אישה צריכה לחזור מוקדם הביתה, להיות עם הילדים, לבשל לנקות ולעשות את כל ענייני הבית

וגםםםםםם

להיות המפרנסת העיקרית

כי היום יש הרבה בתים בהם האישה עושה הכל כולל לעבוד עד מאוחר בערב.

יפריע- ברור שלא.

לא יודע אם אני גם ממש דוגל בזה.

בסופו של דבר, בכתובה שעליה חותמים בני הזוג- המחוייב לפרנס זה הגבר. לא האישה..

יכול להיות שהם מסכימים שזה יהיה בצורה שונה בשביל לימוד תורה או בשביל צרכים אחרים,

אבל בבסיס החיוב מוטל על הגבר להביא פרנסה. בין אם הוא צריך לראות את הילדים יותר ובין אם פחות..

"אני אנהל אתך בכיף דיון בנוגע לקריירה על חשבון הילדים, אבל הדיון הזה אינו תלוי מגדר"

והגבר מקיים בזה חיוב בעוד שאצל האישה זה סתם בשביל תחושה טובה של מימוש (שחשובה, אבל השאלה אם על חשבון הילדים)

דבר שני- לא אמרתי לבחור שום דבר. בסה"כ ציינתי לגבי דברייך שאין הבדל בעניין הקרירה בין הגבר לאישה- שיש הבדל!

אצל האישה זה בא מתוך צורך/חשק/תחושה/בריאות/שמחה או איך שלא תקראי לזה,

ואצל הגבר זה מלווה גם ובעיקר בחיוב כתוב וחתום..

וזה לא הקפיץ.

פשוט אני חושב שהמשפט שאין הבדל לעניין המגדר- הוא לא נכון.

זה דבר שהיה מקובל לגמרי, וגם היום מצוי. הרב הרצוג זצ"ל מייחס את השינוי לקלקול מהתרבות המערבית...

מכל מקום, ברור שיש שינויים בהרגלי החיים, ואין "הלכה" שזה יהיה דווקא כך.

אבל אם זה נוח לשני בני הזוג, יש בכך צד טבעי די בסיסי. זה יכול דווקא לומר דברים מאד טובים על הבחורה. כמובן, בהנחה שהיא בחורה חכמה וכו', ושפוט כך מרגיש לה מתאים לטבעה, שאיפותיה וסדרי עדיפויותיה.

אבל תכלס, איך מוצאים משרה שהיא רק חצי יום ?

מכיר.

כמובן, המשכורת אינה של משרה מלאה.

כי פעם היו אומרים הוראה זה אידיאלי לאימהות אבל היום עם כל האופק חדש וכו' זה כבר לא כ"כ אידיאלי...

בחינוך בלתי פורמלי, שיש לפי שעות.

ויש עוד.

הפמיניסטיות הלוחמניות שיתקפו אותך על זה שאת מיושנת.

אני אדם "עתיק" בטבעי, וגאה בזה מאוד.

העיקר להיות שמח ושלם עם מה שאת עושה, כשהוא לא נגד התורה.

@ אוהבת את עמ"י!

לא הבנתי מה הקשר שוביניזם?

ומעדיף שלא,אני מנסה לדמיין את זה ככה עכשיו ואני מרגיש כמו אדון,וזה מגעיל אותי.

אם אני שומע על אשה כזאת אני לא חושב עליה כלום...אני לא יודע כלום עליה...וגם אם כן,אני לא יכול להגיד כלום לגביה אלא אם כן אני מכיר אותה ממש לעומק.

תחום שאת גם טובה בו ויש בו גם אפשרות למשרה חלקית. כי זה באמת קשה למצוא.
ואם יש צורך כלכלי, כמעט תמיד אפשר לעבוד יותר.. הבעיה היא בדרך כלל הפוכה, שקשה למצוא אפשרות לעבוד פחות..
תמצאי משהו שלא יגביל אותך לכאן או לכאן. לא אומרת שזה קל..

גם בהייטק כמעט כולם היו שמחים לעבוד 80% משרה ולקבל 80% משכורת אבל זה לא כדאי למקומות העבודה ולכן זה לא יקרה.

אבל הם התכוונו לכך שהאישה צריכה להיות המטפלת בילדים באופן שוטף ולכן הם רוצים משרה חלקית, או משרה פשוטה של 8-15, או כל פיתרון כזה או אחר.

עכשיו זה סבבה כן? מי שזה מתאים לו ולה בכיף שיהיה.

רק אני טוען שזה לא עומד בקנה מידה אחד עם השאיפות שהועלו כאן.

כי הם חושבים שלגדל ילדים זה פשוט. זה לא פשוט בכלל ואפילו שוחק. ומי שלא נועל/ת את עצמו או עצמה מהקידמה הטכנולוגית ומהחברה הפוסט מודרנית בסופו של דבר ימצא את עצמו/ה תוהה האם לא יכל/ה להשיג יותר ולממש יותר מעצמו/ה. אין מנוס מזה.

בנוסף, יש נטיה לאנשים לשכוח שילדים לא נשארים לנצח ילדים. מתי שהוא הם מתעופפים להם לחיים שלהם ומה אז? נכדים? סבבה, כמה כבר מתוך הזמן שיש להם הם באמת יהיו עם הנכדים? זה מבוי סתום.

בין אם זה להרים 60 קילו על הידיים ולעלות 7 קומות לבין אוכל ארוחות צהריים ולהעיר את הילדים לגן/בית הספר.(תפילה קודם כל)

אל תתקני אותי.

אז את תיקנת אותי...

לכן כתבתי את זה.

התיקון למה שאני כתבתי הוא לא רלוונטי,כי כל מי שיראה את ההודעה הזאת,ידע מה היתה הכונה שלי,גם לפני התיקון שלה.

ולפתוח את המקורות (כמו שאמורים ללמוד כל דבר, אגב!).

לגבי פמניזים, לכל אחד יש הגדרה אחרת לזה. אין בזה עמק השווה.

זאת מילה פופולרית שקונה לאנשים כבוד מזוייף כשהם מצדדים בה, אז כל אחד מושך את זה למה שהוא רוצה, העיקר שיעריכו אותו כאדם (גבר או אישה) "מתקדם", שזה קצת עלוב עיניי.

זאת הסיבה למה הפמניזם נותן תחושה שהמילה הזאת היא נגד גברים ובעד נשים וזאת הסיבה למה חלק  מהנשים מרשות לעשות לעצמן מה שבא להן בטענה שזה שוביניזם שלא יהיה שיווין בינה ובין הגבר אבל כשזה מגיע לעבודה פיזית קשה הטענה היא ''אתה הגבר''.

ואז הולכים ומנכסים את הפילוסופיה הזאת לדברים שאינם שייכים לה כלל. יש וירג'יניה וולף, יש סילביה פלאת', יש יונה וולך. לא מבין למה צריך להיצמד לויקיפדיה ולמה חושבים שזה מספיק כדי להגדיר פילוסופיה שלמה.
זה כמו לנסות ללמוד רפואה מויקיפדיה.

גדלנה ותפסיקו לראות עצמכן קטנות נחותות ומתוך כך כאילו צריכות להדמה לגברים

?

אין ספק, שבשביל הילדים והבעל ולפעמים גם בשביל האישה עצמה, זה אידיאלי שאמא תשב בבית, אבל... אנחנו חיים בתוך חברה רחבה יותר מאשר התא המשפחתי שלנו. הכלכלה בעולם מבוססת כיום על זה שגם הבעל וגם האישה שניהם עובדים. בדרך כלל אי אפשר להסתדר מבחינה כלכלית אם האישה לא עובדת.

מלבד זה, אישה שתלויה תלות מוחלטת בבעלה, זוכה די מהר לזלזול, וגם אם לא -- הוא מחליט את כל ההחלטות "בעל הדעה הוא בעל המאה" ועל פיו יישק כל דבר הן בבית והן במשפחה. גם אישה שמכבדת את בעלה ודוגלת באורח חיים יהודי שמרני, לא תאהב את זה. אישה היא בן אדם מבוגר שיש לו דעה בכל ענין [בדיוק כמו לבעלה] ויש נושאים שחשוב לו [כלומר: לה] לנהל אותם לפי ראות עיניו [דהיינו: עיניה].

כמו כן, די מהר הילדים גדלים ואת נישארת מאחור. להסתובב כל היום בין ארבעת הקירות... אז את רוצה לחזור לעבודה או ללימודים, אבל אז זה כבר קשה. אם את מנסה לחזור לעבודה, ישאלו אותך מה עשית בכל הזמן הזה שלא עבדת. זה עושה רושם מאוד רע על מעסיק פוטנציאלי. ללימודים תוכלי לחזור, אבל אחרי ניתוק של שנים רבות קשה לחזור ללימודים. כבר שכחת מה זה בעצם קוסינוס ומה הם לוגריטמים... תצטרכי ללמוד הכל מחדש. גם הקליטה כבר לא מה שהיתה פעם. יתכן גם שלא יהיה לך כסף כדי לשלם עבור הלימודים כי רק בעלך עובד ויש הרבה הוצאות על הילדים והבית. אין פיתרון אידיאלי והדרך היחידה היא לעבוד עבודה חלקית. אפשר להתחיל כשאחרון הילדים בגן חובה. אלא אם כן, יש סבתא שמוכנה לתפקד בתור אמא שניה. בהצלחה! 

לי אין בעיה שאני אהיה ביית והיא תעבוד עד מאוחר.

אני אוהב ילדים וכייף לי איתם, ואני אוהב לבשל אז זה בסדר.

נלע"ד שפחות שייך לשמוע דעתו של רווק בנושא, כי הוא לא מודע לחשיבות של "בבית", ורואה בעיקר יעילות ופונקציונליות. בעיקר בהתחשב גם בכך שבנים מכירים אולי רק את המקום היעיל הפונקציונלי, ובודדים, אם בכלל, מבינים חשיבות של אשה בבית, "אין אשה אלא ליופי, אלא לבנים וכו"

הרי זו בדיוק המגמה של הפמיניזם - דמיון ושוויון לגברים, ללא הערכה של המימד הנשי הפנימי וייחודו. הפיכת האשה לאיש

[כמו כן, יש בעולם מושג של "אשה פונקציונלית" (יעילה, אולי גם במובן של בעל-בוסטית)) לעומת "אשה יפה"..]

פונקציונלית היא אחת שיודעת לסדר דברים בעולם, יותר בחוץ, יותר עבודה, יותר משימתית, פרודקטיבית, יצרנית, עם תכונות יותר "גבריות". אחת כזאת גם הבית והילדים יכולים בקלות להפוך עבורה לפונקציה שצריך לטפל ולסגור פינות, במיוחד כשיש כבר כמה ילדים, ובטח כאשר כבר יש תפקיד מכובד וקריירה וכו. אחת כזאת אולי בעלה יהיה יותר רגוע מבחינת "להסתדר" (לשרוד) וכלפי עלמא דשקרא, מה שנקרא "חיי שעה"

"יפה" - היא אחת שדואגת לבית, לעצמה, מטפלת בעצמה, יותר פנימית, נשית, רגישה, פחות אקטיבית כלפי חוץ, אולי קצת "מפונקת", "רכה וענוגה", נעימה בביתה ובנחת עם בית וילדים וכו. משקיעה בפנימיותה ובבית. אחת כזאת בעלה וילדיה יהיו יותר רגועים בפנים, יותר נינוחים. יותר בחינת "חיי עולם". נראה שחזל התכוונו לכך באומרם "אין אשה אלא ליופי, אלא לבנים" - וכמובן שהכוונה להרבה יותר מיופי פיזי שלה והרבה יותר מללדת ולגדל ילדים מבחינה חומרית

כיום הפמיניזם לא מעריך את חשיבות המימד השני , ומתוך בורות ועולם חיצוני, משתדל כמה שיותר להיות כמו המימד הראשון

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳