דיברתם על יחס לתורה? למצוות? לצניעות? אתם יכולים לדבר על זה, אתה יכול לשאול אותה איך היא מרגישה עם

הנושא הזה, אם אתם בשלב מתקדם בקשר זה רלוונטי.
תקשיב לה בעניין הזה, וככה גם תדע מה דעתה, אל תשפוט ואל תבוא ממקום מתנשא או מטיף- תהיה קשוב לתחושה שלה.
 

בצד הפרקטי-
יש לך את האפשרות להעלות את זה כנושא- לעשות את זה בצורה נעימה אבל להגיד שזה קו אדום מבחינתך,
יש מקרים וזוגות שזה עבד אצלם- הוא אמר לה שהוא מאוד רוצה להתחתן איתה אבל לא באורך הזה של החצאית,

והיא קיבלה את זה והסכימה- מכיר גם זוגות שבאמת נפרדו בגלל זה.
יש לך את האפשרות להחליט שאתה לא מעלה את זה- וכאן לבחור האם לקבל אותה כמו שהיא על כל יתרונותיה

וחסרונותיה הגלויים ושאינם גלויים ידועים ושאינם ידועים- או שלא, ולשחרר את הקשר הזה.

ככה אני רואה את הדברים-
ההחלטה צריכה להיות שלך- כמה חשוב לך, כמה חשוב לה, כמה זה מהותי וכו'... 

יש הרבה בנות שהתורה באמת חשובה להן ובכ"ז קשה להן יותר בקטע של הצניעות.

כמובן שלא לדבר איתה על זה, אבל תנסה לראות אם בשאר הדברים היא כן מקפידה.

ואני לובשת חצאיות שעוברות את הברך והיה בחור שאמר שזה קצר .. לא היה אכפת לי להשתנות .. אבל בסוף משהו אחר הפריד.. ואם לא רואים את הברך ..מה הבעיה בזה ?

ואם זה קו מבחינתך ודיברת והיא לא מוכנה להשתנות אולי היא האחת שתקרב אותך לאמיתית . בהצלחה רבה

ולגבי בעל זאת חובתו התורנית. מה זה להסכים בדוחק?

בס"ד

אם יש התאמה בהרבה תחומים, ונראה שזה הולך לכיוון רצוי,

לא להעלות נושא קריטי שכל כך קל לשינוי,

(לא נפשית וכ' אלא תכלס, אם היא תרצה כל מה שנדרש זה לקנות חצאיות חדשות וללבוש אותן..)

אני גם חושבת שהכי הוגן להעלות את זה לפני אירוסין,

ולא להתארס על סמך זה שהבחורה חושבת שמקבלים אותה כפי שהיא,

ואז לבקש שינויים...

דעת פוסק בודד שיש עליו קושיות גדולות מאד. אציין רק בקיצור ששולחן ערוך הרב, חיי אדם, שבט הלוי, הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הרב אליהו זצ"ל, שו"ת אז נדברו, החזון איש, "טל חיים", ועוד סוברים כדבר פשוט שצריך לכסות עד הקרסול.  נכון שלצערי הרבה מקלות, כי יש יצר הרע, ולא למדו את המקורות.       אבל דעה רווחת להתיר  זה לא..  

והאורך של החצאית זאת הלכה

אני מציע לך לעיין לשונית במושג "יראה". את מערבבת יראת שמים עם אהבת ה'.

ואל תייעצי לי איך להתבטא ומה לכתוב, תודה רבה.

ההבדל הוא רק בעזות

את החילוקים במדרגות. בכל אחת מהן, גם הנמוכה ביותר, כשזה בשלמות אין חטאים

לכל מה שזז צדיק.

גם לדבריך, אדם שעושה עבירה קבוע ורצוף נקרא בהלכה "מומר לעבירה אחת", אז אי אפשר להגיד שהוא רואה את זה כנפילה קשה וכו'. ובטח שזה לא מתאים לאנשים שהולכים ככה בפומבי.

שמנסה ונופל ועושה תשובה. האחד דומם השני צומח.

אתה לא מבדיל ביניהם?

בחורה שהולכת עם חצאיות לא לפי ההלכה ומחפשת לזה הסברים ותירוצים לא נראה לי בדרך לעשות תשובה. כלל ראשון הוא "מודה ועוזב ירוחם".

כל ה"קשה לי" וכו' הם לא בדרך לתשובה. להגיד "אני לא בסדר"/"עובד על זה" זאת הדרך הנכונה. והלוואי ואני אישית אזכה להיות עליה תמיד.

כמובן שלא חייבים לתת לאף אדם דין וחשבון, הכוונה היא למה שאדם אומר בלב.

ולכל הפחות לא ללכת ולהמציא תירוצים לעבירות בפומבי ואז לקרר אנשים אחרים כאילו שזה בסדר.

רק חידדנו את האבחנה בין קושי אמיתי לקושי של עצלנות בעבודת ה'.

לכל הפחות אני צריך לעשות תשובה על זה

ואם אתה לא ירא ממנו, תעז.

מה זה קשור ללשפוט? ברור שזה קשה. יש פה מישהו שחושב שהוא ירא שמים באמת?!

נראה לי שלפחות רוב מי שחושב ככה הוא מדומיין מאוד.

אולי יש להרבה אנשים קצת יראת שמים, אבל ממש יראת שמים אין לכמעט אף אחד.

זה יותר מועיל מלהגיד את זה בצורה שלילית מנסיוני...

לעניות דעתי, אם אתם בשלב מתקדם ראוי להביע את דעתך, גם אם בצורה אחרת

הדתי לאומי..   אם יהיה ביקוש- זה יהיה כלכלי.   ברור לי שגם עכשיו יש, אבל אולי לא מספיק.

בכל מקרה זה לא תרוץ הלכתי ללכת שלא לפי ההלכה. 

כל מיני אתרים

http://datiyah.com/

https://modli.co/

http://nofet.co.il/

זאת יוצרת

https://www.facebook.com/libistudio/

זאת מוצאת וכו'

https://www.facebook.com/tzniutbyaviya/

אתן מוזמנות להעביר הלאה...

עצוב שצריך בכלל להסביר שחצאית שמאפשרת חשיפה של כל חלק מן הברכיים בכל מצב שהוא איננה צנועה.

זה אמנם קשה בחברה פחות תורנית בגלל לחץ חברתי, אבל זה הרי לא תירוץ. ומי שמבין מה זה צניעות מבין שהצניעות רק מייפה, מכבדת ומאצלת.

פעם גם היה קשה ללכת עם כיסוי ראש, ומשום כך נשים "דתיות" רבות לא כיסו את ראשן. וכי זהו תירוץ?!

ושער הוא עוד הרבה פחות בעייתי מברכיים! [לבתולות מותר ללכת בגילוי ראש, בניגוד לגילוי ברכיים.]

בס"ד

ובדרך כלל כאשר מישהי שמגדירה את עצמה דוסית,

ושואפת להיות כזאת, נתקלת בחידוש שהיא לא ידעה עליו,

היא בודקת מה ההלכה ומתיישרת לפי זה.

כשלא יודעים מה ההלכה אומרת, אז לבוש זה קוד חברתי,

והשתייכות וכ'.

אבל כשמסתכלים מה ההלכה זה כבר מעבר.. 

יש חוסר מודעות גדול בנושא הזה, וכל האופנה שמסביב רק מבלבלת.

אם היא בחורה שהיית רוצה לחיות איתה, תשאיר את זה לישורת האחרונה.

לפני שאתה פותח את הפה חובה שהיא תדע בוודאות שאתה מעריך אותה כפי שהיא.

ואז אתה יכול לדבר על הצד שלך, לא הצד ההלכתי ("את לא בסדר ע"פ ההלכה") אלא שלך מפריע קצת לראות אותה כך, ולמה.

כשהיא תרצה לדבר על הלכה - תדבר.

הכי חשוב, בנחת. יש בנות מאד טובות, ותמימות עד אימה, שם בחוץ. 

ותתפלל חזק חזק לקבל לעצה טובה בלבך מה' יתברך... זו העצה הכי טובה שאפשר לתת...

גם 4 עגילים וכל דבר בחיים הוא קשור להלכה ויש דעת תורה על כל דבר.

כמובן, שכל אחד פוסק לפי רבותיו, והמטרה היא לכוון חיינו על פי התורה.

אבל לא ניגשים ומתקשרים על כל דבר רק "מבחינת ההלכה..". שחור-לבן וזהו.

למעשה, אוי ואבוי אם היה כך.

צריך לגשת באופן אנושי, רגשי, במיוחד אם מדובר במישהו קרוב, על אחת כמה וכמה אם זו אשה.

"דברי חכמים בנחת נשמעים". תגיד את הדברים "בנחת", שזה מצב נפשי נכון, אז יש סיכוי שישמעו את דברי החכמים.

דברי חכמים - זו הלכה.

קפיש?

זו הדרכה און-דה-האוס איך מנחילים הלכה בבית. בנחת. בפניה אל הנפש, לא בחרבות.

ודברים היוצאים מן הלב - נכנסים אל הלב. כמים הפנים לפנים כן לב האדם באדם.

לכן - תדבר על הצד שלך, על מה מפריע לך (כי אתה "בעייתי" ו"מסכן" ו"יצרי", ובינינו זה גם קצת נכון...  ותבקש ממנה סופר-יפה לעזור לך...  ובינינו, גם זה נכון  ), כי היא - אחלא בת אדם.

בדוק ומנוסה שזה עובד. בדוק ומנוסה גם שההיפך לא עובד....

אם לצטט ממך: "הוא בקושי רואה את זה,זה לא יצרי אצלו והוא לא מתוסבך - הבעיה היחידה שלו עם זה זה שההלכה אוסרת את זה באופן מוחלט".

כלומר - יש לו בעיה עם הלבוש שלה, כי ההלכה אוסרת לו להתבונן באשה שהולכת עם לבוש כזה.

זו משמעות דברי לעיל. מפריע לו, כי ההלכה אוסרת לו.

בחורה לא תקבל את דבריו, הלכתיים ככל שיהיו, אם יוגשו כביקורת עליה.

איני יודע על בסיס איזה ניסיון דחית את הדברים, אבל נא ראה תגובת שלש נשים בפורום להצעתי ותחשוב לעצמך מי צודק...

בתור נשוי 15 שנה, אני מדבר מניסיון שלי ושל חברים רבים...

אם התנסית עם דוסית שרק מחכה למוצא פיך ההלכתי, אשריך.

עם נשים שמצויות קצת יותר בהלכה, זה לא יהי פשוט כל כך... יש 'קשת רחבה' של פסיקות הלכתיות, וד"ל.

נ.ב. להגיד לבחורה שהחצאית מעל הברך מגרה אותך, כדי שהיא תתלבש יותר צנוע, זה לא רק שלא יעזור, זה מטומטם

מילא לאשתך, אבל לבחורה שאתה יוצא איתה?!  חחחחחח

אם אדם רואה שלא מקשיבים לו, הרי זאת לא עדות לכך שהשיטה לא עובדת, אלא שהוא צריך לחזק את יראת השמים שלו.

אם אתה מעיד שהשיטה עובדת, אשריך! כנראה שיש בך יראת שמים

גם אני בעד להעיר, כל עוד לא עוברים על "ולא תשא עליו חטא" (ועל זה צריך עיון גדול לפני שמוכיחים).

דברים היוצאים מן הלב - נכנסים אל הלב.

מהלב אפשר להגיד דברים חמים, בונים. אלו שפועלים רק כי ייקוב הדין את ההר - לא תמיד יעבוד.

לא יודע לגבי יראת שמים, הלוואי...

חייב שתהיה עבודת המידות

אם מישהו אומר לבחורה: "מגרה אותי לראות אותך כך, קשה לי", זה לא ממש חכם...

לעומת זאת לאשתו - יש מצבים שזה נכון מאד.

משפט יכול להיות חכם או טיפשי, לפי הקונטקסט שבה הוא מובא ואיך שהוא מובא.

אם הוא מדבר איתה מהלב, מסביר לה כמה חשוב לו להיפגש עם מי שהיא, עם האדם שבה, ולפעמים, המראה של רגל חשופה מסיח את דעתו, אפילו רק מכיוון שההלכה אומרת שזה מקום צנוע שאין להסתכל בו וכו', כך הוא מביא את הצורך בלבוש צנוע - על עצמו.

זה מהלך שבחורה תכבד אותו. הוא מכבד אותה, לא מעביר ביקורת, מדבר דוגרי - זה יכול ליפול נכון.

אבל להגיד כמו טמבל "זה מגרה אותי" - היא תעיף אותו לכל הרוחות. מה הוא, סוטה?!

לא צריך להיות בוק הלכתי, ומאידך גם לא תולעת....

תקרא שוב את התגובה הראשונה שלי ותנסה להבין את רוח הדברים, קשה לי להסביר בתגובות איך בדיוק לדבר...

לסיכום:

תשאלו אשה שאתם סומכים על שיקול הדעת והרגישות שלה איך להעיר על הנושא.

הכי פשוט.

אין "מי צודק", בטח לא על פי תגובות של 3 נשים פה בפורום - זה אומר שאתה צודק ב100 אחוז? באמת? זאת טענה סטטיסטית די מצחיקה הייתי אומר...

בכל מקרה, אתה לא ממש הבנת אותי, ניחא. מפריע לו כי ההלכה אוסרת עליו - וזה מה שהוא יגיד לה.

ובינינו - סתם אדם רגיל ביום יום, ואני אומר את זה כבן וכמוני עוד רבים - לא ירגיש הבדל גדול כל כך אם החצאית 2 סנטימטרים מעל הברך או 2 סנטימטרים מתחת לברך - אבל מבחינה הלכתית 2 הסנטימטרים לכאן או לכאן הן ההבדל בין ללכת לפי ההלכה (לפחות על פי פוסק יחיד - המשנה ברורה) לבין לא ללכת על פי ההלכה (כלומר - מעל הברך, אין שום פוסק שמתיר). אז אם אתה רואה בחורה שיש לה חצאית שארבעה סנטימטרים הם כל מה שמפריד בין ללכת על פי ההלכה לבין ללכת שלא על פי ההלכה - זה ירגיש קצת צבוע ואידיוטי להגיד, ואני מצטט אותך: "ולפעמים, המראה של רגל חשופה מסיח את דעתו". דווקא הבחורות שאני מכיר, לא יעריכו בן שאומר את זה ככה אלא בן שפשוט מסביר בפשטות שיש לו בעיה עם לבוש שלא על פי ההלכה (גם אם הוא עצמו באמת שלא מסוגל "לראות" את ההבדל הדרמטי והחשוף שבין ה2 סנטימטרים שמעל לברך לאלו שמתחת לברך) ולכן זה מפריע לו... בגלל ההלכה, כן. לא צריך לפחד מהמילה הזאת. בגלל שזאת ההלכה, זה מפריע לו. כי כן, תתפלא, אבל יש כאלו שלא רואים את "הברך החשופה" וכו' וכו' - ובכל זאת זה יפריע להם, פשוט כי זה נגד ההלכה. אז הוא יגיד לה שזה מפריע לו מבחינה הלכתית, ושהיא תעשה עם זה מה שהיא רוצה. אם חשובה לה ההלכה וחשוב לה הקשר והיא רוצה להשתנות בלבוש שלה, בשמחה, ואם זה לא חשוב לה וכן הלאה - אז כנראה יפרדו.

זה הכל. 

כנראה הסיבה היא ששנינו באים מרקע שונה וחברה קצת שונה.

אולי.

על כל פנים אני רואה שאתה מאד מתרכז ב"למה" ואני מתרכז ב"איך".

שנינו מסכימים שזה אסור על פי ההלכה.

שנינו מסכימים שצריך להעביר כאן מסר (אם רוצים לבנות בית על פי ההלכה....).

כל השאלה היא איך להעביר את המסר בצורה מתקבלת ומקדמת ולא בצורה פוגענית או שיוצרת התנגדות.

ועשית כחכמתך. "אין חכם כבעל הניסיון": כל אחד, מסתבר, וניסיונו הוא. לא נתווכח על עובדות...

בפורום הזה מוצעות שתי אפשרויות, שמסתבר שמתאימות לאנשים עם אופי ורקע שונה. בדיוק כמונו 

יעיל ביותר : אל תעיר לה !!! ביום שהיא באה  עם לבוש כרצונך אז תחמיא לה ותגיד לה כמה אתה אוהב את הלבוש שלה היום !

אז אפשר לשאול בעדינות, אולי אפשר לשאול שאלה מעט אישית?

נכון אמרת ש..... אז שמתי לב ש..

או למה לפעמים את...

אולי תגלה שהיא מאד רוצה להפרד מהחצאיות האלו בגלל האורך, אבל קשה לה,

ורק שאלה קטנה תעודד.

סיפור-

בחור שאל באופן דומה לנ"ל בפגישה: סיפרת שחשובה לך הצניעות וכו'... אז מדוע את לא הולכת עם שרוול 3/4?

[התחלת הפגישות היתה בחורף, כשהגיע הקיץ שם לב..]

-הקשר עם הבחור הזה נגמר מסיבות אחרות לגמרי, אבל בזכותו- 

הבחורה הלכה לברר מה ההלכה, והתחילה ללבוש 3/4, עד היום

אתה לא אבא שלה.אם אתה לא מקבל אותה כפי שהיא תחתוך.כי זה רק מראה שאתה מנסה להתאים אותה למה שאתה רוצה ולא למי שהיא באמת.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!