כשר? 

שזה בהשגחת הבגץ.. ;)

ב"ה הגיע מהר, תתחדש. שתסמארטפן בדרכים ישרות (וויז וכאלה ).

תיארתי לעצמי שעם השמחה הזו והמהירות של המשלוח לא תפסו לך אותו במכס ב"ה.

(את שלי הם אפילו לא שלחו, יש להם חסרים במלאי... )

איימתי עליהם שתחילת שבוע הבא אני מבטל את ההזמנה, מקווה שזה יעזור...

בינתיים אני סובל עם מכשיר שהסוללה שלו לא מחזיקה יותר משעה בזמנים הטובים שלה

במקום כ30% משלמים קנס של כ75%.

חוץ מזה שאני לא אוהב לשקר כדי להרוויח כסף, גם אם זה מותר.

המוכר שלח ככה. ללכת למכס ולדווח? חח

אשמח שתגלה לי באישי (אבל קשה לי להאמין כי אין דבר שלא ניתן לתפוס, הם בודקים בשיקוף רנטגן).

אם לדווח למכס זו שאלה הלכתית אם יש בזה גזל הרבים או לא, שאל את הרב שלך.

אני לא מהזן הממלכתי

כמוני כמוך (השאלה לאו דווקא קשורה לממלכתיות או לא)

בין אם חרדים ספרדים או אשכנזים או חרד"ל/דת"ל לא ממלכתי מסכימים שאין דינא דמלכותא בישראל (בעיקר בגלל האפליה נגד הדתיים, ה"חומים", לומדי התורה).

הגזל דרבים, עד כמה שאני זוכר, תלוי בדינא דמלכותא, כי גם האחרים יוכלו לעשות את הנ"ל בלי חשש וכן הלאה.

לא זוכר ממש את העניין של גזל דרבים, אז אל תתפוס אותי על זה במילה.

גזל הרבים שייך בכל רכוש ציבורי - של תושבי העיר, הקהילה וכו'.

מיסים יש גם לתושבי העיר, חז"ל חייבו לשלם מיסים כאלו (ופטרו ת"ח מרובם).

הסיבה העיקרית שלענ"ד זה מותר היא שאין פה גרימת נזק אלא מניעת רווח (יש עוד דיון לגבי בעלות משותפת אבל אכמ"ל).

בגלל הסיבה שכתבת בסוף.

אתה לא גורם נזק, אלא מונע רווח, ואף אחד לא משלם עליו במקומך.

וגם אם יעלו מיסים לפצות על ההפסד, כל אחד יכול (ברמת העיקרון, עזבו עכשיו מעשים, כן?), להעלים מיסים פה ושם כדי להשתמט.

מה שכתבתי לעיל היה קיצור של זה

מה זה אומר פוסקים דת"ל לא ממלכתיים?

כל הדתיים לאומיים הם ממלכתיים, השאלה היא כמה.

הרב אליעזר מלמד לדוג' בעד סירוב פקודה, אבל הוא כן אומר שיש דינה דמלכותא והוא גם כותב במפורש שזה איסור תורה להבריח במכס:.http://ph.yhb.org.il/06-06-01/

אני יצטט את הסוף: "אם כן לסיכום, ישנו איסור להעלים מס או להבריח את המכס, וכל מי שעובר ומעלים מיסיו, עובר על איסור תורה. וכך נפסק ב'שולחן-ערוך' (חו"מ שסט ו)."

איזה פוסקים ראית שאומרים שאין?

יש מספיק לאומיים שהם לא ממלכתיים. אתה רוצה לקרוא להם חרד"ל? בסדר...

מה הראיה מהרב מלמד? הוא ממלכתי

מתירים

http://www.ykr.org.il/modules/Ask/answer/5146

יש עוד, אבל אין לי את המקור ברחבי אינטרנט כרגע

אוסרים

http://din.org.il/2016/12/05/להיות-שותף-בעסק-שאינו-מדווח-למס-הכנסה/

@ימ''ל

זה מה שדנו בו אתמול במסרים

http://din.org.il/2016/10/26/אם-עבריין-מס-כשר-לעדות/

הבאת לי רק פוסקים חרדים.

אמרת שיש פוסקים תד"ל שמתירים (לא מבדיל עכשיו בין חרדל לתד"ל)

ראיתי גם שהרב ליאור אומר שיש דינא דמלכותא (במה שלא נוגד את התורה כמובן)

והוא לא חשוד ביותר מידי ממלכתיות..

בדינא דמלכותא? שיש, נכון? זה נקרא ממלכתי בעיניי.

זה כל היסוד לממלכתיות (בעיניי).

לא יודע מה ההגדרה שלך לממלכתי.

אתה מוזמן להחכימני.

ו... לא הייתי מודע לעובדה שאנחנו מנסים להוכיח פה משהו.

מבחינתי כל התד"ל הם ממלכתיים בצורה מסויימת.

בתגובה הראשונה שלך כתבת שיש תד"ל שמתירים, ועדיין לא הבאת אחד כזה. 

מצחיק.

לשיטתי:

דתי לאומי (וחרד"ל בתוכו) זה כל מי שתחיית עם ישראל בארץ ישראל יקרה בעיניו.

ממלכתי זה מי שחושב שיש דינא דמלכותא דינא.

הרב מרדכי אליהו פוסק שאין, הרב יעקב יוסף פוסק שאין, אני מניח מסתמא שהרב טל מיד בנימין פוסק שאין.

עכשיו תגיד לי חרדים? אז חרד"ל, וזה מה שהגבתי לו מלכתחילה בסוגריים בהתחלה, היה ברור לי מראש שתתעורר לך השאלה הזאת.

אבל אתה מנסה להתעקש נגד ההגדרות *שלי* לדת"ל, במקום לספק את שלך, ולהבין שאנחנו לא מדברים באותו המישור, לכן זה ויכוח מצחיק.

אגב אני מוחה בתוקף על החלוקה בין ההשקפות של הפוסקים, כאילו זה משנה.

וכן אני יודע שאני עשיתי אותה, מותר לי למחוק בתוקף כנגד עצמי

מצחיק שאתה מגדיר ממלכתי מישהו שאומר שיש דינה דמלכותא, ואז כותב שלא מצאת מישהו לא ממלכתי שאומר שיש...

ברוב ההלכות אני לא מחלק לפי ההשקפה, אבל בדינא דמלכותא כן (כי יכולות להיות עוד סיבות לא הלכתיות, ועובדה שרוב הרבנים הדת"ל אומרים שיש, ורוב או כל החרדים אומרים שאין), עובדה שגם אתה רק מנחש שהרב טל אומר שאין- בגלל ההשקפה שלו כנראה.

ולא ניכנס עכשיו להגדרות מדוייקות, אבל כן, מבחינתי הרב אליהו תד"ל, חידשת לי שהוא אומר שאין דינא דמלכותא. 

ראיתי שהרב שמואל אליהו פוסק שיש דינא דמלכותא.

ונראה לי שהוא לא פוסק הפוך מאביו. 

יש לך מקור שהרב אליהו פסק שאין?

עריכה: מצאתי עכשיו שהרב אליהו פוסק שיש דינא דמלכותא:

http://www.yeshiva.org.il/midrash/4593

"ו. בְּמָקוֹם שֶׁעַל פִּי הַחֹק חַיָּב לְהַחֲזִיר אֲבֵדָה אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים - חַיָּב לְהַחֲזִיר כִּי "דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דִּינָא"."

מה הקשר לדינא דמלכותא

מה זה תד"ל?

אני צריך לשאול חבר, שבקיא בספרים של הרב אליהו, מה המקור שלו, הוא אמר לי את זה.

הוא הולך לפי הרב אליהו, אבל הוא עצמו כן נוהג דינא דמלכותא דינא.

לא יודע אם הדברים שווים בין השבת אבידה לשאר, כי כאן זה גם משנה את המהות של הייאוש. צ"ע במקורות אחזיר תשובה בל"נ.

עריכה: בנתיים (צ"ע במאמר בכתב העת תחומין), פה נראה כמו שאמרתי

http://moreshet.co.il/web/shut/print.asp?id=153221&kod=&modul=15&codeClient=58

מהרב מרדכי אליהו

"שדינא דמלכותא דינא גם בזמננו, אמנם בתנאי שהמלכות משווה גזרותיה כך היה מובן לי מדבריו (אמנם הוא סבר שאין לחוקי המדינה צד של תקנות הקהל)."

והרי פשוט שהמדינה לא משווה גזרותיה, ע"ע גזיזת זקנים לדתיים בצבא. זאת הייתה תמיד דרכו של הרב, לפסוק הלכה בלי לעורר מחלוקות.

הרב אברהם שפירא תקנות קהל ולא דינא דמלכותא. "כתב בתחומין הנ"ל שלחוקי המדינה תוקף מצד תקנות הקהל. ולדעת כולם מיירי באופן שלא סותר חוקי התורה."

אם יש דינא דמלכותא אז אסור להעלים במכס.

בקשר לרב אליהו- התבלבלתי כבר מכל מה שכתבת.

השאלה היא, אם התנאים של דינא דמלכותא, קיימים פה בארץ.

לגבי הסוגיה של הדינא דמלכותא. אין מחלוקת שיש דין כזה "דינא דמלכותא דינא", המחלוקת היא בקיום התנאים שלה.

אחד מהם הוא שוויון בין האזרחים, וכאן כל רב סובר משהו אחר, וזאת מציאות משתנה.

לכן זה עדיין צ"ע, על מה הרב אליהו אמר שכן ומה לא ומתי כן ומתי לא.

מה שאמרתי שנראה שהרב אליהו סובר שיש כאן בארץ דינא דמלכותא במקורות ההם לפי מה שהרב ההוא כתב, לא פתחתי אותם.

הצ"ע אם זה כולל, או רק בעניינים מסויימים, ואם זה השתנה נניח בעקבות ההתנתקות, וביטול קצבאות, והפחתת הסיוע ללומדי תורה, ולישיבות (גם הדת"ל) וכו'.

וכתבתי שהרב שמואל לא פוסק הכל לפי אביו, כמו שהרב יוסף גם לא פוסק הכל כמו אביו.

רק אין סיבה לחשוב שהרב היה משנה את דעתו בשנים האחרונות,

כי גם בזמנו היו פינויים (ימית, אוסלו, וגם קטיף היה עוד בזמנו)

והתקציב לישיבות היום הכי גדול שהיה אי פעם..

וכל עוד אתה לא רואה שהרב עשה חילוקים אתה לא יכול לומר אותם בעצמך.

בלי נדר מחר

עריכה: הערה לגבי התקציב לישיבות, הוא אולי הכי גבוה אי פעם, אבל עדיין משרד החינוך מקציב לתלמיד בכל מסגרת חינוכית אחרת פי כמה מלתלמיד ישיבה, זה לא שוויון. ואתה בטח יודע שהאגדה האורבנית על זה שתלמידי ישיבה מקבלים כסף היא שטות.

ידעת שאנשים חושבים שאברך ותלמיד ישיבה מקבלים משכורת על הלימוד? ועוד מהמדינה?!? חח

רשות השידור ימ"ש עלתה בחלק גדול מהשנים יותר מכל הישיבות החרדיות ביחד.

שניהם גזלנים בעיניי, שלא תבינו לא נכון.

ושותפותיה למלכות הרשעה, עמותות שמאל, תאיטראות ערביים שמהללים מחבלים....

ועוד הרבה הרבה הרבה הרבה.

חילוני תל אביב יודעים רק לזעוק כמו קוזאקים נגזלים.

הבעיה ששומרי המסורת, 80% מהעם, נגררים אחרי התקשורת כמו עדר.

אתה מודע לזה שהם, בדיוק כמו הציבור שלנו, משלמים שכ"ל על הלימוד בישיבות, כן??

מחילה, זאת גזענות לשמה.

וכל שבט לוי, שמדאורייתא עם ישראל מחוייבים לפרנס אותם?

ה' יעזור...

דברי הרמב"ם החמורים בהלכות ת"ת על להתפרנס מהתורה ידועים, גם בפירוש המשנה באבות הוא האריך בחומרה של זה.

אשמח למקור להאשמה הזו.

לפני ויקיפדיה, להבדיל, נביא את דברי הר"ם במז"ל, בסוף הלכות שמיטה ויובל (פרק י"ג, הלכה י"ב - י"ג):

י"ב וְלָמָּה לֹא זָכָה לֵוִי בְּנַחֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבְבִזָּתָהּ עִם אֶחָיו מִפְּנֵי שֶׁהֻבְדַּל לַעֲבֹד אֶת ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְהוֹרוֹת דְּרָכָיו הַיְשָׁרִים וּמִשְׁפָּטָיו הַצַּדִּיקִים לָרַבִּים שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג-י) 'יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל'. לְפִיכָךְ הֻבְדְּלוּ מִדַּרְכֵי הָעוֹלָם לֹא עוֹרְכִין מִלְחָמָה כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל וְלֹא נוֹחֲלִין וְלֹא זוֹכִין לְעַצְמָן בְּכֹחַ גּוּפָן. אֶלָּא הֵם חֵיל הַשֵּׁם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג-יא) 'בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ'. וְהוּא בָּרוּךְ הוּא זוֹכֶה לָהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יח-כ) 'אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ': 

י"ג וְלֹא שֵׁבֶט לֵוִי בִּלְבַד אֶלָּא כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִכָּל בָּאֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אוֹתוֹ וֶהֱבִינוֹ מַדָּעוֹ לְהִבָּדֵל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְעָבְדוֹ לְדֵעָה אֶת ה' וְהָלַךְ יָשָׁר כְּמוֹ שֶׁעֲשָׂהוּ הָאֱלֹהִים וּפָרַק מֵעַל צַוָּארוֹ עַל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרַבִּים אֲשֶׁר בִּקְּשׁוּ בְּנֵי הָאָדָם הֲרֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים וְיִהְיֶה ה' חֶלְקוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים וְיִזְכֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה דָּבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ כְּמוֹ שֶׁזָּכָה לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם. הֲרֵי דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר (תהילים טז-ה) 'ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי':

בויקיפדיה המקור חסר, המקור הוא מאיגרת ששלח הרמב"ם לא זוכר למי, אני משום מה לא מצליח למצוא את הקובץ PDF בתוכנת מייל הנכה שאני משתמש בה. כשאמצא אעדכן

לשון ויקיפדיה:

הרמב"ם שימש כמנהיג הדתי של קהילת קהיר, ובמשך שנים רבות התפרנס מהשקעת כספיו בידי אחיו, דוד, שהיה בעל ספינה וסחר באבנים יקרות^[14]; אך לאחר שנספה האח בטביעת ספינתו בשנת 1177 לערך, דבר שגרם לרמב"ם לאבל כבד וכתוצאה מכך נפל למשכב במשך שנה שלמה, נאלץ הרמב"ם להתפרנס מיגיע כפיו, והפך לאחד מטובי הרופאים בקהיר. את ידיעותיו הרפואיות שאב הרמב"ם מהספרות היוונית הקדומה, בעיקר מכתבי גלנוס, אך גם מספריהם של חכמי מצרים העתיקה שהראו ידע רפואי רב.

עריכה: מצאתי את המקור

איגרות הרמב"ם (מהדורת י' שילת), כרך א, עמ' קצ"ח, רכ"ד. צריך אבל להסתכל שם, כי שם הוא מדבר על אחיו, ואני לא זוכר אם ממש שם הוא מציין את זה שנסמך על שולחנו.

עריכה2: מצאתי גם את הלשון משם (צ"ע אם הלשון המועתקת מדוייקת, אני מברר).

"האסון הנורא ביותר שאירע לי בחיי. גרוע מכל דבר אחר, היה מותו של הקדוש, זכרו לברכה שטבע בים הודו. הוא נסע עמו כסף וסחורות שנועדו לי, לעצמו ולאחרים."

"הוא סחר בשווקים והרוויח ונשא ונתן ואני יכולתי לשבת לבטח בביתי."

לתת למי שרק יושב ולומד תורה. וזה בדיוק מה שאברך עושה.

אלא אם אתה רוצה לומר שמלאכים ירדו משמים וחילקו לשבט לוי ממון.

ואז מסתדרת ההקבלה שלך עם מתנה משמים, שהוא משווה את כל ישראל אליה.

רק שזה לא נזכר בשום מקום בתורה שבכתב או שבע"פ.

ויש מקור, הכנסתי אותו בעריכה. קרא לזה איך שתרצה, הוא ישב ולמד, ואחיו היה עובד ומעביר לו את הכסף.

אתה רוצה לקרוא לזה לעשות פרקמטיא לת"ח? סבבה, זה ודאי צדקה היותר מעולה לכל אדם.

אגב, מהמקור באגרות הרמב"ם, לא מוזכר בכלל שהוא התעסק בכסף של הרמב"ם, אלא שהביא עמו דברים שיועדו לרמב"ם, ושהוא נתן לו מרווחיו בעסקים, בלי ציון מאיפה הכסף הראשוני הגיע.

וצ"ע בשאר האגרת אם כתוב במפורש או שאפשר לדייק את זה.

בכל אופן זה לא פשט הדברים שציטטתי

באגרת על אחיו הרמב"ם מקונן גם על אחיו וגם על הכסף שהפסיד, מוכח ממנה שהם היו שותפים והרמב"ם השקיע כסף בעסק המשותף.

שאר התשובה כאן - מעתיק לכאן מה שעניתי לך באישי.

אבל הן לא מוכרחות

ופשוט שהסכם ממון הוא מותר, נראה לך שהרמב"ם פוסק נגד יששכר וזבולון?

והטענה שטענת (שהרמב"ם מתיר לקבל כסף על לימוד תורה בגלל מה שכתב בסוף ספר זרעים) היא חסרת בסיס כי הרמב"ם לא כתב מה שאמרת בשמו.

הסברתי ששותפות הרמב"ם לא אסר, לא מבין למה אתה שואל על זה שוב.

ואאל"ט זה הרצי"ה שכתב שאלה לא הלכות אלא דברי אגדה, כדי להסביר את הסתירה.

לכן מובן כדברי, בפשטות.

כל נתינת שכר ללומד תורה היא שותפות. מה השוני בדיוק?

כל טוב סלה.

(שותפות היינו שותפות עסקית = שהת"ח משקיע כסף, לא שהוא מקבל חינם)

איזו הווה אמינא הייתה לך בכלל?

שאם אדם לומד תורה אז אסור לו להיות שותף בעסק?

נו אתה רואה כמה זה מעלה גיחוך?

לא רוצה לשתף כאן כי לא יודע אם הוא מסכים, כי הוא לא פרסם את התשובה הזאת היא בקובץ אצלי

"מטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים" זה גם הרמב"ם התיר אבל זו השקעה, לא קבלת שכר על לימוד תורה אלא שותפות עסקית. זה בדיוק מה שהיה לו עם אח שלו - שותפות עסקית.

המקור שהבאת מסוף הלכות שמיטה ויובל לא קשור לעניין כי שם מדובר על מתת שמים, כלומר שה' יפרנס אותו ולא הציבור וכלשונו שם "וְיִהְיֶה ה' חֶלְקוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים וְיִזְכֶּה לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה דָּבָר הַמַּסְפִּיק לוֹ כְּמוֹ שֶׁזָּכָה לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם. הֲרֵי דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר (תהילים טז-ה) 'ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי'" (הרי ברור לך שהוא לא התכוון שלומדי תורה יקבלו תו"מ כמו שבט לוי, נכון?). וגם - הוא בכלל לא מדבר שם על לימוד תורה בדווקא אלא על כל סוג של עבודת ה', הראיה שהוא מדבר גם על גויים שאסורים בלימוד תורה "וְלֹא שֵׁבֶט לֵוִי בִּלְבַד אֶלָּא כָּל אִישׁ וְאִישׁ מִכָּל בָּאֵי הָעוֹלָם אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אוֹתוֹ וֶהֱבִינוֹ מַדָּעוֹ לְהִבָּדֵל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְעָבְדוֹ לְדֵעָה אֶת ה' וְהָלַךְ יָשָׁר כְּמוֹ שֶׁעֲשָׂהוּ הָאֱלֹהִים".

כדאי לך לעיין בפיה"מ על המשנה "דאתשמש בתגא חלף", הרמב"ם מאריך שם ומסביר מה שני ההיתרים שמותר לת"ח להינות בהם בזכות מעמדו.

הבחור פה למעלה טען שתלמידי ישיבה הם גזלנים, והם לא מקבלים שקל משום מקום.

"מטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים" = הוה אמינא אחת מתוך האפשרויות שמובנות מהאגרת, לא צריך לכפות על הרמב"ם את המציאות שאתה רוצה שתהיה.

אתה מצטט את ה"ה' יזכה לו", אבל שוכח שלשבט לוי ה' זוכה על-ידי מעשרות וכו'. מעשרות באים על-ידי אדם, והם סוג של צדקה.

אין מלאכים שבאים עם כסף משמים

כל כך הרבה טעויות ואי הבנות שאני לא יודע מאיפה להתחיל. פרשתי.

אשרייך, דרכך ישרה מאין ישרים

(לא הם אישית, לרוב, אבל כן המערכת סביבם)

בדיוק כמו "הבימה", "בית ליסין" ושאר שודדי התקציב כמו רשות השידור.

תלמיד ישיבה שמתפרנס באופן פרטי ממי שרוצה לתרום לו - סבבה. זה עסקה פשוטה.

שהכסף מהמיסים של המדינה יגיע ללומדי תורה מאשר לישובי קרנות..

לפי ההלכה, מותר לגבות מיסים בשביל כמה דברים ספציפיים. 

שום דבר אחר לא.

פשוט אסור לגזול אחרים בשביל לממן לומדי תורה, בדיוק כמו שזה אסור כדי לממן את הכדורגל או תחבורה ציבורית מחללת שבת.

גרוע מכך - אני לא למדתי את הנושא הזה ממש לעומק, אבל יש סברה רצינית שקראתי פעם ואני לא מוצא את המקור שלה שאומרת שמס פרוגרסיבי (כלומר כזה שדופק את העשירים) הוא סוג של גזל ואין לו בסיס.

והלוואי והיו מוציאים מהמדינה המכוערת הזאת משהו ללימוד תורה באמת, במקום אותם שמאלנים כופרים ומחבלים.

לי אישית מפריע מאוד שהכסף שאני משלם למיסים הולך אליהם.

בעיקר באמצעות בתי המשפט והשב"כ שרודפים את מי שמעיז להגיב שלא לפי הכללים שלה.

תארו לכם למשל שהיו מפסיקים לרדוף את החבר'ה ביצהר וכו' שמטפלים בערבים בשיטות שלהם. היה יותר ביטחון או לא ?

לא נראה לי שלזה הוא התכוון...

אם הוא כן, אז אני מוחה בתוקף על טענת הגזל

הציבור, אשאיר את המאמר הזה כאן:

http://www.yeshiva.org.il/midrash/7567

ולכן הורו הפוסקים, שתלמידי חכמים יקבלו את פרנסתם מהציבור, שאם לא כן, תתבטל התורה מישראל. יתר על כן, הורו גדולי האחרונים, שכל הרבנים שהם מרביצי תורה וראשי ישיבות, אף אם יש ביכולתם להתפרנס מיגיע כפיהם, עוון הוא בידם אם לא יקבלו פרנסתם מן הציבור, מפני שאם יפנו מקצת משעותיהם לצורך פרנסה, נמצא העולם חסר מתורתם, ולימוד התלמידים ייפגע (ש"ך יו"ד רמו, כ, בשם מהרש"ל והב"ח).

ואם הציבור לא יממן את לימודיהם של בחורי הישיבות, לא יתפתחו תלמידי חכמים שיוכלו ללמד ולהורות בדור הבא. ולכן, למרות שמעיקר הדין היה ראוי שתלמידי הישיבות יתפרנסו מעמל כפיהם, במשך הדורות נוצר הכרח לשנות את המנהג הקדום ולפרנס את לומדי התורה, כדי שהתורה תתקיים בישראל. וזהו רצונו של הציבור שיצמחו מקרבו תלמידי חכמים שיהיו מסוגלים ללמד תורה ולהורות הוראות, וכיוון שלא ניתן להגיע לכך בלא שהתלמידים יקדישו את כל יומם ללימוד התורה, תורמים כספים לאחזקת הישיבות והכוללים שמגדלים בהם תלמידי חכמים ומורים. וכן כתבו התשב"ץ (ח"א קמ"ב - קמ"ח), והכסף משנה (על הרמב"ם שם), והמהרש"ל והש"ך (יו"ד רמו, כ), ורבי חיים בן עטר (ראשון לציון רמו, כ"א).

ועוד

אולי לגיטימי להתפרנס מהצדקה, אבל עדיין זה לא אומר שצריך שהמדינה תפעיל מערכת גדולה של שוד מזויין עבור זה.

בטח ובטח שהתקציב לא מחולק לפי "רבנים שיוכלו ללמד ולהורות", אלא סתם לפי ראש לא משנה אם הוא חרוץ או בטלן.

ואיפה @שמוליק פיין והישיבה הלא מתוקצבת שלו שיסביר מצויין מה ההבדל.

תקציבים מהמדינה?

כי מוסדות אנטי ציוניים לא מקבלים שקל (כמו שתייגת).

ואני רוצה שהמיסים שלי ילכו לישיבות ולומדי תורה, ולא לאוניברסיטאות ששם מביאים מחבלים להרצות והמרצים מחבלים בפני עצמם.

גם לא להבימה, גם לא למחבלים מורשעים שעושים תארים אקדמאיים על חשבוני.

עד שהנ"ל לא יתבטל, אני מקווה שימשיכו לתקצב תורה ויוסיפו,

אז אולי תהיה פה קצת נחת.

ולא למחממי כיסאות

ושודדים במשרה מלאה לא...

מה לי ולהם?

אני יודע שבבית מדרש שאני נמצא בו, המשמעת נוקשית כמו בצבא.

גם לצאת כמה דקות לסידורים אתה צריך אישור, אם לא, מורידים לאברך בכסף.

ולא, אני לא אברך.

להיות חלק מהגילדה המתנשאת הזאת

ואני מרגישה בורה לידם.

ב. לא דיברתי על אף אחד אחר.

זאת תחושה שלי וגם כתבתי את זה.

ג. זה היה די ב<צ>

* "יחס ההלכה לחוקי המדינה", תחומין, כרך ג' (תשמ"ג) עמ' 243-242.

* במאמר 'דינא דמלכותא דינא במדינת ישראל', תחומין כרך יא' (תשנ"א) עמ' 

* בשו"ת של הרב: 'מאמר מרדכי', ח"ב חו"מ סי' טו'

* שו"ת הרב הראשי ח"ג, סימן כ' עמ' 59.

צ"ע, כי אני רואה את כל המקורות האלה ממאמר של רב שאני לא מכיר.

אין לי אף אחד מהם לפני, אבל נראה פה בלי לעיין שם שטעות בידי.

הוא פסק בעבר והיום פוסק ליחידים שמותר לעלות ואילו מרן הרב זצ"ל פסק בפשטות שאסור (הקטע של הבי"כ שתוכנן זה בכפוף לאכיפת ההלכה שם)

וזה משגע לי את החיים להתרגל אליו 

בס"ד

מערכים מערכים מערכים!!

הרבה עבודה.......

תתחדש על הפלאפון!

בס"ד

עכשיו אפשר ב"ה סוף סוף ללכת לישון

צריכה לקום מחר ב-6...

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.