אז תתחיל להעמיק/ לחזק את הקשר

.

"חברים" מתאים לנישואין דווקא. "כי היא חברתך ואשת בריתך".

אין ענין להיות "פשוט חברים" לא נשואים, וגם אין באמת מציאות כזו ללא נישואין. וזה לא נכון שקשה לייצר מציאות כזו מתוך נישואין - ההיפך, רק שם. וגם אם ינסו לעשות "תרגיל" כזה מקודם, כשיתחתנו, יראו שזה עולם חדש.

אדרבה, מתוך בעל ואשה - החברים הכי טובים. דווקא בתור איש ואשתו. זה הכי אמיתי. 

כמובן, זה לא סותר להכיר בצורה שמייצרת ביטחון סביר בקשר וברצון להתחתן.

ואי אפשר להגיע לזה באמת כשלא נשואים,

אבל לדעתי הבסיס כן צריך להיות לפני-כן ואם אין בסיס אז קשה לבנות את זה כשכבר יש מחוייבות וחיים משותפים וכו'

הטעות.

לפני הנישואין זה לא ה"בסיס", אלא פשוט הבירור שיש אופציה לקשר טוב אחרי הנישואין.

לכל היותר, יצירת מצע נוח לקראת. להרגיש טוב יותר אחד עם השני. בטוח יותר. יותר רצון.

אבל ממש לא כאילו הבסיס של הקשר שבזכותו יוכל להיבנות הלאה. כך זו אשליה.

וממש ההיפך: רק מתוך המחוייבות, השיתוף, שנהיים משפחה - רק מתוך זה קשר אישי וחברי באמת. איכות אחרת, עולם אחר, ודווקא כך.. 

בניה של קשר חברי-נטו, בלי מחוייבות מעשית ובלי קשר פיזי (שעם כל הכבוד לו, הוא יכול להפריע לבניית הקשר היותר רוחני)

ואולי לכן אומרים 'וארסתיך לי לעולם' כי יש מעלה מיוחדת בתקופה הזאת שלא קיימת אח"כ בחיים המשותפים...?

ואכן, הרב קוק כותב, ש"ואירסתיך לי לעולם", בא להדגיש את המעלה המיוחדת שיש בקשר האישיותי הרוחני נטו, ושזה צריך ללוות את כל הנישואין ולהיות הבסיס להם.

אבל זה בגלל שהם כבר איש ואשתו, אחרי קידושין. זה לא סתם "טקס". שינוי אישי מוחלט. מחוייבות גמורה. 

וזה נכון, שאפשר ללמוד מזה משהו לגבי המשך ההיכרות הרוחנית, הפגישה הנפשית ה"נקיה" גם אחרי הנישואין, גם כיום. אבל זה לא קשור למושג שהוזכר מקודם.

ב. יש הבדל בין דרישה שפוסלת מראש אנשים מסויימים ועל זה אתה מדבר,

לבין ציפיה לאופי של קשר שהוא יכול להיות עם כל אחת.

ג. בוודאי שלגיטימי להגיד 'אני רוצה X' כל עוד זה דבר שבאמת חיוני וחשוב ולא משהו חיצוני.

ד. זה שאני רוצה משהו לא אומר שאני אתאבד עליו, יכול להיות שאני אבין מתישהו שמתאים לי אחרת.

בחדר אחד ולא תהיה להם ברירה אלא להסתדר אחד עם השני, הם יסתדרו.

אז אם הם קצת יותר טובים מאנשים שפויים, מסתמא שהם יהיו חברים טובים אחרי החתונה גם בלי להיות ככה לפני.

מוחלטת... זה אומר שקל וחומר עם הבן/בת זוג, צריכה להיות אהבה ענקית

מכירה את הסיפור.

ותכל'ס תמיד תהיתי למה צורת השידוך הזאת (דרך המטרוניתא) לא יכלה גם היא להיחשב כתוכנית אלוקית ולהצליח (אחרי הכל גם שדכנים מזווגים זיווגים, ואנחנו רואים את זה כדרך של הקב"ה להוציא את השידוך לפועל). 

השדכנים מבינים שהם שליחים של ה', ומתפללים על זה וכו'

וגם בסופו של דבר יש לזוג עצמו בחירה, וזה לא קורה בין לילה.

היא עשתה את זה בדיוק הפוך- להוכיח שזה דבר פשוט, ולא צריך עזרה משמיים.

ולכן לא הלך.

אבל היה יכול להיות מגניב אם היה הולך לה, והיו מסבירים לה שזאת הדרך של אלוקים לזווג זיווגים - להכניס לאנשים רעיונות לראש. (אבל כמובן שהיא לא הייתה מקבלת את זה ומוסר ההשכל לא היה תופס)

חילוני אחד הגיע לת"א וגילה פתאום שאין שם חנייה,

ויש לו פגישה עוד 5 דקות, אז בלית ברירה הוא פנה לקב"ה פעם ראשונה בחייו:

"אני לא יודע אם אתה קיים, אבל אם כן אז תסדר לי חנייה, טוב?"

איך שהוא מסיים מתפנה לו חנייה, אז הוא פונה שוב לשמיים:

"אהה לא צריך הסתדרתי כבר לבד"

(כן, עכשיו אמורים לצחוק..)

לגבי התוכן אני ממש לא בטוחה.

הרבה דברים קורים באקראי, אני רואה את זה כהשגחה פרטית.

זה בערך מה שניסית לומר בסוגריים פה

נכון. אז עשו לה 'דווקא' - לקראת נישואין וזוגיות

פחות לגבי תחילת התגובה, אבל קצת קשה לי להסביר למה. אז ויתרתי

מה שאמרתי זה אידאל, לא מציאות.

כמה אנשים שלמים ככה במידות שלהם? בערך 1% מהאוכלוסיה, אם לא פחות.

הרעיון הוא שאנשים צריכים פחות להיות מדומיינים, ולחשוב שהם יודעים מי הזיווג משמים שלהם.

ולמה? כי מי שלא עושה את זה, יכול לאבד את הזיווג האמיתי שלו.

אין לנו רשימה מכולת מלפני הלידה לגבי הזיווג האמיתי שלנו.

חלפתא.

לא יודע למה זה זכור לי על שלמה המלך ומלכת שווא.

כנראה ערבבתי עם הסיפור שהיא ביקשה ממנו להבדיל בין בנים לבנות קטנים

המקור במלואו ממדרש רבה

רבי לוי פתח: (תהלים עה): כי אלהים שופט. 
מטרוניתא שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: 
בכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו? 
אמר לה: לששת ימים, דכתיב (שמות לא): כי ששת ימים עשה ה' את השמים וגו'. 
אמרה לו: ומאותה שעה עד עכשיו מהו יושב ועושה? 
אמר לה: מזווג זווגים. אשתו של פלוני לפלוני, בתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני. אמרה לו: הדא הוא?! 
אף אני יכולה לעשות כן. כמה עבדים יש לי וכמה שפחות יש לי ואני יכולה לזווגם בשעה אחת! 
אמר לה: אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא, כקריעת ים סוף! 
הניחה והלך לו. 
מה עשתה? 
שלחה והביאה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות. 
אמרה להם: פלוני ישא לפלונית, פלוני לפלונית, זווגן בלילה אחת. 
לצפרא אתין לגבה, דין מוחו פציעה ודין עינו שמוטה ודין אציליה פריך ודין ארכובה חבירה. 
דין אמר: לינא בעיא לדין, ודין אמר: לינא בעיא לדין. 
מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא אמרה לו: רבי! אמת היא תורתכם, נאה משובחת היא! יפה אמרת כל מה שאמרת. 
אמר לה: לא כך אמרתי לך, אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף?! שנאמר (תהלים סח):אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות. 
מהו בכושרות? 
בכי ושירות דבעא אמר שירה, דלא בעא בכה. 
ומה הקדוש ברוך הוא עושה? 
מזווגן על כרחן שלא בטובתן. 
 

הרי שם רק הקב"ה מזווג זיווגים, כמו שהביא פה מישהו לפני כמה זמן בשם הגר"א "מה' אישה לאיש".

משמע ששדכנים זה פסול, השתדלות זה פסול.

זה בודאי אינו.

גם כתוב בסופו של המדרש "מזווגן בעל כרחן" והרי יש בלי סוף רווקים מבוגרים שלא התחתנו בכוח.

למה זה? כי הם כל-כך עקשנים, וכל-כך בטוחים בצדקת דרכם, שה' לא יתן להם את הזיווג האמיתי שלהם עכשיו, שלא יפסידו אותו. זה מה שניסיתי להגיד.

מכאן נראה שהמהלך שניסיתי לעשות פה כנראה לא הובן פשוט.

אנשים שחושבים כמו מה שאני טוען נגדו, שהכל תלוי בהם ובהשתדלות שלהם והם יודעים והם בוחרים, בד"כ נשארים רווקים בגיל 40 רח"ל.

אדם צריך לדעת קצת לקיים "תמים תהיה עם ה' אלהיך" בעיקר בעניינים שלה' פתרונים.

אם לתמצת: האידאל מוכיח שהמציאות לקויה, וממנו נולד מציאות חדשה.

רוצה לפתור בעיה? לך לשורש, השורש באידאל.

מה זה הפריט הבודד הקסמי הזה שאתה מדבר עליו למציאות זיווג?

אשמח לגלות את הסוד היפה הזה שיפתור את כל מצוקת מעוכבי הזיווג...

אחד".

רחוק מאוד מזה, וזה המקור של כל הצרות.

אנשים חושבים שבגלל שהם שמעו משהו על זיווגים אז הם מביני בשורשי נשמות ומרשים לעצמם לברור בלי סוף, מה שמשאיר אותם רווקים זקנים.

לא ממליץ לעיין בספר חסידים אם אתה נלחץ מדברים כמו זיווגים זמניים וכו'.

ועקרונית, כן, כל אדם עם מידות טובות יכול להסתדר עם כל אישה עם מידות טובות.

לא סתם חז"ל אמרו לנו בהלכות שידוכים שזה מה שבודקים, ולא אמרו שצריכים ללכת לנביא, גם בדורות שהיו נביאים (ומסתמא הם ידעו מי הזיווג והכל).

אני אומר את הנ"ל מנסיון, ככל שאתה יותר משתכנע שאתה מבין בעניין, ככה אתה צריך יותר לעבוד על הענווה. לענ"ד זה מה שמאחר את הזיווג.

חוץ מזה יש עוד מניעות

מידות טובות וחושב שהחיים זה קומדיה רומנטית.... זה לא ממש מועיל

מה שתוקע אותי זה משהו אחר בעיקר...

פשוט לקח לי הרבה זמן לשחרר את ההרגשה הזאת שיש "אחת", כי זה תוקע את חלקנו בסרט שמה שראינו בסיטקומים כאלה ואחרים או קומדיות רומנטיות זה החיים

א. בזוגיות דווקא יש ברירה (גירושים ל"ע)

ב. אנחנו לא מחפשים רק מישהו "להסתדר" איתו אנחנו מחפשים קצת מעבר..

ג. עובדה שלא כולם מסתדרים

בגלל זה כתבתי את ההמשך. אנשים ירא"ש צריכים להיות באהבת ישראל - לקראת נישואין וזוגיות

הרעיון הוא ב"אנשים שפויים" זה שאלה אנשים לא הכי איי איי איי, אבל הם לא עם בעיות כאלה ואחרות.

כל אדם שהולך לפי התורה, ורואה את האידאל באשתו (או להפך), ירצה שהיא תהיה חברתו הכי טובה.

זה שיש אנשים שלא מסתדר לא אומר כלום.

כמובן שיש יוצאים מן הכלל.

ואל תשכח גם שיש הרבה אנשים עם מידות גרועות...

אבל אין לי כח להתווכח עכשיו

ולא השלכה אקראית של פגישה מקרית בבחורה הנכונה.

נראה לי שזה עלול להוביל לאיבוד הזיווג הראשון

שיש שלב שבו ברור שזה אנחנו ועדיין לא מציעים ומפרסמים רשמית.. מקווה שזה ככה.
בכל אופן נראה לי שיש בזה משהו מאוד נכון, ושצריך לשמור על ההלכה.

כבר לפני הארוסין והנישואים?

(על היואו)

ואני חושב שזה קצת מערבב את הרוחני והנפשי.
אני מתפלל ומייחל שהקשר של אשתי ושלי לא יהיה כי אנחנו בן ובת, אלא כי אנחנו החברים הכי טובים שיש אחת לשני והשני לאחת. אני לא מכחיש את ההקשרות המוחלטת של הנישואים ואת מה שעושה הזמן או אפילו את הפאן שמוסיף המגע, אבל לענ"ד המגע צריך להיות תוצר של הרגש והנפש.
לגבי הארוסין: אני חושב שהארוסים הם בעיקר ירית סיום לברור וירית פתיחה לחיים המשותפים, והירית פתיחה היא יותר כלפי אנשים מבחוץ ופחות כלפי הזוג עצמם. אני מתפלל שההצעה תהיה דבר רשמי ומובן מאליו לשנינו, ולא שתהיה התלבטות..

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.