שאתה צריך לראות מה הגישה שלה כלפיי זה. אם היא שאננה וזה לא בעייתי בעיניה, בהחלט הייתי מדברת על זה וחושבת אם זה מתאים לי..

זאת סידרה מאד מדעית כזאת, על רופאים. שמעתי שיש בה קטעים אבל הם לא העיקר... הרבה חברות שלי רואות אותה.

בכללי, היום הרבה אנשים דתיים רואים סרטים וסדרות. וברוב הסרטים והסדרות יש קטעים.

לא אומר שרואים את הסרטים והסדרות בגללם או בשבילם.

ממש מפריע לך מישהי שרואה סרטים? כי אני לא מכירה בנות שלא רואות... רק חרדיות דוסיות שאין להן אינטרנט בכלל.

יש לי חברה שקבוע מדברת על זה אז שאלתי אותה אם זה באמת כזה גרוע, היא אמרה שלא, ואני סומכת עליה.

היא אחת שמאד אוהבת סדרות על רפואה ורופאים וזה מה שהיא רואה שם.

כוונתי במה שאמרתי היתה שברוב הסדרות היום זה העניין העיקרי, ובזו לאו דווקא, אם כי ברור שיש קטעים כמו בכל סרט או סדרה, שהיום כמעט כולם רואים אותן.

חוץ מזה שבחברה החרדית והחרד"לית זה רחוק מלהיות מצוי

בעיקרון לראות אלימות גם דורש שמירת העיניים.

איך מצנזר? ממש מוחק מהסרט? או מדלג עליהם?

אם זה לדלג, כאן שוב חוזרים לקטע של הכובסות, זה עדיין בגדר רשע.

אגב, יש איזה שירות באינטרנט שמספק סרטים שהקטעים האלה נחתכו מהם (בסטנדרטים משתנים, לא אתר ישראלי)

זה פשט גמרא במסכת קידושין, "השוה הכתוב איש לאישה לכל איסורים שבתורה".

ההבדל היחיד הוא במצוות עשה שהזמן גרמא, וגילוח זקן בתער ופיאות וכו', שמוזכרים שם במפורט.

לא יודע מאיפה האגדות האורבניות הדוסיות האלה שיש לאנשים... 

אבל מה המשמעות של "לא תתורו"? את מה זה כולל?

האם יש הבדל בין גברים לנשים במכלול של האיסור?

ואם לא, אז מאיפה כן ההבדל באיסורי הגברים - להסתכל על נשים ולהנות מיופין

חלק אוסרים פרטים מסויימים מהדרבנן לנשים, וחלק אומרים שאין איסור בדרבנן כל עוד זה לא בכוונה שתביא לדאורייתא...

חפירה שיותר מיועדת לבני תורה שלומדים הלכה

אם לפרט יותר, הדאורייתא ברור.

הדרבנן מתחלק ככה: יש הסתכלות בפנויה לשם הנאה, שאסור.

יש הסתכלות שלא לשם הנאה, אבל שלא לצורך, שאסור.

ויש הסתכלות לצורך (ההגדרה של זה רחבה, וההסתכלות קטנה), שבעיקרון מותר, אבל כמה שפחות.

ויש הסתכלות בעלמא, שזה לבהות במקרה במישהי או בלי בכלל לחשוב עליה וכו', שזה בעיקרון מותר אבל מידת חסידות שלא לעשות את זה. זה בד"כ קורה נניח כשאתה עובר ברחוב ומישהי עוברת מולך בשניה הראשונה = הסתכלות בעלמא. אחרי זה אתה כבר קופץ לדרבנן של ההסתכלות שלא לשם הנאה שאינה לצורך.

פה הפוסקים חולקים כמה מזה חל על נשים:

כל מי שפוסק לפי הקבלה (בעיקר אדמו"רים ממה שראיתי, ומתבססים בין השאר על הבן איש חי), אומרים שאסור לאישה אותו הדבר כמו לגבר.

כמה פוסקים אוסרים הסתכלות לשם יופי גם לנשים, אבל לא הסתכלות ללא הנאה שלא לצורך.

ויש פוסקים שאומרים שרק אם היא מתכוונת לדבר שדומה לדאורייתא או עלול להביא לדאורייתא זה אסור, וזה דעת מי שפוסקים שלא ע"פ קבלה כדרך פסיקה, בד"כ פוסקים אשכנזים.

יש דיון מסורבל מאוד במדרש לגבי הסתכלות לשם הנאה, במקרה שהיה עם שאול, שיש מחלוקת בין רבי יהודה לרבי יוסי (אאל"ט), אם הבנות שהלכו לצפות בשאול עשו בסדר או שח"ו עשו עבירה חמורה.

והדיון בפוסקים הוא כשמתייחסים לדין שמובא מהמדרש, האם כללי הפסיקה של הגמרא חלים עליהם. כי בד"כ הלכה כרבי יוסי שיצא נגד זה בחריפות.

מה זה הדאוריתא שאסור?

ומה המסקנה? שיש מחלוקת אם לנשים מותר להסתכל על גברים לשם הנאה?

ומה זה דבר שדומה לדאורייתא או עלול להביא לדאוריתא?

אבל הפוסקים המקובלים לא סתם אומרים את מה שהם אומרים.

מי שרוצה להביא ילדים קדושים, כדאי לה להקפיד על מה שאסור במפורש לדעתם (לא מדבר על המידות חסידות, שזה לא שייך).

יש איסור מחז"ל על דברים כמו בני תמורה וכו', שגורם לפגמים בילד, והדברים הנ"ל עלולים להביא לשם, ואף אחד לא רוצה ילד פגום.

אם מישהי מרגישה שזה לא מזיז לה, אז ודאי שהיא יכולה לסמוך על הפוסקים שמתירים להסתכל על גברים סתם ככה.

בכללי אם אישה נשואה מחפשת חתיכים ברחוב, אני בטוח שגם לי וגם לך זה ברור שמשהו לא בסדר אצלה...

אם אישה מסתכלת על ערוות גבר זה ממש אותו איסור כמו לגברים ?

ולא הבנתי איך נכנס פה סיטואציות אינטימיות - בסרט - שלא כוללות חוסר צניעות,

יש בהן בעיה?

בין בני אותו מין יש איסור. הראיה אסורה בלי קשר לשאר הדברים, וזה כל דבר שלא ראוי שיראה.

לגבי הקטעים בסרטים, הכלל בגדול הוא פשוט - כל דבר שאסור לעשות, אסור לראות (לאו דווקא בצניעות).

גם משום שמירת העיניים עצמה שאסורה מהתורה, "אחרי עיניכם", וגם משום הרהורים שאסורים מהתורה, "אחרי לבבכם".

למרות שבחז"ל זה נדרש אחרת, ומפסוקים אחרים הקטעים האחרים, אבל זה הפשט אם אני זוכר נכון. לא לתפוס אותי על השורשים במילה, אני כותב מהזיכרון ולא ישנתי בלילה.

פשוט כרגע שלא מדובר על עניינים שבין זוגות נשואים, כן? לזה יש דינים אחרים לגמרי.

הזה. שם מדובר רק על מי שאסורים אחד לשניה.

כאן מדובר כמובן רק על דברים שאסורים מצד עצמם.

שלא ישתמע ח"ו משהו שעלול להזיק.

בכל מקרה צריך לשאול רב פוסק נקודתית אם יש איזשהי בעיה

למשל שמירת העיניים מלהסתכל על רשע.

על מעשים מכוערים.

סתם ככה בפני אדם אחר, משום ענווה.

ולגבר זה גם להסתכל במראה (ע"מ להתקשט או בלי מטרה), משום לא ילבש.

הכל בחילוקי מדרגות, חלק מידות חסידות, חלק מעיקר הדין, וכו' .

לא יודע מה הראיה ממה שאת והמשפחה שלך עושים.

העניין עם הכובסות הוא שחז"ל אמרו שאם יש לאדם דרך ארוכה ודרך קצרה, ובדרך הקצרה יש חוסר צניעות (נשים שעושות דבר שהוא לא עניינך), ואתה בוחר בדרך הקצרה ויודע שלא תיפול ותסתכל (נניח עוצם עיניים כל הדרך) אתה נקרא רשע.

אז להריץ זה לא צדיקות. אני עושה את זה גם, פשוט מודה על האמת...

הו אחר.

אבל במציאות - הוא בחר לא לקיים מצוות, ולכן הוא רחוק יותר מאלוקים , למרות שבאישיותו הוא יכול להיות טוב מאד.

גם מי שבחר ברמה דתית פחותה הוא לא פחות טוב, אבל כן רחוק יותר מאלוקים ומתכליתו בעולם,

אם ננתח את זה - רמה דתית זו הגדרה אחרת לשמירת הדת.

צניעות זו לא דת? כיסוי ראש - מלא / חלקי/ לא קיים זו לא פשרה בדת?

רמה דתית זה לא להקל בדת?

נגוע בדרבנן.. אפשר לדלג, אפשר לעצום עיניים, ואז לא עוברים את העבירה, אבל זה גם בגדר "רשע" מאותו עניין של הכובסות (מישהו יכול לעזור לי עם המקור של זה?).

כי אם יש בהם נשים - איך אפשר לראות במשך שעה אישה יפה על מסך גדול ולא להנות אפילו לשניה מיופיה?

אני לא מצליחה,

ולכן זה 99.99 של דרבנן שמובילים ל 100 % 

ומשום מה רק הרבנים החרדים מספיק אמיצים / לא מתפשרים בשביל לומר שזה אסור.

כי אצלם אין פשרות, במציאות ה99% האלו הם 100 אחוז של חטא, ולכן זה פשוט אסור.

ואם לבניאס - זה כשריק או בעונת החורף .

נקרא רשע,

אם יש מקום אחר לבלות - והולכים לבלות במקום פרוץ זה בעייתי.

וזה לא מצדיק לא את הסרט ולא את הבילוי.

ובבילוי כן.

ואז גם זה בעייתי.

נשים או גברים ומה רמת הפריצות

ברחובות שלנו אין פריצות, ברוך השם .

ברחוב אתה יכול להתעלם , אתה יכול לא להסתכל לכיוון,

אבל בסרט , כשאתה מרוכז בסרט לאיפה תסתכל?

פרצוף של אישה בגדול על המסך זה משהו שמותר להסתכל עליו ולהנות מיופיו???

1. במציאות אין לך ברירה, וזה לצורך (שלא לפגוע בה) ולא בחרת בזה, זה באמת בדיעבד.

2.במציאות היא בדרך כלל לא יפה ומאופרת ועומדת לך מול העיניים שעה.

האם אתה יכול לראות סרט של שעה שמככבת בו שחקנית יפה ולא להינות אפילו לשניה מיופיה???

אני לא.

3. במציאות אתה יכול להסתכל על השעון, ואז לרגע להסתכל עליה, 

בסרט אתה מסתכל על המסך שהוא ריבוע קטן , וממוקד, ובו כשעה עומדת אישה יפה (גם אם נניח צנועה)

אפשר בלי ? לא , אז זה אסור!

אסור מדרבנן,

אין פה פשרות, ואי אפשר לברוח מזה.

אין קשר לשום דוגמא.

ואם יש לך דוגמאות למצבים אחרים שגם בהם קשה - זה ממש לא מתיר כלום,

זה רק אומר שאולי גם במצבים אחרים יש בעייתיות, ואז צריך לעשות את המקסימום שאפשר , ואם יש דרך אחרת - חייבים לבחור בה.

למשל אם יש מקום עם פריצות - ויש אפשרות לא להגיע לשם - אסור.

עד איזו רמה, זה כבר צריך לשאול רב.

במשפחה שלי באמת מאד מקפידים על זה, ולכן גברים לא ילכו ככל יכולתם למקומות פרוצים (וגם רחוב יפו בירושלים בכלל)

וכן , אנחנו חרדים, אבל כל יהודי שנשמע להלכה צריך לעשות את זה.

אני מראה לך - ואתה מסכים שמדרבנן זה אסור ואין התר !

אין ברירה - יש ברירה לסגור את הסרט.

אם כן ברור שזה אסור.

אם אתה רוצה לדבר על הפארק הלאומי- אני לא יודעת אם יש יש פריצות, 

אבל אם יש זה אכן אסור,

ואם יש חרדים שהולכים כשיש פריצות אז הם נקראים רשעים.

אין ענין להביא עוד דוגמאות למצבים קשים .

כל מצב קשה יש כמה שאלות:

האם אפשר לא לעבור על איסורי דרבנן?

אם התשובה היא לא - האם יש דרך להמנע מהמצב?

אבל אין שום קשר למשהו שיש לך ברירה.

ואם אתה בוחר בעוד הזדמנויות ליפול - אתה עושה חטא.

אבל האיסור לא קטן בגלל המציאות.

יש, ולכן זו בחירה לחטוא.

וזה לצורך מה??

הסברות שלך לא מחזיקות מים

ונשמעות יותר כמו טיעונים שנועדו להצדיק משהו.

אין כזה דבר בגלל המציאות אין איסור,

בגלל הכרח - אם אין דרך אחרת מותר.

פה יש דרך אחרת .

לא אכפת לי מה חרדים או אנשים אומרים,

אכפת לי מה ההלכה אומרת.

ואם - לפי מה שכתבת - זה אומר לפגוש בפריצות שאי אפשר להתעלם ממנה, 

אז הגמרא כותבת שאם יש דרך אחרת נקרא רשע,

ואם הסתכל ונהנה מהיופי עבר על דרבנן.

אבל אם מענין אותך -

כשאני יוצאת עם בעלי אנחנו מחפשים מקומות ללא פריצות,

היינו ברידינג - ובחרנו את האיזור היותר חרדי בבין הזמנים (אז הוא היה מלא חרדים)

טילנו בפארק טדי בירושלים בערב חורפי,

ובכותל (ששם באמת יש פריצות  אבל אין דרך אחרת לבוא לשם )

וברובע היהודי

אנחנו הולכים גם לגני יהושע (ואין שם אף אישה פרוצה בסירות)

ולא ללכת למה שאפשר להמנע.

בבניאס לא הייתי,

לחול אין דרך אחרת 

במצפה לא הייתי - תאמין או שלא.

אבל מי שטס לקברי צדיקים ,

או שטס ויודע שיוכל להמנע מלראות פריצות - שיסע.

זה מצחיק מאד ההשוואה שלך ,

יש מקומות - כמו נמל התעופה  - שאפשר לשמור עיניים ולא להתקל בפריצות ,

ויש מקומות - כמו סרט - שזה 100% של חטא.

כי אתה טוען שללכת ברחוב זה כמו לראות סרט

וזה שונה מאד

יאללה בוא נסיים כאן

אז אסור.

ב"ב נז:

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A0%D7%96_%D7%91

"רק חרדיות דוסיות שאין להן אינטרנט בכלל" זה לא נכון. אני מכירה היטב כאלה שיש להן אינטרנט ולא רואות סרטים.

הסדרה היא אמנם על רופאים אבל היא כבר בעונה ה13 שלה.

אז נכון שבכל פרק עדיין יש 3 מקרים רפואיים אבל עיקר הסדרה מתמקדת ביחסים בין הרופאים.

לאו דווקא במקרים הרפואיים.

יש לך איזושהי בעיה במקש של הנקודה במקלדת, זה נלחץ פעמיים משום מה

ביחס אליה.

(כן, זו לא סדרה צנועה, לפחות בפרק האחד שראיתי.)

תשאל אותה אם זה לא מפריע לה שיש שם דברים לא צנועים, ותראה איך היא מגיבה.

ואם אתה כבר יודע שיש שם דברים לא צנועים וזה מפריע לך, אז אתה לא צריך להקשיב פה לאנשים אחרים,

כי אולי גם הרמה הדתית שלהם שונה משלך..

תאמר לה שזה מפריע לך וחשוב לך מאד שאחרי החתונה היא לא תצפה בסדרות מסוג זה...(לא שאני לא צופה בתכנים מסוג דומה...אני פשוט מעביר בשלט קטעים שלא צריך לראות...אני מרגיש שזה הולך לבוא ופשוט מריץ את זה קדימה...)

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.