http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f99

את 'יש ילדים זיגזג' אהבתי מאוד וגם הוא לא הכי מציאותי אבל לפחות מודה בזה.

מכירה מקרים דומים מאד במציאות אמנם סוג וצורת הניצול שונה אבל הרבה מאפיינים 'העתק הדבק'

אם כי גם מבחינת אירועים יש הרבה חוסר אמינות לענ"ד.

היינו שם כבר?

כי הוא הפך לי את הקרביים והמילה הזאת הזכירה לי את זה.

וזה מוזר כי יצא לי לקרוא הרבה ספרים עם המון תיאורים נעימים ופחות, אבל הוא היה יותצר גרוע איכשהו.

(בלתק אם זה חשוב)

(אבל אין לה שום משמעות)

לאסוסיאציות שנוצרות לי ממנה יש

והוא לא עשה לי טוב. בכלל.

הרבה יותר מידי רוע.

היו שם קטעים סדיסטים.

למשל הקטע ההוא עם הרצח של חסר הבית.

זה סדיזם.

כלומר תעשה מה שאתה רוצה

לי אישית הספר עשה רע

וגם כתוב לא משהו, אם כבר מלכלכים

לעומת מצרפי הקרים שהיה הרבה יותר איכותי.

היה סדיזם

שאיתו פחות הסתדרתי.

נקי במובן של צניעות בוודאי שכן.

(הבחור דתי אחרי הכל)

זה הסדיזם עצמו שהפריע לי

(במחשבה שנייה כן, זה סדיזם נקי יחסית. אבל עדיין מגעיל כדבעי.)

כל אחד מגדיר את זה אחרת. 

לאחר מכן - הגדר ז'אנר ("עלילתי" זה לא ז'אנר): מתח? בילוש? פנטזיה? מדע בדיוני (ולא, זה לא אותו דבר)? ביוגרפיה? רומן היסטורי? רומן רגיל? קומדיה פרועה? 

ממליץ על ספרים של קוני ויליס - "מלבד הכלב", "ספר יום הדין", "מעבר", "המשכוכית", "ארץ לא נודעת" (אלו תורגמו לעברית. יש לה עוד כמה באנגלית ששווה להניח עליהם יד). 

כמו כן אני ממליץ על "הנסיכה הקסומה" (כן, אני גבר וממליץ על ספר עם שם כזה). 

אבל שניהם שייכים לז'אנרים מאד מוגדרים. אם תגיד מה אתה מחפש - יהיה קל יותר לעזור. 

ב. איך את יכולה להקניט מישהו שהוא פלספן ותוך כדי דיבור להגיד שנהנית מהנסיכה הקסומה? זה בערך מכיל את ההגדרה המילונית לפלספנות |הולך לבדוק במילון|. 

אבל הכוונה לספר ללא סצנות שאינן ראויות (בלשון המעטה..) שאדם שומר תורה ומצוות לא היה מקרין אותם על מסך גדול בסלון ביתו.. (אגב לפעמים בספרים העניין הזה בעייתי אפילו יותר מסרטים)
לגבי ז'אנר.. כשאמרתי "עלילה" התכוונתי להוציא ספרי עיון או ביוגרפיה (שזה הספרים האחרונים שקראתי).
אני מחפש משהו עלילתי ואני פתוח לרוב הסגנונות (פחות מדע בדיוני או פנטזיה..).
מקווה שהבנת..
 

לא מפסיקים אהבה באמצע

בינתיים הכל בסדר (השפה לא מאה אחוז, אבל זהו)

ספרי שרלוק הולמס

הספרים של אליאסטיר מקלין (יש לו כמה עם בעיתיות, כמו שלום לך קליפורניה ורכבת המוות, השאר בסדר. יש כאלה בכלל בלי נשים- תחנת זברה אינה עונה, סיירת יוליסס וכו')

ללכת על דגים

פקד קולומבוס, פקד קולומבוס מפצח תעלומות

שלושה גברים בשלג, המיניאטורה שנעלמה (של אריך קסטנר)

(שכחתי את השם. משום מה עלה לי לראש 'הצוללת יוליסס')

שכל אחד לא יקרין על מסך גדול בביתו דברים אחרים... אני אומר את זה ברצינות, לא כי אני רוצה לקנטר. 

נשיקה זה בסדר? זוג מאוהב? או שצריך להיות רק דמויות ממגדר אחד לאורך כל הספר? 

ספרים של אגאתה כריסטי קראת? אז יש אחד חדש שמנסה לחקות אותה ("רצח בראשי תיבות" מאת סופי האנה) שהוא נחמד מאד. זה מקטגוריית ספרי בילוש. יש עוד מוצלחים, כמו ג'ון לה קארה, אבל אינני זוכר כמה הם נקיים (נוטה להאמין שכן. הוא לא חיפש לכתוב בסטייל ג'יימס בונד)

בקטגוריית המתח יש ספרים של לי צ'יילד שהם נחמדים.

בקומדיה הפרועה יש את 'פרשת ג'יין אייר' של ג'ספר פורד. 

ויש גם את הקלאסיים מסוגת הרומנים: 

הקפות ביער של דלין מתיה

גאווה ודעה קדומה של ג'יין אוסטן

מישהו שפוגש מישהי שעוזרת לו בעלילה.. ותוך כדי נרקמת ביניהם אהבה וכו...

כל ספר שלו.

אני הפסקתי לקרוא ספרים שלו.

רבים נוטים לבלבל בין מדע בדיוני ובין פנטזיה או להתייחס אל שתי הסוגות כאל מקשה אחת, אולם השתיים נבדלות זו מזו, בעיקר  בבסיס העלילה: המדע הבדיוני מבוסס על חוקים מדעיים או מציאות היסטורית קיימת שפותחו לאפיקים דמיוניים, בעוד שהפנטזיה מתרחשת כולה בעולם דמיוני מיסודו. יחד עם זאת, ישנן יצירות שסיווגן אינו מובהק לאחת הסוגות.

קיימות מספר טעויות נפוצות באשר למדע הבדיוני:

• מדע בדיוני אינו כלי לחיזוי העתיד - הוא עוסק הן בהתפתחויות עתידיות אפשריות והן באלו שאינן אפשריות; היתכנותו של העולם המתואר ביצירת מדע בדיוני אינה רלוונטית כלל, בדיוק כמקובל לגבי כל יצירת ספרות או אמנות אחרת.
• מדע בדיוני, על אף שמו, אינו מחויב לדיוק מדעי ואינו נמדד לפי קנה מידה זה^[2].
• מדע בדיוני אינו מוגבל לנושאים שעמם הוא מזוהה לעתים - חוצנים, חלליות, מסע בזמן וכדומה - אלא מתפרס על תחום  רחב יותר.

ספר משעשע, עלילתי, קליל ונחמד ביותר.

מי שאוהב את הסגנון של ההומור של זקן אדיש שיכול לפוצץ אנשים בטעות ולומר "אופס"..

משהו בסגנון כזה..

די נקי למיטב זכרוני.

"ספר משפחתי"

ועוד ספרים נוספים שלו..

מי שמכיר ומתחבר לסגנון שלו- לא יכול שלא לצחוק בקול.

לרוב ספרים מעלים חיוך בקושי. גם כשמשעשע. זה אחד הספרים שפשוט הייתי קורא וצוחק..

של הסופר קוין ספנסר.

ספר משעשע, מותח, עלילתי ומקורי..

נכתב כאילו מקודות המבט של הכלב.. הכלב הוא זה שמספר את המקרה.

נחמד ביותר לדעתי.

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל