במקום מאד חרדי, משהו כמו מאה שערים ולכן אני לא יכולה להתרגל לזה
בכל מקרה אם תעלה עוד שירים אני ממש אשמח לקרוא ותתיג אותי בבקשה
לא תודה,זה הסגנון שליעוזיהו
תודה בכל אופן על המחמאות...מעביר הכל לזכות הקב''ה
בהצלחה 
אבל השיר השני היה סבבהזריחה
ואפילו הדפסתי אותוזריחה
סבבה,אשמח לשמוע עדכונים לגביו...עוזיהו
(( ווא באמת אדיר!כי אין פיסבוק
תודה, כשתיגו אותך ראיתי אותם אבל היתלבתתי אם לכתוב.. תודה
לכתוב מה?תודה,באמת תודה,זוקף הכל לכבוד הקב''העוזיהו
כן, באמת זה מתנהזריחה
לסיכום: אם יוצא לך לכתוב עוד שירים בסגנון של השיר השני שהעלית אני אשמח לקרוא
וכמובן שאם יהיו תוצאות אני יעלה ויתייג אותך
אבל זה לוקח מלא זמן
תודה עוזיהו
וואו קוווללל!נוצת זהב
לייק ענק! מגניב ממש!
תודהעוזיהו
ברוך השם יתברך.
אחלה!!רוח סערהאחרונה
נהנתי לקרוא את זה במנגינת ראפ🙂
תודהעוזיהו
נסיוןgirl hill
מנסה , רק מנסה
קוראת תכתיב
שומעת ראפ
סופגת
ולא קולטת רוצה לכתוב
שומעת ת'מוזיקה
יושבת על גיטרה, על פסנתר ועל טרבוקה
המוזיקה נשפכת ממני בטיפות קטנות ונעצר
זה נעצר
אז עזבתי
הוכלת, רצה, מחפשת, בורחת, מיטלטלת, מתבלבלת
תוהה ואובדת
ולא יצא לי שיר בסגנון ראפ
בעעעעעע
אוף לא הולך לי כמו שלא הולך לי בכלל בכלום
סתם הוצאתי עלייך תסכול
קודם כל מזדהה איתךזריחה
ואחר כך כל אפשר לנסות לעבד את זה קצת אולי מישהו פה יכול לעזור?
או שננסה לקחת את זה ככה
טוב נראה
עוד מישהו?זריחה
((כי אין פיסבוק
ניסיון...
כאן זה לא כוכב נולד
מזמן לא מת כאן אף-אחד
כאן לא תגיעו אם הגעתם כבר רחוק
וכאן אני הולך רק בשביל עוד קצת לישתוק
כאן זה כלום וכאן שחור
כאן זה אור נופל לבור
לא מוחים כפיים, כאן הכול בדממה
חבורה של אנשים, פעם ראשונה רואים גופה?!
יכולים להמשיך לנסות לקבל פרסי נובל
על כאב ועל שתיקה, ועל בנאדם שהיתבלבל
יכולים למות בתקווה לכצאת חיות
ולחיות כאב ולהוסיף עוד רגישות
יכולים לראות שחור, יכולים לרואת באור
אבל בחיים בחיים לא מקבלים הערכה
אם מתוך בחירה הפכת שוב כאן לגופה
אלוהים נותן חיים לנשמות הצדיקים
תנו כבוד לעצמיכים, יש מימוש ליעודכם
וואו יפה.משתדלת יותר
איזה יופי 
אהבתיזריחה
והדפסתי את זה אפילוזריחה
..Mike Davidovich
עבר עריכה על ידי Mike Davidovich בתאריך כ"ג בטבת תש"פ 21:02
<מה?? שרשור מלפני שלוש שנים?זריחה
איך זה נותן להגיב בכלל?
איזה מוזר
שאלת השאלותשפוי
היי לכולם, שאלה קטנה לכותבים שכאן,
כשאתם מרגישים שיש לכם רעיון מעולה בראש אבל המילים פשוט לא יוצאות על הדף, מה הדרך הכי טובה שלכם לשחרר את התקיעות הזו?
אשמח לשמוע רעיונות או טיפים, כמובן שאפשר גם בפרטי כדי לא להעמיס כאן או סתם אם לא בא לכם לחשוף לכולם.
תודה רבה!
מה שאני עושה זה ככהחתול זמני
ראשית אני שואל את עצמי: על מה אני רוצה לכתוב? מה מפריע לי? מה הסיפור שאני רוצה לספר? האם יש לי כמה סצנות בראש (גם אם נפרדות)? איך אפשר לחבר ביניהן?
גם אני בוחר כמה מילים מנחות שתלווינה אותי במהלך השיר (אני כותב כמעט רק שירה אבל גם בסיפורים קצרים אני משתמש באותה שיטה), מין "עולם קטן" של מילים
ואז מנסה להתחיל לחבר ביניהן
אני גם אוהב לכתוב בצד את האלפבי"ת כדי שיהיה לי יותר קל לחרוז / למצוא מילים עם מצלול מתאים
אצלי, אני חושבת על זה. יום ועוד יום, ומנסה בראשנחלת
כל מיני צירופים. אם יש משהו שמתחרז לי או רעיון שעולה בדעתי ואני חוששת לשכוח,
אני כותבת אותו על דף. ולפעמים כותבת קודם על הדף, בוחנת, משנה פה ושם,
ומעלה אותו.
למשל, עכשיו יש לי, בס"ד, סיפור בחרוזים כמעט שלם אבל חלק ממנו פשוט לא
מסתדר לי. אז אני "הולכת" איתו עוד קצת, או כותבת את הסיפור לעצמי ומנסה
שוב...לפעמים כשזה לא הולך בשום פנים, אני מבינה שאני אולי צריכה פשוט
להשמיט את הרעיו, שבראש הוא נחמד, אבל המילים לא רוצות להתחבר, להתחרז,
בשום אופן...
וזה מביא אותי למסקנה שהכל מהקב"ה. הכל! בערב אחד, מזמן, עלו לי
פתאום כחמישה שירי ילדים, כך, לפני השינה. הם פשוט באו...
וכשהשם לא רוצה, לא יעזור שום דבר.
דיברתי כל כך הרבה על עצמי, סליחה. אני מציעה לך לכתוב את הרעיון
שלך, בצורה גולמית וגסה. פשוט לשפוך על הנייר מה שבא. ולאט לאט,
לעשות סדר בגולמיות הזו. מעט מעט. וסבלנות. לפעמים זה יכול לקחת
זמן. לא להתעקש . לא ללכת בכוח. לתת לדברים להסתדר בקצב שלהם;
לתת לקב"ה מקום להיכנס, להשתתף....לא לאנוס את זה...
כמו שמדוושים על אופניים ועוזבים - את זה שמעתי בקשר למאמץ
בלימוד תורה; אתה עושה ככל יכולתך, אבל לא בכוח, וזה, בעז"ה
יבוא מעצמו.
אגב, גם בציור , כך למדתי, זה כך: לא מתחילים בפרטים, אלא כמו
פסל שבתחילה לוקח גוש גולמי ומסתת אותו לאט לאט.
אולי כדאי לך לכתוב אנקדוטות קטנות. של יום יום. כמו שמשרבטים
בפנקס. משהו קל. לא צריך משהו גרנדיוזי.
בהצלחה!
גם קריאה של ספרות איכותית ולא "זבלית" - עוזר לפתח
מודעות וטעם טוב.
וואו, באמת שאלה קשה...תמימלה..?
אני גם אשמח לשמוע טיפים😅
האמת שאני רואה את הכתיבה מאוד בתור תחביב, וזה גם מצליח לי רק כשאני לא מכריחה את עצמי לכתוב, סתם לדוגמא, אתמול היו בדיוק 12 שנה לאירוע של שלושת הנערים הי"ד ורציתי לכתוב משהו, ניסיתי ופשוט לא הלך לי, אז פשוט הרגעתי את עצמי, אמרתי שיש לי זמן ועכשיו אני הולכת עם זה בראש(קצת כמו ש@נחלת כתבה) ומקווה שאצליח לכתוב, וגם אם לא-לא נורא...
כשאני כן חייבת לכתוב משהו במיידי אני פשוט כותבת הרבה מאוד פעמים עד שיוצא משהו טוב, זה לא נחמד ואני לא נהנית מזה ולרוב זה גם לא יוצא טוב מאוד אבל אם חייבים ואין ברירה....
בקיצור, אני יודעת על עצמי שכשאומרים לי לכתוב על משהו מסויים-אני לא מצליחה וזה די תלוי רק במצב רוח הנכון וכזה...
כתיבה זורמת חופשיתמשה
ואם לא, אז לא. מנחש שאם הייתי עיתונאי או כותב אחר לפרנסתי אז הייתי פועל אחרת.
עיקר השימוש שלי בכתיבה זו כתיבה רגשית. ושם הצורך קצת אחר.
(כתבתי כתבה ש'התפוצצה' בסוף שבוע שעבר, אבל אם לא אז לא נורא).
ואולי גם לפרק את זה, משהו קטן ששייך לרעיוןנחלתאחרונה
פשוט לזרוק אותו על הנייר כמו איזה גוש בוץ (לא מהכיוון השלילי, אלא גולמי כזה לפני שצרים ממנו קציצות....)
עוד משהו קטן שמתקשר עם הרעיון ועוד אחד....לא צריך להיות מובנה לפי הסדר וכו', אפשר לכתוב סתם
כך, ואחר כך לעשות שם סדר. כשאפשר)
קימים בנינוזכרושיצאנולרקוד
קַיָּמִים בֵּינֵינוּ אֲנָשִׁים
שֶׁנִּרְאִים כְּמוֹ כָּל אֶחָד אַחֵר
וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ יוֹתֵר
הֵם יִהְיוּ מַצְחִיקִים, שְׁנוּנִים
אֲפִלּוּ חֲכָמִים בִּמְיֻחָד
תָּמִיד יִהְיוּ לָהֶם תּוֹבָנוֹת עֲמֻקּוֹת
בְּיוֹתֵר בְּיַחַס לְמַשְׁמָעוּת הַיְּקוּם
וּמַשְׁמָעוּת חַיֵּיהֶם
וְאִם תֵּשֵׁב עִמָּם לְשִׂיחָה רְצִינִית
תְּגַלֶּה רָבְדֵי רְבָדִים שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ
עַל קִיּוּמָם
הֵם תָּמִיד יֵרָאוּ כֹּה חֲסֻנִּים
כֹּה חֲזָקִים וּבִלְתִּי מְנֻצָּחִים
אוֹתָם שֶׁהִתְגַּבְּרוּ עַל כָּל מִכְשׁוֹל
שֶׁתָּמִיד יִהְיוּ שָׁם בִּשְׁבִיל הָאֲחֵרִים
"חֲצִי פְּסִיכוֹלוֹגִים בְּלִי הַכְשָׁרָה"
יִקְרְאוּ לָהֶם כֻּלָּם
אַךְ מָה שֶׁכֻּלָּם לֹא יֵדְעוּ
אוֹ לֹא יִרְצוּ לִרְאוֹת
זֶה אֶת הַצֵּל הָאָפֵל הַמְּלַוֶּה אוֹתָם
בְּכָל צַעַד וָשַׁעַל
אֶת מַסֵּכַת הַצְּלָלִים הַחֲרִישִׁית
הָעוֹטֶפֶת אוֹתָהּ לְלֹא לְאוּת
יוֹם יוֹם, שָׁעָה שָׁעָה
מְכַרְסֶמֶת אַט אַט בִּבְשַׂר חַיֵּיהֶם
צְלִילֶיהָ הֲלוּמוֹת
מַבָּטֶיהָ צְלָלִים
כֻּלָּהּ חֲשֵׁכָה
וְהִיא מְהַלֶּכֶת אֵימִים
וְלִפְעָמִים
לִפְעָמִים מִתַּחַת לְחִיּוּךְ קוֹרֵן
תִּסָּדֵק לְרֶגַע הַמַּסֵּכָה
מִבַּעַד לְקֶרֶן הָאוֹר
תַּבְלִיחַ חֲשֵׁכָה
שֶׁתֵּעָלֵם כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאָה
וְהַחִיּוּךְ יוֹסִיף לִקְרֹן
וְהַמַּסֵּכָה תָּשׁוּב לִמְקוֹמָהּ
וְהַזִּיּוּף יַמְשִׁיךְ לִזְעֹק
לְלֹא הֶרֶף
הֵם מִסְתּוֹבְבִים בֵּינֵינוּ
חֲרִישִׁים
כִּלְאָם לְחִישׁוֹת
מַבָּטָם טָרוּף
וְכָל יֵשׁוּתָם
זוֹעֶקֶת הַצָּלָה
הֵם מִסְתּוֹבְבִים
אֲחוּזֵי פַּעֲמוֹנֵי עֲנָק
הַמַּחְרִישִׁים לְלֹא הֶרֶף
זוֹעֲקִים זְעָקוֹת מְעַנּוֹת
שֶׁנֶּחְצְבוּ הַיְשֵׁר
מִתְּהוֹם הַצְּלָלִים
אֶת מַשְׁבְּרֵי יַלְדוּתָם הַקּוֹדַחַת
הֵם יְסַפְּרוּ לְכָל הֶחָפֵץ
אַךְ אָנוּ נֶאֱטֹם אָזְנֵינוּ מִשְּׁמֹעַ
נִתְרַכֵּז בְּמַסֵּכַת הַצְּלָלִים
וּנְשַׁכְנֵעַ עַצְמֵנוּ לְהַאֲמִין
שֶׁזּוֹהִי הַמְּצִיאוּת
עֲבוּרָם
עֲבוּרֵנוּ
וְהֵם יוֹסִיפוּ לִכְאֹב
לְהִתְעַנּוֹת בְּיִסּוּרֵי נֶפֶשׁ
שֶׁאֵין אִישׁ מֵבִין בִּלְתָּם
לְהִתְהַפֵּךְ בַּמִּטָּה לְלֹא הֶרֶף
לְנַסּוֹת לְהַטְבִּיעַ אֶת כְּאֵבָם
וְאֶת יְגוֹנָם בְּמֵי קוֹלְחִין
בְּזֻהֲמַת הַבְּרִיחָה וְהָרֶפֶשׁ
חֲדוּרֵי כְּאֵב
חֲדוּרֵי רְדִיפָה
סְמַרְטוּטֵי אָדָם
חַיִּים
מֵתִים.
וואו!!!תמימלה..?אחרונה
מטורף, אין לי מה לומר, פשוט מטורף!!
לאחרונההולך דרכים
לאחרונה למדתי לעצום עיניים.
סער גלי ההוויה הינו
נעימה מרגיעה עריבה,
אם נלמד להרפות.
לאחרונה גליתי שגם כשהפה
מתמלא מלח שורף
זה לי כי טבעתי,
פשוט...למדתי לשחות.
לאחרונה טעמתי חושך
והדממה זימרה על אור.
לאחרונה גם כאב עכור
הפך למזור.
לאחרונה חיפשתי אותך
ולא מצאתי.
לאחרונה פשוט...פשוט קצת
שתקתי.
וכשתזרח החמה ואקלף מעילי
דמעה נוצצת,
נשימה של אמון
ושכינה
שכינה בתווך.
כתיבה מופלאהנקדימון
התיאור של העבודה הפנימית והטרנספורמציה הוא מיוחד וקולע.
וואו. נגע בי.אמה לעם קדוש
אין לי מילים להסביר.
פשוט נגע
כן. מאוד יפה. בהצלחה!נחלת
תודה רבה לכולכםהולך דרכים
כיף לראות שאתה שוב מציץאני הנני כאינני
אהבתי.
אתה מזכיר לי קצת אותהזכרושיצאנולרקודאחרונה
תקווהמוריה.
אדמה יבשה.
מעבירה יד, ממוללת פירורים חוּמים.
כל כך אני אוהבת ירוק.
והחוּם עצוב.
האדמה מתבוננת בי, חוּמה, כמו תמיד.
לוחשת לי ש-ככה זה, שהכל חוּם. והחוּם עצוב. אבל לא נורא, גם עצוב זה בסדר.
אני שוכבת עליה, נועצת מבט בגרגיריה, אולי אם אסתכל חזק יותר הם יהפכו פתאום לירוק.
אני לא רוצה חוּם.
אבל הכל חוּם.
ויום אחד אני מחליטה להרטיב את החוּם הזה.
פעם מישהו אמר שאם מערבבים אדמה חוּמה ומים שקופים, יצא ירוק.
אז מרטיבה. ושוב נשכבת, מניחה ידיים מתחת לסנטר, ונועצת מבט, מחכה לירוק.
אבל לא.
החוּם הפך לחוּם כהה. סמיך. כבד.
וכל כך אני רוצה ירוק.
וכל כך חוּם פה. חוּם עצוב.
ועוד יום אחד אני מנסה שוב. הפעם גם מצרפת גרגר קטן, זרע קוראים לו- גם הוא חוּם. ומים.
והחוּם נשאר כהה. עצוב.
אבל מישהו אמר שאם לא היום, אולי מחר, ואם לא מחר אז מחרתיים.
וכל כך אני רוצה ירוק.
אז גם מחר ננסה. גם מחר נרטיב את האדמה. גם מחר נשכב על האדמה, ונתבונן ונחכה לירוק.
ואולי מחר, אולי מחרתיים.
יום אחד יבוא הירוק.
כל כך אני אוהבת ירוק.
גם כשלא זה בסדרxmasterx
כתוב יפה
נשאר פתוח לא פתור
רך
👏
יפה! בטח שיבוא ירוק! ברור!נחלת
מותר לנו לנסות ולא להצליחמשה
מותר
אבל גם את תצליחי בסוף. ובכלל. אדמה זה ברכה. זה בסיס. צריך לפעמים ללכת עליה קצת יחפים כדי להרגיש שאנחנו לא חיים באוויר.
איזה כיף של טקסטאנוני.מית
אהבתי ממשכְּקֶדֶםאחרונה
כשהירוק חוזר באזור חנוכה אני מרגיש חיות
צאו לטיילימח שם עראפת
בוא נצא לטייל בשבילים שמסביב
נשכשך במעיין רגליים יחפות,
נשאף ריחות של קיץ שמחליף את האביב,
מהר לפני שיתחילו השריפות.
כי אוטוטו תתחיל שוב העונה
פה ושם כבר התחילו להשחיר
הרים, ואדיות, מהם תברח שוב היונה
עלה הזית במקורה רועד נופל מחוויר.
אז בוא נצא, לטייל, בבקשה
ניקח תרכב כי ברגל מסוכן
לא נעבור בA וB, זו חלוקה קדושה!
(וגם.. הרכב עוד לא ממוגן..)
השופלים כבר סללו שבילי אש חדשים
האויב כבר מצית פה ושם שדות
כל עוד אפשר ללכת בטבע, צאו אנשים,
כי עוד מעט ישחיר הכל מהשריפות.
אבל במעיין נהיה עם חולצה?פשוט אני..
תן לעצמך סטירה(בעוון נצלו"ש)ימח שם עראפת
אני נכנס עם חולצה למעיינות, אתה רוצה תיכנס ערום, לא כשאני שם
בהתחשב בפורום שבו כתבתפשוט אני..
אתה לא אמור להתלונן על הניצלוש,
אלא לשמוח שמישהו בכלל הגיב לך 🤣
פחחחימח שם עראפת
אם תסתכל בשרשורים שלי בפורום הנ"ל, תראה שבאופן מפתיע אני מקבל תגובות יותר ממך
עשית חשק לצאת לטייל😅תמימלה..?
הסוף קצת פחות אופטימי אבל זה כתוב יפה מאוד, כרגיל-חרוזים מדויקים ורעיון מקורי......