השנה משה"ח הכניס לגנים הרבה ילדים ולכן יש עוד סייעות.
זה לא שבאמת זה מיטיב עם מישהו מהצדדים. 

רק בגני צעירים יש 2 סייעות.

בגני חובה יש סייעת אחת. אבל אצלי בגן יש 3 - 

יש את הסייעת הרגילה - הקבועה של הגן. 

יש סייעת צמודה לילדה אוטיסטית

ויש סייעת צמודה לילד אלרגי ברמה מסכנת חיים. 

כל הנ"ל + הגננת + 2 סטודנטיות

יש יותר צוות מילדים

פשוט ההורים רוצים לשלב אותה בחינוך רגיל.

יש לי כל כך הרבה מה להגיד עליה.

יש יתרונות - 

אני כן חושבת שמבחינה חברתית יש התקדמות. בתחילת שנה כמעט ולא הייתה אינטראקציה בינה לבין הילדים. עכשיו היא כן תשחק עם ילדים בחצר. ממש לא תמיד- רוב הזמן היא משחקת בעולם שלה, אבל כן מידי פעם.

היא מחבקת ילדים ואת הצוות. זה לא ממש חיבוק אלא התקרבות מוזרה. אבל בתחילת שנה זה לא היה כך אז זה טוב לדעתי.  

היא לא מדברת, רק מזמזמת ומידי פעם זוקרת מילה. אבל היא כן קולטת דברים שהגננת או הצמודה מלמדות אותה. 

פעם אחת כשישבתי לידה שמעתי אותה מזמזמת שיר מקבלת שבת.. איך התרגשתי

לדעתי יש בשילוב הזה גם המון חסרונות 

לגננת בנוסף אליה יש עוד 34 ילדים שצריכים תשומת לב. והיא צריכה ודורשת יותר תשומת לב. 

אומנם יש לה גננת שילוב שבאה פעם בשבוע ויש לה גם סייעת צמודה 

אבל זה לא משתווה לגן עם 8-9 ילדים וצוות הרבה יותר גדול ביחד למספר הילדים. יכול להיות לה יחס יותר אישי ומבין, עם ילדים שלא שונים ממנה. 

הייתי בשירות לאומי בגן אוטיזם ולדעתי זו מסגרת שיותר תתאים לה. 

הילדים פחות יפחדו לגשת אליה כי הם לא מבינים\רואים את ההבדל..

בגן הרגיל הילדים ממש פחדו להתקרב אליה בתחילת השנה וכל הזמן שאלו - זה לאו דווקא רע כי כשהם יתקלו באדם שונה בלי התיווך של הגננת הם לא ירתעו. 

לדעתי ההורים קצת חיים בסרט והם לא מבינים שרמת התפקוד של הילדה לא קשורה לגן רגיל. הם רוצים לשלב אותה גם בבי"ס רגיל. 

נראה לי שיש יותר חסרונות מיתרונות, אולי בגלל שאני לא מבינה כ"כ בתחום השילוב, אולי בגלל שזה באמת כך..  

כתבתי לא מסודר והמחשבות גולמיות אבל העדפתי להשאיר ככה. מקווה שתבין את הבלגן 

דווקא אני נמצאת המון בגן - 3 ימים בשבוע מתחילת השנה ובעז"ה עד סופה..

גם כשמדובר באנשים זה אף פעם לא אותו דבר ותמיד יש מורכבות

צודק, אני שנה שלישית, בתוכנית "אקדמיה כיתה" 

זה אומר שאני נמצאת בגן כחלק מהצוות. 3 ימים בשבוע למשך כל השנה

זה מאפשר להיחשף יותר לגן ולילדים וללמוד יותר. 

אבל ב"ה מסתדרים!

השבוע חיבקתי את אחד הילדים ואחרי 10 דקות הוא בא ושאל אם אני רוצה עוד אחד..

נמסתי

ויש ב"ה מלא מקרים שעושים כיף בנשמה 

(אם את/קוראים אחרים כאן לא יודעים - ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם זהו דף פייסבוק של זוג שמביא סיטואציות יפות, מצחיקות, מרגשות וכו', של ילדים - ממגוון סיטואציות שאנשים כותבים להם באישי - ומצרפים לזה איורים מקסימים ושנונים גם בפני עצמם. למי שיש פייסבוק - ממליץ בחום לעקוב אחרי הדף היפה הזה). 

אני עם סייעת אחת ולא צריכה להתמודד עם דברים כאלה

בעז"ה שנתעסק בטיפול בילדים ולא בבעיות של המבוגרים\ ההורים. שזו גם מכה בפני עצמה - ההורים

על חינוך....

(סוגריים לסוגריים- אדם בכלל ואיש חינוך בפרט,  צריך גם כלפי עצמו לנהוג בטוב וביושר.)

(מותר? )

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.