דיברתם על יחס לתורה? למצוות? לצניעות? אתם יכולים לדבר על זה, אתה יכול לשאול אותה איך היא מרגישה עם

הנושא הזה, אם אתם בשלב מתקדם בקשר זה רלוונטי.
תקשיב לה בעניין הזה, וככה גם תדע מה דעתה, אל תשפוט ואל תבוא ממקום מתנשא או מטיף- תהיה קשוב לתחושה שלה.
 

בצד הפרקטי-
יש לך את האפשרות להעלות את זה כנושא- לעשות את זה בצורה נעימה אבל להגיד שזה קו אדום מבחינתך,
יש מקרים וזוגות שזה עבד אצלם- הוא אמר לה שהוא מאוד רוצה להתחתן איתה אבל לא באורך הזה של החצאית,

והיא קיבלה את זה והסכימה- מכיר גם זוגות שבאמת נפרדו בגלל זה.
יש לך את האפשרות להחליט שאתה לא מעלה את זה- וכאן לבחור האם לקבל אותה כמו שהיא על כל יתרונותיה

וחסרונותיה הגלויים ושאינם גלויים ידועים ושאינם ידועים- או שלא, ולשחרר את הקשר הזה.

ככה אני רואה את הדברים-
ההחלטה צריכה להיות שלך- כמה חשוב לך, כמה חשוב לה, כמה זה מהותי וכו'... 

יש הרבה בנות שהתורה באמת חשובה להן ובכ"ז קשה להן יותר בקטע של הצניעות.

כמובן שלא לדבר איתה על זה, אבל תנסה לראות אם בשאר הדברים היא כן מקפידה.

ואני לובשת חצאיות שעוברות את הברך והיה בחור שאמר שזה קצר .. לא היה אכפת לי להשתנות .. אבל בסוף משהו אחר הפריד.. ואם לא רואים את הברך ..מה הבעיה בזה ?

ואם זה קו מבחינתך ודיברת והיא לא מוכנה להשתנות אולי היא האחת שתקרב אותך לאמיתית . בהצלחה רבה

ולגבי בעל זאת חובתו התורנית. מה זה להסכים בדוחק?

בס"ד

אם יש התאמה בהרבה תחומים, ונראה שזה הולך לכיוון רצוי,

לא להעלות נושא קריטי שכל כך קל לשינוי,

(לא נפשית וכ' אלא תכלס, אם היא תרצה כל מה שנדרש זה לקנות חצאיות חדשות וללבוש אותן..)

אני גם חושבת שהכי הוגן להעלות את זה לפני אירוסין,

ולא להתארס על סמך זה שהבחורה חושבת שמקבלים אותה כפי שהיא,

ואז לבקש שינויים...

דעת פוסק בודד שיש עליו קושיות גדולות מאד. אציין רק בקיצור ששולחן ערוך הרב, חיי אדם, שבט הלוי, הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הרב אליהו זצ"ל, שו"ת אז נדברו, החזון איש, "טל חיים", ועוד סוברים כדבר פשוט שצריך לכסות עד הקרסול.  נכון שלצערי הרבה מקלות, כי יש יצר הרע, ולא למדו את המקורות.       אבל דעה רווחת להתיר  זה לא..  

והאורך של החצאית זאת הלכה

אני מציע לך לעיין לשונית במושג "יראה". את מערבבת יראת שמים עם אהבת ה'.

ואל תייעצי לי איך להתבטא ומה לכתוב, תודה רבה.

ההבדל הוא רק בעזות

את החילוקים במדרגות. בכל אחת מהן, גם הנמוכה ביותר, כשזה בשלמות אין חטאים

לכל מה שזז צדיק.

גם לדבריך, אדם שעושה עבירה קבוע ורצוף נקרא בהלכה "מומר לעבירה אחת", אז אי אפשר להגיד שהוא רואה את זה כנפילה קשה וכו'. ובטח שזה לא מתאים לאנשים שהולכים ככה בפומבי.

שמנסה ונופל ועושה תשובה. האחד דומם השני צומח.

אתה לא מבדיל ביניהם?

בחורה שהולכת עם חצאיות לא לפי ההלכה ומחפשת לזה הסברים ותירוצים לא נראה לי בדרך לעשות תשובה. כלל ראשון הוא "מודה ועוזב ירוחם".

כל ה"קשה לי" וכו' הם לא בדרך לתשובה. להגיד "אני לא בסדר"/"עובד על זה" זאת הדרך הנכונה. והלוואי ואני אישית אזכה להיות עליה תמיד.

כמובן שלא חייבים לתת לאף אדם דין וחשבון, הכוונה היא למה שאדם אומר בלב.

ולכל הפחות לא ללכת ולהמציא תירוצים לעבירות בפומבי ואז לקרר אנשים אחרים כאילו שזה בסדר.

רק חידדנו את האבחנה בין קושי אמיתי לקושי של עצלנות בעבודת ה'.

לכל הפחות אני צריך לעשות תשובה על זה

ואם אתה לא ירא ממנו, תעז.

מה זה קשור ללשפוט? ברור שזה קשה. יש פה מישהו שחושב שהוא ירא שמים באמת?!

נראה לי שלפחות רוב מי שחושב ככה הוא מדומיין מאוד.

אולי יש להרבה אנשים קצת יראת שמים, אבל ממש יראת שמים אין לכמעט אף אחד.

זה יותר מועיל מלהגיד את זה בצורה שלילית מנסיוני...

לעניות דעתי, אם אתם בשלב מתקדם ראוי להביע את דעתך, גם אם בצורה אחרת

הדתי לאומי..   אם יהיה ביקוש- זה יהיה כלכלי.   ברור לי שגם עכשיו יש, אבל אולי לא מספיק.

בכל מקרה זה לא תרוץ הלכתי ללכת שלא לפי ההלכה. 

כל מיני אתרים

http://datiyah.com/

https://modli.co/

http://nofet.co.il/

זאת יוצרת

https://www.facebook.com/libistudio/

זאת מוצאת וכו'

https://www.facebook.com/tzniutbyaviya/

אתן מוזמנות להעביר הלאה...

עצוב שצריך בכלל להסביר שחצאית שמאפשרת חשיפה של כל חלק מן הברכיים בכל מצב שהוא איננה צנועה.

זה אמנם קשה בחברה פחות תורנית בגלל לחץ חברתי, אבל זה הרי לא תירוץ. ומי שמבין מה זה צניעות מבין שהצניעות רק מייפה, מכבדת ומאצלת.

פעם גם היה קשה ללכת עם כיסוי ראש, ומשום כך נשים "דתיות" רבות לא כיסו את ראשן. וכי זהו תירוץ?!

ושער הוא עוד הרבה פחות בעייתי מברכיים! [לבתולות מותר ללכת בגילוי ראש, בניגוד לגילוי ברכיים.]

בס"ד

ובדרך כלל כאשר מישהי שמגדירה את עצמה דוסית,

ושואפת להיות כזאת, נתקלת בחידוש שהיא לא ידעה עליו,

היא בודקת מה ההלכה ומתיישרת לפי זה.

כשלא יודעים מה ההלכה אומרת, אז לבוש זה קוד חברתי,

והשתייכות וכ'.

אבל כשמסתכלים מה ההלכה זה כבר מעבר.. 

יש חוסר מודעות גדול בנושא הזה, וכל האופנה שמסביב רק מבלבלת.

אם היא בחורה שהיית רוצה לחיות איתה, תשאיר את זה לישורת האחרונה.

לפני שאתה פותח את הפה חובה שהיא תדע בוודאות שאתה מעריך אותה כפי שהיא.

ואז אתה יכול לדבר על הצד שלך, לא הצד ההלכתי ("את לא בסדר ע"פ ההלכה") אלא שלך מפריע קצת לראות אותה כך, ולמה.

כשהיא תרצה לדבר על הלכה - תדבר.

הכי חשוב, בנחת. יש בנות מאד טובות, ותמימות עד אימה, שם בחוץ. 

ותתפלל חזק חזק לקבל לעצה טובה בלבך מה' יתברך... זו העצה הכי טובה שאפשר לתת...

גם 4 עגילים וכל דבר בחיים הוא קשור להלכה ויש דעת תורה על כל דבר.

כמובן, שכל אחד פוסק לפי רבותיו, והמטרה היא לכוון חיינו על פי התורה.

אבל לא ניגשים ומתקשרים על כל דבר רק "מבחינת ההלכה..". שחור-לבן וזהו.

למעשה, אוי ואבוי אם היה כך.

צריך לגשת באופן אנושי, רגשי, במיוחד אם מדובר במישהו קרוב, על אחת כמה וכמה אם זו אשה.

"דברי חכמים בנחת נשמעים". תגיד את הדברים "בנחת", שזה מצב נפשי נכון, אז יש סיכוי שישמעו את דברי החכמים.

דברי חכמים - זו הלכה.

קפיש?

זו הדרכה און-דה-האוס איך מנחילים הלכה בבית. בנחת. בפניה אל הנפש, לא בחרבות.

ודברים היוצאים מן הלב - נכנסים אל הלב. כמים הפנים לפנים כן לב האדם באדם.

לכן - תדבר על הצד שלך, על מה מפריע לך (כי אתה "בעייתי" ו"מסכן" ו"יצרי", ובינינו זה גם קצת נכון...  ותבקש ממנה סופר-יפה לעזור לך...  ובינינו, גם זה נכון  ), כי היא - אחלא בת אדם.

בדוק ומנוסה שזה עובד. בדוק ומנוסה גם שההיפך לא עובד....

אם לצטט ממך: "הוא בקושי רואה את זה,זה לא יצרי אצלו והוא לא מתוסבך - הבעיה היחידה שלו עם זה זה שההלכה אוסרת את זה באופן מוחלט".

כלומר - יש לו בעיה עם הלבוש שלה, כי ההלכה אוסרת לו להתבונן באשה שהולכת עם לבוש כזה.

זו משמעות דברי לעיל. מפריע לו, כי ההלכה אוסרת לו.

בחורה לא תקבל את דבריו, הלכתיים ככל שיהיו, אם יוגשו כביקורת עליה.

איני יודע על בסיס איזה ניסיון דחית את הדברים, אבל נא ראה תגובת שלש נשים בפורום להצעתי ותחשוב לעצמך מי צודק...

בתור נשוי 15 שנה, אני מדבר מניסיון שלי ושל חברים רבים...

אם התנסית עם דוסית שרק מחכה למוצא פיך ההלכתי, אשריך.

עם נשים שמצויות קצת יותר בהלכה, זה לא יהי פשוט כל כך... יש 'קשת רחבה' של פסיקות הלכתיות, וד"ל.

נ.ב. להגיד לבחורה שהחצאית מעל הברך מגרה אותך, כדי שהיא תתלבש יותר צנוע, זה לא רק שלא יעזור, זה מטומטם

מילא לאשתך, אבל לבחורה שאתה יוצא איתה?!  חחחחחח

אם אדם רואה שלא מקשיבים לו, הרי זאת לא עדות לכך שהשיטה לא עובדת, אלא שהוא צריך לחזק את יראת השמים שלו.

אם אתה מעיד שהשיטה עובדת, אשריך! כנראה שיש בך יראת שמים

גם אני בעד להעיר, כל עוד לא עוברים על "ולא תשא עליו חטא" (ועל זה צריך עיון גדול לפני שמוכיחים).

דברים היוצאים מן הלב - נכנסים אל הלב.

מהלב אפשר להגיד דברים חמים, בונים. אלו שפועלים רק כי ייקוב הדין את ההר - לא תמיד יעבוד.

לא יודע לגבי יראת שמים, הלוואי...

חייב שתהיה עבודת המידות

אם מישהו אומר לבחורה: "מגרה אותי לראות אותך כך, קשה לי", זה לא ממש חכם...

לעומת זאת לאשתו - יש מצבים שזה נכון מאד.

משפט יכול להיות חכם או טיפשי, לפי הקונטקסט שבה הוא מובא ואיך שהוא מובא.

אם הוא מדבר איתה מהלב, מסביר לה כמה חשוב לו להיפגש עם מי שהיא, עם האדם שבה, ולפעמים, המראה של רגל חשופה מסיח את דעתו, אפילו רק מכיוון שההלכה אומרת שזה מקום צנוע שאין להסתכל בו וכו', כך הוא מביא את הצורך בלבוש צנוע - על עצמו.

זה מהלך שבחורה תכבד אותו. הוא מכבד אותה, לא מעביר ביקורת, מדבר דוגרי - זה יכול ליפול נכון.

אבל להגיד כמו טמבל "זה מגרה אותי" - היא תעיף אותו לכל הרוחות. מה הוא, סוטה?!

לא צריך להיות בוק הלכתי, ומאידך גם לא תולעת....

תקרא שוב את התגובה הראשונה שלי ותנסה להבין את רוח הדברים, קשה לי להסביר בתגובות איך בדיוק לדבר...

לסיכום:

תשאלו אשה שאתם סומכים על שיקול הדעת והרגישות שלה איך להעיר על הנושא.

הכי פשוט.

אין "מי צודק", בטח לא על פי תגובות של 3 נשים פה בפורום - זה אומר שאתה צודק ב100 אחוז? באמת? זאת טענה סטטיסטית די מצחיקה הייתי אומר...

בכל מקרה, אתה לא ממש הבנת אותי, ניחא. מפריע לו כי ההלכה אוסרת עליו - וזה מה שהוא יגיד לה.

ובינינו - סתם אדם רגיל ביום יום, ואני אומר את זה כבן וכמוני עוד רבים - לא ירגיש הבדל גדול כל כך אם החצאית 2 סנטימטרים מעל הברך או 2 סנטימטרים מתחת לברך - אבל מבחינה הלכתית 2 הסנטימטרים לכאן או לכאן הן ההבדל בין ללכת לפי ההלכה (לפחות על פי פוסק יחיד - המשנה ברורה) לבין לא ללכת על פי ההלכה (כלומר - מעל הברך, אין שום פוסק שמתיר). אז אם אתה רואה בחורה שיש לה חצאית שארבעה סנטימטרים הם כל מה שמפריד בין ללכת על פי ההלכה לבין ללכת שלא על פי ההלכה - זה ירגיש קצת צבוע ואידיוטי להגיד, ואני מצטט אותך: "ולפעמים, המראה של רגל חשופה מסיח את דעתו". דווקא הבחורות שאני מכיר, לא יעריכו בן שאומר את זה ככה אלא בן שפשוט מסביר בפשטות שיש לו בעיה עם לבוש שלא על פי ההלכה (גם אם הוא עצמו באמת שלא מסוגל "לראות" את ההבדל הדרמטי והחשוף שבין ה2 סנטימטרים שמעל לברך לאלו שמתחת לברך) ולכן זה מפריע לו... בגלל ההלכה, כן. לא צריך לפחד מהמילה הזאת. בגלל שזאת ההלכה, זה מפריע לו. כי כן, תתפלא, אבל יש כאלו שלא רואים את "הברך החשופה" וכו' וכו' - ובכל זאת זה יפריע להם, פשוט כי זה נגד ההלכה. אז הוא יגיד לה שזה מפריע לו מבחינה הלכתית, ושהיא תעשה עם זה מה שהיא רוצה. אם חשובה לה ההלכה וחשוב לה הקשר והיא רוצה להשתנות בלבוש שלה, בשמחה, ואם זה לא חשוב לה וכן הלאה - אז כנראה יפרדו.

זה הכל. 

כנראה הסיבה היא ששנינו באים מרקע שונה וחברה קצת שונה.

אולי.

על כל פנים אני רואה שאתה מאד מתרכז ב"למה" ואני מתרכז ב"איך".

שנינו מסכימים שזה אסור על פי ההלכה.

שנינו מסכימים שצריך להעביר כאן מסר (אם רוצים לבנות בית על פי ההלכה....).

כל השאלה היא איך להעביר את המסר בצורה מתקבלת ומקדמת ולא בצורה פוגענית או שיוצרת התנגדות.

ועשית כחכמתך. "אין חכם כבעל הניסיון": כל אחד, מסתבר, וניסיונו הוא. לא נתווכח על עובדות...

בפורום הזה מוצעות שתי אפשרויות, שמסתבר שמתאימות לאנשים עם אופי ורקע שונה. בדיוק כמונו 

יעיל ביותר : אל תעיר לה !!! ביום שהיא באה  עם לבוש כרצונך אז תחמיא לה ותגיד לה כמה אתה אוהב את הלבוש שלה היום !

אז אפשר לשאול בעדינות, אולי אפשר לשאול שאלה מעט אישית?

נכון אמרת ש..... אז שמתי לב ש..

או למה לפעמים את...

אולי תגלה שהיא מאד רוצה להפרד מהחצאיות האלו בגלל האורך, אבל קשה לה,

ורק שאלה קטנה תעודד.

סיפור-

בחור שאל באופן דומה לנ"ל בפגישה: סיפרת שחשובה לך הצניעות וכו'... אז מדוע את לא הולכת עם שרוול 3/4?

[התחלת הפגישות היתה בחורף, כשהגיע הקיץ שם לב..]

-הקשר עם הבחור הזה נגמר מסיבות אחרות לגמרי, אבל בזכותו- 

הבחורה הלכה לברר מה ההלכה, והתחילה ללבוש 3/4, עד היום

אתה לא אבא שלה.אם אתה לא מקבל אותה כפי שהיא תחתוך.כי זה רק מראה שאתה מנסה להתאים אותה למה שאתה רוצה ולא למי שהיא באמת.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.