ולענות מנסיון ולא מהבטן


משיח בן דוד
שכן , כאילו נראלי שזה ככה..
בנים יותר חשוב להם חיצוניות מאשר לבנות ..
הן יתפשרו על חיצוניות בגלל אופי , בנים לא תמיד יעשו את זה בגלל אופי ...אני לפחות..הייתי נוהג ככה
וכשאת אומרת ש...שכמעט לא ביטלו לך וחתכו אז...נראלי שזו סיבה שיכולה להיות בשיקולים שלהם
למרות שעדין אין לי הגדרה מדוייקת
ליופי בתוך אהבה ועד כמה ואיך זה תופס מקום כשאוהבים
איזה מצחיק אתה!
וואלה אחי,אתה חייב לעשות סטאנד-אפ.
בלי דיבור נגוע פה. תתרגעו. יוני 
משיח אמר את דעתו כמו שכולנו אומרים את דעתנו וגם הבהיר אותה בעקבות הערות - זאת זכותו. אתה לא צריך להרגיש מאוים מזה. סתם חבל. כל טוב והמשך חג נפלא לכולנו 
זכותו להביע את דעתו שדבר כזה וכזה הוא נפוץ וכו' - זוהי ב-ד-י-ו-ק דעה. דעה זה מה שאני חושב שקורה - לא משנה כלפי מה או כמה אנשים.
כפייה לעומת זאת זה להכריח מישהו אחר להתנהג/לעשות משהו/וכן הלאה - על פי הדעה שלי.
משיח לא כפה אף אחד לחשוב כמוהו - כלומר, משיח לא כפה אף אחד.
ובמילים אחרות, אנא, אחינו, רענן את ההגדרות שלך לגבי כפייה ודעה - עיון קצר במילון כנראה היה פותר הכל.
הוא הציג את ה''דעה'' שלו כדעה של כולם,ואין איש יכול לערער בעניין!
וכשמישהו מערער?אז הוא כנראה לוקח סמים(אם לא הבנת מה הקשר,קרא מה שהוא כתב לי) כשסתרתי את הטענה שלו.
חבל לי שתפרוש, אתה מוסיף הרבה לפורום. רק לפעמים אתה מגזים עם מילים שחברי הפורום רואים אותן באופן פוגעני.
יודע את האמת ולצערי אתה זה שמסלף אותה אם בכוונה ואם בטעות - בפועל, אתה מכניס הגדרה במקום שאין שום אפשרות להכניס אותה. אתה מייחס ל"כפייה" דברים שפשוט לוגית הם לא נכונים. אולי אתה באמת עושה את זה בגלל אגו, אני לא יודע - אבל המציאות הפשוטה היא שכל אדם עם אייקיו ממוצע פלוס מינוס, שתשאל אותו מה זה כפיה ומה זה דעה - לא יצליח להכניס את ההגדרה כפייה למה שמשיח אמר - כי זה אל כפייה, זאת דעה. כפייה זה הכרחה למשהו מסוים - הוא לא הכריח כלום, הוא אמר את דעתו בצורה מאוד מוחלטת. זאת זכותו לגמרי.
אני ממש לא חי בבועה ולצערי נראה שאתה לא מבין מה שהעירו לך כאן, כולל המנהל - אתה כותב ומתבטא מאוד בגסות ובבוטות וזה לא דבר שאוהבים בפורום, ולעיתים גם עורכים. אף אחד לא מכריח אותך להיות חלק מקהילת הפורום אבל מי שנמצא כאן צריך לדעת שהוא נמצא במקום מהוגן.
יהיה לי כיף, בעזרת ה', כיוון שאני חושב בצורה לוגית. ממליץ גם לך, כי לכל אחד מגיע 
כל טוב. הדיון אכן הסתיים.
מסכים איתו...
הבנאדם במצב כפית אחי..
עכשיו אם תרשו לי רבותי אני הולך לתפוס..תנומה קלה... לילה וטב ..אין לי אפילו כח לתקן את זה
אתה יודע למהותן טלהתכוונת. מישהו מנסה בכוח להיכנס בך, בין אם בגסות ובין אם לא - אז הכל ברוגע. ברגע שלא יורדים לרמה נמוכה וממשיכים לדבר בהיגיון ובלי "עצבנות" - גם אם לא מצליחים להשיג תוצאות, לפחות לא יוצאים בסוף עם תחושה לא טובה...
חג שמח!
אם זה ממש לא קשור אז גם בנות יחתכו מהר
אבל אם יש מקום להתלבטות אז נראה לי בנות פחות מורידות ונותנות צ'אנס אבל בנים יחתכו יותר...

אבל החלטתי שדי וזהו
מדבר רק מנסיון.
היא העלתה שאלה, אני נתתי את התשובה. מבחינתי סיימתי את ההשתתפות. אני אף פעם לא ביקשתי עצות מאחרים, והחוכמולוגים הגדולים שחשבו שהם עוזרים לי דיברו שטויות איומות והזויות. כך שלא הייתי ממליץ להקשיב לי או לבקש ממני תשובות, כי אני לא מתכוון להעיד על עצמי שאני יותר חכם ממישהו. גם אם אני בטוח בזה במאה אחוז.
לי יש הבנה מוכחת ואני מוכן לתרום ממנה רק בשיחות פרטיות עם אנשים שאני מכיר ובא לי לעזור להם. זה לא נותן לי כלום לעזור לאנשים אחרים, וזה לא מענייני. אני לא מקבל משכורת כשאני עוזר לאנשים - רק מפסיד זמן וכסף. וגם מפסיד בדרך כלל שלווה, כי רוב האנשים גם לא מקשיבים למה שאומרים להם אלא הולכים עם ראש בקיר באופן שיכול להוציא אדם משלוותו ומן הכלים.
לגבי השיעור של הרב יהושע שפירא (שאני יודע לכבד ולהעריך אותו הן כרב בישראל והן כמנהיג) שאליו הפנו כאן - לא מסכים כמעט עם אף מילה, ואני לא חושב שהוא יודע באמת על מה הוא מדבר. אנשים מוזמנים להחליט למי בחיים הם מקשיבים.
"נשים ישראליות יוזמות גירושין פי שלושה מהגברים, יותר מבשאר העולם"
ההדק
בחסות בתי הדין, לצערנו... בכתבה דלעיל 60% בעולם 70% בארץ
אתם חיים בסרט, או שקראתם מדי הרבה גיל רונן בזמן האחרון....
לגברים יש הרבה יותר כח במערכת של גרושין.
לא בא לו - היא לא הולכת לשום מקום.
רוצה ללכת?
תרדי על הברכיים. כתובה זאת המלצה בלבד....
התורה הוגנת, החוק בארץ עקום ומלא בשקר.
קצת דוגמאות: אם אישה מגישה תלונה נגד בעלה, גם אם היא מתבררת כשקרית וגם אם "רק" מסתבר שהיא שקרית, אי אפשר לעשות לה כלום (שמעתי שהשנה ביטלו את החוק הבזוי הזה, אבל בפועל זה לא קורה). קלף מיקוח חשוב בגירושין, דבר שנשים משתמשות בו המון בעצת עו"ד רשעים.
כנ"ל חזקת גיל הרך, והטלת המזונות על האב גם אם הוא עני מרוד שלא סוגר את החודש והאישה מרוויחה פי 10 ממנו.
סרבני גט יושבים בכלא. סרבניות גט לא.
גברים שהותקפו מינית הושמו ללעג. היה מקרה בחדשות של אחד שהתקשר תוך כדי מקרה(!!) והשוטר לעג לו בשיחה והשוטרים לא הגיעו (נמצא ביוטיוב).
אישה ש"רק" מוטרדת מינית, כל המדינה על הרגליים (ודאי שזה מה שצריך להיות, אבל לא תוך כדי הפקרת הגברים)
שנמשיך?
לא מכיר את גיל רונן ולא מעניין אותי מי הוא.
חזקת הגיל הרך זה בדיוק רוח ההלכה, אמא אמורה לגדל את הילדים שלה.
לבטל את זה - זה לגמרי טיעון פמיניסטי טוען לביטול ההבדלים בין המינים.
מזונות לילדים - גם זאת רוח ההלכה (ולעיתים ההלכה בעצמה, תלוי גיל.) מי שמביא ילדים לעולם צריך להביא בחשבון שהוא אמור לפרנס אותם.
האישה מרוויחה פי 10 ממנו? נשים חד הוריות מרוויחות מאד מעט ביחס לממוצע. אז בדרך כלל היא מרוויחה יותר ממנו רק אם הוא פשוט לא עובד... אז שיעבוד, בבקשה.
להביא ילדים לעולם, מה לעשות, זה דורש רמה מסוימת של אחריות כלפיהם.
אגב, המזונות הם לילדים, לא לאישה.
גברים שמותקפים מינית אכן זכאים לכל הכבוד וההגנה האפשריים. בדרך כלל, הם מותקפים ע"י גברים אחרים. כך שזה לא קשור לטיעון נגד נשים.
ואין אפס שאתה צודק, תלונות שווא הן עוול קטסטרופלי, אבל זה לא קשור למערכת שלא מטה חסד לנשים. בכלל.
אני לא אגיב לכל השאר, זה לא קשור ישירות לתגובה שלי וזה סתם יהפוך לשרשור עם דיון פינג פונג
לצערנו אחת הסיבות הכי משמעותיות לגירושים היא בגידות בנישואין.
בגידות נפוצות יותר אצל גברים, אבל בעוד שלהרבה מהם לא מפריע לבגוד ולהישאר נשואים
(כי הם עדיין אוהבים גם את נשותיהם [אני חושבת שזה גם מתקשר לכל העניין שעקרונית מותר לגבר לשאת יותר מאשה אחת - כי יש לו 'מקום בלב' ליותר מאחת, בעוד שלאשה אסור יותר מאיש אחד, כי היא בנויה לאהבה יחידה]),
אם אשה תגלה שבעלה בגד בה, רוב הסיכויים שהיא תרצה להפסיק את הקשר.
לכן, אני חושבת שנשים הן שיותר יוזמות את הגירושין.
לעניין השרשור, אני חושבת שלבנות לוקח יותר זמן להחליט לחיוב או לשלילה, ולכן עקרונית אם הקשר לא נראה לבחור הוא זה שיחתוך, ואם הוא לא חותך ומעוניין להמשיך, יש אפשרות שכבר בדייט הבא הבחורה תחתוך. בקיצור, בנים חותכים יותר בהתחלה, בנות יותר בהמשך.
באמת בשר. רוב הגרושים פשוט לא הסתדרו
בציבורנו זו אולי סיבה פחות רווחת, אבל בציבור הכללי..
גם אלו נתונים שאפשר למצוא באינטרנט.
באופן כללי, נשים בדר"כ יותר מוכנות לעבוד על הנישואין כדי שיימשכו (אפילו לעתים אם הייתה בגידה מצדו),
כה שסיבה כמו "היה יובש", היא דווקא לא כזו נפוצה.. זו אולי סיבה מצד הגברים, שמובילה אותם לבגוד..
יש משהו אמין? מחקר רציני? לפחות כתבה בעיתון רלוונטי?
כי אני לא מכיר את המציאות הזאת כמעט ב"ה במחוזותינו.
כדי לשכנע באמיתותו, במיוחד שזה לא איזה נושא חדש ולא מוכר, אלא בעיה ידועה.
וכבר אמרתי שאולי בציבור שלנו זה פחות רלוונטי ב"ה, אבל בכללי זה לא ככה.
המאסיבי על עם ישראל שהם נואפים שמשתמע מטענות כאלה.
יותר מסוכן אם זה לא מבוסס, לתת נשק למקטרגים עלינו בשמים
רוב הבגידות הן תוצאה של התערערות קשר הנישואים בין בני הזוג.
בגלל ההלכה שהשתרשה גם בדתות אחרות ובתרבות , גברים רבים מרשים לעצמם לפתוח בקשר חדש בלי לפרק את הקשר הקודם, בעוד אצל הנשים המספרים קטנים בהרבה.לכן, כשהיחסים בין בני הזוג מתערערים האשה תעדיף להתגרש באופן מובהק ואילו הגבר עשוי להעדיף את הבגידה.
דווקא בנטשא הסולחנות המצב הוא הפוך, יותר גברים לא יסלחו לאשה בוגדת מאשר נשים שלא יסלחו לגבר שבוגד (שוב בגלל אותן סיבות הלכתיות ותרבותיות). כלומר כאשר העילה האמיתית לגרושים היא הבגידה, דווקא יותר גברים יהיו אלו שיזמו את הגרושים.
אני מסכים שכנראה שאין קשר בין יוזמי הגירשוים ליוזמי החיתוך, אך לדעתי המספרים פחות או יותר שווים, אם כי יש הרבה בנים ובנות שימהרו לחתוך כמו שיש כאלו שיתנו יותר צאנס לקשר או יהססו בקבלת ההחלטה. מי שנמצא בצד החותך כנראה יחשוב שזה המצב הטבעי (שכל הגברים כמוהו או כל הנשים כמוהו) ורוב החותכים הם מהמגדר שלו. לעומת זאת אלו שמושכים את קבלת ההחלטה יחושו ביותר מקרים שהצד השני הקדים וחתך ולכן יחשבו שבני המגדר השני הוא המרבה לחתוך.
רוב הבגידות הן תוצאה של התערערות קשר הנישואים בין בני הזוג.
בגלל ההלכה שהשתרשה גם בדתות אחרות ובתרבות , גברים רבים מרשים לעצמם לפתוח בקשר חדש בלי לפרק את הקשר הקודם, בעוד אצל הנשים המספרים קטנים בהרבה.לכן, כשהיחסים בין בני הזוג מתערערים האשה תעדיף להתגרש באופן מובהק ואילו הגבר עשוי להעדיף את הבגידה.
דווקא בנטשא הסולחנות המצב הוא הפוך, יותר גברים לא יסלחו לאשה בוגדת מאשר נשים שלא יסלחו לגבר שבוגד (שוב בגלל אותן סיבות הלכתיות ותרבותיות). כלומר כאשר העילה האמיתית לגרושים היא הבגידה, דווקא יותר גברים יהיו אלו שיזמו את הגרושים.
אני מסכים שכנראה שאין קשר בין יוזמי הגירשוים ליוזמי החיתוך, אך לדעתי המספרים פחות או יותר שווים, אם כי יש הרבה בנים ובנות שימהרו לחתוך כמו שיש כאלו שיתנו יותר צאנס לקשר או יהססו בקבלת ההחלטה. מי שנמצא בצד החותך כנראה יחשוב שזה המצב הטבעי (שכל הגברים כמוהו או כל הנשים כמוהו) ורוב החותכים הם מהמגדר שלו. לעומת זאת אלו שמושכים את קבלת ההחלטה יחושו ביותר מקרים שהצד השני הקדים וחתך ולכן יחשבו שבני המגדר השני הוא המרבה לחתוך.
ככלל מי שפחות לחוץ לו החתונה, או לחלופין מי שיותר אטרקטיבי חותך יותר.
לכן ככלל אפשר לומר שגברים פחות לחוצים להתחתן,
ולכן יותר קל להם לחתוך. אך יתמיד יש יוצאים מן הכלל.
מאידך גיסא בחורות אטרקטיביות/יפות, ג"כ יחתכו מהר יותר
היות ויש להם ביקוש רב ואם זה לא זה, יהיה הבא בתור.
אשר על כן לענ"ד ומניסיוני הדל, לרוב בנים ידם קלה יותר על ההדק מבנות, למעט בנות יפות/אטרקטיביות.
זה לא מיתוס, זה פשוט עניין של היצע וביקוש כמו כל מוצר.
לכן תרשה/י לי לפקפק בנתון על בחורות יפות שאין להם הצעות, ומאידך מכוערות שמחליפות דייטים.
אך גם לו יהי כדבריך בעניין ההצעות תסכימ/י איתי שבחורה מכוערת תרד מהר יותר מבחורה יפה.
ואולי זה מסביר את הנתון שהן מחליפות דייט כל יום.
מסתבר שיש אמת בדבריך.



הם יותר החלטיים.
לי מאוד קשה להחליט שאני חותכת, גם כשאני יודעת שאני צריכה לחתוך.
הם יותר החלטיים.
לי מאוד קשה להחליט שאני חותכת, גם כשאני יודעת שאני צריכה לחתוך.

נשים נוטות להפנות את התסכולים כלפי עצמן (דכאון, אנורקסיה),
גברים כלפי הסביבה (אלימות).
אבל נשים שזורקות חפצים ומתפרצות יש לכל הפחות בכמות שיש גברים.
דבר ידוע, ומקורו בתורה על בריאתה מעצם וכו'.
לגבי הדיכאון זאת סטטיסטיקה ידועה.
לגבי האלימות, יש בעיה בסטטיסטיקה.
קודם כל רוב המקרים של אלימות אישה נגד בעלה (או אישה נגד גבר בכלל) מסתיימים בכתב אישום נגד הגבר, או התעלמות במערכת החוק.
דבר שני כל אישה שמנסה להיות אלימה, לא תמיד יכולה ומצליחה.
בכל אופן, כמו שהגבתי בשרשור אחר, הדעות שלך מגמתיות, לכן אין טעם להמשיך בדיון הזה...
בהצלחה!
גמדיתלאגמדהמזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
בשעות הערב אז אמור להיות יחסית סבבה
לא דייט ראשון אבל גם לא קשר יותר מדי מתקדם
רעיונות?
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו.
נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.
בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..
אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.
נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום.
יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר..
אתה טוב ומגיע לך הכל דוד
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?