שאתה צריך לראות מה הגישה שלה כלפיי זה. אם היא שאננה וזה לא בעייתי בעיניה, בהחלט הייתי מדברת על זה וחושבת אם זה מתאים לי..

זאת סידרה מאד מדעית כזאת, על רופאים. שמעתי שיש בה קטעים אבל הם לא העיקר... הרבה חברות שלי רואות אותה.

בכללי, היום הרבה אנשים דתיים רואים סרטים וסדרות. וברוב הסרטים והסדרות יש קטעים.

לא אומר שרואים את הסרטים והסדרות בגללם או בשבילם.

ממש מפריע לך מישהי שרואה סרטים? כי אני לא מכירה בנות שלא רואות... רק חרדיות דוסיות שאין להן אינטרנט בכלל.

יש לי חברה שקבוע מדברת על זה אז שאלתי אותה אם זה באמת כזה גרוע, היא אמרה שלא, ואני סומכת עליה.

היא אחת שמאד אוהבת סדרות על רפואה ורופאים וזה מה שהיא רואה שם.

כוונתי במה שאמרתי היתה שברוב הסדרות היום זה העניין העיקרי, ובזו לאו דווקא, אם כי ברור שיש קטעים כמו בכל סרט או סדרה, שהיום כמעט כולם רואים אותן.

חוץ מזה שבחברה החרדית והחרד"לית זה רחוק מלהיות מצוי

בעיקרון לראות אלימות גם דורש שמירת העיניים.

איך מצנזר? ממש מוחק מהסרט? או מדלג עליהם?

אם זה לדלג, כאן שוב חוזרים לקטע של הכובסות, זה עדיין בגדר רשע.

אגב, יש איזה שירות באינטרנט שמספק סרטים שהקטעים האלה נחתכו מהם (בסטנדרטים משתנים, לא אתר ישראלי)

זה פשט גמרא במסכת קידושין, "השוה הכתוב איש לאישה לכל איסורים שבתורה".

ההבדל היחיד הוא במצוות עשה שהזמן גרמא, וגילוח זקן בתער ופיאות וכו', שמוזכרים שם במפורט.

לא יודע מאיפה האגדות האורבניות הדוסיות האלה שיש לאנשים... 

אבל מה המשמעות של "לא תתורו"? את מה זה כולל?

האם יש הבדל בין גברים לנשים במכלול של האיסור?

ואם לא, אז מאיפה כן ההבדל באיסורי הגברים - להסתכל על נשים ולהנות מיופין

חלק אוסרים פרטים מסויימים מהדרבנן לנשים, וחלק אומרים שאין איסור בדרבנן כל עוד זה לא בכוונה שתביא לדאורייתא...

חפירה שיותר מיועדת לבני תורה שלומדים הלכה

אם לפרט יותר, הדאורייתא ברור.

הדרבנן מתחלק ככה: יש הסתכלות בפנויה לשם הנאה, שאסור.

יש הסתכלות שלא לשם הנאה, אבל שלא לצורך, שאסור.

ויש הסתכלות לצורך (ההגדרה של זה רחבה, וההסתכלות קטנה), שבעיקרון מותר, אבל כמה שפחות.

ויש הסתכלות בעלמא, שזה לבהות במקרה במישהי או בלי בכלל לחשוב עליה וכו', שזה בעיקרון מותר אבל מידת חסידות שלא לעשות את זה. זה בד"כ קורה נניח כשאתה עובר ברחוב ומישהי עוברת מולך בשניה הראשונה = הסתכלות בעלמא. אחרי זה אתה כבר קופץ לדרבנן של ההסתכלות שלא לשם הנאה שאינה לצורך.

פה הפוסקים חולקים כמה מזה חל על נשים:

כל מי שפוסק לפי הקבלה (בעיקר אדמו"רים ממה שראיתי, ומתבססים בין השאר על הבן איש חי), אומרים שאסור לאישה אותו הדבר כמו לגבר.

כמה פוסקים אוסרים הסתכלות לשם יופי גם לנשים, אבל לא הסתכלות ללא הנאה שלא לצורך.

ויש פוסקים שאומרים שרק אם היא מתכוונת לדבר שדומה לדאורייתא או עלול להביא לדאורייתא זה אסור, וזה דעת מי שפוסקים שלא ע"פ קבלה כדרך פסיקה, בד"כ פוסקים אשכנזים.

יש דיון מסורבל מאוד במדרש לגבי הסתכלות לשם הנאה, במקרה שהיה עם שאול, שיש מחלוקת בין רבי יהודה לרבי יוסי (אאל"ט), אם הבנות שהלכו לצפות בשאול עשו בסדר או שח"ו עשו עבירה חמורה.

והדיון בפוסקים הוא כשמתייחסים לדין שמובא מהמדרש, האם כללי הפסיקה של הגמרא חלים עליהם. כי בד"כ הלכה כרבי יוסי שיצא נגד זה בחריפות.

מה זה הדאוריתא שאסור?

ומה המסקנה? שיש מחלוקת אם לנשים מותר להסתכל על גברים לשם הנאה?

ומה זה דבר שדומה לדאורייתא או עלול להביא לדאוריתא?

אבל הפוסקים המקובלים לא סתם אומרים את מה שהם אומרים.

מי שרוצה להביא ילדים קדושים, כדאי לה להקפיד על מה שאסור במפורש לדעתם (לא מדבר על המידות חסידות, שזה לא שייך).

יש איסור מחז"ל על דברים כמו בני תמורה וכו', שגורם לפגמים בילד, והדברים הנ"ל עלולים להביא לשם, ואף אחד לא רוצה ילד פגום.

אם מישהי מרגישה שזה לא מזיז לה, אז ודאי שהיא יכולה לסמוך על הפוסקים שמתירים להסתכל על גברים סתם ככה.

בכללי אם אישה נשואה מחפשת חתיכים ברחוב, אני בטוח שגם לי וגם לך זה ברור שמשהו לא בסדר אצלה...

אם אישה מסתכלת על ערוות גבר זה ממש אותו איסור כמו לגברים ?

ולא הבנתי איך נכנס פה סיטואציות אינטימיות - בסרט - שלא כוללות חוסר צניעות,

יש בהן בעיה?

בין בני אותו מין יש איסור. הראיה אסורה בלי קשר לשאר הדברים, וזה כל דבר שלא ראוי שיראה.

לגבי הקטעים בסרטים, הכלל בגדול הוא פשוט - כל דבר שאסור לעשות, אסור לראות (לאו דווקא בצניעות).

גם משום שמירת העיניים עצמה שאסורה מהתורה, "אחרי עיניכם", וגם משום הרהורים שאסורים מהתורה, "אחרי לבבכם".

למרות שבחז"ל זה נדרש אחרת, ומפסוקים אחרים הקטעים האחרים, אבל זה הפשט אם אני זוכר נכון. לא לתפוס אותי על השורשים במילה, אני כותב מהזיכרון ולא ישנתי בלילה.

פשוט כרגע שלא מדובר על עניינים שבין זוגות נשואים, כן? לזה יש דינים אחרים לגמרי.

הזה. שם מדובר רק על מי שאסורים אחד לשניה.

כאן מדובר כמובן רק על דברים שאסורים מצד עצמם.

שלא ישתמע ח"ו משהו שעלול להזיק.

בכל מקרה צריך לשאול רב פוסק נקודתית אם יש איזשהי בעיה

למשל שמירת העיניים מלהסתכל על רשע.

על מעשים מכוערים.

סתם ככה בפני אדם אחר, משום ענווה.

ולגבר זה גם להסתכל במראה (ע"מ להתקשט או בלי מטרה), משום לא ילבש.

הכל בחילוקי מדרגות, חלק מידות חסידות, חלק מעיקר הדין, וכו' .

לא יודע מה הראיה ממה שאת והמשפחה שלך עושים.

העניין עם הכובסות הוא שחז"ל אמרו שאם יש לאדם דרך ארוכה ודרך קצרה, ובדרך הקצרה יש חוסר צניעות (נשים שעושות דבר שהוא לא עניינך), ואתה בוחר בדרך הקצרה ויודע שלא תיפול ותסתכל (נניח עוצם עיניים כל הדרך) אתה נקרא רשע.

אז להריץ זה לא צדיקות. אני עושה את זה גם, פשוט מודה על האמת...

הו אחר.

אבל במציאות - הוא בחר לא לקיים מצוות, ולכן הוא רחוק יותר מאלוקים , למרות שבאישיותו הוא יכול להיות טוב מאד.

גם מי שבחר ברמה דתית פחותה הוא לא פחות טוב, אבל כן רחוק יותר מאלוקים ומתכליתו בעולם,

אם ננתח את זה - רמה דתית זו הגדרה אחרת לשמירת הדת.

צניעות זו לא דת? כיסוי ראש - מלא / חלקי/ לא קיים זו לא פשרה בדת?

רמה דתית זה לא להקל בדת?

נגוע בדרבנן.. אפשר לדלג, אפשר לעצום עיניים, ואז לא עוברים את העבירה, אבל זה גם בגדר "רשע" מאותו עניין של הכובסות (מישהו יכול לעזור לי עם המקור של זה?).

כי אם יש בהם נשים - איך אפשר לראות במשך שעה אישה יפה על מסך גדול ולא להנות אפילו לשניה מיופיה?

אני לא מצליחה,

ולכן זה 99.99 של דרבנן שמובילים ל 100 % 

ומשום מה רק הרבנים החרדים מספיק אמיצים / לא מתפשרים בשביל לומר שזה אסור.

כי אצלם אין פשרות, במציאות ה99% האלו הם 100 אחוז של חטא, ולכן זה פשוט אסור.

ואם לבניאס - זה כשריק או בעונת החורף .

נקרא רשע,

אם יש מקום אחר לבלות - והולכים לבלות במקום פרוץ זה בעייתי.

וזה לא מצדיק לא את הסרט ולא את הבילוי.

ובבילוי כן.

ואז גם זה בעייתי.

נשים או גברים ומה רמת הפריצות

ברחובות שלנו אין פריצות, ברוך השם .

ברחוב אתה יכול להתעלם , אתה יכול לא להסתכל לכיוון,

אבל בסרט , כשאתה מרוכז בסרט לאיפה תסתכל?

פרצוף של אישה בגדול על המסך זה משהו שמותר להסתכל עליו ולהנות מיופיו???

1. במציאות אין לך ברירה, וזה לצורך (שלא לפגוע בה) ולא בחרת בזה, זה באמת בדיעבד.

2.במציאות היא בדרך כלל לא יפה ומאופרת ועומדת לך מול העיניים שעה.

האם אתה יכול לראות סרט של שעה שמככבת בו שחקנית יפה ולא להינות אפילו לשניה מיופיה???

אני לא.

3. במציאות אתה יכול להסתכל על השעון, ואז לרגע להסתכל עליה, 

בסרט אתה מסתכל על המסך שהוא ריבוע קטן , וממוקד, ובו כשעה עומדת אישה יפה (גם אם נניח צנועה)

אפשר בלי ? לא , אז זה אסור!

אסור מדרבנן,

אין פה פשרות, ואי אפשר לברוח מזה.

אין קשר לשום דוגמא.

ואם יש לך דוגמאות למצבים אחרים שגם בהם קשה - זה ממש לא מתיר כלום,

זה רק אומר שאולי גם במצבים אחרים יש בעייתיות, ואז צריך לעשות את המקסימום שאפשר , ואם יש דרך אחרת - חייבים לבחור בה.

למשל אם יש מקום עם פריצות - ויש אפשרות לא להגיע לשם - אסור.

עד איזו רמה, זה כבר צריך לשאול רב.

במשפחה שלי באמת מאד מקפידים על זה, ולכן גברים לא ילכו ככל יכולתם למקומות פרוצים (וגם רחוב יפו בירושלים בכלל)

וכן , אנחנו חרדים, אבל כל יהודי שנשמע להלכה צריך לעשות את זה.

אני מראה לך - ואתה מסכים שמדרבנן זה אסור ואין התר !

אין ברירה - יש ברירה לסגור את הסרט.

אם כן ברור שזה אסור.

אם אתה רוצה לדבר על הפארק הלאומי- אני לא יודעת אם יש יש פריצות, 

אבל אם יש זה אכן אסור,

ואם יש חרדים שהולכים כשיש פריצות אז הם נקראים רשעים.

אין ענין להביא עוד דוגמאות למצבים קשים .

כל מצב קשה יש כמה שאלות:

האם אפשר לא לעבור על איסורי דרבנן?

אם התשובה היא לא - האם יש דרך להמנע מהמצב?

אבל אין שום קשר למשהו שיש לך ברירה.

ואם אתה בוחר בעוד הזדמנויות ליפול - אתה עושה חטא.

אבל האיסור לא קטן בגלל המציאות.

יש, ולכן זו בחירה לחטוא.

וזה לצורך מה??

הסברות שלך לא מחזיקות מים

ונשמעות יותר כמו טיעונים שנועדו להצדיק משהו.

אין כזה דבר בגלל המציאות אין איסור,

בגלל הכרח - אם אין דרך אחרת מותר.

פה יש דרך אחרת .

לא אכפת לי מה חרדים או אנשים אומרים,

אכפת לי מה ההלכה אומרת.

ואם - לפי מה שכתבת - זה אומר לפגוש בפריצות שאי אפשר להתעלם ממנה, 

אז הגמרא כותבת שאם יש דרך אחרת נקרא רשע,

ואם הסתכל ונהנה מהיופי עבר על דרבנן.

אבל אם מענין אותך -

כשאני יוצאת עם בעלי אנחנו מחפשים מקומות ללא פריצות,

היינו ברידינג - ובחרנו את האיזור היותר חרדי בבין הזמנים (אז הוא היה מלא חרדים)

טילנו בפארק טדי בירושלים בערב חורפי,

ובכותל (ששם באמת יש פריצות  אבל אין דרך אחרת לבוא לשם )

וברובע היהודי

אנחנו הולכים גם לגני יהושע (ואין שם אף אישה פרוצה בסירות)

ולא ללכת למה שאפשר להמנע.

בבניאס לא הייתי,

לחול אין דרך אחרת 

במצפה לא הייתי - תאמין או שלא.

אבל מי שטס לקברי צדיקים ,

או שטס ויודע שיוכל להמנע מלראות פריצות - שיסע.

זה מצחיק מאד ההשוואה שלך ,

יש מקומות - כמו נמל התעופה  - שאפשר לשמור עיניים ולא להתקל בפריצות ,

ויש מקומות - כמו סרט - שזה 100% של חטא.

כי אתה טוען שללכת ברחוב זה כמו לראות סרט

וזה שונה מאד

יאללה בוא נסיים כאן

אז אסור.

ב"ב נז:

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A0%D7%96_%D7%91

"רק חרדיות דוסיות שאין להן אינטרנט בכלל" זה לא נכון. אני מכירה היטב כאלה שיש להן אינטרנט ולא רואות סרטים.

הסדרה היא אמנם על רופאים אבל היא כבר בעונה ה13 שלה.

אז נכון שבכל פרק עדיין יש 3 מקרים רפואיים אבל עיקר הסדרה מתמקדת ביחסים בין הרופאים.

לאו דווקא במקרים הרפואיים.

יש לך איזושהי בעיה במקש של הנקודה במקלדת, זה נלחץ פעמיים משום מה

ביחס אליה.

(כן, זו לא סדרה צנועה, לפחות בפרק האחד שראיתי.)

תשאל אותה אם זה לא מפריע לה שיש שם דברים לא צנועים, ותראה איך היא מגיבה.

ואם אתה כבר יודע שיש שם דברים לא צנועים וזה מפריע לך, אז אתה לא צריך להקשיב פה לאנשים אחרים,

כי אולי גם הרמה הדתית שלהם שונה משלך..

תאמר לה שזה מפריע לך וחשוב לך מאד שאחרי החתונה היא לא תצפה בסדרות מסוג זה...(לא שאני לא צופה בתכנים מסוג דומה...אני פשוט מעביר בשלט קטעים שלא צריך לראות...אני מרגיש שזה הולך לבוא ופשוט מריץ את זה קדימה...)

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

ואין לי דעה מגובשת בנושא

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!