כל מי שיש לו פת בסלו, ואומר מה אוכל למחר, הרי זה מקטני אמנהצקון לחש

אולי נמשיך כאן את הדיון (התרציתי "הוד קדושתי" לפתוח את השרשור בעצמי).

 

קודם כל נתחיל בכך שכל דברי על קטנות אמונתם של אותם העוסקים בנושא היא ציטוט מדברי חז"ל.

"כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר - אינו אלא מקטני אמנה" (סוטה מח:ב).

 

ולמה?

האמונה בטהרתה היא ההבנה שה' הוא ה"פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון".

וגם ש"הבוטח בה' חסד יסובבנו" (חסד = מתנה ללא זכות), ושחז"ל אמרו "אפילו רשע ובוטח בה' - חסד יסובבנו".

 

אם נניח לרגע את שאלת ההשתדלות (כי בפשטות רמת ההשתדלות נקבעת לפי מידת הביטחון),

נבין שכל מי שמתכנן תוכניות לעתיד כאילו הוא קובע, הוא מקטני אמונה (כמובן שלא מדובר על מי שמתכנן מתוך זהירות, אם כי עדיין לא יצא מכלל קטן אמונה).

 

מכאן, וקל וחומר בן בנו של קל וחומר, שמי שלא רק מתכנן, אלא גם סומך על חתיכת נייר, בוודאי הוא מקטני אמונה.

ותרשו לי לצטט את לשון הנביא ירמיה:

"כֹּה אָמַר ה' אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן ה' יָסוּר לִבּוֹ".

כמובן שמובן שאותה הקללה חלה ביתר תוקף על מי שסומך על חתיכת נייר.

 

מתייג את הרלוונטיים.

@אניוהוא

@ימ''ל

 

זה לא נותן לי לתייג עוד. מוזמנים לתייג את "ותן טל" את "צריך עיון" ואת "רווק ב'".

אגב זה מאוד דומה לשרשור הזה מה זה אומר בטחון בה'? - בית המדרש

רק שכאן אנחנו דנים במעלתו של המאמין במקום במהות הביטחון והאמונה.

כדאי לעייןאניוהוא
במכתב מאליהו ח'א עמ' 187 והלאה.

אאריך אולי בהמשך.

ישר כח על האומץ לפתוח שירשור זה...
נראה לי שאת הדיון +- מיצינו אז רק לגבי הציטוטימ''ל
אין קשר בין הציטוט של 'מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר הרי זה מקטני אמנה' לשאלת ההשתדלות וההתכוננות לעתיד - הכוונה היא לא לחשוב שהכל תלוי רק בטבע ולחשוש שייתכן שלמרות ההשתדלות תאבד את פרנסתך בדרך מקרה ע''י אסון או נזק טבעי אלא להאמין שה' הוא דואג לפרנסה (בתנאי שאדם דואג לעצמו בדרכים ריאליות כפי שהוא מצווה).

הרי התורה מלאה בפסוקים שמורים לחרוש וזרוע למרות שזו הכנה לפרנסה של עוד שנה ודברי חז''ל מלאים בעצות כלכליות כגון 'לסייר אדם נכסיה חדא זמנא/תרי זמנא ביום' או 'לעולם ישליש אדם מעותיו שליש לפרקמטיא שליש לקרקע ושליש תחת ידו' ועוד ועוד.
שוב, לא מדובר על השתדלות. ציינתי את זה במפורש בתחילת השרשורצקון לחש

לגבי המיצינו אגיב רק ב מת עד שטרחתי.

אבל כן מדובר על השתדלות...ימ''ל
הדיון התחיל מהשאלה אם לעשות תואר (=השתדלות) זה ראוי או לא.

אבל אתה צודק שהדיון מתנהל בשני נושאים קשורים אבל שונים - אתה מדבר על בטחון ואנחנו על השתדלות (לכן כתבתי שם שחשוב קודם כל להגדיר על מה מדברים).
לא... הדיון התחיל מהאם אפשר שכל אדם ישאף להכי גבוהצקון לחש

בכל מקרה הפצלו"ש שבעקבותיו השרשור הזה נפתח לא היה על שתי הנקודות הנ"ל אלא לעניין הביטחון עצמו במהותו הפנימית.

נכון שדיברתם על השתדלות, וכתבתי כמה פעמים שאני לא מדבר נגד השתדלות (שזה מדד יחסי למדרגתו הרוחנית של האדם), אבל הארכנו כרגע במה שדיברנו שם על מהות האמונה והביטוי שלה כביטחון.

 

בתמצית:

מי שהביטחון שלו פגום, הוא מקטני אמונה.

אם הוא עושה תואר כי הוא חושב שדווקא זה יקבע את פרנסתו, הוא בוודאי קטן אמונה.

(בהמשך לסיוג שכתבתי בתגובה המקורית, לא מדובר על מי עושה זאת להנאתו).

אם כך אז מוסכםימ''ל
לא חושב שיש מי שיחלוק על זה.
(אני כן חושב שיש ערבוב בין המושגים, לא סתם עברת לדבר על בטחון בשרשור שכולו עסק בהשתדלות אפילו בלא אוריינטציה דתית, אבל נניח לזה).
לא היה שם דיון על השתדלות. הוא דיבר על הנחת הביטחון בתוארצקון לחש

ואני לא הסכמתי. אתם התחלתם מאוחר הרבה יותר לדבר על השתדלות, ומיד ציינתי שלא על זה היה הדיון.

 

לסיום, אולי אתה מסכים איתי שאי אפשר לבטוח בתואר, אבל לא אותו בחור.

סליחה... לא שמתי לב שמדברים בעיקר על הביטחוןאניוהוא
ולא על ההשתדלות
מוסיף מקורות לביטחון מספרי מוסר וגם את ציטטת "אניוהוא"צקון לחש
עבר עריכה על ידי צקון לחש בתאריך י"א בטבת תשע"ז 10:50

'מכיוון שכל עניין הההשתדלות אינו אלא עונש וקללה, ולא נתנה בו התורה שיעור, א'כ הלא טוב לאדם שיפחית לעצמו מן הקללה עד כמה שאפשר.'
מכתב מאליהו חלק א' עמ' 187.

@אניוהוא

 

חובת הלבבות שער הביטחון (כמדומני שזה התרגום הישן):
"וכיון שהתברר חיוב הגלגול על הסיבות על בני אדם, נבאר עתה כי אין כל אדם חייב לחזר על כל סיבה מסיבות הטרף, כי הסיבות רבות."

"ואל יחשוב כי טרפו מועמד על סיבה ידועה, ושאם תימנע הסיבה ההיא ממנו לא יבוא בסיבה אחרתאבל יבטח על האלוהים בטרפו, וידע כי הסיבות כולן אצל הבורא שוות, יטריפהו במה שירצה מהן ובעת שירצה מאיזה עניין שירצה. כמו שאמר הכתוב (ש"א יד) כי אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט. 
ואמר (דברים ח) כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל. ואמר (זכריה ד) לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות".

 

אורחות צדיקים שער השמחה (בסופו הביטחון):
"הביטחון השני, מעניין הפרנסה: תהיה ביטחון שלו על השם ברוך הוא, שיזמין לו צרכיו ומזונו כדי סיפוקו, ולא ידחק השעה לרדוף אחר כמה עניינים המטרידים אותו מהתעסק בתורה(=תואר למשל שמוציא אותך שנים מלימוד תורה. צקון לחש). וכאשר יבטח באלוהים, ימצא מנוחת לבו ושלוות נפשו, ולא ירדוף יותר מדי; אך יהיה די לו במה שיכול למצוא בשעה מיוחדת, והשעות הנשארות יטרח בהם לקנות חיי עולם הבא. וכן אמרו: תרבה בישיבה ותמעט בעסק, עשה דברי-תורה עקר ועסקך טפל (ספרי ואתחנן ו, ז). ועניין זה הוא הגדול שבניסיון האדם, שלא יטרידו אותו רוב טרדות של עולם זה וישכח אחריתו. לכן יבטח באל שיספיקהו צרכיו וסיפוקו, ויהיה לו שעול פנויות לפנות לבו לאלוהים."

 

עריכה: תוספת מקור

"עיקר הביטחון הוא כאשר האדם אינו רואה שום מבוא ומוצא לישועתו בעיני בשר, והוא בוטח בה׳ לבדו!" (הרבי הריי"צ מליובאוויטש)

עוד מקורותאניוהוא
חזו'א אמונה וביטחון- פרק א - אמונה ופרק ב'- ביטחון. כדאי לעיין שם ובשפתי חיים בראשית פרשת מקץ מבאר קצת את דבריו אודות הבטחון

כד הקמח לרבנו בחיי - ביטחון:
'כי כל הבוטח הוא מאמין. שאין אדם בוטח אלא במי שמאמין בו שהיכולת בידו למלא שאלתו. והמאמין יתכן שלא יהיה בוטח, כי לפעמים ירא שמא יגרום החטא'


צקון לחשאחרונה


ט"ו באבאביעד מילוא

מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?

מעולם לא שמעתי עליופתית שלגאחרונה

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

קמצא ובר קמצא...סיעתא דשמייא1

....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!

מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.

גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.

לא בדיוק.קעלעברימבאר

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

הגלות היא ורק היא הרפואה...סיעתא דשמייא1

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

כתוב בגמרא שאנשי ביתקעלעברימבאר

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

אם הבנתי נכון , זה רק מחזק את מה שאמרתיסיעתא דשמייא1

לא קשור לחסד.קעלעברימבאר

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

אני אוהב כל יהודי...סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 19:50

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

השורש של תשעה באב הוא חטא המאיסה בארץ חמדההסטורי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 22:08

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

ועדיין השאלה בעינה יפה, איךקעלעברימבאר

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

בכל זאת זו שאלה מצויינת שהטרידה אותי כבר לפניקעלעברימבאר

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

בתי חב"ד בכל העולם….סיעתא דשמייא1

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

לא היה צריך 2000 שנה בשביל זהקעלעברימבאר

כנראה שכן. עדין בישראל מחלקים הזמנות…סיעתא דשמייא1

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

"על אהבתך אשתה גביעי"נקדימוןאחרונה

על הדיבור ועל השתיקהנקדימון

אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.

למחקר או למעשה?טיפות של אור

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

למחקרנקדימון
שיביא לידי מעשה

תודה

AI לפניךHakuna.Matata

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
לא מתחייב שהמקור שנתתי נכון, זה מתוך ציון מקור במאמר מסויים שלמיטב הבנתי מתייחס לפסקה הנ"ל
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

בספר פחד יצחקקעלעברימבאר

(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור

יישר כוח🙂קעלעברימבאר

יש ברשת היכן שהוא?נקדימון

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אוצר החכמה?טיפות של אור

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

רחל אימנוילדה של אבא

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא

תודה רבה! אסתכל אחרי הצום בעז"הנקדימון

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

בבקשה. באמת אוצרכולנו הביתהאחרונה

אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

....אילת השחר
היה לי בזיכרון פירוש שקראתי לפני שנים,שהיה בזה עניין של מידה כנגד מידה של עניין מסויים, והלכתי לחפש כדי להביא בדיוק ומצאתי עוד פירוש לצידו (מעבר לאלו שהוזכרו כבר):

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש


"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16


פירוש נוסף-


בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה


[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
כמו כל משפחת חפר: עמק חפר, תרצה (מצפון מזרח לשכם, בירת ממלכת ישראל עד שזמרי שרף אותה) היא עיר של בת צלופחד.
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

מעניין!טיפות של אוראחרונה
אפשר מראה מקום מדוייק? 
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

תסביר, נשמח לשמועאשר בראאחרונה
מה המקור?אשר ברא
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה

אולי יעניין אותך