ברור למה הוא רע ואיך ממנפים (איכס. זה נראה ממש מכוער בהטיה הזו) אותו לטוב, לא?

כשאני אומר שיצר הרע פועל רע אם לא משתמשים בו נכון, זה אמור לעודד אנשים לעבוד על עצמם כך שידעו להשתמש בו נכון. ממש לא לדכא ולנטרל.
אם מישהו רוצה לדכא ולנטרל - זב"שו.

ואגב, לפעמים באמת צריך לדכא ולנטרל, צריך להבחין מתי. יש על זה עין אי"ה בשבת איפשהו.
וחוץ מזה, שזו האמת כך שלא רלוונטי מה זה יגרום לאנשים לחשוב. אם זה יגרום לאנשים לחשוב דברים לא נכונים, מסבירים להם.

לא הגדרתי כאן שום דבר. לקחתי את המושג "יצר הרע" המוכר לנו מחז"ל, והסברתי מה זה אומר.

יצא לי מבולגן.

קראתי לזה יצר הרע כי טענתי שלזה חז"ל מתכוונים כשהם אומרים "יצר הרע". כך שלשיטתי לא אני שמתי אותו "בצד של הרע", אלא חז"ל. ואם אנשים עלולים לטעות בגלל ההגדרות המבלבלות - תורה זה לא דבר שבא בקלות. שבו, תלמד ותדעו.

את חושבת שחז"ל מתכוונים למשהו אחר? תגדירי למה בדיוק את חושבת שהם מתכוונים, וככה נוכל לדעת במה אנחנו חולקים.

את "הישר והכובש" את מכירה? זה קשור לאורות התשובה שהבאת ולעין אי"ה שהבאתי. עוד מעט אפתח שם ואכתוב משהו יותר נורמלי.

אני מקווה שיהיה לי כוח לפתוח במקורות הנ"ל ולענות לגבי זה... כי עצלן אנוכי.

רע) 

זה הכח שגורם לנו להתקדם בחיים, לשאוף ולרצות...

זה כח יצירה!!

1. למה להיות בזוגיות?

2. למה למסד את הזוגיות בטקס מחייב?

לשאלה הראשונה יש כמה תשובות והן נובעות מהאופי הנשי והאופי הגברי (וגם קצת מההבדלים ביניהם), מהרצון ליצר המשכיות ועוד...

לשאלה השניה יש תשובה אחת והיא בגלל המגבלות שההלכה היהודית שמה לנו.

אבל לפני הכל, תן לי לשאול אותך שאלה

למה באנו לעולם?

אחרי שתחשוב טוב, תבין שברמה העמוקה לשתי השאלות (זו שאתה שאלת וזו שאני שאלתי) יש את אותה התשובה.

אין לי שמץ למה מתעקשים להתייחס לזה כאתגר כזה גרנדיוזי. פסדר, בכל דבר יש קושי, רק שאחרי שאתה מוצא את החצי שלך זה לעבור הכל ביחד. בטח שזה יותר קל.

ולהריץ צחוקים עם מישהו תו"כ שמבשלים שבת זה כיף (דהיינו נוח וקל)

וגם לומר למישהו שיעשה במקומך דברים כשממש אין לך כוח.

וגם לשבת ביחד עם כוס קפה על הספה. 

וגם ללמוד משהו ביחד.

וגם סתם לאהוב.

רק שהיא לא אמרה שכיף זה הכל, אלא שזה בעצמו ממש כיף.

התנגדתי להדגשה של זה, לא לעצם קיום הכיף.

ה"כיף" הוא הרובד הבסיסי, שממנו הכל מתחיל. כן, זה כיף כל מה שהיא תיארה שם. וזה טוב שזה כיף. וגם מי שנשאר בכיף הזה - זה בסדר.

אבל, יש עוד רבדים, עמוקים יותר. ולתקן עולם במלכות שדי זו השאיפה שלא כולם בנויים אליה. הקב"ה ברא עולם כזה שגם מי שלא שואף לתקן אותו יכול לתרום לתיקון בלי להיות מודע לזה 

כולם נמצאים איפשהו על הסקאלה. יש גם גישות לא טובות - כלומר, מחוץ לסקאלה (כמו שנהוג לומר, שבעים פנים לתורה אבל יש גם את הפן ה71 שהוא כבר מחוץ לתורה) - אבל חשוב מאוד לא לפסול את הגישות שלא שואפות הכי גבוה שאפשר. אין גישה אחת "נכונה", יש את הגישה המתאימה לכל אחד, וממנה אפשר להתקדם בהדרגה (כמובן שהסקאלה היא לא חד-ממדית כי גם בתוך אותה מדרגה יש את הניואנס הפרטי של כל אחד).

אני אישית מאוד אוהב להדגיש את הרבדים הבסיסיים של כל דבר, כי אנשים (קוקניקים כבדים בעיקר) נוטים להתעלם מהם ולהתעופף ישר אל עבר השחקים, כי כוח עז להם - יש להם כנפי רוח!

ואני עוד לא הגעתי למדרגות הגבוהות שכולם מדברים עליהם. ואני חושב שמי שלא נמצא שם ומדבר עליהם כל הזמן, קצת מפספס את השלבים הבסיסיים שהם חשובים מאוד.

זה טוב שזה כיף, אבל זה לא בסדר להישאר שם, לפחות בשאיפה שלהם.

זו היתה גישה כללית לחיים, וממנה יוצא הקשר לנישואין. לא ספציפית לזה.

באופן כללי גישה לי "כיף לי אז אני עושה" היא לא טובה.

בהחלט לא כאידאל וכמקום שטוב להישאר בו.

זה שלב, לכן אין לזלזל בו. אבל בכל זאת הוא שלב בסיסי, שלא נקבע כנק' ייחוס.

אז לסיכום - השאיפה תמיד צריכה להיות הכי גבוה שיש.

לא מצליח להגיע? סבבה, העיקר שאתה עובד על התקדמות לשם.

בטח שיש לנו מלא עבודה. ושאנחנו צריכים לתקן את העולם וב"ה נישואין זו גם אחלה של מקפצה בדרך למילוי התפקיד הזה.

(ויש הרבה אמירות כנגד, לי למשל לא נוח שלא נבראתי, אגב)

תראה, זו אפילו לא הסיבה שהתחתנתי (ברור שלא, לא ידעתי שזה כזה כיף, אז איך זו יכולה להיות הסיבה?!) ככה שברור שאני יכולה לומר כל מיני דברים על תפקיד והשלמה ונתינה ולהקים בית נאמן וכאלה. אבל לפעמים מרוב שיש לנו הסברים רעיוניים וסיבות עמוקות אנחנו שוכחים פשוט לרצות. לתת לתשוקה העצומה הזאת להציף אותנו מבפנים ולכמוה לאושר הזה שהנישואין טומנים בחובם.

הממ, ולא הבנתי מה ההבדל בין המשפט האחרון שלך להגדרה שלך לכיף..

אם זה יותר קל וברור, וגם יותר משמח, וגם יותר נעים, אז למה זה לא פשוט כיף? ולמה לומר שזה כיף כ"כ מלחיץ אותך?

כי התורה צוותה,

שיהיה מישהו אחריי שיהיה מוכן לעשות הכל בכדי להביא את השינוי לעולם הזה(אני גם מנסה לעשות את זה)

בכדי לקבל השראה

אין לזה שום קשר ליצר הרע לדעתי...לא חושב על זימה כלל ברוך השם יתברך.

כדי להתנתק כבר מהפורום הזה

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.