http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f99

את 'יש ילדים זיגזג' אהבתי מאוד וגם הוא לא הכי מציאותי אבל לפחות מודה בזה.

מכירה מקרים דומים מאד במציאות אמנם סוג וצורת הניצול שונה אבל הרבה מאפיינים 'העתק הדבק'

אם כי גם מבחינת אירועים יש הרבה חוסר אמינות לענ"ד.

היינו שם כבר?

כי הוא הפך לי את הקרביים והמילה הזאת הזכירה לי את זה.

וזה מוזר כי יצא לי לקרוא הרבה ספרים עם המון תיאורים נעימים ופחות, אבל הוא היה יותצר גרוע איכשהו.

(בלתק אם זה חשוב)

(אבל אין לה שום משמעות)

לאסוסיאציות שנוצרות לי ממנה יש

והוא לא עשה לי טוב. בכלל.

הרבה יותר מידי רוע.

היו שם קטעים סדיסטים.

למשל הקטע ההוא עם הרצח של חסר הבית.

זה סדיזם.

כלומר תעשה מה שאתה רוצה

לי אישית הספר עשה רע

וגם כתוב לא משהו, אם כבר מלכלכים

לעומת מצרפי הקרים שהיה הרבה יותר איכותי.

היה סדיזם

שאיתו פחות הסתדרתי.

נקי במובן של צניעות בוודאי שכן.

(הבחור דתי אחרי הכל)

זה הסדיזם עצמו שהפריע לי

(במחשבה שנייה כן, זה סדיזם נקי יחסית. אבל עדיין מגעיל כדבעי.)

כל אחד מגדיר את זה אחרת. 

לאחר מכן - הגדר ז'אנר ("עלילתי" זה לא ז'אנר): מתח? בילוש? פנטזיה? מדע בדיוני (ולא, זה לא אותו דבר)? ביוגרפיה? רומן היסטורי? רומן רגיל? קומדיה פרועה? 

ממליץ על ספרים של קוני ויליס - "מלבד הכלב", "ספר יום הדין", "מעבר", "המשכוכית", "ארץ לא נודעת" (אלו תורגמו לעברית. יש לה עוד כמה באנגלית ששווה להניח עליהם יד). 

כמו כן אני ממליץ על "הנסיכה הקסומה" (כן, אני גבר וממליץ על ספר עם שם כזה). 

אבל שניהם שייכים לז'אנרים מאד מוגדרים. אם תגיד מה אתה מחפש - יהיה קל יותר לעזור. 

ב. איך את יכולה להקניט מישהו שהוא פלספן ותוך כדי דיבור להגיד שנהנית מהנסיכה הקסומה? זה בערך מכיל את ההגדרה המילונית לפלספנות |הולך לבדוק במילון|. 

אבל הכוונה לספר ללא סצנות שאינן ראויות (בלשון המעטה..) שאדם שומר תורה ומצוות לא היה מקרין אותם על מסך גדול בסלון ביתו.. (אגב לפעמים בספרים העניין הזה בעייתי אפילו יותר מסרטים)
לגבי ז'אנר.. כשאמרתי "עלילה" התכוונתי להוציא ספרי עיון או ביוגרפיה (שזה הספרים האחרונים שקראתי).
אני מחפש משהו עלילתי ואני פתוח לרוב הסגנונות (פחות מדע בדיוני או פנטזיה..).
מקווה שהבנת..
 

לא מפסיקים אהבה באמצע

בינתיים הכל בסדר (השפה לא מאה אחוז, אבל זהו)

ספרי שרלוק הולמס

הספרים של אליאסטיר מקלין (יש לו כמה עם בעיתיות, כמו שלום לך קליפורניה ורכבת המוות, השאר בסדר. יש כאלה בכלל בלי נשים- תחנת זברה אינה עונה, סיירת יוליסס וכו')

ללכת על דגים

פקד קולומבוס, פקד קולומבוס מפצח תעלומות

שלושה גברים בשלג, המיניאטורה שנעלמה (של אריך קסטנר)

(שכחתי את השם. משום מה עלה לי לראש 'הצוללת יוליסס')

שכל אחד לא יקרין על מסך גדול בביתו דברים אחרים... אני אומר את זה ברצינות, לא כי אני רוצה לקנטר. 

נשיקה זה בסדר? זוג מאוהב? או שצריך להיות רק דמויות ממגדר אחד לאורך כל הספר? 

ספרים של אגאתה כריסטי קראת? אז יש אחד חדש שמנסה לחקות אותה ("רצח בראשי תיבות" מאת סופי האנה) שהוא נחמד מאד. זה מקטגוריית ספרי בילוש. יש עוד מוצלחים, כמו ג'ון לה קארה, אבל אינני זוכר כמה הם נקיים (נוטה להאמין שכן. הוא לא חיפש לכתוב בסטייל ג'יימס בונד)

בקטגוריית המתח יש ספרים של לי צ'יילד שהם נחמדים.

בקומדיה הפרועה יש את 'פרשת ג'יין אייר' של ג'ספר פורד. 

ויש גם את הקלאסיים מסוגת הרומנים: 

הקפות ביער של דלין מתיה

גאווה ודעה קדומה של ג'יין אוסטן

מישהו שפוגש מישהי שעוזרת לו בעלילה.. ותוך כדי נרקמת ביניהם אהבה וכו...

כל ספר שלו.

אני הפסקתי לקרוא ספרים שלו.

רבים נוטים לבלבל בין מדע בדיוני ובין פנטזיה או להתייחס אל שתי הסוגות כאל מקשה אחת, אולם השתיים נבדלות זו מזו, בעיקר  בבסיס העלילה: המדע הבדיוני מבוסס על חוקים מדעיים או מציאות היסטורית קיימת שפותחו לאפיקים דמיוניים, בעוד שהפנטזיה מתרחשת כולה בעולם דמיוני מיסודו. יחד עם זאת, ישנן יצירות שסיווגן אינו מובהק לאחת הסוגות.

קיימות מספר טעויות נפוצות באשר למדע הבדיוני:

• מדע בדיוני אינו כלי לחיזוי העתיד - הוא עוסק הן בהתפתחויות עתידיות אפשריות והן באלו שאינן אפשריות; היתכנותו של העולם המתואר ביצירת מדע בדיוני אינה רלוונטית כלל, בדיוק כמקובל לגבי כל יצירת ספרות או אמנות אחרת.
• מדע בדיוני, על אף שמו, אינו מחויב לדיוק מדעי ואינו נמדד לפי קנה מידה זה^[2].
• מדע בדיוני אינו מוגבל לנושאים שעמם הוא מזוהה לעתים - חוצנים, חלליות, מסע בזמן וכדומה - אלא מתפרס על תחום  רחב יותר.

ספר משעשע, עלילתי, קליל ונחמד ביותר.

מי שאוהב את הסגנון של ההומור של זקן אדיש שיכול לפוצץ אנשים בטעות ולומר "אופס"..

משהו בסגנון כזה..

די נקי למיטב זכרוני.

"ספר משפחתי"

ועוד ספרים נוספים שלו..

מי שמכיר ומתחבר לסגנון שלו- לא יכול שלא לצחוק בקול.

לרוב ספרים מעלים חיוך בקושי. גם כשמשעשע. זה אחד הספרים שפשוט הייתי קורא וצוחק..

של הסופר קוין ספנסר.

ספר משעשע, מותח, עלילתי ומקורי..

נכתב כאילו מקודות המבט של הכלב.. הכלב הוא זה שמספר את המקרה.

נחמד ביותר לדעתי.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.