אולי נמשיך כאן את הדיון (התרציתי "הוד קדושתי" לפתוח את השרשור בעצמי).
קודם כל נתחיל בכך שכל דברי על קטנות אמונתם של אותם העוסקים בנושא היא ציטוט מדברי חז"ל.
"כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר - אינו אלא מקטני אמנה" (סוטה מח:ב).
ולמה?
האמונה בטהרתה היא ההבנה שה' הוא ה"פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון".
וגם ש"הבוטח בה' חסד יסובבנו" (חסד = מתנה ללא זכות), ושחז"ל אמרו "אפילו רשע ובוטח בה' - חסד יסובבנו".
אם נניח לרגע את שאלת ההשתדלות (כי בפשטות רמת ההשתדלות נקבעת לפי מידת הביטחון),
נבין שכל מי שמתכנן תוכניות לעתיד כאילו הוא קובע, הוא מקטני אמונה (כמובן שלא מדובר על מי שמתכנן מתוך זהירות, אם כי עדיין לא יצא מכלל קטן אמונה).
מכאן, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר, שמי שלא רק מתכנן, אלא גם סומך על חתיכת נייר, בוודאי הוא מקטני אמונה.
ותרשו לי לצטט את לשון הנביא ירמיה:
"כֹּה אָמַר ה' אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן ה' יָסוּר לִבּוֹ".
כמובן שמובן שאותה הקללה חלה ביתר תוקף על מי שסומך על חתיכת נייר.
מתייג את הרלוונטיים.
זה לא נותן לי לתייג עוד. מוזמנים לתייג את "ותן טל" את "צריך עיון" ואת "רווק ב'".
אגב זה מאוד דומה לשרשור הזה מה זה אומר בטחון בה'? - בית המדרש
רק שכאן אנחנו דנים במעלתו של המאמין במקום במהות הביטחון והאמונה.
עד שטרחתי.
)