שכן , כאילו נראלי שזה ככה..

בנים יותר חשוב להם חיצוניות מאשר לבנות ..

הן יתפשרו על חיצוניות בגלל אופי , בנים לא תמיד יעשו את זה בגלל אופי ...אני לפחות..הייתי נוהג ככה

וכשאת אומרת ש...שכמעט לא ביטלו לך וחתכו אז...נראלי שזו סיבה שיכולה להיות בשיקולים שלהם

למרות שעדין אין לי הגדרה מדוייקת

ליופי בתוך אהבה ועד כמה ואיך זה תופס מקום כשאוהבים

איזה מצחיק אתה!

וואלה אחי,אתה חייב לעשות סטאנד-אפ.

בלי דיבור נגוע פה. תתרגעו. יוני

משיח אמר את דעתו כמו שכולנו אומרים את דעתנו וגם הבהיר אותה בעקבות הערות - זאת זכותו. אתה לא צריך להרגיש מאוים מזה. סתם חבל. כל טוב והמשך חג נפלא לכולנו

זכותו להביע את דעתו שדבר כזה וכזה הוא נפוץ וכו' - זוהי ב-ד-י-ו-ק דעה. דעה זה מה שאני חושב שקורה - לא משנה כלפי מה או כמה אנשים.

כפייה לעומת זאת זה להכריח מישהו אחר להתנהג/לעשות משהו/וכן הלאה - על פי הדעה שלי.

משיח לא כפה אף אחד לחשוב כמוהו - כלומר, משיח לא כפה אף אחד.

ובמילים אחרות, אנא, אחינו, רענן את ההגדרות שלך לגבי כפייה ודעה - עיון קצר במילון כנראה היה פותר הכל. 

הוא הציג את ה''דעה'' שלו כדעה של כולם,ואין איש יכול לערער בעניין!

וכשמישהו מערער?אז הוא כנראה לוקח סמים(אם לא הבנת מה הקשר,קרא מה שהוא כתב לי) כשסתרתי את הטענה שלו.

חבל לי שתפרוש, אתה מוסיף הרבה לפורום. רק לפעמים אתה מגזים עם מילים שחברי הפורום רואים אותן באופן פוגעני. 

יודע את האמת ולצערי אתה זה שמסלף אותה אם בכוונה ואם בטעות - בפועל, אתה מכניס הגדרה במקום שאין שום אפשרות להכניס אותה. אתה מייחס ל"כפייה" דברים שפשוט לוגית הם לא נכונים. אולי אתה באמת עושה את זה בגלל אגו, אני לא יודע - אבל המציאות הפשוטה היא שכל אדם עם אייקיו ממוצע פלוס מינוס, שתשאל אותו מה זה כפיה ומה זה דעה - לא יצליח להכניס את ההגדרה כפייה למה שמשיח אמר - כי זה אל כפייה, זאת דעה. כפייה זה הכרחה למשהו מסוים - הוא לא הכריח כלום, הוא אמר את דעתו בצורה מאוד מוחלטת. זאת זכותו לגמרי. 

אני ממש לא חי בבועה ולצערי נראה שאתה לא מבין מה שהעירו לך כאן, כולל המנהל - אתה כותב ומתבטא מאוד בגסות ובבוטות וזה לא דבר שאוהבים בפורום, ולעיתים גם עורכים. אף אחד לא מכריח אותך להיות חלק מקהילת הפורום אבל מי שנמצא כאן צריך לדעת שהוא נמצא במקום מהוגן. 

יהיה לי כיף, בעזרת ה', כיוון שאני חושב בצורה לוגית. ממליץ גם לך, כי לכל אחד מגיע

כל טוב. הדיון אכן הסתיים. 

מסכים איתו... 

הבנאדם במצב כפית אחי..

עכשיו אם תרשו לי רבותי אני הולך לתפוס..תנומה קלה... לילה וטב ..אין לי אפילו כח לתקן את זה

התכוונת. מישהו מנסה בכוח להיכנס בך, בין אם בגסות ובין אם לא - אז הכל ברוגע. ברגע שלא יורדים לרמה נמוכה וממשיכים לדבר בהיגיון ובלי "עצבנות" - גם אם לא מצליחים להשיג תוצאות, לפחות לא יוצאים בסוף עם תחושה לא טובה...

חג שמח!  

אם זה ממש לא קשור אז גם בנות יחתכו מהר

אבל אם יש מקום להתלבטות אז נראה לי בנות פחות מורידות ונותנות צ'אנס אבל בנים יחתכו יותר...

אבל החלטתי שדי וזהו

מדבר רק מנסיון.

היא העלתה שאלה, אני נתתי את התשובה. מבחינתי סיימתי את ההשתתפות. אני אף פעם לא ביקשתי עצות מאחרים, והחוכמולוגים הגדולים שחשבו שהם עוזרים לי דיברו שטויות איומות והזויות. כך שלא הייתי ממליץ להקשיב לי או לבקש ממני תשובות, כי אני לא מתכוון להעיד על עצמי שאני יותר חכם ממישהו. גם אם אני בטוח בזה במאה אחוז.

לי יש הבנה מוכחת ואני מוכן לתרום ממנה רק בשיחות פרטיות עם אנשים שאני מכיר ובא לי לעזור להם. זה לא נותן לי כלום לעזור לאנשים אחרים, וזה לא מענייני. אני לא מקבל משכורת כשאני עוזר לאנשים - רק מפסיד זמן וכסף. וגם מפסיד בדרך כלל שלווה, כי רוב האנשים גם לא מקשיבים למה שאומרים להם אלא הולכים עם ראש בקיר באופן שיכול להוציא אדם משלוותו ומן הכלים.

לגבי השיעור של הרב יהושע שפירא (שאני יודע לכבד ולהעריך אותו הן כרב בישראל והן כמנהיג) שאליו הפנו כאן - לא מסכים כמעט עם אף מילה, ואני לא חושב שהוא יודע באמת על מה הוא מדבר. אנשים מוזמנים להחליט למי בחיים הם מקשיבים.
 

"נשים ישראליות יוזמות גירושין פי שלושה מהגברים, יותר מבשאר העולם"

ההדק

בחסות בתי הדין, לצערנו... בכתבה דלעיל 60% בעולם 70% בארץ

אתם חיים בסרט, או שקראתם מדי הרבה גיל רונן בזמן האחרון....

לגברים יש הרבה יותר כח במערכת של גרושין.

לא בא לו - היא לא הולכת לשום מקום.

רוצה ללכת?

תרדי על הברכיים. כתובה זאת המלצה בלבד....

התורה הוגנת, החוק בארץ עקום ומלא בשקר.

קצת דוגמאות: אם אישה מגישה תלונה נגד בעלה, גם אם היא מתבררת כשקרית וגם אם "רק" מסתבר שהיא שקרית, אי אפשר לעשות לה כלום (שמעתי שהשנה ביטלו את החוק הבזוי הזה, אבל בפועל זה לא קורה). קלף מיקוח חשוב בגירושין, דבר שנשים משתמשות בו המון בעצת עו"ד רשעים.

כנ"ל חזקת גיל הרך, והטלת המזונות על האב גם אם הוא עני מרוד שלא סוגר את החודש והאישה מרוויחה פי 10 ממנו.

סרבני גט יושבים בכלא. סרבניות גט לא.

גברים שהותקפו מינית הושמו ללעג. היה מקרה בחדשות של אחד שהתקשר תוך כדי מקרה(!!) והשוטר לעג לו בשיחה והשוטרים לא הגיעו (נמצא ביוטיוב).

אישה ש"רק" מוטרדת מינית, כל המדינה על הרגליים (ודאי שזה מה שצריך להיות, אבל לא תוך כדי הפקרת הגברים)

שנמשיך?

לא מכיר את גיל רונן ולא מעניין אותי מי הוא.

חזקת הגיל הרך זה בדיוק רוח ההלכה, אמא אמורה לגדל את הילדים שלה.

לבטל את זה - זה לגמרי טיעון פמיניסטי טוען לביטול ההבדלים בין המינים.

מזונות לילדים - גם זאת רוח ההלכה (ולעיתים ההלכה בעצמה, תלוי גיל.) מי שמביא ילדים לעולם צריך להביא בחשבון שהוא אמור לפרנס אותם.

האישה מרוויחה פי 10 ממנו? נשים חד הוריות מרוויחות מאד מעט ביחס לממוצע. אז בדרך כלל היא מרוויחה יותר ממנו רק אם הוא פשוט לא עובד... אז שיעבוד, בבקשה.

להביא ילדים לעולם, מה לעשות, זה דורש רמה מסוימת של אחריות כלפיהם.

אגב, המזונות הם לילדים, לא לאישה.

גברים שמותקפים מינית אכן זכאים לכל הכבוד וההגנה האפשריים. בדרך כלל, הם מותקפים ע"י גברים אחרים. כך שזה לא קשור לטיעון נגד נשים.

ואין אפס שאתה צודק, תלונות שווא הן עוול קטסטרופלי, אבל זה לא קשור למערכת שלא מטה חסד לנשים. בכלל.

אני לא אגיב לכל השאר, זה לא קשור ישירות לתגובה שלי וזה סתם יהפוך לשרשור עם דיון פינג פונג

לצערנו אחת הסיבות הכי משמעותיות לגירושים היא בגידות בנישואין.

בגידות נפוצות יותר אצל גברים, אבל בעוד שלהרבה מהם לא מפריע לבגוד ולהישאר נשואים 

(כי הם עדיין אוהבים גם את נשותיהם [אני חושבת שזה גם מתקשר לכל העניין שעקרונית מותר לגבר לשאת יותר מאשה אחת - כי יש לו 'מקום בלב' ליותר מאחת, בעוד שלאשה אסור יותר מאיש אחד, כי היא בנויה לאהבה יחידה]),

אם אשה תגלה שבעלה בגד בה, רוב הסיכויים שהיא תרצה להפסיק את הקשר.

לכן, אני חושבת שנשים הן שיותר יוזמות את הגירושין.

לעניין השרשור, אני חושבת שלבנות לוקח יותר זמן להחליט לחיוב או לשלילה, ולכן עקרונית אם הקשר לא נראה לבחור הוא זה שיחתוך, ואם הוא לא חותך ומעוניין להמשיך, יש אפשרות שכבר בדייט הבא הבחורה תחתוך. בקיצור, בנים חותכים יותר בהתחלה, בנות יותר בהמשך.

באמת בשר. רוב הגרושים פשוט לא הסתדרו

בציבורנו זו אולי סיבה פחות רווחת, אבל בציבור הכללי..

גם אלו נתונים שאפשר למצוא באינטרנט.

באופן כללי, נשים בדר"כ יותר מוכנות לעבוד על הנישואין כדי שיימשכו (אפילו לעתים אם הייתה בגידה מצדו),

כה שסיבה כמו "היה יובש", היא דווקא לא כזו נפוצה.. זו אולי סיבה מצד הגברים, שמובילה אותם לבגוד..

יש משהו אמין? מחקר רציני? לפחות כתבה בעיתון רלוונטי?

כי אני לא מכיר את המציאות הזאת כמעט ב"ה במחוזותינו.

כדי לשכנע באמיתותו, במיוחד שזה לא איזה נושא חדש ולא מוכר, אלא בעיה ידועה.

וכבר אמרתי שאולי בציבור שלנו זה פחות רלוונטי ב"ה, אבל בכללי זה לא ככה.

המאסיבי על עם ישראל שהם נואפים שמשתמע מטענות כאלה.

יותר מסוכן אם זה לא מבוסס, לתת נשק למקטרגים עלינו בשמים

רוב הבגידות הן תוצאה של התערערות קשר הנישואים בין בני הזוג.

בגלל ההלכה שהשתרשה גם בדתות אחרות ובתרבות , גברים רבים מרשים לעצמם לפתוח בקשר חדש בלי לפרק את הקשר הקודם, בעוד אצל הנשים המספרים קטנים בהרבה.לכן, כשהיחסים בין בני הזוג מתערערים האשה תעדיף להתגרש באופן מובהק ואילו הגבר עשוי להעדיף את הבגידה.

דווקא בנטשא הסולחנות המצב הוא הפוך, יותר גברים לא יסלחו לאשה בוגדת מאשר נשים שלא יסלחו לגבר שבוגד (שוב בגלל אותן סיבות הלכתיות ותרבותיות). כלומר כאשר העילה האמיתית לגרושים היא הבגידה, דווקא יותר גברים יהיו אלו שיזמו את הגרושים.

אני מסכים שכנראה שאין קשר בין יוזמי הגירשוים ליוזמי החיתוך, אך לדעתי המספרים פחות או יותר שווים, אם כי יש הרבה בנים ובנות שימהרו לחתוך כמו שיש כאלו שיתנו יותר צאנס לקשר או יהססו בקבלת ההחלטה. מי שנמצא בצד החותך כנראה יחשוב שזה המצב הטבעי (שכל הגברים כמוהו או כל הנשים כמוהו) ורוב החותכים הם מהמגדר שלו. לעומת זאת אלו שמושכים את קבלת ההחלטה יחושו ביותר מקרים שהצד השני הקדים וחתך ולכן יחשבו שבני המגדר השני הוא המרבה לחתוך.

רוב הבגידות הן תוצאה של התערערות קשר הנישואים בין בני הזוג.

בגלל ההלכה שהשתרשה גם בדתות אחרות ובתרבות , גברים רבים מרשים לעצמם לפתוח בקשר חדש בלי לפרק את הקשר הקודם, בעוד אצל הנשים המספרים קטנים בהרבה.לכן, כשהיחסים בין בני הזוג מתערערים האשה תעדיף להתגרש באופן מובהק ואילו הגבר עשוי להעדיף את הבגידה.

דווקא בנטשא הסולחנות המצב הוא הפוך, יותר גברים לא יסלחו לאשה בוגדת מאשר נשים שלא יסלחו לגבר שבוגד (שוב בגלל אותן סיבות הלכתיות ותרבותיות). כלומר כאשר העילה האמיתית לגרושים היא הבגידה, דווקא יותר גברים יהיו אלו שיזמו את הגרושים.

אני מסכים שכנראה שאין קשר בין יוזמי הגירשוים ליוזמי החיתוך, אך לדעתי המספרים פחות או יותר שווים, אם כי יש הרבה בנים ובנות שימהרו לחתוך כמו שיש כאלו שיתנו יותר צאנס לקשר או יהססו בקבלת ההחלטה. מי שנמצא בצד החותך כנראה יחשוב שזה המצב הטבעי (שכל הגברים כמוהו או כל הנשים כמוהו) ורוב החותכים הם מהמגדר שלו. לעומת זאת אלו שמושכים את קבלת ההחלטה יחושו ביותר מקרים שהצד השני הקדים וחתך ולכן יחשבו שבני המגדר השני הוא המרבה לחתוך.

ככלל  מי שפחות לחוץ לו החתונה, או לחלופין מי שיותר אטרקטיבי חותך יותר.

לכן ככלל אפשר לומר שגברים פחות לחוצים להתחתן,

ולכן יותר קל להם לחתוך. אך יתמיד יש יוצאים מן הכלל.

מאידך גיסא בחורות אטרקטיביות/יפות, ג"כ יחתכו מהר יותר

היות ויש להם ביקוש רב ואם זה לא זה, יהיה הבא בתור.

אשר על כן  לענ"ד ומניסיוני הדל, לרוב בנים ידם קלה יותר על ההדק מבנות, למעט בנות יפות/אטרקטיביות.

זה לא מיתוס, זה פשוט עניין של היצע וביקוש כמו כל מוצר.

לכן תרשה/י לי לפקפק בנתון על בחורות יפות שאין להם הצעות, ומאידך מכוערות שמחליפות דייטים.

אך גם לו יהי כדבריך בעניין ההצעות תסכימ/י איתי שבחורה מכוערת תרד מהר יותר מבחורה יפה.

ואולי זה מסביר את הנתון שהן מחליפות דייט כל יום. 

מסתבר שיש אמת בדבריך.

הם יותר החלטיים.

לי מאוד קשה להחליט שאני חותכת, גם כשאני יודעת שאני צריכה לחתוך.

הם יותר החלטיים.

לי מאוד קשה להחליט שאני חותכת, גם כשאני יודעת שאני צריכה לחתוך.

20161226210609.pdf

נשים נוטות להפנות את התסכולים כלפי עצמן (דכאון, אנורקסיה),

גברים כלפי הסביבה (אלימות).

אבל נשים שזורקות חפצים ומתפרצות יש לכל הפחות בכמות שיש גברים.

דבר ידוע, ומקורו בתורה על בריאתה מעצם וכו'.

לגבי הדיכאון זאת סטטיסטיקה ידועה.

לגבי האלימות, יש בעיה בסטטיסטיקה.

קודם כל רוב המקרים של אלימות אישה נגד בעלה (או אישה נגד גבר בכלל) מסתיימים בכתב אישום נגד הגבר, או התעלמות במערכת החוק.

דבר שני כל אישה שמנסה להיות אלימה, לא תמיד יכולה ומצליחה.

בכל אופן, כמו שהגבתי בשרשור אחר, הדעות שלך מגמתיות, לכן אין טעם להמשיך בדיון הזה...

בהצלחה!

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

מה הקשר בין מה שהעתקת והדבקת לנושא השרשור?

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.