אישה צריכה לחזור מוקדם הביתה, להיות עם הילדים, לבשל לנקות ולעשות את כל ענייני הבית

וגםםםםםם

להיות המפרנסת העיקרית

כי היום יש הרבה בתים בהם האישה עושה הכל כולל לעבוד עד מאוחר בערב.

יפריע- ברור שלא.

לא יודע אם אני גם ממש דוגל בזה.

בסופו של דבר, בכתובה שעליה חותמים בני הזוג- המחוייב לפרנס זה הגבר. לא האישה..

יכול להיות שהם מסכימים שזה יהיה בצורה שונה בשביל לימוד תורה או בשביל צרכים אחרים,

אבל בבסיס החיוב מוטל על הגבר להביא פרנסה. בין אם הוא צריך לראות את הילדים יותר ובין אם פחות..

"אני אנהל אתך בכיף דיון בנוגע לקריירה על חשבון הילדים, אבל הדיון הזה אינו תלוי מגדר"

והגבר מקיים בזה חיוב בעוד שאצל האישה זה סתם בשביל תחושה טובה של מימוש (שחשובה, אבל השאלה אם על חשבון הילדים)

דבר שני- לא אמרתי לבחור שום דבר. בסה"כ ציינתי לגבי דברייך שאין הבדל בעניין הקרירה בין הגבר לאישה- שיש הבדל!

אצל האישה זה בא מתוך צורך/חשק/תחושה/בריאות/שמחה או איך שלא תקראי לזה,

ואצל הגבר זה מלווה גם ובעיקר בחיוב כתוב וחתום..

וזה לא הקפיץ.

פשוט אני חושב שהמשפט שאין הבדל לעניין המגדר- הוא לא נכון.

זה דבר שהיה מקובל לגמרי, וגם היום מצוי. הרב הרצוג זצ"ל מייחס את השינוי לקלקול מהתרבות המערבית...

מכל מקום, ברור שיש שינויים בהרגלי החיים, ואין "הלכה" שזה יהיה דווקא כך.

אבל אם זה נוח לשני בני הזוג, יש בכך צד טבעי די בסיסי. זה יכול דווקא לומר דברים מאד טובים על הבחורה. כמובן, בהנחה שהיא בחורה חכמה וכו', ושפוט כך מרגיש לה מתאים לטבעה, שאיפותיה וסדרי עדיפויותיה.

אבל תכלס, איך מוצאים משרה שהיא רק חצי יום ?

מכיר.

כמובן, המשכורת אינה של משרה מלאה.

כי פעם היו אומרים הוראה זה אידיאלי לאימהות אבל היום עם כל האופק חדש וכו' זה כבר לא כ"כ אידיאלי...

בחינוך בלתי פורמלי, שיש לפי שעות.

ויש עוד.

הפמיניסטיות הלוחמניות שיתקפו אותך על זה שאת מיושנת.

אני אדם "עתיק" בטבעי, וגאה בזה מאוד.

העיקר להיות שמח ושלם עם מה שאת עושה, כשהוא לא נגד התורה.

@ אוהבת את עמ"י!

לא הבנתי מה הקשר שוביניזם?

ומעדיף שלא,אני מנסה לדמיין את זה ככה עכשיו ואני מרגיש כמו אדון,וזה מגעיל אותי.

אם אני שומע על אשה כזאת אני לא חושב עליה כלום...אני לא יודע כלום עליה...וגם אם כן,אני לא יכול להגיד כלום לגביה אלא אם כן אני מכיר אותה ממש לעומק.

תחום שאת גם טובה בו ויש בו גם אפשרות למשרה חלקית. כי זה באמת קשה למצוא.
ואם יש צורך כלכלי, כמעט תמיד אפשר לעבוד יותר.. הבעיה היא בדרך כלל הפוכה, שקשה למצוא אפשרות לעבוד פחות..
תמצאי משהו שלא יגביל אותך לכאן או לכאן. לא אומרת שזה קל..

גם בהייטק כמעט כולם היו שמחים לעבוד 80% משרה ולקבל 80% משכורת אבל זה לא כדאי למקומות העבודה ולכן זה לא יקרה.

אבל הם התכוונו לכך שהאישה צריכה להיות המטפלת בילדים באופן שוטף ולכן הם רוצים משרה חלקית, או משרה פשוטה של 8-15, או כל פיתרון כזה או אחר.

עכשיו זה סבבה כן? מי שזה מתאים לו ולה בכיף שיהיה.

רק אני טוען שזה לא עומד בקנה מידה אחד עם השאיפות שהועלו כאן.

כי הם חושבים שלגדל ילדים זה פשוט. זה לא פשוט בכלל ואפילו שוחק. ומי שלא נועל/ת את עצמו או עצמה מהקידמה הטכנולוגית ומהחברה הפוסט מודרנית בסופו של דבר ימצא את עצמו/ה תוהה האם לא יכל/ה להשיג יותר ולממש יותר מעצמו/ה. אין מנוס מזה.

בנוסף, יש נטיה לאנשים לשכוח שילדים לא נשארים לנצח ילדים. מתי שהוא הם מתעופפים להם לחיים שלהם ומה אז? נכדים? סבבה, כמה כבר מתוך הזמן שיש להם הם באמת יהיו עם הנכדים? זה מבוי סתום.

בין אם זה להרים 60 קילו על הידיים ולעלות 7 קומות לבין אוכל ארוחות צהריים ולהעיר את הילדים לגן/בית הספר.(תפילה קודם כל)

אל תתקני אותי.

אז את תיקנת אותי...

לכן כתבתי את זה.

התיקון למה שאני כתבתי הוא לא רלוונטי,כי כל מי שיראה את ההודעה הזאת,ידע מה היתה הכונה שלי,גם לפני התיקון שלה.

ולפתוח את המקורות (כמו שאמורים ללמוד כל דבר, אגב!).

לגבי פמניזים, לכל אחד יש הגדרה אחרת לזה. אין בזה עמק השווה.

זאת מילה פופולרית שקונה לאנשים כבוד מזוייף כשהם מצדדים בה, אז כל אחד מושך את זה למה שהוא רוצה, העיקר שיעריכו אותו כאדם (גבר או אישה) "מתקדם", שזה קצת עלוב עיניי.

זאת הסיבה למה הפמניזם נותן תחושה שהמילה הזאת היא נגד גברים ובעד נשים וזאת הסיבה למה חלק  מהנשים מרשות לעשות לעצמן מה שבא להן בטענה שזה שוביניזם שלא יהיה שיווין בינה ובין הגבר אבל כשזה מגיע לעבודה פיזית קשה הטענה היא ''אתה הגבר''.

ואז הולכים ומנכסים את הפילוסופיה הזאת לדברים שאינם שייכים לה כלל. יש וירג'יניה וולף, יש סילביה פלאת', יש יונה וולך. לא מבין למה צריך להיצמד לויקיפדיה ולמה חושבים שזה מספיק כדי להגדיר פילוסופיה שלמה.
זה כמו לנסות ללמוד רפואה מויקיפדיה.

גדלנה ותפסיקו לראות עצמכן קטנות נחותות ומתוך כך כאילו צריכות להדמה לגברים

?

אין ספק, שבשביל הילדים והבעל ולפעמים גם בשביל האישה עצמה, זה אידיאלי שאמא תשב בבית, אבל... אנחנו חיים בתוך חברה רחבה יותר מאשר התא המשפחתי שלנו. הכלכלה בעולם מבוססת כיום על זה שגם הבעל וגם האישה שניהם עובדים. בדרך כלל אי אפשר להסתדר מבחינה כלכלית אם האישה לא עובדת.

מלבד זה, אישה שתלויה תלות מוחלטת בבעלה, זוכה די מהר לזלזול, וגם אם לא -- הוא מחליט את כל ההחלטות "בעל הדעה הוא בעל המאה" ועל פיו יישק כל דבר הן בבית והן במשפחה. גם אישה שמכבדת את בעלה ודוגלת באורח חיים יהודי שמרני, לא תאהב את זה. אישה היא בן אדם מבוגר שיש לו דעה בכל ענין [בדיוק כמו לבעלה] ויש נושאים שחשוב לו [כלומר: לה] לנהל אותם לפי ראות עיניו [דהיינו: עיניה].

כמו כן, די מהר הילדים גדלים ואת נישארת מאחור. להסתובב כל היום בין ארבעת הקירות... אז את רוצה לחזור לעבודה או ללימודים, אבל אז זה כבר קשה. אם את מנסה לחזור לעבודה, ישאלו אותך מה עשית בכל הזמן הזה שלא עבדת. זה עושה רושם מאוד רע על מעסיק פוטנציאלי. ללימודים תוכלי לחזור, אבל אחרי ניתוק של שנים רבות קשה לחזור ללימודים. כבר שכחת מה זה בעצם קוסינוס ומה הם לוגריטמים... תצטרכי ללמוד הכל מחדש. גם הקליטה כבר לא מה שהיתה פעם. יתכן גם שלא יהיה לך כסף כדי לשלם עבור הלימודים כי רק בעלך עובד ויש הרבה הוצאות על הילדים והבית. אין פיתרון אידיאלי והדרך היחידה היא לעבוד עבודה חלקית. אפשר להתחיל כשאחרון הילדים בגן חובה. אלא אם כן, יש סבתא שמוכנה לתפקד בתור אמא שניה. בהצלחה! 

לי אין בעיה שאני אהיה ביית והיא תעבוד עד מאוחר.

אני אוהב ילדים וכייף לי איתם, ואני אוהב לבשל אז זה בסדר.

נלע"ד שפחות שייך לשמוע דעתו של רווק בנושא, כי הוא לא מודע לחשיבות של "בבית", ורואה בעיקר יעילות ופונקציונליות. בעיקר בהתחשב גם בכך שבנים מכירים אולי רק את המקום היעיל הפונקציונלי, ובודדים, אם בכלל, מבינים חשיבות של אשה בבית, "אין אשה אלא ליופי, אלא לבנים וכו"

הרי זו בדיוק המגמה של הפמיניזם - דמיון ושוויון לגברים, ללא הערכה של המימד הנשי הפנימי וייחודו. הפיכת האשה לאיש

[כמו כן, יש בעולם מושג של "אשה פונקציונלית" (יעילה, אולי גם במובן של בעל-בוסטית)) לעומת "אשה יפה"..]

פונקציונלית היא אחת שיודעת לסדר דברים בעולם, יותר בחוץ, יותר עבודה, יותר משימתית, פרודקטיבית, יצרנית, עם תכונות יותר "גבריות". אחת כזאת גם הבית והילדים יכולים בקלות להפוך עבורה לפונקציה שצריך לטפל ולסגור פינות, במיוחד כשיש כבר כמה ילדים, ובטח כאשר כבר יש תפקיד מכובד וקריירה וכו. אחת כזאת אולי בעלה יהיה יותר רגוע מבחינת "להסתדר" (לשרוד) וכלפי עלמא דשקרא, מה שנקרא "חיי שעה"

"יפה" - היא אחת שדואגת לבית, לעצמה, מטפלת בעצמה, יותר פנימית, נשית, רגישה, פחות אקטיבית כלפי חוץ, אולי קצת "מפונקת", "רכה וענוגה", נעימה בביתה ובנחת עם בית וילדים וכו. משקיעה בפנימיותה ובבית. אחת כזאת בעלה וילדיה יהיו יותר רגועים בפנים, יותר נינוחים. יותר בחינת "חיי עולם". נראה שחזל התכוונו לכך באומרם "אין אשה אלא ליופי, אלא לבנים" - וכמובן שהכוונה להרבה יותר מיופי פיזי שלה והרבה יותר מללדת ולגדל ילדים מבחינה חומרית

כיום הפמיניזם לא מעריך את חשיבות המימד השני , ומתוך בורות ועולם חיצוני, משתדל כמה שיותר להיות כמו המימד הראשון

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)