דיברתם על יחס לתורה? למצוות? לצניעות? אתם יכולים לדבר על זה, אתה יכול לשאול אותה איך היא מרגישה עם

הנושא הזה, אם אתם בשלב מתקדם בקשר זה רלוונטי.
תקשיב לה בעניין הזה, וככה גם תדע מה דעתה, אל תשפוט ואל תבוא ממקום מתנשא או מטיף- תהיה קשוב לתחושה שלה.
 

בצד הפרקטי-
יש לך את האפשרות להעלות את זה כנושא- לעשות את זה בצורה נעימה אבל להגיד שזה קו אדום מבחינתך,
יש מקרים וזוגות שזה עבד אצלם- הוא אמר לה שהוא מאוד רוצה להתחתן איתה אבל לא באורך הזה של החצאית,

והיא קיבלה את זה והסכימה- מכיר גם זוגות שבאמת נפרדו בגלל זה.
יש לך את האפשרות להחליט שאתה לא מעלה את זה- וכאן לבחור האם לקבל אותה כמו שהיא על כל יתרונותיה

וחסרונותיה הגלויים ושאינם גלויים ידועים ושאינם ידועים- או שלא, ולשחרר את הקשר הזה.

ככה אני רואה את הדברים-
ההחלטה צריכה להיות שלך- כמה חשוב לך, כמה חשוב לה, כמה זה מהותי וכו'... 

יש הרבה בנות שהתורה באמת חשובה להן ובכ"ז קשה להן יותר בקטע של הצניעות.

כמובן שלא לדבר איתה על זה, אבל תנסה לראות אם בשאר הדברים היא כן מקפידה.

ואני לובשת חצאיות שעוברות את הברך והיה בחור שאמר שזה קצר .. לא היה אכפת לי להשתנות .. אבל בסוף משהו אחר הפריד.. ואם לא רואים את הברך ..מה הבעיה בזה ?

ואם זה קו מבחינתך ודיברת והיא לא מוכנה להשתנות אולי היא האחת שתקרב אותך לאמיתית . בהצלחה רבה

ולגבי בעל זאת חובתו התורנית. מה זה להסכים בדוחק?

בס"ד

אם יש התאמה בהרבה תחומים, ונראה שזה הולך לכיוון רצוי,

לא להעלות נושא קריטי שכל כך קל לשינוי,

(לא נפשית וכ' אלא תכלס, אם היא תרצה כל מה שנדרש זה לקנות חצאיות חדשות וללבוש אותן..)

אני גם חושבת שהכי הוגן להעלות את זה לפני אירוסין,

ולא להתארס על סמך זה שהבחורה חושבת שמקבלים אותה כפי שהיא,

ואז לבקש שינויים...

דעת פוסק בודד שיש עליו קושיות גדולות מאד. אציין רק בקיצור ששולחן ערוך הרב, חיי אדם, שבט הלוי, הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הרב אליהו זצ"ל, שו"ת אז נדברו, החזון איש, "טל חיים", ועוד סוברים כדבר פשוט שצריך לכסות עד הקרסול.  נכון שלצערי הרבה מקלות, כי יש יצר הרע, ולא למדו את המקורות.       אבל דעה רווחת להתיר  זה לא..  

והאורך של החצאית זאת הלכה

אני מציע לך לעיין לשונית במושג "יראה". את מערבבת יראת שמים עם אהבת ה'.

ואל תייעצי לי איך להתבטא ומה לכתוב, תודה רבה.

ההבדל הוא רק בעזות

את החילוקים במדרגות. בכל אחת מהן, גם הנמוכה ביותר, כשזה בשלמות אין חטאים

לכל מה שזז צדיק.

גם לדבריך, אדם שעושה עבירה קבוע ורצוף נקרא בהלכה "מומר לעבירה אחת", אז אי אפשר להגיד שהוא רואה את זה כנפילה קשה וכו'. ובטח שזה לא מתאים לאנשים שהולכים ככה בפומבי.

שמנסה ונופל ועושה תשובה. האחד דומם השני צומח.

אתה לא מבדיל ביניהם?

בחורה שהולכת עם חצאיות לא לפי ההלכה ומחפשת לזה הסברים ותירוצים לא נראה לי בדרך לעשות תשובה. כלל ראשון הוא "מודה ועוזב ירוחם".

כל ה"קשה לי" וכו' הם לא בדרך לתשובה. להגיד "אני לא בסדר"/"עובד על זה" זאת הדרך הנכונה. והלוואי ואני אישית אזכה להיות עליה תמיד.

כמובן שלא חייבים לתת לאף אדם דין וחשבון, הכוונה היא למה שאדם אומר בלב.

ולכל הפחות לא ללכת ולהמציא תירוצים לעבירות בפומבי ואז לקרר אנשים אחרים כאילו שזה בסדר.

רק חידדנו את האבחנה בין קושי אמיתי לקושי של עצלנות בעבודת ה'.

לכל הפחות אני צריך לעשות תשובה על זה

ואם אתה לא ירא ממנו, תעז.

מה זה קשור ללשפוט? ברור שזה קשה. יש פה מישהו שחושב שהוא ירא שמים באמת?!

נראה לי שלפחות רוב מי שחושב ככה הוא מדומיין מאוד.

אולי יש להרבה אנשים קצת יראת שמים, אבל ממש יראת שמים אין לכמעט אף אחד.

זה יותר מועיל מלהגיד את זה בצורה שלילית מנסיוני...

לעניות דעתי, אם אתם בשלב מתקדם ראוי להביע את דעתך, גם אם בצורה אחרת

הדתי לאומי..   אם יהיה ביקוש- זה יהיה כלכלי.   ברור לי שגם עכשיו יש, אבל אולי לא מספיק.

בכל מקרה זה לא תרוץ הלכתי ללכת שלא לפי ההלכה. 

כל מיני אתרים

http://datiyah.com/

https://modli.co/

http://nofet.co.il/

זאת יוצרת

https://www.facebook.com/libistudio/

זאת מוצאת וכו'

https://www.facebook.com/tzniutbyaviya/

אתן מוזמנות להעביר הלאה...

עצוב שצריך בכלל להסביר שחצאית שמאפשרת חשיפה של כל חלק מן הברכיים בכל מצב שהוא איננה צנועה.

זה אמנם קשה בחברה פחות תורנית בגלל לחץ חברתי, אבל זה הרי לא תירוץ. ומי שמבין מה זה צניעות מבין שהצניעות רק מייפה, מכבדת ומאצלת.

פעם גם היה קשה ללכת עם כיסוי ראש, ומשום כך נשים "דתיות" רבות לא כיסו את ראשן. וכי זהו תירוץ?!

ושער הוא עוד הרבה פחות בעייתי מברכיים! [לבתולות מותר ללכת בגילוי ראש, בניגוד לגילוי ברכיים.]

בס"ד

ובדרך כלל כאשר מישהי שמגדירה את עצמה דוסית,

ושואפת להיות כזאת, נתקלת בחידוש שהיא לא ידעה עליו,

היא בודקת מה ההלכה ומתיישרת לפי זה.

כשלא יודעים מה ההלכה אומרת, אז לבוש זה קוד חברתי,

והשתייכות וכ'.

אבל כשמסתכלים מה ההלכה זה כבר מעבר.. 

יש חוסר מודעות גדול בנושא הזה, וכל האופנה שמסביב רק מבלבלת.

אם היא בחורה שהיית רוצה לחיות איתה, תשאיר את זה לישורת האחרונה.

לפני שאתה פותח את הפה חובה שהיא תדע בוודאות שאתה מעריך אותה כפי שהיא.

ואז אתה יכול לדבר על הצד שלך, לא הצד ההלכתי ("את לא בסדר ע"פ ההלכה") אלא שלך מפריע קצת לראות אותה כך, ולמה.

כשהיא תרצה לדבר על הלכה - תדבר.

הכי חשוב, בנחת. יש בנות מאד טובות, ותמימות עד אימה, שם בחוץ. 

ותתפלל חזק חזק לקבל לעצה טובה בלבך מה' יתברך... זו העצה הכי טובה שאפשר לתת...

גם 4 עגילים וכל דבר בחיים הוא קשור להלכה ויש דעת תורה על כל דבר.

כמובן, שכל אחד פוסק לפי רבותיו, והמטרה היא לכוון חיינו על פי התורה.

אבל לא ניגשים ומתקשרים על כל דבר רק "מבחינת ההלכה..". שחור-לבן וזהו.

למעשה, אוי ואבוי אם היה כך.

צריך לגשת באופן אנושי, רגשי, במיוחד אם מדובר במישהו קרוב, על אחת כמה וכמה אם זו אשה.

"דברי חכמים בנחת נשמעים". תגיד את הדברים "בנחת", שזה מצב נפשי נכון, אז יש סיכוי שישמעו את דברי החכמים.

דברי חכמים - זו הלכה.

קפיש?

זו הדרכה און-דה-האוס איך מנחילים הלכה בבית. בנחת. בפניה אל הנפש, לא בחרבות.

ודברים היוצאים מן הלב - נכנסים אל הלב. כמים הפנים לפנים כן לב האדם באדם.

לכן - תדבר על הצד שלך, על מה מפריע לך (כי אתה "בעייתי" ו"מסכן" ו"יצרי", ובינינו זה גם קצת נכון...  ותבקש ממנה סופר-יפה לעזור לך...  ובינינו, גם זה נכון  ), כי היא - אחלא בת אדם.

בדוק ומנוסה שזה עובד. בדוק ומנוסה גם שההיפך לא עובד....

אם לצטט ממך: "הוא בקושי רואה את זה,זה לא יצרי אצלו והוא לא מתוסבך - הבעיה היחידה שלו עם זה זה שההלכה אוסרת את זה באופן מוחלט".

כלומר - יש לו בעיה עם הלבוש שלה, כי ההלכה אוסרת לו להתבונן באשה שהולכת עם לבוש כזה.

זו משמעות דברי לעיל. מפריע לו, כי ההלכה אוסרת לו.

בחורה לא תקבל את דבריו, הלכתיים ככל שיהיו, אם יוגשו כביקורת עליה.

איני יודע על בסיס איזה ניסיון דחית את הדברים, אבל נא ראה תגובת שלש נשים בפורום להצעתי ותחשוב לעצמך מי צודק...

בתור נשוי 15 שנה, אני מדבר מניסיון שלי ושל חברים רבים...

אם התנסית עם דוסית שרק מחכה למוצא פיך ההלכתי, אשריך.

עם נשים שמצויות קצת יותר בהלכה, זה לא יהי פשוט כל כך... יש 'קשת רחבה' של פסיקות הלכתיות, וד"ל.

נ.ב. להגיד לבחורה שהחצאית מעל הברך מגרה אותך, כדי שהיא תתלבש יותר צנוע, זה לא רק שלא יעזור, זה מטומטם

מילא לאשתך, אבל לבחורה שאתה יוצא איתה?!  חחחחחח

אם אדם רואה שלא מקשיבים לו, הרי זאת לא עדות לכך שהשיטה לא עובדת, אלא שהוא צריך לחזק את יראת השמים שלו.

אם אתה מעיד שהשיטה עובדת, אשריך! כנראה שיש בך יראת שמים

גם אני בעד להעיר, כל עוד לא עוברים על "ולא תשא עליו חטא" (ועל זה צריך עיון גדול לפני שמוכיחים).

דברים היוצאים מן הלב - נכנסים אל הלב.

מהלב אפשר להגיד דברים חמים, בונים. אלו שפועלים רק כי ייקוב הדין את ההר - לא תמיד יעבוד.

לא יודע לגבי יראת שמים, הלוואי...

חייב שתהיה עבודת המידות

אם מישהו אומר לבחורה: "מגרה אותי לראות אותך כך, קשה לי", זה לא ממש חכם...

לעומת זאת לאשתו - יש מצבים שזה נכון מאד.

משפט יכול להיות חכם או טיפשי, לפי הקונטקסט שבה הוא מובא ואיך שהוא מובא.

אם הוא מדבר איתה מהלב, מסביר לה כמה חשוב לו להיפגש עם מי שהיא, עם האדם שבה, ולפעמים, המראה של רגל חשופה מסיח את דעתו, אפילו רק מכיוון שההלכה אומרת שזה מקום צנוע שאין להסתכל בו וכו', כך הוא מביא את הצורך בלבוש צנוע - על עצמו.

זה מהלך שבחורה תכבד אותו. הוא מכבד אותה, לא מעביר ביקורת, מדבר דוגרי - זה יכול ליפול נכון.

אבל להגיד כמו טמבל "זה מגרה אותי" - היא תעיף אותו לכל הרוחות. מה הוא, סוטה?!

לא צריך להיות בוק הלכתי, ומאידך גם לא תולעת....

תקרא שוב את התגובה הראשונה שלי ותנסה להבין את רוח הדברים, קשה לי להסביר בתגובות איך בדיוק לדבר...

לסיכום:

תשאלו אשה שאתם סומכים על שיקול הדעת והרגישות שלה איך להעיר על הנושא.

הכי פשוט.

אין "מי צודק", בטח לא על פי תגובות של 3 נשים פה בפורום - זה אומר שאתה צודק ב100 אחוז? באמת? זאת טענה סטטיסטית די מצחיקה הייתי אומר...

בכל מקרה, אתה לא ממש הבנת אותי, ניחא. מפריע לו כי ההלכה אוסרת עליו - וזה מה שהוא יגיד לה.

ובינינו - סתם אדם רגיל ביום יום, ואני אומר את זה כבן וכמוני עוד רבים - לא ירגיש הבדל גדול כל כך אם החצאית 2 סנטימטרים מעל הברך או 2 סנטימטרים מתחת לברך - אבל מבחינה הלכתית 2 הסנטימטרים לכאן או לכאן הן ההבדל בין ללכת לפי ההלכה (לפחות על פי פוסק יחיד - המשנה ברורה) לבין לא ללכת על פי ההלכה (כלומר - מעל הברך, אין שום פוסק שמתיר). אז אם אתה רואה בחורה שיש לה חצאית שארבעה סנטימטרים הם כל מה שמפריד בין ללכת על פי ההלכה לבין ללכת שלא על פי ההלכה - זה ירגיש קצת צבוע ואידיוטי להגיד, ואני מצטט אותך: "ולפעמים, המראה של רגל חשופה מסיח את דעתו". דווקא הבחורות שאני מכיר, לא יעריכו בן שאומר את זה ככה אלא בן שפשוט מסביר בפשטות שיש לו בעיה עם לבוש שלא על פי ההלכה (גם אם הוא עצמו באמת שלא מסוגל "לראות" את ההבדל הדרמטי והחשוף שבין ה2 סנטימטרים שמעל לברך לאלו שמתחת לברך) ולכן זה מפריע לו... בגלל ההלכה, כן. לא צריך לפחד מהמילה הזאת. בגלל שזאת ההלכה, זה מפריע לו. כי כן, תתפלא, אבל יש כאלו שלא רואים את "הברך החשופה" וכו' וכו' - ובכל זאת זה יפריע להם, פשוט כי זה נגד ההלכה. אז הוא יגיד לה שזה מפריע לו מבחינה הלכתית, ושהיא תעשה עם זה מה שהיא רוצה. אם חשובה לה ההלכה וחשוב לה הקשר והיא רוצה להשתנות בלבוש שלה, בשמחה, ואם זה לא חשוב לה וכן הלאה - אז כנראה יפרדו.

זה הכל. 

כנראה הסיבה היא ששנינו באים מרקע שונה וחברה קצת שונה.

אולי.

על כל פנים אני רואה שאתה מאד מתרכז ב"למה" ואני מתרכז ב"איך".

שנינו מסכימים שזה אסור על פי ההלכה.

שנינו מסכימים שצריך להעביר כאן מסר (אם רוצים לבנות בית על פי ההלכה....).

כל השאלה היא איך להעביר את המסר בצורה מתקבלת ומקדמת ולא בצורה פוגענית או שיוצרת התנגדות.

ועשית כחכמתך. "אין חכם כבעל הניסיון": כל אחד, מסתבר, וניסיונו הוא. לא נתווכח על עובדות...

בפורום הזה מוצעות שתי אפשרויות, שמסתבר שמתאימות לאנשים עם אופי ורקע שונה. בדיוק כמונו 

יעיל ביותר : אל תעיר לה !!! ביום שהיא באה  עם לבוש כרצונך אז תחמיא לה ותגיד לה כמה אתה אוהב את הלבוש שלה היום !

אז אפשר לשאול בעדינות, אולי אפשר לשאול שאלה מעט אישית?

נכון אמרת ש..... אז שמתי לב ש..

או למה לפעמים את...

אולי תגלה שהיא מאד רוצה להפרד מהחצאיות האלו בגלל האורך, אבל קשה לה,

ורק שאלה קטנה תעודד.

סיפור-

בחור שאל באופן דומה לנ"ל בפגישה: סיפרת שחשובה לך הצניעות וכו'... אז מדוע את לא הולכת עם שרוול 3/4?

[התחלת הפגישות היתה בחורף, כשהגיע הקיץ שם לב..]

-הקשר עם הבחור הזה נגמר מסיבות אחרות לגמרי, אבל בזכותו- 

הבחורה הלכה לברר מה ההלכה, והתחילה ללבוש 3/4, עד היום

אתה לא אבא שלה.אם אתה לא מקבל אותה כפי שהיא תחתוך.כי זה רק מראה שאתה מנסה להתאים אותה למה שאתה רוצה ולא למי שהיא באמת.

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.